המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום חמישי, 20 בפברואר 2020

ביקור בנמל אשדוד

הוזמנתי לבקר בנמל אשדוד בסיור לבלוגים וניצלתי את ההזדמנות. הסיור כלל ביקור במרכז המבקרים, הרצאה ושיחה על הנמל והסתיים בסיור בשטח הנמל, במקומות שלרוב אינם פתוחים. מרכז המבקרים פתוח בתיאום מראש לקבוצות במשך כל השנה, ובחול המועד סוכות גם לבודדים.

כפי שניתן לראות בצילום האוויר של הנמל, הנמל מתחלק לנמל הישן, לנמל איתן (רציפים ושובר גלים חדשים, הקרויים של שם רפאל איתן, רפול, שנספה בנמל כשהיה בהנהלת החברה שבנתה את החלקים החדשים שאז כונו נמל היובל. לאחר פטירתו שונה השם לזכרו) ולנמל חדש הנמצא כרגע בבנייה ואינו חלק מנמל אשדוד אל נמל בבעלות פרטית. הנמל כולל רציפים רבים, לאוניות בגדלים משתנים ולמטענים שונים.

מפת הנמל והרציפים

במעגן
במעגן

בתחילת הביקור מענון לחלוטין
בתחילת הביקור מענון לחלוטין

צוות הנמל אירח אותנו בצורה יפה ונעימה והרצאת הפתיחה הייתה של מר רם שובל, ראש מחלקת שירות לקוחות שסקר את פעילות הנמל. לצערי, לא הגענו עד סוף הסקירה שכן יותר מדי שאלות של משתתפי הסיור נגעו לתנאי התעסוקה בנמל. אין מה לעשות, והפיל בהחלט נמצא בחדר, נמל אשדוד מפורסם בשל השביתות, וועד העובדים וריבוי בני המשפחה המועסקים בנמל. אמנם נושאים אלו מעט מוסדרים יותר לאחר פירוק הנמלים לחברות נפרדות וייתכן ומטרת ההזמנה לסיור הייתה לשנות מעט את הגישה בציבור אז ננסה לתרום לכך.

הנמל הוא שער הכניסה העיקרי לסחורות למדינת ישראל. אלפי מכולות בשנה, כל סוגי המטען שאפשר העלות על הדעת, ואפילו מעט אוניות נוסעים. יש גם דיוטי פרי קטן למי שמתעניין. ההיבטים התפעוליים של הנמל מסובכים והנמל כולו ממוחשב. פרט לנמל באשדוד ישנם גם את הנמלים בחיפה ובאילת.


שאלות רבות נשאלו בנושאים הקשורים לביטחון. מטבע הדברים קיבלנו על כך רק סקירה קצרה. רוב הפעילות בנושא אינה מפורסמת, אולם הראו לנו מרחוק היכן נמצאים מתקני שיקוף ענקיים הבודקים מכולות היוצאות מהנמל.

תחנת כח הצמודה לנמל
תחנת כח הצמודה לנמל


מטרתו העיקרית של הנמל היא לעבוד במהירות וביעילות וכמובן גם בבטיחות. בנמל מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, חלקה נגיש גם באינטרנט (הנה למשל גובה הגלים), ובה אפשר לראות איזה אוניות עוגנות, כמה מכולות פורקים מכל אחת, לאן כל מכולה מיועדת ולטפל בסחורות במהירות. האחריות גדולה והסחורות יקרות. ביום שהיינו היה מזג אוויר הפכפך. כאשר יש רוח עבודות הפריקה נפסקת עקב סכנות בטיחותיות.

מיכליות לפריקה מהאוניה
מיכליות לפריקה מהאוניה

ההיבטים התפעוליים וההנדסיים מרתקים. הציוד המכני הכבד, הרציפים, שוברי הגלים והבנייה שלהם, על כל אלה ועל ההיסטוריה של הנמל אפשר ללמוד במרכז המבקרים וגם להתנסות במעין משחקי מחשב המדמים תפקידים עיקריים בנמל. מי שרוצה להעמיק, תרתי משמע, ולהבין מה ההבדל בין תפוסה לשוקע ועל כל סוגי המנופים שיש, מוזמן לקרוא את הספר שהכינו בנמל "עבודת נמלים".

עוד סוג של מנוף
עוד סוג של מנוף

מדינת ישראל החליטה להפריט את הנמלים וכן לאפשר תחרות. כפי שהזכרנו ליד נמל אשדוד מוקם נמל נוסף, בבעלות סינית שיהיה תחרות לנמל. לכאורה תחרות זה דבר טוב וחיובי, אולם אני לא בטוח שמתן רשות לעוד דריסת רגל סינית בארץ הוא דבר נכון. הסינים מנסים להשתלט על כל מה שאפשר ולמעשה הנמל החדש יהיה שלוחה של סין בארץ. מה שבטוח, בנמל אשדוד יצטרכו להתייעל אפילו עוד יותר.

שלושה מנופים וסירה על רקע שמים מעוניים
שלושה מנופים וסירה על רקע שמים מעוניים

חוץ מהיותו נמל ימי עם אוניות ורציפים מסתבר שהנמל הוא מגרש החנייה הגדול בישראל. 160,000 מכוניות עברו בו בשנה האחרונה ורובן נשארות תקופה מסוימת בנמל, כך שכל מגרש פנוי הופך למגרש חנייה למכוניות, משאיות, טרקורנים ואפילו קרונות רכבת.

מגרש המכוניות הגדול במדינה
מגרש המכוניות הגדול במדינה

הסיור בנמל התבצע במיניבוס של הנמל כאשר יכולנו לרדת בכמה מקומות. במעגן קטן המשמש את סירות הנתבים, אותם אנשים ששכרם עולה בכל פעם מחדש לדיון, אבל תפקדים סבוך, והם אלו שצריכים להכניס אוניות ענק בביטחה לנמל ולדאוג שיגיעו לרציפים בצורה חלקה ובטוחה, וזאת בכל מזג אוויר. אם אתם שוקלים קריירה כדאי שתדעו שהתפקיד נצרך. רוב הנתבים מבוגרים ועקב היעלמות צי הסוחר הישראלי יש מעט מאד רבי חובלים ישראליים של אוניות גדולות היכולים למלא את מקום הנתבים הפורשים.

במעגן סירות הנתבים
במעגן סירות הנתבים

במעגן סירות הנתבים
במעגן סירות הנתבים
עמדנו ברציפים שונים, ליד אוניות גדולות וקטנות, ככל שאפשרויות הבטיחות התירו. במהלך הסיור עצמו מזג האוויר השתנה ולאחר בוקר מעונן השמש יצאה והנמל נהיה שלו ופסטורלי. כצלם חובב, הנמל מזמן אין ספור אפשרויות צילום מיוחדות, של השמש והים על רקע אוניות וציוד מכני. כמובן שלא הספקתי לצלם הרבה, וגם הגישה סתם כך לנמל אינה אפשרית, אולם אפשר להציע למחלקת הנמל סיורים מיוחדים עבור קבוצות צלמים ואני כבר חושב איך לתפוס שם איזה ערב לקראת שקיעה. רק על דבר אחד כדאי להקפיד. כשאתם מצטלמים ברציף, אל תעשו סלפי. צעד אחד אחורה ואתם במים.

שימו לב לסירות ההצלה הנמצאת על מעין מגלשה. כמה לחיצות על הידית בסירה ומתגשלים ישר לתוך המים. שלא נצטרך.

אונייה עוגנת
אונייה עוגנת

סירת הצלה
סירת הצלה


לאחר סיום הסיור הרשמי, התאפשר לי ולעוד כמה משתתפים להישאר קצת עם מר רם שובל, שהמשיך לספר לנו פרטים על הנמל ועבודתו, התומדדות עם רגולוציה (ובעיקר עודף רגולציה), ותיאור חוויות. מזג האוויר התבהר ונשמנו אוויר עם רסס ים ליד הרציפים. בהליכה על המזח החרדנו מרבצם עשרות שחפים (צפיתי בעוד לא מעט ציפורים בנמל) מה שהביא את התמונה הבאה שהזכירה לי את שירו של יוסי גמזו ז"ל (זוהי יפו, לחם משה וילנסקי,  מבצע אבי טולדנו), שמי ידע שילך לעולמו רק שבוע לאחר צילום תמונה זו.

השחפים על המזח כבר עפו - לזכרו של יוסי גמזו ז"ל
השחפים על המזח כבר עפו - לזכרו של יוסי גמזו ז"ל
ברציפים הים חלק כמעט לגמרי אבל מאחורי שובר הגלים אנו רואים גלים מתנפצים ורסיסי מים. הרוגע ממכר ואפשר לשבת שם שעות אבל השעה כבר שתיים וחצי ושבת מתקרבת. הודינו לרם על הסיור, ואני מתוודה שלא באתי לידי סיפוק כל תאוותי וכבר מנסה לחשוב איך ומתי לבקר שם שוב.

אין תגובות:

פרסום תגובה