המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 22 בנובמבר 2010

אחד עשר הכוכבים בחלום יוסף

אחד עשר כוכביא - אפילו בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא. בחלום השני יוסף (בראשית ל"ז ט) רואה את גרמי השמים משתחווים לו:" וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". בעיני גם לחלום אמורה להיות פרשנות ריאלית בעלת משמעות ולמרות שהאחים וגם יעקב, מזדרזים לפענח את חלומו של יוסף, הרי שלא ברור כלל מה יוסף ראה ומה הייתה המשמעות של מחזה זה. לא מצאתי התייחסות כלשהי לנושא ואציע כאן פתרון אפשרי אך כמובן לא מחוייב.

קודם כל נשים לב כי חלומו של יוסף לא יכול לתאר רגע בודד בזמן. אין אפשרות לראות בשמים גם את השמש וגם את הכוכבים (אפשר לעיתים לראות את נוגה ביום, אבל בוודאי לא אחד עשר כוכבים). ולכן חלומו של יוסף מתאר משך זמן ארוך יותר.

שאלה מעניינת נוספת היא מהם אותם אחד עשר כוכבים (חובבי כדורגל בודאי ימנו את נבחרת הקבוצה שלהם).  אפשרות אחת היא כי מדובר בכוכבי הלכת, אך בעולם העתיק חוץ מהשמש והירח היו עוד חמישה כוכבי לכת בלבד (כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי), מה שמשאיר 6 כוכבים בלתי מזוהים. אפשרות אחרת היא להגיד כי מדובר בכוכבים בולטים במיוחד ומאירים בשמים. אבל קשה לתאר את הדימוי של כוכבים משתחווים לאוסף מקרי של כוכבים בשמים, שרובם גם לא נראים בעת ובעונה אחת. ומה בכלל הפירוש של כוכב שמתשחווה? כוכב הוא נקודת אור ותהליך של השתחוות הוא חסר משמעות עבורר.

הדימוי היחידי שנראה מתאים לכוכב שמשתחווה הוא כוכב ששוקע (משתחווה) או כוכב שזורח ועולה (קם מהשתחוות). כאשר התנועה המעגלית שלהם בשמים היא פעולת ההשתחוות או הקימה ממנה. לכן ניתן להגיד שיוסף ראה את 11 הכוכבים שוקעים או זורחים (ובנוסף גם את השמש והירח).

המספר 12 מוכר מאד, שנים עשר השבטים, שנים עשר החודשים ובהתאמה גם שנים עשר המזלות בשמים. החלוקה בשמים למזלות, מקורה בכך שיש איזורים בשמים שהשמש נמצאת בהם במהלך השנה. הכוכבים באיזורים האלו חולקו לשתים עשר קבוצות. החלוקה היא שרירותית ולפי דמיון בני אדם אולם גם בתרבות הסינית ושל עמי אמריקה הקדומים היו חלוקות כדוגמת החלוקה הבבלית שהשתמרה פחות או יותר עד ימינו. אם נשייך כל חודש או מזל לשבט מסוים, הרי שיוסף ראה 11 מזלות זורחים או שוקעים, דבר שאפשרי כמעט בכל לילה במידה ומבצעים תצפית מהשקיעה ועד הזריחה.

ולכן אפשר לפרש את החלום כולו כך: יוסף הביט בשמש מיד בשקיעתה ולאחר מכן ראה את המזלות שוקעים במערב ומזלות אחרים עולים במזרח. כך עד הבוקר כאשר השמש זרחה שוב במזרח. סך הכל ניתן לצפות באחד עשר מזלות.
איזה מזל לא ראה יוסף? את המזל שלו עצמו. אם יוסף הוא הבן ה-11 אפשר לשייכו לחודש שבט (מזל דלי), אם כי ראיתי גם שיוך אחר בו יוסף משויך למזל דגים (חודש אדר). כאשר השמש נמצאת במזל מסוים, זהו אותו מזל שאי אפשר לראות. לא ביום ולא בשקיעה (כי אור השמש עוד מפריע) וגם לפני הזריחה אי אפשר לראותו. את יתר המזלות ניתן לראות מתישהו במהלך הלילה.

לפי רעיון זה, יוסף ראה בחלומו לילה שלם של תצפית וצפה בכל המזלות שוקעים או זורחים. לפיכך אפשר לדעת את חודש התצפית, שבט או אדר בהתאם למזלו של יוסף. לפי סדר הכתוב, יוסף ראה את השמש (מיד בשקיעתה) ואת הירח ולאחר מכן את הכוכבים, כלומר הירח שקע מיד אחרי השמש ולכן התאריך של חלומו השני של יוסף היה בראש חודש שבט או ראש חודש אדר. אם נעיין במקורות נראה שיוסף היה בן 17 בשנת 2216 לאדם. והנה אפשרות לתת תאריך כמעט מדויק לחלום.

פרשנות זו גם מבהירה לנו שאולי האחים כלל לא היו עיקר החלום ולמרות שיש 11 קבוצות כוכבים, הרי שהחלום הוא על איתני הטבע ועל המחזור השנתי. השמש רומזת למצרים (האל המרכזי במצרים היה אל השמש), והמחזור השנתי רומז ולו במקצת למשטר השנתי של גובה מי הנילוס הכל כך חשוב לחקלאות מצרים. את כל זה יוסף אולי לא ידע כשחלם את החלום אולם לאחר 13 שנים במצרים (ולאחר ההבנה כי הכוכבים השמש והירח מייצגים שנים), ידע זאת היטב וכך יכל לפתור את חלומות פרעה (וראו מאמרים מורחבים על הנילוס ועל פתרון חלומות פרעה). מעבר לכך, תפקיד השמש והירח מבואר כבר בפרשת בראשית והוא להיות למועדים ולשנים כך שנראה שהם מציינים זמן.

יעקב והאחים וכנראה גם יוסף טעו לחלוטין בפתרון החלומות שאינם מתייחסים כלל למשפחת יעקב, אלא למצרים, למחזור הטבע במצרים, ובמבט לאחור שאנו כבר יודעים את ההמשך מתארים במדוייק גם את משך השנים שיעברו על יוסף עד שהחלומות יתקיימו (11 שנים ראשונות בחלום ראשון, ולאחר מכן 13 שנים, ואלו שתי השנים שנוספו ליוסף בבית האסורים לאחר ששר המשקים שכחהו).

כהמשך למהלך זה נשאר לנו לחזור לחלום הראשון בו יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות חיטה וכל האלומות של אחיו משתחוות לאלומה שלו. למרות שבחלום זה אכן נראה שמדובר במשל לכך שאחי יוסף ישתחוו לו, בראיה לאחור אפשר לתת פרשנות אחרת לגמרי, שיוסף אחיו ויעקב לא היו יכולים לדעת אז.

אבל אנחנו מכירים עוד חלומות, של שר המשקים, שר האופים ופרעה ובכולם יש אלמנטים משותפים. החלומות מגיעים תמיד בצמדים, וכך יודעים שיש להם חשיבות מעבר לחלומות רגילים, ובחלום נמסר מה יקרה, וכן מתי יקרה. כך גם אצל יוסף. בחלום הראשון נמסר מה יקרה, משהו שקשור לתבואה ולכם שיוסף יהיה השליט על התבואה (ולא השליט על אחיו). ראייה לדבר מכך שמשפחת יעקב הם בכלל רועי צאן ואין להם דבר ועניין עם תבואה, וייתכן שכך גם מוסבר הכעס שלהם על יוסף, שכן עוד מימי קין והבל היה מתח בין עובדי האדמה לבין רועי הצאן, והדבר עובר כחוט השני דרך סיפורי כל האבות.

המספר 11 מרמז על 11 השנים שיעברו עד שזה יקרה. החלום השני, אומר למעשה את אותו דבר, יוסף ישלוט על איתני הטבע במצרים, כלומר יהיה אחראי, לניהול משק המים והנילוס וההשקייה ואגירת התבואה, אולם הדבר יכול ויקרה בעוד 13 שנה כפי שאכן קרה בפועל ורעיון שלי לסיבת הדבר ניתן לקרוא במאמר הבא.

חיזוק לדרך פירוש זו ניתן למצוא מכך שהאחים בפועל לא השתחוו ליוסף. הם אמנם השתחוו לשליט מצרים, אבל בלי לדעת שהוא יוסף, אז מה עניין החלום? כמו כן יעקב כלל לא השתחווה ליוסף, ואפילו לא לפרעה וגערתו ביוסף נשמעת טריוויאלית. וכי יש ילד שרוצה שאביו ישתחווה לו? בפעול האחים השתחוו ליוסף רק לאחר מות יעקב כפי המסופר בסוף פרשת ויחי, עת פחדו כי יתנקם בהם לאחר מות אביהם.






קיבלתי הערה שגם בחלום הראשון יוסף חולם על אלומות, קבוצות של שיבולים. הערה זו מחזקת את האפשרות שגם הכוכבים היו קבוצות של כוכבים ולא כוכבים בודדים.
חלום יוסף אמן לא ידוע מתוך הספר אוצרות התנ"ך של הנרי דבנפורט נורתרופ 1894

ומאחר וכבר הפלגנו בדמיוננו, האם ייתכן כי זה המראה אותו ראה יוסף?
ליל כוכבים - וינסנט ואן גוך - 1889 - המוזיאון לאומנות מודרנית ניו יורק (MOMA)
זוהי תמונה מפורסמת מאד של ואן-גוך. עץ ברוש ענקי ומעליו 11 כוכבים (בדיוק המספר המעניין אותנו) וירח ענקי השמש מיוצגת על ידי עץ הברוש הנראה כלהבה (או כהתפרצות שמש). הציור מתאר את נפשו השסועה והנסערת של ואן גוך, והוא צויר בעת שואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בסאן רמי.
בתמונה הכפר נראה רגוע ושלו בלילה אולם העץ הנראה כלהבה מתפרצת והשמים הסוערים מרמזים על הסערה המתחוללת בלב האומן ואולי על הסערה העומדת לבוא. האם ייתכן שגם יוסף הרגיש סערות כאלו בנפשו במהלך חייו?

הציור שימש השראה לשיר אותו תוכלו לשמוע ולהנות משלל תמונות של ואן-גוך



מאמרים נוספים לפרשת וישב

13 תגובות:

  1. גדי מאד אהבתי את המאמר אורנה

    השבמחק
  2. מעניין מאוד, מחפשת עוד מידע אודות אחד עשר הכובכים שעליהם חלם יוסף והקשר לאסרולוגיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אסטרונומיה או אסטרולוגיה??

      מחק
    2. אסטרולוגיה זה המזלות אסטרונומיה זה המדע..

      מחק
  3. אני חשבתי לבדוק מנקודת תצפית מקבוצת דלי או דגים (ולא מ -ארץ) את השתקפות השמש הירח ואחד עשר הקבוצות. נראה לי כט שבט
    אני מפריד בין נקודת המיקום והזמן במציאות יוסף ובחלומו על מנת להבין אולי דרך מרחב הזמן בחלומו את השקפתו על ימינו אנו
    שחר עידן הדלי בחלום יוסף??

    השבמחק
  4. הכוכבים הם אכן האחים, ומספרם 11 הוא משמעותי, שהרי 10 באו מצרימה לשבור רעב, ויוסף החזיר אותם להביא את בנימין על מנת שחלומו הנבואי יתקיים. אגב, אף כוכב לכת לא מוזכר בתנ"ך, איך מצאת 6? אלו שמות כוכבים שניתנו בימי הביניים על ידי יוונים - כופרים מוחלטים בדת ישראל שונאינו הגדולים מפעם (היום אדום - הנצרות). בקיצור, מאמר חלול ומטעה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מבין שלא התחברת, אבל אין שום קשר בין מה שרשמת לבין המאמר.

      מחק
  5. מאוד מאוד התחברתי לעולמות עליונים בעניין
    תודה רבה למי שפרסם או כתב

    השבמחק
  6. Nice original idea, at it fits so well

    השבמחק
  7. רעיון יפה, ככל שנרבה בהם אולי נגיע ליוסף החולם

    השבמחק