יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

רמת הגולן ופליאומגנטיזם

ברמת הגולן אפשר לראות תופעת טבע מעניינת. רוב רמת הגולן הינו שטח שהיה פעיל געשית בעבר. סלעי בזלת שהתמצקו (הפכו מנוזל למוצק) שמרו בקרבם תכונות מגנטיות שונות מהתכונות היום. קירוב מצפן לסלעים אלו יבלבל את המצפן שיצביע להרבה מאד מקומות אך לא לצפון. בסלעים מסוימים השינוי נגרם עקב מכת ברק מדוייקת.
צפו בסרטון המדגים את התופעה

סלע הפליאומגנטיזם
סלע הפליאומגנטיזם

המצפן מאבד את הצפון
המצפן מאבד את הצפון
לא חייבים להבין את התופעה אבל מאד מענין לעבור מאבן לאבן, ולראות אילו אבנים גורמות למצפן להשתגע ובאיזו צורה. ניתן גם למצוא מקומות שבהם המצפן פשוט ישתולל אפילו ללא תזוזה. אם המצפן שלכם הוא במכשיר הטלפון, כדאי לבצע קליברציה מחדש בסיום הפעילות.

הפארק מאד נוח לגישה ונמצא כקילומטר מזרחית מצומת האמיר (וסט) לכיוון מרום גולן. לאחר ביקור בפארק הסלעים חזרו לצומת האמיר. קק"ל הכשירה שם חניון מקסים, עם מתקני משחק לילדים, וגני פסלים, אחד מהם לזכרו של אסף רז. הילדים יהנו לשחק במתקנים ולעבור בין הפסלים, גם ארמונו הישן של האמיר נגיש ויש גם מעיין קרוב. שימו לב לא לחצות גדרות כלל עקב סכנת מיקוש ושטחי אימונים.
פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן


לאחר הפיקניק (בפינותיו האחרות של הצומת יש בית קפה ומרכז מבקרים) עלו להר בנטל. שמה תמיד נעים, בגובה 1200 מטרים הר בנטל הינו נקודת תצפית מרתקת, גם שם תוכלו להנות מפיסול משארית רק"ם, ומתצפית נפלאה לכל הכיוונים. מיקומו של קו הגבול ברור מאד. עד אליו הכל ירוק, וממנו והלאה הכל חום. וזאת למרות שמיד לאחר קוניטרה נראה מאגר מים ענקי בשטח סוריה ולכן מחסור במים אינו תירוץ. בהר עצמו, הילדים יתמוגגו מסיור בתעלות ובבונקרים וכדאי מאד להסביר להם ובהתאמה לגילם על אירועי הקרבות בגולן (עמדות מידע בבונקרים). נסו לתזמן את ההגעה לשעת השקיעה. עמק החולה כבר כהה כולו, אבל הר בנטל, כאלף מטר מעליו, עדיין מואר והשקיעות נהדרות.
קוניטרה החדשה
קוניטרה החדשה

שדות בגולן
שדות בגולן

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סורי

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סוריה - קל מאד לראות היכן עובר הגבול

שקיעה בהר בנטל
שקיעה בהר בנטל
להרפתקנים, המשיכו לכיוון אלוני הבשן, להר בני רסן, עליו נמצאות טורבינות הרוח, לצערי לפחות מחיצתן לא עובדות. שביל עפר עביר יוביל אתכם ממש למרגלות הטורבינות. אפשר לעמוד ממש מתחת ללהבי הענק, לשמוע את הווש ווש שלהם להביט למעלה ולראות איך הלהבים כמעט מגיעים אליכם. חוויה שונה למדי.

טורבינות רוח ברמת הגולן
טורבינות רוח ברמת הגולן

תמיד, אבל תמיד הסתכלו בעירנות, עולם החי של הגולן מגוון ביותר ובטיול האחרון ראינו: שועל, זאב, צבי, צבים, חסידות ועוד. לצערנו ראינו גם חזיר בר דרוס. גם בשיט קיאקים, התבוננו בגדות וחפשו את הצבים. רוב האנשים לא שמים אליהם לב בכלל אבל הם שם.
צב מים
צב מים

