המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 6 ביוני 2011

אלוהים משחק בקוביות

לפני שנסקור את הספר "אלוקים משחק בקוביות" (במקור השם מופיע עם האות הא), נדון קצת בקנקנו . שמו של הספר מוביל ישירות לציטוט של איינשטיין, אודות מכניקת הקוואנטים (תיאוריה בה, בניגוד לאבולוציה, אקראיות אמיתית אכן קיימת), אולם איינשטיין נזכר בספר רק בסוף בסוף ובתור קוריוז. עטיפת הספר מושכת מאד. ציור הכריכה מראה לנו את ציור האבולוציה המפורסם על קוביה אחת (למרות שלהתפחות זו דווקא טרם נמצאו ראיות) ובקוביה אחרת את סמלי הדתות השונות (איסלם ובודהיזם), וכך אנו יודעים מיד כי אין בפנינו ספר נוסף המנסה להטיף לקבל אמונה דתית. אולי מסיבות אלו הספר אינו משויך לאף סדרה של ידיעות אחרונות למרות שהיה יכול למצוא את מקומו בסדרות על פילוסופיה, או פילוסופיה ומדע.
Over Eight Million Books w/ Free Shipping
לא מזמן, בעודי סועד ארוחת צהרים במסעדה מקומית וקורא להנאתי בספר הדג שבתוכנו (מומלץ). סועד נוסף, דתי כמוני, שאל אותי ברצינות, איך קריאת ספר זה מסתדרת לי עם עובדת היותי דתי. המשכנו בשיחה קצרה בה שיכנעתי אותו בעמדה הפרללית (בה הדת והמדע אינם מתנגשים), אולם תקרית זו היא עדות ש "האמונה" כי תורת האבולציה, סותרת את קיומו של אלוקים, התקבלה בציבור.
מטרתו של הספר "אלוקים משחק בקוביות", מא מיכאל אברהם, לקעקע אמונה זו לחלוטין. כפאראפרזה על ספרו של פלביוס "נגד אפיון" היה ניתן לקרוא לספר "נגד דוקינס", בהיות ריצ'רד דוקינס הנציג הקולני ביותר של הפונדמנטלזים האתיאסטי והגורם לאמונה זו באמצעות ספרו הפופלארי "יש אלוקים?". בארצות הברית, בה העולם האקדמי נמצא בכמה מרכזים גדולים, דוקינס זוכה להתנגדות רבה, אולם  אף אחד מהספרים הרבים המבקר את דעותיו (למעשה, אמונותיו הדתיות) לא תורגם לעברית והשאיר חלל ריק. בארץ בה הממסד המדעי מצומצם, אין פלא שספר כגון זה יוצא מחוקר מאוניברסיטת בר-אילן.
לכאורה רק האבולוציה מופיעה בכותרת הספר, אבל בהערות שוליים, אברהם מתייחס גם לתאוריית המפץ הגדול כזו שגורמת להפרכת קיומו של האל (בצורה אבסורדית למדי, מאחר והתיאוריה מניחה רגע של בריאה ובכך מתקדמת רבות כלפי עמדת הדת, לעומת התיאוריות שטענו כי העולם קדמון והיה תמיד, תאוריות שנזנחו כמעט על ידי כל אנשי המדע). את ההובלה של הפונדמנטליזם הפיזקאי מייצג המדען המוכשר סטיבן הוקינג, שגם מרבה להתייחס לאי נחיצותו (ובכך לאי קיומו) של אלוקים. מיכאל אברהם מכיר בגדולתם של הוקינג ודוקינס בתחומם, אולם טוען כי טיעוניהם הפילוסופים, המטא-מדעיים והתיאולגיים גרועים ושגויים (ומראה זאת בעקביות למשל בהבחנה הידועה שאם מחליפים את המילה פיזיקה בספריו של הוקינג במילה אלוקים, הרי שהביטוי "הפיזיקה יכולה להסביר את הכל" מקבל משמעות דתית תיאסטית מובהקת) ובכך שהם מנצלים את הפופולריות שלהם לשם קידום אג'נדות ודעות מוקדמות שאינן קשורות כלל לעבודתם המדעית (ראו הערה 104 בעמוד 160). מבחינה זו שתי התיאוריות עומדות במרכז הפולמוס התאיסטי-אתאיסטי.
הספר אינו קל לקריאה, כבר בהקדמה בעמוד 11 אנו נתקלים בניסוח הלא בהיר: "אפשר לומר שמטרת ספרי זה היא להראות שדחיית הגישה הדתית-דואליסטית בגלל דומיננטיות של האינטרפרטציה הניאו-דרוויניסטית לתיאוריות האבולוציה, משקפת בלבול פילוספי - תמים או מכוול - ולא רוח ביקורתית". למרות קשיים אלו מומלץ להמשיך בספר, שכן המושגים מוסברים בהמשך, ועל הדברים החשובים המחבר חוזר כמה פעמים בצורות שונות.
הכותב הוא אדם דתי ועושה מאמץ לנתק את עצמו מהבחינה הדתית על מנת שלא להיות משוייך לצד הפונדמנטליסטי התיאסטי הקיים בארץ ומתבטא בנסיונות הטפה וחזרה בתשובה. מבחינה זו הוא מנסה להציג את עצמו כצד המקשר המנסה להתמודד עם טענות כל הצדדים (שכן גם הצד האתיאיסטי הוא פונדמנטלי במהותו). לשם כך המחבר מודיע כי הדיון הוא בעצם קיומו של אלוקים כלשהו, שמתכנן ובונה את העולם. אין הוא מתעסק באלוקים היהודי דווקא, ואין הוא מתעסק כלל בתיאולוגיה (האם אלוקים הוא טוב או שאר תכונותיו של האל). כמו כן אין הוא מתעמת עם המדע, אלא מוכן לקבל את תורת האבולוציה כתקפה (אמפירית). מטרתו היא לדחות את המסקנות התאיסטיות העולות ממנה והמוצגות לרוב בצורה לא מדעית. המחבר מציע ארבע חלופות (עמ' 27) ליחסים בין ממצאי האבולוציה (התקפים) לבין קיומו של האל:
  1. הממצאים תומכים בהשערה של היעדר בורא - גישת דוקינס (אתיאיזם אבולוציוני)
  2. הממצאים מייתרים את הצורך בבורא (מפריכים את ההוכחות לקיומו, אך לא שוללים אותן) - גישה אגנוסטית זו מייצגת את ברטרנד ראסל..
  3. הגישה הפרללית - הממצאים אינם משפיעים על ההחלטה בסוגיית קיום הבורא.
  4. הגישה הסינטתית - הממצאים דווקא מחזקים את ההשערות שהבורא קיים (תיאיזם אבולוציוני).
מבנה הספר מחולק לפרקים עם נספחים בסוף (הנספחים קצרים וכתובים בצורה קריאה מאד). ייתכן והספר ארוך עקב הצורך של המחבר לא לעשות קיצורי דרך ולהעמיד את כל טענותיו על בסיס לוגי מוצק, אולם לעיתים נדמה כי יש חזרה מסוימת על דבריו או הליכה במעגלים. במקרים כאלו ניתן לדלג קמעה.
בפרק הראשון המחבר שולל את הגישה המטריאליסטית, השיטה הטוענת שהכל חומר וניתן להסבר כאוסף של אטומים ומולקולות (ובעיקר דן על התפתחות המוסר). בפרק השני מוצגות מבחר הוכחות קלאסיות לקיומו של אלוקים. הוכחות לוגיות הקיימות שנים רבות (ועוד הרבה בטרם היות המדע). בעיקר מתעכב המחבר על הראייה הפיזיקו-תיאולוגית, שאומרת שלא ייתכן שעולם כה מורכב, שנראה מתוכנן קיים רק במקרה.
הפרק השלישי עוסק בדחיית ההנחות שאכן מדובר רק במקרה (גם באמצעים סטטיסטיים המראים כי כמות המוטציות שאירעו זניחה לחלוטין לעומת כמות המוטציות הנדרשות, טיעון המפריך את אקראיות המוטציות וגם באמצעות טיעונים לוגיים הנועדו להפריך את עיוורון המוטציות (כלומר הן לא היו אקראיות אך גם לא מכוונות). הפרק השלישי הוא עיקר הספר ובו עולות נקודות המחלוקות במלוא עוזן ומסקנתו היא שהצדדים חובטים אחד בשני בדו שיח של חרשים. דווקא הבריאתנים, אמורים להיות מרוצים מהאבולציה המספקת הסבר לדרכי פעולות של הבורא, בעוד האתיאסטים אמורים למצוא את הפרכות שבתורה זו. העובדה המדעית היא כי האבולוציה התרחשה, אולם ברמה הפילוסופית המטא-מדעי, התרחשות זו לא יכולה להיות אקראית ואף לא עיוורת (משיקלוי הסתברות). אם תהליך כל כך לא סביר התרחש, הרי שיש מי שעומד מאחוריו, וכך למעשה האבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל. המצב הקיים כיום הוא שהבריאתן מכחיש עובדות, והניאו-דרוויניסט מאמין בניסים (ההדגשה במקור עמ' 176).
המחבר ממשיך ועונה לטענות נגד קיומו של האל, בכך שתהליך האבוצולציה עצמו הוא מלא פגמים ואינו מושלם. לעיתים נוצרים יצורים שאין להם המשך, ולכן נראה שאלוקים אינו מוצלח במיוחד. טענה זו היא במישור התיאולוגי, ואינה תלויה כלל בקיומו של אלוקים. האם הייתה אבולוציה? זו שאלה מדעית ויש ממצאים רבים התומכים בכך. האם התהליך האבולוצינו הוא עיוור או מתוכנן? זו שאלה שאינה מדעית אלא מטא-מדעית והמחבר מראה שהתכנון הוא האפשרות הסבירה הרבה יותר. האם התכנון מושלם? זו שאלה תיאולוגית שקשורלה להבנתנו את אלוקים, הבנה שעדיף לא להתיימר לאחוז בה. בסיומו של הדיון חוזר המחבר שוב על ההפרדה (אותה הוא מציג לאורך כל הספר), בין הממצאים עצמם, לבין המשמעות שלהם, הפרדה שבשיח הפונדמנטליסטי הפופולארי לא קיימת.
בפרק הרביעי דן המחבר באבולוציה עצמה, ואכן מגיע למסקנה המקבלת שהתיאוריה אינה מדעית (במובן הפופריאני שגורס כי תיאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה), למרות זאת, המחבר מקבל את התיאוריה כמהימנה עקב שפע הממצאים התומכים בה. ייתכן ופרק זה היה צריך לשמש מבוא לספר מאחר והוא דן גם באבולוציה עצמה וגם בפילוסופיה של המדע. גם הפרק החמישי משמש נספח פילוסופי ועוסק בכלל העתיק המוכנה "התער של אוקום" או בצורך לבחור באפשרות הפשוטה ביותר. כלל זה מוזכר רבות גם בפרק השלישי  והדיון בו מורחב.
בנקודה זו היה אפשר לסיים את הספר, אלא שלהשלמת התמונה הכוללות, המחבר מוסיך עוד שני פרקים (שאינם נחוצים לדיון ולמסקנות העיקריות)
בפרק השישי, המחבר עובר לדון בדת (כלומר קיומו של אלוקים שאינו רק פילוסופי) וכאן מגיע פולמוס חזיתי עם טענותיו של דוקינס שניתן לתמצתן במילים "הדת היא מקור כל הרוע והצרות בעולם". המחבר דוחה את טענותיו ומצביע על כך ששוב, דוקינס התעסק בתחום בו מומחיותו היא נמוכה מאד, תוך ניצול הפופולריות שלו בתחומים אחרים על מנת לקדם אג'נדה קיצונית אתאיסטית.
בפרק השביעי מציג המחבר טיעונים שאינם רלוונטיים כלל לויכוח שמוצגים לרוב מבחינה רגשית ובה כל צד תופס את מקומו הקבוע וכלל אינו מוכן להקשיב לטענות הצד האחר (שרובן צריכות התייחסות וחלקן גם נכונות) ומציע שוב את אותו סינתיזה עליה דיבר בפתיחה (במקביל לארבע אפשרויות הבחירה), כפי שאני מביא בקיצור.
  1. הבריאתן הפונדמנטליסי רואה את הכתוב בתנ"ך כפשוטו (זו אמונה נוצרית יותר מאשר יהודית). כל היצורים נבראו כמו שהם לפני כ-6000 שנה.
  2. הבריאתן האבולוציוני מקבל את האבולוציה (והפיזיקה) אולם רואה את אלוקים כמתכנן שלהם (יצירה חד פעמית של החוקים או ניהול שוטף של ההפעלה שלהם)
  3. הניאו-דרוויניסט הקיצוני רואה באבולוציה (ובמפץ הגדול, ובנס שגרם להתחלת החיים) את חזות הכל.
  4. ניאו-דרוויניסט מורכב. האבולוציה אינה הכל, אלא רק חלק מהכל, וניתן לאמץ אותה עם קיומו של אלוקים (אף במישור המטא-מדעי בלבד).
המחבר מכוון לאימוץ האפשרויות השנייה והרביעית (ההבדלים בינהם דקים), ושולל את הויכוח בין עמדות השוליים הקיצוניות, המתבצע לרוב בכלים לא ראויים, תביעות משפטיות (בעיקר בארה"ב) ודמגוגיה פסאודו-מדעית.
הספר מתאים לקריאה לכל אדם שמסוגל להתמודד עם מורכבות, האדם הדתי נדרש להכיר שממצאי המדע כנראה מתארים את מה שהתרחש, והאדם החילוני יצטרך להבין שדווקא מתוך המדע ניתן להסיק את קיומו של אלוקים (בדרכים לא מדעיות). הקצוות המתעקשים משני המחנות, אינם צריכים להשקיע את הזמן ויכולים להישאר בדוגמה שלהם.

אלוהים משחק בקוביות
אלוקים משחק בקוביות


אלוקים משחק בקוביות
מה באמת אומרת לנו האבולוציה?
הרב ד"ר מיכאל אברהם
הוצאת משכל - ידיעות ספרים
עורכת: טלי וישנה
503 עמודים
אייר תשע"א 2011

10 תגובות:

  1. "אם תהליך כל כך לא סביר התרחש, הרי שיש מי שעומד מאחוריו, וכך למעשה האבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל" - דוקינגס דוקא מקדיש לפחות פרק או שניים בספרו על הטענה הזו ומנסה להפריך אותה בטיעון (נכון, לומדים זאת בסטטיסטיקה) שלא מחשבים הסתברות בדיעבד ומקישים מכך. העובדה שאנו קיימים היא היא ה "טעות הסטטיסטית". אם לא היינו כאן, אז "הטעות" הסטטיסטית או ה"מקריות" היתה פשוט במקום אחר בפלנטה אחרת וכו'. למה הדבר דומה: דומה מאד לוויכוח על העבודה ה"אקדמית" שהופרכה ע"י סטטיסטיקאים לגביי מציאת הקודים המוצפנים בתורה. אנשי המתמטיקה שנתבקשו לחשב מה ההיסתברות שהתקבלו אותם "צפנים" באותם מקומות בתורה הגיעו לתוצאות בעלות הסתברות כל-כך נמוכה שנטען שחייבת להיות כאן יד מחוונת. כשנתבקשו סטטיסטיקאים רציניים לבחון בשיטות המקובלות במחקר האקדמי של בדיקת השערות ומובהקות סטטיסטית נחלו ה"חוקרים" של הצפנים מפלה גדולה. בעקבות כך הלכו ובדקו אם המחקר נעשה בצורה אקדמית מקובלץ, כמובן שהסטטיסטיקאים הצביעו בקלות על הכשלים המהותיים.
    א) בחירת המילים ע"י החוקר
    ב) הכוונה והטייה של החוקר למילים אחרות כשמילה מסויימת לא נמצאה וחוזר חלילה
    ועוד מספר כשלים שבקיצור ניתן לומר עליהם - הטייה מוחלטת.
    כאשר ניסו לעשות ניסוי עיוור חסר פניות בין התורה לאנציקלופדיה, יצא שתוצאת האנציקלופדיה היתה מובהקת סטטיסטית ב 1/3 יותר מבתורה, מה שהוכיח שמדובר במקריות בלבד...
    לסיכום הדוגמה - ניסיון לתרץ מובהקות סטטיסטית בדיעבד על סמך חישוב הסתברותי לא רלוונטי.

    דוגמה מעניינת נוספת לנ"ל היתה בהפרכת ה"עובדה" שישו היה קבור באותה תיבה מפורסמת שנמצאה לפני מספר שנים. חוקר נוצרי טען על סמך חישובי הסתברות שאין סיכוי שזה לא ישו שהיה קבור שם (וקם לתחייה כמובן) על סמך ראיות מהשטח.
    המרצה שלי לסטטיסטיקה, פרופסור מכובד - קמיל פוקס, סיפק לנו באחד השעורים על מאמר התגובה שפירסם בעיתון סיינטיפיק או איך שלא קוראים לעיתון המכובד ההוא, בו הוא שולל לחלוטין את ממצאי החוקר הנוצרי הצרפתי כמדומני. הוא השתמש באותן טענות שהסברתי למעלה...

    השבמחק
  2. שלום תומר. יש בספר התיחסויות לכל מה שכתבת, אבל תצטרך לקרוא אותו בעצמך (אני מוכן להשאיל לך תמורת פקדון). גם לגבי הצפנים יש התייחסות וגם לגבי מחקרים אמפיריים ומדעיים לחלוטין. בכל מקרה גם גישתו של דוקינס היא מוטה ומאד...

    השבמחק
  3. לגבי הפרכת האבולוציה - זה לא נכון שלא ניתן להפריכה.
    כל מה שצריך זה להוכיח בריאת יצורים יש מאין.
    בינתיים, עוד לא נמצאה אף הוכחה כזו. אבל ברגע שתימצא....

    לעניין הסטטיסטיקה כבר ענו למעלה, אבל אני לא חושב שהחוקר מבין בכלל את משמעות המוטציות ו"איך זה עובד". ראשית, ה-DNA הוא לא הכל. יש הרבה מאוד מנגנונים אפיגנטיים שיכולים (ולמעשה ככל הנראה התפתחו על מנת) להביא להסתגלות מהירה של האורגניזם למצב סביבה משתנה, גם ללא שינוי גנטי.
    שנית, קיימים מנגנונים שבהעדרם (בין אם בגלל פגיעה בהם, או השתקתם ע"י מנגנוני התא) קצב המוטציות מואץ. בנוסף, קצב המוטציות מושפע גם מגורמים פיסיקליים בסביבה (חשיפה לקרינת UV, קרינה מהתפרקות איזוטופים רדיואקטיביים, חומרים מוטגניים) וגורמים אלו משתנים באופן תדיר (במונחים גיאולוגיים).
    כלומר קצב המוטציות אינו קבוע.

    השבמחק
  4. אבל הרי האבולוציה טוענת שהחיים נבראו יש מאין! היה שלב שכדור הארץ היה ללא חיים ופתאום נהיה תא חי. זוהי מהות האבולוציה. המחבר בהחלט מתייחס לטענות אלו של ראשית החיים (וגם של קצב המוטציות וגם על ההבדל בין גנוטיפ לפנוטיפ) בחלקים מהספר, לא סתם הספר ארוך, הוא מתייחס בדיוק לכל הנקודות האלו. תצטרכו לקרוא ולפשוט בעצמכם

    השבמחק
  5. ובנוסף, שימו לב שהמחבר מוכן לקבל את האבולוציה כנכונה וכמתארת את התפתחות החיים, הוא תוקף את הפרשנות שמתיאוריה זו ניתן לשלול את קיומו של האל ומנסה אפילו לאשש את ההנחה שהאבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל. ההפרדה בין הדיון המדעי למטא-מדעי לתיאלוגי היא קריטית בהבנת הספר. אל תשפטו את הספר לפי הסקירה שלו, קיראו אותו ושיפטו בעצמכם, אם בצלחתי לגרות את סקרנותכם, דיינו.

    השבמחק
  6. היי גדי,

    סקירה מצויינת.
    כבר כמה זמן שאני מתכנן לקנות את הספר.
    עכשיו שיכנעת אותי סופית...

    השבמחק
  7. הי גדי,
    קודם כל, האבולוציה בהחלט לא טוענת שהחיים נבראו יש מאין, אלא כתהליך ארוך עם הרבה שלבי ביניים בין מולקולות אורגניות פשוטות, לפולימרים אורגניים מורכבים (רנא, פפטידים וחומצות שומן) חסרי ואחר כך בעלי יכולת קטליטית ואיפשהו בדרך שלושת הסוגים התאחדו לכדי פרוטו-תא שמסוגל להכפיל את עצמו. וישנן עדויות ואף ניסויים שהוכיחו לפחות את העובדה שכל השלבים הללו הם אפשריים ויכולים להתרחש באופן אקראי.
    על כן, האבולוציה לא זקוקה להנחה שיש אלוהים כדי להיות תקפה.
    אגב היתה לי הארה אתמול בלילה - האבולוציה למעשה יצרה את אלוהים. והנה הטענה שלי:
    בני האדם הקדמונים התפתחו לכדי יצורים אינטליגנטיים, מודעים לעצמם ולסביבה וסקרנים, חוקרים את הסביבה.
    בני האדם שצפו בכוחות הטבע, "האנישו" אותם לכדי אלוהויות שונות. אחת התכונות שנקשרת לדת הינה קנאות דתית. וקנאות דתית יכולה גם להוביך לאלימות. ומי שהיה יותר קנאי, ולכן יותר אלים, גבר על מי שהיה פחות קנאי ופחות אלים - ולכן שרד טוב יותר משכניו. על כן, במהלך האבולוציה, קנאות דתית אצל האדם היוותה יתרון, שלמעשה עדיין ממשיך גם היום וראה לדוגמה החרדים בארץ, הנוצרים הפונדמטליסטים בארה"ב, הקתולים והאפיפיור או המוסלמים הקיצוניים - לכולם יש כח פוליטי וכלכלי נרחב - זאת לעומת האקדמיה האתאיסטית ברובה שיש לה מעט מאוד כוח פוליטי וגם מעט כוח כלכלי.

    השבמחק
  8. לתומר, המחבר מתייחס לנושא הצפנים אולם להפתעתך ההטיות תהינה דווקא בצד מבקרי המחקר, ועוד מובאות דוגמאות אחרים למחקרים מדעיים לחלוטין, אשר החוקרים עצמם בהיותם מופתעים מהתוצאות, דחו את המחקר שלהם עצמם.
    גליקולה - לשתי הטענות שלך יש התייחוסת נרחבת מאד בספר. הצגת האבולצויה כאוסך של הרבה קפיצות קטנות לא באמת עוזרת. אלפי צעדים שהסיבורת לכל אחד מהם היא מאד נמוכה והמכפלה שלהם נשארת בדיוק כמו הצעד הגדול הבלתי סביר. אולי בדיוק ככה זה קרה אבל זה בלתי סביר לחלוטין שזה אקראי או עיוור ולא משנה איך מפרקים את זה. לגבי הטענות שאלוקים הוא פרי יצירתה של האבולוציה אותה טענה חלה על האתאיזים, על כל המסקנות שלה ולכן זה יוצר ביעות נרחבות מאד בתיאוריה מה גם שאין ולו ביולוג אחד שמציג הסבר איך מבנה פיזי-כימי גורם לרגשות וכו'. יש על זה דיוןנים נרחבים בפרקים הראשון והשישי בספר, תצטרכי לקרוא.
    להגיד שלאקדמיה האתאיסטית יש מעט מאד כח זה נכון כמו להגיד שהתקשורת בארץ ימנית (וראי ההתיחוסיות למחקר הצפנים בו חבטו בחוקרים כהנה וכהנה על עתם העזתם לעשות מחקר כזה).

    השבמחק
  9. הי גדי,
    אני צריך לקרוא את הספר כדי להתרשם מהניתוח הסטטיסטי והביולוגיה.
    אגב, מה זה הסתברות נמוכה? 1 למיליארד? 1 לאלף מיליארד? יותר? כי 1 לאלף מיליארד זו לא הסתברות כזו נמוכה כשמדובר במולקולות או חיידקים...

    אבל - לאחר שיחה עם חבר למעבדה (ללא קשר לדיון כאן) הגעתי למסקנה שעדיין יש כאן מקום לאל: אולי המוטציות הן מקריות, אבל ההשרדות של בעל החיים תלויה בתנאי הסביבה. אם ישות אלוהית משפיעה על תנאי הסביבה, היא תשפיע על מהלך האבולוציה.

    השבמחק
  10. בהחלט כדאי לקרוא... במיוחד שאני איני מייצג את המחבר ואת דעותיו, ולכן לרוב רק הפנתי לחלקים בספר בהם הוא מטפל בהיבטים מסוימים שעלו בתגובות.
    צריך גם להבין שהמחבר מקבל את תורת האבולציה כמהימנה אולם הוא לא מקבל את הפרשנות באמצעותה אפשר להפריך או לייתר את קיומו של אל.
    לגבי הסתברות נמוכה, הפער בין מספר המוטציות שקרו ביקום, לבין מספר המוטציות האפשריות בגן לא ארוך במיוחד עומד על 10 בחזקת 200, או משהו כזה... לפחות מבחינתי אין הרבה הבדל בין זה לבין אפס.

    השבמחק