יום ראשון, 24 ביוני 2012

התכסות צדק

התכסות היא כינוי לאירוע בו גוף שמימי מכסה גוף שמימי אחר ומסתיר אותו. התכסות של השמש בירח היא ליקוי חמה וגם המעבר של נוגה הוא סוג של התכסות.
בחודש יולי 2012 תהיה התכסות של כוכב הלכת צדק בירח. גם הירח וגם כוכבי הלכת נעים בערך באותו מישור, המילקה (אקליפטיק), ואכן מיד חודש יש התקבצות בין הירח לבין כל אחד מכוכבי הלכת, אולם לרוב המרחק הוא כמה מעלות. בהתכסות, הירח מסתיר את כוכב הלכת לפרק זמן שאורכו המקסימלי הוא כשעה (הזמן בו לוקח לירח לעבור מרחק השווה לקוטרו הזוויתי). התכסויות יכולותת להיות כמובן גם קצרות יותר תלוי במיקום המעבר של הירח. גם כוכבים (וצבירים) מתכסים על ידי הירח, ובמיוחד הפלאידות M45 וצביר הכוורת או האבוס M44 בסרטן, וכוכב אנטרס. הצפייה בהתכסות אפשרית גם ללא טלסקופ אולם המראה של כוכב לכת נעלם מאחורי הירח (וצץ מחדש) הוא מרהיב.

התכסויות גם יכולות לתרום לתגליות מדעיות ממשיות. בהתכסות של כוכב על ידי כוכב הלכת נפטון, המדענים שמו לב שהכוכה מהבהב כמה פעמים, נעלם מאחורי נפטון ואז מהבהב שוב אותו מספר פעמים. ההשערה הייתה כי גם לנפטון יש טבעות (בדומה לשבתאי) שגרמנו להבהובים (מאחר וגם הטבעות הסתירו חלקית את הכוכב). ההשערה התאמתה כאשר חלליות וויאג'ר 2 הגיעה לנפטון וצילמה את הטבעות.


זמני התכסות צדק וירחיו
תאריך 15/7/2012 (מוצאי שבת, הלילה בין שבת לראשון ובין ה-14 ל-15).
תחילת ההתכסות: 4:03
סיום ההתכסות: 5:06

כמובן שגם ירחיו הגדולים של צדק יתכסו ויתגלו.
כדאי לקום מוקדם.
תמונות אילוסטרציה:
התכסות צדק בירח - אילוסטרציה

למאמר על התכסות נוגה

יום שלישי, 12 ביוני 2012

חידת פרלמן

הספר חידת פרלמן בהוצאת ספרי עליית הגג, הינו ביוגרפיה לא שגרתית מכמה בחינות. מושא הספר, הינו אדם חריג, אפילו לגבי מתמטיקאי, והביוגרפיה עצמה לא כללה אפילו שיחה אחת איתו. גרגורי פרלמן. מתמטיקאי רוסי, שהצליח לפתור ולהוכיח את השערת פואנקרה (שלמרבה המזל אין דום צורך להבין אותה כדי להינות מהספר), מסתגר מזה כמה שנים וקשה לנהל איתו שיחה. גם את הכיבודים והפרסים שהוצעו לו על פתרון הבעייה (אותו פירסם באתר אינטרנט ולא בכתב עת מבוקר, כמקובל) הוא מסרב בעקשנות לקבל, ולמעשה, כרגע, עומד לזכותו סך של מיליון דולר, כפרס על פתרון ההשערה שהוא אינו מקבל וגם לא הודיע אם ואיזה שימוש אחר הוא מעונין לעשות בכסף.
הספר נכתב על ידי מאשה גסן, שהיא עיתונאית וסופרת אולם גם מתמטיקאית בהכשרתה והוא מתאר את המתימטיקה ברוסיה ואת גרגורי פרלמן מילדותו ועד היום. באופן לא מפתיע, רבים מאד מהמתמטיקאים המוזכרים בספר (כולל פרלמן עצמו וגם הסופרת) הינם יהודים. אחותו של פרלמן גרה בארץ (וגם היא ד"ר למתימטיקה) וגרגורי ביקר בישראל בעבר אולם כאמור, כיום קשה ליצור איתו קשר.
החיבור בין העולם האקדמי (והריבים האקדמאים), לבין רוסיה הקומוניסטית בה גדל גרגורי, לבין גאונות יוצאת דופן, היא זו שעושה את הספר של מאשה גסן למרתק


חידת פרלמן
סיפור על גאון ועל פריצת הדרך המתימטית של המאה
מאשה גסן
ספרי עליית הגג
תשע"ב 2012
263 עמודים

יום רביעי, 6 ביוני 2012

מעבר נוגה - תמונות וסיכום

מעבר נוגה התחיל כבר בשלישי בערב כאשר הטלסקופ וכל הדברים הנחוצים לקיום התצפית הוכנו וסודרו מראש. בערב החלו חששות עקב עננות וגם בלילה מצב העננים היה מטריד. בבוקר עצמו, התמקמתי לקראת הזריחה במקום גבוה על מנת לראות את הדקות הראשונות של זריחת השמש. מצב העננים היה נראה בעייתי לתחילת התצפית אולם היה צפוי שהעננים יתפוגגו במהירות.
את התצפית התחלתי דווקא בצילום נחמד של הירח הכמעט מלא
ירח כמעט מלא
ירח כמעט מלא
לאחר מכן התמקמתי על גג ואכן היה נראה שנתוני הפתיחה של התצפית אינם טובים. זה היה מצב האופק המזרחי דקות לפני הזריחה.

שמי המזרח מכוסים עננים
שמי המזרח מכוסים עננים
 אבל במהרה היה נראה איזור בהיר יותר מבין העננים איזור ממנו השמש זורחת. כיוון מהיר של המצלמה לאיזור זה הניב את התמונה הפנטסטית הבאה. השמש בצבעי ורוד עזים, נוגה ככתם ברור וענק על השמש, הבנינים הקרובים והאנטנה, וגם השמש עצמה מוסתרת על ידי קו בנינים. גם מעל השמש ניתן להבחין בשכבת עננים נוספת

מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה

הנה הגדלה של השמש בתמונה הקודמת, תמונה המזכירה סרטי מדע בדיוני
מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה
כמה דקות לאחר מכן השמש כבר חצתה את קו העננים העליון ואז היה אפשר לצלם (עדיין ללא פילטר) את התמונה הבאה. בגלל הגובה הנמוך של השמש, נוגה נראה ככתם מעוות ולא כעיגול חלק. מתחת לנוגה נראה בבירור כתם שמש. התמונה הזכירה לי את אפוקליפסה עכשיו.
מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה


עזבתי את הגג לכיוון מיקום התצפית שארגנתי בגבעת שמואל, והקמתי את עמדת התצפית. כבר בשעה שש בבוקר התחילו אנשים להגיע, הסתכלו, שאלו שאלות, שמעו הסברים, ניסו לראות בעזרת משקפי ליקוי (והצליחו! לא הייתה שום בעיה לראות את נוגה ללא הגדלה כלל). רבים גם ניסו לצלם דרך הטלסקופ או בשימוש במצלמה שלהם עם פילטרים שלי.


תצפית מעבר נוגה בגבעת שמואל
תצפית מעבר נוגה בגבעת שמואל
 לאחר מכן צילמתי תמונות סטנדרטיות של נוגה, מפעם לפעם היו עננים שהוסיפו מעט לתמונות. נוגה נראה בבירור מתקרב לדיסקת השמש וכמו כן אפשר לראות כתמי שמש רבים (אבל קטנים).

המעבר הגיע לתחילת הסוף Internal Egress, כאשר נוגה משיק לעיגול השמש. מאד קשה לראות את הרגע המדויק. בנוסף, אפשר לראות מעין מריחה קלה של הצבע השחור שאינו עיגול מושלם. בין היתר היה אפשר לראות הילה מעט בהירה יותר ודקה מאד מאד סביב נוגה. זוהי האטמוספירה של נוגה והאור הבור דרכה בהיר מעט פחות מהשמש
סיום מעבר נוגה
סיום מעבר נוגה
התצפית כולה ארכה שעתיים והגיעו לראות קרוב ל-100 איש. חלק מהאנשים גם נשארו זמן רב על מנת לראות את התזוזה של נוגה על פני דיסקת השמש. התצפית הייתה באווירה טובה ונעימה וכל המשתתפים נהנו מאד.


סרטון וידאו המראה את זריחת השמש תוך כדי מעבר נוגה... מומלץ


יום שלישי, 5 ביוני 2012

מעבר נוגה

מעבר נוגה (בלועזית Venus Transit) הינו אירוע בו נוגה עבור על פני השמש. צופה מכדור הארץ, המצויד באמצעים מתאימים יראה עיגול שחור קטן על פני השמש. התופעה מזכירה ליקוי חמה בזעיר אנפין, אולם בגלל גודלו הקטן של נוגה, דורשים מכשירים מדויקים מאד, על מנת לראות את הירידה בעוצמת אור השמש.

מעבר נוגה
מעבר נוגה. תמונה מ-2004 יאן הרולד ויקיפדיה


מתי יהיה מעבר נוגה הבא
מעבר נוגה יהיה האירוע האסטרונומי המשמעותי ביותר של שנת 2012 והוא יחול בתאריך 6/6/2012. מעברי נוגה הינם נדירים ביותר. הם באים לרוב בזוגות של שני מעברים תוך שמונה שנים ולאחריהם הפסקה ארוכה של למעלה מ-100 שנה. המעבר הקודם היה בשנת 2004 והמעבר הבא יהיה בשנת 2117!.
מעבר נוגה
מעבר נוגה 2012 מקור: נאסא

מאיפה אפשר לראות את מעבר נוגה
מעבר נוגה ייראה כמעט מכל העולם כאשר רק דרום אמריקה, ורוב אפריקה לא יוכלו לראותו כלל. בתמונה למעלה ניתן לראות את האיזורים הירוקים בהם יהיה אפשר לצפות במעבר כולו. האזורים הצהובים יראו רק חלק מהמעבר ובאיזורים האדומים לא יראו כלל את המעבר. בישראל המעבר ייראה מאמצעו כאשר השמש תזרח ועד סופו. בארצות הברית, המעבר ייראה רק בתחילתו עד שהשמש תשקע (המעבר בארצות הברית יהיה בתאריך 5/6/2012). מומלץ לצפות במעבר החל מהזריחה.


צפייה בטוחה במעבר נוגה 
איך צופים במעבר נוגה? חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.

היסטוריה של מעבר נוגה
מעבר נוגה נצפה לראשונה בשנת 1639 על ידי אסטרונום אנגלי בשם ג'רמיה הורוקס. הורוקס היה אסטרונום צעיר מאד ובהיותו בן 19 חישב באמצעות נתונים של קפלר את מסלול נוגה. קפלר חישב כי מעבר נוגה על פני השמש יקרה כבר ב-1631, אבל חישוביו היו מאד לא מדויקים ולא הראו לו שהמעבר כלל לא יהיה אפשרי לצפייה מאירופה. מסיבה זו אף אחד לא צפה במעבר זה. קפלר לא צפה מעבר ב-1639. הורוקס חזה את המעבר שהתרחש ב-24/11/1639 (לפי שיטת התאריך האנגלית שטרם תוקנה באותו זמן!) רק חודש לפני המעבר וזמן ההתארגנות הקצר לא איפשר לו לשלוח הוראות צפייה לאמריקה, שם התנאים היו טובים לצפייה הרבה יותר. למרות זאת, הורוקס הצליח לצפות במעבר והיה הראשון שעשה זאת, ביחד עם הורוקס צפה גם וילאים קראבטרי, ידידו האסטרונום. התצפית איפשר את מדידת הגודל של נוגה ביחס לשמש בצורה מדויקת וכתוצאה מכך לחישוב מרחקו של כדור הארץ מהשמש, מרחק המוכנה יחידה אסטרונומית, לערך של 100 מיליון קילומטר. אמנם ערך זה עדיין נמוץ ב-50% מהערך המקובל כיום, אולם הוא היה גבוה פי 4.5 מהערך אליו הגיע קפלר ונחשב בזמנו לגבוה בצורה מדהימה (באותה תקופה כל כמה עשרות שנים, התגלו ממצאים חדשים שהגדילו עוד ועוד את היקום. הגודל המחושב כיום של היקום, היה נחשב לאבסורדי ובלתי עולה על הדעת במאה ה-15). בשנים 1761 ו-1769, המעברים הבאים, צפו רבים במעברים מקומות שונים בעולם. מדידה מדוקית של הזמנים, איפשרה לקבוע מרחק מדויק עוד יותר של היחידה האסטרונומית, לערך הקרוב לימינו. אחת התצפיות המפורסמות ב-1769 היא של קפטן קוק שצפה במעבר ליד טהיטי. בספרים המופיעים תוכלו למצוא מידע נוסף רב על מעברי נוגה.

מדוע מעבר נוגה נדיר כל כך
כדי שיהיה מעבר, נוגה צריך להיות בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש. מיקום כזה אינו נדיר ומתרחש אחת לשנה ושבעה חודשים. אולם בדומה לירח, גם מישור ההקפה של נוגה שונה במעט ממישור ההקפה של כדור הארץ, ולכן כמעט בכל הפעמים נוגה עובר מעל או מתחת לשמש (מאותה סיבה אין ליקויים בכל חודש). הערכים של זמני הסיבוב, עם נטיית המישור של נוגה גורמים לכך שהאירוע נדיר.

מעבר מרקורי
כמו נוגה, גם מרקורי יכול לעבור על פני השמש. מרקורי קטן בהרבה, אולם האפקט דומה. מעברי מרקורי אינם נדירים כל כך אך גם אינם סדירים. יכולות לעבור 3.5 עד 16 שנים בין מעבר למעבר. מעבר מרקורי הבא יהיה ב-2016.

תצפית על מעבר נוגה
תצפיות במעבר נוגה יתקימו במספר מוקדים בארץ. בגבעת שמואל תתקים תצפית בטוחה במעבר נוגה בחניון התחתון של המתנ"ס, ליד הספריה (כניסה מרחוב בן גוריון מול בית מספר 19) בין השעות 6:00-7:30 בבוקר. במקום יהיה טלסקופ מותאם לצפייה בשמש ויינתנו הסברים. התצפית עצמה לוקחת דקות בודדות ומהווה דרך מצוינת להתחיל את היום. נתראה
תצפית במעבר נוגה
תצפית במעבר נוגה


לקריאה נוספת
אתר המוקדש כולו למעבר נוגה
פרטים כלליים על כוכב הלכת נוגה