חסידה
חסידה


יום שני, 3 בספטמבר 2012

מה וויאג'ר עושה היום

במאמרנו הקודם, עסקנו בצילום האחרון של חללית וויאג'ר. לכאורה לאחר צילום זה שסימן את סופו של המסע הגדול, היה אפשר לחגוג ולציין סיום מוצלח ביותר של המשימה, לכבות את השאלטר בחדר הבקרה ולתת לחלליות להמשיך בדרכן לכוכבים אחרים בשלווה (יקח להן כמה עשרות אלפי שנים להגיע), אולם עקב כך שמצב החלליות היה באופן כללי טוב (לאחר 15 שנות עבודה, ומפגשים קשים עם שדות מגנטיים, בעיקר של צדק) ומיקומן הרחוק ביותר במערכת השמש (וויאג'ר 1 כבר עקפה את חללית פיוניר 10 שממילא לא תפקדה) אפשר לנצל חלק מהמיכשור לטובת מחקרים נוספים, ומאחר וכל סיום מהווה התחלה חדשה, סיומו של המסע הגדול התחיל את המשימה הבין חללית.
ייתכן ושמעתם בחדשות כי החללית קרובה לגבול מערכת השמש, או עומדת לצאת ממערכת השמש, או שכבר יצאה ממערכת השמש. הדברים לא מאד מדויקים ותלויים כמובן בשאלה איפה בכלל נגמרת מערכת השמש? לשאלה זו כמה אפשרויות לתשובה. אם נניח שמערכת השמש נגמרת במקום שאין כבר יותר גופים המסתובבים סביב השמש, הרי שחלליות וויאג'ר אפילו לא קרובות לגבול. גם חגורת קויפר בה נעים גופים דמויי פלוטו, ובודאי עננת אורט המרוחקת עוד יותר, הן חלק ממערכת השמש. מבחינה גרויטציונית ההערכה היא כי גודלה של מערכת השמש, מגיע לכדי שנת אור אחת!
ההגדרה היותר נוגעת לעניננו היא גבול השדה המגנטי של מערכת השמש. השמש, ככוכב פעיל גרעיני, מחוללת שדה מגנטי חזק, השדה נע כולו עם השמש (במהירות עצומה של 200 קילומטר בשנייה ביחס לגלקסיה), כאשר בכיוון תנועתה של השמש הוא נדחס פנימה ואילו מאחורי השמש הוא משתרע הרבה לאחור (ראו בתמונה). החלקיקים הטעונים הנפלטים מהשמש (והם גם הגורמים לתופעת הזוהר בקטבים) נעים במהירות רבה כאשר שום דבר לא עוצר אותם, עד המקום בו הם נתקלים בחלקיקים אחרים הבאים ממקומות אחרים. החלקיקים הבאים מהשמש מכונים רוח השמש, החלקיקים הבאים מהחלל מכונים רוח החלל, והמחקר מנסה להבין מה קורה כאשר שתי רוחות אלו פוגשות אחת את השנייה (השימוש במילה רוח הוא לצורכי אילוסטרציה). איזור מפגש זה הוא המכונה, גבול מערכת השמש, ככל שהדברים נוגעים לחלליות וויאג'ר. האזור הוא דינמי ומשתנה וגודלו מיליארדים טובים של קילומטרים. לא יודעים בדיוק איפה הוא מתחיל, לא יודעים בדיוק איפה הוא נגמר, אבל יודעים שחללית וויאג'ר 1, קרובה מאד (יחסית) לשם. המינוחים הלועזיים רבים ומבלבלים ונוותר עליהם (ראו באיור למטה), אולם עכשיו וויאג'ר 1 נמצאת באיזור בו רוח השמש כבר מאטה ומפעם לפעם מגלים חלקיקים רבי עוצמה שמקורם אינו במערכת השמש (מסיגי גבול?).
וויאג'ר - המשימה הבין כוכבית
וויאג'ר - המשימה הבין כוכבית מקור: נאסא
באיור: מערכת השמש עם הפלנטות הגדולות היא העיגול הפנימי בסגול (כפי שאמרנו יש גם גופים שסובבים סביב השמש, הרחק משם) אטמוספירת השמש Heliosphere ענקית ומשתרעת מיליארדי קלומטרים אחורה ונמצאת בהתנגשות מתמדת מקדימה (זהו גל ההלם העובר בחלל שמערכת השמש כולה מייצרת). שתי החלליות נמצאות באיזור ביניים Heliosheath כאשר מקווים כי לפחות חללית וויאג'ר 1 תצליח להגיע לקצה שלו ולמפגש האלים עם רוח החלל.

אז מה שוויאג'ר עושה עכשיו הוא בעקרון מירוץ נגד הזמן, תאי הכח שלה (ובשאלת החשמל למערכות נעסוק במאמר נפרד) יכולים להחזיק מעמד עוד תקופה לא ידועה של 10-15 שנה. על מנת להאריך את משך החיים כובו כל המכשירים זוללי החשמל (תפוקת החשמל כיום היא מאות וואטים בודדים) והושארו רק מערכות חיוניות, מערכת התקשורת, בלעדיה כל מערכת אחרת היא חסרת משמעות, והמערכות למדידות המגנטיות הבודקות את עוצמת וכיוון החלקיקים. וויאג'ר 1 נמצאת כיום במרחק של 121 י"א (יחדיה אסטרונומית - המרחק בין השמש לכדור הארץ בערך 150 מיליון קילומטר) ובמהירות של 17 קילומטר לשנייה היא מתרחקת 3.6 י"א כל שנה. תוך עשר שנים היא תהיה במרחק של 150 י"א ואם היא תמשיך למדוד ולנטר את השדה המגנטי של השמש, נוכל ללמוד מכך רבות. למעשה וויאג'ר היא המעבדה הקידמית של האנושות. חובבי המד"ב עשויים לדמיין חללית שמתוכננת כך שתמשיך לפעול עשרות אלפי שנים וכך בעוד כמה עשרות אלפי דורות נוכל לקבל תמונות מכוכבים אחרים.


אתר משימת וויאג'ר - בו תוכלו לראות כל שנייה איך מרחק החללית גדל
מאמרים קודמים בסדרה
וויאג'ר - המסע הגדול
וויאג'ר - התמונה האחרונה