זריחת הירח

כמעט כולנו אוהבים להסתכל על השקיעה (או הזריחה) של השמש ונהנים מהמראה ומהצבעים. זריחה יפה לא פחות היא הזריחה של הירח ובכל זאת מעט מאד אנשים רואים אותה. יש לכך סיבות רבות. שעת הזרחה של הירח משתנה מאד מיום ליום ולרוב אנשם לא יודעים את השעה. הזריחה יפה בעיקר כשהירח מלא או כמעט מלא במשך 3-5 ימים מתוך החודש לעומת השמש שנראית יפה בכל יום. כשיש כל כך מעט ימים לראות, לא יודעים מתי להסתכל ולרוב האנשים יש הפרעות לראות את האופק מסביבה עירונית, אפשר בלות לפספס את הזריחה.


זמני היום (למיקום משוער של מיקומכם) מוצגים, אבל אפשר בקלות למצוא זמנים מדויקים יותר (בארץ ההבדלים ממילא מאד קטנים) באתר heavens above




. כבר הזכרנו אתר זה במאמר על צפיה בלווינים, והוא מכיל גם נתונים על הירח. הזריחה מרשימה במיוחד ממקום שאפשר לראות את הירח קרוב ככל האפשר לאופק. הירח עולה ונראה בהתחלה חיוור ואדום ולאט לאט נהיה יותר בהיר. במקרים של אוויר חם מאד, הירח יכול להתעוות ולהיראות מוזר ומשונה, לא כדורי ואפילו לא אליפטי.
ככה נראה הירח בזריחתו. חיוור מאד ואדום מאד. תוך דקות הוא מקבל גוון יותר כתום ולאחר כשעה כשהוא כבר גבוה בשמים הוא נהה לבן. הירח אינו מלא, אלא כמעט מלא, 90% מפניו מוארים, והעיוות שנותן לו צורה אליפטית ברור. הבתים ברקע הינם של פתח תקווה. כמובן, כל מה שנאמר על הזריחה נכון גם לגבי השקיעה. בנוסף, גם את תופעת הירח הגדול בה עסקנו בעבר, רואים בזריחה ובשקיעה.

ירח זורח

אפשר לצפות גם בסרט הבא המדגים שתי דקות מזריחת הירח:

צפייה בזריחת הירח המלא היא חוויה מיוחדת משתי סיבות:

1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.

ירח אדום/כתום

הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה, אולם גם המחזה של ירח אדום/כתום שאינו מלא, זורח הוא מחזה יפה ומומלץ לנסות לראות, עד ששעת הזריחה נהיית מאוחרת מדי בלילה.

למה הירח כל כך גדול ?

שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו אם מצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם.

ההסברים לאשליה זו הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה.

דרך אחרת למדוד את גודל הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכזה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליה נהרסה? נסו ותהנו.

שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

למה הירח כתום?

הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון ש השמים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.