ראיתי השבוע את הסרט וויפלאש. הסרט מעולה ומומלץ, אבל אם אתם לא אוהבים
מוזיקת ג'אז, כנראה שלא כדאי לכם ללכת. כל הסרט הוא ג'ם סשיין אחד ארוך
(וכיפי)! הסרט עוסק בתלמיד שיש לו פוטנציאל ובמורה שיעשה הכל, ואני מתכוון
להכל על מנת להוציא את הפוטנציאל הזה. ואם זה אומר להתנהג כמו קלגס,
להפעיל אלימות מילולית, פיזית ונפשית, אז זה מה שיקרה. העיקר להוציא את
הפוטנציאל.
אנדרו הוא בחור ביישן שאוהב לתופף, בבית הספר שייפר בניו-יורק הוא מתקבל לתזמורת הסטודיו היוקרתית. אבל כמובן שהוא מתחיל כמתופף מחליף (Alternate) שיושב מאחור המתופף הראשי (Core) והופך לו את הדפים. כשהנגנים נכנסים הם אפילו לא מעיפים בו מבט מרוב הבוז שהם רוחשים לו, ונראים בטוחים בעצמם אולם כשטרנס פלטשר, המנצח הזועף, נכנס כולם טומנים ראשם בקרקע, כמו בטירונות לא ליצור קשר עין. ובאמת נגן אחד מזייף ומתחילה סצינה שלמה. צעקות, צרחות קללות, איומים וההעפה מיידית מהתזמורת.
ואז נותנים לאנדרו לנגן, מרגיעים אותו עם מילים יפות אבל לאחר שהוא לא אומד בקצב, מתחילות הצרחות. אבל אנדרו לא מתייאש וממשיך, וההתעללויות של פלטשר רק גוברות. פלטשר מתעלל בכולם. המתופף הראשי מוחלף על ידי אנדרו ומושפל על הדרך אבל גם אנדרו ילמד שהחיים הם גלגל. היום אתה נגן ראשי, מחר אתה הופך דפים.
המוטו של הסרט הוא ששתי המילים המזיקות ביותר באנגלית הן "Good Job". הן מעודדות בינוניות ונגן אמיתי שרוצה להיות בטופ של הטופ חייב להצטיין הרבה מעבר לזה. מצאתי הקבלות לדילמות אלו בספר קוהלת
בספר קוהלת יש ניגודים רבים. סתירה ידועה היא ביחס לשמחה אותה צריך להרגיש האדם.
בפרק ב (ב-ג) נכתב: "א אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה-נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב וְהִנֵּה גַם-הוּא הָבֶל:לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה:" ואילו בפרק ג נכתב :"וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי-הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו:" ואחר כך גם :טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:"
שתי התייחסויות שונות לחלוטין ונראות כמו דעות סותרות שכמעט גרמו לחכמים לגנוז את הספר כולו.
ניתן לראות הקבלה מעניינת שלמה המלך היה כידוע החכם באדם, ובתור חכם כל כך לא היה יכול להסתפק בחיים רגילים אלא היה צריך לחקור ולגלות עוד ועוד כל הזמן, אולם כידוע ככל שלומדים יותר יודעים פחות וזה מה שקרה לשלמה (ז כג) :"כָּל-זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי:", ככל שניסה להחכים יותר כך הגיע למסקנה שהידע והאמת הגמורה אינם בהישג יד ולאדם כמו שלמה המלך ידיעה כזו עלולה לגרום ייאוש.
אבל רובנו לא שלמה המלך, ועלינו לחקור ולהעמיק עד היכן שאנו מגיעים ובעיקר לדעת איפה לעצור ואז בהחלט אפשר לשמוח.
לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד - אומרת המשנה באבות והסרט מציג לנו תלמיד ביישן ומורה קפדן במיוחד. הוא זיהה באנדו יכולות שאנדרו לא יודע שקיימות בו והוא יעשה הכל כדי להוציא אותן. במצב זה לא פלא שאווירת הייאוש של ספר קוהלת תגיע.
שעות בודדות לפני הסרט צילמתי את הסרטון הבא שהוא עונה בחלט להגדרה של Good Job. אפילו עבודה טובה מאד.
אבל האמת היא שיש כאלו שעושים את זה טוב יותר. למאסטרו קוראים טיארי לגולט Tierry Legault וכנראה הצילומים שלו בתחום הם הטובים ביותר. הוא הצליח אפילו לצלם אסטרונאוט בהליכת חלל מכדור הארץ. זה מדהים. אבל כמובן שאני לא טיארי לאגולט ואני גם לא רוצה להיות. צילומים כמו שלו דורשים משאבים וזמן רבים שאני מעוניין להקדיש לנושאים אחרים. בשבילי, התוצאה שהשגתי היא טובה מאד. נכון שיש מה לשפר ולמדתי הרבה מהתהליך ואנסה לשפר בעתיד. וזה מה שלכמעט כל בני האדם מספיק. זו לא בינוניות ולא פשרה אלא איזון חיוני המאפשר את החיים. את גישתו של פלטשר מהסרט אני לא מקבל כלל. חשוב לתת חיזוקים חיוביים ובהחלט צריך להגיד Good Job and well done וכמובן לשאוף לשפר. בדיכוי לא משיגים כלום - או בלשונו של קהלת - "אחד מאלף מצאתי". להרוס 999 בשביל האחד ששיטה זו כן מתאימה לו? אני לא חושב שזה כדאי....
ולכן העצה של קוהלת לכל בני האדם היא שעבודה טובה זה מצוין ובסדר גמור וכל עוד אנחנו עושים כמיטב יכולתינו ומשתדלים להשתפר אנחנו בסדר גמור, יכולים לשמוח ולחיות את חיינו באושר: "רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶש" (ט ט), אבל קוהלת עצמו ששואף למצוינות אינסופית, מגלה שהיא אינה ניתנת להשגה ושדרישה זו רק מצערת ומאמללת וגורמת להכל להיות "הבל הבלים"
אנדרו הוא בחור ביישן שאוהב לתופף, בבית הספר שייפר בניו-יורק הוא מתקבל לתזמורת הסטודיו היוקרתית. אבל כמובן שהוא מתחיל כמתופף מחליף (Alternate) שיושב מאחור המתופף הראשי (Core) והופך לו את הדפים. כשהנגנים נכנסים הם אפילו לא מעיפים בו מבט מרוב הבוז שהם רוחשים לו, ונראים בטוחים בעצמם אולם כשטרנס פלטשר, המנצח הזועף, נכנס כולם טומנים ראשם בקרקע, כמו בטירונות לא ליצור קשר עין. ובאמת נגן אחד מזייף ומתחילה סצינה שלמה. צעקות, צרחות קללות, איומים וההעפה מיידית מהתזמורת.
ואז נותנים לאנדרו לנגן, מרגיעים אותו עם מילים יפות אבל לאחר שהוא לא אומד בקצב, מתחילות הצרחות. אבל אנדרו לא מתייאש וממשיך, וההתעללויות של פלטשר רק גוברות. פלטשר מתעלל בכולם. המתופף הראשי מוחלף על ידי אנדרו ומושפל על הדרך אבל גם אנדרו ילמד שהחיים הם גלגל. היום אתה נגן ראשי, מחר אתה הופך דפים.
המוטו של הסרט הוא ששתי המילים המזיקות ביותר באנגלית הן "Good Job". הן מעודדות בינוניות ונגן אמיתי שרוצה להיות בטופ של הטופ חייב להצטיין הרבה מעבר לזה. מצאתי הקבלות לדילמות אלו בספר קוהלת
בספר קוהלת יש ניגודים רבים. סתירה ידועה היא ביחס לשמחה אותה צריך להרגיש האדם.
בפרק ב (ב-ג) נכתב: "א אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה-נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב וְהִנֵּה גַם-הוּא הָבֶל:לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה:" ואילו בפרק ג נכתב :"וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי-הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו:" ואחר כך גם :טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:"
שתי התייחסויות שונות לחלוטין ונראות כמו דעות סותרות שכמעט גרמו לחכמים לגנוז את הספר כולו.
ניתן לראות הקבלה מעניינת שלמה המלך היה כידוע החכם באדם, ובתור חכם כל כך לא היה יכול להסתפק בחיים רגילים אלא היה צריך לחקור ולגלות עוד ועוד כל הזמן, אולם כידוע ככל שלומדים יותר יודעים פחות וזה מה שקרה לשלמה (ז כג) :"כָּל-זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי:", ככל שניסה להחכים יותר כך הגיע למסקנה שהידע והאמת הגמורה אינם בהישג יד ולאדם כמו שלמה המלך ידיעה כזו עלולה לגרום ייאוש.
אבל רובנו לא שלמה המלך, ועלינו לחקור ולהעמיק עד היכן שאנו מגיעים ובעיקר לדעת איפה לעצור ואז בהחלט אפשר לשמוח.
לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד - אומרת המשנה באבות והסרט מציג לנו תלמיד ביישן ומורה קפדן במיוחד. הוא זיהה באנדו יכולות שאנדרו לא יודע שקיימות בו והוא יעשה הכל כדי להוציא אותן. במצב זה לא פלא שאווירת הייאוש של ספר קוהלת תגיע.
שעות בודדות לפני הסרט צילמתי את הסרטון הבא שהוא עונה בחלט להגדרה של Good Job. אפילו עבודה טובה מאד.
אבל האמת היא שיש כאלו שעושים את זה טוב יותר. למאסטרו קוראים טיארי לגולט Tierry Legault וכנראה הצילומים שלו בתחום הם הטובים ביותר. הוא הצליח אפילו לצלם אסטרונאוט בהליכת חלל מכדור הארץ. זה מדהים. אבל כמובן שאני לא טיארי לאגולט ואני גם לא רוצה להיות. צילומים כמו שלו דורשים משאבים וזמן רבים שאני מעוניין להקדיש לנושאים אחרים. בשבילי, התוצאה שהשגתי היא טובה מאד. נכון שיש מה לשפר ולמדתי הרבה מהתהליך ואנסה לשפר בעתיד. וזה מה שלכמעט כל בני האדם מספיק. זו לא בינוניות ולא פשרה אלא איזון חיוני המאפשר את החיים. את גישתו של פלטשר מהסרט אני לא מקבל כלל. חשוב לתת חיזוקים חיוביים ובהחלט צריך להגיד Good Job and well done וכמובן לשאוף לשפר. בדיכוי לא משיגים כלום - או בלשונו של קהלת - "אחד מאלף מצאתי". להרוס 999 בשביל האחד ששיטה זו כן מתאימה לו? אני לא חושב שזה כדאי....
ולכן העצה של קוהלת לכל בני האדם היא שעבודה טובה זה מצוין ובסדר גמור וכל עוד אנחנו עושים כמיטב יכולתינו ומשתדלים להשתפר אנחנו בסדר גמור, יכולים לשמוח ולחיות את חיינו באושר: "רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶש" (ט ט), אבל קוהלת עצמו ששואף למצוינות אינסופית, מגלה שהיא אינה ניתנת להשגה ושדרישה זו רק מצערת ומאמללת וגורמת להכל להיות "הבל הבלים"
