המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום ראשון, 9 במרץ 2025

יום הפאי - π

השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926
 
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה. למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה. רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.

שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.

הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.

המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי  המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!



הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית


רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.

import itertools

def pi_digits():
    q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3
    while True:
        if 4 * q + r - t < n * t:
            yield n
            nr = 10 * (r - n * t)
            n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n
            q *= 10
            r = nr
        else:
            nr = (2 * q + r) * l
            nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l)
            q *= k
            t *= l
            l += 2
            k += 1
            n = nn
            r = nr

if __name__ == "__main__":
    for digit in pi_digits():  # Runs forever until manually stopped
        print(digit, end="")

בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנו AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי  (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).

import decimal
import time

# Set precision to a large value
decimal.getcontext().prec = 10000  # Increase as needed for more digits

def chudnovsky(n):
    """
    Chudnovsky algorithm for calculating pi
    Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms
    """
    decimal.getcontext().prec = n + 10  # Extra precision for intermediate calculations
    
    sum = decimal.Decimal(0)
    k = 0
    
    while k < n:
        term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \
               ((factorial(3*k) * factorial(k)**3) * decimal.Decimal(640320)**(3*k))
        sum += term
        k += 1
    
    pi = decimal.Decimal(426880) * decimal.Decimal(10005).sqrt() / sum
    return pi

def factorial(n):
    """Compute factorial of n"""
    if n == 0:
        return decimal.Decimal(1)
    result = decimal.Decimal(1)
    for i in range(1, n + 1):
        result *= i
    return result

def calculate_pi_iteratively():
    """Simplified approach using mpmath for large calculations"""
    # Since the Chudnovsky algorithm is complex for high precision,
    # we'll use a simpler approach with the decimal module
    
    decimal.getcontext().prec = 10000  # Set precision
    
    # Use the arctangent formula: π = 16*arctan(1/5) - 4*arctan(1/239)
    arctan1_5 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(5))
    arctan1_239 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(239))
    
    pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239
    return pi

def arctan(x, iterations=1000):
    """Calculate arctan(x) using Taylor series"""
    result = decimal.Decimal(0)
    xpower = x
    
    for i in range(iterations):
        term = xpower / (2*i + 1)
        if i % 2 == 0:
            result += term
        else:
            result -= term
        xpower *= x*x
        
        # Break if we reach the precision limit
        if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):
            break
    
    return result

def main():
    # Calculate pi to high precision
    pi = calculate_pi_iteratively()
    pi_str = str(pi)
    
    print("Now printing digits of π endlessly:")
    print(pi_str[:2], end="")  # Print "3."
    
    # Print remaining digits with pause between each
    digit_index = 2
    try:
        while True:
            if digit_index < len(pi_str):
                print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)
                digit_index += 1
            else:
                # If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision
                decimal.getcontext().prec += 1000
                pi = calculate_pi_iteratively()
                pi_str = str(pi)
            
            time.sleep(0.1)  # Adjust speed of output
            
    except KeyboardInterrupt:
        print("\nPi calculation stopped.")

if __name__ == "__main__":
    main()

הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:

The Chudnovsky Algorithm for Computing π

The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.

The Formula

The algorithm is based on the following series representation of 1/π:



Where C = 426880√10005

When implemented, the formula is typically rewritten as:




Why It's So Efficient

The Chudnovsky algorithm has several key advantages:

  1. Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.

  2. Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.

  3. Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.

Historical Impact

This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:

  • In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
  • In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits

In the Code

In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:

  1. It requires efficient factorial calculations for large numbers
  2. It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
  3. The binary splitting optimization requires careful implementation

The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.




שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:

python3 calculatepi.py 
3141592653589793238462643383279502884197169399375105820974944592307816406286208998628034825342117067982148086513282306647093844609550582231725359408128481117450284102701938521105559644622948954930381964428810975665933446128475648233786783165271201909145648566923460348610454326648213393607260249141273724587006606315588174881520920962829254091715364367892590360011330530548820466521384146951941511609433057270365759591953092186117381932611793105118548074462379962749567351885752724891227938183011949129833673362440656643086021394946395224737190702179860943702770539217176293176752384674818467669405132000568127145263560827785771342757789609173637178721468440901224953430146549585371050792279689258923542019956112129021960864034418159813629774771309960518707211349999998372978049951059731732816096318595024459455346908302642522308253344685035261931188171010003137838752886587533208381420617177669147303598253490428755468731159562863882353787593751957781857780532171226806613001927876611195909216420198

יום חמישי, 27 בפברואר 2025

מה הכוכב הבהיר שרואים בשמים?

כוכב בהיר בשמיים

מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.

פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך

קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה)  ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.

שלושת הכוכבים הבהירים ביותר הם

  • נגה
  • צדק
  • סיריוס ( כוכב שמיימי אברק) - הכוכב הראשי בקבוצת הכלב הגדול.
מערכי כוכבים בהירים

שביל החלב

חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.

שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת
שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת


צדק ושבתאי במרכז שביל החלב
צדק ושבתאי במרכז שביל החלב


קבוצת עקרב וחלק משביל החלב
קבוצת עקרב, כוכב הלכת צדק, וחלק משביל החלב

במאמר על כוכבי הלכת ציינו שפעם בשנה צדק ונגה מתקרבים אחד לשני, המחזה של שני הכוכבים הבהירים סמוכים  אחד לשני, הינו מחזה מרהיב. לגלריית תמונות מההתקבצות של נוגה וצדק 

אז איך אפשר להבדיל ביניהם?

נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.


סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.

מה המצב עכשיו (אדר  תשפ"ה, מרץ 2025 )

כוכבי לכת:
  • כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ
  • נוגה - בהיר מאד בשמי המערב לאחר השקיעה וניתן לראייה בעין גם לפני השקיעה. לאחר חודשים רבים שנוגה שלט בשמי המערב בחודש מרץ 2025 הוא נע במהירות רבה כלפי השמש ולקראת אמצע החודש יהיה קשה לראותו וברבע האחרון של החודש כבר הופך להיות כוכב בוקר.
  • מאדים - נראה היטב בחציו הראשון של הלילה סמוך לקבוצת תאומים וליד שני הכוכבים הבהירים פולוקס וקסטור. 
  • צדק   - נראה היטב בחציו הראשון של הלילה בין קבוצת שור לתאומים.
  • שבתאי - לא נראה החודש. שבתאי סיים את הופעתו בשמי הלילה וקרוב להתקבצות עם השמש אחריה יחל להיות כוכב בוקר שנראה רק סמוך לזריחה.
בתחילת הערב משולש הקיץ כבר זורח כולו ולקראת סוף הלילה גם משושה החורף כולו בשמים על רקע דמדומים ובכללו כוכב סיריוס הבהיר.


קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר.
קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר. פס האור הינו טלסקופ החלל HST שעבר בסביבה



אם המידע לא מספיק, הגיבו בשאלה ואשתדל לענות בהתאם לנתונים המדויקים של תאריך שעה ומיקום הכוכב

יום חמישי, 16 בינואר 2025

שמש קרובה ורחוקה

כמו כל כוכבי הלכת וירחים, כדור הארץ סובב את השמש במסלול אליפטי וכתוצאה יש במלול נקודות קיצון בהן הוא בשיא הקרב או המרחק מהשמש. האפליסה של המסלול קרובה מאד לעיגול (אקסצנטריות נמוכה) ולכן ההפרש בין הנקודות אינו גדול במיוחד כ-3% בסך הכל. 

סביב התאריך 4 בינואר כדור הארץ בפריהליון - Perihelion, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול שלו. הנקודה השנייה תהיה כצפוי חצי שנה אחר כך בתחילת יולי. זמנים אלו אינם קבועים ומשתנים מדי שנה במעט כמו גם שינוי במחזוריות ארוכות טווח של עשרות אלפי שנים. 

הפער בין המרחק הקרוב ביותר  למרחק הרחוק ביותר בתחילת יולי, נקודה המכונה אפהליון Aphelion, הוא בסך הכל 3%. בעין כמובן לא רואים שום הבדל וממילא לא מסתכלים בעין בשמש.  במצלמות יש שפע פיקסלים בשביל לראות בקלות הבדל של 3%, ועל כן הכנתי בשבילכם את התמונה הבאה עם שתי שמשות בהפרש של חצי שנה. 

