המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שלישי, 18 במרץ 2014

תקשורת בחלל

לא משנה כמה החללית מוצלחת, לאן היא הגיעה, ואיזה תמונות או מידע המכשירים שלה אספו - אם המידע לא יגיע לכדור הארץ, כל המאמץ הוא לחינם. מכל הדברים הנפלאים שעשו בנאסא, רשת התקשורות החללית העמוקה Deep Space Network - DSN, היא בעיני הפלא הגדול מכולם, מלאכת מחשבת של הנדסה מופלאה.

הרשת תומכת בחלליות ובציוד תקשורת בטווח של חמישים שנה (חלליות וויאג'ר עדיין נקלטות). הרשת תומכת בתקשורת למרחקים קצרים (עשרות אלפי קילומטרים) עד ארוכים מאד (19 מיליארד קילומטר). הרשת תומכת בתקשורות רציפה עם לווינים שסובבים את הארץ, על ידי מעבר אוטומטי לקליטה בתחנות השונות. הרשת מאפשרת למפעילי המשימות לקבל את כל הנתונים מהחלליות וגם לשדר להם בחזרה. הרשת היא הלב של נאסא והיא הרכיב הקריטי ביותר בפעילות הארגון.

הרשת פרושה על שלושה מרכזי קליטה ושידור עיקריים, בארצות הברית, ספרד, ואוסטרליה. במרכזים אלו צלחות קליטה ושידור ענקיות, המסוגלות לקלוט אותות קלושים ביותר של חללית וויאג'ר וגם בעלי עוצמה אדירה לשגר אות שיגיע עד לחללית. צריך הרבה סבלנות בכל מה שקשור לתקשורת עם וויאג'ר. 18כמעט  שעות לוקח לאות לעבור את המרחיק בכיוון אחד. האנטנות הגדולות ביותר הן בקוטר 70 מטר ובכל אתר יש אחת כזו. וויאג'ר כבר אינה מסוגלת לקבל תשדורות (למעט תשדורות WATCHDOG - ראו בהערות) , אבל היא עדיין משדרת נתונים הקשורים לחלקיקים אלקטרומגנטים הנמצאים במרחב הבין חללי. מהירות שידור היא איטית להחריד 120 ביטים בשנייה (יום וחצי להורדת שיר ממוצע). בתחילת המשימה מהירות השידור הייתה גבוה בהרבה כ-300KB בשנייה, אולם התרחקות החללית, הרצון לשמור על הספק חשמלי ככל שניתן והזדקנות המערכות, האיטו את הקצב לקצב זחילה זה.

אנטנת 70 מטר, גולדסטון קליפורניה
אנטנת 70 מטר, גולדסטון קליפורניה

אבל עם וויאג'ר כבר מדברים מעט. במערכת השמש, עשרות משימות שונות בו זמנית, כולן צריכות חלונות תקשורת משלהן,לכולם מאפיינים שונים, של עוצמה, תדרים, אפנון, סוגי המכשירים, וכמובן, על מנת לקלוט ולשדר אותות לחללית קטנטנה במרחב הצעום, האנטנה חייבת להיות מכוונת בדיוק. ניהול ההקצאות לזמן התקשורת אינו משימה פשוטה.
המרחק ממנו מתחילה הרשת לעבוד, הוא כ-15000 קילומטר מכדור הארץ. במרחק כזה, מכל מקום, תיראה לפחות אנטנה אחת ברשת (לווינים המקיפים את כדור הארץ ותחנת החלל הבינלואמית משתמשים גם בתחנות אלו אך גם בתחנות ממסר נוספות). האנטנות עובדות סביב השוען, ולמרות שכולן צריכות לחזוקה, אם לא החלפה, פעולות כאלו לא נעשות מאחר והן ישביתו כל אנטנה לחודשים מרובים. השבתה של אנטנה תמנע שליחת מידע מחלליות רחוקות. אמנם לכל חללית (אפילו לוויאג'ר) יש יכולות לשמור נתונים בקיבולת מסוימת לפני השליחה, אולם גם כך הפגיעה במשימות תהיה מרובה.
 

העובדה שהרשת היא עתיקה, דורשת תחזוקה, תמוכת בעשרות פרוטוקולים ומתקשה לעמוד בגידול בכמות המשימות בחלל מהווה אתגר אמיתי ומהותי לנאסא.

לרגל חגיגות חמישים השנה לרשת הקימה נאסא אתר המאפשר לראות מה קורה ברשת ומי מדבר עם מי - DSN NOW - אני התמכרתי.


אתר DSN של נאסא

יום רביעי, 5 במרץ 2014

התקבצות נוגה והירח

התקבצות היא כינוי לאירוע בו שניים או יותר גרמי שמים קרובים מאד אחד לשני. התקבצויות אינן נדירות, הירח מטייל לו בגלגל המזלות אחת לחודש ויפגוש כל אחד מכוכבי הלכת במהלך החודש. התקבצויות מיוחדות הן כאשר הירח קרוב מאד לכוכב הלכת, ולעיתים יש גם התכסויות, או כאשר בהתקבצות שותפים שלושה גרמי שמים ומעלה.
בתאריך 26/2/2014 הייתה התקבצות קרובה מאד של הירח ונוגה, מרחק של פחות מחצי מעלה. מאפריקה והודו הייתה התכסות מוחלטת בה הירח מכסה את נוגה למשך כשעה. לצורך הצילומים השכמתי בשעה 4:30 בבוקר. הצילומים נעשו ממצלמת Canon SX50 עם עדשת זום טלסקופית.
באותו בוקר הירח זרח ב 3:30 ונוגה כתשע דקות אחריו, אולם הירח זז בעצמו בשמים במהירות של כמעלה בשעתיים ולכן הוא שינה מקום לעומת נוגה כל הזמן.

התקבצות נוגה והירח
התקבצות נוגה והירח
לאחר כשעה שינוי המיקום של הירח ביחס לנוגה בולט מאד
התקבצות נוגה והירח
התקבצות נוגה והירח

ובתמונה הזו כבר רואים מעט אור יום בשעות השחר. שימו לב לכך שגם נוגה עצמו אינו כדור עגול אלא יש לו צורת חרמש בדומה לירח. צורה זו הינה בגלל שנוגה הוא פנימי למסלול כדור הארץ ולכן בדומה לירח חלק מהאור שפוגע בנוגה מוחזר לחלל ולא לצופה.
התקבצות נוגה והירח
התקבצות נוגה והירח

אנו כבר לקראת סוף החורף ובשעות הלילה המאוחרות ממש לפני השקיעה אפשר לראות בשמי המזרח את כל משולש הקיץ. בתמונה הבאה וגה (נבל) למעלה באמצע, דנב (ברבור) למטה משמאל ואלתאיר (נשר) למטה מימין.
משולש הקיץ
משולש הקיץ
ולסיום תמונת סצינה באור דמדומי השחר על רקע העננים עם מעט נוף אורבני. הנקודה הקטנה מעל ומשמאל לירח היא נוגה
התקבצות נוגה והירח
התקבצות נוגה והירח
לסיכום, הייתה תצפית חביבה מאד בשעות הבוקר המוקדמות. לתצפיות מסוג זה לא נדרש כמעט ציוד מיוחד ואנשים רבים שקמו מוקדם בבוקר שמו לב למראה היפה של הירח ונוגה צמודים.

לקריאה נוספת
התכסות נוגה
התכסות צדק
התקבצות נוגה והפלאידות
התקבצות נוגה וצדק
התקבצות נוגה צדק וכוכב חמה


יום שלישי, 4 במרץ 2014

צילום קבוצות כוכבים

במאמר זה נמשיך את סדרת הצילומים האסטרונומיים הפשוטים בעזרת מצלמה וחצובה בלבד וללא שימוש בטלסקופ והפעם ניתן כמה טיפים לצילום קבוצות כוכבים.

הקושי הראשוני של הצלם החובב שאינו אסטרונום הוא חוסר ההיכרות עם הקבוצות בשמים. לכן מומלץ להתחיל עם הקבוצות הידועות: עגלה גדולה, אוריון וכו'. שימוש במפות שמים או באטלסים וגם כמובן באפליקציות סמארטפון יאפשר למצוא את הקבוצה הנכונה. נסו את אפליקציות stellarium או Google sky map. ככלל אצבע לכו על הכוכבים הבהירים ומה שמסביבם.

צילום קבוצות כוכבים היא משימה פשוטה ממה שחושבים. אין צורך בטלסקפ, ואפילו לא צריך מצלמה עם זום גבוה. רוב קבוצות הכוכבים הן גדולות ונצטרך להשתמש בזוית צילום רחבה למדי. חצובה הינה משמעותית ביותר מאחר ומדובר בחשיפות ארוכות. הנה כמה עצות לצילום פשוט.
  • צלמו ממקום חשוך ככל האפשר והימנעו מצילום תאורה ישירה. למרבה הצער, צילומי קבוצות כוכבים כמעט ולא אפשריים מתוך העיר עקב זיהום אור גבוה.
  • השתמשו בזוית צילום רחבה יותר מהנדרש. תמיד אפשר לחתוך אחר כך.
  • אם אפשר שלבו נוף ארצי. עצה זו ישימה לצילום קבוצות נמוכות בשמים. שימו לב שבדרך כלל השמים הנמוכים מוארים יותר ולכן יש פשרה כאשר מצלמים קבוצות נמוכות בין האפשרות לכלול נוף ארצי לבין זיהום האור המוגבר.
  • עקב תנועת כדור הארץ סביב צירו, כוכבים בחשיפה ארוכה יתחיל להימרח מעט. נסו לצמצם את זמן החשיפה. ככלל האצבע בצעו את הפעולה 500 חלקי אורך המוקד (תוך התחשבת בקרופ) לקבלת מספר השניות שאחרין תהייה מריחה.
  • אפשר להעלות ISO אולם לא מומלץ לעלות יותר מדי, עקב רעש בתמונה. צריך להתנסות ולהגיע לשילוב הנכון בין אורך החשיפה והמריחה הנגרמת לכוכבים, לבין כמות הרעש בתמונה.
  • השתמשו במיקוד ידני. כוונו אותו לאינסוף, או במצלמות DSLR, כוונה על כוכב בהיר אפילו אם אינו בקבוצה (אפשר גם בזום גדול יותר). בתמונות ניסוי דחפו את ה-ISO לערך גבוה לחיסכון בזמן.
  • לאחר הצילום אפשר להוסיף קווים עדינים שיראו את הציור המוכר של הקבוצה. אני לרוב מעדיף לא להוסיף קווים.
  • הפעילו את מצב Noise Reduction שמפחית רעש בחשיפות ארוכות. לרוב הוא פועל באופן אוטומטי.
  • אל תחששו לבצע חשיפת יתר ובכל מקרה צלמו מספר תמונות ותבחרו בבית מול מחשב את הטובות. קשה עד בלתי אפשרי לראות את התמונות על מסך המצלמה כמו שצריך.
  • על מנת למנוע רעידות עקב הלחיצה על כפתור המצלמה, הוסיפו השהייה של כמה שניות (באופציות של צילום עצמי), או צלמו באמצעות כבל/שלט.
בעיה נוספת היא העלאת התמונות לאינטרנט. התמונות הן ברובן שחורות עם מעט לבן ורוב האתרים ידחסו אותן עד בלי הכר. לעיתים דווקא רעש בתמונה (שנגרם מ-ISO גבוה) יגרום לאפליקציות לא לדחוס כל כך את התמונות. חפשו שרת קבצים שלא הורס את האיכות לגמרי. שרת imgur מהווה פתרון טוב. מומלץ גם לשמור תמונות בפורמט PNG ולא ב-JPEG. קחו בחשבון שבתמונות עם רקע שחור רב, יהיו הבדלים ניכרים בהתבוננותב תמונה במסכים שונים.

ועכשיו לכמה הדגמות. המצלמ היא Sony alpha DSLR עם עדשה 28-105 כאשר כמעט כל התמונות צולמו בצד הרחב באורך מוקד מקביל ל-42 ממ.

שימו לב בתמונה הבאה לכמות הרעש הנגרמת מ-ISO גבוה. שימו לב להבדל בין הרקע השחור בקצה העליון, לבין הרקע החום בתחתית התמונה, כתוצאה מזיהום האור המוגבר
http://gadieid.blogspot.co.il/2011/02/poetic-astronomy.html
קבוצת הכלב הגדול
קבוצת פרסאוס
קבוצת פרסאוס (וקצת קסיופיאה בצד שמאל למטה)

קבוצת אוריון. פרט לטרפז רואים גם את המגן מצד שמאל ואת הנבוט המונף למעלה
אלדברן והפלאידות
לא תמיד חייבים קבוצה שלמה - אלדברן (משמאל) והפלאידות חלק קטן מקבוצת שור

למתקדמים, כרגיל, השמים הם הגבול. הנה מעט טכניקות מתקדמות הדורשות השקעה של זמן ומשאבים כספיים ולכן לא נכללות בסדרות צילומים אלו, אלא באו לתת טעימה כלשהו.
  • מתקן עקיבה יאפשר חשיפה ארוכה יותר ללא הימרחות של כוכבים. ככל שהחשיפה ארוכה יותר ייקלטו יותר ויותר כוכבים בצילום.מתקן עקיבה מסתובב בקצב זהה לכדור הארץ (סיבוב שלם ב-24 שעות) אולם בכיוון ההפוך.
  • פילטרים חוסמי אור בתדרים האופיניים לתאורה יאפשרו צילום גם מתוך עיר. אולם בכל מקרה עדיף לצלם במקום חשוך, שכן הפילטרים יעמעמו גם את אור הכוכבים.
  • שימוש בפילטרים ובמתקני עקיבה ביחד עם עדשות יקרות ואיכותיות, מניב צילומי שמים נהדרים בהם ניתן לראות גלקסיות וערפיליות ועוד בחשיפות של דקות ארוכות ואפילו שעות. כפי שאמרתי, אנחנו מתרכזים בציוד הפשוט והמינימלי
  • אפשר להתמקד על כוכבים בודדים או צבירים גדולים. צביר הפלאידות למשל (מוצג למעלה בקטן, אפשר לעשות זום אליו) ראו את הדוגמה (צולם במצלמת Canon SX50 בזום גדול מאד). לצילומים אלו נייחד מאמר נפרד בעתיד

הפלאידות - צביר בקבוצת שור, מכונה גם M45
הפלאידות - צביר בקבוצת שור, מכונה גם M45 נראה בעין כמו עגלה קטנה מאד. בצילום ואפילו פשוט מתגלים עשרות כוכבים

מאמרים נוספים בסדרה
צילומים אסטרונומים פשוטים
כתמי שמש וצילום כתמי שמש

יום חמישי, 20 בפברואר 2014

כתמי שמש

כתמי שמש הם אזורים מעט קרים יותר על פני השמש. טמפרטורת פני השמש היא כ-6000 מעלות, אזורים קרים יותר, בכחמש מאות מעלות, פולטים פחות אור וכתוצאה מכך הם יראו לנו כשחורים על רקע שאר השמש. לוא היו נשארים רק הכתמים עצמם הם עדיין היו זורחים באור בהיר בהרבה מהירח.
סיבת ההיווצרות של כתמי שמש לא לגמרי ברורה. מעברי אנרגיה מהשכבות הפנימיות של השמש לשכבות הגבוהות באטמוספירה שלה וקרינה מגנטית חזקה הם בין הגורמים לכתמים. כתמי השמש מורידים מעט מבהירות השמש ויש להם גם השפעה על האקלים בכדור הארץ. אזורים של כתמי השמש שפעילים מבחינה מגנטית מייצרים לעיתים התפרצויות שמש השולחות מטענים חזקים לחלל, כאשר מטענים אלו פוגשים את כדור הארץ, יכולות להיגרם תופעות רבות החל מהזוהר בקטבים ועד שיבושים קשים במכשירי וברשתות החשמל.

כתמי שמש 20/06/2023
כתמי שמש 20/06/2023


כל תצפית בשמש מחייבת שימוש באמצעי מיגון תקני. צפיה ישירה בשמש מסוכנת ועלולה להביא לעיוורון. שימוש באילתורים כדוגמת פילמים שרופים, מסוכן אף הוא. האמצעי הבסיסי ביותר הוא משקפי ליקוי חמה הניתנים לרכישה תמורת שקלים בודדים. אבל לצפייה בכתמי שמש הם אינם יעילים הכתמים לרוב קטנים מדי. כדי לראות את הכתמים יש צורך באמצעי אופטי, משקפת, טלסקופ או מצלמה בעלת אפשרות זום גבוה.
חשוב: כאשר משתמשים באמצעי אופטי, המיגון חייב להיות האלמנט הראשון לפני כל עדשה! אסור באיסור חמור להשתמש במשקפי ליקוי על העינים ולהביט דרכם במשקפת. משקפי הליקוי, וכל אמצעי המיגון יעילים רק לאור השמש הרגיל, שימוש באמצעי אופטי מרכז את אור השמש ומגביר אותו וגם פילטר הגנה לא ישרוד!
כותב המאמר אינו לוקח אחריות על צפייה בשמש וכל המשתמש במידע המופיע להלן עושה זאת על אחריותו המלאה.

הראשון שצפה בכתמי שמש היה גלילאו. אמנם, כתמי שמש גדולים במיוחד נראים ללא ציוד עזר ואפשר להניח שאנשים ראו אותם בשעה שהשמש הייתה בשקיעה או מאחורי ענני אובך, אולם אף אחד לא תיעד אותם והבין את משמעותם. גלילאו הביט באמצעות הטלסוקפ שלו בשמש (גלילאו לא נקט מספיק אמצעי זהירות, ובסוף ימיו איבד את ראייתו, ייתכן כתוצאה מתצפיות אלו), וראה כתמים. חוסר השלמות של השמש הייתה מכה נוספת בתיאוריה היוונית הקלאסית לפיה גרמי השמים הינם מושלמים. גלילאו ראה מדי יום שמיקום הכתמים משתנה, ובסדרה ארוכה של רישומים משנת 1613 הוכיח שהשמש סובבת סביב צירה. הנה דוגמה לאיור אחד של גלילאו. כדי לקרוא עוד על תצפיותיו של גלילאו עברו לאתר פרוייקט גלילאו, שם תוכלו לראות עשרות רישומים מתאריכים עוקבים וחיבורם לסרטון אנימציה.

איור כתמי שמש של גלילאו משנת 1613
איור כתמי שמש של גלילאו משנת 1613


הדרך הטובה ביותר היא באמצעות פילטר מותאם למצלמה או טלסקופ שלכם. מחירו של פילטר שמש מזכוכית מותאם לעדשת מצלמה (אני משתמש בעיקר בו) או לטלסקופ אינו יקר במיוחד, אבל ניתן לבנות פילטר כזה תוצרת בית. לשם כך יש לרכוש גיליון פילטר שמש מחנויות בארץ או בחו"ל.הגיליונות מגיעים במבחר גדלים ורצוי לקנות גיליון שיספיק לכמה מכשירים. במבט בעין דרך הפילטר תראו בעיקר חושך. למטה דוגמה לחוט להט של מנורת ליבון.

כיום יש מצלמות בעלות זום גבוה. פי 24 30 50 וכו'. אלו מצלמות מצוינות לצילום כתמי שמש. אני משתמש במצלמת Canon Sx50. כדי לבנות פילטר למצלמה או למשקפת חותכים חתיכת קאפה בגודל גדול מעט יותר מהעדשה, חותכים חור עגול בקוטר העדשה, ומכסים את כל החור בפילטר. יש לוודא שהפילטר צמוד היטב למצלמה ואינו נופל ממנה כאשר המצלמה זזה. חצובת מיני מתאימה מאד למצלמות קלות משקל, ולמעשה כדאי לקחת אותה תמיד ביחד עם המצלמה.
חוט להט דרך פילטר שמש
חוט להט דרך פילטר שמש

מצלמה עם פילטר שמש
מצלמה עם פילטר שמש


כאשר צופים בשמש באמצעות פילטר המורכב על משקפת או טלסקופ יש לנקוט כמה אמצעי זהירות. קודם כל לבדוק כל הזמן שהפילטר מונח היטב ולא התרופף. לילדים יש נטייה לפעמים לגעת בפילטר או לחסום עם היד שלהם את שדה הראייה של הצופה. יש להסביר שאסור לעשות זאת ולהשגיח שהפילטר לא נופל. עם משאירים את המשקפת בשטח, יש תמיד לכסות את כל העדשות בפלסטיקים ולא להשאיר ללא השגחה. אם המשקפת/מצלמה/טלסקופ על חצובה, יש להטות אותם לחלוטין מכיוון השמש. בקיצור, צריך להיזהר מאד. כמו כן יש לבדוק את הפילטר מפעם לפעם אם לא נקרע או נשרט.

נתוני הצילום הם פשוטים, פוקוס אפשר לכוון לאינסוף, זמן חשיפה הוא לרוב 1/100 של שנייה, ISO לא כדאי יותר מ-400. עדיף לבצע מעט חשיפת יתר, לראות יותר פרטים. שימוש בחצובה כדאי מאד עד חובה, ואם אין כבל או שלט להפעלה, כדאי לבצע השהייה של 10 שניות שתבטל את הרעידות הקטנות ותבטיח צילום איכותי יותר.

השעה המומלצת לצילום היא שעת חצות היום, כאשר השמש גבוה בשמים והתמונה תתקבל איכותית יותר. שימו לב שבגלל סיבוב כדור הארץ, מיקום הכתמים כפי שנראה לצופה בכדור הארץ ישתנה במשך היום. תרגיל מעניין הוא לצלם בבוקר בצהרים ובערב ולהשוות את התמונות. השמש נעה סביב צירה במהירות משתנה של 25-35 יום. המהירות משתנה כי השמש הינה כדור גז ולא מוצק, ולכן המהירות לא אחידה. הכתמים נעים על גבי השמש ולכן בכל יום, הכתמים יהיו במיקום אחר (גם אם שעת הצילום אחידה). כמו כן, בגלל שהשמש עצמה נטויה סביב צירה וגם הוא מסתובב התנועה של השמש מורכבת מאד ולמעשה בניגוד לירח, אנו רואים בכל יום את השמש בצורה מעט שונה. מסיבה זו קשה מאד לסנכרן בין צילומים של כתמי שמש על ימים עוקבים ותנועתם לא תהיה על קו ישר. כתמי שמש מקבלים מספור ואפשר להתעדכן במצב כתמי השמש ובעוד דברים מעניינים באתר SpaceWeather שם מופיעה תמיד מפת כתמים מעודכנת.

 אני נהנה מאד לצפות בכתמי שמש, ומשתדל לצלם אותם באופן תדיר. יש כתמי שמש גדולים מאד, שאותם כן אפשר לראות במשקפי ליקוי, במקרים כאלו אני מוציא ברחוב זוג משקפים ומראה לאנשים. באחת השבתות ערכתי אפילו תצפית ברחבת בית הכנסת, לאחר התפילה, באמצעות משקפת עם פילטרים בה צפו ילדים ומבוגרים רבים. רב הקהילה, העלה בהומור  חשש שמא השימוש בפילטר, המסנן אור לא רצוי הוא כמלאכת בורר, אולם חשש זה נדחה שכן הפילטר מנחית את כל אורכי הגל בצורה שווה...

הנה מבחר צילומי כתמי שמש שלי מהימים האחרונה , ניסתי לישר אותם כך שפני השמש יהיו פחות או יותר באותה זווית וכך רק תזוזת הכתמים תיראה. בתמונה הראשונה סדרת כתמים על פני השמש
כתמי שמש 14/02/2014
כתמי שמש 14/02/2014
 לאחר יומים, הכתם השמאלי ביותר דעך, והאחרים מתחילים להעילם בצד הלא נראה של השמש.
כתמי שמש 16/02/2014
כתמי שמש 16/02/2014

כתמי שמש 17/02/2014
כתמי שמש 17/02/2014
 התמונה הבאה כבר רוב הכתמים נעלמו, אבל מצד שמאל רואים כתמים חדשים
כתמי שמש 18/02/2014
כתמי שמש 18/02/2014
כתם שהיה במרכז השמש מגיעה לקצה תוך ששה ימים וכתמים חדשים מתפתחים
כתמי שמש 20/02/2014
כתמי שמש 20/02/2014

הסבר על תזוזת כתמי השמש במהלך היום עקב סיבוב כדור הארץ

יום רביעי, 19 בפברואר 2014

קנופוס

קנופוס הוא הכוכב השני בבהירותו בשמים, אחרי סיריוס. חודשים אלו (דצמבר-מרץ) הם הזמן הטוב ביותר לצפות בקנופוס. אם הוא כל כך בהיר למה לא שמנו לב אליו עד היום? הסיבה היא שקנופוס הוא כוכב דרומי מאד. הנטייה (דקלינציה) שלו היא 52- מעלות, מה שאומר שכל מי שנמצא מעל קו רוחב 38, מרבית אירופה וחלקים גדולים מארה"ב לא יכולים לראות אותו כלל. מאזור מרכז הארץ, קו רוחב 32 הוא לעולם לא ייראה גבוה יותר מ-6 מעלות! כמובן שגם משך השהייה שלו מעל האופק נמוך בהתאם, פחות מחמש שעות! (לשם השוואה, כוכב סיריוס שגם הוא דרומי, שוהה מעל האופק כמעט 11 שעות. כוכב הצפון, שוהה מעל האופק 24 שעות).

ככל שקנופוס בהיר, בישראל הוא בקושי נראה, כוכבים נמוכים הם חיוורים יותר, רואים זאת אפילו על השמש שבשקיעה מאבדת מזוהרה הבוהק. גם קנופוס מושפע מכך ולכן מישראל הוא לא יראה בהיר במיוחד, אבל הוא בין הכוכבים הבודדים שתוכלו לראות, אפילו ממרכז העיר, בגובה כל כך נמוך בשמים.
כל מה שצריך לעשות זה להסתכל, וזה אפילו קל למצוא אותו. ניעזר בחבר שלו, הכוכב הבהיר ביותר בשמינו, סיריוס, בקבוצת הכלב הגדול. קנופוס נמצא כמעט בדיוק מתחתיו. כאשר סיריוס בשיא גובהו בשמים, רדו למטה עד שתראו נקודה מנצנצת סמוך לאופק. זהו קנופוס. הקפידו להביט לכיוון דרום והתרחקו מכל מקור אור גלוי. גם מתוך עיר הוא ייראה.

לקנופוס חשיבות עצומה בניווט הימי בימי קדם ועד המצאת ה-GPS. שייטי הים הדרומי הסתמכו עליו, וגם השייטים בים התיכון היו צריכים אותו. בים התיכון הוא כל כך נמוך שלא משנה מתי רואים אותו, כיוונו יהיה מאד מאד קרוב לדרום. כוכב מועיל ביותר. מרחקו נקבע לאחרונה בסביבות 310 שנות אור.

כוכב קנופוס הוא הבהיר ביותר בקבוצת קארינה, קבוצה כמעט ולא נראית מישראל, שמה העברי הוא שדרית והיא חלק מקבוצת הכוכבים העתיקה ארגו, הספינה, מסיפורי יאסון וגיזת הזהב. הקבוצה ידועה מאד גם בגלל ערפילית אטה-קארינה, ערפילית יפהפיה וקשה מאד לצפייה בישראל, נראית בקושי מהדבר בנגב וסמוך מאד לאופק. מחצי הכדור הדרומי זוהי אחת הערפיליות היפות שיש בשמים.

הנה תמונה בה רואים את כוכב קנופוס בשיא תפארתו. הוא נמוך ביותר ותאמינו לי שעמדתי רחוק מהעצים....
כוכב קאנופוס
כוכב קאנופוס

בחודשים אוקטובר ונובמבר קנופוס נראה בשעות הלילה הקטנות.
באמצע דצמבר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 23:45-00:15 כל שבוע שעובר הזמן יורד בחצי שעה.
באמצע ינואר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 21:45-22:15.
באמצע פברואר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 19:45-20:15 בשיא גובהו.
באמצע מרץ קנופוס ייראה מצוין בין השעות 17:45-18:15.
ולאחר מכן הוא כבר לא ייראה בשעות הלילה.