אמסטרדם - שבוע בעיר: המלצות, מקומות ורעיונות

רוצה לנסוע באזור הניו-ייר לאמסטרדם, שאלה אשתי, ואני עניתי בטח, למה לא. הביקור הקודם בהולנד הצריך ביקור תיקון. הטיול היה יכול להיות מושלם, ללא רכב פגום מחברת ההשכרה, עד כדי סכנה, וכאבים טורדניים שהתבררו כבעיות שיניים הדורשות טיפול שורש. בהחלט היה צורך בחוויה מתקנת.

אני בעיקר רציתי לבקר שוב במוזיאונים המפורסמים. אמנם בכל ארבעת המוזיאונים החשובים (רייקס, ואן גוך, מאוריציוס וקרלר מולר) כבר ביקרתי, אבל ואן גוך היה מפוצץ מדי בשביל להצליח לראות משהו, הרייקס גדול מדי בשביל להספיק אותו כמו שצריך בבקושי שעתיים שהתאפשר ועל מה שקרה במאוריציוס עוד נדבר. בכל אופן, אני צריך את הזמן שלי. וכמובן שיש עוד מיליון דברים לעשות בעיר הזו. אז אשתי קנתה כרטיסים, באיזי ג'ט, בשעות כאלו שאמנם לא מאבדים שינה בלילה, אבל מגיעים ביום הראשון לקראת לילה וביום האחרון צריך לאבד שינה כי הטיסה היא בבוקר, סך הכל 7 לילות וששה ימים מלאים של חופשה.

מראה אופייני באמסטרדם - תעלה, גשר בתים ואופניים

הדירה - אנחנו לא אוהבים מלונות אלא מעדיפים דירות, בעיקר כי יש בהן מטבח ואז אפשר לבשל ולהכין אוכל לבד ממה שהבאנו מהארץ ונפתרו בעיות הכשרות. אשתי מצאה באתר דירות הולנדי, דירה על אחת התעלות, בבניין בן כמעט 400 שנה, דירה אוטנטית ומקושטת עם אריחי דלפט, חלקם מקוריים, ובקיצור דירה הולנדית אמתית, עם מטבח מצויד ומאובזר. יתרונות - מיקום ממש באמצע העיר, לרוב המקומות מגיעים ברגל. אוטנתיות לעומת סתם מלון, מרחב גדול יותר ממלון, מטבח. החסרונות - דירה נמוכה ממפלס הרחוב, יש משאבות לביוב ולמים, עושה קצת רעש. קרוב לכנסייה ויש צלצולי פעמונים (לא נורא, זה רק עד 11 בלילה וממילא לא הלכנו לישון לפני), תקרת העץ חורקת כאשר מישהו הולך בקומה למעלה.

הדירה באמסטרדם

הדירה באמסטרדם

התוכנית - לא תיכננתי כמעט כלום. נקנה כרטיס מוזיאונים, נלך למוזיאונים ונוסיף דברים על הדרך. אשתי הזמינה כרטיסים לבלט (סינדרלה של פרוקופייב) וכרטיסים לחווית היינקן (חובה להזמין מראש) ושיט לילה במסלול האורות ובכל השאר הייתי גמיש.

מצלמה - אתם יודעים שאני אוהב לצלם, אבל הפעם קיבלתי החלטה אמיצה. אני לא נגרר עם תיק ומצלמה DSLR ועדשות כבדות ועוד. כבד מדי ומסורבל מדי. זו לא נסיעה לאיסלנד ולא לליקוי חמה. ממילא קניתי סלולרי חדש (גלאקסי S9) בעיקר בשביל המצלמה שלו וקיוותי שהיא תספק. לא הצלחתי לגמרי להתאפק והוספתי מצלמה קומפקטית (הישנה ישנה ישנה שלי אבל עדיין תקינה לחלוטין), CANON SX50, לגיבוי ולקצת זום אם נצטרך (ראו ביום האחרון בדלפט). ההחלטה התגלתה כמוצלחת. הגלאקסי מתפקד מצוין, מאפשר צילום קל ונוח ועזר מאוד במוזיאונים (צילמתי מקרוב ובחנתי פריטים שבעין בקושי רואים).

כרטיס מוזיאונים - פעם היה פשוט. תמורת 60 אירו קנית כרטיס שנתי. ההולנדים קלטו את העניין והגבילו את הנפקת הכרטיס לתושבים בלבד. ניסינו לרכוש דרך הכתובת של הדירה, אבל בשביל לשלם צריך חשבון בנק הולנדי. אם יש לכם חבר עם חשבון שיקנה לכם, אשריכם, אם לא, תשלמו יותר. קניתם כרטיס מוזיאונים אנונימי? הוא תקף ל-5 כניסות בלבד. יכולתי להסתדר עם זה, אבל אשתי סיפרה לי שלמכר שלה סרקו את הכרטיס בתערוכות שונות באותו מוזיאון וכך רוקנו לו אותו. בכל אופן, הייתי צריך פתרון אחר ולאחר בלבול רב בכל מה שקשור לכרטיסים קניתי כרטיס IAMSTERDAM ל-96 שעות ב-105 אירו. הוא כולל מוזיאונים באמסטרדם ותחבורה ציבורית, כל אחד ל-96 שעות שלא חייבות להתחיל באותו זמן. פתרון נוח לכל הדעות. לשאר המוזיאונים, אין מה לעשות, משלמים.

קניות מצרכים - קניות מצרכים ברשת הסופרמרקטים אלברט הנין. שימו לב שלא מקבלים שם ויזה. מזומן או מאסטרקארד. בשאר המקומות ויזה התקבלה ללא שום בעייה. יש גלידה בן אנד ג'ריז כשרה ופירות וירקות בשפע.

אמסטרדם - לא נעים לי להגיד, אבל משהו לא טוב עובר על העיר. העובדה שמכל אירופה שם מותר לעשן מריחואנה מביאה אליה לא מעט אנשים שזה (והקניות בזארה/פריימרק/H&M)  כול מה שמעניין אותם. הרגשנו את זה גם בטיסה הלוך. ויש לתיירות השלכות, בעקר על רמת הניקיון בעיר, על חנוית הקנאביס כל שני מטר (וגם חנויות אביזרי מין, כי רובע החלונות האדומים עדיין פעיל). אני מה לי מכל אלו. רציתי רק לפגוש שנית את הנערה עם העגיל, את פרנסיס קוך וחבורתו ואת וינסנט. נראה לי שגם להולנדים קצת נמאס מתיירות הסמים והנזקים שלה, רק שהם לא יודעים איך לשים לה סוף ובפרט שהתיירות הזו מכניסה מילארדים למדינה.

הבתים - אי אפשר לטעות בבתים של אמסטרדם. כולם דומים וכולם שונים. רובם צרים מאוד (המיסים ניגבו לפי רוחב הבית) וכמעט כולם עקומים. העקמומיות כלפי הרחוב היא מכוונת, הבתים נוטים קדימה, כי בגלל המדרגות הצרות, והעבודה שהקומות הגבוהות שקשה לטפס אליהן  שימשו לרוב מחסן, השתמשו בגלגלות להעלות ולהוריד משם דברים דרך החלונות, ורצו להרחיק את המשא מהחלונות הנמוכים יותר להקטנת הסיכון לשבר. העקמומיות הצידה היא תוצאה של שיטת הבנייה. כדי לבנות באמסטרדם הוכנסו קורות עץ מרובות דרך האדמה ומי התהום עד לקרקע היציבה והם היסודות של הבית. כל עוד העץ במים, הכל טוב, אבל עם מפלס המים יורד, ואפילו בהולנד הוא יורד לפעמים, העץ נחשף לאוויר, מתחמצן, ומתעקם. וכך אפשר לראות בתים נוטים ועקומים. פתרון הנדסי לבעייה? אני לא מכיר, אבל ההולנדים התגברו על הרבה אתגרים וגם לכך ימצאו פתרון.
עוד שימו לב לאריחים ותבליטים על הבתים, שמתארים לרוב מה עשה מי שגר באותו הבית. יש מאות כאלו על המון בתים וכדאי פשוט להביט למעלה. כדאי גם להביט למטה, ומפעם לפעם תמצאו אבן היתקלות, שטולפרשטיין, לזכרון יהודים שגורשו מבתיהם.

תבליט על בניין באמסטרדם

תבליט על בניין באמסטרדם

תבליט על בניין באמסטרדם

אנה פרנק

אז אתה הולך לאתרי שואה ולא הולך לבית אנה פרנק? טוב, זה מורכב. מאז קריאת הספר קץ השואה יש לי בעייה קשה עם המחזה אנה פרנק, עם כך שרוב הצופים בו כלל לא מודעים לסופה של אנה בברגן בלזן, ועם כך שהוא נהייה מעין מייצג עולמי כמעט בלעדי של השואה. הוא ורשימת שיינדלר. בשל כך ויתרתי על ביקור בבית אנה פרנק. אולי בפעם אחרת. כדאי לדעת שכרטיסים נמכרים רק מראש. חלקם ניתן להזמין זמן רב מראש ואחרים נמכרים באותו יום כך שאם אין לכם כרטיס תשמרו על גמישות, נסו לקנות כרטיס בבוקר ותכננו את היום בהתאם.

איך מתלבשים? כמו בכל אירופה גם באמסטרדם קר. לא היה גשום רוב הזמן וגם כשירד גשם הוא היה חלש. בתוך מבנים חם חם חם. הכי טוב ללבוש גופיה עבה, חולצה, אפשר גם קצרה, וכמה סוודרים/מעילים/פליזים שאפשר להוריד מהר, חם צוואר וכובע צמר. בכל מקום יש מלתחה בה הפקדתי את כל הפריטים (לפעמים יש ארונות וכדאי להצטייד במטבעות של אירו או חצי אירו שמקבלים בחזרה). ככה לא היה לנו קר בחוץ ולא היה לנו חם בפנים.

לאחר ההקדמה הינה פירוט התוכנית המלא, אדגיש שרובו בוצע על ידי ביחיד, ואשתי עשתה פעילויות אחרות.

חמישי - טיסה
בטיסה עצמה, חוץ מחברה של צעירים רעשניים שמטרתם כבר הוזכרה, הצלחתי לשבת על שלשת מקומות שלמה לעצמי. התעלומה, איך במטוס מלא יש שלושה מקומות פנויים נפתרה מהר מאד. בטיסה הקודמת, מי שישב במקום הזה הקיא והמושבים היו רטובים. אך רק האמצעי היה רטוב, מה שלי לא הפריע כלל. היה גם מעט ריח אבל האף סתום, ובכל מקרה גם שתי שורות ליד הריחו. וכך העברתי את הטיסה ברווחה תוך קריאת ספר.
במהלך הטיסה ניצלתי גם את הזמן להתבוננות בים ובעננים, בשקיעה שנמשכה שעתיים מדהימות ביופיין עם צבעים משגעים ובמטוסים סמוכים שיצרו פסי התעבות (CONTRAILS)

עננים מהמטוס

בשעות הרבות של השקיעה, השמיים נצבעו בספקטרום הצבעים המלאה, כולל גוונים ירוקים וטורקיז.

שקיעה יפהפיה מהמטוס

יום שישי - האג

הייתי בהאג בעבר, בטיול בהולנד, כל המשפחה המורחבת, ההורים שלי, אחיות והילדים. בהאג היינו במוזיאון אשר, בפנורמת מאסדך ואז נגמר הזמן. אני התחננתי לאיזה קצת זמן במאוריציוס, וקיבלתי רבע שעה. לתת למישהו כמוני רבע שעה במאוריציוס, אפילו שהוא מוזיאון קטנטן, זה ממש פשע נגד האנושות. כמעט והלכנו לבית המשפט הבינלאומי, ממילא אנחנו בהאג. רצתי לי בין החדרים ובקושי רב ראיתי כמה תמונות. הפעם אין שום בעיות. כבר בשעה תשע אני על הרכבת ולאחר כשעה ועוד קצת הליכה, במאוריציוס. סיור מרתק של כמה שעות ועוד ביקור בגלריה, אולם נייחד לו פוסט נפרד ורק נביא כאן כמה תמונות.

עצים בכל מקום

יש תמונות שכתבו עליהן ספרים והן נהיו מפורסמות הרב היותר. אין ספק שהנערה היא אחת מהן, ובחדר לידה, החוחית של פאבריציוס.

נערה עם טורבן שכיום מכונה
נערה עם עגיל פנינה - יוהאנס ורמר

ביננהוף האג

ערב שבת ושבת

באמסטרדם יש עירוב, לפחות ברוב העיר מה שמאפשר נוחות מרובה. הלכתי להתפלל בערב שבת בבית הכנסת הפורטוגזי העתיק והמרשים. נרשמתי מראש, לקחתי דרכון והייתי הראשון למניין. לא ממש מדייקים שם. למרבה הצער למנחה לא היה לנו מניין ולקבלת שבת וערבית היינו בדיוק עשרה. אין מה לעשות, הרבה הולכים לחב"ד, כי שם יש גם ארוחה. בחורף לא מתפללים בבניין הגדול אלא בשטיבל ליד. נוסח התפילה מיוחד ובעל שינויים רבים והיה מעניין לעקוב אחריו.

לאחר ארוחת שבת חגיגית בדירה, זמירות וברכת המזון, יצאנו לטיול רגלי נעים וארוך באזור.

שבת

גם בבוקר הלכנו לבית הכנסת הפורטוגזי ומאחר והקפדתי לאחר, כבר היה מניין. פגשתי שם חברים מהארץ והייתה תפילה יפה. לאחר התפילה קידוש קטן ואחד המתפללים דובר עברית ערך לנו סיור מאורגן בבית הכנסת הגדול. לבית הכנסת אין תאורה מלאכותית והוא מואר אך ורק באמצעות נרות. לכן משתמשים בו בקיץ, כאשר לא צריך אור וגם לא צריך חימום. בחורף הוא נפתח רק לאירועים בתשלום ולשמחות שבעלי ממון אירופיים עורכים בו. הסיור היה מענין ותודתנו לעורכו.

לאחר ארוחת שבת ניצלתי את העובדה שיש עירוב ואפשר לטלטל ובאמצעות כרטיס המוזיאונים אפשר להיכנס לאתרים ואין צורך בכסף והלכתי לכמה אתרים.

מוזיאון המדע  - מוזיאון נמו. חגיגה לילדים, המון מוצגים ועל הכל אפשר ללחוץ (פה לא יכולתי לעשות הרבה בשבת), אבל כמוזיאון מדע היה פחות מעניין. לא להחמיץ את ההדגמה של "פעולת שרשרת", גולה קטנה שבסוף משגרת טיל לאחר הרבה חילופי אנרגיה.

לאחר מוזיאון המדע עצרתי לביקור במרכז תצוגה של יהלומים (אשתי עשתה שם סיור יותר מפורט בהמשך השבוע), ולאחר מכן חזרתי לבית כנסת אבל לא היה מניין למנחה, ולכן בדרך לדירה עצרתי בבית רמברנדט. זה המקום בו רמברנדט גר וצייר, אבל כיום אין שם אפילו יצירה אחת שלו, כך שאני לא לגמרי בטוח אם המקום מצדיק את התשלום. טוב, הוא לא, אבל ממילא יש כרטיס מוזיאונים.

לאחר ערבית והבדלה, עשינו עוד סיור רגלי, ונהננו מהבלט המלכותי של הולנד.

כולם תקועים במסכים שלהם

בית האופרה

סיום הבלט סינדלרה

יום ראשון - אומנות מרוכזת 

יום המוזיאונים. ואן גוך והרייקס כל כך קרובים, ומעט רחוקים מהדירה שלנו, כך שהיה נראה לי הכי הגיוני לעשות את שניהם ביום אחד. הכוונה המקורית הייתה לעשות את הרייקס בראשון לינואר, אבל ראיתי שעוד עשרות אתרים פתוחים ביום זה, ולא תהיה בעיה למצוא מה לעשות.

למוזיאון ואן גוך חייבים להזמין תור מראש, אז הזמנתי את התור הראשון לשעה תשע בבוקר והגעתי חמש דקות לפני הפתיחה. היה כבר תור קטן אבל נכנסתי שתי דקות אחר שפתחו. בגלל שבאתי מוקדם לא היה עומס ונהנתי מאד מהיצירות והשיטוט בהן, באופן איטי. גם לביקור במוזיאון זה נייחד פוסט נפרד, אך אסור לצלם בו אלא במקומות מועטים.

פינת הסלפי במוזיאון ואן גוך

 ואפילו הלכתי לסדנת ציור קצרה (שהיתי שם חצי שעה של מנוחה לגוף ולנפש)

אין ספק שלא ואן גוך, אבל היה כיף

לאחר שמיציתי את מוזיאון ואן גוך עברתי למוזיאון הסמוך לאומנות מודרנית. לא הבנתי כמעט כלום ממה שהולך שם, למרות שהיו כמה תערוכות ומיצגים מעניינים ולכן לא נדבר עליו הרבה. יצאתי ופניתי למחוז חפצי הרייקס, המוזיאון הגדול והחשוב בהולנד, אומנות וחפצי אומנות מכל הסוגים. גם למוזיאון זה נייחד פוסט נפרד.
בדרך גיליתי (סתם, קראתי על זה מזמן) שהאמסטרדמים לקחו את השלט שכולם נהנו לטפס עליו עם אותיות IAMSTERDAM. גם מהנפילות והפציעות נמאס להם. הוא עוד מוצב במקומות אחרים. חפשו ברשת.

אני תחת האות r . תמונת ארכיון. מוזיאון הרייקס מאחורי

אין יותר שלט אותיות בכיכר המוזיאונים

והנה התמונה המפורסמת ביותר. למה דווקא היא מכל הרמברנדטים? לא יודע. אבל היא תמונה נהדרת. כאן אתם רואים העתק שנמצא ליד המקור. קטן יותר ונוח לצילום. וגם רואים בו את התמונה במצבה המקורי כולל החלק השמאלי שנחתך מהמקור וגורלו אינו ידוע.

משמר הלילה - חיקוי של רמברנדט 

 אמסטרדם מוארת ומקושטת בהמון אורות בתקופת החגים.

רחוב באמסטרדם

רחוב באמסטרדם

בסופו של יום יצאתי מהרייקס סמוך לסגירתו ואפילו חובב אומנות כמוני היה מותש במיוחד לאחר 8 שעות במוזיאונים. אני שוב מציע לחלק את הביקור במוזיאונים אלו לשני ימים שונים.

היום עוד לא הסתיים, כי הגיע הזמן לחווית היינקן. לאחר כל כך הרבה אומנות, חצי ליטר בירה זה בדיוק מה שצריך. הזמנו כרטיסים מראש (נראה לי שכדאי מאד עד חובה), אבל היה עומס וחיכינו מעט. מכניסים קבוצות גדולות לפי השעה שהזמינו ואחר כך פחות או יותר מתפזרים בתוך המוזיאון. במקום מתוארת כל ההיסטוריה של המפעל, הסברים על תהליכי הייצור, טעימות, חוויות ספורט ובסוף כמובן שותים בירה. את הרבע השני ביקשתי כבר כבירת נטולת אלכוהול אך טעימה מאד. בחנות קנינו כוסות למזכרות ועוד הוספנו סכום קטן כך שיחרטו עליהן את השמות שלנו. עכשיו כבר באמת היה מאוחר.

חוויות מהיינקן

חוויות מהיינקן

הגביע הוא שלנו

חוויות מהיינקן

חריטת השמות מתבצעת במהירות ובאומנות

שני

את היום פתחנו בהמלצתה של אשתי בתצפית ממגדל ADAM. היא רצתה ללכת לזה מזמן ואני החלטתי להצטרף אליה ואת שאר התוכניות שהיו לי לאותו יום לדחות בכמה שעות. תמיד טוב לצפות על עיר מגבוה. גם לשם הגענו ראשונים. פשוט כי אנחנו קמים מוקדם ולמה לחכות אם יהיה תור. התצפית לא גבוהה במיוחד והיא גם מחוץ למרכז העיר. צריך לעבור את הנהר במעבורת (החינמית) מהתחנה המרכזית. לכן לא רואים ממנה את הצורה המיוחדת של העיר, אבל עדיין כולה נשקפת והמראה יפה. היו הרבה עננים והכל אפרורי אז לא רואים רחוק ועדיין הביקור היה נחמד מאד.

על המעבורת בדרך לחלק הצפוני. ברקע EYE מוזיאון הקולנוע

מגדל ADAM

 לבעלי לב חזק, יש גם מעין נדנדה בה אתם יוצאים מגבולות הבניין ומתנודדים בין שמים וארץ. אנחנו ויתרנו. בעונות היותר חמות, כל גג התצפית מלא בפופים ואפשר לרבוץ שם זמן רב.

גבוה מעל כולם

אמסטרדם מלמעלה

אמסטרדם מלמעלה

אמסטרדם מורכבת מבקבוקי היינקן

משם המשכנו לאתר שהתברר כסגור (למרות שבאתר אינטרנט הופיע כפתוח) ומשם התפצלנו. אני המשכתי למוזיאון הצילום (לא מעניין) ולאחריו דרך כיכר רמברנדט (ופסלי משמר הלילה) לגן הבוטני. אני אוהב גנים בוטניים והגן קטן, כמעט שום דבר לא פורח בדצמבר, אבל עדיין שקט ויפה.

הגן הבוטני באמסטרדם

הגן הבוטני באמסטרדם

לאחר הגן הלכתי למוזיאן הרמיטג'. אמסטרדם היא לא סנט פטרסבורג ובמוזיאון היו שלוש תערוכות, אחת אומנות איטלקית מהמאה ה-16, אחת אומנות מודרנית חביבה והתערוכה העיקרית, שגם מוצגת לזמן רב היא של דיקונאות הולנדיים קבוצתיים, תמונות "אחיות" של משמר הלילה, שהייתה מעניינת מאד וגם מלמדת לא מעט על ההיסטוריה של אמסטרדם. בנוסף מצאתי שם גם תמונה אחת של בית הכנסת הפורטוגזי, ולידו בית הכנסת האשכנזי שנחרב (כיום שוכן במקום זה המוזיאון היהודי וחלק מבית הכנסת שוחזר)

מוזיאון הרמיטג'

בתי כנסת באמסטרדם בציור ישן

לאחר ההרמיטג' עוד הספקתי להיכנס לבית מידות הפתוח לקהל אך לזמן קצר מאד שכן שעת הסגירה הוקדמה לשעה ארבע במקום לשעה חמש. לא נורא. חזרתי שוב דרך כיכר רמברנדט לצילומים עם הפסלים.

פסלי משמר הלילה בכיר רמברנדט

אני אוהב לבקר בחנויות ספרים ובדרך עברתי בכיכר SPUI ושם יש שתי חנויות גדולות. נכנסתי לשתיהן לסיבוב קצר. אחת מהן אף הקדישה פינה לסופר עמוס עוז שנפטר כמה ימים קודם. עוז אהוב מאד בהולנד ורבים מספריו תורגמו.

חנות הספרים האמריקאית באמסטרדם

פינת עמוס עוז בחנות ספרים באמסטרדם

ותמיד יפה לצלם את התעלות במיוחד כאשר שטים שם ברבורים צחורים.

ברבורים בתעלה

שנה חדשה.

זנות ממוסדת באמסטרדם כבר שנים. סמים גם. ומסתבר שבשנה החדשה מותר גם חומרי נפץ. כל אחד יכול לקנות לו זיקוקים נפצים ושאר מרעין בישין והתוצאות בהתאם. מרדת החשיכה, חמש בערב, בומים בכל מקום, וגם זיקוקים בכל מקום. הריח? כל העיר מטווח אחד גדול. פציעות? בוודאי שיש, אבל את זה צריך לשאול את ההולנדים. מקום מרכזי לזיקוקים? אין, בכל העיר יש. כמובן שבכיכר דאם יש מלא, אבל גם במקומות אחרים. שימו לב שצריך להיזהר כשהולכים ברחוב. מקום הומה ריק מדי? כנראה משהו עומד להתפוצץ שם. החגיגות מסתיימות בלא מעט נפגעים, כולל נפגעים בנפש. שימרו על עצמכם.

וכך יצאנו כבר בערב לסבב זיקוקים ראשון וראינו לא מעט, כולל איש פרטי שהפעיל זיקוקים מטר לידנו. הנה:

הבומים נשמעו בכל פינה, והסתבר שאחד המוקדים קרוב ממש לדירה. אשתי הלכה לישון ואני שצריך שקט הבנתי שלא אצליח ולכן יצאתי באחת עשרה לסיבוב נוסף.

מאחר ומצאתי מקום ליד הדירה שראו ממנו טוב את אחד המוקדים החצי רשמיים, נשארתי שם, אבל פתאום שמעתי מאחורי קולות מוכרים. החברים מהארץ עברו שם במקרה, ראו אותי ואספו אותי איתם לכיכר דאם. אמרתי לכם פעם שאני שונא מקומות צפופים מדי? טוב, אז כיכר דאם בהחלט היה צפוף. הזיקוקים שם רציפים ללא הפסקה ואמנם כולם ספרו אחורה לחצות אבל לא באמת קרה משהו. בכל אופן, גם מזיקוקים נמאס מתישהו ובאחת הלכתי לישון. הרעש נגמר לפנות בוקר. העיר בבוקר שלמחרת? כמו אחרי אסון טבע, שאריות של דברים שרופים, ערימות אשפה כמו בחיריה, סירחון, סימני הקאות על המדרכות ובקיצור לא כל כך נעים. נחסוך לכם את התמונות.

DEN WAAG - בניין עתיק שכיום הוא מסעדה

סרטון זיקוקים מהכיכר

זיקוקים בכיכר DAM

זיקוקים ב ROKIN

שלישי

כולם ישנים. רק אנחנו ערים, אבל הכול נפתח מאוחר יותר. התחלנו את היום במוזיאון התעלות שם למדנו איך בנו את העיר ואת שלושת התעלות המפורסמות. הרן, פרינזן וקייזר (האדונים, הנסיך והקיסר). אני המשכתי משם לבית מידות נוסף המאכלס גם את מוזיאון התנ"ך. לאחר מכן פינקתי את עצמי בביקור בגן החיות.

דגם אמסטרדם במוזיאון התעלות

המשכן במוזיאון התנ"ך באמסטרדם

המקדש במוזיאון התנ"ך באמסטרדם

בגלל שאני זה אני, שום ביקור באירופה לא יהיה שלם בלי משהו שקשור לשואה. ככה זה. לא מסוגל להנות באמת בלי. ועל בית אנה פרנק כבר כתבתי למה ויתרתי. בסמוך לגן החיות וכחלק מאתרי הרובע היהודי, יש את מוזיאון השואה ההולנדי (עדיין בהקמה) ואתר זיכרון, של התיאטרון בו רוכזו יהודי אמסטרדם לפני גירושם.

אתר הנצחה לשואה אמסטרדם

אתר הנצחה לשואה אמסטרדם

מוזיאון השואה אמסטרדם

מוזיאון השואה אמסטרדם

לאחר מכן הגעתי לגן החיות בו תכננתי לבלות את אחר הצהריים עד הסגירה.

הופתעתי לגלות שם פלנטריום. טוב לא הופתעתי, ראיתי את זה באינטרנט. המדריך אמר לי שאני מוזמן למיצג, אבל הוא בהולנדית. הרגעתי אותו שאני אסתדר מצוין. היה יפה מאוד, הבנתי הכול והמדריך שלט בחומר וגם זרק מפעם לפעם משפטים באנגלית.

הפלנטריום בגן החיות

הפלנטריום בגן החיות

הפלנטריום בגן החיות

כוכבים זה טוב מאוד, אבל לגן החיות באים בעיקר בשביל לראות... חיות!

צב מים

לטאת קומודו

בחממת הפרפרים

 בכלוב הנשרים כמה נשרים נהנו מסעודת פגרים

ואחד מהם שכנראה תפס את עמדת התצפית פרש כנפיים ולא עזב.

נשר פורש כנפיים

 וגם האקוואריום בגן החיות מרהיב

דג באקוואריום

דג זהרון באקוואריום

 וזה דג די גדול, עם די הרבה שניים ומבט די זומם על כל מי שמסתכל עליו

דג באקוואריום

וסרטון נחמד של משפחת בונים:

גן החיות ARTIS יפה עם מגוון חיות רב ועשיר וכמובן שלא הספקתי את כולו.

ליד גן החיות אטרקציה נוספת, MICROBIA, גן חיות מיקרוסקופי שבו רואים חיידים וירוסים ויצורים מופלאים אחרים, דרך מיקרוסקופים. היה ממש מעניין ובהחלט פלאי הטבע לא נעצרים כאשר יורדים בסלקות הגודל, ואם תקחו את דובון המים (Tardigrade) כדוגמה, אפילו מתגברים.

דובון מים פי לא יודע כמה מהמציאות

דובון מים במיקרוסקופ

רוב דובוני המים במעין מצב של תרדמה, אבל יש גם אחד שקצת זז.

היום עדיין לא נגמר! באמסטרדם התקיים פסטיבל אורות. שונה מאד מזה של ברלין, שמה פשוט הוצגו מיצגים על בניינים, כאן בנו פסלים שונים (יש גם הקרנות על בניינים), רובם לאורך ה Herrengracht. בשיט רואים את כולם, אבל לצלם לא כל כך נוח ולכן לאחר השיט חזרנו ברגל בעיקר לצלם את STARRY NIGHT . את מיצג העכביש צילמנו ביום אחר.

מיצג STARRY NIGHT, פסטיבל האורות

מיצג העכביש. לא מיועד לסובלים מארכנופוביה:

רביעי 

יום שלם לביקור בעיירה דלפט היפה. הרבה אתרים בתכנון ואנו אצים רצים לרכבת שהיא אפילו ישירה לעיר ולא מצריכה החלפה (רוב הרכבות מצריכות החלפה). לאחר כשעה אנו בתחנת של דלפט ותוך כעשר דקות במרכז התיירות, שם הצטיידנו במפה, ואף קנינו כרטיס משולב.

מה יש לראות בדלפט: מרכז ורמיר, שתי כנסיות, ארמון פריזנהוף, ומפעל כלי החרסינה המפרסם ROYAL DELFT. אותי עניין בכנסייה רק הביקור במגדל התצפית אולם גם ככה הכניסה למרכז ורמר ולארמון עלתה כמו הכרטיס המשולב, אז כבר קנינו משולב. אפילו מקבלים קפה/שתיה חינם. יש גם מרכז תרבות ומוזיאון מדע ועוד גן בוטני אבל לאלו כבר לא היה זמן.

מרכז ורמיר הוא בבית בו הייתה גילדת הציירים. גם שם אין אפילו תמונה אחת של ורמיר, אבל יש העתקים של כל התמונות שלו מה שמאפשר לראות את כולן במקום אחד. מסתבר, שיש עוד כמה נערות עם עגיל פנינה, שמשום מה זכו לקצת פחות פרסום, תמונות בעלות אופי נוצרי שכל כך לא אופייניות לו (התמונות הראשונות שלו) ועוד. לדעתי חובבי אומנות יהנו שם, לומדים גם על טכניקות, ויש דיון בפרטים. הביקור אינו ארוך.

הכנסייה הישנה (והעקומה) בדלפט

 נסו לנחש למה דווקא הצטלמתי ליד תמונה זו

האסטרונום של ורמר (אני מסתיר את הגיאוגרף)

והנה עוד נערה עם עגיל פנינה, בתמונה שהיא כמעט זהה לתמונה היותר מוכרת, ומוצגת במטרופוליטן בניו יורק. מה ההבדלים? לא יודע. גם תמונה שבמוזיאון צריכה מזל.

עוד נערה עם עגיל פנינה

 וכאן עשו פינת צילום אופיינת לורמר עם החלון מצד שמאל דרכו נכנס האור. חבל שאין כאן כמה צעיפים שאפשר לשים על הראש ועגיל פנינה קליפס אמרה אשתי. כרגיל היא צודקת.

היו אתם ורמר במוזיאון ורמר

בכלל יש הרבה ורמיר בדלפט ובמקומות רבים תראו שלטי מידע. מקום חשוב או המקום אותו ציור ורמר LITTLE STREET שאמנם אין קביעה סופית איפה הוא, אבל ההשערה המובילה היא. התמונה עצמה נמצאת ברייקס וההגעה למיקום הייתה סגירת מעגל. את קברו של ורמיר תמצאו בכנסייה (הישנה נדמה לי). ישנה - מהמאה ה-13. חדשה - מהמאה ה-14. הכל יחסי.

המקום של LITTLE STREET של ורמר. בזמנו לא היו מכוניות

מגדל הכנסייה - 370 מדרגות צרות ומפותלות עד לפסגה! הסתבר שהמגדל אינו כלול בכרטיס המשולב. נו טוב, אין מה לעשות, שילמתי ועליתי. אשתי מראש ויתרה על המאמץ והלכה לסיור רגלי בעקבות ורמר בכל מיני תחנות בעיר. הפעם לא הפקדתי את המעילים בכניסה. הרי אפשר לצאת בראש המגדל וכדאי שהמעיל יהיה עליך. העלייה לא קלה, בפרט שלפעמים באים אנשים בכיוון השני. יש כמה מקומות באמצע לעצור עם מנגון השעון, ומנגון הצלצולים, ושני מקומות בהם ניתן לצאת החוצה (מתחת ומעל השעון). המראה מרהיב, הרוח מטורפת, ואני מפחד שהנייד לא יעוף.

דלפט מלמעלה

דלפט מלמעלה

פתאום אני חושב, אולי אני אראה את אשתי. נכנס פנימה מהמרפסת למגדל ושולח ווטצאפ, איפה את? אה ליד השער העתיק (השער המזרחי העתיק - De Oosterpoort )  תעמדי על הגשר ותנופפי לשלום, והיא חושבת אמנם שאני משוגע אבל זורמת.

המרחק - 550 מטרים, כלום בשביל הזום של המצלמה. והנה אשתי - היי שלום!!!

בכנסייה עצמה פחות מעניין. לא רק בתי הכנסת ריקים, גם הכנסיות כבר הפכו למוזיאונים, ובכנסייה החדשה תמצאו את קברו של ויליאם מאורנג', המלך ההולנדי הראשון, ששחרר את הולנד מספרד  למעשה מרד במלך ספרד אם להיות מדוייקים) ושילם כל כך בחייו.  גם בכנסייה הישנה אין הרבה מה לראות, בעיקר ויטראז'ים יפים.

קבר המלך ויליאם מאורנג'

סיפורי אליהו בויטראז'

מה שכן כדאי לעשות הוא לשוטט בנחת במרכז העיר. הוא קטן, יפה, עם תעלות וגשרים. מיני אמסטרדם אבל נקי ומסודר.

ארמון פריזנהוף - כאן לומדים על ההיסטוריה של הולנד, במאה ה-16 ואילך, ועל השחרור מהספרדים, וכמובן חווים את הרצח המחריד על מדרגות הארמון. חורי הכדורים נראים עד היום. מה עשו לרוצח אתם לא ממש רוצים לדעת (אבל אם אתם רוצים, הוצאתו להורג הייתה מזויעה גם באמות המידה של התקופה). במקום גם תצוגה של כל מלכי הולנד עד יורשת העצר הצעירה - קתרינה אמליה. אילן היוחסין מוצג בשטיח יפה.

תעלה גשר ואופניים - מראה אופייני במרכז דלפט

הנה וידאו קצר של שחזור הרצח הנורא:

החורים המקוריים מכדורי המתנקש

אילן יוחסין של מלכי הולנד

חצר הפריזנהוף

חלקה החדש יותר של דלפט

סיימנו את הביקור במפעל ROYAL DELFT שם למדנו על תהליכי ייצור החרסינה והצבע המיוחד, המתחיל כשחור ולאחר אפייה בתנור נהייה כחול. צפינו במוצגים ואך התרשמנו ממחירי הפריטים הנעשים בעבודת יד (יש גם פריטים בייצור המוני במחירים הגיוניים).

משמר הלילה על חרסינה מאוירת

צלחות אסטרונומיות

חצר מפעל רויאל דלפט

משמר הלילה למכירה - 24000 אירו וזה שלכם

מפעל רויאל דלפט ROYAL DELFT

משם ברכבת חזרה, אורזים וחוזרים.

אם היה לי עוד יום - הפעם הרגשתי שעשיתי והספקתי המון. גם מוזיאונים, גם אתרים מקומיים. אבל כמובן שבאמסטרדם עצמה ובוודאי אם יוצאים ממנה יש עוד המון מה לעשות. מיגוון מוזיאונים וחוויות (מאדם טוסו, ריפלי, עולמות הגוף שאין לו שום כוונה ללכת אי פעם) תחנות רוח וכמובן האיצטדיון ע"ש קרויף בו משחקת איאקס ועוד. כרגיל חשוב להשאיר משהו לפעמים הבאות. מי יודע, אולי עוד נגיע לאמסטרדם. כל מה שצריך זו תערוכה מיוחדת של ורמר למשל.