המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
ביום שלישי הקרוב כ"ח טבת (4 לינואר) יהיה ליקוי חמה חלקי. בליקוי חמה הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ).
גיאומטריה שלי ליקוי חמה
הליקוי יהיה בגדול של 60% והוא יתחיל בשעות הבוקר המוקדמות בשעה 9:10 דקות, יגיע לשיאו בשיעה 10:40 ויסתיים בשעה 12:15. בשיא הליקוי תורגש ירידה בבהירות ובטמפרטורה. אפשר לשים מד טמפרטורה ולהשוות את הקריאה לכל אורך הליקוי.
ניתן לצפות בליקוי אך ורק באמצי הגנה מתאימים לצפייה בשמש (כאשר זכוכיות מפוחמות, דיסקטים ישנים ושאר דברים שחורים, אינם מתאימים)
ליקוי חמה חלקי לקראת סופו. אחוזי כיסוי מזעריים
לקריאה נוספת: ליקוי חמה חלקי - תיאור הליקוי הקודם שנראה בארץ (לפני שנה) הירח בעין צופיה - הסברים מפורטים על הליקויים ותופעות ירח נופסות
הספר שער לאמנות המודרנית בעריכת פרופ' זיוה עמישי -מייזלש אינו ספר אומנות רגיל. פרט לכריכה (בית כפרי ליד נהר, פול סזאן 1890, מוזיאון ישראל, ירושלים) אין בו אפילו תמונה אחת. הוא גם לא ספר על אמנות או על ההיסטוריה של האומנות. אפשר אולי להגדירו כספר על הפילוסופיה והפסיכולוגיה של האומנות. הספר הוא מקראה של קטעים קצרים, שרובם לא תורגמו לעברית לפני כן, מפי האומנים עצמם, או הקרובים להם. באמצעות קטעים אלו אנו אמורים להבין את נפש האומן ואת היחס שלו עצמו ליצירתו. הספר מחולק לחמישה חלקים שכל אחד סוקר זרם אחר באומנות של המאה התשע עשרה החל מהאומנות הניאו-קלאסית ועד תחילתה של האומנות המודרנית (ועובר דרך הרומנטיזם, הנטורליזם, הריאליזם והאימפרססיוניזם). לכל תקופה וסגנון מוקצה דף מבוא קצר המתאר את צמיחת הסגנון והרקע ההיסטורי שלו. כדוגמה, מביאים את התפתחויות הארכיאולוגיות (ובינהם חשיפת העיר פומפיי) כגורם התורם להתפתחות הסגנון הניאו-קלאסי). בכל תקופה מתוארים האומנים העיקריים שפעלו בה, לכל אומן מצורפת הקדמה ולאחר מכן מבחר מכתביו בהם הוא מתייחס ליצירותיו.
במבוא מתארים את הספר כמיועד לקהל חובבי האומנות בישראל בכלל ולמורים ולתלמידים בחוגים לאומנות באוניברסיטאות ובתיכונים. אמירה זו מכוונת לקהל רחב מאד. הספר מיועד כתוספת מתקדמת לאחר שכבר מכירים את האומן ואת יצירותיו, וכנדבך להבנה עמוקה יותר של האומנות. לחובבי אומנות הוא יתאים אך ורק אם ברצונם ללמוד על התיאוריה של האומנות ולא רק להינות מן היצירות עצמן. תלמידים במגמות אומנות ובאוניברסיטה ימצאו בו כלי עזר מדרגה ראשונה.
הספר אינו עומד בפני עצמו. כפי שכתבתי הספר נטול תמונות והדיון בתמונות מבלי לראותן מצריך יכולות זכרון מופלגת או התבוננת מול ספרי אומנות קלאסיים (המקדישים מקום רב ביותר ליצירות עצמן), מספר התמונות המוזכרות בספר גדול, והדפסה של כולן הייתה גם מגדילה את נפחו וגם מעלה את מחירו וכנראה ההוצאה החליטה לוותר על תמונות כלל ולהתרכז בטקסטים עצמם. למרות זאת, רשימת יצירות מסודרות לכל אומן (בסוף הפרק) אם שמות היצירות והמיקום שלהם היו יכולות לעזור מאד ברענון הזיכרון של הקורא (במידה וראה את היצירות בעבר) וחוסר זה בולט בספר.
עבור חובבי האומנות (שאינם סטודנטים הלומדים את המקצוע) השיטה המומלצת להנאה מהספר היא לבחור אמן אחד, לעיין בספר תמונות שלו (או למצוא ברשת) ולקרוא בעיון את הפרק הרלוונטי תוך עיון בהערות ובמקורות נוספים (במקומות בהם המקורות נגישים ברשת, ניתנו הקישרים המתאימים, כמו למשל בפרק על ואן-גוך). לא לחינם הספר מכנה את עצמו שער, והעורכת העדיפה להכליל מספר רב של אומנים ולצמצם בפרק הוקדש לכל אומן כך שאורכו יהיה סביר ובפרקים הארוכים יותר יש חלוקה נוספת לפרקי משנה. התרגומים (שלפי הקרדיט רובם שייכים לנורית לוי) מותאמים לעברית בת זמננו תוך נסיון לשמירה על דרכי ההבעה המיוחדים של התקופה ושל כל כותב. התרגום גם מתקן מספר שמות של אומנים ששמם שובש במעבר לעברית לעומת הגיית השם בארץ המוצא של האומן (אדוורד מונק לעומת אדוארד, אז'ן דלקרואה לעומת יוג'ין).
מאחר והשאלה הראשונה בכריכה האחורית של הספר היא כיצד צייר מונה את הסדרות שלו נביא ציטוט קצרצר מתוך ראיון של מונה עם פרנסואה תייבו-סיסון מפברואר 1918 (עמוד 353)
"ציירתי המון נימפיאות כשאני משנה כל הזמן את נקודת התצפית שלי, משנה את המוטיב בהתאם לעונות השנה ובהמשך עוקב אחר האפקטים שמותיר האור המשתנה מעונה לעונה. ואמנם הרושם משתנה בלי הרף, לא רק בין עונה לעונה, אלא גם מרגע אחד למשנהו, כי פרחי המים כלל וכלל אינם המחזה השלם; למען האמת הם רק הליווי. המרכיב היסודי של המוטיב הוא ראי המים אשר מראהו משתנה בכל שנייה בשל אופן השתקפותם של קטעי השמים המעניקים לו חיים ותנועה... זוהי עבודת פרך, אך כל כך שובה את הלב! לתפוס את הרגע החולף או לפחות את התחושה שלו היא משימה קשה דיה כאשר משחק האור והצבע מרוכז בנקודה יציבה אחת, כגון מראה עיר או נוף כפרי שאינו זז. ואולם כאשר מדובר במים, נושא שנתון בתנועה ומשתנה בלי הרף זו בעייה אמיתית, בעיה מרתקת ביותר, בעיה שעם כל רגע שחולף הופכת לדבר חדש ובלתי צפוי. אדם מסוגל להקדיש את כלחייו ליצירה שכזאת: אני הקדשתי לה שמונה עד תשע שנים בלי להתעייף ואז ייסורים קשים גרמו לי להפסיק..."
כריכת הספר שער לאמנות המודרנית
שער לאמנות המודרנית
אמנות המאה התשע-עשרה
מקראה
עריכה, מבואות והערות
זיוה עמישי -מייזלש (פרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בתולדות האומנות לשנת 2004)
619 עמודים ועוד מקורות ומפתחות הוצאת מאגנס ירושלים תש"ע 2010
בשבועותה קרובים צפויים להיות שני ליקויים (בדרך כלל הם באים בזוגות ולפעמים גם בשלשות) ליקוי ירח מלא יהיה בליל ט"ו טבת 21/12/2010. באופן מקרי זה גם היום הקצר בשנה. הליקוי לא ייראה כלל מישראל, אבל אם יש לכם חברים בארצות הברית, הם יהנו ממנו מאד.
שבועיים אחר כך כ"ח בטבת 4/1/2011 יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל ויגיע לדרגת כיסוי של 60%. זו דרגת כיסוי שמספיקה להרגשה של ירידה בטמפרטורה ובבהירות. הליקוי בשעות הבוקר ונוח מאד לצפות בו באמצעי הזהירות כמובן. אנו מזכירים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל ישירות בשמש ללא הגנה ושפילמים ישנים ודיסקטים מכופפים אינם אמצעי הגנה.
אפשר לצפות בליקוי כבר משעה תשע בבוקר והוא יגיע לשיאו בשעה 10:40 וייתסיים לקראת 12 בצהרים. שוב בסמיכות מקרית, בלילה הקודם בין ה-3 ל-4 לחודש יהיה מטר מטאוריטים הקואדרניטים שמומלץ גם לצפות בו.
שימו לב לתאריך העברי של ליקוי החמה הרחוק יומיים מראש החודש. זהו למעשה מצב תקין. המולד תמיד מקדים את ראש החודש (שתלוי בראייה) ולכן כבר בכ"ט לחודש יריאה הריח החדש מה שאומר שאם היינו מקדשים לפי הראייה יכולנו להעיד על ראיית הירח ויום המחרת (השלושים לחודש טבת) היה מקודש כראש חודש שבט. הלוח המחושב חזר לתאימות מול הלוח הנראה.
לקדמונים היה חשוב לחזות ליקויים, אם לצורך חיזוק שליטתם ואם לצורך הבנה טובה יותר ויצירת מודלים תנועה מדוקים יותר של המכניקה השמיימית. בשנת 1900 שנה התגלה פריט מוזר מאד באוניה טרופה:
מנגנון אנתיקיתרה. מקור: ויקיפדיה
זהו מכשיר מכני לחיזוי תופעות אסטרונומיות ובכללן ליקויים והוא מכונה Antikythera mechanism על שם האי בו הוא נמצא. שחזור המנגנון ערך עשרות שנים והיה צריך לסרוק אותו בקרני X ובתדרים שונים כדי להבין איך הוא עובד. תהליך השחזור וההבנה מופלאים לכשעצמם ואם יש לכם זמן פנוי קיראו את הערכים בנושא באינטרנט. המכשיר נבנה ביוון לפני יותר מאלפיים שנה ובתקופת זמן החופפת את תקופת החשמונאים. למרות יחסינו ליוון של אותה תקופה, צריך להעריך את גדולת המדענים שבה שהגיעו להישגים מדהימים בטכניקות מכניות לגמרי. למעשה אפשר להתייחס למכשיר זה בתור המחשב הראשון שהומצא (והשוו למכונת החישוב של פסקל)
מכונת החישוב של פסקל. מקור: ויקיפדיה
פה רציתי להביא מודל בלגו הפועל לפי אותם עקרונות ושקישורים אליו מסתובבים לאחרונה ברשת.
המודל נבנה על ידי אנדי קארול, בונה דגמי לגו ידוע ובאתר שלו יש פירוט מלא של המודל (למהנדסים שבינכם). פירוט נוסף אפשר לראות גם כאן וכאן.
גם מי שלא מהנדס יהנה לראות את התרשימים ואת vמכשיר עובד בסרטון הבא:
בין הדברים הטובים (והרבים) שיש בלונדון ניתן למנות את חנויות הספרים. כל חובב ספרות ישמח לבקר בחנויות הספרים בלונדון שהן רבות ומוגוונת. אין נושא בעולם שאי אפשר למצוא עליו ספרים והרבה (תראו בתמונות איך נראה מבחר חלקי של ספרי האסטרונומיה). חנויות ספרים חדשים ומשומשים נמצאות במקומות רבים, בגדולות שבהן יש גם קפיטריה בה אפשר לקרוא קצת ספרים. להלן המלצות על מספר חנויות שביקרתי בהן.
החנות הגדולה ביותר בלונדון (ויש כאלו שיגידו גם בעולם) היא פוילס Foyles. ממוקמת ממש במרכז לונדון ופתוחה גם בשעות מאוחרות. בחנות יש רק ספרים חדשים וההיצע בכל נושא עצום ורב. אפשר לשוטט שם זמן רב או להצטרף לאחת מהפעילויות המאורגנות שם באופן תדיר. זוהי חנות שאסור להחמיץ למרות שבגלל שכל הספרים שם חדשים (ויקרים), זו החנות היחידה שיצאתי ממנה בידיים ריקות.
חלק מספרי האסטרונומיה בחונת Foyles
חנות ענקית נוספת בה יש עשרות רבים של ספרים במחירי חיסול ומחלקות של יד שנייה היא חנות הספרים Waterstone. זוהי רשת חנויות שאפשר למצוא מהן הרבה (והן מזכירות את סטימצקי, חנויות לא גדולות עם מבחר מצומצם של רבי מכר) אבל חנות הדגל הגדולה ביותר (והיחידה עם ספרים משומשים) נמצאת ברחוב GOWER ואתם חייבים ללכת אליה. החנות היא בת ארבע קומות, ספרים מוזלים בכל פינה ומחלקה מבולגנת במיוחד (וכיפית) של ספרים משומשים.
מדף האסטרונומיה ב-Waterstone
חנויות נוספות של יד שנייה שביקרתי בהן היו באיזור Bloomsbury. זהו אזור ספרותי בו גרו רבים וטובים מסופרי לונדון וחנויות הספרים בהתאם. מרבית החנויות לספרים משומשים יתנו הנחות נוספות לסטודנטים.
חנות הספרים Skoob היא מחסן ענקי של ספרים משומשים שמסודרים בערך לפי נושאים ולמרות שאינה גדולה אפשר ללכת שם לאיבוד ולשקוע בחיפושי הספרים. אין שום אפשרות אלא לסרוק ספר ספר ולגלות מציאות. לרשת יש מחסן ענקי והם מרעננים את המלאי מפעם לפעם. בין המציאות שמצאתי היה הספר Spring it Forwards הדן בנושא אהוב עלי והוא למה בכלל צריך את שעון הקיץ (קניתי אך טרם הספיקותי לעיין, לאחר הקריאה נוסיף לעסוק בנושא זה) ועוד מספר ספרים.
לידה חנות קטנה ונחמדה בשם Judd Books שלמרות שאין בה הרבה ספרי מדע משומשים (ההתמחות היא בספרות של מדעי החברה, חובבי ההיסטוריה יהנו מאד) הצלחתי למצוא בה את ספר Earthrise העוסק בנושא עליו כתבתי לא מזמן ומתאר איך נראה כדור הארץ מהחלל! ברור שלא יכולתי להשאיר אותו בחנות.
ברחוב Euston הראשי ממש מול הספריה הבריטית (בנין ענק. 7 קומות ומחסנים תת קרקעיים, יותר מ-14 מיליון ספרים. מומלץ לבקר בתערוכת הקבע ומי שמעונין לעיין בספרים צריך להירשם מראש), ניתן למצוא חנויות ספרים מוזלות (לא מצאתי להן אתר ברשת). בראשונה כל הספרים עד מחיר של שני פאונד ובשנייה ספרים מוזלים. בחנויות מבחר גדול של ספרים שונים ומשונים.
אלו רק חלק קטן מחנויות הספרים בלונדון (החלק בו אני ביקרתי). למעונינים ברשימה גדולה יותר, עיתון הגרדיאן פירסם רשימת חנויות ספרים בלונדון מחולקת לפי איזורים, עם המלצות הקוראים. קריאה מהנה
גם בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא. בחלום השני יוסף (בראשית ל"ז ט) רואה את גרמי השמים משתחווים לו:" וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". בעיני גם לחלום אמורה להיות פרשנות ריאלית בעלת משמעות ולמרות שהאחים וגם יעקב, מזדרזים לפענח את חלומו של יוסף, הרי שלא ברור כלל מה יוסף ראה ומה הייתה המשמעות של מחזה זה. לא מצאתי התייחסות כלשהי לנושא ואציע כאן פתרון אפשרי.
חלום ארוך
קודם כל נשים לב כי חלומו של יוסף לא יכול לתאר רגע בודד בזמן. אין אפשרות לראות בשמים גם את השמש וגם את הכוכבים (אפשר לעיתים לראות את נוגה ביום, אבל בוודאי לא אחד עשר כוכבים). ולכן חלומו של יוסף מתאר משך זמן ארוך יותר.
אילו כוכבים יוסף ראה?
שאלה מעניינת נוספת היא מהם אותם אחד עשר כוכבים (חובבי כדורגל בודאי ימנו את נבחרת הקבוצה שלהם). אפשרות אחת היא כי מדובר בכוכבי הלכת, אך בעולם העתיק חוץ מהשמש והירח היו עוד חמישה כוכבי לכת בלבד (כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי), מה שמשאיר 6 כוכבים בלתי מזוהים. אפשרות אחרת היא להגיד כי מדובר בכוכבים בולטים במיוחד ומאירים בשמים. אבל קשה לתאר את הדימוי של כוכבים משתחווים לאוסף מקרי של כוכבים בשמים, שרובם גם לא נראים בעת ובעונה אחת. ומה בכלל הפירוש של כוכב שמתשחווה? כוכב הוא נקודת אור ותהליך של השתחוות הוא חסר משמעות עבורו.
איך כוכב משתחווה?
הדימוי היחידי שנראה מתאים לכוכב שמשתחווה הוא כוכב ששוקע (משתחווה) או כוכב שזורח ועולה (קם מהשתחוות). כאשר התנועה המעגלית שלהם בשמים היא פעולת ההשתחוות או הקימה ממנה. לכן ניתן להגיד שיוסף ראה את 11 הכוכבים שוקעים או זורחים (ובנוסף גם את השמש והירח).
המספר 12 מוכר מאד, שנים עשר השבטים, שנים עשר החודשים ובהתאמה גם שנים עשר המזלות בשמים. החלוקה בשמים למזלות, מקורה בכך שיש איזורים בשמים שהשמש נמצאת בהם במהלך השנה. הכוכבים באיזורים האלו חולקו לשתים עשר קבוצות. החלוקה היא שרירותית ולפי דמיון בני אדם אולם גם בתרבות הסינית ושל עמי אמריקה הקדומים היו חלוקות כדוגמת החלוקה הבבלית שהשתמרה פחות או יותר עד ימינו. אם נשייך כל חודש או מזל לשבט מסוים, הרי שיוסף ראה 11 מזלות זורחים או שוקעים, דבר שאפשרי כמעט בכל לילה במידה ומבצעים תצפית מהשקיעה ועד הזריחה.
החלום הוא תצפית במשך לילה שלם
ולכן אפשר לפרש את החלום כולו כך: יוסף הביט בשמש מיד בשקיעתה ולאחר מכן ראה את המזלות שוקעים במערב ומזלות אחרים עולים במזרח. כך עד הבוקר כאשר השמש זרחה שוב במזרח. סך הכל ניתן לצפות באחד עשר מזלות.
למה רק 11 כוכבים?
ידוע שיש 12 קבוצות כוכבים, אז אפשר גם להבין מדוע יוסף ראה רק 11 קבוצות. איזה מזל/קבוצה יוסף לא ראה? את המזל/קבוצה שלו עצמו. אם יוסף הוא הבן ה-11 אפשר לשייכו לחודש שבט (מזל דלי), אם כי ראיתי גם שיוך אחר בו יוסף משויך למזל דגים (חודש אדר). כאשר השמש נמצאת במזל מסוים, זהו אותו מזל שאי אפשר לראות. לא ביום ולא בשקיעה (כי אור השמש עוד מפריע) וגם לפני הזריחה אי אפשר לראותו. את יתר המזלות ניתן לראות מתישהו במהלך הלילה.
תאריך מדויק לחלום יוסף
לפי רעיון זה, יוסף ראה בחלומו לילה שלם של תצפית וצפה בכל המזלות שוקעים או זורחים. לפיכך אפשר לדעת את חודש התצפית, שבט או אדר בהתאם למזלו של יוסף. לפי סדר הכתוב, יוסף ראה את השמש (מיד בשקיעתה) ואת הירח ולאחר מכן את הכוכבים, כלומר הירח שקע מיד אחרי השמש ולכן התאריך של חלומו השני של יוסף היה בראש חודש שבט או ראש חודש אדר. אם נעיין במקורות נראה שיוסף היה בן 17 בשנת 2216 לאדם. והנה אפשרות לתת תאריך כמעט מדויק לחלום.
פירוש טוב יותר לחלום
פרשנות זו גם מבהירה לנו שאולי האחים כלל לא היו עיקר החלום ולמרות שיש 11 קבוצות כוכבים, הרי שהחלום הוא על איתני הטבע ועל המחזור השנתי. השמש רומזת למצרים (האל המרכזי במצרים היה אל השמש), והמחזור השנתי רומז ולו במקצת למשטר השנתי של גובה מי הנילוס הכל כך חשוב לחקלאות מצרים. את כל זה יוסף אולי לא ידע כשחלם את החלום אולם לאחר 13 שנים במצרים (ולאחר ההבנה כי הכוכבים השמש והירח מייצגים שנים ולא את אחיו), ידע זאת היטב וכך יכל לפתור את חלומות פרעה (וראו מאמרים מורחבים על הנילוס ועל פתרון חלומות פרעה). מעבר לכך, תפקיד השמש והירח מבואר כבר בפרשת בראשית והוא להיות למועדים ולשנים כך שנראה שהם מציינים זמן.
יעקב והאחים וכנראה גם יוסף טעו לחלוטין בפתרון החלומות שאינם מתייחסים כלל למשפחת יעקב, אלא למצרים, למחזור הטבע במצרים, ובמבט לאחור שאנו כבר יודעים את ההמשך מתארים במדוייק גם את משך השנים שיעברו על יוסף עד שהחלומות יתקיימו (11 שנים ראשונות בחלום ראשון, ולאחר מכן 13 שנים, ואלו שתי השנים שנוספו ליוסף בבית האסורים לאחר ששר המשקים שכחהו).
כהמשך למהלך זה נשאר לנו לחזור לחלום הראשון בו יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות חיטה וכל האלומות של אחיו משתחוות לאלומה שלו. למרות שבחלום זה אכן נראה שמדובר במשל לכך שאחי יוסף ישתחוו לו, בראייה לאחור אפשר לתת פרשנות אחרת לגמרי, שיוסף אחיו ויעקב לא היו יכולים לדעת אז.
המתח בין האיכרים לרועים
אבל אנחנו מכירים עוד חלומות, של שר המשקים, שר האופים ופרעה ובכולם יש אלמנטים משותפים. החלומות מגיעים תמיד בצמדים, וכך יודעים שיש להם חשיבות מעבר לחלומות רגילים, ובחלום נמסר מה יקרה, וכן מתי יקרה. כך גם אצל יוסף. בחלום הראשון נמסר מה יקרה, משהו שקשור לתבואה ולכם שיוסף יהיה השליט על התבואה (ולא השליט על אחיו). ראייה לדבר מכך שמשפחת יעקב הם בכלל רועי צאן ואין להם דבר ועניין עם תבואה, וייתכן שכך גם מוסבר הכעס שלהם על יוסף, שכן עוד מימי קין והבל היה מתח בין עובדי האדמה לבין רועי הצאן, והדבר עובר כחוט השני דרך סיפורי כל האבות.
המספר 11 מרמז על 11 השנים שיעברו עד שזה יקרה. החלום השני, אומר למעשה את אותו דבר, יוסף ישלוט על איתני הטבע במצרים, כלומר יהיה אחראי, לניהול משק המים והנילוס וההשקייה ואגירת התבואה, אולם הדבר יכול ויקרה בעוד 13 שנה כפי שאכן קרה בפועל ורעיון שלי לסיבת הדבר ניתן לקרוא במאמר הבא.
חיזוק לדרך פירוש זו ניתן למצוא מכך שהאחים בפועל לא השתחוו ליוסף. הם אמנם השתחוו לשליט מצרים, אבל בלי לדעת שהוא יוסף, אז מה עניין החלום? כמו כן יעקב כלל לא השתחווה ליוסף, ואפילו לא לפרעה וגערתו ביוסף נשמעת טריוויאלית. וכי יש ילד שרוצה שאביו ישתחווה לו? בפעול האחים השתחוו ליוסף רק לאחר מות יעקב כפי המסופר בסוף פרשת ויחי, עת פחדו כי יתנקם בהם לאחר מות אביהם.
קיבלתי הערה שגם בחלום הראשון יוסף חולם על אלומות, קבוצות של שיבולים. הערה זו מחזקת את האפשרות שגם הכוכבים היו קבוצות של כוכבים ולא כוכבים בודדים.
חלום יוסף אמן לא ידוע מתוך הספר אוצרות התנ"ך של הנרי דבנפורט נורתרופ 1894
ומה הקשר לואן גוך?
ומאחר וכבר הפלגנו בדמיוננו, האם ייתכן כי זה המראה אותו ראה יוסף?
זו תמונה מפורסמת מאד של ואן-גוך. עץ ברוש ענקי ומעליו 11 כוכבים (בדיוק המספר המעניין אותנו) וירח ענקי השמש מיוצגת על ידי עץ הברוש הנראה כלהבה (או כהתפרצות שמש). הציור מתאר את נפשו השסועה והנסערת של ואן גוך, והוא צויר בעת שואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בסאן רמי.
בתמונה הכפר נראה רגוע ושלו בלילה אולם העץ הנראה כלהבה מתפרצת והשמים הסוערים מרמזים על הסערה המתחוללת בלב האומן ואולי על הסערה העומדת לבוא. האם ייתכן שגם יוסף הרגיש סערות כאלו בנפשו במהלך חייו?
הציור שימש השראה לשיר אותו תוכלו לשמוע ולהנות משלל תמונות של ואן-גוך
