צילום קבוצות כוכבים

במאמר זה נמשיך את סדרת הצילומים האסטרונומיים הפשוטים בעזרת מצלמה וחצובה בלבד וללא שימוש בטלסקופ והפעם ניתן כמה טיפים לצילום קבוצות כוכבים.

הקושי הראשוני של הצלם החובב שאינו אסטרונום הוא חוסר ההיכרות עם הקבוצות בשמים. לכן מומלץ להתחיל עם הקבוצות הידועות: עגלה גדולה, אוריון וכו'. שימוש במפות שמים או באטלסים וגם כמובן באפליקציות סמארטפון יאפשר למצוא את הקבוצה הנכונה. נסו את אפליקציות stellarium או Google sky map. ככלל אצבע לכו על הכוכבים הבהירים ומה שמסביבם.

צילום קבוצות כוכבים היא משימה פשוטה ממה שחושבים. אין צורך בטלסקפ, ואפילו לא צריך מצלמה עם זום גבוה. רוב קבוצות הכוכבים הן גדולות ונצטרך להשתמש בזוית צילום רחבה למדי. חצובה הינה משמעותית ביותר מאחר ומדובר בחשיפות ארוכות. הנה כמה עצות לצילום פשוט.

צלמו ממקום חשוך ככל האפשר והימנעו מצילום תאורה ישירה. למרבה הצער, צילומי קבוצות כוכבים כמעט ולא אפשריים מתוך העיר עקב זיהום אור גבוה.
השתמשו בזוית צילום רחבה יותר מהנדרש. תמיד אפשר לחתוך אחר כך.
אם אפשר שלבו נוף ארצי. עצה זו ישימה לצילום קבוצות נמוכות בשמים. שימו לב שבדרך כלל השמים הנמוכים מוארים יותר ולכן יש פשרה כאשר מצלמים קבוצות נמוכות בין האפשרות לכלול נוף ארצי לבין זיהום האור המוגבר.
עקב תנועת כדור הארץ סביב צירו, כוכבים בחשיפה ארוכה יתחיל להימרח מעט. נסו לצמצם את זמן החשיפה. ככלל האצבע בצעו את הפעולה 500 חלקי אורך המוקד (תוך התחשבת בקרופ) לקבלת מספר השניות שאחרין תהייה מריחה.
אפשר להעלות ISO אולם לא מומלץ לעלות יותר מדי, עקב רעש בתמונה. צריך להתנסות ולהגיע לשילוב הנכון בין אורך החשיפה והמריחה הנגרמת לכוכבים, לבין כמות הרעש בתמונה.
השתמשו במיקוד ידני. כוונו אותו לאינסוף, או במצלמות DSLR, כוונה על כוכב בהיר אפילו אם אינו בקבוצה (אפשר גם בזום גדול יותר). בתמונות ניסוי דחפו את ה-ISO לערך גבוה לחיסכון בזמן.
לאחר הצילום אפשר להוסיף קווים עדינים שיראו את הציור המוכר של הקבוצה. אני לרוב מעדיף לא להוסיף קווים.
הפעילו את מצב Noise Reduction שמפחית רעש בחשיפות ארוכות. לרוב הוא פועל באופן אוטומטי.
אל תחששו לבצע חשיפת יתר ובכל מקרה צלמו מספר תמונות ותבחרו בבית מול מחשב את הטובות. קשה עד בלתי אפשרי לראות את התמונות על מסך המצלמה כמו שצריך.
על מנת למנוע רעידות עקב הלחיצה על כפתור המצלמה, הוסיפו השהייה של כמה שניות (באופציות של צילום עצמי), או צלמו באמצעות כבל/שלט.

בעיה נוספת היא העלאת התמונות לאינטרנט. התמונות הן ברובן שחורות עם מעט לבן ורוב האתרים ידחסו אותן עד בלי הכר. לעיתים דווקא רעש בתמונה (שנגרם מ-ISO גבוה) יגרום לאפליקציות לא לדחוס כל כך את התמונות. חפשו שרת קבצים שלא הורס את האיכות לגמרי. שרת imgur מהווה פתרון טוב. מומלץ גם לשמור תמונות בפורמט PNG ולא ב-JPEG. קחו בחשבון שבתמונות עם רקע שחור רב, יהיו הבדלים ניכרים בהתבוננותב תמונה במסכים שונים.

ועכשיו לכמה הדגמות. המצלמ היא Sony alpha DSLR עם עדשה 28-105 כאשר כמעט כל התמונות צולמו בצד הרחב באורך מוקד מקביל ל-42 ממ.

שימו לב בתמונה הבאה לכמות הרעש הנגרמת מ-ISO גבוה. שימו לב להבדל בין הרקע השחור בקצה העליון, לבין הרקע החום בתחתית התמונה, כתוצאה מזיהום האור המוגבר

http://gadieid.blogspot.co.il/2011/02/poetic-astronomy.html

קבוצת הכלב הגדול

קבוצת פרסאוס (וקצת קסיופיאה בצד שמאל למטה)


קבוצת אוריון. פרט לטרפז רואים גם את המגן מצד שמאל ואת הנבוט המונף למעלה

לא תמיד חייבים קבוצה שלמה - אלדברן (משמאל) והפלאידות חלק קטן מקבוצת שור

למתקדמים, כרגיל, השמים הם הגבול. הנה מעט טכניקות מתקדמות הדורשות השקעה של זמן ומשאבים כספיים ולכן לא נכללות בסדרות צילומים אלו, אלא באו לתת טעימה כלשהו.

מתקן עקיבה יאפשר חשיפה ארוכה יותר ללא הימרחות של כוכבים. ככל שהחשיפה ארוכה יותר ייקלטו יותר ויותר כוכבים בצילום.מתקן עקיבה מסתובב בקצב זהה לכדור הארץ (סיבוב שלם ב-24 שעות) אולם בכיוון ההפוך.
פילטרים חוסמי אור בתדרים האופיניים לתאורה יאפשרו צילום גם מתוך עיר. אולם בכל מקרה עדיף לצלם במקום חשוך, שכן הפילטרים יעמעמו גם את אור הכוכבים.
שימוש בפילטרים ובמתקני עקיבה ביחד עם עדשות יקרות ואיכותיות, מניב צילומי שמים נהדרים בהם ניתן לראות גלקסיות וערפיליות ועוד בחשיפות של דקות ארוכות ואפילו שעות. כפי שאמרתי, אנחנו מתרכזים בציוד הפשוט והמינימלי
אפשר להתמקד על כוכבים בודדים או צבירים גדולים. צביר הפלאידות למשל (מוצג למעלה בקטן, אפשר לעשות זום אליו) ראו את הדוגמה (צולם במצלמת Canon SX50 בזום גדול מאד). לצילומים אלו נייחד מאמר נפרד בעתיד


הפלאידות - צביר בקבוצת שור, מכונה גם M45 נראה בעין כמו עגלה קטנה מאד. בצילום ואפילו פשוט מתגלים עשרות כוכבים