משימת החלל קוריוסיטי עומדת לנחות בשבוע הבא (6 באוגוסט בבוקר) על המאדים. הנחיתה מהווה סיום השלב הראשון של המשימה, ההגעה למאדים ולאחריה תתחיל משימת המחקר המדעית עליה נרחיב בפעם אחרת. בכל משימה יש הרבה רגעים קריטיים אבל הנחיתה היא קריטית במיוחד. הכל קורה מאד מהר, לנו בכדור הארץ אין מושג מה קורה וכמובן שאין יכולת להשפיע והכל חייב לתקתק כמו שעון שוויצרי משומן היטב.
קוריוסיטי, רכב מחקר משוכלל וגדול, המריאה ב-26 בנובמבר 2011. גם במסע הארוך למאדים היו פעולות רבות, ובעיקר תיקוני מסלול כאלו ואחרים, אולם אותם היה אפשר לתקן במידת הצורך. כעת קוריוסיטי, שכבר עברה למעלה מחצי מיליון קילומטרים (והתרחקה 240 מיליון קילומטרים מכדור הארץ) מגיעה למאדים במהירות של 20000 קילומטר בשעה ועליה תוך 7 דקות בלבד להגיע למהירות אפס ולנחות כמה שיותר קרוב ליעד. איך עושים את זה? משתמשים בכל מה שיש: אטמוספירה, מבערים, מצנחים, סכינים מכ"ם ועוד.
בשלב ראשון נותנים לאטמוספירה הדלילה (מאד) של מאדים לעשות את העבודה. לקוריוסטי מגיני חום, בדומה לחלליות סויוז ואפולו, ואפילו במאדים הטמפרטורה תגיע ל-1600 מעלות.
שלב זה יאט את החללית למהירות של 1600 קמ"ש בלבד ובגובה 12 קילומטר ייפתחו המצנחים. זהו המצנח הגדול ביותר המתוכנן למהירות על-קולית. משקלו קרוב לחמישים קילו וגודלו העצום נדרש בגלל דלילות האטמוספירה מחד והמהירות האדירה מאידך.
המצנח יאט את החללית למהירות של 500 קמ"ש בלבד, ובזמן הזה מגן החום ייפרד ויחשוף את הרכב מתחתיו. זה יקרה בגובה 9 קילומטר. באותו רגע אפשר גם להפעיל מצלמה שתצלם את הנחיתה (כלומר את הקרקרע המתקרבת). רקטות יפעלו על מנת להאט עוד את החללית. הרקטות פועלות כלפי מעלה (בכיוון המראה) ופרט להאטה תפקידן לשמור על כל החבילה ישרה ומאוזנת.
ככה במשך כמה דקות עד מהירות של 110 קמ"ש.
כאשר החללית מגיעה למהירות של 4 קמ"ש בלבד, מנוף מיוחד מוריד אותה מתוך הקונכיה ששמרה עליה.
הרקטות של שלב הנחיתה עדיין פעילות. במהירות 0 קמ"ש, קוריוסיטי נוחתת ולאחר שנייה וחצי, מטענים מיוחדים חותכים את הכבלים. שלב הנחיתה, שהרקטות שלו ממשיכות לפעול, משנה כיוון, ממריא ומתרחק מאד מהרכב.
בשלב הזה נצטרך להמתין כמה דקות מורטות עצבים בשביל לדעת האם הכל הצליח. אפילו במהירות האור לתשדורות מהמאדים יקח עשרים דקות להגיע לכדור הארץ. אין דרך לבדוק מה קורה, אין אפשרות לתקן. עשרות תכנונים, חצי מיליון שורות קוד, 76 אביזרים פירוטכניים ואפס מקום לשגיאות. כמו שאמר ג'ין קרנץ FAILURE IS NOT AN OPTION!
הנה תרשים אחר המציג את הנחיתה
אבל למה להסתבך בתמונות כשהחברה הטובים של נאסא עשו סרטון הדמיה שמראה בדיוק מה הולך לקרות?
לאחר הנחיתה הרכב נכנס למצב של בדיקות ומתחיל לנהל תשדורות איטית ורצופה עם כדור הארץ, ובעיקר מתבצעות בדיקות מרובות. רק לאחר שהן מסתיימות, אפשר להתחיל במשימה על המאדים!
בהצלחה!
לעמוד המשימה באתר נאסא עם שפע עצום של חומרים המקום הטוב ביותר להתחיל הוא הערכה הזו - כמה עשרות עמודים המקיפים את כל נושאי המשימה ורקע כללי על מאדים.
קוריוסיטי, רכב מחקר משוכלל וגדול, המריאה ב-26 בנובמבר 2011. גם במסע הארוך למאדים היו פעולות רבות, ובעיקר תיקוני מסלול כאלו ואחרים, אולם אותם היה אפשר לתקן במידת הצורך. כעת קוריוסיטי, שכבר עברה למעלה מחצי מיליון קילומטרים (והתרחקה 240 מיליון קילומטרים מכדור הארץ) מגיעה למאדים במהירות של 20000 קילומטר בשעה ועליה תוך 7 דקות בלבד להגיע למהירות אפס ולנחות כמה שיותר קרוב ליעד. איך עושים את זה? משתמשים בכל מה שיש: אטמוספירה, מבערים, מצנחים, סכינים מכ"ם ועוד.
בשלב ראשון נותנים לאטמוספירה הדלילה (מאד) של מאדים לעשות את העבודה. לקוריוסטי מגיני חום, בדומה לחלליות סויוז ואפולו, ואפילו במאדים הטמפרטורה תגיע ל-1600 מעלות.
שלב זה יאט את החללית למהירות של 1600 קמ"ש בלבד ובגובה 12 קילומטר ייפתחו המצנחים. זהו המצנח הגדול ביותר המתוכנן למהירות על-קולית. משקלו קרוב לחמישים קילו וגודלו העצום נדרש בגלל דלילות האטמוספירה מחד והמהירות האדירה מאידך.
המצנח יאט את החללית למהירות של 500 קמ"ש בלבד, ובזמן הזה מגן החום ייפרד ויחשוף את הרכב מתחתיו. זה יקרה בגובה 9 קילומטר. באותו רגע אפשר גם להפעיל מצלמה שתצלם את הנחיתה (כלומר את הקרקרע המתקרבת). רקטות יפעלו על מנת להאט עוד את החללית. הרקטות פועלות כלפי מעלה (בכיוון המראה) ופרט להאטה תפקידן לשמור על כל החבילה ישרה ומאוזנת.
ככה במשך כמה דקות עד מהירות של 110 קמ"ש.
כאשר החללית מגיעה למהירות של 4 קמ"ש בלבד, מנוף מיוחד מוריד אותה מתוך הקונכיה ששמרה עליה.
הרקטות של שלב הנחיתה עדיין פעילות. במהירות 0 קמ"ש, קוריוסיטי נוחתת ולאחר שנייה וחצי, מטענים מיוחדים חותכים את הכבלים. שלב הנחיתה, שהרקטות שלו ממשיכות לפעול, משנה כיוון, ממריא ומתרחק מאד מהרכב.
בשלב הזה נצטרך להמתין כמה דקות מורטות עצבים בשביל לדעת האם הכל הצליח. אפילו במהירות האור לתשדורות מהמאדים יקח עשרים דקות להגיע לכדור הארץ. אין דרך לבדוק מה קורה, אין אפשרות לתקן. עשרות תכנונים, חצי מיליון שורות קוד, 76 אביזרים פירוטכניים ואפס מקום לשגיאות. כמו שאמר ג'ין קרנץ FAILURE IS NOT AN OPTION!
הנה תרשים אחר המציג את הנחיתה
 |
| נחיתת קוריוסיטי. מקור: נאסא |
אבל למה להסתבך בתמונות כשהחברה הטובים של נאסא עשו סרטון הדמיה שמראה בדיוק מה הולך לקרות?
לאחר הנחיתה הרכב נכנס למצב של בדיקות ומתחיל לנהל תשדורות איטית ורצופה עם כדור הארץ, ובעיקר מתבצעות בדיקות מרובות. רק לאחר שהן מסתיימות, אפשר להתחיל במשימה על המאדים!
בהצלחה!
לעמוד המשימה באתר נאסא עם שפע עצום של חומרים המקום הטוב ביותר להתחיל הוא הערכה הזו - כמה עשרות עמודים המקיפים את כל נושאי המשימה ורקע כללי על מאדים.
יפה מאד
השבמחקקונגא'ק
.