מעבר נוגה (בלועזית Venus Transit) הינו אירוע בו נוגה עבור על פני השמש. צופה מכדור הארץ, המצויד באמצעים מתאימים יראה עיגול שחור קטן על פני השמש. התופעה מזכירה ליקוי חמה בזעיר אנפין, אולם בגלל גודלו הקטן של נוגה, דורשים מכשירים מדויקים מאד, על מנת לראות את הירידה בעוצמת אור השמש.
פוסט זה נכתב לפני המעבר - אנא עברו לפוסט הסיכום של מעבר נוגה
מתי יהיה מעבר נוגה הבא
מעבר נוגה יהיה האירוע האסטרונומי המשמעותי ביותר של שנת 2012 והוא יחול בתאריך 6/6/2012. מעברי נוגה הינם נדירים ביותר. הם באים לרוב בזוגות של שני מעברים תוך שמונה שנים ולאחריהם הפסקה ארוכה של למעלה מ-100 שנה. המעבר הקודם היה בשנת 2004 והמעבר הבא יהיה בשנת 2117!.
מאיפה אפשר לראות את מעבר נוגה
מעבר נוגה ייראה כמעט מכל העולם כאשר רק דרום אמריקה, ורוב אפריקה לא יוכלו לראותו כלל. בתמונה למעלה ניתן לראות את האיזורים הירוקים בהם יהיה אפשר לצפות במעבר כולו. האזורים הצהובים יראו רק חלק מהמעבר ובאיזורים האדומים לא יראו כלל את המעבר. בישראל המעבר ייראה מאמצעו כאשר השמש תזרח ועד סופו. בארצות הברית, המעבר ייראה רק בתחילתו עד שהשמש תשקע (המעבר בארצות הברית יהיה בתאריך 5/6/2012). מומלץ לצפות במעבר החל מהזריחה.
צפייה בטוחה במעבר נוגה
איך צופים במעבר נוגה? חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.
על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
היסטוריה של מעבר נוגה
מעבר נוגה נצפה לראשונה בשנת 1639 על ידי אסטרונום אנגלי בשם ג'רמיה הורוקס. הורוקס היה אסטרונום צעיר מאד ובהיותו בן 19 חישב באמצעות נתונים של קפלר את מסלול נוגה. קפלר חישב כי מעבר נוגה על פני השמש יקרה כבר ב-1631, אבל חישוביו היו מאד לא מדויקים ולא הראו לו שהמעבר כלל לא יהיה אפשרי לצפייה מאירופה. מסיבה זו אף אחד לא צפה במעבר זה. קפלר לא צפה מעבר ב-1639. הורוקס חזה את המעבר שהתרחש ב-24/11/1639 (לפי שיטת התאריך האנגלית שטרם תוקנה באותו זמן!) רק חודש לפני המעבר וזמן ההתארגנות הקצר לא איפשר לו לשלוח הוראות צפייה לאמריקה, שם התנאים היו טובים לצפייה הרבה יותר. למרות זאת, הורוקס הצליח לצפות במעבר והיה הראשון שעשה זאת, ביחד עם הורוקס צפה גם וילאים קראבטרי, ידידו האסטרונום. התצפית איפשר את מדידת הגודל של נוגה ביחס לשמש בצורה מדויקת וכתוצאה מכך לחישוב מרחקו של כדור הארץ מהשמש, מרחק המוכנה יחידה אסטרונומית, לערך של 100 מיליון קילומטר. אמנם ערך זה עדיין נמוץ ב-50% מהערך המקובל כיום, אולם הוא היה גבוה פי 4.5 מהערך אליו הגיע קפלר ונחשב בזמנו לגבוה בצורה מדהימה (באותה תקופה כל כמה עשרות שנים, התגלו ממצאים חדשים שהגדילו עוד ועוד את היקום. הגודל המחושב כיום של היקום, היה נחשב לאבסורדי ובלתי עולה על הדעת במאה ה-15). בשנים 1761 ו-1769, המעברים הבאים, צפו רבים במעברים מקומות שונים בעולם. מדידה מדוקית של הזמנים, איפשרה לקבוע מרחק מדויק עוד יותר של היחידה האסטרונומית, לערך הקרוב לימינו. אחת התצפיות המפורסמות ב-1769 היא של קפטן קוק שצפה במעבר ליד טהיטי. בספרים המופיעים תוכלו למצוא מידע נוסף רב על מעברי נוגה.
מדוע מעבר נוגה נדיר כל כך
כדי שיהיה מעבר, נוגה צריך להיות בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש. מיקום כזה אינו נדיר ומתרחש אחת לשנה ושבעה חודשים. אולם בדומה לירח, גם מישור ההקפה של נוגה שונה במעט ממישור ההקפה של כדור הארץ, ולכן כמעט בכל הפעמים נוגה עובר מעל או מתחת לשמש (מאותה סיבה אין ליקויים בכל חודש). הערכים של זמני הסיבוב, עם נטיית המישור של נוגה גורמים לכך שהאירוע נדיר.
מעבר מרקורי
כמו נוגה, גם מרקורי יכול לעבור על פני השמש. מרקורי קטן בהרבה, אולם האפקט דומה. מעברי מרקורי אינם נדירים כל כך אך גם אינם סדירים. יכולות לעבור 3.5 עד 16 שנים בין מעבר למעבר. מעבר מרקורי הבא יהיה ב-2016.
תצפית על מעבר נוגה
תצפיות במעבר נוגה יתקימו במספר מוקדים בארץ. בגבעת שמואל תתקים תצפית בטוחה במעבר נוגה בחניון התחתון של המתנ"ס, ליד הספריה (כניסה מרחוב בן גוריון מול בית מספר 19) בין השעות 6:00-7:30 בבוקר. במקום יהיה טלסקופ מותאם לצפייה בשמש ויינתנו הסברים. התצפית עצמה לוקחת דקות בודדות ומהווה דרך מצוינת להתחיל את היום. נתראה
לקריאה נוספת
אתר המוקדש כולו למעבר נוגה
פרטים כלליים על כוכב הלכת נוגה
פוסט זה נכתב לפני המעבר - אנא עברו לפוסט הסיכום של מעבר נוגה
 |
| מעבר נוגה. תמונה מ-2004 יאן הרולד ויקיפדיה |
מתי יהיה מעבר נוגה הבא
מעבר נוגה יהיה האירוע האסטרונומי המשמעותי ביותר של שנת 2012 והוא יחול בתאריך 6/6/2012. מעברי נוגה הינם נדירים ביותר. הם באים לרוב בזוגות של שני מעברים תוך שמונה שנים ולאחריהם הפסקה ארוכה של למעלה מ-100 שנה. המעבר הקודם היה בשנת 2004 והמעבר הבא יהיה בשנת 2117!.
 |
| מעבר נוגה 2012 מקור: נאסא |
מאיפה אפשר לראות את מעבר נוגה
מעבר נוגה ייראה כמעט מכל העולם כאשר רק דרום אמריקה, ורוב אפריקה לא יוכלו לראותו כלל. בתמונה למעלה ניתן לראות את האיזורים הירוקים בהם יהיה אפשר לצפות במעבר כולו. האזורים הצהובים יראו רק חלק מהמעבר ובאיזורים האדומים לא יראו כלל את המעבר. בישראל המעבר ייראה מאמצעו כאשר השמש תזרח ועד סופו. בארצות הברית, המעבר ייראה רק בתחילתו עד שהשמש תשקע (המעבר בארצות הברית יהיה בתאריך 5/6/2012). מומלץ לצפות במעבר החל מהזריחה.
צפייה בטוחה במעבר נוגה
איך צופים במעבר נוגה? חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.
על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
היסטוריה של מעבר נוגה
מעבר נוגה נצפה לראשונה בשנת 1639 על ידי אסטרונום אנגלי בשם ג'רמיה הורוקס. הורוקס היה אסטרונום צעיר מאד ובהיותו בן 19 חישב באמצעות נתונים של קפלר את מסלול נוגה. קפלר חישב כי מעבר נוגה על פני השמש יקרה כבר ב-1631, אבל חישוביו היו מאד לא מדויקים ולא הראו לו שהמעבר כלל לא יהיה אפשרי לצפייה מאירופה. מסיבה זו אף אחד לא צפה במעבר זה. קפלר לא צפה מעבר ב-1639. הורוקס חזה את המעבר שהתרחש ב-24/11/1639 (לפי שיטת התאריך האנגלית שטרם תוקנה באותו זמן!) רק חודש לפני המעבר וזמן ההתארגנות הקצר לא איפשר לו לשלוח הוראות צפייה לאמריקה, שם התנאים היו טובים לצפייה הרבה יותר. למרות זאת, הורוקס הצליח לצפות במעבר והיה הראשון שעשה זאת, ביחד עם הורוקס צפה גם וילאים קראבטרי, ידידו האסטרונום. התצפית איפשר את מדידת הגודל של נוגה ביחס לשמש בצורה מדויקת וכתוצאה מכך לחישוב מרחקו של כדור הארץ מהשמש, מרחק המוכנה יחידה אסטרונומית, לערך של 100 מיליון קילומטר. אמנם ערך זה עדיין נמוץ ב-50% מהערך המקובל כיום, אולם הוא היה גבוה פי 4.5 מהערך אליו הגיע קפלר ונחשב בזמנו לגבוה בצורה מדהימה (באותה תקופה כל כמה עשרות שנים, התגלו ממצאים חדשים שהגדילו עוד ועוד את היקום. הגודל המחושב כיום של היקום, היה נחשב לאבסורדי ובלתי עולה על הדעת במאה ה-15). בשנים 1761 ו-1769, המעברים הבאים, צפו רבים במעברים מקומות שונים בעולם. מדידה מדוקית של הזמנים, איפשרה לקבוע מרחק מדויק עוד יותר של היחידה האסטרונומית, לערך הקרוב לימינו. אחת התצפיות המפורסמות ב-1769 היא של קפטן קוק שצפה במעבר ליד טהיטי. בספרים המופיעים תוכלו למצוא מידע נוסף רב על מעברי נוגה.
מדוע מעבר נוגה נדיר כל כך
כדי שיהיה מעבר, נוגה צריך להיות בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש. מיקום כזה אינו נדיר ומתרחש אחת לשנה ושבעה חודשים. אולם בדומה לירח, גם מישור ההקפה של נוגה שונה במעט ממישור ההקפה של כדור הארץ, ולכן כמעט בכל הפעמים נוגה עובר מעל או מתחת לשמש (מאותה סיבה אין ליקויים בכל חודש). הערכים של זמני הסיבוב, עם נטיית המישור של נוגה גורמים לכך שהאירוע נדיר.
מעבר מרקורי
כמו נוגה, גם מרקורי יכול לעבור על פני השמש. מרקורי קטן בהרבה, אולם האפקט דומה. מעברי מרקורי אינם נדירים כל כך אך גם אינם סדירים. יכולות לעבור 3.5 עד 16 שנים בין מעבר למעבר. מעבר מרקורי הבא יהיה ב-2016.
תצפית על מעבר נוגה
תצפיות במעבר נוגה יתקימו במספר מוקדים בארץ. בגבעת שמואל תתקים תצפית בטוחה במעבר נוגה בחניון התחתון של המתנ"ס, ליד הספריה (כניסה מרחוב בן גוריון מול בית מספר 19) בין השעות 6:00-7:30 בבוקר. במקום יהיה טלסקופ מותאם לצפייה בשמש ויינתנו הסברים. התצפית עצמה לוקחת דקות בודדות ומהווה דרך מצוינת להתחיל את היום. נתראה
 |
| תצפית במעבר נוגה |
לקריאה נוספת
אתר המוקדש כולו למעבר נוגה
פרטים כלליים על כוכב הלכת נוגה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה