שביט 2022 E3 ZTF

הקדמה

שביט 2022C E3 ZTF, התגלה בחודש מרץ 2022 ובחודשים ינואר ופברואר הוא ייראה בשמיים גם מישראל בשעות הבוקר המוקדמות. השביט הגיע למרחק המינימלי שלו מהשמש בתאריך 12/1/2023 ובתאריך 2/2/2023 הוא יהיה בקרבה מרבית לכדור הארץ. כרגע נדרשת לפחות משקפת על מנת לצפות בשביט. עדכונים שוטפים יבואו כאן.

יומן תצפיות מתעדכן

כאן נפרט תצפיות שצפיתי בשביט:

11/2/2023 - השביט סמוך מאד לכוכב הלכת מאדים ולכן מציאתו היא עניין קל אולם גם בטלסקופ 12" לא רואים דבר פרט למשהו מעורפל מעט. אפשר לסכם את השביט כשביט לצילום בלבד.

30/1/2023 - השביט מתקרב ומעט מתבהר אבל עדיין הוא לא אובייקט לצפייה בעין ואפילו לא במשקפת. רק תמונות בחשיפה ארוכה יראו טוב יותר את הזנבות שלו. התמונה הבאה חשיפה קצרה, חוץ מזיהום האור הרגיל גם הירח האיר את השמיים. השבט במרכז התמונה, עננה קטנה ועמומה מאד. 

26/1/2023 -החדשות הטובות בקשר לשביט היא שהוא  במקום שדי קל למצוא אותו בשמים. קצת מימין לפרקאד קצת משמאל למיזאר, למעלה למטה, שם זהו! החדשות הפחות טובות הן שאחרי שמצאתם את המקום אין שם כלום. מה פירוש, השביט לא שם? ובכן הוא שם, אבל מעיר בזיהום אור גבוה ועם הלחות האיומה של הלילות האחרונים פשוט לא רואים כלום.

אין ברירה ומי שרוצה לצפות בצורה נורמלית צריך לצאת כמה שיותר רחוק ולהצטייד גם בטלסקופ גדול (150 ממ ומעלה), כי משקפת רגילה לא מראה הרבה. ובכל זאת, צילמתי למענכם, כי מה לא עושים בשביל העוקבים בערוץ. צילום שיראה שביט בצורה נהדרת מחייב טלסקופ, מצלמה טובה מקום חשוך מאד ומערכת עקיבה, והשקעה של כמה שעות עבודה. 

נסתפק בצילום מינימלי שימחיש מה אדם מן הישוב רואה עם משקפת קטנה. אדגיש שגם בתנאים האלו יש אפשרויות שיפור רבות, להתגברות על זיהום האור והרעש של החיישן, ולהגיע לתמונה שבה הרקע כהה יותר והשביט בולט יותר, אבל המצב לא הצדיק את ההשקעה.

*

השביט עצמו נראה כנקודה חיוורת למדי, וסביבה מעין הילת עננה עמומה מאוד. דווקא ההתקרבות שלו, לא הועילה לבהירות, מאחר וכמות האור תופסת שטח גדול יותר עכשיו ובאופן כללי העמעום גובר. שביט NEOWISE לפני שנתיים וחצי היה בהיר לפחות פי 10, וזה בהחלט הבדל משמעותי.

*

אז הנה הציור השבועי לילד. גדי יצא באמצע הלילה לצפות בשביט וגילה שהוא נעלם לו. עזרו לגדי למצוא את השביט, צבעו ושלחו למערכת. אני מצרף תמונה בגודל מלא. מומלץ מאד לצפות במחשב ולא בנייד.

11/1/2023 - תצפית ראשונה בשביט! ניצלתי את העובדה שקמתי מוקדם והשמים בהירים והצטיידתי במשקפת קטנה לחפש את השביט. לא נערכתי לשימוש בציוד רציני יותר בשעות אלו. השביט קל למציאה באזור כתר צפוני בואכה הרקולס, ואמנם בעין לא רואים כמעט כוכבים, אבל במשקפת רואים את הכוכבים הסובבים אותו ובאמצעות מפה אפשר להגיע לאזור שלו. שם נראתה עננה מעורפלת מאד וחיוורת מאד, ובקיצור משהו שלא נראה כמו כוכב. היה גם גוון ירקרק מעט, אבל בהתחשב בשעה, בלחות ובמצב העייפות שלי, אני לא  חותם על כך. נכון לעכשיו כאובייקט משקפת אין יותר מדי מה לראות, צריך הגדלה ואיסוף אור רציניים יותר ו/או צילום בחשיפה ארוכה שקשה לעשות מאזור עם המון זיהום אור.

האם יראו את השביט בעין?

זו שאלת השאלות וכרגע (11/1/2023) אין אפשרות לדעת. השביט צפוי להתבהר אבל לא ברור עד כמה. הערכות כרגע הן לבהירות בערך 5. למרות שזה ערך שמאפשר צפייה בעין הוא מחייב מקום מאד מאד חשוך, אולם לרוב שביטים בבהירות כזו לא נראים היטב בעין. שביט הוא אובייקט בעל שטח גדול יחסית ולא נקודתי, והבהירות מתחלקת על כל השטח. לשם השוואה, נסו לצפות במשקפת בכוכב בבהירת 6-7 ולהוציא קצת את המשקפת ממיקוד. הכוכב הנקודתי יהפוך לעיגול חיוור ואז יעלם לגמרי. זה גם המצב בשביט. הבהירות 5 משמעותה שאם השביט היה נקודה בודדת, זו הייתה הבהירות, אבל שטחו גדול יותר ולכן צריך שיהיה בהיר הרבה יותר (הערכה שלי סביב ה-3)   על מנת לאפשר ראייה נוחה בעין.

איך למצוא את השביט?

השביט נמצא במיקום נוח מאד לצפייה מישראל, בשמיים הצפוניים וקרוב לקבוצות מוכרות כמו כככתר צפוני (תחילת ינואר) דרקון (שליש ינואר), כוכב הצפון (לקראת סוף ינואר) ובפברואר אפילו יהיה סמוך למאדים. אפשר להיעזר במפות הבאות. המפה באדיבות אתר EARTHSKY ובו שפע מידע אסטרונומי.

מפות מדויקות לכל תאריך אפשר למצוא בעמוד השביטים באתר HEAVENS-ABOVE.

The path in our sky of comet C/2022 E3 (ZTF) after its perihelion (closest point to the sun) on January 12-13, 2023. Image via Don Machholz/ EarthSky.

צפייה בשביט

השעות המתאימות לצפייה הן לפנות בוקר אולם ככל שהשביט יתקדם בשמיים יהיה אפשר לראות אותו מוקדם יותר בתחילת הערב. נכון לכתיבת שורות אלו (8.1.2023) בהירות השביט נמוכה מדי בשביל לראות אותו בעין ונדרש ציוד אופטי, משקפת או טלסקופ. בתאריך 12/1/2023 השביט יעבור בקרבה מרבית לשמש ובתאריך 1/2/2023 בקרבה מרבית לארץ (משהו כמו 44 מיליון קילומטרים). ככל שהשביט קרוב יותר לארץ כך יהיה קל לראות אותו, אולם יש להתחשב כמובן בזיהום אור ובהארה של הירח

טיפים לצילום השביט

אם אתם רואים את השביט בעין, מצבכם מצוין, אם לא כנראה בצילום תוכלו לראות אותו. אפשר ממצלמת DSLR משוכללת ועד טלפון נייד. הנה כמה טיפים והנחיות כלליות שיעזור גם אם לא רואים את השביט בעין.

• חצובה היא בגדר חובה, על מנת לאפשר חשיפה ארוכה. עבור ניידים ניתן לרכוש מתאם לחצובה בשקלים בודדים ואם אין אז להשעין את הטלפון על חבילת קורנפלור (או משהו דומה שיכול לקבל צורה גמישה ולעזור בכיוון), או אפילו שקית עם חול (רצוי שתי שקיות למניעת שפיכת חול על המצלמה).
• פוקוס - חייב להיות פוקוס מדוייק. במצלמות DSLR גם אם לא רואים את השביט, תעשו פוקוס מדויק מאד על כוכב כלשהו, למשל צדק (דרך מסך באופציית LIVEVIEW). בניידים ובקומפקטיות יותר קשה לפקס, ואפשר לפקס במצב ידני על אינסוף
• זמן חשיפה - תתחילו מכמה שניות ותעלו ככל שאפשר בלי שיש מריחה בלתי נסבלת.
• ISO - גם כאן צריך ניסוי וטעייה, כמובן שISO גבוה עוזר אבל אין ארוחות חינם, הגברת ה ISO מגבירה איתה את הרעש. תמצאו את האיזון שמתאים למצלמה שלכם.
• צמצם (מספר F) הכי פתוח שאפשר כלומר ערך ה-F הכי נמוך שהמצלמה נותנת. ככה תקלטו יותר אור ויהיה אפשר להפחית את זמן הצילום ולהוריד ISO.
• אם רואים את השביט, נהדר, אתם יודעים לאן לכוון. אם לא רואים את השביט מכוונים באופן כללי לכיוון קבוצת הכוכבים בה הוא נמצא.
• אורך מוקד (או זום) - התחילו מאורך  מוקד נמוך יחסית ולאחר שראיתם שהשביט בתמונה, מקמו אותו במרכז וכך אפשר להעלות את אורך המוקד והזום מעט מעט בכל פעם. במצלמות DSLR שימו לב ששינוי אורך המוקד יכול לשנות את הפוקוס (בפרט בעדשות פשוטות) ולכן צריך לעשות פוקוס מחדש, לרוב אם הפוקוס קרוב, תוכלו לעשות אותו על השביט עצמו.
• בהצלחה!

ארכיון: שביט NEOWISE בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020

ארכיון: שביט NEOWISE עם הזנב

למה בעצם לשביט קוראים ZTF ומה משמעות השם המלא

איך נותנים שמות לכוכבי שביט? יש נוהל מסודר בנושא. שביטים נקראים על שם המגלה שלהם. פעם אנשים טרחו לסרוק את השמיים ואם גילו משהו חדש והתברר שהוא שביט, קראו לו על שמם. ככה למשל שומייכר ולוי גילו המון שביטים.

יש עדיין אנשים שעושים את זה ואפילו מגלים מפעם לפעם, אבל המאמץ היום הוא בעיקר עם מכשור מתקדם ואטומטי. נזכיר לטובה את הייל ובופ שזיהו  את השביט הרציני האחרון שהיה פה אי שם בשנת 1997, את טרי לאבג'וי ,ליאוניד אלנין, דון מקהולץ (נפטר 2022 מקורונה למרבה הצער והוא זה שיצר את המפה למעלה. דון גילה שביטים רבים במשך צפייה של אלפי שעות בשמיים והיה אחד המיסדים של מרתון מסייה אותו השלים למעלה מחמישים פעמים!) ורוברט מקנאוט שגילה שביט מדהים אבל כזה שנראה רק בשמים הדרומיים. כל הכבוד להם שמנסים ולפעמים גם מצליחים  להתחרות בטלסקופי ענק ממוחשבים

לשביט עצמו יש שם יותר ארוך ZTF C2022/E3 שהוא ייחודי וכולל את האות C שפירושה שביט לא מחזורי, כלומר אחד שהגיע משום מקום ויחזור לשום מקום (אם לא יתפרק). שביטים מחזוריים מסומנים באות P. השנה היא שנת הגילוי, שביטנו התגלה רק במרץ השנה. ואחר כך זה אות אחת שמזמנת באיזו מחצית חודש הוא התגלה (E - מחצית ראשונה של מרץ) ואז מספר שמראה את המסר הסידורי שלו בתוך אותה מחצית חודש. אפשר להבין שהיו עוד שני דברים לפניו, כנראה שלא קרה איתם כלום.

עוד עובדה מעניינת היא שלשביטים מחזוריים, כאלו שחוזרים כל כמה שנים, נותנים גם מספר סידורי. הראשון שזכה לכבוד הוא שביט האלי שמספרו 1.

ZTF - הוא המגלה של השביט ובמקרה הזה  Zwicky Transient Facility מערכת ממוחשבות שמצלמת את כל השמיים הצפוניים פעם ביומיים ומחפשת שינויים דקים ועדינים שיכולים להיות, שביטים, אסטרואידים, נובות או סתם הפרעות ומטוסים, בכל אופן לכו תתחרו עם מערכת כזו.

שאלות ותשובות על שביטים

מתי יהיה עוד שביט

אף אחד לא יודע. שביטים מתגלים כל הזמן. יותר מאחד בחודש בממוצע. רובם קטנים וחיוורים ולא קורה איתם כלום. או שהם מתרסקים לשמש או שלא מפתחים זנב או שנעלמים כלעומת שבאו. רק חלקם מפתח זנב ונצפה היטב מכדור הארץ. כמו ששביט זה התגלה פחות מארבעה חודשים לפני שהיה אפשר לצפות בו, ייתכן ועוד חודש יתגלה שביט נוסף. 

מהו כוכב השביט

כוכבי שביט הם גופים קטנים, קוטרם כמה קילומטרים בלבד, והם מכונים "אשפה חללית" הם מורכבים מסלעים, קרח ואבק שמוחזקים יחד בכוחות גרביטציוניים. השביטים סובבים במסלולים ארוכים מאד סביב השמש, חלקם בחגורת קוויפר באזור המתחיל מנפטון בערך וממשיך הרחק מהשמש, ואחרים אפילו רחוק יותר בעננת אורט.
השביטים בחגורת קוויפר פעם לפעם חולפים סמוך יחסית לנפטון ומסלולם משתנה עקב כח הגרביטציה שלו כח שהם מתחילים לנוע לכיוון השמש. בעננת אורט שביטים יכולים להתנגש אחד בשני והתוצאה תהיה שהשברים, שביטים חדשים ינועו גם לכיוון השמש.
שביט כזה ינוע לשמש יעבור לידה וייעלם במסלול ארוך מאד שאולי לא יחזור על עצמו אף פעם, אולם אם הוא יעבור ליד כוכב לכת נוסף, צדק למשל, מסלול יכול להשתנות והוא יהיה שביט מחזורי במסלול קצר או ארוך. יש שביטים עם מסלול שאורכו 3 שנים בלבד ויש כאלו עם מחזורים של אלפי שנים. שביטים הם רגישים והשביט יכול גם להתרסק לתוך השמש, הוא יתאיין, הרבה לפני המפגש, או להתרסק לתוך צדק או בגלל לחצים שנוים על חלקיו, שאינם מחוברים בחוזקה, להתפרק לכמה חלקים קטנים יותר.

מה בעצם רואים ומהו הזנב של השביט?

את השביט עצמו, שהוא קטן קשה מאד לראות, ומגלים אותם עם טלסקופים משוכללים ורגישים, חלקם נמצאים בחלל, או כאשר הם כבר קרובים למדי לכדור הארץ. מה שרואים בעין, ורואים יפה בתמונות הוא את ההילה והזנב של השביט. כאשר כוכב השביט מתקרב לשמש, הוא מתחמם וכתוצאה מכך חלק מהקרח המרכיב אותו הופך לאדי מים, וחלק מהאבק שהיה כלוא מאחורי הקרח משתחרר. חלקיקי האבק הם מולקולות גדולות וכל גרגר כזה מחזיר אור (בדומה לאלומת אור שרואים בתיאטרון מהאבק במסלול האור). כל החלקיקים האלו יוצרים את ההילה של השביט שבניגוד לגרעין הקטן יכולה להגיע לקוטר של אלפי  קילומטרים ואותה אנחנו רואים. חלקיקים אלו גם יוצרים את הזנב של השביט. כאשר השביט מתרחק, הוא מתקרר, החומר מפסיק להתאיין והזנב לאט לאט נעלם. מחקרים מראים שבכל מעבר כזה שביט מאבד כחצי אחוז מהמסה שלו ולפעמים יותר, ולכן שביטים קצרי מחזור מאבדים את רוב הקרח והאבק שלהם לאחר 100 או 200 הקפות ובמעברים נוספים כבר לא ייצרו זנב כלל.

זנב השביט

חלק מחלקיקי האבק נשארים במסלולו של כוכב השביט ויוצרים זנב שאורכו יכול להגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. למעשה לשביט יש שני זנבות. זנב אחד הוא אותם חלקיקי אבק שמחזירים אור, זנב אחר הוא אטומים שונים שהתאיינו ונפרדו מאלקטרונים שלהם עקב החום הרב והקרינה, בעיקר אטומים המכילים גם פחמן ובאינטראקציה עם קרני השמש הם זוהרים באור כחול. לכן בתמונות, רואים שני זנבות, אחד כחלחל ואחד לבן.
חלקיקים אלו מושפעים מאד מרוח השמש, שטף של חלקיקים שנפלט מהשמש במהירות עצומה, וכמו רוח, מצליח להזיז את החלקיקים מהם מורכב זנב השביט. התוצאה היא שזנב השביט פונה תמיד לכיוון המנוגד לשמש. הזנב הכחול, המורכב מאטומים קלי משקל יעשה זאת באופן בולט. ואילו את זנב האבק לוקח מעט זמן להטות, חלקיקי האבק כבדים הרבה יותר, ולכן הוא נראה מתעקל מעט, חלקו במסלול השביט וחלקו בכיוון המנוגד לשמש.
כאשר השביט מתרחק מכדור הארץ כיוון התנועה וכיוון הנגדי לשמש הם בערך אותו כיוון, במקרה כזה מהארץ יראו רק את ההילה, בתור עננה קטנה ואת הזנב שנמצא מאחורי השביט לא יראו כלל. ניתן לומר על שביט כזה שהוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב שלו. זה היה המקרה עם שביט הולמס משנת 2004 שנראה בעין בחודש אוקטובר.

מי השביט המפורסם ביותר?

השביט המפורסם ביותר הוא שביט האלי. פרסמו נבע מכך שהוא הראשון שזוהה ככזה שחוזר בואפן מחזור. האסטרונם הבריטי אדמונד האלי, חזה בשנת 1705 שהשביט של שנת 1682, אינו אלא השביט הגדול של השנים 1607 ו-1531 ושהוא יחזור שוב בשנת 1758 וכשכך אכן קרה, קודם כל אנשים נרגעו. שביט שחוזר, כנראה לא קשור לאלים הזועמים. לאחר מכן אנשים הללו את האלי, שגם בלי גילוי זה היה אחד האסטרונומים החושבים אי פעם, והשביט כונה על שמו של האלי שמת שנים רבות קודם לכן.  האלי תועד עוד הרבה לפני שנת 1682 כולל בתקופת הבבלים הרבה לפני הספירה. האלי ביקר אותנו לאחרונה בשנת 1986. היה מדהים. הסיבוב הבא בשנת 2061 יש למה לחכות.

שביטים ומטאורים

השביטים משאירים במסלולם הרבה אבק, ואם המסלול חוצה את מסלול כדור הארץ, ייתכן שבשנים לאחר מעבר השביט נזכה למטר מטאורים יפה באותה נקודה. ולכן רבים ממטרי המטאורים שרואים כיום, הם למעשה שאריות של כוכבי שביט שחלפו בסמוך לכדור הארץ. מאחר והשביט נע במסלול נטוי מאד ביחס למסלול הארץ, רוב השביטים גם אלו שמגיעים קרוב לשמש יותר מכדור הארץ, כלל לא חוצים את מסלולו. שביט האלי שהוזכר קודם אכן חצה את מסלול הארץ בשנת 1910 וכדור הארץ אפילו נע במשך כמה זמן בתוך זנב השביט, מה שגרם שוב לחששות כבדים, אבל מאחר והצפיפות של הזנב היא כלום כמעט, כל מה שהיה הוא רק מופע מטאורים יפים ומיוחדים. כיום מטר האוריונידים באוקטובר ומטר אטא-אקוורידים בתחילת מאי, הם בעקבות שאריות של שביט האלי.

שביטים בהיסטוריה

ישנן תיאוריות שמקור המים על כדור הארץ הוא בשביטים שהתרסקו עליו לפני מיליארדי שנים. מאחר ושביטים הם ברובם קרח יש סבירות מסוימת להנחה זו, אבל הוכחות כמובן שאין.
שביטים  נצפו היטב כבר בעת העתיקה. בעולם הקדום בו השמיים היו קבועים, הופעתו של גרם שמיים חדש ועוד אחד שגם זז יחסית מהר מיום ליום ועם זנב נתפסה כאירוע שמקורו באלים ובעיקר כסימן לכך שהאלים זועמים ורוצים להשמיד את כדור הארץ. מפורסם גם השביט שהופיע בשנת 66 לספירה (המרד הגדול) ומתועד ע"י יוספוס פלביוס: ''וכנגד לא שמו לב ולא האמינו לאותות המוקדמים והברורים של חורבן הממשמש ובא. וכאילו היו מוכי רעם ונטולי עיניים ונפש - התעלמו מאזהרותיו הברורות של ה'. זה היה בשעה שעמד מעל לעיניהם כוכב שהיה דומה לחרב ושביט שהיה כל השנה ואף זה ארע לפני המרד, ולפני שקמה התנועה שהביאה לידי מלחמה''. ('מלחמת היהודים, ספר ו', פרק ה'). וכפי המקובל הוא מספר על השביט המפורסם האלי. שנים מעטות לאחר חורבן המקדש חרבה גם פומפי בהתפרצות הווזוב וגם התפרצות זו קושרה לשביט המסמל רעות.

שביטים ביהדות

כוכבי שביט מוזכרים במקורות כמה פעמים. המשנה (ברכות ט ב) שנה מה צריך לברך על תופעות טבע יוצאות דופן שרואים וכך היא פותחת: "עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת - אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם". יש פירושים שהמילה זיקין הם כוכבי השביט אולם אלו יכולים להיות גם מטאורים. בכל אופן כיום מברכים גם על אלו וגם על אלו (על שביט בפעם הראשונה שרואים אותו ועל מטאור הראשון שרואים בלילה) את הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".
אמירה מפורסמת אחרת היא של האמורא שמואל שהיה בקיא מאד בחכמת התכונה והעיד על עצמו (ברכות נ"ח ב): "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט ולא ידענא מאי ניהו". באותה תקופה המחשבה הייתה שכוכבי השביט הם תופעה בתוך האטמוספרה, אולי כמו עננות. אמנם היו לכך הפרכות קלות, התופעה נראית משני מקומות מאד מרוחקים זה מזה, אבל כך חשבו, וטיבם התגלה רק מאות שנים אחר כך. בכל אופן, אפשר לראות שכל אחד, גם אם הוא בקיא מאד בתחומו, לא צריך להתבייש להודות שיש דברים שהוא לא מבין, אלא ההיפך, לפרסם אותם. עוד על שביטים ביהדות בפוסט הסיכום של שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה.

שאלה מעניינת היא האם לברך על השביט אם רואים אותו רק באמצעות משקפת ויש דעות שונות בנושא, חלקן במאמר הלכתי בנושא השביט מאת הרב רפאל שטרן.

כוכב נוסף, יותר נכון כוכבת, היא כמובן ציפי שביט, תופעה נהדרת ומדהימה בזכות עצמה.