יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

משימת קאסיני וירחי שבתאי

קאסיני היא חללית שנשלחה על ידיד נאסא וסוכנות החלל האירופאית לחקר שבתאי וירחיו. החללית נכנסה למסלול סביב שבתאי בשנת 2004 ולאחרונה פורסם כי היא תמשיך במשימתה לפחות עד 2017. לחללית קאסיני הוצמדה גששית נוספת שזכתה לשם הוגינס והיא שוגרה ונחתה על ירחו הגדול של שבתאי טיטאן. בצוות המדענים למחקר, נמצא גם המדען הישראלי רונן יעקובי.
לחללית קאסיני נדמה שיש עיניים של אומן, התמונות שהיא שולחת גורמות לחשוב שיש צלם אומן המכוון את המצלמה בדיוק למקומות הנכונים בזמן הנכון. להלן מקבץ קטן מאד מתוך אלפי התמונות שהחללית משגרת.

כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם ב-2005. קאסיני NASA JPL

התמונה הראשונה מציגה פורטרט מושלם של שבתאי על טבעותיו. התמונה ישנה וצלומה עם התחלת ההקפות סביב כוכב הלכת. שימו לב לזווית הצל של שבתאי (הזווית שלו מול השמש) ולצל על הטבעות. זוהי אינה תמונה בודדה. מדובר מפסיפס של 126 תמונות שנלקחו במשך שעתיים ממרחק של 6.3 מיליון קילומטר משבתאי. המלצתי האישית היא להסתכל על שבתאי ברזולוציה מלאה


טבעות שבתאי, טיטאן ומימאס. מקור קאסיני NASA JPL
 בתמונה רואים את טבעות שבתאי חותכות כמו מקלות סיניים את הירח הענק טיטאן. מימאס, ירח קטנטון נמצא בתחתית התמונה. את מרכז הטבעות לא רואים בגלל ששבתאי עצמו מטיל עליהן  צל. ממש צריך להיות קומפוזיטור כדי למקום כך את כל גרמי השמים!

הירח דפניס בין הטבעות. מקור קאסיני NASA JPL
התמונה מציגה את הירח הזעיר דאפניס הנע במרווח בין הטבעות של שבתאי. התמונה צולמה ממרחק זעום של 75,000 קילומטר בלבד. קוטר הירח שמונה קילומטרים בלבד. שימו לב לגלים בטבעות הנגרמים עקב כח המשיכה הזעיר של הירח. הצילומים והמדידות מאפשרים למדענים להבין את מבנה הטבעות והירחים.


צילו של טיטאן על כוכב הלכת שבתאי. מקור קאסיני NASA JPL
מי שהיה עומד על כוכב הלכת שבתאי היה יכול לראות ליקוי חמה מלא. הירח הענק טיטאן (בקוטר של 5150 קילומטר) מטיל צל על שבתאי. כמו כן כדאי לשים לב לדקיקות של הטבעות. למי שזוכר, הטבעות פונות בדיוק לשמש כרגע ולכן הצל שלהן על שבתאי דקיק מאד. ככל שיעבור הזמן, הטבעות יפתחו זווית מול השמש ורוחב הצל יגדל

הירח פאן מטיל צל על הטבעות. מקור קאסיני NASA JPL
הירח הזעיר פאן משייט לו במרווח בין הטבעות ומטיל צל ארוך מאד על הטבעות של שבתאי


בתמונה האחרונה מציג שני ירחים שהתחברו להם יחדיו למרות שהמרחק בינהם הוא כחצי מיליון קילומטרים. כרגיל חללית קאסיני מוכיחה לנו שתזמון הוא המפתח להצלחת הצילומים

האם הירחים דיון וריאה התנגשו והתחברו? מקור קאסיני NASA JPL



ויש גם סרטונים. הסרטון הבא מציג את הזוהר הצפוני או הדרומי (Aurura) על פני שבתאי. הצבעים המוזרים נגרמו מכך שהצילום אינו בואר נראה אלא באור אינפרא-אדום.


מבט משונה יותר על הקוטב הצפוני סיפקה החללית בתמונה הבאה:
הזוהר הצפוני מעל שבתאי. מקור: חללית קאסיני NASA JPL

הצילומים לקוחים מאתר CICLOPS - Cassini Imaging Central Labortary for Operations
באתר צילומים של החללית מהעשור האחרון (עוד בטרם הגיעה לשבתאי), ומומלץ מאד לעיין שם ולראות עוד עשרות תמונות נפלאות של כוכב הלכת שבתאי וירחיו וכמובן לחכות להפתעות הנוספות שהחללית עוד תגלה לנו.

קישור להרצאה של ד"ר רונן יעקובי על משימת קאסיני-הויגנס מאתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב (ההרצאה דורשת דפדפן EXPLORER).

יום שני, 20 בספטמבר 2010

גשר על הירח

גשר טבעי באורך 20 מטר התגלה בצילומים אחרונים על הירח. החללית LROC ממשיכה לשלוח תמונות ותמיד מגלים דברים חדשים ומפתיעים. עלפני כדור הארץ נוצרים גשרים טבעיים בתהליכי בלייה כתוצאה מזרימת מים ומרוחות, מצב שאינו רלוונטי לירח, אז איך הם בכל זאת הגשר נוצר?
גשר טבעי על הירח. מקור: NASA/GSFC/Arizona State University
הגשר נוצר כנראה על ידי צינור לבה. לבה חמה הזורמת מתחת לפני הקרקע יכולה, כאשר הזרימה נפסקת, ליצור מנהרה (לפעמים באורך קילומטרים רבים). הצינורות המפורסמים על כדור הארץ (שהתגלו) נמצאים בהוואי. תהליך היצירה המדויק של הגשר בירח עדיין נמצא בהשערות על ידי המדענים, אולם קיומן של צינורת לבה עשוי להצביע על מערכת מנהרות ומחילות מתחת לפני הירח (מערכת היכולה לתת הגנה מתנאי פני השטח הקשים שלו), ולהוות אולי בעתיד חלק מהאפשרות להתיישבות על הירח.
גשר טבעי בוירג'יניה

מנהרות הכרמל??? לא! צינור לבה טבעי בהוואי. מקור: אתר UniverseToday

לבעלי משקפי תלת מימד, הנה גירסה תלת מימדית (עיבוד, לא צולם כתלת מימד) באדיבות נתניאל ברטון בדפרוד
גשר על הירח בתלת מימד. מקור: NASA, GSFC/Arizona State University. Stereo image by Nathanial Burton-Bradford.




תמונות נוספות של היקום בתלת מימד

יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

הליום

הליום הוא אחד מהיסודות הפשוטים ביותר. מספרו האטומי הוא 2 ואטום הליום מושלם מורכב משני פרוטונים, שני ניוטרונים ושני אלקטרונים. ההליום כמובן קל מהאויר (המכיל בעיקר חנקן וחמצן, יסודות הכבדים בהרבה מהליום), ורובנו מכירים אותו כחומר מילוי לבלונים שאסור לעזוב מהיד. אכן הליום שימש בעבר להטסת ספינות האוויר (צפלין) לאחר אסונות שנגרמו משימוש במימן הדליק והנפיץ.
הליום הוא אחד המרכיבים העיקריים של היקום, בערך 20% מהיקום כולו הוא הליום (היסוד הנפוץ ביותר לאחר מימן) וההליום מתרכז בעיקר בכוכבים ומהווה את התוצר הגרעיני הראשון של היתוך המימן ליסוד כבד יותר. ההליום התגלה לראשונה בספקטרום של כרומוספירת השמש בשעת ליקוי חמה  בשנת 1868 וקיבל את שמו מהשמש (הליוס ביוונית - שמש).
למרות שההליום שכיח ביקום, על פני כדור הארץ הוא נדיר מאד ובודד רק בשנת 1895 בכדור הארץ. ההליום הוא גז אציל וככזה באופן טבעי הוא לא מתרכב עם גזים אחרים. מימן למשל, מתרכב עם חמצן ליצירת מים. כמויות המים בעולם הן אדירות ולכן באופן מעשי אין שום מגבלה לייצר כל כמות דרושה של מימן (מה גם שתהליך ההפרדה פשוט מאד). הליום בטבע קיים ונוצר מהתפרקויות גרעיניות של חומרים כבדים כדוגמת רדון ואורניום המשחררים חלקיקי אלפא. חלקיקי אלפא הינם חלקיקים הכוללים שני פרוטונים ושני ניוטרונים. כאשר אלו מתחברים לשני אלקטרונים, נוצר הליום.
להליום שימושים רבים בגלל תכונותיו המיוחדות. הוא אינו הופך למוצק (בלחץ רגיל) גם באפס המוחלט ולכן הוא הנוזל שניתן לקררו כמה שיותר. הדבר חיוני למאיצי חלקיקים הצורכים כמויות עצומות של הליום (ולעיתים עקב דליפות גם מאבדים אותם. המאיץ הענק בצרן הושבת למשך זמן רב עקב דליפת הליום עד שהייצור העולמי היה מסוגל ליצור את הכמות הדרושה מחדש). גם נאסא משתמשת בכמויות אדירות של הליום לניקוי הרקטות משאריות הדלק. צוללנים משתמשים בתערובות המכילות גם הליום ועוד שימושים רבים.
הפיזיקאי חוקר ההליום רוברט ריצרדסון מאוניברסיטת קורנל שזכה בשנת 1996 בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו בהליום מזהיר כי כמויות ההליום הולכות ואוזלות ויש להתייחס עליו כמשאב מוגבל. אזהרות על המחסור בהליום כבר נשמעו בעבר בשנת 2008 ויש לקחת את הדברים ברצינות.  לדבריו ההליום אינו ניתן לייצור בתהליכים כימיים ואנו מתבססים אך ורק על תהליכים טבעיים של התפרקות חלקיקי אלפא. את המשאבים העיקריים הנמצאים בארה"ב, המספקת כשמונים אחז מההליום, כורים ומפיקים ללא הבחנה, ולמעשה בתוך כמאה שנה השתמשנו בכמויות הליום שיוצרו במשך מיליארדי שנים. הכמות שנשארה היא בערך מיליארד קוב מרובע, וזה הרבה פחות ממה שזה נשמע.
שפורפורת הליום מוארות בצורת סימלו האטומי של ההליום. מקור: ויקיפדיה

הליום שבוזבז לא יוחזר. הנטייה כיום היא להתייחס להליום בתור משאב זול וגם כשאפשר למחזרו הוא מתבזבז. הליום בבלונים שעפים לאוויר אובד לנצח, ההליום גם יכול לעזוב את אטמוספירת כדור הארץ (הוא קל ממנה) ולהיעלם בחלל. עלות הפקת הליום מהאוויר גבוהה פי 10000 מהעלויות להפקתו מסלעים וממכרות ישנים. תהליכי קידוח של נפט וגז, מפיקים גם הליום (ההליום שנוצר לכוד בין שאר התוצרים), אולם לא נעשים שום מאמצים ללכוד ולשמור אותו והוא אובד.
המלצותיו של פרופסור ריצ'רדסון היא להעלות את מחירי ההליום ולהתייחס אליו כמשאב מוגבל בהרבה, וליישם הליכי מחזור למכשירים הצורכים כמויות הליום רבות במקום לבזבזו. בעבר למשל גם נפט נחשב כמוצר בלתי נדלה וכיום באופן טבעי (כוחות השוק) או מלאכותי (כוחות אופ"ק) מחירו נשלט ומשתנה וגם בעולם מתחילים לתפוס שיגיע זמן בו לא יהיה נפט. את אותו יחס כדאי להחיל כבר מעכשיו על ההליום, להגביל את השימוש בו, להפיקו ולשמרו במכרות גז ונפט (דבר שיצריך בהכרח להעלות את מחירו) ולמצוא תחליפים אחרים במידת האפשר.
לחובבי המדע הבדיוני (בשלב זה, אולי בעתיד הוא יקרה) נציין כי כמויות קטנות של הליום נמצאות בירח על פני השטח, ואפשר באופן תיאורטי לבנות מכרות הליום על הירח. הכמות קטנה מאד 0.01 חלקים למיליון ולכן יהיה צורך בכריית 100 מיליון טון של עפר ירח להפקת טון אחד הליום, אבל תיאורטית הדבר אפשרי.

יום שני, 13 בספטמבר 2010

ביטול שעון הקיץ

אז ישראל כבר חזרה לשעון חורף (ואכן הלילה, 13.9.10, כבר ירד גשם קל) והסערה שוככת ונשכחת (לפחות עד תחילת שעון הקיץ הבא)  ואפשר לחזור ולהזכיר כמה עניינים הקשורים לשעון הקיץ בצורה מסודרת יותר.
במאמר הקודם על שעון הקיץ הבאנו מספר תשובות נפוצות לטענות נגד החזרת השעון, הפעם ננסה לבחון בנוסף האם שעון הקיץ נחוץ בכלל.
ראשיתו של שעון הקיץ בתחילת המאה העשרים, ומטרתו אכן הייתה לחסוך בהוצאות אנרגיה. אופי השימוש באנרגיה כיום גורם לכך שחיסכון זה אינו קיים יותר ואולי אפילו נהיה בזבוז. את עיקרי הטיעונים כתבתי במאמר הקודם והם מקבלים חיזוקים ממחקרים אחרונים, למשל כתבתו של צ'רלס ק' צ'ואי. אז האמירה שחוסכים כסף היא פשוט שקר (בחלק מהכתבות בעיתונים, נאמר שממשרד האוצר נטען שהחיסכון אם קיים זניח, אולם משפטים אלו לא הובלטו כלל) ואלו שממשיכים להגיד ככה מסלפים את העובדות..
מאחר והסיבה העיקרית לשעון הקיץ לא קיימת יותר אולי עדיף לשקול לבטלו כלל?
למאמר המלא באנגלית ממגזין Scientific American

נמשיך הלאה בטיעונים. שעון הקיץ משנה את תרבות הפנאי שלנו. בזה אין ספק. אבל האם זה לטובה? אני בכלל לא בטוח ועל כל אחד שיגיד כמה הוא נהנה מהימים הארוכים, יש אחד שיסבול. הנה מבחר דוגמאות:
  • ניקח לדוגמה את הטיעון: "אני חוזר בשבע מהעבודה ובשעון קיץ יש לי זמן לקחת את הילד לגינה". טיעון הגיוני חוץ מהעובדה שבזמננו נהיה נורמלי לחזור מהעבודה בשבע בערב (ויש גם כאלו שחוזרים יותר מאוחר, חלקם דווקא מחכים שהילדים ישנו כדי לחזור הביתה)... צריך לפתור בעייה אחרת ולא לשנות את השעון.
  • ילדים מתחלקים לשתי קבוצות. אלו שקמים מוקדם ואלו שקמים מאוחר. אבל בכל מקרה רובם צריכים כעשר שעות שינה. ולכן הורים לילדים שקמים מוקדם יעשו מאמץ להשכיב את ילדיהם לישון בשעה שבע וחצי, אולם בחודש יוני בעיצומו של הקיץ, בשעה זו אור שמש מוחלט והילד אומר ובצדק, עוד לא לילה... הילד הולך לישון מאוחר, קם מוקדם ומושפע מכך כל יום למחרת...
  • קיץ, חם, רוצים ללכת לים, אבל הבעייה היא שנורא חם בחוץ. נחכה עד חמש וחצי שיתקרר קצת ונלך לים. הלכנו לים נחכה עד שיחשיך. חזרנו, אוכל ומקלחת, שוב הילד הולך לישון לקראת עשר בלילה...
  • מנהג יפה חדש יש בקהילות ישראל והוא קבלת שבת מוקדמת. במקום לקבל שבת בזמנה (בשקיעת השמש), מכניסים את השבת כשעה מוקדם יותר. גם מקיימים מצוות תוספת שבת בהידור רב וגם נהנים מארוחת שבת כשהילדים עוד ערים (אכן מוזר מאד לקדש בעוד השמש לא שקעה, אולם הלכתית הדבר מותר בתנאים מסוימים). האם הציבור הדתי מבצע מעין החרמה של שעון הקיץ (כפי שהציעו מבקשי כותרות לעשות לשעון החורף) בשבתות? צריך לבדוק את הנושא, אולם מהשתתפות אישית במנינים אלו לאורך השנים, כמות הבאים רק הולכת וגדלה. נכון שטיעון זה לא צריך לעניין כלל את החילונים, אולם שמתי לב שגם הזמנים בבתי כנסת רפורמיים בשבתות הקיץ איבדו את הקשר עם שעת השקיעה.
  • מספר מדינות כלל לא נוהגות שעון קיץ, ככה שהטיעון כל העולם עושה ככה לא רלוונטי. נכון שקזחסטן אולי אינה דוגמה אבל גם יפן לא מנהיגה שעון קיץ. בכל מקרה, כמו בסיפור "המלך (שעון קיץ) הוא עירום", יש אולי לבדוק את הטענה, ולא להשתיק את הילד היחידי שראה מה שכל השאר לא רואים. למעשה ברוב מדינות העולם לא נוהג שעון קיץ, או שהונהג בעבר ובוטל.
  • באירופה, גם בשיא הקיץ חם הרבה פחות (השמש נמוכה יותר בשמים), ולכן אין להשוות בין המצב שם ובין תרבות שהסתגלה במשך מאות שנים להפרשי זמן ארוכים בין אורכי היום והלילה. בארצנו שהיא כמעט טרופית, חם מאד בקיץ וההבדלים בין אורכי היום והלילה קטנים משמעותית. כדוגמה נוספת נציין שבאירופה יכולים לרדת שני סנטימטר של שלג מבלי שערים שלמות יהיו מושבתות.
  • ביטול שעון הקיץ יקטין את הפרש הזמנים מאירופה ומארה"ב, דבר שעשוי לסייע לארגוני הייטק בתקשורת מול איזורים אלו, ויאפשר יותר שעות חפיפה בשעות העבודה הרגילות (ואז אולי ההוא מהסעיף הראשון יצליח לחזור בשש הביתה אחרי שדיבר עם עמיתו בניו-יורק)...
  • אם היה כדאי להתעקש על משהו, זה דווקא על התחלת השעון ולא על סיומו. שעון הקיץ מותחל תמיד לפני פסח וגורם לליל סדר מאוחר מאד. אחת המצוות בסדר (ולא, אכילה של הרבה מנות אינה מצווה) היא והיגדת לבנך, סיפור יציאת מצרים לילדים, רק שבשעון הקיץ, קשה למצוא עם מי לדבר. כולם כבר עייפים. כדאי היה להתחיל מייד במוצאי הפסח ולהמשיך עד מוצאי שמחת תורה (וכך גם להתחבר לשנה העברית ולתקופות הקיץ והחורף, כפי שמבקשים בתפילות).
  • הצעה נוספת, טובה אפילו יותר, היא הזזה קבועה של השעון בחצי שעה ללא החלפות בכלל ושינוי אזור השמן לזמן גריניץ' ועוד שעתיים וחצי. זה שינוי כמעט מתבקש למיקום הגיאוגרפי של ישראל (קו אורך 35 = 2:20 סטייה מגריניץ) והוא ימצע את כל הצדדים גם בחורף וגם בקיץ וההזזות המעצבנות שגורמות כל כך הרבה נזק יבוטלו כליל. הרעיון נשמע קצת משונה, אולם רוב האנשים מסוגלים להפחית או להוסיף חצי שעה כדי לדעת מה השעה במקומות אחרים בעולם. בכל מקרה, בהודו זה עובד מצוין ומיליארד איש, כידוע, לא טועים.
ונחזור לפולמוס הנוכחי. אל למישהו להאמין שהוא התחיל במקרה ובאופן ספונטני. כתבות פורסמו לאחרונה על שיטות עבודה של משרדי יחסי ציבור ולובינג ומישהו (אולי גוף תקשורתי שכן הכתבה הראשונה בנושא הייתה בערוץ שתיים ועליה כתבתי את המאמר הקודם) היה לו אינטרס לעורר מהומה בשביל עצם המהומה בלבד, לעשות רעש, באזז. למרבה הצער, כולם נגררו אליה במערבולת. נזכיר את העובדות.
  • שעות המעבר לשעון הקיץ  נקבעו לפי חוק. המצב לפני החוק היה כאוס גמור כשכל שנה לא ידעו מה יקרה (אם בכלל) ומתי. תכנון מראש של שעון קיץ חיוני למערכות כמו לוחות טיסות המערבות ממשקים עם אזורי זמן שונים. קביעה של השעון זמן רב מראש מאפשרת היערכות.
  • החוק עבר ברוב ענק (לא מפתיע בהתחשב בכאוס שהיה לפניו) והיה מעין פשרה. ציטוטים נבחרים:


    • מי שתמך בין היתר אז בחוק, הוא ח"כ חיים אורון ממר"צ. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בשנת 2005 הוא הסביר את מניעיו: "אחת לארבע שנים אני אתחיל להיות בחורף בספטמבר. נמצא זירה אחרת להילחם בה בין דתיים וחילונים. יוותר דוד אזולאי על ה-‎1 באפריל, נוותר אנחנו על יום כיפור אחת לארבע שנים ונמצא זירות אחרות להמשיך להילחם בין דתיים לחילונים"


    • שר הפנים דאז, אופיר פינס מהעבודה, הסביר גם הוא מדוע הוא תומך בחוק: "לפעמים זה נותן ‎10 ימים לפה או לשם, שום אסון לא קורה. אין פה עניין הלכתי, אין פה עניין דתי. אנחנו צריכים להביא תוצאה שתהיה הגיונית מבחינת האינטרס הישראלי כמדינה, בלי לפגוע בחלקים בחברה".


  • הציטוטים הנ"ל דווקא נשמעים הגיוניים. נעשה נסיון למצוא פשרה שהיא כדרך כל פשרה בממוצע טובה לכולם ובפועל כל פעם מישהו אחר מרגיש קצת מקופח (או שכל הצדדים ביחד מרגישים מקופחים).
  • מערכות ממוחשבות מכילות קבצי חוקים לשעון קיץ. שינוי תכוף יצריך עדכונים תכופים של קבצים אלו (וכל מי שמכיר מערכות יודע שגם שינוי קטן יכול לעורר בעיות גדולות). לאחר שהחוק נקבע נוצרו קבצים לעשרות שנים כך שאין יותר צורך להחליפם (עד כמובן שישנו את החוק)
  • לגבי צום הכיפורים, הסברתי שאכן אם מחזירים לשעון חורף מספיק זמן לפני הצום, הדבר מקל על הצום, אולם אם מחזירים מעט ימים לפני (כמו שקורה בדרך כלל), התוצאה אינה מושגת, פשוט ביום כיפור קמים ב-5 (במקום ב-6) ולכן קושי הצום אינו משתנה כלל :-(. זה קורה כשיום כיפור חל בימי שני ומחזירים את השעון יום קודם בסך הכל. השנה יש שבוע שלם עד יום כיפור ונראה אם זה יעזור (למרות שהמחקרים המצוטטיים מראים שלוקח זמן רב יותר להתרגל למעברים האלו).
  • הויכוח נהיה משהו של חילונים נגד חרדים (כאשר גם גורמים דתיים כדוגמת הרב נפתלי רוטנברג ומפלגת הבית היהודי יצאו בעד הארכת שעון הקיץ), אולם כל זאת מבלי ממש לבדוק את העובדות ועד כמה השעון מועיל אם בכלל למישהו. למרות שטענתם הבסיסית נכונה ואין קשר בין ההלכה לבין השעון. גם אלי ישי במקום להדגיש שהוא ממלא את החוק שנקבע ברוב גדול ומהווה פשרה, נגרר למקומו הקבוע בויכוחים כאלו. חבל שבזה מתעסקים והדבר מרבה סתם שינאת חינם. 
  • בשנת 2011 שונה החוק שוב לאור עבודה של וועדה ציבורית רחבה שקיבלה פניות ודעות מכל הציבור, אמנם לדעתי ההצעה אינה אופטימלית, אולם חשוב להבין שישבו עליה הרבה אנשים, שיש כאן התחשבות בכולם, ובעיקר שאין פה משהו של דתיים נגד חילונים או הפוך.
לסיכום: בימינו שעון הקיץ אינו שאלה כלכלית, אלא שאלה על תרבות פנאי וצריכה (מוגברת בימי שעון הקיץ). קשה להאמין שמשהו שאמרו לנו שנים רבות (חוסכים כך וכך מיליונים) אינו נכון, אולם זוהי האמת וגם קשה לוותר על משהו שחלקים גדולים מהעולם נוהג אולם עדיין הסוגיה צריכה להישאל אם בכלל להנהיג שעון כזה.

מאחר ואני ריאלי ולא רואה איך יבטלו אותו כליל בתקופה הקרובה (לצערי) אציע כפשרה שונה במעט מהחוק שיש היום (שבסך הכל בעיני טוב מאד) והייתי מציע להחיל את השעון בין פסח לשמיני עצרת (זהו הזמן שבתפילות מבקשים ותן ברכה) ואת שעון החורף משמיני עצרת ועד פסח (שבתפילות מבקשים על הגשמים בתקופה זו) או לחילופים הצעה טובה בהרבה שתבטל כליל את הצורך בהזזות והיא הזזה חד פעמית של חצי שעה אחרונית (זמן GMT+2.5).

עוד קצת קוריוזים על זמן
השמש זורחת ושוקעת כרצונה (או לפי קצב סיבוב כדור הארץ - כדאי להבין את תנועת השמש בשמים) ואנו מכנים את השעות בזמנים הנוחים לנו. גבולות הזמן נקבעים לא לפי קווי אורך אלא לפי הפוליטקה ובדרך כלל מדינות לא חוצות איזורי זמן (או חוצות בין נפות, בין מדינות - States - בארצות הברית וכו'). הדבר גורם לתופעות משעשעות.
  • איזורים נרחבים בספרד ופורטוגל נמצאים מערבית לאנגליה (עיינו באטלס) אולם השעה בהם תהיה מאוחרת יותר מהשעה באנגליה (למרות שהשמש מתקדמת שם יותר).
  • הודו מתפרשת על שני איזורי זמן, עשו מעשה ומיצעו את השעה בינהם לאיזור זמן אחד (זמן אוניברסלי +5.5 שעות). מהלך דומה יתבצע אולי גם בטורקיה.
  • בצפון רוסיה המרחקים בין איזורי זמן קטנים מאד, חלקם מבוטלים ולפעמים קופצים שעתיים במעבר אחד.
  • בסין השיטה בכלל פשוטה. כל המדינה (שצריכה להתפרש על 4 איזורי זמן) באותו שעון. ולכן כשפקידי ממשלה פותחים את המשרד בביג'ינג בשמונה בבוקר, גם במערב המדינה (6000 קילומטר הרחק משם), יפתחו את המשרדים למרות שבחוץ לילה מוחלט (והשעה המתאימה היא משהו כמו 4:30 בבוקר).
  • מי שעומד בקוטב ונועץ מקל בדיוק בקוטב, יניח עליו את ידו ויעשה סיבוב ויעבוד בצעד אחד את רוב אזורי הזמן ובצעד השני גם את קו התאריך הבינלאומי


מקורות
שעון קיץ - ויקיפדיה
מבן גוריון ועד ישי - תולדות הויכוח על שעון הקיץ - YNET
שעון הקיץ חוסך חשמל - אמונה תפלה - YNET

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

נאום רייס - הנאום המדעי החשוב ביותר

ב-12 לספטמבר 1962 אירח איצטדיון רייס בטקסס את הנשיא ג'ון קנדי והעניק לו תואר של כבוד. האיצטדיון הענקי שהינו חלק מאוניברסיטת רייס, עמד בלב העיר יוסטון, שעד אז הייתה קטנה למדי (במונחים אמריקאיים) והצדיק את חזונו לשליחת אדם לירח. ההצהרה על פתיחת תוכנית החלל המאוישת התקיימה בקונגרס שנה קודם לכן, תקציבי ענק הוקצו והוצאו ומאות אלפי איש היו מעורבים בתוכניות. נאסא החלה להקים את המרכז למשימות מאוישת ביוסטון, וביקורת החלה להישמע מצד האופוזיציה על הבזבוז הגדול.

גם אוניברסיטת רייס ראויה לכמה מילים. האוניברסיטה הוקמה מתרומתו של ויליאם מארש רייס, שתרם את הונו לאחר מותו להקמת אוניברסיטה בטקסס. מר רייס התגלה ב-1900 מת במיטתו. כמה ימים לאחר מכן פקיד בנק עירני לא אישר המחאה בחתימתו של רייס המנוח עקב טעות כתיב. ההמחאה הייתה לטובת עורך דינו שטען כי מר רייס עידכן את הצוואה שלו. התובע הכללי של ניו יורק פתח בחקירה ובסיוע עורך הדין האישי של רייס ביוסטון ולאחר עשר שנות חקירה הואשמו המשרת האישי שלו ועורך הדיון בניו-יורק בביצוע רצח של מר רייס ובנסיון לזיוף צוואתו.
האוניברסיטה הוקמה ב-1912 והעניקה את תוארי הדוקטור הראשונים בשנת 1918.


הנאום חזר על עיקרי תוכנית החלל האמריקאית ועל הסיבות לביצועה, על הקידמה הטכנולוגית בעשרות ומאות השנים האחרונות ושוב חזרה על הסיבות למה אמריקה חייבת להוביל במשחק.

לא מצאתי תרגום לעברית של הנאום אולם אין ספק כי המשפטים הבאים מהווים את ליבו:

"We choose to go to the moon. We choose to go to the moon in this decade and do the other things, not because they are easy, but because they are hard, because that goal will serve to organize and measure the best of our energies and skills, because that challenge is one that we are willing to accept, one we are unwilling to postpone, and one which we intend to win, and the others, too".
ובתרגום החופשי שלי:
"אנו בוחרים להגיע לירח. אנו בוחרים להגיע לירח בעשור הזה וגם לעשות את הדברים האחרים, לא בגלל שהם קלים אלא בגלל שהם קשים, בגלל שהמטרה תשרת אותנו למיצוי יכולתינו, בגלל שאנו מוכנים לקבל את האתגר ואיננו מוכנים לדחותו, ואנו מתעתדים גם לעמוד ולזכות בו". (דקה 8:40 בסרטון)

מומלץ לראות את הנאום כולו (ולעקוב אחרי הטקסט המלא שלו).

קנדי, כידוע, לא זכה לראות את חזונו מתגשם, אולם 8 שנים אחר כך ממרכז החלל על שם קנדי שבפלורידה, שוגרה חללית אפולו 11 שמימשה את חזונו, הנחיתה אדם על הירח והחזירה אותו לכדור הארץ בשלום.

הטקסט המלא של הנאום