לגבי השאלה המתבקשת אם כדור הארץ קרוב יותר לשמש עכשיו, למה לא חם מעט יותר, נאמר רק שיש לכך השפעה מאד קטנה על הטמפרטורה, אבל להטיית זווית ציר הארץ, שיוצרת את עונות השנה יש השפעה גדולה בהרבה, ובכל זאת החורף בחצי הדרומי מעט קר יותר מהחורף בחצי הצפוני וגם הקיץ שם מעט חם יותר, אבל לא בצורה משמעותית


השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ
השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ

יום שלישי, 14 בינואר 2025

כוכב לכת תשיעי

במאמר זה נסקר את השערת כוכב הלכת התשיעי, מדוע היא הוצגה ואיזו בעיות היא באה לפתור ונפתח בסקירה היסטורית. גרסה ראשונית של המאמר נכתבה בשנת 2016 עם פרסום ראשוני של ההשערה והוא עודכן בינואר 2025.

האם יש עוד כוכב לכת רחוק רחוק? מקור:  MagentaGreen ויקימדיה
מערכת הארץ

בעבר הכל היה פשוט מאד. הארץ עומדת במרכז מערכת הארץ וסביבה שבעה כוכבי לכת - השמש והירח, כוכב חמה נוגה מאדים צדק ושבתאי. הכל עבד מצוין עד אמצע המאה ה-15 אז הציע קופרניקוס להעמיד את השמש באמצע, ולאחר שכלולים נוספים, בעיקר של קפלר שגם שינה את המסלולים ממעגל לאליפסה, התקבע המודל בו השמש באמצע. הירח אינו כוכב לכת אלא ירח של כדור הארץ, שבעצמו מסתובב סביב השמש כאחרון כוכבי הלכת.

מערכת השמש

המצאת הטלסקופ הכניסה סיבוכים נוספים לעניין. התגלה שגם לצדק יש ירחים, זו לא תופעה ייחודית לכדור הארץ וגרוע מכך התגלו כוכבי לכת נוספים! אורנוס נפטון ועוד כל מיני דברים קטנים במסלול מסודר ויפה בין צדק למאדים שכונו אסטרואידים. לאט לאט התגלו יותר ויותר כאלו ובסופו של דבר התגלה גם פלוטו בשנת 1930, ונהיה המודל המוכר של מערכת השמש עם תשעה כוכבי לכת - חגורת אסטרואידים בין צדק למאדים של כל מני דברים קטנים והכל היה נראה יפה ומסודר.

חגורת קוויפר

הטלסקופים השתפרו, נכנס כוח מחשב והתחילו לגלות המון דברים. אסטרואידים בכל מקום שרוצים. לא רק בחגורה היפה בין צדק למאדים אלא במסלולים שחותכים את כדור הארץ, ובמסלולים רחוקים יותר. בפרט התגלו הרבה מאד דברים שדומים לפלוטו במרחקים רחוקים ביותר. אחד המגלים של דברים אלו הוא ד"ר מייק בראון שיככב בהמשך הסיפור. נהיה גן חיות שלם של גרמי שמיים ואם כולם יהיו כוכבי לכת יהיו שפוט יותר מדי. כרגיל במצבים סבוכים כאלו מתכנסת וועדה ויושבת על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט שפלוטו אינו כוכב לכת אלא רק כוכב לכת ננסי, קטגוריה חדשה שאפשר לדחוף לתוכה כל מיני דברים וחזרנו למודל עם שמונה כוכבי לכת.

Planet Nine

בראון וצוות המחקר שלו ממשיכים לחפש כל מיני דברים הרחק הרחק מהשמש וגם מוצאים אותם ולכן הציגו אפשרות של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. הפרסום  במגזין היוקרתי Science העלה אפשרות לקיומו של כוכב לכת נוסף. גם כיום, ולא רק בזמן פרסום המאמר אין ראיות ישירות לקיומו ובוודאי לא מיקומו או מסלולו אלא ראיות תיאורטיות שמצביעות על אפשרות קיומו. הבה נסביר ונפרט יותר על ההיסטוריה של גילוי כוכבי הלכת הנוספים.

הבעיה העיקרית אותה ניסו החוקרים לפתור היא הפרעות בתנועת כוכבי הלכת. אנו מדמיינים לעצמנו תנועה חלקה של כוכבי הלכת במסלולים אליפטיים, כמעט עגולים, אבל זה אינו נכון. כוחות הכבידה של גופים אחרים גורמת לתנועה שאינה חלקה. הפרעות אלו מכונות פרטוברציות וידועות כבר מאות שנים.

מי שיביט ממרחק רב בשמש יראה שהתנועה שלה אינה חלקה ויש קפיצות קטנות. השמש היא אמנם 99% ממסת מערכת השמש אבל צדק (שמסתו כ 0.66% ממסת מערכת השמש) משפיע על התנועה שלה. כיום זוהי אחת השיטות לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.

למעשה גם באסטרונומיה העתיקה שעוד התבססה על הארץ במרכז ותנועה חלקה מעגלית מושלמת של כוכבי הלכת, עשו דברים דומים. בכל פעם שהתצפיות נהיו מדויקות יותר ולא התאימו לתאוריה, שוכללה התאוריה על ידי הוספת מעגלים נוספים וטיוב התאוריה. התוצאה הסופית שרוכזה בידי תלמי לספרו "האלמגסט" כללה כארבעים מעגלים שונים ומשונים! גם קופרניקוס ששם את השמש במרכז, אך נשאר עם מסלולים שהם מעגלים מושלמים היה צריך מספר דומה של מעגלים לפיתוח התיאוריה שלו. מעגלים אלו נעלמו כלא היו עם תגליתו של קפלר כי המסלולים הם למעשה אליפסות ולע מעגלים.

מציאת אורנוס נפטון ופלוטו

אותנו מעניינות הפרעות בתנועת כוכבי הלכת, ולאחר המצאת הטלסקופ כבר אי אפשר היה להתעלם מכך ששום תיאוריה: לא זו של קופרניקוס ולא זו של קפלר יכולה להסביר את העיוותים הקטנים במסלולי צדק ושבתאי. מאחר והטלסקופ הרחיב את גבולות השמים לאין שיעור בהראותו אלפי כוכבים שלא היו ידועים קודם, עלתה ההשערה שיש גם כוכבי לכת חדשים ולא ידועים והובילו לחיפוש ולגילוי כוכב הלכת אורנוס בשנת 1781 בידי האסטרונום האנגלי הרשל (מומלץ לבקר בבית שלו בעיירה באת'). לאחר גילויו של אורנוס, ההפרעות נמשכו והיה צריך שוב להסביר אותן והפעם גילו את כוכב הלכת נפטון בשנת 1846 (בחישוב מדויק ובהצבעה כמעט ישירה על מיקומו). ההפרעות,כצפוי, נמשכו והחלו לחפש כוכב לכת נוסף כי מה שעבד עד עכשיו פעמיים, בוודאי יעבוד גם בפעם הבאה.
כוכב הלכת המבוקש כונה באופן מסורתי פלנטה-X. ב-1930 התגלה כוכב הלכת פלוטו וההתרגשות הייתה רבה שכן זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת צילומים, אבל פלוטו היה קטן ומסכן ולא ממש מסוגל להשפיע על נפטון ולכן ההפרעות נמשכו ואיתן גם החיפושים, אבל במשך עשרות שנים לא מצאו כלום, עד שנכנסו מחשבים לתמונה ואיכויות הצילום השתפרו, וגם חוקר אחד, מייק בראון מקליפורניה נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא לא מעט גופים חדשים.
בראון גילה בתחילת שנות האלפיים גופים רבים (סיפורם מופיע בספר איך הרגתי את פלוטו - לא תורגם לעברית) מעבר למסלולו של נפטון,  אבל כולם היו גופים קטנים. לא כאלו שיכולים להשפיע במידה משמעותית  על מסלולי נפטון ואורנוס.

כוכב לכת שקיים רק במודלים

החיפוש אחר כוכב הלכת X שמאז מכונה Planet Nine נמשך והפעם נעזרו במחשבים.במקום לצלם ולחפש גופים קטנים אפשר לרתום את כוח המחשוב לביצוע הנדסה לאחור ננסה "להמציא" כוכב לכת עם מאפיינים של גודל, מסה, מיקום, מסלול כלשהם ונראה אם זה פותר לנו את הבעיות. לאחר ריצות מרובות במחשבי על, נמצאה אפשרות כזו והיא התגלית שהתפרסמה.

הגוף, הוא בגודל של נפטון, ובעל מסה של עשרה כדורי ארץ. הרכבו המשוער גזי ופני השטח שלו קפואים. גוף כזה לא יכול להיווצר במרחק רחוק כל כך מהשמש, ולכן כנראה נוצר קרוב יותר למרכז מערכת השמש "ונבעט" החוצה (כנראה עקב הכבידה העצומה של צדק). זמן הקפתו סביב השמש הוא 15000 שנה, מסלול אקסצנטרי מאד ונע בין 200 יחידות אסטרונומית (מרחק הארץ מהשמש) ל-1200 יחידות אסטרונומיות. עקב המסלול האליפטי והעובדה שהכוכב נע הרבה יותר מהר כאשר הוא קרוב לשמש, רוב הזמן הוא מרוחק מהשמש ונע באיטיות מרגיזה. אם הוא היה קרוב, אולי כבר היו מוצאים אותו (בכל זאת אוביקט גדול  הרבה יותר מאשר הגופיפים הקטנים שהתגלו במרחקים דומים). אם לא מצאו כנראה שהוא מרוחק.

עוד ראיות נסיבתיות

מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות בלבד יש למצוא יותר מהן. בראון ושותפיו מצאו שלדי הרבה גופים רחוקים הרחק ממסלול נפטון, יש נקודת פריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) כמעט זהה. זה מאד לא צפוי, הנקודה הייתה צריכה להיות מפוזרת, ולכן "משהו" צריך לגרום להם להסתדר ככה יפה. אותו "משהו" הוא הפלנטה החסרה. לטענתם, הסיכוי שסידור כזה יקרה ללא פלנטה נוספת הוא נמוך מאד, אולם במודל הכולל פלנטה כזו, הכל יופי טופי. חוקרים אחרים לא מקבלים את הטענות והפיסור עדיין יכול להיות אקראי, בעיקר צריכים עוד ראיות, עוד גופים, עוד מסלולים, אבל מאחר והיעדר ראייה אינו ראייה להיעדר, בראון וצוותו מקווים להצליח לצלם את הפלנטה, מה שיוכיח די בוודאות שהיא קיימת.


מי יכול לראות עד לשם?

אז מה עושים עכשיו בהנחה שהגוף בכלל קיים?לחפש את הגוף הנ"ל ברחבי השמים היא משימה קשה מאד - הרבה יותר קשה מאשר לחפש מחט בערמת שחת (או טבעת יהלום באוטו זבל, או כונן המכיל מפתחות ביטקוין במזבלה). אם הוא בשיא המרחק מהשמש יהיה בלתי אפשרי לראות אותו. הוא לא מחזיר מספיק אור. אם הוא קרוב, המשימה עדיין קשה. המשך המחקר יצריך מעבר על לוחות צילום ישנים וחיפוש אובייקטים לא מזוהים בהם. לרוב אלו יהיו הפרעות בצילום, אבק ושאר מרעין בישין, אבל אם ימצאו שתי נקודות שאולי הן הגוף המסתורי שצולמו בהפרש של כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לנסות ולחשב את המסלול של הגוף, לשער איפה הוא כיום ולהסתער עליו עם מיטב הטלסקופים. הטלסקופ הראשון שיכול לעזור הוא טלסקופ סובארו, מהסיבה ששדה הראייה שלו רחב יחסית ולכן הטלסקופ יכול לסרוק חלק גדול יותר של השמים בפחות זמן. רק אם בסובארו ימצאו משהו, יכוונו בצורה מדויקת יותר את התותחים הכבדים יותר - טלסופק קק וטלסקופ האבל וינסו לאמת את ההשערה. כל זה לא קרה והתקוות הן עכשיו לטלסקופ חדש ההולך ומושלם בימים אלו (ינואר 2025)

טלסקופ ורה רובין

לורה רובין Vera Rubin מגיע מאמר נפרד על פעולה בתחום האסטרונומיה, בחקר תנועת גלקסיות ומחקר שהוביל בסופו של דבר להשערת החומר האפל ביקום. כמובן שבתור אישה היא הייתה פורצת דרך בתחום יחד עם נשים נוספות שהצליחו להיכנס, בקושי ובנחישות לעולם הגברי הדי סגור הזה. רובין נפטרה בשנת 2016 ומצפה LSST בצ'ילה מוסב כרגע לטלסקופ חדש עם מצלמה משהו משהו סוף הדרך שייקרא על שמה של רובין ותיאורטית עוצמת הטלסקופ והמצלמה יכולים להצליח לצלם את Planet Nine. נראה שעד סוף שנת 2026 כבר יהיו נתונים. נחכה

בתרשים הבא מוצגת מערכת השמש, מסלולי הגופים שכבר נמצאו והאליפסה הענקית שמתארת את מסלולו המשוער של הגוף החדש, ואת גזרת החיפושים הצפויה בטלסקופ סובארו.

מסלולים של גופים רחוקים ומסלול מוצע לפלנטה X
(DATA) JPL; BATYGIN AND BROWN/CALTECH; (DIAGRAM) A. CUADRA/SCIENCE

והנה תרשים עדכני יותר (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy ) הכולל עוד גופים רבים טרנס-נפטוניים, רובם אפילו ללא שם.
 (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy )



כפי שמודה מייק בראון, עד שלא יראו אותו דרך טלסקופ ויצלמו, הנתונים יישארו בגדר השערה, השערה טובה אבל עדיין השערה. לנו נותר רק לחכות.


יום ראשון, 5 בינואר 2025

כל כוכבי הלכת ביחד

כל כוכבי הלכת ביחד

מאמר זה עוסק באפשרויות לראות בזמן אחד את כל חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין: כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי. נתחיל בתמונה שאולי תראו בכל מיני מקומות עם ההדגשה שככה זה לא ייראה. אני השתמשתי בסט של כדורי גומי שיש לי ובמקומות אחרים עושים תמונות AI. 

כרגיל נעשה סדר מה עובדות ומה שטויות. פשוט המשיכו לקרוא.


התיישרות פלנטרית? ממש לא ככה!
התיישרות פלנטרית? ממש לא ככה!



ינואר-פברואר 2025

עדכון 26/2/2025 גם לקראת סוף פברואר, למרות שטכנית כוכבי הלכת מעל האופק לאחר השקיעה, בפועל את שבתאי אי אפשר לראות כי הוא נמוך מוחייור מדי וגם את כוכב חמה קשה מאד לראות.

ברשת תראו לא מעט פרסומים על התיישרות פלנטות בתאריך 25/1/25. מדובר כמובן בגרעין עובדתי כלשהו שהתנפח לשטות מוחלטת ונסביר למה:
  1. אכן אפשר יהיה לראות לא מעט כוכבי לכת בשמיים, זה נכון הרבה מאד פעמים
  2. כוכב חמה הוא כוכב בוקר כרגע ואילו נוגה כוכב ערב מה שאומר שאת שניהם אי אפשר לראות ביחד, וכך קרסה הכותרת של רואים את כל הפלנטות.
  3. אוראנוס ונפטון חסרי עניין מבחינתנו
  4. כמובן שאין שום התיישרות, מה שזה לא יהיה, כוכבי הלכת מפוזרים על פני כל השמיים, חלקם במערב (נוגה ושבתאי) וחלקם במזרח (צדק ומאדים).
  5. אירועים כאלו לא מוגבלים אף פעם ליום אחד אלא לתקופה שמישכה משתנה. מה שיהיה ב-25 לא שונה מה-24 ומה-26 . את 4 כוכבי הלכת הנראים אפשר לראות כבר מדצמבר 2024 בו זמנית בשמיים
  6. לעתים אפשר לראות את כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית. זו תמיד תצפית קשה בגלל כוכב חמה ולכן מישכה לרוב קצר מאד לפני הזריחה או אחרי השקיעה, אבל זה לא אירוע נדיר במיוחד ואם אני זוכר אני אפילו כותב עליו.
  7. אירוע שדווקא כן מעניין בהקשר זה הוא שכל כוכבי הלכת באותו רביע, כלומר בטווח של 90 מעלות. זה אכן לא קורה הרבה ויכול להיחשב מיוחד, אבל זה לא המקרה.
ובכל זאת אם רק כוכב חמה חסר, מתי הוא יצטרף לשאר חבריו? זה יקרה במהלך פברואר ותחילת מרץ ואז אכן יהיה אפשר לראות בו זמנית את חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין, ככאשר כרגיל כוכב חמה הוא הבעייתי ומגביל את האפשרויות כמו גם שבתאי שכבר נמוך למדי בשמיים וחיוור יותר מכוכב חמה ולא נראה בעין . הנה מפה לדוגמה.
כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית בשמיים - פברואר 2025
כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית בשמיים - פברואר 2025




דצמבר 2022

בדצמבר 2022 יהיה אפשר לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד פרוסים על פני כל השמיים ממזרח עד מערב. כוכב חמה ונוגה שניהם כוכבי ערב וייראו סמוך לשקיעה, כאשר מאדים בדיוק זורח במזרח. באמצע יהיו צדק ושבתאי.
הנה תמונת אילוסטרציה לתאריך 20/12/2022
כל כוכבי הלכת 12/2022



יוני 2022    

שבתאי צדק מאדים ונוגה כבר כמה חודשים ביחד בשמי הבוקר עם מפגשים כאלו ואחרים. לכמה ימים בסוף חודש יוני יצטרף אליהם כוכב חמה, שכרגיל, יהיה הקשה ביותר לראייה. תאריך מומלץ לצפייה הוא 27/6/2022 לפנות בוקר (04:45). הירח ייה קרוב יחסית לכוכב חמה (וגם לנוגה). שאר כוכבי הלכת גבוהים ואין שום בעייה לראות אותם.
מה שמעניין בהתיישרות זו הוא שכוכבי הכלת מסודרים בשמיים בצורה זהה למרחקים מהשמש. כוכב חמה הכי קרוב, אחריו נוגה, מאדים צדק ושבתאי. אפילו המרחקים הזוויתיים ביניהם (על כיפת השמיים) די דומים ליחסי במרחקים האמיתיים מהשמש.

אילוסטרציה של כוכבי הלכת 27/6/2022 05:00




יולי 2020

בחודש יולי 2020 ניתן לראות את כל כוכבי הלכת בשמיים לפני הזריחה ביחד או תוך פרק זמן קצר מאד. הקושי העיקרי הוא כוכב חמה שאמנם נמצא מעל האופק אבל קשה לראייה. לכן המעוניינים לצפות יכולים לעשות זאת בתאריך בו כוכב חמה בריחוק מירבי מהשמש 21/7/2020 ואז הוא זורח בשעה 4:30 בערך וניתן לראייה כעשרים דקות לאחר מכן. באותו בוקר כוכב הלכת צדק שוקע בשעה 5:15 ולכן נקודת הזמן בו יראו בעין את כולם בשמיים מצומצמת מאוד לטווח של 4:50-5:00 בערך ודורשת תנאי תצפית מיטביים וראיה נקייה לשני האופקים. בימים אחרים יהיה ניתן לראות בצורה טובה ארבעה כוכבי לכת ולדעת שמרקורי גם מעל האופק.
*
לבעלי טלסקופים נציין שבאותו זמן גם אוראנוס ונפטון, שנראים היטב בטלסקופ, אבל דורשים הגדלה רצינית (150 לאוראנוס, 300 לנפטון), נמצאים מעל האופק ואפילו פלוטו (לשה צריך טלסקופ גדול וגם אז יראו רק נקודה חיוורת מאד).
*
הנה שתי תמונות הדמייה מתוכנת סטלריום. ההבדל הוא רק בתצוגה, אחת ישרה והשנייה עגולה. שתיהן מציגת את שדה הראייה בצורה שונה ממה שרואים בעין אבל מאפשרות מבט רחב על כל או רוב כיפת השמיים

מבט על צדק שוקע ומרקורי עולה וכל הכוכבים על קו ישר (המילקה - לא מופיע בתמונה)

מבט צד - מרקורי זורח בשמאל (צפון מזרח) וצדק שוקע מימין (דרום מערב)



יולי 2018

בחודש יולי 2018 כל כוכבי הלכת נראים בעין  יהיו בשמים באותו זמן, אולם האפשרות לראות את כולם בזמן אחד היא קלושה. כוכב חמה נמוך מאוד כאשר מאדים זורח, והאפשרות לראות מהארץ את שניהם באותו זמן קלושה למדי. בכל זאת טכנית, כל חמשת כוכבי הלכת מעל האופק, והנה תרשים סימולציה מתוכנת סטלריום:
כל כוכבי הלכת מעל האופק 12/7/2018 21:09
כל כוכבי הלכת מעל האופק 12/7/2018 21:09



הזדמנות נוספת לראות את כל כוכבי הלכת בשמים בבת אחת היא בחודשי הקיץ של שנת 2016. בתחילת חודש אוגוסט נוגה וכוכב חמה הם כוכבי ערב ומספיק רחוקים מהשמש, מעט למעלה מהם צדק וישר בכיוון דרום, מאדים ושבתאי. בניגוד לתחילת השנה הפעם התצפית תהיה נוחה בשעות הערב המוקדמות. בתאריך 4/8 גם הירח יצטרף לחגיגה.
כרגיל, כוכב חמה הוא הבעייתי מבין כוכבי הלכת ותוך ימים ספורים בלבד הוא יחל לנוע לכיוון השמש ויהיה קשה לראותו. גם צדק בדרכו להיעלם ולהפוך לכוכב בוקר. המסקנה היא לנצל את מחציתו הראשונה של חודש אוגוסט לחזות במחזה יפה זה
הנה תרשים מים 4/8/2016 כ"ט תמוז (אור לראש חודש אב). הכולל גם את הירח החדש .

כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016
כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016


בתחילת שנת 2016 צפוי סידור שמיימי מעניין ונדיר. כל כוכבי הלכת ייראו בו זמנית בשמים. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בתחילת שנת 2005. הצפייה תהיה אפשרית בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם הזריחה בין התאריכים 20/1-20/2.  מומלץ לצפות בין התאריכים 27/1 כאשר הירח ליד צדק (המערבי ביותר) ועד 6/2/2016 כאשר הירח יהיה במזרח וסמוך לכוכב חמה. את ארבעת כוכבי הלכת הראשונים תראו בנקל, אבל כוכב חמה הוא חמקמק וחיוור, כדאי להיעזר בנוגה על מנת למצוא אותו.

מיקום כוכבי הלכת יהיה כך: צדק בדרום מערב בקבוצת אריה הנוטה לשקוע, מאדים בקבוצת מאזניים בדרום. בין צדק למאדים יראו את כוכב ספיקה הבהיר בקבוצת בתולה. משם מזרחה נמצא את שבתאי בקבוצת נושא הנחש (מעל עקרב) בדרום מזרח ואת נוגה הבהיר וכוכב חמה החיוור בקבוצת קשת הזורחת נמוך בדרום מזרח.

כעבור חודש צדק כבר ישקע עם אריה וכוכב חמה ונוגה יתחילו להתקרב לשמש ושוב נצטרך לחכות כמה שנים לאפשרות לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד.

הנה שני תרשימים זהים (רק הפרספקטיבה שונה) מתאריך 2/2/2016 בשעה 5:45. ההבדל העיקרי בין הימים הוא במיקום הירח שיבקר כל פעם כוכב לכת אחר. התרשימים נוצרו בעזרת התוכנה החינמית סטלריום. שימו לב לחלוקה של כוכבי הלכת על מישור המילקה (אקליפטיק)

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016