שביט אלנין הוא שביט ארוך מחזור שהתגלה על ידי ליאוניד אלנין (וכך קיבל את שמו - שביטים הם גרמי השמים היחדים הנקראים על שם מי שגילה אותם). מסיבות שאינן ברורות, אתרים רבים טוענים כי לשביט יהיו השלכות הרסניות על כדור הארץ. במאמר זה נפריך את כל השטענות השטותיות, ונציג נתונים. עיקר המאמר מבוסס על אתרו של איאן מוסגרייב, בו אפשר למצוא חומר נוסף.
אלנין לא יפגע בכדור הארץ. המרחק המינימלי יעמוד על כ-35 מיליון קילומטר וזה יקרה ב-16/10/2011. מרחק זה קרוב למרחק המינימלי ביותר מנוגה וגדול פי מאה ממרחקו של הירח. המרחק מבוסס על חישובים של למעלה ממאה תצפיות ולא ישתנה בהרבה.
מסלול אלנין מתקרב עד 5 מיליון ק"מ ממסלול כדור הארץ. זהו מרחק קרוב, אך עדיין רחוק. קירבה זו לא צריכה להדאיג אותנו כלל. אלנין הפעם לא יתקרב ומה יהיה בהופעות הבאות שלו לא ניתן לדעת ומדובר על אלפי שנים מהיום (מחזורו מוערך ב 11600 שנה).
אין ארגון או ממשלה שתפקידם להסתיר מידע על התנגשות גרמי שמים בכדור הארץ מהציבור. ההיפך, המידע גדולי וידוע. כרגע יש גרם שמים אחד המהווה סיכון ידוע ומכונה אפופיס. אפופיס מנוטר ונבדק וההסתברות לפגיעה שלו נמוכה מאד, אולם היא נמדדת.
אלנין לא יגרום רעידות אדמה או תופעות גאות ושפל. אלנין הוא שביט קטן. כל קוטר הגרעין הוא 3-4 ק"מ. שביטים גודלים הרבה יותר התקרבו לארץ יותר ולא גרמו לכלום. כל המקורות הטוענים שגודלו של אלנין הוא 50,000 או יותר קילומטר שוכחים לציין את העובדה שזוהי גודלה של ההילה ולא של הגרעין. הילה היא התופעה המשותפת לשביטים המתקרבים לשמש. בגלל החום, החומר של השביטים הקופא מתנדף והופך לגז העוטף את השביט ומגיע למרחקים גדולים. ידועים שביטים עם הילה בקוטר 150,000 קילומטר ובשביט הגדול של 1861 ההילה הייתה אולי בגודל השמש. ההילה היא דלילה מאד, בערך כמו האטמופסירה על הירח, אטומים בודדים בכל סמ"ק או במילים אחרות כלום. ולכן גם אם ההילה "תתנגש" בכדוה"א לא יקרה הרבה (למרות שחישובי המרחק מראים שגם זה לא יקרה).
כוכבי שביט מפתחים גם זנב, כאשר ההילה מתחיל להשתרך מאחור. זנבם של שביטים יכול להגיע למרחקים גדולים מאד, אולם זנב זה הוא שוב דליל ביותר.
אין שום דבר מיוחד באלנין, שביטים קטנים כמוהו מתגלים בכל שנה (כעשרה בשנה). חלקם מתרסקים לשמש, חלקם חולפים על פנינו ולא שבים עוד לעולם וחלקם יחזור בעוד אלפי שנים. לפעמים אכן יש פגיעות וזכורה פגיעתו של שביט שומייכר-לוי בכוכב הלכת צדק.
כל התמונות של השמש המראות אורות ונצנוים אינן אלנין. אלו השתקפויות והבהקים בתוך העדשה. תמונות של שבטים מצלמים על רקע הכוכבים המראים שהשביט נע. בדוגמה הבאה, השביט קבוע במקומו אבל כל הכוכבים מראים מריחה. צילומים כאלו מראים שהשביט אכן משנה את מיקומו ביחס לכוכבים.
טענות נוספות הושמעו שאלנין הוא בעצם כוכב חום ננסי. הופעה של גרם בגודל כזה (5 אחוזים ממסת השמש) הייתה מחוללת שינויים עצומים במסלולי כוכבי הלכת שבתאי וצדק כבר לפני שנים. שום שינויים כאלו לא ניצפו. מסת אלנין היא קטנה למדי ואינה יכולה להשפיע על מסלולי כוכבי הלכת וגם לא על כדור הארץ (וגם לא להגביר את הגאות והשפל). כמו כן, כוכבי שביט עשויים לרוב מקרח, לא מברזל, ואין להם שדה מגנטי (וגם לא היה להם, עוצמתו הייתה חלשה ולא גורמת לשום השפעה).
הדבר העיקרי שיכול לקרות לכוכב שביט הוא השפעתה הגדולה של השמש עליו, שגורמת לו לשנות מסלול ולצנוח ישירות לתוך השמש ולהיעלם שם לנצח...
כמו כן אלנין כמעט ולא ייראה. הוא קטן ודליל וגם בשיא הקירבה, הבהירות שלו תהיה ברמה שאולי אפשר יהיה לראות אותו בעין. שום דבר שיזכיר את בוב-היילי או מק-נאוגט, או אפילו את הולמס...
בתחילת החודש שיחררה נאסא צילום של אלנין מחלליות STEREO המקיפות את השמש במסלול כדור הארץ אך במרחק ממנו. התמונה מראה נקודה קטנה מאד, לא בגודל של כוכב חום ננסי ולא בגודל כוכב לכת, עם הילה לא מאד גדולה ואפילו זנב עוד אין. כוכב שביט רגיל לחלוטין.
אלנין לא יפגע בכדור הארץ. המרחק המינימלי יעמוד על כ-35 מיליון קילומטר וזה יקרה ב-16/10/2011. מרחק זה קרוב למרחק המינימלי ביותר מנוגה וגדול פי מאה ממרחקו של הירח. המרחק מבוסס על חישובים של למעלה ממאה תצפיות ולא ישתנה בהרבה.
מסלול אלנין מתקרב עד 5 מיליון ק"מ ממסלול כדור הארץ. זהו מרחק קרוב, אך עדיין רחוק. קירבה זו לא צריכה להדאיג אותנו כלל. אלנין הפעם לא יתקרב ומה יהיה בהופעות הבאות שלו לא ניתן לדעת ומדובר על אלפי שנים מהיום (מחזורו מוערך ב 11600 שנה).
אין ארגון או ממשלה שתפקידם להסתיר מידע על התנגשות גרמי שמים בכדור הארץ מהציבור. ההיפך, המידע גדולי וידוע. כרגע יש גרם שמים אחד המהווה סיכון ידוע ומכונה אפופיס. אפופיס מנוטר ונבדק וההסתברות לפגיעה שלו נמוכה מאד, אולם היא נמדדת.
אלנין לא יגרום רעידות אדמה או תופעות גאות ושפל. אלנין הוא שביט קטן. כל קוטר הגרעין הוא 3-4 ק"מ. שביטים גודלים הרבה יותר התקרבו לארץ יותר ולא גרמו לכלום. כל המקורות הטוענים שגודלו של אלנין הוא 50,000 או יותר קילומטר שוכחים לציין את העובדה שזוהי גודלה של ההילה ולא של הגרעין. הילה היא התופעה המשותפת לשביטים המתקרבים לשמש. בגלל החום, החומר של השביטים הקופא מתנדף והופך לגז העוטף את השביט ומגיע למרחקים גדולים. ידועים שביטים עם הילה בקוטר 150,000 קילומטר ובשביט הגדול של 1861 ההילה הייתה אולי בגודל השמש. ההילה היא דלילה מאד, בערך כמו האטמופסירה על הירח, אטומים בודדים בכל סמ"ק או במילים אחרות כלום. ולכן גם אם ההילה "תתנגש" בכדוה"א לא יקרה הרבה (למרות שחישובי המרחק מראים שגם זה לא יקרה).
כוכבי שביט מפתחים גם זנב, כאשר ההילה מתחיל להשתרך מאחור. זנבם של שביטים יכול להגיע למרחקים גדולים מאד, אולם זנב זה הוא שוב דליל ביותר.
אין שום דבר מיוחד באלנין, שביטים קטנים כמוהו מתגלים בכל שנה (כעשרה בשנה). חלקם מתרסקים לשמש, חלקם חולפים על פנינו ולא שבים עוד לעולם וחלקם יחזור בעוד אלפי שנים. לפעמים אכן יש פגיעות וזכורה פגיעתו של שביט שומייכר-לוי בכוכב הלכת צדק.
כל התמונות של השמש המראות אורות ונצנוים אינן אלנין. אלו השתקפויות והבהקים בתוך העדשה. תמונות של שבטים מצלמים על רקע הכוכבים המראים שהשביט נע. בדוגמה הבאה, השביט קבוע במקומו אבל כל הכוכבים מראים מריחה. צילומים כאלו מראים שהשביט אכן משנה את מיקומו ביחס לכוכבים.
 |
| כוכב השביט אלנין |
הדבר העיקרי שיכול לקרות לכוכב שביט הוא השפעתה הגדולה של השמש עליו, שגורמת לו לשנות מסלול ולצנוח ישירות לתוך השמש ולהיעלם שם לנצח...
כמו כן אלנין כמעט ולא ייראה. הוא קטן ודליל וגם בשיא הקירבה, הבהירות שלו תהיה ברמה שאולי אפשר יהיה לראות אותו בעין. שום דבר שיזכיר את בוב-היילי או מק-נאוגט, או אפילו את הולמס...
 |
| מסלול אלנין . מקור: נאסא |
