פעילה כמעט חמישים שנה
במאמרנו הקודם, עסקנו בצילום האחרון של חללית וויאג'ר. לכאורה לאחר צילום זה שסימן את סופו של המסע הגדול, היה אפשר לחגוג ולציין סיום מוצלח ביותר של המשימה, לכבות את השאלטר בחדר הבקרה ולתת לחלליות להמשיך בדרכן לכוכבים אחרים בשלווה (יקח להן כמה עשרות אלפי שנים להגיע), אולם עקב כך שמצב החלליות היה באופן כללי טוב (לאחר 15 שנות עבודה, ומפגשים קשים עם שדות מגנטיים, בעיקר של צדק) ומיקומן הרחוק ביותר במערכת השמש (וויאג'ר 1 כבר עקפה את חללית פיוניר 10 שממילא לא תפקדה) אפשר לנצל חלק מהמיכשור לטובת מחקרים נוספים, ומאחר וכל סיום מהווה התחלה חדשה, סיומו של המסע הגדול התחיל את המשימה הבין חללית. |
| וויאג'ר 2. מקור: נאסא |
בסיום המאמר - עדכונים ממשימת וויאג'ר 2
ייתכן ושמעתם בחדשות כי החללית קרובה לגבול מערכת השמש, או עומדת לצאת ממערכת השמש, או שכבר יצאה ממערכת השמש. הדברים לא מאד מדויקים ותלויים כמובן בשאלה היכן בכלל נגמרת מערכת השמש?לשאלה זו כמה אפשרויות לתשובה. אם נניח שמערכת השמש נגמרת במקום שאין כבר יותר גופים המסתובבים סביב השמש, הרי שחלליות וויאג'ר אפילו לא קרובות לגבול. גם חגורת קויפר בה נעים גופים דמויי פלוטו, ובודאי עננת אורט המרוחקת עוד יותר, הן חלק ממערכת השמש. לתחילת חגורת אורט יקח לחללית עוד 300 שנה להגיע. ולעבור אותה? איש א יודע, כנראה באזור 30,000 שנה. מבחינה גרויטציונית ההערכה היא כי גודלה של מערכת השמש, מגיע לכדי שנת אור אחת!
ההגדרה היותר נוגעת לעניננו היא גבול השדה המגנטי של מערכת השמש. השמש, ככוכב פעיל גרעיני, מחוללת שדה מגנטי חזק, השדה נע כולו עם השמש (במהירות עצומה של 200 קילומטר בשנייה ביחס לגלקסיה), כאשר בכיוון תנועתה של השמש הוא נדחס פנימה ואילו מאחורי השמש הוא משתרע הרבה לאחור (ראו בתמונה). החלקיקים הטעונים הנפלטים מהשמש (והם גם הגורמים לתופעת הזוהר בקטבים) נעים במהירות רבה כאשר שום דבר לא עוצר אותם, עד המקום בו הם נתקלים בחלקיקים אחרים הבאים ממקומות אחרים.
החלקיקים הבאים מהשמש מכונים רוח השמש, החלקיקים הבאים מהחלל מכונים רוח החלל, והמחקר מנסה להבין מה קורה כאשר שתי רוחות אלו פוגשות אחת את השנייה (השימוש במילה רוח הוא לצורכי אילוסטרציה בלבד). איזור מפגש זה הוא המכונה, גבול מערכת השמש, ככל שהדברים נוגעים לחלליות וויאג'ר. האזור הוא דינמי ומשתנה וגודלו מיליארדים טובים של קילומטרים. לא יודעים בדיוק איפה הוא מתחיל, לא יודעים בדיוק איפה הוא נגמר, אבל יודעים שחללית וויאג'ר 1, קרובה מאד (יחסית) לשם.
המינוחים הלועזיים רבים ומבלבלים ונוותר עליהם (ראו באיור למטה), אולם עכשיו וויאג'ר 1 נמצאת באיזור בו רוח השמש כבר מאטה ומפעם לפעם מגלים חלקיקים רבי עוצמה שמקורם אינו במערכת השמש (מסיגי גבול?).
 |
| וויאג'ר - המשימה הבין כוכבית מקור: נאסא |
אז מה שוויאג'ר עושה עכשיו הוא בעקרון מירוץ נגד הזמן, תאי הכח שלה (ובשאלת החשמל למערכות נעסוק במאמר נפרד) יכולים להחזיק מעמד עוד תקופה לא ידועה של 10-15 שנה. על מנת להאריך את משך החיים כובו כל המכשירים זוללי החשמל (תפוקת החשמל כיום היא מאות וואטים בודדים) והושארו רק מערכות חיוניות, מערכת התקשורת, בלעדיה כל מערכת אחרת היא חסרת משמעות, והמערכות למדידות המגנטיות הבודקות את עוצמת וכיוון החלקיקים. וויאג'ר 1 נמצאת כיום במרחק של 121 י"א (יחדיה אסטרונומית - המרחק בין השמש לכדור הארץ בערך 150 מיליון קילומטר) ובמהירות של 17 קילומטר לשנייה היא מתרחקת 3.6 י"א כל שנה. תוך עשר שנים היא תהיה במרחק של 150 י"א ואם היא תמשיך למדוד ולנטר את השדה המגנטי של השמש, נוכל ללמוד מכך רבות. למעשה וויאג'ר היא המעבדה הקידמית של האנושות. חובבי המד"ב עשויים לדמיין חללית שמתוכננת כך שתמשיך לפעול עשרות אלפי שנים וכך בעוד כמה עשרות אלפי דורות נוכל לקבל תמונות מכוכבים אחרים.
עדכון דצמבר 2018
נאסא אישרה כי חלליות וויאג'ר 2 יצאה מגבולות ההליוספירה. וויאג'ר 2 איטית יותר מוויאג'ר 1, בעיקר בגלל שעברה גם ליד נפטון ואורנוס, ולכן מפגרת אחרי וויאג'ר 1, אבל בניגוד לחללית 1, יש עליה מכשירי מדידה שעוד עובדים. המכשיר הרלוונטי הוא PLS מכשיר הבודק את צפיפות הפלסמה בסביבת החללית ומסיק ממנה את עוצמת "רוח השמש". לפני כחודש, בתאריך 5/12/2018 הקריאות מהמכשיר ירדו בצורה ניכרת, ולא חזרו עוד לרמות הרגילות, במקביל כמות הקרינה הקוסמית מרחבי גלקסיה עלתה בצורה ניכרת. המסקנה היא חד משמעית - וויאג'ר 2 יצאה מההליוספירה!
ראו את המדידות בגרף הבא:
 |
| מדידות פלסמה בוואיג'ר 2. באדיבות JPL נאסא |
התקשורת עם וויאג'ר מסובכת במיוחד. הטכנולוגיה היא של שנות השבעים המוקדמות, המרחק עצום, שידור מהחללית לארץ לוקח 16.5 שעות, עוצמת האות אפסית, ויש צורך בכל מערך האנטנות של רשת DSN בשביל לקלוט משהו, ועדיין המדענים לומדים רבות ממשימה מדהימה זו, כבר למעלה מארבעים שנה!
עדכון מאי 2023
שינוי קונפיגורציה של חלוקת החשמל, מאפשרת שימוש ברזרבות כוח שנועדו למניעת מצב של עומס יותר ובכך לאפשר המשך פעילות של המכשירים הנותרים כולם לפחות עד 2026, כאשר אז כנראה יצטרכו לכבות כמה. בכך חיי המשימה מוארכים בעוד כמה שנים ובסך הכל יגיעו לחמישים שנה ואולי אפילו יותר!
אתר משימת וויאג'ר - בו תוכלו לראות כל שנייה איך מרחק החללית גדל
מאמרים קודמים בסדרה
וויאג'ר - המסע הגדול
וויאג'ר - התמונה האחרונה
וויאג'ר - אנרגיה בחלל
וויאג'ר - תקליט הזהב
אתר משימת וויאג'ר - בו תוכלו לראות כל שנייה איך מרחק החללית גדל
מאמרים קודמים בסדרה
וויאג'ר - המסע הגדול
וויאג'ר - התמונה האחרונה
וויאג'ר - אנרגיה בחלל
וויאג'ר - תקליט הזהב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה