המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
התמקמנו בגבעת הספלולים, צפינו על מטוסים נוחתים בנתב"ג וראינו שבדיוק בשקיעה הם עברו לנחות ישירות מהים בלי לעשות סיבוב ולנחות ממזרח למערב. השמש שקעה - לא שקיעה מרהיבה במיוחד, היה המון אובך ולחות והשמש נעלמה בעננים הרבה לפני זמן השקיעה אבל בכל זאת נוצרו צבעים יפים. הספקנו עוד לצפות בשני כתמי השמש הגדולים שהיו.
בתמונה הבאה ניתן לראות את כתמי השמש (בחלקה התחתון ימני)
שקיעה
עוד אנו מסתכלים בשקיעה ושני שועלים קטנים וסקרנים התקרבו לראות מי נמצא והאם יש לו אוכל להביא להם (לא קיבלו, אבל הפרצוף המאוכזב שלהם הסגיר את הרגשתם - בכל מקרה, אל תנסו להתקרב, ללטף או להאכיל שועלים. אלו חיות בר. אל תשאירו אוכל בשטח, הם ימצאו אותו בקלות).
"אֶחֱזוּ-לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר" (שיר השירים ב' טו)
שועל
שועל בפרצוף של מה יש לאכול
שועל
שועל
נוגה וכוכב חמה צצו להם, את נוגה ראינו בעין, את כוכב חמה רק המצלמה ראתה.
"הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" (תהילים קמ"ח ג ) נוגה הוא הנקודה הבהירה במרכז התמונה, כוכב חמה חיוור בחלק העליון.
נוגה וכוכב חמה בינות לעננים
המרחק לשדה התעופה הוא כ-8 קילומטרים בלבד אבל חוץ מהאורות קשה לראות משהו ובכל זאת, בעין המצלמה הצלחנו לצלם מטוס נוחת. פשוט כיוונו זום מקסימלי על נקודת האור שבאה מהים ועקבנו אחריה עד הנחיתה.
ולסיום ירח מלא ואדום זורח
"הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (יואל ג' ד)
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. ענק גזי של ממש המורכב ממימן והליום, קצת אמוניה בשכבת העננים העליונה והיפה ועוד. הנה כמה עובדות מרתקות עליו:
צדק - טלסקופ האבל - נאסא
צדק הוא מאסיבי
צדק לא רק גדול. המסה שלו עצומה. מקובל לחלק את המסה במערכת השמש בצורה גסה בה 99% נמצאת בשמש, 2/3 אחוז בצדק ו1/3 כל היתר. צדק מכיל פי 2.5 מסה מכל שאר הדברים במערכת השמש פרט לשמש. צדק מאסיבי כל כך עד שמרכז המסה במערכת שמש-צדק מצוי מחוץ לשמש (לשם השוואה מרכז המסה ארץ-ירח נמצא כ-5000 קילומטר ממרכז כדור הארץ ועדיין בתוך הארץ). אם מישהו מביט בשמש מהחלל הרחוק (מרחק של עשרות שנות אור), הוא יוכל לזהות על נקלה את צדק גם בלי לראות אותו בגלל השפעתו הכבידתית על תנעת השמש.
צדק רחוק מלהיות כוכב
צדק לא יכול להיות כוכב שבת, ככזה שבליבתו מתבצע היתוך גרעיני. מאסיבי ככל שהוא יהיה, יש לו עוד הרבה לגדול. למעשה אפילו אם כמות המסה תגדל פי 5, צדק עדיין יישאר בגודלו הנוכחי ופשוט יהיה צפוף הרבה יותר. אם צדק יגדל פי כמה עשרות, הוא יוכל להיפך לכוכב, אולם כפי שכתבנו בחלק הקודם, אין מספיק מסה לכך במערכת השמש.
צדק נראה גם באור יום
צדק נראה מצוין מכדור הארץ ולאחר השמש הירח ונוגה הוא האוביקט הבהיר ביותר בשמים. צדק כל כך בהיר שאפשר לראות אותו גם ביום בתנאים מיטביים. זה לא כל כך קל ורצוי להתאמן עם ראייה של צדק קצת לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה אבל עם קצת אימון אפשר לראות גם באור יום מלא.
צדק זוכה לביקורים קבועים
לא מעט חלליות עברו ליד צדק. החלוצות היו חלליות פיוניר 10 ו-11 בראשית שנות ה-70 וחלליות וויאג'ר בסופן. אחריהן יוליסס (92) שהיתה בכלל משימה לחקר קוטבי השמש, גלילאו (95) - החללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב צדק וסיימה בהתרסקות מרשימה לתוך האטמוספירה שלו. חללית קאסיני רק אמרה שלום בדרך לשבתאי (2000) וחללית "אופקים חדשים" גם עצרה לקפה בדרך לפלוטו (2007). חללית יונו מיועדת למשימה ארוכה ומענינת סביב צדק. כמעט כל חללית המיועדת לקצה מערכת השמש חייבת לעבור ליד צדק ולהשתמש בכח הכבידה שלו להאצה. בשנת 2016 הגיעה לצדק חללית ג'ונו והיא תהיה סביבו לפחות עד יולי 2021.
צדק שומר עלינו
המסה העצומה של צדק תורמת לניקוי מערכת השמש ולסילוק מפגעים חיצוניים כך שלא יגיעו לכדור הארץ. אמנם צדק לפמעים "נרדם בשמירה" והדינוזאורים עדיין כועסים עליו, אבל בלעדיו המצב היה גרוע הרבה יותר. צדק המסכן מגן עלינו בגופו ממש. אירוע מתועד היטב הוא פגיעת כוכב השביט שומייקר לוי בשנת 1994, שגרם לחבורה לא נעימה על צדק למשך כמה זמן (הוא התגבר על זה כבר, לא לדאוג). במרץ 2016 צלם חובב תפס התנגשות נוספת על צדק בסדרת תמונות שהפכה לסרט וידאו.
צדק לא לבד
לצדק יש די הרבה ירחים. בשעת כתיבת המאמר נמצאו כבר 67 אולם סביר שימצאו נוספים, קטנים יותר. ארבעת הירחים הגדולים שלו - איו, אירופה, גנימאד וקאליסטו - מכונים הירחים הגליליאנים על שם גלילאו, הראשון שגילה אותם כאשר צפה הצדק בטלסקופ שלו בשנת 1609. גלילאו דווקא כינה אותם הירחים המדיצ'יאנים על שם פטרונו (גלילאו ידע היטב באיזה צד של הלחם החמאה מרוחה), אולם הכינוי ההולם יותר התקבע. תיאורטית הירחים הגדולים של צדק מספיק בהירים כדי שיהיה אפשר לראות אותם בעין. בפועל צדק בהיר מדי לידם ולא מאפשר לראות אותם, למרות שיש כמה שמתעקשים שהצליחו. משקפת ואפילו קטנה תראה אותם מיד כנקודות קטנות לידו. לא תמיד רואים את ארבעתם. חלקם יכולים להיות מלפניו או מאחוריו. בטלסקופים ובצילומים אפשר לראות את הצל שהירחים מטילים על צדק ואת כניסתם לליקוי מאחוריו.
כדאי להתרחק מצדק
צדק זה נחמד, אבל לא כדאי להתקרב אליו. תשאלו את איו. ירח קטן וככל הנראה הירח שמושפע הכי הרבה מכוכב הלכת שלו במערכת השמש. מרחקו ממרכז צדק כ-400,000 קילומטר, דומה לירח. אבל איו קטן מהירח וצדק גדול בהרבה מהארץ. הקירבה לצדק לא עושה טוב. כוחות גאות ושפל, הפרשי כבידה בין צידו הקרוב וצידו המרוחק והשפעות מגנטיות חזקות, חוללו רעידות אדמה והתפרציות געשיות על עיו איו וגרמו לו להיראות כמו.... כמו מה בעצם???
הירח איו. גלילאו - נאסא JPL
תצפית על צדק עזרה למדידת מהירות האור
האטסרונום הדני אולה רומר צפה רבות בליקוים של איו (גוש הגבינה מהסעיף הקודם) מאחורי צדק במשך כמה חודשים וחלק מהנתונים לא הסתדרו לו. מסקנתו הייתה שפערים בזמן ההיעלמות/הופעה של איו נגרמים עקב מרחק גדול יותר והצורך של האור לעבור מרחקים שונים. תצפיותיו הביאו לקביעת ערך מקורב למהירות האור, בערך כ-75% מהערך כיום. לא רע. פירוט מלא של הנושא במאמר באנגלית בויקיפדיה.
צדק יכול פתאום להיעלם
טוב לא פתאום, צריך משהו שיכסה אותו. הירח. הירח יכול לכסות את כל כוכבי הלכת וצדק אינו חריג. התכסות צדק היא אירוע נדיר ומענין. הנה סרטון שצילמתי לפני כמה שנים.
צדק הוא כדור זה ברור, אבל מה לא יודעים מה שיש בו בפנים
אולי לא זיהיתם שכותרת הסעיף לקוחה מפתיחת תוכנית הילדים ריץ'-רץ' (היה פעם משהו כזה) אבל שאלה פתוחה בנושא ההרכב של צדק היא שאלת הליבה. לא לימודי הליב"ה המוזכרים בחדשות לפעמים, אלא הליבה של כוכב הלכת עצמו. האם יש כזו בכלל? ואם כן ממה היא עשויה? תעלומה. מסתורין. איך פותרים תעלומה כזו? מדידות כבידה מדויקת מחללית יונו אמורות לענות על השאלה. נחכה ונראה. למה זה בכלל חשוב? לקיומה או אי קיומה של הליבה חשיבות להבנת התנאים ליצירת כוכבי לכת ומערכת השמש כולה. תשאלו גם למה זה חשוב? אתם כנראה לא בבלוג הנכון... בינתיים מאמר בנושא באנגלית מאתר UT.
מהו ההר הגבוה ביותר בעולם? רוב האנשים יגידו אוורסט באופן אוטומטי, אבל האם זו התשובה הנכונה? לא בטוח. התשובה הנכונה תלויה בצורה המדויקת בה נשאל את השאלה והגדרה טובה יותר של המושג גובה.
הבה נראה שלוש אפשרויות שונות שיתנו תשובות שונות לשאלה. המאמר מבוסס בתרוגם חופשי ממאמר של מאט ויליאמס מאתר UniverseToday . נציין רק שבאנגלית יש חשיבות הא שאלה על highest או tallest, בעברית ההבחנה הזו הולכת לאיבוד.
שאלה ראשונה: מהו המקום על כדור הארץ המרוחק ביותר ממרכז כדור הארץ?
לכאורה נראה שזו אותה שאלה. כדור הארץ הוא כשמו, כדור, ולכן הנקודה הרחוקה ביותר היא גם הגבוהה ביותר. לכאורה בלבד, כי כדור הארץ אינו כדור. כמו כל גוף המסתובב סביב צירו הוא פחוס מעט. הרדיוס ממרכז הארץ לקוטב הוא 6356 קילומטר וממרכז ארץ לנקודה כלשהי על קו המשווה הוא 6378. יתרון של 22 קילומטרים!
מרחק ממרכז כדור הארץ. מקור: Geodesy2000
בשל כך, הר צ'ימבורסו הממקום באקוודור, רק מעלה אחת דרומית לקו המשווה מרוחק יותר ממרכז כדור הארץ מאשר הר האוורסט הממקום בקו רוחב 27, אמנם ההבדל הוא כשלושה קילומטרים בלבד, אבל חשוב להיות מדויקים.
הר צ'ימבורסו - אקוודור (ומקדימה, ויקונה מצויה) - David Torres Costales / @DavoTC
טוב אז נשנה את השאלה שאלה שנייה: מהו ההר הגבוה ביותר מבסיסו?
תשובה: גם כאן התשובה אינה אוורסט! באופן מפתיע ההר הגבוה ביותר לעומת הבסיס שלו הוא מאונה קיאה בהוואי. אמנם גובהו מעל פני הים "רק" 4207 מטר, אבל בסיסו נמצא עמוק באוקינוס כך שגובה הכללי מהבסיס הוא 10,206 מטרים!! מרשים. ההר ידוע במיוחד בגלל אוסף מצפי הכוכבים שנמצא בראשו וכולל את טלסקופי הענק קק, סובארו ועוד. כמה הייתי רוצה להיות שם!
מעבר מרקורי הוא אירוע נדיר בו מרקורי, כוכב חמה, חולף על פני השמש ונראה כנקודה קטנטנה עליה. המעבר היה בתאריך 9/5/2016 א' אייר תשע"ו ומשך את תשומת הלב של קהילת האסטרונומים ברחבי העולם. כאן תמצאו עוד עובדות מרתקות על כוכב חמה.
בשעת התחלת המעבר השמים היו מעוננים כמעט לגמרי בעננות גבוהה ומרגיזה שלא אפשרה תצפית, אבל לאחר מכן העננים התפזרו והדללו מעט.
הנה התמונה הראשונה. הכתם במרכז הוא כתם שמש 2542 ומרקורי נראה בשעה 11 של השמש.
מעבר מרקורי
לאחר כשעה צילמתי תמונה נוספת ורואים היטב את התוזוזה של מרקורי על פני השמש
מעבר מרקורי
לצורך הצילום השתמשתי בטלסקופ ובמצלמת DSLR שתצלם דרכו, אולם בעייה של מיקוד מדויק הפריעה לתוצואות. בנוסף חיברתי לטלסקופ מצלמה P900 של ניקון. משעה מסוימת היה אפשר לתת לכל המערכת לעבוד על אוטומט ולצלם לבד. שימו לכ שכל הציוד האופטי מוגן באמצעות פילטר שמש מיוחד.
צילום מעבר מרקורי
הנה הוידאו שיצא המרכז כמעט שעתיים של מעבר.
מאחר ומהבית שלי לא רואים את השקיעה השארתי את המערכת לצלם ונסעתי לכיוון ראש העין לצלם משם.
מעבר מרקורי בשקיעה
ווידאו של השקיעה. אל תחמיצו את 00:40 בה מטוסים חולפים על פני השמש וכן את סוף הוידאו והשקיעה על רקע הבתים והמנוף.
בסרטון הזה רואים רק תקציר של השקיעה עם המעברים של המטוסים והציפורים במהירות רגילה
Mercury Transit sunset with airplane
מעבר מרקורי היה אירוע גלובלי ומרתק וכמובן מוצף תמונות מרהיבות מרחבי העולם. סיפור צר לסיום. בתחילת המעבר ראיתי אנשים על הגג השני, פועלי בניין ערבים. הם שמעו על המעבר בתקשורת ואמרי לי כן זה משהו מיוחד. דיברנו בצעקות. הוא צעק לי את מספר הטלפון שלי ואני שלחתי לו תמונות בווטסאפ, היה מבסוט.
בצילום השקיעה, ולמרות שהלתכי לאזור מבודד, הופיעו שני ילדים חרדים על אופניים, וכמובן זכו לקבל הרצאה על השמ, כוכבי לכת ולצפות בירח דרך הטלסקופ. גם הם נהנו מאד.
אולי אני תמים, אבל מבט בשמיים יכול לעזור להביא את השלום.
כוכב חמה, מרקורי בלעז, הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הנה כמה עובדות מרתקות עליו:
נסו לזהות את כוכב חמה בתמונה הבא. הוא קטן נמוך וקרוב לאופק.
חגורת אוריון מצביעה על כוכב חמה
רוב האנשים לא ראו מעולם את כוכב חמה. הוא קטן וחיוור למדי, ותמיד קרוב לשמש כך שאפשר לראותו מעט לאחר השקיעה או מעט לפני הזריחה. גם אז הוא נמוך באופק ולא בהיר במיוחד. למעשה יש בסך הכל כארבעים ימים בשנה בהם קל לראותו (ומחציתם לפנות בבוקר). באחד מהם צילמתי את התמונה למעלה.
זמן סיבובו של כוכב חמה סביב עצמו 58 יום, זמן סיבובו סביב השמש 88 יום. כתוצאה מכך, תראו זריחה או שקיעה על כוכב חמה רק פעם ב-176 יום, אבל בזמן זה קבוצות הכוכבי השונות יעברו מעל ראשכם 3 פעמים. מצד שני לא בטוח שתרצו להיות בכלל על כוכב חמה. ראו את הסעיף הבא:
כוכב חמה הוא כוכב הלכת עם הפרש הטמפרטורה הגבוה ביותר בין יום ללילה. צידו הפונה לשמש רותח והטמפרטורה בו יכולה להגיע ל- 400 מעלות. צידו הרחוק קפוא והטמפרטורה בו היא 180- מעלות. הפרשי הטמפרטורה נגרמים בגלל היעדר האטמוספירה וזמן הסיבוב האיטי שלו המאפשר צבירה של חום במשך הרבה זמן (ואיבודו המוחלט בזמן הלילה הארוך). הפרשי הטמפרטורה משתנים מאד גם בקווי הרוחב של כוכב חמה לעומת הקטבים.
כל כוכבי הלכת נעים במסלול אליפטי אבל מסלולו של כוכב חמה אליפטי במיוחד עם פחיסות (אקסצנטריות של 20%). מרחקו מהשמש נע בין 46 ל-70 מיליון קילומטר דבר המשנה גם את מהירותו סביב השמש מ-60 קילומטר שנייה עד 40 קילומטר שנייה.
הבדלי מהירות אלו גורמים לשמש להיעצר על כוכב חמה ולנוע אחורנית (ראו הרחבה במאמר שמש בגבעון דום וסרטון הדגמה כאן).
מאחר ולכוכב חמה אין אטמוספירה, ובאופן כללי הוא לא מאד רחוק מכדור הארץ, אפשר באופן תיאורטי לראות פרטים על פני השטח שלו בשימוש בטלסקופים גדולים ובצילום. בפועל, מצפי כוכבים לא נוהגים לצלם את כוכב חמה אך חללית MESSENGER שהקיפה אותו וגם התרסקה עליו, סיפקה מיפוי מלא שלו ברזולוציה גבוהה.
כוכב חמה נע מהר. אם את התמונה למעלה צילמתי כאשר הוא במצב מיטבי לצפייה (י' ניסן תשעו 18/4/2016), כלומר מרחקו הזוויתי מהשמש מירבי, הרי שמעברו על פני השמש (מרחק זוויתי אפס) מתרחש רק 22 יום לאחר מכן (א' אייר תשעו, 9/5/2016). זה בדיוק רבע מחזור תנועה (22*4=88). מהירותו הרבה מאפשרת לזהות אותו בקלות ככוכב לכת וראו את הסרטון הבא המדגים זאת עם תמונות שצילמתי במשך כמה ימים עוקבים.
כוכב חמה סייע לאשש את תיאורית היחסות של איינשטיין. נקודת הפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) של כוכב חמה משתנה במעט מדי שנה. דבר זה אינו חריג כלל ונכון לכל כוכב לכת, אולם השינוי בכוכב חמה היה גדול מדי ולא הסתדר עם משוואות ניוטון הידועות. קרבתו של כוכב חמה לשמש בשילוב מסתו הקטנה, גורמות להשפעת הכבידה של השמש להיות בטווח כזה בו משוואות ניוטון אינו נכונות ואילו תיאוריות היחסות מתקנת אותן.
לא הצלחתם לזהות בתמונה למעלה את כוכב חמה? בתמונה הבאה יהיה לכם קל יותר
חגורת אוריון מצביעה על כוכב חמה
הרצאה על כוכב חמה
אתם מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שלי על כוכב חמה ומעבר מרקורי
