אסטרונומיה היא תחביב שניתן להתחיל איתו בכל גיל. בפוסט זה נתחיל מהגילאים הקטנטנים ביותר, מינקות ועד גילאי 4-5. בגילאים אלו, הרצאות, מצגות ואפילו תצפיות ארוכות לא מצליחות לעניין את הילדים לאורך זמן ויש להשתמש בחומרים אחרים פשוטים יותר.
בגילאי הינקות (שנתיים-שלוש) צעצועים, כדורים בצורת השמש, כדור הארץ והירח וספרים פשוטים לקריאה או עם תמונות בלבד יהוו פתרון מצוין. לצערי, המבחר בארץ לאביזרים וספרים בעברית די מוגבל, ולמרות שיצאו ספרים על החלל הם יותר לילדים שכבר יודעים לקרוא מגיל 6 ומעלה ונעסוק בהם במאמר אחר. מצד שני ספרי תמונות צריך בעיקר בשביל התמונות וכמה מילים באנגלית לא יפריעו.
עדיין, אסטרונומיה היא תחביב צפייתי וצריך לצפות במשהו, כדאי להשתמש בדברים היומיומיים ביותר ולהסביר לילדים את הקשר לאסטרונומיה. הניסוי הבא עובד מצוין עם ילדים בגיל ארבע והוא מתייחס לאור וצל שממילא מענין ילדים. מחבינת גיל יש גיל מינימלי אבל אין גיל מקסימלי, גם ילדים יותר גודלים ואף מבוגרים יכולים להשתעש בניסויים פשוטים אלו, כהורים אפשר להרחיב ולהעמיד בהסברים על התופעות ככל שהילדים דורשים את זה (במאמרים נוספים נביא הצעות למחקר מדעי אמיתי שאפשר לעשות בתצפיות פשוטות ביותר כפי שיתוארו בהמשך).
הכוכב הראשון שאפשר לצפות בו הוא השמש. בשמש לא צופים ישירות. לא בעין ובודאי לא במשקפת, אבל אפשר לעשות תצפית עקיפה באמצעות הצל. הראו לילדים את הצל שלהם ביום בשעות שונות ואת הכיוון שלו, הראו להם שלא משנה איפה הם עומדים הצל באותו כיוון ורק כשעובר זמן והשמש זזה בשמים כיוון הצל משתנה (אפשר להדגים את זה לפני שהולכים לגן וכשחוזרים ממנו). במיוחד כדאי לעשות תצפית זו בשקיעה או בזריחה כשהצללים ארוכים מאד. כמה שהדבר נשמע לכם אלמנטרי, לילד זוהי תצפית חוויתית מדרגה ראשונה. גם בלילה אפשר לבצע ניסויים. כאשר הערב יורד עימדו מתחת לפנס וראו שכמעט אין צל, זוזו מעט וראו איך הצל זז איתכם. עברו על פני הפנס וראו איך הצל עובר מאחוריכם לפניכם. כשהולכים עם ילד ורוצים שיזדרז קצת אפשר להציע לו לעשות מרוץ עם הצל. ולהסביר לו שתמיד לפני הפנס הוא משיג את הצל ומיד לאחרי הפנס הצל משיג אותו. כך גם מתקדמים מהר (עבד אצלנו מצוין בדרך חזרה מבית הכנסת), גם משחקים עם הילד וגם מעניקים ידע מדעי. עם ילדים יותר גדולים אפשר לחשוב למה צל ביום מאור השמש לא משנה מיקום כשאנו זזים וצל מהפנס זז. רימזו לילדים על התשובה אבל תנו להם הזדמנות להגיע אליה בעצמם.
גרם שמים נוסף שיעניין ילדים בגיל כזה (בתצפית בעין ולא בתמונות) הוא הירח. את הירח אפשר לראות בקלות ולהסביר על השינויים בצורה שלו. גם תצפית בטלסקופ מומלצת. משקפת בגיל הזה אינה מומלצת. ילדים קטנים יתקשו מאד לכוון את המיקוד שלה ולהחזיק אותה יציבה מספיק. אפשר להסביר לילד קצת על הירח אבל בעיקר להנות מההתלהבות שלו לראות משהו כל כך גדול. אין טעם ללמד את הילד שמות מכתשים בירח אבל אפשר לנסות להסביר לו שגם על הירח יש הרים גבוהים כמו על כדור הארץ.
בגילאי הינקות (שנתיים-שלוש) צעצועים, כדורים בצורת השמש, כדור הארץ והירח וספרים פשוטים לקריאה או עם תמונות בלבד יהוו פתרון מצוין. לצערי, המבחר בארץ לאביזרים וספרים בעברית די מוגבל, ולמרות שיצאו ספרים על החלל הם יותר לילדים שכבר יודעים לקרוא מגיל 6 ומעלה ונעסוק בהם במאמר אחר. מצד שני ספרי תמונות צריך בעיקר בשביל התמונות וכמה מילים באנגלית לא יפריעו.
עדיין, אסטרונומיה היא תחביב צפייתי וצריך לצפות במשהו, כדאי להשתמש בדברים היומיומיים ביותר ולהסביר לילדים את הקשר לאסטרונומיה. הניסוי הבא עובד מצוין עם ילדים בגיל ארבע והוא מתייחס לאור וצל שממילא מענין ילדים. מחבינת גיל יש גיל מינימלי אבל אין גיל מקסימלי, גם ילדים יותר גודלים ואף מבוגרים יכולים להשתעש בניסויים פשוטים אלו, כהורים אפשר להרחיב ולהעמיד בהסברים על התופעות ככל שהילדים דורשים את זה (במאמרים נוספים נביא הצעות למחקר מדעי אמיתי שאפשר לעשות בתצפיות פשוטות ביותר כפי שיתוארו בהמשך).
הכוכב הראשון שאפשר לצפות בו הוא השמש. בשמש לא צופים ישירות. לא בעין ובודאי לא במשקפת, אבל אפשר לעשות תצפית עקיפה באמצעות הצל. הראו לילדים את הצל שלהם ביום בשעות שונות ואת הכיוון שלו, הראו להם שלא משנה איפה הם עומדים הצל באותו כיוון ורק כשעובר זמן והשמש זזה בשמים כיוון הצל משתנה (אפשר להדגים את זה לפני שהולכים לגן וכשחוזרים ממנו). במיוחד כדאי לעשות תצפית זו בשקיעה או בזריחה כשהצללים ארוכים מאד. כמה שהדבר נשמע לכם אלמנטרי, לילד זוהי תצפית חוויתית מדרגה ראשונה. גם בלילה אפשר לבצע ניסויים. כאשר הערב יורד עימדו מתחת לפנס וראו שכמעט אין צל, זוזו מעט וראו איך הצל זז איתכם. עברו על פני הפנס וראו איך הצל עובר מאחוריכם לפניכם. כשהולכים עם ילד ורוצים שיזדרז קצת אפשר להציע לו לעשות מרוץ עם הצל. ולהסביר לו שתמיד לפני הפנס הוא משיג את הצל ומיד לאחרי הפנס הצל משיג אותו. כך גם מתקדמים מהר (עבד אצלנו מצוין בדרך חזרה מבית הכנסת), גם משחקים עם הילד וגם מעניקים ידע מדעי. עם ילדים יותר גדולים אפשר לחשוב למה צל ביום מאור השמש לא משנה מיקום כשאנו זזים וצל מהפנס זז. רימזו לילדים על התשובה אבל תנו להם הזדמנות להגיע אליה בעצמם.
גרם שמים נוסף שיעניין ילדים בגיל כזה (בתצפית בעין ולא בתמונות) הוא הירח. את הירח אפשר לראות בקלות ולהסביר על השינויים בצורה שלו. גם תצפית בטלסקופ מומלצת. משקפת בגיל הזה אינה מומלצת. ילדים קטנים יתקשו מאד לכוון את המיקוד שלה ולהחזיק אותה יציבה מספיק. אפשר להסביר לילד קצת על הירח אבל בעיקר להנות מההתלהבות שלו לראות משהו כל כך גדול. אין טעם ללמד את הילד שמות מכתשים בירח אבל אפשר לנסות להסביר לו שגם על הירח יש הרים גבוהים כמו על כדור הארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה