המאמר יציג מספר תופעות שאפשר לצפות בהן בכל מקום בעולם וללא שום ציוד עזר. המאמר מצטרף לסדרת עין צופיה. סדרת מאמרים על תצפיות אסטרונומיות ללא טלסקופ ונכתב לאחר ביקור באנגליה (למרות שאת חלקן ניתן לראות גם מישראל).
שעוני שמש - כמעט בכל הערים יש שעוני שמש, גם בארץ (מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון, גני הנדיב ומצפה רמון הם רק חלק קטן מהמקומות - סקירה נרחבת תופיע בעתיד) וגם בעולם. אפשר לשלב אותם בביקור, לבדוק את מידת הדיוק שלהם ואת השתנות הצל לאורך היום (אפשר לצלם תמונות במידה ותחזרו לאותו מקום בעונה אחרת). שעון השמש הגדול בעיר לונדון נמצא ממש ביציאה מתחנת המטרו TOWER-HILL והוא משלב בתוכו את ההיסטוריה של בריטניה (וכפי שאשתי הציעה, חפשו את מרגט תאצ'ר).
שעונים אסטרונומיים - בככרות ובמוזיאונים רבים יש שעונים אסטרונומיים. שעונים אלו לצד השעה מציגים גם נתונים אסטרונומיים ובעיקר זמני זריחה ושקיעה ומופע הירח. אחד השעונים המפורסמים ביותר נמצא בכיכר העיר פראג. שעונים כאלו כדאי לבקר פעמיים כדי לראות את השינוי במצב הירח.
דגמים של מערכת השמש - הדגמים הקטנים מכונים Orrery והינם מציגים את כוכבי הלכת הנעים מול השמש. יש כאלו עתיקים מאד ותענוג לראות את אלו שעוד עובדים (רובם לא תראו עובדים). בערים רבות הציבו מודל גדול של כוכבי הלכת שאפשר ללכת בו (ולעיתים אף לסוע). המודל הגדול ביותר נמצא בסקוטלנד ומודל ענקי אחר בשבדיה. עברו על רשימת המודלים של מערכת השמש ובידקו אם יש מודל קרוב ליעד שלכם. אם לא מצאתם, פשוט מצאו פארק עם קו הליכה של קילומטר, ועקבו אחרי ההוראות במודל אלף היארדים.
פסי התעבות - Contrails - פסים אלו אותם משאירים מטוסים מאחוריהם "מקשטים"ה את השמים של רוב הערים הגדולות. גזי הפליטה של דלק המטוסים מכילים גם אדי מים ואלו קופאים מיד בטמפרטורה הקרה של האטמופסירה והופכים לגבישי קרח קטנים שנראים כפסים. רוחב הפסים תלוי במהירות הרוחות, לחץ טמפרטורה ועוד ותצפית מדויקת בהם תאפשר חיזוי התנאים באטמופסירה העליונה. פסים אלו כמעט ואינם נראים מישראל, הסיבה היא שמטוסי הסילון בישראל נמוכים מאד (מיד לאחר המראה או לקראת נחיתה) והטמפרטורה בגובה שלהם לא קרה מספיק. לעיתים רואים פסים אלו במטוסי קרב המגביהים לטוס או במטוסי נוסעים הטסים לירדן (ואלו המטוסים היחידים הטסים בגובה רב מעל ישראל). שימו לב בתמונה למטוס קרוב שאינו משאיר פסים לעומת המטוסים הגבוהים המשאירים פסים.
השתנות עננים - תופעה שראינו ולא הצלחנו לצלם אך הבאתי בעבר סרטון דומה. מטוס העובר בדיוק דרך ענן בתנאים מסוימים מפרק אותו וגורם לשינוי צורתו. החום מהמטוס מאייד את המים לגז (ומפרק את הענן, שכן אדי מים אינם נראים). מיד כשהמטוס מסיים לעבור, האדים מתעבים בחזרה לטיפות קטנות והענן מקבל צורה חדשה לגמרי! בהערת שוליים: כל מי שחשב שהוא רואה אדי מים יוצאים מהקומקום, יתפלא לשמוע שהוא רואה טיפות זעירות של מים. מים בצורת גז, הינם שקופים לגמרי (בהזדמנות נרחיב על מספר ניסויים ביתיים פשוטים באמצעות קומקום).
מיקום כוכב הצפון - אמנם כולנו יודעים שכוכב הצפון נראה יותר גבוה בשמים ככל שמצפינים, אולם לא כל כך פשוט להתרגל לזה. חיפושים אחרי כוכב הצפון נכשלו עד שנזכרתי להרים את הראש עוד קצת. שינוי מיקום זה גורם לדיס-אורינטציה מוחלטת ולוקח זמן להתרגל. מצד שני סוף סוף היה אפשר לראות את קסיופיאה והדוב הגדולה ביחד ואת הדובה הגדולה בדיוק כמו בציור של ואן גוך. מאידך, כמובן את הקבוצות הדרומיות קשה הרבה יותר לראות. לנוסעים לחצי הכדור הדרומי מובטח שהבלבול יהיה גדול אף יותר שכן השמש פתאום נעה נגד כיוון השעון (עוברת דרך צפון במקום דרך דרום). ייתכן והייתם פעם בחצי הדרומי ומשהו היה נראה לכם מוזר רק לא ידעתם להצביע בדיוק מה, כנראה תנעות השמש בלבלה אתכם.
שמים כהים - אמנם ממרכז לונדון קשה לראות כוכבים, אולם המצב טוב לאין שיעור מאשר בישראל. ההסבר המיידי הוא היעדר האבק. באירופה אין דבר כזה אבק וגם אם מגיע קצת בטעות, הגשמים התכופים שוטפים אותו מייד. הצלילות של השמים גבוהה מאד. גם זיהום האור פחות מאד וממרכז לונדון במקום חשוך (פארק סנט גיימס) נראו כוכבים רבים מאד בהשוואה לפארק הירקון בתל אביב... בערים מחוץ ללונדון כדוגמת באת', היה אפשר לראות קבוצות כמו דולפין וסוסון בקלות בעין, ובמרחק של פחות מעשרה קילומטרים משם בחושך, השמים היו נהדרים. לא הצלחתי להרחיק למקומות חשוכים באמת, אולם ברור כי המצב מבחינת זיהום אור הוא טוב הרבה יותר. עכשיו אני מבין, למה רשימות לתצפיות ממקומות עירוניים מכילות עצמים שמעולם לא הצלחתי לראות ממרכז הארץ.
דמדומים - משך הדמדומים הארוך יותר, והזוית הנמוכה של השמש גורמים לאור להיראות שונה. הרבה יותר רך. צפייה בירח המלא בדמדומים, בדיוק בשעה הנכונה גרמה לו להיראות כגולת שיש בשמיים. מראה זה נשמר מספר דקות לאחר זריחת השמים וצפינו בקלות בשני האוביקטים בכיוונים מנוגדים. שוב, הגורם העיקרי לאיכות הצפייה הינו היעדר האבק, שמפריע מאד על תצפיות בעצמים נמוכים באופק בישראל.
גאות ושפל - גאות ושפל הינה תופעה מוכרת שקשה מאד לצפות בה בישראל. הפרש הגבהים בים התיכון הוא בערך חצי מטר ואינו מאפשר צפייה בתופעה אלא רק את מדידתה באמצעים רגישים מספיק. בלונדון, נהר התמזה מספיק קרוב לים והוא מושפע מהגאות והשפל. כל מה שצריך לעשות זה לברר את שעות השפל והשיא או ישירות בטוויטר ולצפות בנהר. הנה תמונה של מפלס הנהר ב- Tower Bridge כאשר הנהר בשפל.
מאמרים נוספים בסדרת עין צופיה
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
שעוני שמש - כמעט בכל הערים יש שעוני שמש, גם בארץ (מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון, גני הנדיב ומצפה רמון הם רק חלק קטן מהמקומות - סקירה נרחבת תופיע בעתיד) וגם בעולם. אפשר לשלב אותם בביקור, לבדוק את מידת הדיוק שלהם ואת השתנות הצל לאורך היום (אפשר לצלם תמונות במידה ותחזרו לאותו מקום בעונה אחרת). שעון השמש הגדול בעיר לונדון נמצא ממש ביציאה מתחנת המטרו TOWER-HILL והוא משלב בתוכו את ההיסטוריה של בריטניה (וכפי שאשתי הציעה, חפשו את מרגט תאצ'ר).
 |
| שעון השמש של לונדון בתחנת המטרו Tower Hill |
 |
| שעון השמש בחדר המשאבות בעיר באת' Bath |
שעונים אסטרונומיים - בככרות ובמוזיאונים רבים יש שעונים אסטרונומיים. שעונים אלו לצד השעה מציגים גם נתונים אסטרונומיים ובעיקר זמני זריחה ושקיעה ומופע הירח. אחד השעונים המפורסמים ביותר נמצא בכיכר העיר פראג. שעונים כאלו כדאי לבקר פעמיים כדי לראות את השינוי במצב הירח.
 |
| השעון האסטרונומי של פראג |
דגמים של מערכת השמש - הדגמים הקטנים מכונים Orrery והינם מציגים את כוכבי הלכת הנעים מול השמש. יש כאלו עתיקים מאד ותענוג לראות את אלו שעוד עובדים (רובם לא תראו עובדים). בערים רבות הציבו מודל גדול של כוכבי הלכת שאפשר ללכת בו (ולעיתים אף לסוע). המודל הגדול ביותר נמצא בסקוטלנד ומודל ענקי אחר בשבדיה. עברו על רשימת המודלים של מערכת השמש ובידקו אם יש מודל קרוב ליעד שלכם. אם לא מצאתם, פשוט מצאו פארק עם קו הליכה של קילומטר, ועקבו אחרי ההוראות במודל אלף היארדים.
פסי התעבות - Contrails - פסים אלו אותם משאירים מטוסים מאחוריהם "מקשטים"ה את השמים של רוב הערים הגדולות. גזי הפליטה של דלק המטוסים מכילים גם אדי מים ואלו קופאים מיד בטמפרטורה הקרה של האטמופסירה והופכים לגבישי קרח קטנים שנראים כפסים. רוחב הפסים תלוי במהירות הרוחות, לחץ טמפרטורה ועוד ותצפית מדויקת בהם תאפשר חיזוי התנאים באטמופסירה העליונה. פסים אלו כמעט ואינם נראים מישראל, הסיבה היא שמטוסי הסילון בישראל נמוכים מאד (מיד לאחר המראה או לקראת נחיתה) והטמפרטורה בגובה שלהם לא קרה מספיק. לעיתים רואים פסים אלו במטוסי קרב המגביהים לטוס או במטוסי נוסעים הטסים לירדן (ואלו המטוסים היחידים הטסים בגובה רב מעל ישראל). שימו לב בתמונה למטוס קרוב שאינו משאיר פסים לעומת המטוסים הגבוהים המשאירים פסים.
 |
| פסי התעבות Contrails |
השתנות עננים - תופעה שראינו ולא הצלחנו לצלם אך הבאתי בעבר סרטון דומה. מטוס העובר בדיוק דרך ענן בתנאים מסוימים מפרק אותו וגורם לשינוי צורתו. החום מהמטוס מאייד את המים לגז (ומפרק את הענן, שכן אדי מים אינם נראים). מיד כשהמטוס מסיים לעבור, האדים מתעבים בחזרה לטיפות קטנות והענן מקבל צורה חדשה לגמרי! בהערת שוליים: כל מי שחשב שהוא רואה אדי מים יוצאים מהקומקום, יתפלא לשמוע שהוא רואה טיפות זעירות של מים. מים בצורת גז, הינם שקופים לגמרי (בהזדמנות נרחיב על מספר ניסויים ביתיים פשוטים באמצעות קומקום).
מיקום כוכב הצפון - אמנם כולנו יודעים שכוכב הצפון נראה יותר גבוה בשמים ככל שמצפינים, אולם לא כל כך פשוט להתרגל לזה. חיפושים אחרי כוכב הצפון נכשלו עד שנזכרתי להרים את הראש עוד קצת. שינוי מיקום זה גורם לדיס-אורינטציה מוחלטת ולוקח זמן להתרגל. מצד שני סוף סוף היה אפשר לראות את קסיופיאה והדוב הגדולה ביחד ואת הדובה הגדולה בדיוק כמו בציור של ואן גוך. מאידך, כמובן את הקבוצות הדרומיות קשה הרבה יותר לראות. לנוסעים לחצי הכדור הדרומי מובטח שהבלבול יהיה גדול אף יותר שכן השמש פתאום נעה נגד כיוון השעון (עוברת דרך צפון במקום דרך דרום). ייתכן והייתם פעם בחצי הדרומי ומשהו היה נראה לכם מוזר רק לא ידעתם להצביע בדיוק מה, כנראה תנעות השמש בלבלה אתכם.
שמים כהים - אמנם ממרכז לונדון קשה לראות כוכבים, אולם המצב טוב לאין שיעור מאשר בישראל. ההסבר המיידי הוא היעדר האבק. באירופה אין דבר כזה אבק וגם אם מגיע קצת בטעות, הגשמים התכופים שוטפים אותו מייד. הצלילות של השמים גבוהה מאד. גם זיהום האור פחות מאד וממרכז לונדון במקום חשוך (פארק סנט גיימס) נראו כוכבים רבים מאד בהשוואה לפארק הירקון בתל אביב... בערים מחוץ ללונדון כדוגמת באת', היה אפשר לראות קבוצות כמו דולפין וסוסון בקלות בעין, ובמרחק של פחות מעשרה קילומטרים משם בחושך, השמים היו נהדרים. לא הצלחתי להרחיק למקומות חשוכים באמת, אולם ברור כי המצב מבחינת זיהום אור הוא טוב הרבה יותר. עכשיו אני מבין, למה רשימות לתצפיות ממקומות עירוניים מכילות עצמים שמעולם לא הצלחתי לראות ממרכז הארץ.
דמדומים - משך הדמדומים הארוך יותר, והזוית הנמוכה של השמש גורמים לאור להיראות שונה. הרבה יותר רך. צפייה בירח המלא בדמדומים, בדיוק בשעה הנכונה גרמה לו להיראות כגולת שיש בשמיים. מראה זה נשמר מספר דקות לאחר זריחת השמים וצפינו בקלות בשני האוביקטים בכיוונים מנוגדים. שוב, הגורם העיקרי לאיכות הצפייה הינו היעדר האבק, שמפריע מאד על תצפיות בעצמים נמוכים באופק בישראל.
גאות ושפל - גאות ושפל הינה תופעה מוכרת שקשה מאד לצפות בה בישראל. הפרש הגבהים בים התיכון הוא בערך חצי מטר ואינו מאפשר צפייה בתופעה אלא רק את מדידתה באמצעים רגישים מספיק. בלונדון, נהר התמזה מספיק קרוב לים והוא מושפע מהגאות והשפל. כל מה שצריך לעשות זה לברר את שעות השפל והשיא או ישירות בטוויטר ולצפות בנהר. הנה תמונה של מפלס הנהר ב- Tower Bridge כאשר הנהר בשפל.
 |
| גאות ושפל בנהר התמזה |
מאמרים נוספים בסדרת עין צופיה
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה