המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום רביעי, 25 במאי 2011

ספיריט הגיע לקצה הדרך

רכב החלל ספיריט הנמצא כשבע שנים על מאדים הגיע לסוף הדרך. רכב החלל נתקע בשנת 2009 עמוק בחול המאדימי. חודשים של נסיונות להוציאו משם לא הצליחו וכנראה האנרגיה בסוללות שלו אזלה. במרץ 2010 התקבלה ממנו התשדורת האחרונה.  לאחר 1200 פקודות ששוגרו אליו ממרכז הבקרה, תשוגר היום (25/5/2011) בפקודה האחרונה, שכנראה גם היא תיוותר ללא מענה. למרות זאת,המשימה היא הצלחה אדירה.
ספיריט בשקיעה
ספיריט בשקיעה. מקור: NASA. תמונה סימבולית ביותר. תמונה זו היא כמובן פוטו-מונטאז'. אין שום דבר שיכול לצלם את ספירט מכזה מרחק. תמונת השקיעה צולמה על ידי ספיריט בשנת 2005. וספיריט עצמו הוסף לאחר מכן

משימה שתוכננה לתשעים יום והמשיכה שנים רבות מעבר לתכנון (2628 ימי מאדים. יום מאדים אורך 24.6 שלנו כך שבימי ארץ הזמן הוא בערך 2693 יום), הרכב נסע מרחקים גדולים (7730 מטר, נחשב הרבה יחסית לגודל הרכב והאנרגיה הזמינה שלו ) חקרה הרים ומכתשים וסלעים על המאדים והעשירה את ידיעותינו אודות שכנינו האדום. בין התגליות ניתן למנות תגליות הקשורות להרכב האטמופסירה הקדום של מאדים ועדויות לפעילות גיאו-תרמית על המאדים המרמזת על מקור אנרגיה זמין בבטן הכוכב, וכמובן על האפשרויות למציאת מים עמוק באדמה. הבעיה העיקרית לשמור על רכב מאדים היא אנרגיה. ספיריט מונע באמצעות תאים סולריים אבל על מנת לנצל את אנרגיית השמש בחורף המאדימי חייבים להטות את הרכב בזוית מתאימה (התאים עצמם אינם יכולים לנוע לבד, יש להזיז את כל הרכב - דגמים חדשים יותר מצוידים בתאים הנעים עצמאית ללא קשר לזוית הרכב כולו).  בחורפים הקודמים הצליחו המפעילים לגרום להטיות בזוויות שיספיקו לעבור את החורף אולם התקיעה הארוכה בחול והמיקום הגיאוגרפי לא אפשרו לבצע זאת בחורף האחרון וכך ספיריט קפא.
מפת מסלולו של ספיריט. המספרים מציינים את היום במשימה. מקור: נאסא


רכב החלל ספיריט
רכב החלל ספיריט (הנקודה הלבנה) כפי שצולם מחללית המקיפה את מאדים. מקור: NASA
ספיריט אינו לבד על המאדים. בן הזוג שלו אופרטיוניטי ממשיך להיות חי ופעיל מאד, וגם זו הצלחה גדולה לאחר שבע שנים. אופרטיוניטי כבר עבר מרחק של 30 קילומטר! זהו מרחק עצום, והוא בדרכו לחקור את מכתש אנדוואר (עוד 4 קילומטר מגיעים - כנראה בעוד שנתיים). קצב התנועה היומי הממוצע הוא כ-100 מטר. למי שתוהה למה כל כך לאט, רכב החלל לא לוקח סיכונים אם יש בעיות, סטיות, או בורות, אין מי שיבוא לחלץ, והרכב עוצר ומחכה להוראות ממרכז הבקרה. גם במרכז הבקרה לפעמים לוקח זמן להחליט מה עושים, ולפעמים גם צריך לסוע אחורנית ולהתרחק מהיעד, וכמובן חשוב לזכור שתקשורת למאדים, לוקחת זמן, לפעמים עד 20 דקות לכל כיוון. כל הנתונים האלו מצביעים על קצב התנועה האיטי. בחורף, הרכב כמובן לא זז, הוא נמצא בתרדמת כשרק מערכות החיוניות ביותר שלו פעולות. עקב כך קצב התנועה הוא מאד איטי.

הרחבה (באנגלית) באתר יוניברס טודיי
צוות ספיריט מפרט את תחושותיו בסיום המשימה מאתר יוניבס טודיי
עמוד הבית של משימות מאדים באתר נאסא

2 comments:

  1. מאמר מאד מעניין

    השבמחק
  2. רכב פלורידה - פעם ראשונה שאני שומעת על זה. מצטערת אם אני נשמעת בורה ): בהחלט מאמר נורא מעניין, כפי שהאדם מעליי אמר.

    השבמחק