המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
מעוניינים בהרצאה בנושאי אסטרונומיה כללית ויהודית, או שילובים שונים שלהם? בכל הנושאים האלו יש לי ניסיון רב וידע שנצבר במשך השנים בעקבות לימוד מעמיק ואינטנסיבי ופעילות ענפה ברשת ומחוצה לה (אתרים ברשת, הדרכת תצפיות, העברת הרצאות) אשמח לחלוק חלק מהידע והאהבה שלי לנושאים אלו אתכם. הנה תיאור של כמה מההרצאות שאני מעביר ואשמח להעבירן גם לכם, בקהילה, חוג בית, מקום עבודה, ישיבה/בית-ספר וכו'.
ההרצאות מתאימות לקהל הרחב ורובן אינן דורשות ידע מוקדם ובתיאום מראש מתאימות גם לילדים ולנוער. הנכם מוזמנים לפנות לקבל פרטים נוספים והצעת מחיר, ואם יש לכם בקשה להרצאה מעט שונה בכל נושא אסטרונומי מהרצאת עומק על הירח ועד הרצאה העוסקת בפולסרים וקווזארים, אשמח להיענות לאתגר.
בכל שאלה ועניין אל תהססו ליצור קשר במייל gadieide@yahoo.com בטלפון 050-7325927 או בווטצאפ
הרצאות אסטרונומיה של גדי - שמש ירח ליקויים לווינים ועוד
הרצאות לדוגמה
מערכת השמש - סקירה כללית על הסביבה הקרובה שלנו, השמש, כדור הארץ, כוכבי הלכת והירח.
השמש - הרצאת עומק על הכוכב של מערכת השמש - ממה השמש מורכבת, איך היא עבודת ואיך חוקרים אותה מהארץ והחלל.
הירח - הרצאת עומק על השכן הקרוב שלנו אותו אנו רואים כמעט מדי ערב. איך נוצר הירח, מה יש עליו, איך התקדם חקר הירח, מרוץ החלל והמשימות לירח ומה צופן לנו העתיד בירח.
מסע וירטואלי במערכת השמש - אנו חיים במערכת השמש, אבל מה בעצם יש בה? האם נוגה קרוב יותר לכדור הארץ מאשר מאדים ומהם שבעת כוכבי הלכת העתיקים? בשעתיים מרתקות נלך, פשוטו כמשמעו, מהשמש ועד נפטון והרבה מעבר לו. מסע מרתק בסביבה הקרובה שלנו שאחריו נבין טוב יותר את מקומנו ביקום.
ליקויים - כל מה שרציתם לדעת התופעות המרתקות של ליקוי חמה וליקויי לבנה. על ההיסטוריה, האסטרונומיה והמתמטיקה מאחורי הליקויים, כולל חוויות אישיות מליקויי החמה המלאים בהם צפיתי.
הרצאה בנושא ליקויים אסטרונומיים
מבוא ללווינות - מתי החל המין האנושי לשאת עיניים לחלל ואיך הוא הגיע לשם. היסטוריה, הישגים, כישלונות ותמונת מצב נוכחית ולעתיד הקרוב.
קיצור תולדות מדידת הזמן- הזמן קיים מבריאת העולם והמפץ הגדול. מונחי הזמן הם מהמילים הראשונות בשפה, אבל איך בעצם מודדים זמן. בהרצאה נסביר על שיטות שונות ובעיקר נתמקד בשעוני שמש מהעת העתיקה ועד ימינו.
הרצאה בנושא זמן ושעוני שמש
נביאים וכוכבים - התנ"ך והמקורות משופעים בעשרות פסוקים ואמירות אסטרונומיות. חלקן לא מובנות ומעלות קשיים. באמצעות שימוש בידע אסטרונומי עכשווי נבאר פסוקים, נבואות ואמרות מהתנ"ך וחז"ל - מבריאת העולם ומעשה מרכבה ועד כוכב השביט האלי.
דת אמונה ומדע- האם גילויי המדע המודרני סותרים את הדת והאמונה? האם הם דווקא מחזקים טענות דתיות וכיצד כדאי ונכון לשלב בין האמונה והמדע על מנת להנות מכל העולמות? כל זה בהרצאה מרתקת המתאימה לנוער ולמבוגרים דתיים וחילוניים.
למי מתאימות ההרצאות
ערבי קהילה
העשרה למורים ומנהלים בבתי ספר
מקומות עבודה
מועדונים לגיל הזהב
חוגי בית
הכשרות למדריכי טיולים
כל מקום המחפשים הרצאות עם עניין והעשרה
לכל הרצאה קהל יעד מעט שונה אולם אין קהל יעד שאין עבורו הרצאה מתאימה!!
האם אפשר לדעת את הגיל של המכתשים על הירח? זו שאלה מצוינת ובהחלט יש אפשרות לשערך את הגילים ולכן צריך לעסוק קצת בגאולוגיה של הירח. כן יש כזה דבר, אבל נשים לב כי הקידומת "גיאו" שייכת רק לכדור הארץ. ולכן המונח לענף הזה המתייחס לירח הוא סלנולוגיה. הקידומת סלנו מתייחסת לירח ובהתאמה יש לנו גם את המונחים סלנוגרפיה וסלנודזיה ובקיצור בכל מקום ומונח שיש גיאו אפשר להחליף עם סלנו (לוויני תקשורת סביב הירח יהיה במסלול סלנוסינכרוני).
מעט מיתולוגיה
סלנה במיתולגיה היוונית היא, כמה מפתיע, אלת הירח, ואפילו הירח עצמו. בציורים או בפסלים, אם תתקלו בדמות שיש לה חרמש ירח על המצח זו תהיה סלנה (ולעתים גם ארטמיס ודיאנה). מקור השם מהשורש היווני שמשמעותו "אור". שם נוסף לסלנה הוא מאנה (MENE) שנגזר מהשם של המילה חודש, בדיוק כמו MOON ו MONTH אבל גם MEN איש וכך יש לירח בפילוסופיה היוונית צד נקבי וצד זכרי המתבטא בשמות אלו. מכל המיתולוגיה הזו, שלא ממש מעניינת אותנו, נשאר המונח בלבד, ובנוסף זה שם למשפחת דגים שמישהו החליט שהם דומים לירח (זה השם המדעי, שם פופולרי הוא MOONFISH).
איך נוצר הירח
כנקודת כניסה לנושא הסלנולוגיה של הירח, נדון בשאלה איך נוצר הירח. היו כמה תאוריות בנושא. תאוריה שהייתה מקובלת בעבר היא היא שכדור הארץ לכד בכוח המשיכה שלו את הירח שהגיע מאיזשהו מקום. תאוריה אחרת הייתה שהירח וכדור הארץ נוצרו באותו זמן במקומותיהם הם בתהליך היצירה של מערכת השמש. ישנן עוד כמה תאוריות, אבל רובן נזנחו.
התאוריה המקובלת כיום כמעט באופן מוחלט היא שאי שם בעבר הרחוק של מערכת השמש, עצם גדול יותר מהירח התנגש בכדור הארץ וגרם מהומה רצינית, שבסופה (מיליוני שנים) התייצבה המערכת ארץ-ירח המוכרת לנו כיום, כולל נטיית הציר של כדור הארץ ונטיית הירח ממישור המילקה. לתאוריה זו תימוכין רבים ולאחר משימות אפולו (ואחרות) שהביאו כמויות עצומות של חומר מהירח לכדור הארץ, היא המובילה.
התגליות העיקריות של אפולו ועוד לפניהם בהקשר זה הן:
גיל הירח דומה מאוד לגילו של כדור הארץ.
ההרכב הכימי של הסלעים והמינרלים של הארץ והירח די דומה.
הירח היה מכוסה בהמון מגמה וגם הייתה בו פעילות געשית מרובה.
הגורם למכתשים על הירח הוא התנגשות מטאורים מהחלל (זה היה ידוע גם לפני אפולו).
מכתשי הירח גרמו להתפרצות לבה שלרוב הציפה את תחתית המכתש (flooded carter).
אדמת הירח, היא סלעים שהתפוררו. כמו בכדור הארץ.
בירח אין רוח ואין מים אז תהליכי הבלייה ארוכים יותר (הרבה הרבה יותר) וקורים בעקבות פגיעות נוספות של מטאורים קטנים.
תגלית חשובה נוספת - צידו הרחוק של הירח חסר כמעט ימות ורובו מכתשים.
תגליות אלו הן סימנים ורמזים ואפשר לנסות להבין גם מה קדם למה ונמשיך בימים הבאים. עד אז, סימולציות מחשב-על מרהיבה לתהליך באדיבות נאסא
תקופות זמן על הירח
סלנולוגים החליטו לחלק את לוח הזמנים של הירח לחמש תקופות (יש כמה מונחים בעברית ובאנגלית, Eon Era epoch Period וכו') לשם פשטות נשתמש אך ורק במונח תקופה בעברית.
התקופות מחלוקות באופן לא אחיד ונקבעו לפי אירועי פגיעה משמעותיים. האירוע הראשון הוא אירוע הפגיעה שגרם ליצירת MARE NECTARIS , משהו כמו לפני 4 מיליארד שנים נקרא התקופה הנקטרית. כל מה שהיה לפני, מיצירת קרום הירח מכונה התקופה הפרא-נקטרית.
לאחר מכן שלושה אירועים נוספים, שמחלקים לתקופה האימבריאנית, הארטוסטנית והקופרניקאית שהחלה לפני מיליארד שנה. בתמונה המצורפת תמצאו את סרגל הזמנים ותוכלו לראות שיש תקופות ארוכות מאד, 2 מיליארד שנה וקצרות מאד, כמה עשרות מיליונים. נכון שמדובר בחלוקה גסה אבל עם זה צריך לעבוד ולפי תוצרים שונים, וכמובן חומרים שהובאו אפשר להתחיל לשייך אזורים על הירח לתקופות.
מיפוי סלנולוגי של הירח
אחרי שיש לנו סקלת זמן סלנולוגית, אנחנו יכולים להתחיל למפות את פני השטח של הירח ולנסות להבין מה קדם למה שם. איך בדיוק? יש כל מיני שיטות. כמובן שהחומר מהירח שהובא לכדור הארץ עבר אנליזה מקיפה, אבל גם מצילומים באיכות גבוהה שמראים את תחתית המכתש, ואוזרים שחומר מהמכתש הגיע אליו, והשוואת רמת הבהירות של הקרקע. גם מנתונים שאוספות חלליות שונות שנחתו או שמקיפות את הירח אפשר ללמוד לא מעט. בסופו של דבר מכל הנתונים האלו מרכיבים אטלס גיאולוגי (כן, רוב העוסקים בתחום מתלעמים שגיאו זה ארץ ופשוט אומרים גיאולוגיה של הירח. אז אחרי שבכל המאמר שהיינו טרחנים, נצטרף אליהם). למעשה הסינים הוציאו בשנת 2024 אטלס גיאולוגי חדש של הירח והם טוענים שהוא הטוב ביותר שקיים ופרי מחקר של עשרות שנים. מצורפת שתי תמונות, מפה אמריקאית ישנה ותמונה כללית של הגרסה הסינית החדשה.
הליקוי המלא הבא מישראל יראה רק בשנת 2025, עד אז נאלץ להסתפק בליקויי חצי צל וליקויים חלקיים. הדף יתעדכן תמיד בסמוך לליקוי כלשהו עם פרטים על הליקוי הקרוב. מידע כללי על ליקויים, תמונות והיסטוריה בהמשך העמוד.
ליקוי ירח מלא 7/9/2025
ביום ראשון אור לט"ו אלול, התשפ"ה, 7/9/2025 יהיה ליקוי ירח מעולה שייראה מישראל כמעט בכל שלביו. נפספס רק חלק קטן משלב חצי הצל שגם ככה פחות מעניין. יש להתחיל את התצפית ממש עם זריחת הירח הסמוכה לשקיעת החמה ולהמשיך עד כחצות.
תחילת הליקוי חצי צל - 18:28 - לא ייראה מישראל
זריחת הירח מישראל - 18:52
שקיעת השמש מישראל - 18:57
תחילת השלב החלקי - 19:27
תחילת השלב המלא - 20:30
שיא הליקוי - 21:11
סיום השלב המלא - 21:51
סיום השלב החלקי - 22:56
סיום הליקוי - 23:55
אזורי הראות של הליקוי
ליקוי ירח חלקי 18/09/2024
ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל, ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.
מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).
תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
תחילת השלב החלקי - 05:12
שיא הליקוי - 05:44
סיום השלב החלקי - 06:15
זריחת השמש - 06:20
שקיעת הירח מישראל - 06:31
סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל
ליקוי ירח חלקי 18/09/2024
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023
ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר
תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
תחילת השלב החלקי - 22:35
שיא הליקוי - 23:14
סיום השלב החלקי - 23:52
סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023
ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023
ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.
תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
שיא הליקוי - 20:22
סיום הליקוי - 22:31
ליקוי חצי צל 5/5/2023
ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022
הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע. לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.
זמני הליקוי מישראל:
תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
תחילת הליקוי החלקי - 05:27
שקיעת הירח - 05:42
ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.
זמני הליקוי:
תחילת הליקוי 20:45
שיא הליקוי 22:06
סיום הליקוי - 00:04
ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020
זמני הליקוי:
תחילת הליקוי 19:07
שיא הליקוי 21:09
סיום הליקוי - 23:12
ליקוי ירח חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.
תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
תחילת הליקוי החלקי - 11:01
שיא הליקוי - 00:30 (17/7!)
סיום הליקוי החלקי 01:59
סיום ליקוי חצי צל - 03:17
ליקוי ירח חלקי 16/7/2019
ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.
עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.
הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה
זמני הליקוי מישראל (בערך):
תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
תחילת הליקוי החלקי - 5:30
תחילת הליקוי המלא - 6:30
סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018
היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.
הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018
בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.
הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי
זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.
בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.
זמני הליקוי מישראל:
תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
תחילת הליקוי החלקי - 21:24
תחילת הליקוי המלא - 22:30
שיא הליקוי - 23:22
סיום הליקוי המלא - 00:13
סיום הליקוי החלקי 01:19
סיום ליקוי חצי צל - 02:28
תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:
איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.
מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.
איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.
ליקויים קודמים
בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל
תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
תחילת הליקוי החלקי - 04:07
תחילת הליקוי המלא - 05:11
שיא הליקוי - 05:48
סיום הליקוי המלא - 06:23
שקיעת הירח בישראל 06:37
סיום הליקוי החלקי 07:27
סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011 י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).
מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי - - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא - 16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי
כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות. מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA
בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק. מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.
נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי
השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה.
למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה.
רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.
שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.
הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.
המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!
הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית
רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.
import itertools
def pi_digits(): q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3 while True: if 4 * q + r - t < n * t: yield n nr = 10 * (r - n * t) n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n q *= 10 r = nr else: nr = (2 * q + r) * l nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l) q *= k t *= l l += 2 k += 1 n = nn r = nr
if __name__ == "__main__": for digit in pi_digits(): # Runs forever until manually stopped
print(digit, end="")
בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנו AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).
import decimal
import time
# Set precision to a large value
decimal.getcontext().prec = 10000 # Increase as needed for more digits
def chudnovsky(n):
"""
Chudnovsky algorithm for calculating pi
Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms
"""
decimal.getcontext().prec = n + 10 # Extra precision for intermediate calculations
sum = decimal.Decimal(0)
k = 0
while k < n:
term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \
pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239
return pi
def arctan(x, iterations=1000):
"""Calculate arctan(x) using Taylor series"""
result = decimal.Decimal(0)
xpower = x
for i in range(iterations):
term = xpower / (2*i + 1)
if i % 2 == 0:
result += term
else:
result -= term
xpower *= x*x
# Break if we reach the precision limit
if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):
break
return result
def main():
# Calculate pi to high precision
pi = calculate_pi_iteratively()
pi_str = str(pi)
print("Now printing digits of π endlessly:")
print(pi_str[:2], end="") # Print "3."
# Print remaining digits with pause between each
digit_index = 2
try:
while True:
if digit_index < len(pi_str):
print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)
digit_index += 1
else:
# If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision
decimal.getcontext().prec += 1000
pi = calculate_pi_iteratively()
pi_str = str(pi)
time.sleep(0.1) # Adjust speed of output
except KeyboardInterrupt:
print("\nPi calculation stopped.")
if __name__ == "__main__":
main()
הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:
The Chudnovsky Algorithm for Computing π
The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.
The Formula
The algorithm is based on the following series representation of 1/π:
Where C = 426880√10005
When implemented, the formula is typically rewritten as:
Why It's So Efficient
The Chudnovsky algorithm has several key advantages:
Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.
Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.
Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.
Historical Impact
This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:
In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits
In the Code
In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:
It requires efficient factorial calculations for large numbers
It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
The binary splitting optimization requires careful implementation
The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.
שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:
מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.
פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך
קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה) ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.
חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.
נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.
סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.
מה המצב עכשיו (סיוון תשפ"ה, יוני 2025 )
כוכבי לכת:
כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ.
נוגה - כוכב בוקר בהיר מאד שנראה לפני הזריחה וילווה אותנו במשך חודשים רבים עד סוף שנת 2025.
מאדים - נראה היטב בתחילת הערב בקבוצת אריה וליד הכוכב הבהיר רגולוס.
כמו כל כוכבי הלכת וירחים, כדור הארץ סובב את השמש במסלול אליפטי וכתוצאה יש במלול נקודות קיצון בהן הוא בשיא הקרב או המרחק מהשמש. האפליסה של המסלול קרובה מאד לעיגול (אקסצנטריות נמוכה) ולכן ההפרש בין הנקודות אינו גדול במיוחד כ-3% בסך הכל.
סביב התאריך 4 בינואר כדור הארץ בפריהליון - Perihelion, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול שלו. הנקודה השנייה תהיה כצפוי חצי שנה אחר כך בתחילת יולי. זמנים אלו אינם קבועים ומשתנים מדי שנה במעט כמו גם שינוי במחזוריות ארוכות טווח של עשרות אלפי שנים.
הפער בין המרחק הקרוב ביותר למרחק הרחוק ביותר בתחילת יולי, נקודה המכונה אפהליון Aphelion, הוא בסך הכל 3%.
בעין כמובן לא רואים שום הבדל וממילא לא מסתכלים בעין בשמש. במצלמות יש שפע פיקסלים בשביל לראות בקלות הבדל של 3%, ועל כן הכנתי בשבילכם את התמונה הבאה עם שתי שמשות בהפרש של חצי שנה.
לגבי השאלה המתבקשת אם כדור הארץ קרוב יותר לשמש עכשיו, למה לא חם מעט יותר, נאמר רק שיש לכך השפעה מאד קטנה על הטמפרטורה, אבל להטיית זווית ציר הארץ, שיוצרת את עונות השנה יש השפעה גדולה בהרבה, ובכל זאת החורף בחצי הדרומי מעט קר יותר מהחורף בחצי הצפוני וגם הקיץ שם מעט חם יותר, אבל לא בצורה משמעותית
השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ
במאמר זה נסקר את השערת כוכב הלכת התשיעי, מדוע היא הוצגה ואיזו בעיות היא באה לפתור ונפתח בסקירה היסטורית. גרסה ראשונית של המאמר נכתבה בשנת 2016 עם פרסום ראשוני של ההשערה והוא עודכן בינואר 2025.
האם יש עוד כוכב לכת רחוק רחוק? מקור: MagentaGreen ויקימדיה
מערכת הארץ
בעבר הכל היה פשוט מאד. הארץ עומדת במרכז מערכת הארץ וסביבה שבעה כוכבי לכת - השמש והירח, כוכב חמה נוגה מאדים צדק ושבתאי. הכל עבד מצוין עד אמצע המאה ה-15 אז הציע קופרניקוס להעמיד את השמש באמצע, ולאחר שכלולים נוספים, בעיקר של קפלר שגם שינה את המסלולים ממעגל לאליפסה, התקבע המודל בו השמש באמצע. הירח אינו כוכב לכת אלא ירח של כדור הארץ, שבעצמו מסתובב סביב השמש כאחרון כוכבי הלכת.
מערכת השמש
המצאת הטלסקופ הכניסה סיבוכים נוספים לעניין. התגלה שגם לצדק יש ירחים, זו לא תופעה ייחודית לכדור הארץ וגרוע מכך התגלו כוכבי לכת נוספים! אורנוס נפטון ועוד כל מיני דברים קטנים במסלול מסודר ויפה בין צדק למאדים שכונו אסטרואידים. לאט לאט התגלו יותר ויותר כאלו ובסופו של דבר התגלה גם פלוטו בשנת 1930, ונהיה המודל המוכר של מערכת השמש עם תשעה כוכבי לכת - חגורת אסטרואידים בין צדק למאדים של כל מני דברים קטנים והכל היה נראה יפה ומסודר.
חגורת קוויפר
הטלסקופים השתפרו, נכנס כוח מחשב והתחילו לגלות המון דברים. אסטרואידים בכל מקום שרוצים. לא רק בחגורה היפה בין צדק למאדים אלא במסלולים שחותכים את כדור הארץ, ובמסלולים רחוקים יותר. בפרט התגלו הרבה מאד דברים שדומים לפלוטו במרחקים רחוקים ביותר. אחד המגלים של דברים אלו הוא ד"ר מייק בראון שיככב בהמשך הסיפור. נהיה גן חיות שלם של גרמי שמיים ואם כולם יהיו כוכבי לכת יהיו שפוט יותר מדי. כרגיל במצבים סבוכים כאלו מתכנסת וועדה ויושבת על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט שפלוטו אינו כוכב לכת אלא רק כוכב לכת ננסי, קטגוריה חדשה שאפשר לדחוף לתוכה כל מיני דברים וחזרנו למודל עם שמונה כוכבי לכת.
Planet Nine
בראון וצוות המחקר שלו ממשיכים לחפש כל מיני דברים הרחק הרחק מהשמש וגם מוצאים אותם ולכן הציגו אפשרות של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. הפרסום במגזין היוקרתי Science העלה אפשרות לקיומו של כוכב לכת נוסף. גם כיום, ולא רק בזמן פרסום המאמר אין ראיות ישירות לקיומו ובוודאי לא מיקומו או מסלולו אלא ראיות תיאורטיות שמצביעות על אפשרות קיומו. הבה נסביר ונפרט יותר על ההיסטוריה של גילוי כוכבי הלכת הנוספים.
הבעיה העיקרית אותה ניסו החוקרים לפתור היא הפרעות בתנועת כוכבי הלכת. אנו מדמיינים לעצמנו תנועה חלקה של כוכבי הלכת במסלולים אליפטיים, כמעט עגולים, אבל זה אינו נכון. כוחות הכבידה של גופים אחרים גורמת לתנועה שאינה חלקה. הפרעות אלו מכונות פרטוברציות וידועות כבר מאות שנים.
מי שיביט ממרחק רב בשמש יראה שהתנועה שלה אינה חלקה ויש קפיצות קטנות. השמש היא אמנם 99% ממסת מערכת השמש אבל צדק (שמסתו כ 0.66% ממסת מערכת השמש) משפיע על התנועה שלה. כיום זוהי אחת השיטות לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.
למעשה גם באסטרונומיה העתיקה שעוד התבססה על הארץ במרכז ותנועה חלקה מעגלית מושלמת של כוכבי הלכת, עשו דברים דומים. בכל פעם שהתצפיות נהיו מדויקות יותר ולא התאימו לתאוריה, שוכללה התאוריה על ידי הוספת מעגלים נוספים וטיוב התאוריה. התוצאה הסופית שרוכזה בידי תלמי לספרו "האלמגסט" כללה כארבעים מעגלים שונים ומשונים! גם קופרניקוס ששם את השמש במרכז, אך נשאר עם מסלולים שהם מעגלים מושלמים היה צריך מספר דומה של מעגלים לפיתוח התיאוריה שלו. מעגלים אלו נעלמו כלא היו עם תגליתו של קפלר כי המסלולים הם למעשה אליפסות ולע מעגלים.
מציאת אורנוס נפטון ופלוטו
אותנו מעניינות הפרעות בתנועת כוכבי הלכת, ולאחר המצאת הטלסקופ כבר אי אפשר היה להתעלם מכך ששום תיאוריה: לא זו של קופרניקוס ולא זו של קפלר יכולה להסביר את העיוותים הקטנים במסלולי צדק ושבתאי. מאחר והטלסקופ הרחיב את גבולות השמים לאין שיעור בהראותו אלפי כוכבים שלא היו ידועים קודם, עלתה ההשערה שיש גם כוכבי לכת חדשים ולא ידועים והובילו לחיפוש ולגילוי כוכב הלכת אורנוס בשנת 1781 בידי האסטרונום האנגלי הרשל (מומלץ לבקר בבית שלו בעיירה באת'). לאחר גילויו של אורנוס, ההפרעות נמשכו והיה צריך שוב להסביר אותן והפעם גילו את כוכב הלכת נפטון בשנת 1846 (בחישוב מדויק ובהצבעה כמעט ישירה על מיקומו). ההפרעות,כצפוי, נמשכו והחלו לחפש כוכב לכת נוסף כי מה שעבד עד עכשיו פעמיים, בוודאי יעבוד גם בפעם הבאה.
כוכב הלכת המבוקש כונה באופן מסורתי פלנטה-X. ב-1930 התגלה כוכב הלכת פלוטו וההתרגשות הייתה רבה שכן זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת צילומים, אבל פלוטו היה קטן ומסכן ולא ממש מסוגל להשפיע על נפטון ולכן ההפרעות נמשכו ואיתן גם החיפושים, אבל במשך עשרות שנים לא מצאו כלום, עד שנכנסו מחשבים לתמונה ואיכויות הצילום השתפרו, וגם חוקר אחד, מייק בראון מקליפורניה נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא לא מעט גופים חדשים.
בראון גילה בתחילת שנות האלפיים גופים רבים (סיפורם מופיע בספר איך הרגתי את פלוטו - לא תורגם לעברית) מעבר למסלולו של נפטון, אבל כולם היו גופים קטנים. לא כאלו שיכולים להשפיע במידה משמעותית על מסלולי נפטון ואורנוס.
כוכב לכת שקיים רק במודלים
החיפוש אחר כוכב הלכת X שמאז מכונה Planet Nine נמשך והפעם נעזרו במחשבים.במקום לצלם ולחפש גופים קטנים אפשר לרתום את כוח המחשוב לביצוע הנדסה לאחור ננסה "להמציא" כוכב לכת עם מאפיינים של גודל, מסה, מיקום, מסלול כלשהם ונראה אם זה פותר לנו את הבעיות. לאחר ריצות מרובות במחשבי על, נמצאה אפשרות כזו והיא התגלית שהתפרסמה.
הגוף, הוא בגודל של נפטון, ובעל מסה של עשרה כדורי ארץ. הרכבו המשוער גזי ופני השטח שלו קפואים. גוף כזה לא יכול להיווצר במרחק רחוק כל כך מהשמש, ולכן כנראה נוצר קרוב יותר למרכז מערכת השמש "ונבעט" החוצה (כנראה עקב הכבידה העצומה של צדק). זמן הקפתו סביב השמש הוא 15000 שנה, מסלול אקסצנטרי מאד ונע בין 200 יחידות אסטרונומית (מרחק הארץ מהשמש) ל-1200 יחידות אסטרונומיות. עקב המסלול האליפטי והעובדה שהכוכב נע הרבה יותר מהר כאשר הוא קרוב לשמש, רוב הזמן הוא מרוחק מהשמש ונע באיטיות מרגיזה. אם הוא היה קרוב, אולי כבר היו מוצאים אותו (בכל זאת אוביקט גדול הרבה יותר מאשר הגופיפים הקטנים שהתגלו במרחקים דומים). אם לא מצאו כנראה שהוא מרוחק.
עוד ראיות נסיבתיות
מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות בלבד יש למצוא יותר מהן. בראון ושותפיו מצאו שלדי הרבה גופים רחוקים הרחק ממסלול נפטון, יש נקודת פריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) כמעט זהה. זה מאד לא צפוי, הנקודה הייתה צריכה להיות מפוזרת, ולכן "משהו" צריך לגרום להם להסתדר ככה יפה. אותו "משהו" הוא הפלנטה החסרה. לטענתם, הסיכוי שסידור כזה יקרה ללא פלנטה נוספת הוא נמוך מאד, אולם במודל הכולל פלנטה כזו, הכל יופי טופי. חוקרים אחרים לא מקבלים את הטענות והפיסור עדיין יכול להיות אקראי, בעיקר צריכים עוד ראיות, עוד גופים, עוד מסלולים, אבל מאחר והיעדר ראייה אינו ראייה להיעדר, בראון וצוותו מקווים להצליח לצלם את הפלנטה, מה שיוכיח די בוודאות שהיא קיימת.
מי יכול לראות עד לשם?
אז מה עושים עכשיו בהנחה שהגוף בכלל קיים?לחפש את הגוף הנ"ל ברחבי השמים היא משימה קשה מאד - הרבה יותר קשה מאשר לחפש מחט בערמת שחת (או טבעת יהלום באוטו זבל, או כונן המכיל מפתחות ביטקוין במזבלה). אם הוא בשיא המרחק מהשמש יהיה בלתי אפשרי לראות אותו. הוא לא מחזיר מספיק אור. אם הוא קרוב, המשימה עדיין קשה. המשך המחקר יצריך מעבר על לוחות צילום ישנים וחיפוש אובייקטים לא מזוהים בהם. לרוב אלו יהיו הפרעות בצילום, אבק ושאר מרעין בישין, אבל אם ימצאו שתי נקודות שאולי הן הגוף המסתורי שצולמו בהפרש של כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לנסות ולחשב את המסלול של הגוף, לשער איפה הוא כיום ולהסתער עליו עם מיטב הטלסקופים. הטלסקופ הראשון שיכול לעזור הוא טלסקופ סובארו, מהסיבה ששדה הראייה שלו רחב יחסית ולכן הטלסקופ יכול לסרוק חלק גדול יותר של השמים בפחות זמן. רק אם בסובארו ימצאו משהו, יכוונו בצורה מדויקת יותר את התותחים הכבדים יותר - טלסופק קק וטלסקופ האבל וינסו לאמת את ההשערה. כל זה לא קרה והתקוות הן עכשיו לטלסקופ חדש ההולך ומושלם בימים אלו (ינואר 2025)
טלסקופ ורה רובין
לורה רובין Vera Rubin מגיע מאמר נפרד על פעולה בתחום האסטרונומיה, בחקר תנועת גלקסיות ומחקר שהוביל בסופו של דבר להשערת החומר האפל ביקום. כמובן שבתור אישה היא הייתה פורצת דרך בתחום יחד עם נשים נוספות שהצליחו להיכנס, בקושי ובנחישות לעולם הגברי הדי סגור הזה. רובין נפטרה בשנת 2016 ומצפה LSST בצ'ילה מוסב כרגע לטלסקופ חדש עם מצלמה משהו משהו סוף הדרך שייקרא על שמה של רובין ותיאורטית עוצמת הטלסקופ והמצלמה יכולים להצליח לצלם את Planet Nine. נראה שעד סוף שנת 2026 כבר יהיו נתונים. נחכה
בתרשים הבא מוצגת מערכת השמש, מסלולי הגופים שכבר נמצאו והאליפסה הענקית שמתארת את מסלולו המשוער של הגוף החדש, ואת גזרת החיפושים הצפויה בטלסקופ סובארו.
מסלולים של גופים רחוקים ומסלול מוצע לפלנטה X (DATA) JPL; BATYGIN AND BROWN/CALTECH; (DIAGRAM) A. CUADRA/SCIENCE
והנה תרשים עדכני יותר (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA הטקסט מגזיןAstronomy ) הכולל עוד גופים רבים טרנס-נפטוניים, רובם אפילו ללא שם.
(התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA הטקסט מגזיןAstronomy )
כפי שמודה מייק בראון, עד שלא יראו אותו דרך טלסקופ ויצלמו, הנתונים יישארו בגדר השערה, השערה טובה אבל עדיין השערה. לנו נותר רק לחכות.
