מי היה מסייה?
שארל מסיה (Messier) היה אסטרונום צרפתי שפעל במאה ה-18. מסייה נולד בשנת 1730 והעניין שלו בשביטים התחיל בגיל צעיר מאד, 14, כאשר בשנת 1744 הופיע בשמיים הצפוניים שביט בעל שש זנבות (לשביט היה זנב אחד שהתפרק לאחר ההתקרבות לשמש לששה זנבות נפרדים). זה היה שביט בהיר מאוד ומסייה הצעיר נמשך לתחום האסטרונומיה כבר מאז.
מה מסייה חיפש בשמים?
שארל מסיה (Messier) היה אסטרונום צרפתי שפעל במאה ה-18. מסייה נולד בשנת 1730 והעניין שלו בשביטים התחיל בגיל צעיר מאד, 14, כאשר בשנת 1744 הופיע בשמיים הצפוניים שביט בעל שש זנבות (לשביט היה זנב אחד שהתפרק לאחר ההתקרבות לשמש לששה זנבות נפרדים). זה היה שביט בהיר מאוד ומסייה הצעיר נמשך לתחום האסטרונומיה כבר מאז.
מה מסייה חיפש בשמים?
מסיה חיפש שביטים בשמים וכל פעם שמצא איזו נקודה שאינה כוכב, מעין ענן או ערפילית קטנה, רשם אותה בשביל לבדוק לעומק מה יש שם, אולם לרוב גילה שאלו אינם שביטים אלא אובייקטים קבועים בשמים.
מסייה גילה בחייו 13 שביטים, והוא מת בשנת 1817, בגיל 86 ונקבר בבית הקברות הידוע של פריז - פר לשאז.
איך נוצר הקטלוג?
מסיה יצר קטלוג ובו מעל מאה אובייקטים שאינם שביטים, בשביל שיזכור שהם לא מה שהוא מחפש וגם עבור אחרים שידעו שהם אינם שביטים.
לאחר מותו נוספו לקטלוג עוד כמה אובייקטים. כך נוצר קטלוג מסיה המכיל 110 אובייקטים בשמים, חלקם מהמוכרים ביותר שיש כמו גלקסיית אנדרומדה, ערפילית אוריון והפליאדות. מיעוטם של העצמים נראה בעין, כמעט כולם יראו במשקפת של 50מ"מ וחלקם דורשים טלסקופים. מסיה ראה את כולם דרך טלסקופ 4.5 אינץ', טלסקופ קטן במונחים של ימינו.
מסייה גילה בחייו 13 שביטים, והוא מת בשנת 1817, בגיל 86 ונקבר בבית הקברות הידוע של פריז - פר לשאז.
איך נוצר הקטלוג?
מסיה יצר קטלוג ובו מעל מאה אובייקטים שאינם שביטים, בשביל שיזכור שהם לא מה שהוא מחפש וגם עבור אחרים שידעו שהם אינם שביטים.
לאחר מותו נוספו לקטלוג עוד כמה אובייקטים. כך נוצר קטלוג מסיה המכיל 110 אובייקטים בשמים, חלקם מהמוכרים ביותר שיש כמו גלקסיית אנדרומדה, ערפילית אוריון והפליאדות. מיעוטם של העצמים נראה בעין, כמעט כולם יראו במשקפת של 50מ"מ וחלקם דורשים טלסקופים. מסיה ראה את כולם דרך טלסקופ 4.5 אינץ', טלסקופ קטן במונחים של ימינו.
 |
| הלילה של מסיה |
מתי אפשר לראות את האוסייקים מקטלוג מסייה?
בכל לילה אפשר לראות עשרות רבות של אוביקטים מקטלוג מסיה. יש כל כך הרבה אובייקטים והם מפוזרים על פני רוב השמיים הצפוניים ומעט מהדרומיים (מסייה חי בפריז ולא הכיר את שמי הדרום).
מדריך עזר עם מפות באנגלית לכל האובייקטים
האם אפשר לראות את כל האובייקטים בלילה אחד?
האם אפשר לראות את כל האובייקטים בלילה אחד?
לפני כמה עשרות שנים, התגלה שבימים מסוימים בשנה בהם אפשר לראות בלילה אחד משקיעה עד זריחה את כל 110 האובייקטים! התאריכים האידיאליים הם הימים האחרונים של חודש מרץ.
הדבר אפשרי כאשר השמש נמצאת באזור בשמים בו אין אף אובייקט. אירוע בו מנסים לצפות בכל האובייקטים מכונה "מרתון מסיה". האוביקטים ברובם אינם קשים למציאה, זכרו שלמסיה היה טלסקופ קטן, למעט חריגים אליהם נתייחס בהמשך. הקושי הוא האינטנסיביות של התצפית. ברוב התצפיות לוקחים את הזמן, עובדים באיזי, נחים בין אויבקט למשנהו, אוכלים קצת ואפילו תופסים תנומה קלה. כל הלקוסוס הזה בלתי אפשרי במרתון מסיה בו יש אולי שעה אחת במהלך הלילה בה אפשר להוריד הילוך.
מהו מרתון מסייה?
מהו מרתון מסייה?
מרתון מסייה, הוא ניסיון לצפות בכל 110 האובייקטים בלילה אחד משקיעה ועד זריחה. זה מאמץ קשה ומחייב תקתוק מהיר כמעט בלי מנוחה. נציין שיש כאלו שמבצעים את המרתון דווקא עם טלסקופ קטן בגודל של מסיה וכן ששימוש בטלסקופ ממוחשב בעל פונקציית GOTO שמוצא בעצמו את האובייקטים נחשב "רמאות". יש למצוא אותם לבד על ידי שימוש במפות ובכוונות. ישנם כאלו שאפילו עושים את המרתון על עיוור, כלומר ללא אטלסים כלל, תוך כדי זכירת המיקום של כל האובייקטים, ויש עוד כמה שיטות שונות שמגדילות את הקושי.
מאז שנת 2016 מארגנת הדובה הגדולה בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה מרתון מסיירה בנגב, בתחילת האביב.
סיכום מרתון שנת 2018
המרתון בשנת 2018 נערך במוצאי יום העצמאות 19/4/2018. זהו לא התאירך האידאלי למרתון מושלם של 110 אוביקטים, אבל מספיק קרוב. באותו ערב, נפתח גם מצפה הכוכבים האוניברסיטאי ע"ש וויז במצפה רמון לביקורי קהל.
לאחר המפגש המשפחתי המסורתי, נסעתי דרומה למצפה הכוכבים לביקור קצר. במצפה היו שפע פעילויות, הרצאות. תצפיות והסברים. נהנו לראות את הטלסקופ הגדול של המצפה, והגדול ביותר בארץ בפעולה ולשמוע על אודותיו.
לאחר מכן המשכנו לתוך המכתש והצטרפנו למרתון. הגענו באמצעו וכמובן שלא ניסיתי לעשות מרתון מלא, אלא הצטרפתי לצוותים שהיו שם וצפיתי איתם. רוב הזמן צפיתי עם משה גלנץ בטלסקופ שלו. השמים היו אביכים מעט, אבל בהירים וראו היטב את הכוכבים. לא שמים שחורים משחור אבל מסתדרים עם מה שיש. הילדים צפו והסתובבו ובסף הלכו לישון בצד ואני המשכתי אל תוך הלילה. צפיות, דיבורים, שתיית המרק המשובח (מסורת של אנשי הדובה הגדולה), ועוד כל מיני פינוקים. גם מזג האוויר היה טוב, ולא היה קר מדי.
בשטח היו כ-30 אנשים שצפו להנאתם בכוכבים. בתצפית מנסים לשמור כמה שיותר על משמעת חושך ולא להדליק אורות. אולם בתצפית גדולה כל כך אורות נדלקים מפעם לפעם. הצטרפתי לתצפית בערך בשלב בו הפסקתי את מרתון 2016 (ראו למטה). הייתי נינוח למדי ולא ניסיתי לרוץ או לראות את כל האוביקטים אלא לאט ובנחת, כולל השוואת אוביקטים בטלסקופים ובעיניות השונות. מפעם לפעם גם הצצנו על כוכבי הלכת צדק ושבתאי. ראיתי בסביבות 70 אוביקטים בסך הכל.
בין לבין ניסתי לצלם קצת תמונות. הנה סרטון קצר המראה כשלוש שעות של תנועת הכוכבים. קבוצות עקרב וקשת עולות עם שביל החלב, וכוכבי הלכת הבהירים צדק שבתאים ומאדים. פה ושם אפשר גם לראות איזה מטאור קטן. בתחתית התמונות, התנור הישן של מפעלי החציבה והגבס שהיו באזור, שמוסיף מעט דרמטיות לאווירה.
והנה הסרטון הקצר (כל שנייה בסרטון היא 6 דקות במציאות).
בסופו של דבר, העייפות מתחילה להשפיע, נהייה קר יותר, וכבר אין כל כך כוח לראות עוד איזה צביר, אז מורידים הילוך וגם נחים יותר. נשארנו ערים עד שהתחיל האור והכוכבים נעלמו אחד אחד עד שרק צדק ווגה הבהירים נשארו, ואז גם הם נעלמו. עוד מרתון מוצלח הסתיים.
סיכום מרתון שנת 2016
השנה אורגן מרתון מסיה לחובבי אסטרונומיה. היוזם היה שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה שחברו יחד לאגודה הישראלית לאסטרונומיה להפקת אירוע בתצפית בנגב. לאירוע הגיעו כארבעים איש, חלקם לכל הלילה וחלקם פרשו במהלכו. הטלסקופ בו אני השתמשתי היה דובוסני 16" של חברת MEADE. אלי הצטרפו יובל פדר ומשה גלנץ ועוד אנשים באו והלכו. השתמשתי בעינית 40מ"מ לקבלת שדה רחב ובעינת 14 מ"מ לראייה בהגדלות.
ההכנות מתחילות לפני השקיעה כאשר פורשים ומרכיבים את כל הציוד. מיד לאחר השקיעה, הציוד כבר מוכן, התחלתי לחפש את הירח החדש של חודש אדר ב' שנצפה בשעה 17:42 (כ-7 דקות לאחר השקיעה).
כל המספרים מציינים את מספר האובייקט בקטלוג מסיה. הצפייה בהם היא לפי סדר מומלץ שהוכן מראש (לא לפי הסדר הסידורי שלהם) ומפעם לפעם רשמתי גם את השעה.
את המרתון עצמו התחלנו כאשר כבר נראו כוכבים. האוביקט הראשון היה גלקסיית אנדרומדה (M31), שהייתה סמוך לאופק וכמובן לא נראתה בעין. ראינו אותה בשעה 18:35 ולידה את הגלקסיה הנלווית M32. גלקסיה M110 היוותה אתגר קטן, לרוב רואים אותה בקלות אבל כאשר היא נמוכה כל כך, היא נראית ככתם חיוור ותו לו. לאחר עוד כמה דקות, השמים החשיכו מספיק וגם היא נראתה בקלות (18:56), אפשר להירגע, המרתון החל וזה הזמן להעלות הילוך!
עברנו ל-M103 צביר חיוור בקבוצת משולש ול-M33 גלקסייה שגם הייתה חיוורת מאד (19:13). ועכשיו הפתעה, צריך למצוא את M74, שהיא גלקסיה בקבוצת דגים שכבר שקעה או נמצאת ממש ממש נמוך. אופס. מתברר שיש טעות קטנה בסדר האוביקטים שהוכן מראש (ולא נגלה על ידי מי). לא נורא.
המשכנו בקצב, M76 ולאחריו M34 וגלקסיה M77 בלוויתן.
ועכשיו לאוביקט מוכר - M45 הלוא היא קבוצת הפליאדות הנראית בקלות גם בעין.
לאחריה M79 ואחר כך שלושת הצבירים הפתוחים בקבוצת עגלון (נראים מצוין גם במשקפת) - M38 M36 ו-M37 . אחריהם ערפילית הסרטן שיש לה את הכבוד להיות האוביקט הראשון ברשימה - M1
אחריה שוב אוביקט מוכר, ערפילית אוריון שנראית בעין ולמעשה קוטלגה כשני אוביקטים M42 M43. בטלסקופ של ה-16 הערפילית נראתה נפלא עם זרועות ארוכות במיוחד.
