המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום שני, 13 בספטמבר 2010

ביטול שעון הקיץ

אז ישראל כבר חזרה לשעון חורף (ואכן הלילה, 13.9.10, כבר ירד גשם קל) והסערה שוככת ונשכחת (לפחות עד תחילת שעון הקיץ הבא)  ואפשר לחזור ולהזכיר כמה עניינים הקשורים לשעון הקיץ בצורה מסודרת יותר.
במאמר הקודם על שעון הקיץ הבאנו מספר תשובות נפוצות לטענות נגד החזרת השעון, הפעם ננסה לבחון בנוסף האם שעון הקיץ נחוץ בכלל.
ראשיתו של שעון הקיץ בתחילת המאה העשרים, ומטרתו אכן הייתה לחסוך בהוצאות אנרגיה. אופי השימוש באנרגיה כיום גורם לכך שחיסכון זה אינו קיים יותר ואולי אפילו נהיה בזבוז. את עיקרי הטיעונים כתבתי במאמר הקודם והם מקבלים חיזוקים ממחקרים אחרונים, למשל כתבתו של צ'רלס ק' צ'ואי. אז האמירה שחוסכים כסף היא פשוט שקר (בחלק מהכתבות בעיתונים, נאמר שממשרד האוצר נטען שהחיסכון אם קיים זניח, אולם משפטים אלו לא הובלטו כלל) ואלו שממשיכים להגיד ככה מסלפים את העובדות..
מאחר והסיבה העיקרית לשעון הקיץ לא קיימת יותר אולי עדיף לשקול לבטלו כלל?
למאמר המלא באנגלית ממגזין Scientific American

נמשיך הלאה בטיעונים. שעון הקיץ משנה את תרבות הפנאי שלנו. בזה אין ספק. אבל האם זה לטובה? אני בכלל לא בטוח ועל כל אחד שיגיד כמה הוא נהנה מהימים הארוכים, יש אחד שיסבול. הנה מבחר דוגמאות:
  • ניקח לדוגמה את הטיעון: "אני חוזר בשבע מהעבודה ובשעון קיץ יש לי זמן לקחת את הילד לגינה". טיעון הגיוני חוץ מהעובדה שבזמננו נהיה נורמלי לחזור מהעבודה בשבע בערב (ויש גם כאלו שחוזרים יותר מאוחר, חלקם דווקא מחכים שהילדים ישנו כדי לחזור הביתה)... צריך לפתור בעייה אחרת ולא לשנות את השעון.
  • ילדים מתחלקים לשתי קבוצות. אלו שקמים מוקדם ואלו שקמים מאוחר. אבל בכל מקרה רובם צריכים כעשר שעות שינה. ולכן הורים לילדים שקמים מוקדם יעשו מאמץ להשכיב את ילדיהם לישון בשעה שבע וחצי, אולם בחודש יוני בעיצומו של הקיץ, בשעה זו אור שמש מוחלט והילד אומר ובצדק, עוד לא לילה... הילד הולך לישון מאוחר, קם מוקדם ומושפע מכך כל יום למחרת...
  • קיץ, חם, רוצים ללכת לים, אבל הבעייה היא שנורא חם בחוץ. נחכה עד חמש וחצי שיתקרר קצת ונלך לים. הלכנו לים נחכה עד שיחשיך. חזרנו, אוכל ומקלחת, שוב הילד הולך לישון לקראת עשר בלילה...
  • מנהג יפה חדש יש בקהילות ישראל והוא קבלת שבת מוקדמת. במקום לקבל שבת בזמנה (בשקיעת השמש), מכניסים את השבת כשעה מוקדם יותר. גם מקיימים מצוות תוספת שבת בהידור רב וגם נהנים מארוחת שבת כשהילדים עוד ערים (אכן מוזר מאד לקדש בעוד השמש לא שקעה, אולם הלכתית הדבר מותר בתנאים מסוימים). האם הציבור הדתי מבצע מעין החרמה של שעון הקיץ (כפי שהציעו מבקשי כותרות לעשות לשעון החורף) בשבתות? צריך לבדוק את הנושא, אולם מהשתתפות אישית במנינים אלו לאורך השנים, כמות הבאים רק הולכת וגדלה. נכון שטיעון זה לא צריך לעניין כלל את החילונים, אולם שמתי לב שגם הזמנים בבתי כנסת רפורמיים בשבתות הקיץ איבדו את הקשר עם שעת השקיעה.
  • מספר מדינות כלל לא נוהגות שעון קיץ, ככה שהטיעון כל העולם עושה ככה לא רלוונטי. נכון שקזחסטן אולי אינה דוגמה אבל גם יפן לא מנהיגה שעון קיץ. בכל מקרה, כמו בסיפור "המלך (שעון קיץ) הוא עירום", יש אולי לבדוק את הטענה, ולא להשתיק את הילד היחידי שראה מה שכל השאר לא רואים. למעשה ברוב מדינות העולם לא נוהג שעון קיץ, או שהונהג בעבר ובוטל.
  • באירופה, גם בשיא הקיץ חם הרבה פחות (השמש נמוכה יותר בשמים), ולכן אין להשוות בין המצב שם ובין תרבות שהסתגלה במשך מאות שנים להפרשי זמן ארוכים בין אורכי היום והלילה. בארצנו שהיא כמעט טרופית, חם מאד בקיץ וההבדלים בין אורכי היום והלילה קטנים משמעותית. כדוגמה נוספת נציין שבאירופה יכולים לרדת שני סנטימטר של שלג מבלי שערים שלמות יהיו מושבתות.
  • ביטול שעון הקיץ יקטין את הפרש הזמנים מאירופה ומארה"ב, דבר שעשוי לסייע לארגוני הייטק בתקשורת מול איזורים אלו, ויאפשר יותר שעות חפיפה בשעות העבודה הרגילות (ואז אולי ההוא מהסעיף הראשון יצליח לחזור בשש הביתה אחרי שדיבר עם עמיתו בניו-יורק)...
  • אם היה כדאי להתעקש על משהו, זה דווקא על התחלת השעון ולא על סיומו. שעון הקיץ מותחל תמיד לפני פסח וגורם לליל סדר מאוחר מאד. אחת המצוות בסדר (ולא, אכילה של הרבה מנות אינה מצווה) היא והיגדת לבנך, סיפור יציאת מצרים לילדים, רק שבשעון הקיץ, קשה למצוא עם מי לדבר. כולם כבר עייפים. כדאי היה להתחיל מייד במוצאי הפסח ולהמשיך עד מוצאי שמחת תורה (וכך גם להתחבר לשנה העברית ולתקופות הקיץ והחורף, כפי שמבקשים בתפילות).
  • הצעה נוספת, טובה אפילו יותר, היא הזזה קבועה של השעון בחצי שעה ללא החלפות בכלל ושינוי אזור השמן לזמן גריניץ' ועוד שעתיים וחצי. זה שינוי כמעט מתבקש למיקום הגיאוגרפי של ישראל (קו אורך 35 = 2:20 סטייה מגריניץ) והוא ימצע את כל הצדדים גם בחורף וגם בקיץ וההזזות המעצבנות שגורמות כל כך הרבה נזק יבוטלו כליל. הרעיון נשמע קצת משונה, אולם רוב האנשים מסוגלים להפחית או להוסיף חצי שעה כדי לדעת מה השעה במקומות אחרים בעולם. בכל מקרה, בהודו זה עובד מצוין ומיליארד איש, כידוע, לא טועים.
ונחזור לפולמוס הנוכחי. אל למישהו להאמין שהוא התחיל במקרה ובאופן ספונטני. כתבות פורסמו לאחרונה על שיטות עבודה של משרדי יחסי ציבור ולובינג ומישהו (אולי גוף תקשורתי שכן הכתבה הראשונה בנושא הייתה בערוץ שתיים ועליה כתבתי את המאמר הקודם) היה לו אינטרס לעורר מהומה בשביל עצם המהומה בלבד, לעשות רעש, באזז. למרבה הצער, כולם נגררו אליה במערבולת. נזכיר את העובדות.
  • שעות המעבר לשעון הקיץ  נקבעו לפי חוק. המצב לפני החוק היה כאוס גמור כשכל שנה לא ידעו מה יקרה (אם בכלל) ומתי. תכנון מראש של שעון קיץ חיוני למערכות כמו לוחות טיסות המערבות ממשקים עם אזורי זמן שונים. קביעה של השעון זמן רב מראש מאפשרת היערכות.
  • החוק עבר ברוב ענק (לא מפתיע בהתחשב בכאוס שהיה לפניו) והיה מעין פשרה. ציטוטים נבחרים:


    • מי שתמך בין היתר אז בחוק, הוא ח"כ חיים אורון ממר"צ. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בשנת 2005 הוא הסביר את מניעיו: "אחת לארבע שנים אני אתחיל להיות בחורף בספטמבר. נמצא זירה אחרת להילחם בה בין דתיים וחילונים. יוותר דוד אזולאי על ה-‎1 באפריל, נוותר אנחנו על יום כיפור אחת לארבע שנים ונמצא זירות אחרות להמשיך להילחם בין דתיים לחילונים"


    • שר הפנים דאז, אופיר פינס מהעבודה, הסביר גם הוא מדוע הוא תומך בחוק: "לפעמים זה נותן ‎10 ימים לפה או לשם, שום אסון לא קורה. אין פה עניין הלכתי, אין פה עניין דתי. אנחנו צריכים להביא תוצאה שתהיה הגיונית מבחינת האינטרס הישראלי כמדינה, בלי לפגוע בחלקים בחברה".


  • הציטוטים הנ"ל דווקא נשמעים הגיוניים. נעשה נסיון למצוא פשרה שהיא כדרך כל פשרה בממוצע טובה לכולם ובפועל כל פעם מישהו אחר מרגיש קצת מקופח (או שכל הצדדים ביחד מרגישים מקופחים).
  • מערכות ממוחשבות מכילות קבצי חוקים לשעון קיץ. שינוי תכוף יצריך עדכונים תכופים של קבצים אלו (וכל מי שמכיר מערכות יודע שגם שינוי קטן יכול לעורר בעיות גדולות). לאחר שהחוק נקבע נוצרו קבצים לעשרות שנים כך שאין יותר צורך להחליפם (עד כמובן שישנו את החוק)
  • לגבי צום הכיפורים, הסברתי שאכן אם מחזירים לשעון חורף מספיק זמן לפני הצום, הדבר מקל על הצום, אולם אם מחזירים מעט ימים לפני (כמו שקורה בדרך כלל), התוצאה אינה מושגת, פשוט ביום כיפור קמים ב-5 (במקום ב-6) ולכן קושי הצום אינו משתנה כלל :-(. זה קורה כשיום כיפור חל בימי שני ומחזירים את השעון יום קודם בסך הכל. השנה יש שבוע שלם עד יום כיפור ונראה אם זה יעזור (למרות שהמחקרים המצוטטיים מראים שלוקח זמן רב יותר להתרגל למעברים האלו).
  • הויכוח נהיה משהו של חילונים נגד חרדים (כאשר גם גורמים דתיים כדוגמת הרב נפתלי רוטנברג ומפלגת הבית היהודי יצאו בעד הארכת שעון הקיץ), אולם כל זאת מבלי ממש לבדוק את העובדות ועד כמה השעון מועיל אם בכלל למישהו. למרות שטענתם הבסיסית נכונה ואין קשר בין ההלכה לבין השעון. גם אלי ישי במקום להדגיש שהוא ממלא את החוק שנקבע ברוב גדול ומהווה פשרה, נגרר למקומו הקבוע בויכוחים כאלו. חבל שבזה מתעסקים והדבר מרבה סתם שינאת חינם. 
  • בשנת 2011 שונה החוק שוב לאור עבודה של וועדה ציבורית רחבה שקיבלה פניות ודעות מכל הציבור, אמנם לדעתי ההצעה אינה אופטימלית, אולם חשוב להבין שישבו עליה הרבה אנשים, שיש כאן התחשבות בכולם, ובעיקר שאין פה משהו של דתיים נגד חילונים או הפוך.
לסיכום: בימינו שעון הקיץ אינו שאלה כלכלית, אלא שאלה על תרבות פנאי וצריכה (מוגברת בימי שעון הקיץ). קשה להאמין שמשהו שאמרו לנו שנים רבות (חוסכים כך וכך מיליונים) אינו נכון, אולם זוהי האמת וגם קשה לוותר על משהו שחלקים גדולים מהעולם נוהג אולם עדיין הסוגיה צריכה להישאל אם בכלל להנהיג שעון כזה.

מאחר ואני ריאלי ולא רואה איך יבטלו אותו כליל בתקופה הקרובה (לצערי) אציע כפשרה שונה במעט מהחוק שיש היום (שבסך הכל בעיני טוב מאד) והייתי מציע להחיל את השעון בין פסח לשמיני עצרת (זהו הזמן שבתפילות מבקשים ותן ברכה) ואת שעון החורף משמיני עצרת ועד פסח (שבתפילות מבקשים על הגשמים בתקופה זו) או לחילופים הצעה טובה בהרבה שתבטל כליל את הצורך בהזזות והיא הזזה חד פעמית של חצי שעה אחרונית (זמן GMT+2.5).

עוד קצת קוריוזים על זמן
השמש זורחת ושוקעת כרצונה (או לפי קצב סיבוב כדור הארץ - כדאי להבין את תנועת השמש בשמים) ואנו מכנים את השעות בזמנים הנוחים לנו. גבולות הזמן נקבעים לא לפי קווי אורך אלא לפי הפוליטקה ובדרך כלל מדינות לא חוצות איזורי זמן (או חוצות בין נפות, בין מדינות - States - בארצות הברית וכו'). הדבר גורם לתופעות משעשעות.
  • איזורים נרחבים בספרד ופורטוגל נמצאים מערבית לאנגליה (עיינו באטלס) אולם השעה בהם תהיה מאוחרת יותר מהשעה באנגליה (למרות שהשמש מתקדמת שם יותר).
  • הודו מתפרשת על שני איזורי זמן, עשו מעשה ומיצעו את השעה בינהם לאיזור זמן אחד (זמן אוניברסלי +5.5 שעות). מהלך דומה יתבצע אולי גם בטורקיה.
  • בצפון רוסיה המרחקים בין איזורי זמן קטנים מאד, חלקם מבוטלים ולפעמים קופצים שעתיים במעבר אחד.
  • בסין השיטה בכלל פשוטה. כל המדינה (שצריכה להתפרש על 4 איזורי זמן) באותו שעון. ולכן כשפקידי ממשלה פותחים את המשרד בביג'ינג בשמונה בבוקר, גם במערב המדינה (6000 קילומטר הרחק משם), יפתחו את המשרדים למרות שבחוץ לילה מוחלט (והשעה המתאימה היא משהו כמו 4:30 בבוקר).
  • מי שעומד בקוטב ונועץ מקל בדיוק בקוטב, יניח עליו את ידו ויעשה סיבוב ויעבוד בצעד אחד את רוב אזורי הזמן ובצעד השני גם את קו התאריך הבינלאומי


מקורות
שעון קיץ - ויקיפדיה
מבן גוריון ועד ישי - תולדות הויכוח על שעון הקיץ - YNET
שעון הקיץ חוסך חשמל - אמונה תפלה - YNET

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה