ליקוי חמה חלקי 4 בינואר

הבוקר כ"ח טבת 4 בינואר היה ליקוי חמה חלקי בישראל.  ליקוי החמה מוזכר כבר במקורות ובמיוחד בפסוק בספר עמוס (פרק ה' פסוק ח'): "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ". היום אמנם לא נהפך ללילה, זה קורה רק בליקוי חמה מלא. גם לא ידוע אם עמוס דיבר על אירוע שהיה או שיהיה, אולם ליקוי חמה מלא בארץ ישראל היה בערך בשנת 730 לפני הספירה. 

 
נחזור לזמננו. החששות מפני מזג האוויר החלו כבר בשבוע שעבר והם נעו בין תקווה לייאוש בהתאם לתחזיות. היום בבוקר השמים היו יחסית נקיים ומפלס האופטימיות עלה. תכננתי לעשות פעילות בבית הספר של הילדים "דעת מבינים בפתח תקווה". צוות המורים למדעים בראשות רכזת המדעים רוית אביעד הכינו פעילות שלמה הכוללת שיחת פתיחה של רב בית הספר לכלל התלמידים, בניית דגמים של מערכת השמש לכיתות א' וב', בניית שעון שמש לכיתות ג' וד' ובנייה של טלסקופ עדשות (באמצעות שתי זכוכיות מגדלת) לכיתות ה' ו'. כמו כן הבאתי למקום שני טלסקופים שלי ועוד טלסקופ של בית הספר, כולם מצוידים כמובן במגיני שמש.

לרוע המזל כעשר דקות לפני תחילת התצפית התכסו השמים בעננים ולאחר מכן התחיל גם גשם. את הטלסקופים הייתי חייב לקפל אך למרות כל זאת האירוע הוכתר בהצלחה שכן בדקות המעטות בהן היה אפשר לצפות, צוות המורים הצליח להעביר את משקפי השמש המיוחדים לתצפית בין הרבה מאד תלמידים שצפו בחוויה בצורה ישירה ובלתי אמצעית.

מצורפת תמונות של הליקוי שצילמתי (לא משטח בית הספר).חלק מהתמונות ראיתי תוך כדי נסיעה שפתאום יש חלון בעננים ועצרתי בצד וצילמתי. חשבתי גם על נהגים שנוסעים בכביש, לא מודעים לליקוי ופתאום רואים את השמש ככה ומה הם חושבים. רק לקראת סוף הליקוי נעצר לידי רכב עם שלושה אנשים חביבים שהתענינו מה אני עושה והצליחו לתפוס הצצה בעצמם בליקוי (והיו מאד מרוצים).

תוך כדי הליקוי התעדכנתי עם החברים מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה שהיו במצפה הכוכבים בגבעתיים וגם שם אותו דבר. הבלחות של השמש וכולם רצים לראות ומתלהבים. גם עם אשתי שוחחתי תוך כדי. היא הייתה בעבודה וראתה את תחילת הליקוי (דרך פילטר מיוחד) ממש בתחילתו. לאחר מכן היה להם גשם אולם כמעשה פלאים, בדיוק בשיא הליקוי היה אפשר לראות קצת את השמש וגם קצת אחריו והיא עוד הספיקה להראות לחברים. למרות האכזבה הקלה שלא היה אפשר לצפות בצורה מסודרת ועם טלסקופים במשך זמן רב, חשוב היה להיות מוכנים בכדי לנצל היטב את הדקות הבודדות בהן יכולנו לראות בתופעת טבע מופלאה זו.

 

ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי

ליקוי חמה חלקי

התמונה האחרונה צולמה דרך פילטר שמש מיוחד וזאת כאשר השמש הייתה בהירה מאד ולא דרך עננים (עדיין בתמונה הזו רואים את העננים על פני השמש). שאר התמונות צולמו כאשר השמש הייתה מאחורי העננים, ולפעמים הם היו דקים מספיק ואפשרו לצורה המיוחדת של השמש בעת ליקוי חמה חלקי להיראות.

סימטריה

הספר סימטריה, או בשמו המלא: "סימטריה - מסע אל מרחבי התבניות של הטבע" הוא ספרו השני של הפרופסור מרכוס דו סוטוי (שכנראה מנסה להיות הפרופסור הכי מגניב למתימטיקה במאה ה-21 וראו את אתר האינטרנט שלו). הספר בנוי כיומן מסע של שנים עשר חודשים כאשר בכל חודש דו סוטוי מתקדם עוד קצת בחקר הסימטריה ובאופן די מחייב מסיים כמובן במקום שהתחיל. אולם הספר לא עוסק רק בסימטריה, הוא גם כולל הרהורים רבים והצצות לחייו של המתמטיקאי באופן המושפע ישירות, וללא הסתרה, לספר הישן אך המחייב של המתמטקיאי הארדי (Hardy) התנצלותו של מתמטיקאי. דרך הספר אנו מתוודעים לסימטריה בשלושה מימדים שאינם סימטריים כלל. המימד הראשון הינו הסימטריה עצמה, דו סוטוי מביא מספר מקומות בהם הסימטריה מופיעה ומגיע לשיא בפרקים השלישי (תיאור הסימטריות בארמון האלהמברה בספרד) ובפרק השמיני (הדן בסימטריה במוזיקה). אלו הם ללא ספק שני הפרקים המוצלחים ביותר בספר ושווה לקרוא את הספר רק בשביל שניהם (או אם התייאשתם בשלב מסוים לקרוא רק אותם). אלו הם פרקים נהדרים המשלבים בין האומנות הויזואלית, המוזיקאלית והמתימטיקה לכלל יחידה אחת (למרות שבאופן צורם משהו,  המחבר מזכיר את מ.ק. אשר בפרק על האומנות באלהמברה ואת יוהאן סבסטיאן בך בפרק על המוזיקה אולם מתעלם מיצירת המופת של דאגלס הופשטטר "גדל, אשר, בך" הדנה בדיוק בנושאים אלו. הספר אף לא מופיע ברשימת המקורות לקריאה). בין לבין שוזר דו סוטוי את דרכו כמתמטיקאי בעולם הסימטריה ואת סיפור הסימטריה בעולם המתימטיקה לאורך ההיסטוריה. הסיפורים האישיים נחמדים ומרעננים ומראים לנו שמתימטיקה יכולה להיות נושא רציני מאד ואם זאת מלא שמחת חיים ויצירה, אולם ההצגה של תולדות הסימטריה ארוכה מדי ועלולה לייאש קוראים בערך באמצע הספר ובהחלט ניתן לדלג עליה ללא חשש וללא שום צורך להתעמק בטבלאות ובנוסחאות (למעונינים להתעמק בנושא, הספר שפת הסימטריה של פרופסור מריו ליביו בהוצאת אריה ניר יהיה מתאים יותר). קוראים המרגישים מאוימים על ידי המתימטיקה שפשוט ידלגו לפרק המשנה הבא ויוכלו להמשיך בסיפורים האישיים ובהופעות השונות של הסימטריה בלי שירגישו שהפסידו משהו.

בפניה לבלוג הספר (שמסתבר ששמו המקורי קצת שונה מהשם המתורגם והוא: "Finding Moonshine: a mathematician's journey through symmetry") רואים באמת את הפער בין הכריכה העברית לבין מהות הספר. אין בספר הצגה של התבניות בטבע (רוב התבניות המוצגות הן מעשה ידי אדם) ומהשם המקורי גם ברור שלא זו מטרת הספר, תמהני מטרת המתרגם בשינוי שם הספר.

סימטריה מאת מרכוס דו סוטוי

סימטריה
מרכוס דו סוטוי
מאנגלית: אוריאל גבעון
מתוך סדרת פילוסופיה ומדע
ספרי עליית הגה
והוצאת ידיעות ספרים
2011
446 עמודים , רשימת קריאה ומפתחות


לאתר הבית של המחבר, מרכוס דו סוטוי - האתר האחרון שהייתם חושבים ששייך לפרופסור למתימטיקה.

ליקוי חמה חלקי

ביום שלישי הקרוב כ"ח טבת (4 לינואר) יהיה ליקוי חמה חלקי. בליקוי חמה הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ).

גיאומטריה שלי ליקוי חמה

הליקוי יהיה בגדול של 60% והוא יתחיל בשעות הבוקר המוקדמות בשעה 9:10 דקות, יגיע לשיאו בשיעה 10:40 ויסתיים בשעה 12:15. בשיא הליקוי תורגש ירידה בבהירות ובטמפרטורה. אפשר לשים מד טמפרטורה ולהשוות את הקריאה לכל אורך הליקוי.
ניתן לצפות בליקוי אך ורק באמצי הגנה מתאימים לצפייה בשמש (כאשר זכוכיות מפוחמות, דיסקטים ישנים ושאר דברים שחורים, אינם מתאימים)

ליקוי חמה חלקי לקראת סופו. אחוזי כיסוי מזעריים

לקריאה נוספת:
ליקוי חמה חלקי - תיאור הליקוי הקודם שנראה בארץ (לפני שנה)
הירח בעין צופיה - הסברים מפורטים על הליקויים ותופעות ירח נופסות

פרטים נוספים על הליקוי באתר קוסמוס

שער לאמנות המודרנית

הספר שער לאמנות המודרנית בעריכת פרופ' זיוה עמישי -מייזלש אינו ספר אומנות רגיל.  פרט לכריכה (בית כפרי ליד נהר, פול סזאן 1890, מוזיאון ישראל, ירושלים) אין בו אפילו תמונה אחת. הוא גם לא ספר על אמנות או על ההיסטוריה של האומנות. אפשר אולי להגדירו כספר על הפילוסופיה והפסיכולוגיה של האומנות. הספר הוא מקראה של קטעים קצרים, שרובם לא תורגמו לעברית לפני כן, מפי האומנים עצמם, או הקרובים להם. באמצעות קטעים אלו אנו אמורים להבין את נפש האומן ואת היחס שלו עצמו ליצירתו. הספר מחולק לחמישה חלקים שכל אחד סוקר זרם אחר באומנות של המאה התשע עשרה החל מהאומנות הניאו-קלאסית ועד תחילתה של האומנות המודרנית (ועובר דרך הרומנטיזם, הנטורליזם, הריאליזם והאימפרססיוניזם). לכל תקופה וסגנון מוקצה דף מבוא קצר המתאר את צמיחת הסגנון והרקע ההיסטורי שלו. כדוגמה, מביאים את התפתחויות הארכיאולוגיות (ובינהם חשיפת העיר פומפיי) כגורם התורם להתפתחות הסגנון הניאו-קלאסי). בכל תקופה מתוארים האומנים העיקריים שפעלו בה, לכל אומן מצורפת הקדמה ולאחר מכן מבחר מכתביו בהם הוא מתייחס ליצירותיו.
במבוא מתארים את הספר כמיועד לקהל חובבי האומנות בישראל בכלל ולמורים ולתלמידים בחוגים לאומנות באוניברסיטאות ובתיכונים. אמירה זו מכוונת לקהל רחב מאד. הספר מיועד כתוספת מתקדמת לאחר שכבר מכירים את האומן ואת יצירותיו, וכנדבך להבנה עמוקה יותר של האומנות. לחובבי אומנות הוא יתאים אך ורק אם ברצונם ללמוד על התיאוריה של האומנות ולא רק להינות מן היצירות עצמן. תלמידים במגמות אומנות ובאוניברסיטה ימצאו בו כלי עזר מדרגה ראשונה.
הספר אינו עומד בפני עצמו. כפי שכתבתי הספר נטול תמונות והדיון בתמונות מבלי לראותן מצריך יכולות זכרון מופלגת או התבוננת מול ספרי אומנות קלאסיים (המקדישים מקום רב ביותר ליצירות עצמן), מספר התמונות המוזכרות בספר גדול, והדפסה של כולן הייתה גם מגדילה את נפחו וגם מעלה את מחירו וכנראה ההוצאה החליטה לוותר על תמונות כלל ולהתרכז בטקסטים עצמם. למרות זאת, רשימת יצירות מסודרות לכל אומן (בסוף הפרק) אם שמות היצירות והמיקום שלהם היו יכולות לעזור מאד ברענון הזיכרון של הקורא (במידה וראה את היצירות בעבר) וחוסר זה בולט בספר.
עבור חובבי האומנות (שאינם סטודנטים הלומדים את המקצוע) השיטה המומלצת להנאה מהספר  היא לבחור אמן אחד, לעיין בספר תמונות שלו (או למצוא ברשת) ולקרוא בעיון את הפרק הרלוונטי תוך עיון בהערות ובמקורות נוספים (במקומות בהם המקורות נגישים ברשת, ניתנו הקישרים המתאימים, כמו למשל בפרק על ואן-גוך). לא לחינם הספר מכנה את עצמו שער, והעורכת העדיפה להכליל מספר רב של אומנים ולצמצם בפרק הוקדש לכל אומן כך שאורכו יהיה סביר ובפרקים הארוכים יותר יש חלוקה נוספת לפרקי משנה. התרגומים (שלפי הקרדיט רובם שייכים לנורית לוי) מותאמים לעברית בת זמננו תוך נסיון לשמירה על דרכי ההבעה המיוחדים של התקופה ושל כל כותב. התרגום גם מתקן מספר שמות של אומנים ששמם שובש במעבר לעברית לעומת הגיית השם בארץ המוצא של האומן (אדוורד מונק לעומת אדוארד,  אז'ן דלקרואה לעומת יוג'ין).
מאחר והשאלה הראשונה בכריכה האחורית של הספר היא כיצד צייר מונה את הסדרות שלו נביא ציטוט קצרצר מתוך ראיון של מונה עם פרנסואה תייבו-סיסון מפברואר 1918 (עמוד 353)

"ציירתי המון נימפיאות כשאני משנה כל הזמן את נקודת התצפית שלי, משנה את המוטיב בהתאם לעונות השנה ובהמשך עוקב אחר האפקטים שמותיר האור המשתנה מעונה לעונה. ואמנם הרושם משתנה בלי הרף, לא רק בין עונה לעונה, אלא גם מרגע אחד למשנהו, כי פרחי המים כלל וכלל אינם המחזה השלם; למען האמת הם רק הליווי. המרכיב היסודי של המוטיב הוא ראי המים אשר מראהו משתנה בכל שנייה בשל אופן השתקפותם של קטעי השמים המעניקים לו חיים ותנועה... זוהי עבודת פרך, אך כל כך שובה את הלב! לתפוס את הרגע החולף או לפחות את התחושה שלו היא משימה קשה דיה כאשר משחק האור והצבע מרוכז בנקודה יציבה אחת, כגון מראה עיר או נוף כפרי שאינו זז. ואולם כאשר מדובר במים, נושא שנתון בתנועה ומשתנה בלי הרף זו בעייה אמיתית, בעיה מרתקת ביותר, בעיה שעם כל רגע שחולף הופכת לדבר חדש ובלתי צפוי. אדם מסוגל להקדיש את כלחייו ליצירה שכזאת: אני הקדשתי לה שמונה עד תשע שנים בלי להתעייף ואז ייסורים קשים גרמו לי להפסיק..."

כריכת הספר שער לאמנות המודרנית

שער לאמנות המודרנית
אמנות המאה התשע-עשרה
מקראה
עריכה, מבואות והערות
זיוה עמישי -מייזלש (פרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בתולדות האומנות לשנת 2004)
619 עמודים ועוד מקורות ומפתחות
הוצאת מאגנס ירושלים תש"ע 2010

ליקויים ומה שאפשר לעשות מלגו

בשבועותה קרובים צפויים להיות שני ליקויים (בדרך כלל הם באים בזוגות ולפעמים גם בשלשות)
ליקוי ירח מלא יהיה בליל ט"ו טבת 21/12/2010. באופן מקרי זה גם היום הקצר בשנה. הליקוי לא ייראה כלל מישראל, אבל אם יש לכם חברים בארצות הברית, הם יהנו ממנו מאד.
שבועיים אחר כך כ"ח בטבת 4/1/2011 יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל ויגיע לדרגת כיסוי של 60%. זו דרגת כיסוי שמספיקה להרגשה של ירידה בטמפרטורה ובבהירות. הליקוי בשעות הבוקר ונוח מאד לצפות בו באמצעי הזהירות כמובן. אנו מזכירים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל ישירות בשמש ללא הגנה ושפילמים ישנים ודיסקטים מכופפים אינם אמצעי הגנה.
אפשר לצפות בליקוי כבר משעה תשע בבוקר והוא יגיע לשיאו בשעה 10:40 וייתסיים לקראת 12 בצהרים. שוב בסמיכות מקרית, בלילה הקודם בין ה-3 ל-4 לחודש יהיה מטר מטאוריטים הקואדרניטים שמומלץ גם לצפות בו.
שימו לב לתאריך העברי של ליקוי החמה הרחוק יומיים מראש החודש. זהו למעשה מצב תקין. המולד תמיד מקדים את ראש החודש (שתלוי בראייה) ולכן כבר בכ"ט לחודש יריאה הריח החדש מה שאומר שאם היינו מקדשים לפי הראייה יכולנו להעיד על ראיית הירח ויום המחרת (השלושים לחודש טבת) היה מקודש כראש חודש שבט. הלוח המחושב חזר לתאימות מול הלוח הנראה.

לקדמונים היה חשוב לחזות ליקויים, אם לצורך חיזוק שליטתם ואם לצורך הבנה טובה יותר ויצירת מודלים תנועה מדוקים יותר של המכניקה השמיימית. בשנת 1900 שנה התגלה פריט מוזר מאד באוניה טרופה:

מנגנון אנתיקיתרה. מקור: ויקיפדיה

זהו מכשיר מכני לחיזוי תופעות אסטרונומיות ובכללן ליקויים והוא מכונה Antikythera mechanism על שם האי בו הוא נמצא. שחזור המנגנון ערך עשרות שנים והיה צריך לסרוק אותו בקרני X ובתדרים שונים כדי להבין איך הוא עובד. תהליך השחזור וההבנה מופלאים לכשעצמם ואם יש לכם זמן פנוי קיראו את הערכים בנושא באינטרנט. המכשיר נבנה ביוון לפני יותר מאלפיים שנה ובתקופת זמן החופפת את תקופת החשמונאים. למרות יחסינו ליוון של אותה תקופה, צריך להעריך את גדולת המדענים שבה שהגיעו להישגים מדהימים בטכניקות מכניות לגמרי. למעשה אפשר להתייחס למכשיר זה בתור המחשב הראשון שהומצא (והשוו למכונת החישוב של פסקל)

מכונת החישוב של פסקל. מקור: ויקיפדיה

פה רציתי להביא מודל בלגו הפועל לפי אותם עקרונות ושקישורים אליו מסתובבים לאחרונה ברשת.
המודל נבנה על ידי אנדי קארול, בונה דגמי לגו ידוע ובאתר שלו יש פירוט מלא של המודל (למהנדסים שבינכם). פירוט נוסף אפשר לראות גם כאן וכאן.

גם מי שלא מהנדס יהנה לראות את התרשימים ואת vמכשיר עובד בסרטון הבא:

The Antikythera Mechanism in Lego from Small Mammal on Vimeo.




קישורים נוספים
ליקוי ירח חלקי
ליקוי חמה חלקי