בדרך ל-M78 עצרתי ליד אלנילם, ודמיינתי לראות אזור כהה יותר, אזור שבו נמצאת ערפילית ראש הסוס אותה אי אפשר לראות ללא פילטר מיוחד.
המשכנו לצביר M35 בתאומים (שבתוכו עוד צביר קטן שאינו חלק מהקטלוג) ולצביר M41 בכלב הגדול. שם שמתי לב למשהו מוזר, סמוך לאופק ראיתי צביר בעין. זה צביר 2451 בקבוצת VELA שאינו חלק מהקטלוג אבל היה יפה וברור. כדי לזהות אותו קראתי לנדב רוטנברג מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה שיעזור לי למצוא אותו במפות (ובאפליקציות - מחידושי הטכנולוגיה).
שני הצבירים בקבוצת סרטן M44 הנראה בעין ככתם ו M67 הקטן יותר, נמצאים בקלות.
השעה כבר 20:40 והוספנו גם את הצביר M50 לרשימה וממשיכים הלאה...
שני צבירים בקבוצת חד קרן שנמצאים אחד ליד השני M46 M47. בצביר M46 יש ערפילית פלנטרית ולכן גם השתמשנו בהגדלה . המראה היה יפה מאד וקראנו להרבה אנשים לבוא ולראות.
M93
M48
הגלקסיות הצמודות בעגלה הגדולה M81 M82
שלישית הגלקסיות באריה M96 M95 M105 שהייתה חיוורת מאד
ולאחריה משום מה קפיצה לדובה הגדולה לערפילית הינשוף M97 וגלקסיית M108 באותו שדה.
בנקודה זו נזכיר לטובה את שלמה בוסקילה בעל הלב הרחב, שלמעשה ויתר על המרתון והסתובב ודאג שכולם בסדר, הכין סיר מרק משובח לכולם וכל פעם "גנב" הצצה באיזה אוביקט והגדיל לעשות בכך שחילק לצופים בירה ביתית משובחת וקרה, שטעמה הצונן כטעם המים הזכים אשר ירוו כל צמא. ללא ספק הבירה שיפרה את מצב הרוח וגם סייעה מאד לראות כוכבים כפולים. נזכיר גם כי גרמתי התרגשות רבתי כאשר ניסיתי לראות את סיריוס B ואכן ראיתי כוכב קרוב מאד לצדק בהגדלה של פי 400 והתחילו ויכוחים עזים עד שבא "המבוגר האחראי" - הלוא הוא נדב רוטנברג, וטען בנימוס (אך בתקיפות) שאני כנראה מתבלבל. אין ברירה, עם נדב לא מתווכחים, ואת סיריוס-B ננסה בפעם אחרת (כי זה אפשרי!). עוד סייעו כל אנשי הדובה הגדולה והאגודה לאסטרונומיה, בעצות הדרכה וארגונים, וגם הכנת תעודות למסיימים ושאר מזכרות!
חזרנו לקבוצת אריה עם צמד הגלקסיות M65 M66 ועוד כמה 98M 99M M10 M61
השעה כבר 22:30 ואנחנו ב-M40, סתם כוכב כפול שלא ברור מה עושה בקטלוג, כנראה טעות של מסיה.
ועכשיו האתגר. צבירי הגלקסיות בבתולה ובשערות שולמית. אין הרבה כוכבים באזור ויש המון גלקסיות. בטלסקופ 16" אפשר לראות את רובן ולך תדע מה זה מה. באזור הזה אין שום אפשרות להשתמש בכוונת ליידר או נקודה אדומה בלבד וחייבים כוונת אופטית. אחרת אין אפשרות להיות בטוחים שרואים את הגלקסיה הנכונה ולא גלקסיה שנמצאת לידה.
כמו כן חייבים להשתמש במפה טובה של האזור ולעבוד לאט תוך שימוש בטכניקה הטובה והישנה של דילוגי כוכבים. בדיקת הכוכבים עצמם הנראים בפיינדר ובעינית והתאמתם למפות. ואכן עם מעט זמן וסבלנות הצלחנו לראות את כל הגלקסיות שם ועוד רבות אחרות שאינן חלק מהקטלוג:
M100
M84 M86 M87 בשדה אחד עם עוד 5 גלקסיות קרובות (באותו שדה או דורשות הזזה קטנטנה של הטלסקופ) 22:45
M89 M90 - ביחד
M59 M60 - ביחד
M58 - חיוורת מאד
M88 M91
M85
M49 ולידה בתוך שני כוכבים עוד גלקסיה שמספרה 4526 ולידה חיוורת מאד 4535
M68
M104 - גלקסיית הסומבררו בעורב. היפה בגלקסיה זו שאפשר לראות בה פס אבק (שנראה כפס דק דק ושחור לכל אורכה)
M94 M64 M63 וגלקסיית המערבולת הנפלאה M51 שנראתה מצוין עם הזרועות
M83 - גלקסיה חיוורת מאד בהידרה
M3 - צביר גלובולרי יפהפה שהופרד בקלות בהגדלה ועוד שתי גלקסיות בדובה M101 M102
M54 ו-M92
ובום טראח 2:00 בלילה והמון עננים! אנשים התחילו לקפל אבל אני הייתי אופטימי (וממילא מי שהביא אותי לתצפית ישן שנת ישרים ככה שלא היה איך לחזור). אז קצת נחתי אבל מתישהו גם התחילו לרדת טיפות ואז כבר לא הייתה ברירה אלא לקפל את הציוד. נשארתי רק עם משקפת דרכה הוספתי עוד כמה אובייקטים בהירים בערך בשעה 4:30 (M4 M12 M14 M27) והמרתון הסתיים
תודה לכל המארגנים. היה אדיר. אם השמים היו נשארים פתוחים היינו מתקרבים להשלמת המשימה, כי כל האוביקטים שנשארו פרט לאחרונים שנראים על אור דמדומים הם קלים למציאה. לא נורא. נשלים אותם בפעם אחרת.
סך הכל כ-75 אוביקטים מהרשימה (יש לי חשש ששכחתי לרשום כמה...) ועוד הרבה אוביקטים אחרים וכמובן הירח שפתח את התצפית, צדק ומאדים תוך כדי ונוגה, איילת השחר שסימנה לנו שהזריחה כבר ממש קרובה.
לסיכום הנה סרטון שהכין יובל פדר (מומלץ מאד לאחר פתיחת הסרטון לראות אותו במסך מלא באת יוטיוב)
ואיך אפשר בלי מעט פריחה מדברית:
מאז שנת 2016 מארגנת הדובה הגדולה בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה מרתון מסיירה בנגב, בתחילת האביב.
סיכום מרתון שנת 2018
המרתון בשנת 2018 נערך במוצאי יום העצמאות 19/4/2018. זהו לא התאירך האידאלי למרתון מושלם של 110 אוביקטים, אבל מספיק קרוב. באותו ערב, נפתח גם מצפה הכוכבים האוניברסיטאי ע"ש וויז במצפה רמון לביקורי קהל.
לאחר המפגש המשפחתי המסורתי, נסעתי דרומה למצפה הכוכבים לביקור קצר. במצפה היו שפע פעילויות, הרצאות. תצפיות והסברים. נהנו לראות את הטלסקופ הגדול של המצפה, והגדול ביותר בארץ בפעולה ולשמוע על אודותיו.
 |
| הטלסקופ הראשי במצפה הכוכבם וויז מצפה רמון |
לאחר מכן המשכנו לתוך המכתש והצטרפנו למרתון. הגענו באמצעו וכמובן שלא ניסיתי לעשות מרתון מלא, אלא הצטרפתי לצוותים שהיו שם וצפיתי איתם. רוב הזמן צפיתי עם משה גלנץ בטלסקופ שלו. השמים היו אביכים מעט, אבל בהירים וראו היטב את הכוכבים. לא שמים שחורים משחור אבל מסתדרים עם מה שיש. הילדים צפו והסתובבו ובסף הלכו לישון בצד ואני המשכתי אל תוך הלילה. צפיות, דיבורים, שתיית המרק המשובח (מסורת של אנשי הדובה הגדולה), ועוד כל מיני פינוקים. גם מזג האוויר היה טוב, ולא היה קר מדי.
בשטח היו כ-30 אנשים שצפו להנאתם בכוכבים. בתצפית מנסים לשמור כמה שיותר על משמעת חושך ולא להדליק אורות. אולם בתצפית גדולה כל כך אורות נדלקים מפעם לפעם. הצטרפתי לתצפית בערך בשלב בו הפסקתי את מרתון 2016 (ראו למטה). הייתי נינוח למדי ולא ניסיתי לרוץ או לראות את כל האוביקטים אלא לאט ובנחת, כולל השוואת אוביקטים בטלסקופים ובעיניות השונות. מפעם לפעם גם הצצנו על כוכבי הלכת צדק ושבתאי. ראיתי בסביבות 70 אוביקטים בסך הכל.
בין לבין ניסתי לצלם קצת תמונות. הנה סרטון קצר המראה כשלוש שעות של תנועת הכוכבים. קבוצות עקרב וקשת עולות עם שביל החלב, וכוכבי הלכת הבהירים צדק שבתאים ומאדים. פה ושם אפשר גם לראות איזה מטאור קטן. בתחתית התמונות, התנור הישן של מפעלי החציבה והגבס שהיו באזור, שמוסיף מעט דרמטיות לאווירה.
 |
| מטאור קטן בשמי הלילה |
והנה הסרטון הקצר (כל שנייה בסרטון היא 6 דקות במציאות).
בסופו של דבר, העייפות מתחילה להשפיע, נהייה קר יותר, וכבר אין כל כך כוח לראות עוד איזה צביר, אז מורידים הילוך וגם נחים יותר. נשארנו ערים עד שהתחיל האור והכוכבים נעלמו אחד אחד עד שרק צדק ווגה הבהירים נשארו, ואז גם הם נעלמו. עוד מרתון מוצלח הסתיים.
סיכום מרתון שנת 2016
השנה אורגן מרתון מסיה לחובבי אסטרונומיה. היוזם היה שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה שחברו יחד לאגודה הישראלית לאסטרונומיה להפקת אירוע בתצפית בנגב. לאירוע הגיעו כארבעים איש, חלקם לכל הלילה וחלקם פרשו במהלכו. הטלסקופ בו אני השתמשתי היה דובוסני 16" של חברת MEADE. אלי הצטרפו יובל פדר ומשה גלנץ ועוד אנשים באו והלכו. השתמשתי בעינית 40מ"מ לקבלת שדה רחב ובעינת 14 מ"מ לראייה בהגדלות.
 |
| מתארגנים לתצפית |
 |
| שלמה בוסקילה ועגלת הציוד של הדובה הגדולה |
ההכנות מתחילות לפני השקיעה כאשר פורשים ומרכיבים את כל הציוד. מיד לאחר השקיעה, הציוד כבר מוכן, התחלתי לחפש את הירח החדש של חודש אדר ב' שנצפה בשעה 17:42 (כ-7 דקות לאחר השקיעה).
 |
| גדי וענת מחפשים את הירח: צילום: אורי דניאל |
 |
| הירח החדש דרך טלסקופ |
כל המספרים מציינים את מספר האובייקט בקטלוג מסיה. הצפייה בהם היא לפי סדר מומלץ שהוכן מראש (לא לפי הסדר הסידורי שלהם) ומפעם לפעם רשמתי גם את השעה.
את המרתון עצמו התחלנו כאשר כבר נראו כוכבים. האוביקט הראשון היה גלקסיית אנדרומדה (M31), שהייתה סמוך לאופק וכמובן לא נראתה בעין. ראינו אותה בשעה 18:35 ולידה את הגלקסיה הנלווית M32. גלקסיה M110 היוותה אתגר קטן, לרוב רואים אותה בקלות אבל כאשר היא נמוכה כל כך, היא נראית ככתם חיוור ותו לו. לאחר עוד כמה דקות, השמים החשיכו מספיק וגם היא נראתה בקלות (18:56), אפשר להירגע, המרתון החל וזה הזמן להעלות הילוך!
עברנו ל-M103 צביר חיוור בקבוצת משולש ול-M33 גלקסייה שגם הייתה חיוורת מאד (19:13). ועכשיו הפתעה, צריך למצוא את M74, שהיא גלקסיה בקבוצת דגים שכבר שקעה או נמצאת ממש ממש נמוך. אופס. מתברר שיש טעות קטנה בסדר האוביקטים שהוכן מראש (ולא נגלה על ידי מי). לא נורא.
המשכנו בקצב, M76 ולאחריו M34 וגלקסיה M77 בלוויתן.
ועכשיו לאוביקט מוכר - M45 הלוא היא קבוצת הפליאדות הנראית בקלות גם בעין.
 |
| הפליאדות - M45 |
לאחריה M79 ואחר כך שלושת הצבירים הפתוחים בקבוצת עגלון (נראים מצוין גם במשקפת) - M38 M36 ו-M37 . אחריהם ערפילית הסרטן שיש לה את הכבוד להיות האוביקט הראשון ברשימה - M1
אחריה שוב אוביקט מוכר, ערפילית אוריון שנראית בעין ולמעשה קוטלגה כשני אוביקטים M42 M43. בטלסקופ של ה-16 הערפילית נראתה נפלא עם זרועות ארוכות במיוחד.
בדרך ל-M78 עצרתי ליד אלנילם, ודמיינתי לראות אזור כהה יותר, אזור שבו נמצאת ערפילית ראש הסוס אותה אי אפשר לראות ללא פילטר מיוחד.
המשכנו לצביר M35 בתאומים (שבתוכו עוד צביר קטן שאינו חלק מהקטלוג) ולצביר M41 בכלב הגדול. שם שמתי לב למשהו מוזר, סמוך לאופק ראיתי צביר בעין. זה צביר 2451 בקבוצת VELA שאינו חלק מהקטלוג אבל היה יפה וברור. כדי לזהות אותו קראתי לנדב רוטנברג מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה שיעזור לי למצוא אותו במפות (ובאפליקציות - מחידושי הטכנולוגיה).
שני הצבירים בקבוצת סרטן M44 הנראה בעין ככתם ו M67 הקטן יותר, נמצאים בקלות.
השעה כבר 20:40 והוספנו גם את הצביר M50 לרשימה וממשיכים הלאה...
שני צבירים בקבוצת חד קרן שנמצאים אחד ליד השני M46 M47. בצביר M46 יש ערפילית פלנטרית ולכן גם השתמשנו בהגדלה . המראה היה יפה מאד וקראנו להרבה אנשים לבוא ולראות.
M93
M48
הגלקסיות הצמודות בעגלה הגדולה M81 M82
שלישית הגלקסיות באריה M96 M95 M105 שהייתה חיוורת מאד
ולאחריה משום מה קפיצה לדובה הגדולה לערפילית הינשוף M97 וגלקסיית M108 באותו שדה.
בנקודה זו נזכיר לטובה את שלמה בוסקילה בעל הלב הרחב, שלמעשה ויתר על המרתון והסתובב ודאג שכולם בסדר, הכין סיר מרק משובח לכולם וכל פעם "גנב" הצצה באיזה אוביקט והגדיל לעשות בכך שחילק לצופים בירה ביתית משובחת וקרה, שטעמה הצונן כטעם המים הזכים אשר ירוו כל צמא. ללא ספק הבירה שיפרה את מצב הרוח וגם סייעה מאד לראות כוכבים כפולים. נזכיר גם כי גרמתי התרגשות רבתי כאשר ניסיתי לראות את סיריוס B ואכן ראיתי כוכב קרוב מאד לצדק בהגדלה של פי 400 והתחילו ויכוחים עזים עד שבא "המבוגר האחראי" - הלוא הוא נדב רוטנברג, וטען בנימוס (אך בתקיפות) שאני כנראה מתבלבל. אין ברירה, עם נדב לא מתווכחים, ואת סיריוס-B ננסה בפעם אחרת (כי זה אפשרי!). עוד סייעו כל אנשי הדובה הגדולה והאגודה לאסטרונומיה, בעצות הדרכה וארגונים, וגם הכנת תעודות למסיימים ושאר מזכרות!
חזרנו לקבוצת אריה עם צמד הגלקסיות M65 M66 ועוד כמה 98M 99M M10 M61
השעה כבר 22:30 ואנחנו ב-M40, סתם כוכב כפול שלא ברור מה עושה בקטלוג, כנראה טעות של מסיה.
ועכשיו האתגר. צבירי הגלקסיות בבתולה ובשערות שולמית. אין הרבה כוכבים באזור ויש המון גלקסיות. בטלסקופ 16" אפשר לראות את רובן ולך תדע מה זה מה. באזור הזה אין שום אפשרות להשתמש בכוונת ליידר או נקודה אדומה בלבד וחייבים כוונת אופטית. אחרת אין אפשרות להיות בטוחים שרואים את הגלקסיה הנכונה ולא גלקסיה שנמצאת לידה.
כמו כן חייבים להשתמש במפה טובה של האזור ולעבוד לאט תוך שימוש בטכניקה הטובה והישנה של דילוגי כוכבים. בדיקת הכוכבים עצמם הנראים בפיינדר ובעינית והתאמתם למפות. ואכן עם מעט זמן וסבלנות הצלחנו לראות את כל הגלקסיות שם ועוד רבות אחרות שאינן חלק מהקטלוג:
M100
M84 M86 M87 בשדה אחד עם עוד 5 גלקסיות קרובות (באותו שדה או דורשות הזזה קטנטנה של הטלסקופ) 22:45
M89 M90 - ביחד
M59 M60 - ביחד
M58 - חיוורת מאד
M88 M91
M85
M49 ולידה בתוך שני כוכבים עוד גלקסיה שמספרה 4526 ולידה חיוורת מאד 4535
M68
M104 - גלקסיית הסומבררו בעורב. היפה בגלקסיה זו שאפשר לראות בה פס אבק (שנראה כפס דק דק ושחור לכל אורכה)
M94 M64 M63 וגלקסיית המערבולת הנפלאה M51 שנראתה מצוין עם הזרועות
M83 - גלקסיה חיוורת מאד בהידרה
M3 - צביר גלובולרי יפהפה שהופרד בקלות בהגדלה ועוד שתי גלקסיות בדובה M101 M102
M54 ו-M92
ובום טראח 2:00 בלילה והמון עננים! אנשים התחילו לקפל אבל אני הייתי אופטימי (וממילא מי שהביא אותי לתצפית ישן שנת ישרים ככה שלא היה איך לחזור). אז קצת נחתי אבל מתישהו גם התחילו לרדת טיפות ואז כבר לא הייתה ברירה אלא לקפל את הציוד. נשארתי רק עם משקפת דרכה הוספתי עוד כמה אובייקטים בהירים בערך בשעה 4:30 (M4 M12 M14 M27) והמרתון הסתיים
תודה לכל המארגנים. היה אדיר. אם השמים היו נשארים פתוחים היינו מתקרבים להשלמת המשימה, כי כל האוביקטים שנשארו פרט לאחרונים שנראים על אור דמדומים הם קלים למציאה. לא נורא. נשלים אותם בפעם אחרת.
סך הכל כ-75 אוביקטים מהרשימה (יש לי חשש ששכחתי לרשום כמה...) ועוד הרבה אוביקטים אחרים וכמובן הירח שפתח את התצפית, צדק ומאדים תוך כדי ונוגה, איילת השחר שסימנה לנו שהזריחה כבר ממש קרובה.
ואיך אפשר בלי מעט פריחה מדברית:
 |
| יחנוק |
 |
| קחוון |
 |
| שלח ערבות |
 |
| מקור החסידה |
 |
| דרדר |
 |
| פרעושית גלונית |
 |
| חומעה וורודה |
 |
| חומעה וורודה |
 |
| אני מצלם את הזריחה. צילום: יובל פדר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה