הספר היסטוריה של המדע מאת ג'ון גריבין (הוצאת עליית הגג) מהווה מצד אחד מבוא מצוין לתחום ומצד שני סיכום טוב של התחום. הספר עב כרס ומחזיק כמעט 700 עמודים ומסכם את ההתרחשויות בכל תחומי מדעי הטבע אולם עקב כמות הנושאים והאישים הנמצאים בו, הדיון בכל אחד מהם מוגבל מאד ולכן הספר מהווה רק מבוא, כאשר רשימת המקורות המלאה יכולה לשמש כהמשך מצוין (כולל חלק מהספרים שקיים עבורם תרגום בעברית). הספר דן במדע משנת 1543 ועד תחילת העשור. שנת 1543 אינה מקרית, המחבר, פרופסור לאסרטופיזיקה מתחיל את סיפרו עם פרסום הספר "על אודות הסיבובים של גרמי השמים", שאמנם לא היה מדעי כל עיקר (ואפילו לא סיפק תחזיות טובות יותא משל תלמי), אולם היווה את הדחיפה הראשונה למדע חדש, מדע המבוסס על עובדות, על ניסויים ותצפיות, אישושים והפרכות. כך ממשיך המחבר שנה אחרי שנה ומדען אחרי מדען את המסע בתולדות המדע תוך הבחנה בתקופות השונות, החל מהתקופות בהן חובבים יכלו להכיר את כל תחומי המדע ולתרום תרומה משמעותית לכל אחד מהם, תקופה שהסתיימה בערך במחצית המאה ה-19 ועד להתמחויות הספציפיות שיש כיום שמגיעות לתחומים צרים במיוחד. לקורא שאינו חובב מדע מובהק, יכול הספר לשמש כמעין סיכום, אולם זהו יהיה סיכום סוביקטיבי ביותר. הספר נכתב על ידי מדען ומנקודת מבט של מדען. לא של היסטוריון ולא של פילוסוף. ככזה המחבר דוחה מספר תפיסות פילוסופית אודות המדע (ובפרט את תפיסתו של תומס קון אודות המהפכות המדעיות, אולם גריבין בעצמו משתמש במונח מהפכה כאשר הדבר נוח לו ומשרת את מטרותיו (המהפכה של ניוטון, המהפכה של דרווין) ונמנע מכך כאשר הדבר אינו משרת את תוכניותיו (תארויות היחסות הכללית של איינשטיין ומכניקת הקוונטים אינו נכללות במושג מהפכה לתפיסתו, למרות שהן אפילו עולות על המהפכות הקודמות. לכן, אין להתייחס לספר כאוביקטיבי, וגם המחבר, אמנם רק בסוף דבריו מציין זאת, אולם דן בעיקר ביתרונות הסוביקטיביות כאשר הם באים מהצד שלו כמדען. לחידוד ההבדל ולהעמדת המחבר לא כהיסטוריון אלא כמדען נציין ששמו המקורי של הספר באנגלית הינו פשוט "מדע" SCIENCE כאשר ההיסטוריה מופיעה בכותרת משנה בלבד.
למרות כך ואלי דווקא בשל עובדת היות המחבר איש ומדען, הספר עצמו כולל לא מעט היסטוריה ותיאור של המדענים עצמם, לפעמים תיאור הנצרך להבנת הרקע המדעי ולפעמים לא. לפי גריבין המדע הוא פעילות אישית שתוצריו אינם אישיים כלל אלא אמורים להיות אמיתיות אוביקטיביות ומוחלטות (וזאת כמובן בניגוד לדעות ההיסטוריונים והפילוספים כגון פופר שהמדע יכול בעיק להפריך דברים ולהציע מודלים, שיתפתחו לתיאוריות שניתנות לאישוש בלבד). מוזר אולי שדווקא התחום המתימטי הכמעט יחיד בו ניתן להגיע לאמת מוחלטת, המתימטיקה, נדון בצורה מועטה ביותר בספר, כאילו המתימטיקה אינה חלק ממדעי הטבע, זאת אולי מכך שהמתיטיקה אינה מדע ניסויי, והיא גם לא מדע היכול לתת ניבויים. כמובן המתימטיקה הייתה נצרכת מאד לכל תחומי המדע החל מחישובי מסלולי הכוכבים (הדורשים את החשבון האינפינטיסימלי) ועד תאורית היחסות הכללית בה נעזר איינשטיין בחברים מתימטיקאים מפני שלא היה לו הידע הנדרש. רשימת המקורות הכוללת לא פחות משמונה מספריו של גריבין עצמו (שטרם תורגמו לעברית) מראה שהוא באמת אוהב מאד את הפעילות המדעית, של החשיבה, התמקדות בבעייה, נסיונות לפתרון, מתן ניבויים, עריכת ניסויים ובדיקת התוצאות.למרות אורכו של הספר הוא מחולק לפרקים ולפרקי משנה ולכן קריאתו שוטפת. השפה בהירה ביותר. היא אינו עושה נסיון להסביר כל תחום מדע לעומק, נסיון שנדון לכשלון מראש אלא מסתפק בהסברים תמציתיים. אולם לקורא המתעניין יותר במדעים, היקף החומר בספר לא יהיה מספק והוא יראה בספר מבוא בלבד להמשך קריאתו במדעי הטבע.
ולכן למרות שלפי גריבין המדע הוא אוביקטיבי ומוחלט (ואיך אמירה זו מסדתרת עם מכניקת הקוואנטים איני יודע), הרי שייעוד הספר, סיכום או מבוא הינו סוביקטיבי לחלוטין ותלוי בקורא.
היסטוריה של המדע
2001-1543
הוצאות ספרי עליית הגג
ג'ון גריבין
תרגמה דפנה לוי
סדרת פילוסופיה ומדע
תש"ע 2012
למרות כך ואלי דווקא בשל עובדת היות המחבר איש ומדען, הספר עצמו כולל לא מעט היסטוריה ותיאור של המדענים עצמם, לפעמים תיאור הנצרך להבנת הרקע המדעי ולפעמים לא. לפי גריבין המדע הוא פעילות אישית שתוצריו אינם אישיים כלל אלא אמורים להיות אמיתיות אוביקטיביות ומוחלטות (וזאת כמובן בניגוד לדעות ההיסטוריונים והפילוספים כגון פופר שהמדע יכול בעיק להפריך דברים ולהציע מודלים, שיתפתחו לתיאוריות שניתנות לאישוש בלבד). מוזר אולי שדווקא התחום המתימטי הכמעט יחיד בו ניתן להגיע לאמת מוחלטת, המתימטיקה, נדון בצורה מועטה ביותר בספר, כאילו המתימטיקה אינה חלק ממדעי הטבע, זאת אולי מכך שהמתיטיקה אינה מדע ניסויי, והיא גם לא מדע היכול לתת ניבויים. כמובן המתימטיקה הייתה נצרכת מאד לכל תחומי המדע החל מחישובי מסלולי הכוכבים (הדורשים את החשבון האינפינטיסימלי) ועד תאורית היחסות הכללית בה נעזר איינשטיין בחברים מתימטיקאים מפני שלא היה לו הידע הנדרש. רשימת המקורות הכוללת לא פחות משמונה מספריו של גריבין עצמו (שטרם תורגמו לעברית) מראה שהוא באמת אוהב מאד את הפעילות המדעית, של החשיבה, התמקדות בבעייה, נסיונות לפתרון, מתן ניבויים, עריכת ניסויים ובדיקת התוצאות.למרות אורכו של הספר הוא מחולק לפרקים ולפרקי משנה ולכן קריאתו שוטפת. השפה בהירה ביותר. היא אינו עושה נסיון להסביר כל תחום מדע לעומק, נסיון שנדון לכשלון מראש אלא מסתפק בהסברים תמציתיים. אולם לקורא המתעניין יותר במדעים, היקף החומר בספר לא יהיה מספק והוא יראה בספר מבוא בלבד להמשך קריאתו במדעי הטבע.
ולכן למרות שלפי גריבין המדע הוא אוביקטיבי ומוחלט (ואיך אמירה זו מסדתרת עם מכניקת הקוואנטים איני יודע), הרי שייעוד הספר, סיכום או מבוא הינו סוביקטיבי לחלוטין ותלוי בקורא.
 |
| היסטוריה של המדע |
היסטוריה של המדע
2001-1543
הוצאות ספרי עליית הגג
ג'ון גריבין
תרגמה דפנה לוי
סדרת פילוסופיה ומדע
תש"ע 2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה