המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום חמישי, 9 ביולי 2020

כוכב השביט NEOWISE

בחודש יולי התבשרנו על הופעת כוכב שביט בשמי הארץ (והעולם). זהו שביט NEOWISE ששמו המלא NEOWISE C/2020 f3 . מ 15/7/2020 השביט נראה בשמי הערב, פרטים בהמשך.
את השביט יש לחפש בשמיים כארבעים דקות אחר השקיעה מתחת לעגלה הגדולה. בעין ניתן לראות נקודה ממקום חשוך כמו המדבר אולם ברוב המקומות כדי לחפש במשקפת, או לצלם את האזור במלצמה בחשיפה ארוכה ולפיה להתמקד. אפשר אפילו בטלפון נייד, העיקר שיהיה על חצובה או מיוצב בצורה אחרת. השביט משנה את מסלול מדי יום ועולה גבוה יותר בשמיים מה שמקל על הראייה. מפות מפורטות בהמשך

טיפים לצילום השביט
אם אתם רואים את השביט בעין, מצבכם מצוין, אם לא כנראה בצילום תוכלו לראות אותו. אפשר ממצלמת DSLR משוכללת ועד טלפון נייד. הנה כמה טיפים והנחיות כלליות שיעזור גם אם לא רואים את השביט בעין.

  • חצובה היא בגדר חובה, אתם תעשו חשיפה ארוכה ובלי חצובה הכל יהיה מרוח. עבור ניידים ניתן לרכוש מתאם לחצובה בשקלים בודדים ואם אין אז להשעין את הטלפון על חבילת קורנפלור (או משהו דומה שיכול לקבל צורה גמישה ולעזור בכיוון), או אפילו שקית עם חול (רצוי שתי שקיות למניעת שפיכת חול על המצלמה).
  • פוקוס - חייב להיות פוקוס מדוייק. במצלמות DSLR גם אם לא רואים את השביט, תעשו פוקוס מדויק מאד על צדק (דרך מסך באופציית LIVEVIEW). בניידים ובקומפקטיות יותר קשה לפקס, ואפשר לפקס במצב ידני על אינסוף
  • זמן חשיפה - תתחילו מכמה שניות ותעלו ככל שאפשר בלי שיש מריחה בלתי נסבלת
  • ISO - גם כאן צריך ניסוי וטעייה, כמובן שISO גבוה עוזר אבל אין ארוחות חינם, הגברת ה ISO מגבירה איתה את הרעש. תמצאו את האיזון שמתאים למצלמה שלגם.
  • צמצם (מספר F) הכי פתוח שאפשר כלומר ערך ה-F הכי נמוך שהמצלמה נותנת. ככה תקלטו יותר אור ויהיה אפשר להפחית את זמן הצילום ולהוריד ISO.
  • אם רואים את השביט, נהדר, אתם יודעים לאן לכוון. אם לא רואים את השביט מכוונים באופן כללי לכיוון צפון מערב. הצורה שתזהו אפילו מתוך עיר היא של העגלה הגדולה. השביט נמצא מתחתיה, ומעט לשמאל. כשעה לאחר השקיעה אפשר לכוון לגובה של 15 מעלות.
  • אורך מוקד (או זום) - התחילו מאורך  מוקד נמוך יחסית ולאחר שראיתם שהשביט בתמונה, מקמו אותו במרכז וכך אפשר להעלות את אורך המוקד והזום מעט מעט בכל פעם. במצלמות DSLR שימו לב ששיוני אורך המוקד יכול לשנות את הפוקוס (בפרט בעדשות פשוטות) ולכן צריך לעשות פוקוס מחדש, לרוב אם הפוקוס קרוב, תוכלו לעשות אותו על השביט עצמו.
  • בהצלחה!



השביט בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020
השביט בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020


בתחילת החודש, בימים הראשונים שהשביט נראה, ניסיתי לראותו מביתי אולם לאחר כמה לילות כושלים של ניסיונות צפייה הבנתי שבלחות של גוש דן הסיכויים נמוכים וצריך לצאת למקום מוצלח יותר. התוצאות היו מיידיות שכן השביט אינו קשה לראייה.

שביט NEOWISE עם הזנב
שביט NEOWISE עם הזנב


סיכום חוויות הצפייה
השביט האחרון שראיתי בעין עם זנב מרשים היה אי שם בסוף שנות התשעים. מאז נראו כמה שביטים, אבל רובם היו או חיוורים מדי, או ללא זנב, או עם זנב בכיוון הלא נכון, ובכל מקרה לא משהו לכתוב עליו הבייתה. השביט הנוכחי הוא משהו אחר וכבר כמה ימים שהגיעו תמונות מהעולם וגם מישראל. אני ניסיתי בכמה בקרים לראות את השביט מהבית ללא הצלחה. אמנם מרכז גוש דן עם המון זיהום אור, אבל זה פחות מפריע כי ממילא צופים באור דמדומים. הבעייה היא הלחות של הקיץ. הים חם וכל אדי המים הוכפים לעננות נמוכה. ככה נראו השמיים. חלקם ללא עננים, אבל הענן כאילו יושב על השביט ולא מאפשר צפייה.
גדי איבד שביט בשמים. צבעו את השביט ושלחו לגדי.
גדי איבד שביט בשמים. צבעו את השביט ושלחו לגדי.

חברים מארגון הדובה הגדולה קבעו תצפית בתקוע (10/7/2020), והופתעתי לגלות שהמקום רק שעה נסיעה מהבית. לקחתי חבר נוסף ואת הבן שלי ונסענו. גם בתקוע הייתה מעט לחות אבל נמוכה והיא התעבתה לעננות רק סמוך לזריחה. השביט נראה במצלמה עוד לפני שנראה בעין, ולאחר כמה דקות, בערך ב 4:30 גם בעין, ואפילו אם מעט זנב. הנסיעה הוכיחה את עצמה וחוץ מהשביט צפינו גם בירח נוגה שבתאי וצדק בטלסקופ. גם כוכב חמה היה מעל האופק אבל נמוך מדי. לא היה הרבה זמן לצפייה, בגלל שהשביט כבר מתקרב לשמש. הזמן האידאלי הוא כאשר השביט מספיק גבוה מעל האופק וגם כאשר ל מואר מדי, חלון הזמנים הזה היה בקושי עשר דקות ובו צריך לצפות, בעין במשקפת ובטלסקופ וגם לצלם בכל מיני עדשות.

אני והשביט מחליפים חוויות מהביקור האחרון בצדק
אני והשביט מחליפים חוויות מהביקור האחרון בצדק
 בתמונה הבאה רואים את השביט עם כל הכוכבים מסביבו. מצד ימין קבוצת שור, הכוכב הבהיר הוא נוגה בתוך צביר ההאידות, מעליו צביר הפליאדות. קבוצת עגלון (אוריגה) בצד שמאל של התמונה, וכוכב השביט מתחתיה.
כוכב השביט עם קבוצות שור,עגלון ונוגה
כוכב השביט עם קבוצות שור,עגלון ונוגה

איך ומתי אפשר לראות את השביט
מפה נוחה יותר, מאותו מגזין היא המפה הבאה המראה את הכוכבים בהתאם לאופק, כשעה לאחר השקיעה. הבעייה היא שבאזור של השביט אין כמעט כוכבים בהירים שיכולים לעזור במציאתו, בוודאי לא כאלו הנראים מתוך אזור עירוני. הכוכב שיכול לעזור הוא כוכב Merak הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הדובה הגדולה, שנראית די בקלות. זהו הכוכב התחתון שמאלי בעגלה (שלושת הכוכבים שהם ידיות העגלה בערב נצאים למעלה, ועוד ארבעה כוכבים בצורת טרפז הם העגלה עצמה). בתמונה סימנתי את הכוכב בעיגול שחור.
בתמונה רואים היטב אך בכל יום השביט נהנה גבוה יותר בשמים מה שיקל מאד על הראייה שלו. יש רק לקוות שיישאר בהיר ויפה מספיק. עוד רואים בתמונה את ההשתנות של הזנב (באופן כללי, זה הדמייה בלבד) כך שעם הזמן הוא פונה בכיוון המנוגד לשמש.




השביט מתרחק מהשמש ולכן מקבל ממנה פחות אור אבל מתקרב לכדור הארץ ולכן נראה לנו גדול יותר. איך זה ישפיע על הבהירות שלו אף אחד לא יודע ונצטרך לחכות לשבוע האחרון של יולי ולראות.


עוד קצת על מסלול השביט


עד 14/7/2020 בערך השביט נראה ככוכב בוקר בצפון מזרח מתחת לקבוצת עגלון. שעת הצפייה מוקדמת מאד, בסביבות 4:00 לפנות בוקר ועד 5:00, תלוי בדיוק ביום. כדי לראות בצורה מוצלחת השביט צריך לזרוח כשעה לפני השמש. השביט נראה בעין כנקודה. במשקפת או בטלסקופ או בצילום מופיע גם זנב יפה ומרשים.  

בחצי השני של החודש הוא מופיע ככוכב ערב בצפון מערב אחרי השקיעה. המעבר מהיר מאד שכן השביט מרוחק זוויתית מהשמש (לעומת כוכבי לכת שנמצאים קרוב זוויתית לשמש ולכן לא נראים במשך כמה שבועות במעבר לידה). באותו זמן השביט כבר יהיה הרבה יותר קרוב לכדור הארץ מה שיהפוך אותו לבהיר יותר וגדול יותר, אולם הוא גם סופג פחות חום ולכן הזנב צפוי להתחיל להתכווץ.

בשל מיקומו הצפוני מאד של השביט, ישנם כמה ימים עם אפשרות לראות אותו גם לפני הזריחה וגם לאחר השקיעה (בתור דוגמה ניקח את כוכב הצפון שנראה כל הלילה), ממדינות צפוניות יותר זה יהיה אפילו יותר קל. מאירופה צולמו תמונות שלו ככוכב ערב כבר בתאריך 12/7/2020.

התמונה הבאה של מגזין SKY&TELESCOPE מראה את מסלול השביט כפי הנראה לצופה מהארץ. המסלול מוזר למדי ואינו דומה כלל למסלוליהם של כוכבי הלכת הנעים כולם בצורה דומה יחסית אחד לשני, וגם דבר זה מבלבל את הצופים.
SKY&TELESCOPE מראה את מסלול השביט כפי הנראה לצופה מהארץ
SKY&TELESCOPE מראה את מסלול השביט כפי הנראה לצופה מהארץ


מתי יהיה עוד שביט
אף אחד לא יודע. שביטים מתגלים כל הזמן. יותר מאחד בחודש בממוצע. רובם קטנים וחיוורים ולא קורה איתם כלום. או שהם מתרסקים לשמש או שלא מפתחים זנב או שנעלמים כלעומת שבאו. רק חלקם מפתח זנב ונצפה היטב מכדור הארץ. כמו ששביט זה התגלה פחות מארבעה חודשים לפני שהיה אפשר לצפות בו, ייתכן ועוד חודש יתגלה שביט נוסף. 

מהו כוכב השביט
כוכבי שביט הם גופים קטנים, קוטרם כמה קילומטרים בלבד, והם מכונים "אשפה חללית" הם מורכבים מסלעים, קרח ואבק שמוחזקים יחד בכוחות גרביטציוניים. השביטים סובבים במסלולים ארוכים מאד סביב השמש, חלקם בחגורת קוויפר באזור המתחיל מנפטון בערך וממשיך הרחק מהשמש, ואחרים אפילו רחוק יותר בעננת אורט.
השביטים בחגורת קוויפר פעם לפעם חולפים סמוך יחסית לנפטון ומסלולם משתנה עקב כח הגרביטציה שלו כח שהם מתחילים לנוע לכיוון השמש. בעננת אורט שביטים יכולים להתנגש אחד בשני והתוצאה תהיה שהשברים, שביטים חדשים ינועו גם לכיוון השמש.
שביט כזה ינוע לשמש יעבור לידה וייעלם במסלול ארוך מאד שאולי לא יחזור על עצמו אף פעם, אולם אם הוא יעבור ליד כוכב לכת נוסף, צדק למשל, מסלול יכול להשתנות והוא יהיה שביט מחזורי במסלול קצר או ארוך. יש שביטים עם מסלול שאורכו 3 שנים בלבד ויש כאלו עם מחזורים של אלפי שנים. שביטים הם רגישים והשביט יכול גם להתרסק לתוך השמש, הוא יתאיין, הרבה לפני המפגש, או להתרסק לתוך צדק או בגלל לחצים שנוים על חלקיו, שאינם מחוברים בחוזקה, להתפרק לכמה חלקים קטנים יותר.

מה בעצם רואים ומהו הזנב של השביט
את השביט עצמו, שהוא קטן קשה מאד לראות, ומגלים אותם עם טלסקופים משוכללים ורגישים, חלקם נמצאים בחלל, או כאשר הם כבר קרובים למדי לכדור הארץ. מה שרואים בעין, ורואים יפה בתמונות הוא את ההילה והזנב של השביט. כאשר כוכב השביט מתקרב לשמש, הוא מתחמם וכתוצאה מכך חלק מהקרח המרכיב אותו הופך לאדי מים, וחלק מהאבק שהיה כלוא מאחורי הקרח משתחרר. חלקיקי האבק הם מולקולות גדולות וכל גרגר כזה מחזיר אור (בדומה לאלומת אור שרואים בתיאטרון מהאבק במסלול האור). כל החלקיקים האלו יוצרים את ההילה של השביט שבניגוד לגרעין הקטן יכולה להגיע לקוטר של אלפי  קילומטרים ואותה אנחנו רואים. חלקיקים אלו גם יוצרים את הזנב של השביט. כאשר השביט מתרחק, הוא מתקרר, החומר מפסיק להתאיין והזנב לאט לאט נעלם. מחקרים מראים שבכל מעבר כזה שביט מאבד כחצי אחוז מהמסה שלו ולפעמים יותר, ולכן שביטים קצרי מחזור מאבדים את רוב הקרח והאבק שלהם לאחר 100 או 200 הקפות ובמעברים נוספים כבר לא ייצרו זנב כלל.

זנב השביט
חלק מחלקיקי האבק נשארים במסלולו של כוכב השביט ויוצרים זנב שאורכו יכול להגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. למעשה לשביט יש שני זנבות. זנב אחד הוא אותם חלקיקי אבק שמחזירים אור, זנב אחר הוא אטומים שונים שהתאיינו והנפרדו מאלקטרונים שלהם עקב החום הרב והקרינה, בעיקר אטומים המכילים גם פחמן ובאינטרקציה עם קרני השמש הם זוהרים באור כחול. לכן בתמונות, רואים שני זנבות, אחד כחלחל ואחד לבן.
חלקיקים אלו מושפעים מאד מרוח השמש, שטף של חלקיקים שנפלט מהשמש במהירות עצומה, וכמו רוח, מצליח להזיז את החלקיקים מהם מורכב זנב השביט. התוצאה היא שזנב השביט פונה תמיד לכיוון המנוגד לשמש. הזנב הכחול, המורכב מאטומים קלי משקל יעשה זאת באופן בולט. ואילו את זנב האבק לוקח מעט זמן להטות, חלקיקי האבק כבדים הרבה יותר, ולכן הוא נראה מתעקל מעט, חלקו במסלול השביט וחלקו בכיוון המנוגד לשמש.
כאשר השביט מתרחק מכדור הארץ כיוון התנועה וכיוון הנגדי לשמש הם בערך אותו כיוון, במקרה כזה מהארץ יראו רק את ההילה, בתור עננה קטנה ואת הזנב שנמצא מאחורי השביט לא יראו כלל. היתן בהחלט לומר על שביט כזה שהוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב שלו. זה היה המקרה עם שביט הולמס משנת 2004 שנראה בעין בחודש אוקטובר.

מי השביט המפורסם ביותר
השביט המפורסם ביותר הוא שביט האלי. פרסמו נבע מכך שהוא הראשון שזוהה ככזה שחוזר בואפן מחזור. האסטרונם הבריטי אדמונד האלי, חזה בשנת 1705 שהשביט של שנת 1682, אינו אלא השביט הגדול של השנים 1607 ו-1531 ושהוא יחזור שוב בשנת 1758 וכשכך אכן קרה, קודם כל אנשים נרגעו. שביט שחוזר, כנראה לא קשור לאלים הזועמים. לאחר מכן אנשים הללו את האלי, שגם בלי גילוי זה היה אחד האסטרונומים החושבים אי פעם, והשביט כונה על שמו של האלי שמת שנים רבות קודם לכן.  האלי תועד עוד הרבה לפני שנת 1682 כולל בתקופת הבבלים הרבה לפני הספירה. האלי ביקר אותנו לאחרונה בשנת 1986. היה מדהים. הסיבוב הבא בשנת 2061 יש למה לחכות.


שביטים ומטאורים
השביטים משאירים במסלולם הרבה אבק, ואם המסלול חוצה את מסלול כדור הארץ, ייתכן שבשנים לאחר מעבר השביט נזכה למטר מטאורים יפה באותה נקודה. ולכן רבים ממטרי המטאורים שרואים כיום, הם למעשה שאריות של כוכבי שביט שחלפו בסמוך לכדור הארץ. מאחר והשביט נע במסלול נטוי מאד ביחס למסלול הארץ, רוב השביטים גם אלו שמגיעים קרוב לשמש יותר מכדור הארץ, כלל לא חוצים את מסלולו. שביט האלי שהוזכר קודם אכן חצה את מסלול הארץ בשנת 1910 וכדור הארץ אפילו נע במשך כמה זמן בתוך זנב השביט, מה שגרם שוב לחששות כבדים, אבל מאחר והצפיפות של הזנב היא כלום כמעט, כל מה שהיה הוא רק מופע מטאורים יפים ומיוחדים. כיום מטר האוריונידים באוקטובר ומטר אטא-אקוורידים בתחילת מאי, הם בעקבות שאריות של שביט האלי.

שביטים בהיסטוריה
ישנן תיאוריות שמקור המים על כדור הארץ הוא בשביטים שהתרסקו עליו לפני מיליארדי שנים. מאחר ושביטים הם ברובם קרח יש סבירות מסוימת להנחה זו, אבל הוכחות כמובן שאין.
שביטים  נצפו היטב כבר בעת העתיקה. בעולם הקדום בו השמיים היו קבועים, הופעתו של גרם שמיים חדש ועוד אחד שגם זז יחסית מהר מיום ליום ועם זנב נתפסה כאירוע שמקורו באלים ובעיקר כסימן לכך שהאלים זועמים ורוצים להשמיד את כדור הארץ. מפורסם גם השביט שהופיע בשנת 66 לספירה (המרד הגדול) ומתועד ע"י יוספוס פלביוס: ''וכנגד לא שמו לב ולא האמינו לאותות המוקדמים והברורים של חורבן הממשמש ובא. וכאילו היו מוכי רעם ונטולי עיניים ונפש - התעלמו מאזהרותיו הברורות של ה'. זה היה בשעה שעמד מעל לעיניהם כוכב שהיה דומה לחרב ושביט שהיה כל השנה ואף זה ארע לפני המרד, ולפני שקמה התנועה שהביאה לידי מלחמה''. ('מלחמת היהודים, ספר ו', פרק ה'). וכפי המקובל הוא מספר על השביט המפורסם האלי. שנים מעטות לאחר חורבן המקדש חרבה גם פומפי בהתפרצות הווזוב וגם התפרצות זו קושרה לשביט המסמל רעות.

שביטים ביהדות
כוכבי שביט מוזכרים במקורות כמה פעמים. המשנה (ברכות ט ב) שנה מה צריך לברך על תופעות טבע יוצאות דופן שרואים וכך היא פותחת: "עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת - אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם". יש פירושים שהמילה זיקין הם כוכבי השביט אולם אלו יכולים להיות גם מטאורים. בכל אופן כיום מברכים גם על אלו וגם על אלו (על שביט בפעם הראשונה שרואים אותו ועל מטאור הראשון שרואים בלילה) את הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
אמירה מפורסמת אחרת היא של האמורא שמואל שהיה בקיא מאד בחכמת התכונה והעיד על עצמו (ברכות נ"ח ב): "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט ולא ידענא מאי ניהו". באותה תקופה המחשבה הייתה שכוכבי השביט הם תופעה בתוך האטמוספרה, אולי כמו עננות. אמנם היו לכך הפרכות קלות, התופעה נראית משני מקומות מאד מרוחקים זה מזה, אבל כך חשבו, וטיבם התגלה רק מאות שנים אחר כך. בכל אופן, אפשר לראות שכל אחד, גם אם הוא בקיא מאד בתחומו, לא צריך להתבייש להודות שיש דברים שהוא לא מבין, אלא ההיפך, לפרסם אותם. עוד על שביטים ביהדות בפוסט הסיכום של שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה.

שאלה מעניינת היא האם לברך על השביט אם רואים אותו רק באמצעות משקפת ויש דעות שונות בנושא, חלקן במאמר הלכתי בנושא השביט מאת הרב רפאל שטרן.

כוכב נוסף, יותר נכון כוכבת, היא כמובן ציפי שביט, תופעה נהדרת ומדהימה בזכות עצמה.

למה בעצם לשביט קוראים NEOWISE ומה משמעות השם המלא
איך נותנים שמות לכוכבי שביט? יש נוהל מסודר בנושא. שביטים נקראים על שם המגלה שלהם. פעם אנשים טרחו לסרוק את השמיים ואם גילו משהו חדש והתברר שהוא שביט, קראו לו על שמם. ככה למשל שומייכר ולוי גילו המון שביטים.

יש עדיין אנשים שעושים את זה ואפילו מגלים מפעם לפעם, אבל המאמץ היום הוא בעיקר עם מכשור מתקדם ואטומטי. נזכיר לטובה את הייל ובופ שזיהו  את השביט הרציני האחרון שהיה פה אי שם בשנת 1997, את טרי לאבג'וי ,ליאוניד אלנין ואחרון רוברט מקנאוט שגילה שביט מדהים אבלכ זה שנראה רק בשמים הדרומיים. כל הכבוד להם שמנסים ולפעמים גם מצליחים  להתחרות בטלסקופי ענק ממוחשבים

פרוייקט NEOWISE שוגר לפני עשור והוא טלסקופ יפה כזה, בתמוהנ למעלה שסורק את כל השמיים בארבעה אורכי גל תת-אדום שונים. הוא גילה כבר עשרות אלפי אסטרואידים חדשים וקטנים וגם כמה כוכבי שביט. כמו הנוכחי. 

היו תקלות, הפרוייקט הורדם והוחיה מחדש ומאז כבר הספיק לסרוק את כל השמיים 13 פעם. עכשיו הוא סורק בפעם ה-14.

לשביט עצמו יש שם יותר ארוך NEOWISE C2020/f3 שהוא ייחודי וכולל את האות C שפירושה שביט לא מחזורי, כלומר אחד שהגיע משום מקום ויחזור לשום מקום (אם לא יתפרק). שביטים מחזוריים מסומנים באות P. השנה היא שנת הגילוי, שביטנו התגלה רק במרץ השנה. ואחר כך זה אות אחת שמזמנת באיזו מחצית חודש הוא התגלה (F - מחצית שנייה של מרץ) ואז מספר שמראה את המסר הסידורי שלו בתוך אותה מחצית חודש. אפשר להבין שהיו עוד שני דברים לפניו, כנראה שלא קרה איתם כלום.

עוד עובדה מעניינת היא שלשביטים מחזוריים, כאלו שחוזרים כל כמה שנים, נותנים גם מספר סידורי. הראשון שזכה לכבוד הוא שביט האלי שמספרו 1.

תגובה 1:

  1. נהדר. תודה
    אפשר שתוסיף את תמונת השמים גם ב 13.7?

    השבמחק