יום שני, 1 בפברואר 2010

מעבורת החלל




מעבורות החלל תוכננו כהמשך תוכנית החלל האמריקאית לאחר תוכנית אפולו שהסתיימה באופן רשמי בשנת 1975. בשונה מאפולו המעבורת תוכננה ככלי לשימוש רב פעמי (רוב רובה של חללית אפולו, נשאר בחלל או נשרף באטמוספירה. לא נעשה שימוש חזור בקפסולות חזרו ארצה והן מוצגות במוזיאונים שונים) שישוגר כטיל וינחת כמטוס. המעבורת הראשונה המריאה לחלל בשנת 1981. המפקד שלה היה ג'ון יאנג. שמו אינו מוכר לרבים, אבל הוא אסטרונאוט ותיק מאד ובעל הקריירה הארוכה ביותר ב-NASA. ג'ון יאנג היה שותף לטיסות ג'מיני, לשתי טיסות אפולו, באחת מהן (אפולו 16) הוא פיקד ונחת על הירח, והיה בחירה טבעית לטייס הראשון של החללית החדשה. המעבורת הראשונה שנבנתה היתה קולומביה והטיסה הייתה הצלחה.
לטיסות הראשונות היו בעיקר מטרות של מחקר או של הצבת לווינים במסלול. עם התחלת בניית תחנת החלל הבינלאומית, רוב משימות המעבורות היו לבניית התחנה. המעבורות מביאה חלקים לתחנה והאסטרונאוטים מרכיבים ומחברים אותם מבחוץ בהליכות חלל. עם התפתחות תחנת החלל יותר ויותר משימות מבוצעות על ידי רובטים חיצוניים.
התקלה הקטלנית הראשונה במעבורות הייתה ב-1986 במעבורת צ'אלנגר. שניות בלבד לאחר השיגור (ששודר כמובן בשידור חי) החללית התפוצצה באוויר כתוצאה מאטם דולף. זכרוני כילד רואה את השיגור בשידור חי ברחוב  ואת ההלם שהיכה בכולם. לאחר האסון קורקעה פעילות המעובורת לזמן ארוך, ונכתבו דוחות חקירה ארוכים ומפורטים. בצוות החקירה היה גם ריצ'רד פיינמן שמסמך החקירה האישי שלו (שפורסם במקביל למסמך הרשמי של הוועדה) מהווה כתב מופת וראוי לקריאה בפני עצמו. ריצ'רד פיינמן עמד על ליקויים רבים וחמורים, לא טייח כלום וביקרתות היתה נוקבת מאד. הדו"ח חשף כשלים רבים ב-NASA ופעילות המעבורות חודשה רק לאחר זמן רב.

למעבורות נרשמו הישגים רבים, אבל אסון נוסף, אסון הקולומביה בו נהרג אילן רמון, סימן למעשה את תחילת הסוף. קולומביה שוגרה בהצלחה, אולם תמונות ראשונות מהשיגור כבר הצביעו על כך שיש בעיה בבידוד של המעבורת.. הדוחות לאחר האסון הראו ששוב היו כשלים בהעברת מידע, בהחלטות של מנהלים בכירים ובשאננות יתר של "לי זה לא יקרה". בחזרתה לכדור הארץ, בידוד המעבורת לא היה תקין והחום הגדול הנוצר כתוצאה מהחיכוך באטמוספירה פירק את המעובורת וגרם לפיצוצה. את ההתרגשות שהיתה בארץ בזמן השיגור והמשימה קשה לשכוח, ורבים מאיתנו ראו את השיגור בשידור חי, נחיתת המעבורת הייתה בשבת ולכן שמענו על האסון רק במוצאי שבת.
מאחור (מימין לשמאל): אילן רמון, מייקל אנדרסון, לאורל קלארק,דייויד בראון
מלפנים (מימין לשמאל): ויליאם מק'קול, קלפנה צ'אולה, ריק האסבנד


לאחר השבתה נוספת בפעילות המעבורות הוחלט להוציאן משירות. לאחר אסון צ'אלנגר נבנתה מעבורות נוספת (אנדוור), אולם לאחר אסון קולומביה לא נבנתה מעבורת נוספת ומשימות רבות בוטלו. כיום, המעבורות מוצעות למכירה תמורת סכום צנוע של 29 מיליון דולר (לא כולל הוצאות העברה).

משימה מתוקשרת אחרת של המעבורת הייתה STS-125. משימת שירות לטלסקופ החלל על שם האבל. הטלסקופ נמצא בחלל כבר זמן רב ומודלים רבים בו התקלקלו. המשימה אושרה בלחץ הקהל, ובגלל חשיבתו של הטלסקופ למדע ולתרבות האנושית בכלל. לא היה טלסקופ אחר שהעשיר את עולמנו כל כך. למרות הסיכון והעלות הגובהה המשימה אושרה ועברה בהצלחה מלאה. טלסקופ האבל ישרת אותנו לפחות עד 2015.
בלי קצת נתונים טכניים אי אפשר.
המעבורת ממריאה תמיד מפלורידה מאחד משני כני שיגור (כיום רק אחד מהם פעיל, השני כבר עובר הסבה לדור הבא של רכבי החלל). המעבורת מורכבת במבנה ענק. המבנה בעל קומה האחת הגבוה ביותר בעולם עם הדלתות הגדולות ביותר בעולם ומוסע על רכב מיוחד לכן השיגור. מהירות הנסיעה היא, תחזיקו חזק, כחצי קילומטר בשעה... המעבורת מחוברת למיכל דלק חיצוני ענק ולשני מאיצים. בזמן השיגור המאיצים ומנועי המעבורת יוצרים דחף עצום, ולאחר שתיים וחצי דקות המאיצים מתנתקים ונופלים בחזרה לאוקינוס האטלנטי. המעבורת ממשיכה מכח המנועים שלה עוד שמונה דקות. אז גם נגמר הדלק במיכל החיצוני והא מתנתק ונופל באוקינוס ההודי.
לאחר שהמעבורות בחלל היא עושה את משימותיה או מתחברת לתחנת החלל. כדי לנחות המעבורת פשוט מאיטה ומתחילה ליפול לכדור הארץ (האטה של 200 קמ"ש מספיקה). בזמן הנפילה המעבורת מאטה מאד בגלל החיכוך באויר ומגובה מסוים מתחילה בדאייה עד לנחיתה. מהרגע שתהליך הנחיתה התחיל אין אפשרות לעצור אותו. ההתחלה המדויקת נקבעת לפי מיקום הנחיתה. לרוב רצוי לנחות בפלורידה, אולם יש אפשרות לנחות גם בקליפורניה. מעבורת שנוחתת בקליפורניה עושה את דרכה לפלורידה על מטוס בואינג מיוחד בעלות של עוד מיליון דולר. ברחבי העולם יש שדות תעופה נוספים שבהם באופן תיאורטי מעבורת יכולה לנחות, במקרה שיש תקלת חירום המחייבת נחיתה מיידית, בפועל, מעולם לא בוצעה נחיתה מחוץ לגבולות ארצות הברית.

מעבורת החלל אנדוור תשוגר בשבוע הבא אל תחנת החלל עם מודולים נוספים. זמן השיגור הוא כרגע ל4:39 זמן מקומי בלילה (11:39 בבוקר בישראל)  וזהו השיגור הלילי האחרון המתוכנן. זמן השיגור יכל להשתנות. החל מתקלות וליקויים שמתגלים כמה ימים לפני השיגור ועד ביטול שיגור, ממש דקות או שניות לפני תחילתו (כאשר האסטרונאוטים, כבר יושבים בחליפותיהם ומוכנים), בגלל תקלת מחשב, מזג אויר גרוע ואפילו בגלל מטוס חוצפן שנכנס למרחב השיגור. עדכונים, ספירה לאחור וצפייה בשיגור אפשריים באתר NASA. צפייה במעבורת ובתחנה אפשריים כשהם בחלל, כפי שפירטתי במאמר קודם.

הערה: תוכנית החלל האמריקאית נתונה לשינויים רבים בשנה האחרונה, מאז כניסת אובמה לנשיאות והחלפת ראש נאס"א. ייתכן והשימוש במעבורות יוארך במספר משימות נוספות לאור העובדה כי קיים פער שלא יאפשר לאמריקאים שיגור אנשים לתחנת החלל למשך כמה שנים והם יצטרכו להיות תלויים ביכולות הרוסיות בלבד. גם לרוסים היית המעבורת משלהם, בוראן, שהייתה חיקוי משופר אך לא זכתה לטיסת חלל משלה והתפרקה בקריסת ההאנגר בו שהתה.

8 תגובות:

  1. היי גדי.
    הבלוג שלך מקסים ומעשיר. כה לחי. כמה שאלות;
    1. האם יוצא לפי מה שאתה מתאר שבמשך 20 שנה האמריקאים לא התקדמו בפיתוח של רכבי חלל ונשארו עם המעבורת בתצורה המתוארת?
    2. למעבורת בסרטון הראשון קורא הקריין אטלנטניס. זו אותה מעבורת קולומביה או צ'לנג'ר?
    דודי

    השבמחק
  2. המעבורות הוכרזו כמסוכנות לשימוש. תוכנית חלופית לרכבי חלל מאוישים נקראה קונסטליישן והייתה מעין שדרוג של תוכנית אפולו. התוכנית בוטלה אתמול ולאמריקאים לא יהיה יכולות שיגור מאוישות אחרי השבתת המעבורות בסוף השנה.
    כיום יש שלוש מעבורות פעילות: אטלנטיס, דיסקברי ואנדוואר. הסרטונים בחרתי באקראי ולכן כל אחד מהם הוא של מעבורת אחרת.

    השבמחק
  3. יפה מאוד

    השבמחק
  4. אני באמת חושבת שאנשים לוקחים על עצמם סיכונים מיותרים, הכי טוב להשאר על מפת ישראל ולא להכניס ראש בריא למיטה חולה. נכון שזה נהדר לגלות דברים חדשים, אבל לא אם זה בא על חשבון הטובים שבילדנו.

    השבמחק
  5. יש לי עבודה על מעבורת החלל מה שימושיו?

    השבמחק
  6. השימושים העיקריים היו
    ניסויים מדעיים וחקר החלל
    הצבת לווינים גדולים
    תיקון טלסקופ האבל (4 משימות שירות)
    בנייה של תחנת החלל הבינלאומית (עשרות משימות)

    השבמחק
  7. איך זה הגיוני שהמהירות היא חצי קילומטר לשעה זה לא איטי מידי?

    השבמחק
    תשובות
    1. זו המהירות שבה מסיעים את המעבורות מההאנגר לכן השיגור... כמו שאומרים, לאט ובזהירות.

      מחק