המאמר לפרשת וארא עבר לאתר פרשת השבוע. ליחצו על הקישור על מנת להגיע למאמר
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
יום שלישי, 12 בינואר 2010
יום ראשון, 10 בינואר 2010
ליקוי ירח חלקי
למידע אודות ליקוי הירח 15/6/2011
ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.
צילום ליקוי ירח
ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!
בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').
ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.
צילום ליקוי ירח
ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!
בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').
יום רביעי, 6 בינואר 2010
יום שני, 4 בינואר 2010
תצפית בלווינים
החלל בסביבתינו הקרובה רוחש פעילות בלתי פוסקת. מאות לווינים מקיפים את כדור הארץ במסלול קמור (בניגוד למטוסים הנעים במסלול "ישר"). לווינים רבים ניתנים לצפיה מכדור הארץ מעט לאחר השקיעה או הזריחה. ללווינים אין מקור אור עצמי משלהם, אך ניתן לראותם גם בעין בלתי מצויידת, הודות ליכולת החזרה חזקה של אור השמש.
למרות שלוויין שונה לחלוטין ממטוס, לעיתים ניתן להתבלבל בין השניים. בעין בלתי מצויידת, יראה לווין כנקודת אור בודדת בצבע אחד שאינה מהבהבת הנעה בשמים במהירות. לעומת זאת, מטוסים נראים לרוב עם מספר אורות צבעוניים ומהבהבים. בנוסף, בהירותו הנראית של לווין משתנה בקצב יחסית מהיר תוך כדי המעבר: ככל שהלווין מטפס למעלה במסלולו, כך אורו מתחזק ושוב נחלש כאשר הוא יורד. זאת כאשר בהירותם הנראית של אורות מטוס משתנה בקצב איטי הרבה יותר. הלווין נעלם כאשר הוא נכנס לאזור הצל של כדור הארץ ולא מקבל יותר אור מהשמש (או יופיע כאשר הוא יוצא מאזור הצל ומתחיל לקבל אור מהשמש). כאשר השמש נמצאת נמוך מתחת לאופק אין אפשרות לראות לווינים (בישראל בקיץ ניתן לראות לווינים כמעט בכל שעות הלילה). על חווית התצפית בלווינים אפשר למצוא בקישור הבא. עם מעט נסיון, תוכלו גם אתם לזהות נקודה שמיקומה משתנה כלווין.
בסרטון הבא הדרכה מעשית לשימוש באתר המביא נתוני מעברי לווינים.
לווינים גדולים
כיום (2023) הלווינים הנוחים ביותר לצפיה הם הגדולים ביותר: תחנת החלל הבינלאומית, התחנה הסינית טיאנגונג, טלסקופ החלל האבל ושרשראות סטארלינק.היסטוריית צפייה במעבורות חלל
בעבר אפשר היה לצפות מעבורות החלל במשימותיהן וטלסקופ החלל על שם האבל. תחנת החלל משייטת באופן קבוע בשמים בגובה של כ-350 ק"מ, ולה מעברים רבים מעל ישראל. בשיאה, בהירות התחנה יכולה להגיע עד ל 4- (בהירה יותר מצדק וכמעט כמו נוגה). הוספת רכיבים לתחנה, המתבצעת בעזרת מעבורות חלל, מפתחת ומגדילה אותה כל הזמן. כאשר המעבורת והתחנה עדיין לא התחברו, או מיד לאחר שנפרדו, ניתן לראותן בשמים כשתי נקודות אור עוקבות אחת אחרי השנייה באותו מסלול ובהפרש של כמה שניות עד דקה. תצפיות חוזרות במשך כמה שעות במשך יומיים שלושה יֳראו את הנקודות מתרחקות או מתקרבות אחת לשנייה. צריך קצת מזל ולקוות שמעברים אלו יהיו נראים מישראל גם ביתר זמן המשימה, אז התחנה והמעבורות מחוברות הן יראו כנקודה אחת.
בעת אחד השיגורים של מעבורת חלל שמתי לב לעובדה שהשיגור מתרחש בזמן שבארץ כבר שרר חושך. למרות שלא היו בידי נתוני זמן ומיקום מדויקים, עליתי לגג מיד לאחר צפייה בשיגור באתר NASA והבטתי בכיוון המשוער בו המעבורות הייתה צריכה להופיע. ואכן תוך כ-20 דקות מרגע השיגור הופיעה נקודת אור בהירה. להפתעתי הרבה מיד לאחריה הופיעה נקודת אור נוספת במסלול דומה אך קצר יותר, שהיתה חיוורת ממנה בהרבה. לאחר חשיבה הגעתי למסקנה כי הנקודה השנייה הייתה לא אחרת מאשר מיכל הדלק החיצוני של המעבורת. לאחר שיגור מעבורת, מיכל הדלק העיקרי שלה ניתק לאחר כעשר דקות , מאבד מהירות וגובה ולבסוף נופל למימי האוקיינוס ההודי. מאחר והתופעה בה צפיתי נדירה למדי (ודורשת שיגור בזמן שבארץ לילה), לא מצאתי חובבים נוספים שהצליחו לצפות בה. אולם מצאתי אישור לכך שהיא קיימת בתמונה הבאה. עקב מספר המשימות הנמוך שנותר למעבורות הסיכויים לראות תופעה זו נמוכים (לפחות עד שדור המעבורות הבא יהיה מבצעי)
גם את טלסקופ החלל האבל ניתן לראות בעין. הטלסקופ משייט במסלול גבוה יותר מתחנת החלל (כ-600 ק"מ) והוא קטן ממנה. לכן בהירותו הנראית נמוכה יחסית (+1.5). משימתה הבאה של מעבורות החלל STS-125 באוקטובר 2008 הינה שדרוג ותיקון הטלסקופ.
הבזקי אירידיום (Iridium flash) חלפו מהעולם - ראו מאמר מורחב בנושא
סוג נוסף של תצפיות הינו בלוויני אירידיום. הלווינים נעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים. תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין. אך יש להם אנטנות רדיו גדולות יחסית, המחזירות את אור השמש כמראה אל אזור מאורך כרצועה דמיונית על פני בכדור הארץ. מי שנמצא בתוך רצועה זו או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר. ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.
לוויני תקשורת
לוויני תקשורת הינם לווינים גיאו-סטציונריים. ייחודם הוא בכך שהם מקיפים את כדור הארץ סביב קו המשווה ונשארים באותה נקודה בשמים כל הזמן (קצב סיבובם זהה לקצב סיבוב כדור הארץ וגובהם כ-36 אלף קילומטר). לווינים כאלו קשה לראות והם גם יראו ככוכב. מהירות תנועתם בכיפת השמים איטית מאד, ולמעשה הם יראו כנעים בכיוון הפוך לתנועת כיפת השמים. בצילום ללא עקיבה הם יראו כנקודה בודדת (לעומת הכוכבים שייצרו קשתות). בצילום המתבצע עם עקיבה הם יראו כפס אור בניגוד לכוכבים, שייראו כנקודות.
צילום לווינים
צילום לווינים, הינו קל יחסית. מכוונים את המצלמה לאיזור המתאים בשמים (שימוש בשדה רחב). רצוי למצוא קבוצת כוכבים יפה שהלווין עובר דרכה, או לשלב את הבזק הלווין בנוף ארצי (בנינים, נוף וכו'). יש להשתמש בחשיפה ארוכה של כמה שניות, או רצוי במצב ידני. התוצאה היא פס אור העובר דרך הקבוצה. בלוויני אירידיום פס האור מתרחב בשיא ההבזק, כפי שמודגם בצילום.
כאשר מכוונים את המצלמה לאיזור בו הלווין יוצא או נכנס לצל כדור הארץ, רואים איך הבהירות משתנה ואת צבע ההבזק משתנה מלבן לאדום:
לבעלי טלסקופים
עקב מהירות התנועה של הלווין קשה להתאפס עליו. בתצפית על לווינים קטנים תיראה רק נקודת אור רצה במהירות, אולם את תחנת החלל הבינלאומית והמעבורות ניתן ממש לראות. אפשרות מעניינת נוספת הינה לצפות בלווינים ביום כאשר הם עוברים על פני השמש. הדבר מחייב כמובן שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך). המעבר של לוויין על פני השמש אורך כחצי שנייה אולם כיוון הטלסקופ קל. בצורה דומה אפשר לראות מעבר על פני הירח.

איך מוצאים לווינים
ניתן כמובן לצפות בשמים ולחפש את הלווינים. בתצפית ממקום חשוך ניתן לראות מספר לווינים (בדרך כלל), אולם רצוי להוריד מראש מידע לגבי מיקום מעבר לווינים בשמים מהאינטרנט עוד בטרם היציאה לתצפית.
נביא כאן דוגמא לשני אתרים מומלצים.
השמים מעל – Heavens-Above. הרשמה אינה חובה, אולם בחירת מיקום התצפית היא כן (על פי מדינה ועיר, או קואורדינאטות). האתר ידידותי מאד וקל לשימוש, ומספק מפות מפורטות המראות היכן יעבור כל לווין מתבקש בשמים (כולל כיוון וגובה של נקודות ההתחלה, שיא והסיום). באתר גם מידע נוסף על תנועת כוכבי לכת ושביטים.
אתר נוסף הוא CalSky. אתר זה עשיר במידע. ניתן לבצע בו שאילתות ולקבל דוח צפייה מפורט הכולל אירועים רבים. הדו"ח מורכב וקצת קשה לקריאה אולם הוא מספק מידע רב יותר כדוגמת מעברים על פני השמש או הירח.
קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
בעת אחד השיגורים של מעבורת חלל שמתי לב לעובדה שהשיגור מתרחש בזמן שבארץ כבר שרר חושך. למרות שלא היו בידי נתוני זמן ומיקום מדויקים, עליתי לגג מיד לאחר צפייה בשיגור באתר NASA והבטתי בכיוון המשוער בו המעבורות הייתה צריכה להופיע. ואכן תוך כ-20 דקות מרגע השיגור הופיעה נקודת אור בהירה. להפתעתי הרבה מיד לאחריה הופיעה נקודת אור נוספת במסלול דומה אך קצר יותר, שהיתה חיוורת ממנה בהרבה. לאחר חשיבה הגעתי למסקנה כי הנקודה השנייה הייתה לא אחרת מאשר מיכל הדלק החיצוני של המעבורת. לאחר שיגור מעבורת, מיכל הדלק העיקרי שלה ניתק לאחר כעשר דקות , מאבד מהירות וגובה ולבסוף נופל למימי האוקיינוס ההודי. מאחר והתופעה בה צפיתי נדירה למדי (ודורשת שיגור בזמן שבארץ לילה), לא מצאתי חובבים נוספים שהצליחו לצפות בה. אולם מצאתי אישור לכך שהיא קיימת בתמונה הבאה. עקב מספר המשימות הנמוך שנותר למעבורות הסיכויים לראות תופעה זו נמוכים (לפחות עד שדור המעבורות הבא יהיה מבצעי)
גם את טלסקופ החלל האבל ניתן לראות בעין. הטלסקופ משייט במסלול גבוה יותר מתחנת החלל (כ-600 ק"מ) והוא קטן ממנה. לכן בהירותו הנראית נמוכה יחסית (+1.5). משימתה הבאה של מעבורות החלל STS-125 באוקטובר 2008 הינה שדרוג ותיקון הטלסקופ.
הבזקי אירידיום (Iridium flash) חלפו מהעולם - ראו מאמר מורחב בנושא
סוג נוסף של תצפיות הינו בלוויני אירידיום. הלווינים נעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים. תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין. אך יש להם אנטנות רדיו גדולות יחסית, המחזירות את אור השמש כמראה אל אזור מאורך כרצועה דמיונית על פני בכדור הארץ. מי שנמצא בתוך רצועה זו או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר. ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.
לוויני תקשורת
לוויני תקשורת הינם לווינים גיאו-סטציונריים. ייחודם הוא בכך שהם מקיפים את כדור הארץ סביב קו המשווה ונשארים באותה נקודה בשמים כל הזמן (קצב סיבובם זהה לקצב סיבוב כדור הארץ וגובהם כ-36 אלף קילומטר). לווינים כאלו קשה לראות והם גם יראו ככוכב. מהירות תנועתם בכיפת השמים איטית מאד, ולמעשה הם יראו כנעים בכיוון הפוך לתנועת כיפת השמים. בצילום ללא עקיבה הם יראו כנקודה בודדת (לעומת הכוכבים שייצרו קשתות). בצילום המתבצע עם עקיבה הם יראו כפס אור בניגוד לכוכבים, שייראו כנקודות.
צילום לווינים
צילום לווינים, הינו קל יחסית. מכוונים את המצלמה לאיזור המתאים בשמים (שימוש בשדה רחב). רצוי למצוא קבוצת כוכבים יפה שהלווין עובר דרכה, או לשלב את הבזק הלווין בנוף ארצי (בנינים, נוף וכו'). יש להשתמש בחשיפה ארוכה של כמה שניות, או רצוי במצב ידני. התוצאה היא פס אור העובר דרך הקבוצה. בלוויני אירידיום פס האור מתרחב בשיא ההבזק, כפי שמודגם בצילום.
![]() |
| הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה) |
כאשר מכוונים את המצלמה לאיזור בו הלווין יוצא או נכנס לצל כדור הארץ, רואים איך הבהירות משתנה ואת צבע ההבזק משתנה מלבן לאדום:
![]() |
(תחנת החלל בקבוצת בתולה. ניתן לראות את הכניסה לאזור הצל בשינוי הבהירות, הצבע ורוחב הפס. צולם ע"י המחבר) |
לבעלי טלסקופים
עקב מהירות התנועה של הלווין קשה להתאפס עליו. בתצפית על לווינים קטנים תיראה רק נקודת אור רצה במהירות, אולם את תחנת החלל הבינלאומית והמעבורות ניתן ממש לראות. אפשרות מעניינת נוספת הינה לצפות בלווינים ביום כאשר הם עוברים על פני השמש. הדבר מחייב כמובן שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך). המעבר של לוויין על פני השמש אורך כחצי שנייה אולם כיוון הטלסקופ קל. בצורה דומה אפשר לראות מעבר על פני הירח.
איך מוצאים לווינים
ניתן כמובן לצפות בשמים ולחפש את הלווינים. בתצפית ממקום חשוך ניתן לראות מספר לווינים (בדרך כלל), אולם רצוי להוריד מראש מידע לגבי מיקום מעבר לווינים בשמים מהאינטרנט עוד בטרם היציאה לתצפית.
נביא כאן דוגמא לשני אתרים מומלצים.
השמים מעל – Heavens-Above. הרשמה אינה חובה, אולם בחירת מיקום התצפית היא כן (על פי מדינה ועיר, או קואורדינאטות). האתר ידידותי מאד וקל לשימוש, ומספק מפות מפורטות המראות היכן יעבור כל לווין מתבקש בשמים (כולל כיוון וגובה של נקודות ההתחלה, שיא והסיום). באתר גם מידע נוסף על תנועת כוכבי לכת ושביטים.
אתר נוסף הוא CalSky. אתר זה עשיר במידע. ניתן לבצע בו שאילתות ולקבל דוח צפייה מפורט הכולל אירועים רבים. הדו"ח מורכב וקצת קשה לקריאה אולם הוא מספק מידע רב יותר כדוגמת מעברים על פני השמש או הירח.
קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
יום ראשון, 3 בינואר 2010
ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים מאת ארנסט גומבריך
השם גומבריך (אין ערך בויקיפדיה העברית) נטבע כבר מגיל צעיר בתודעתי כמומחה לתולדות האומנות. ספרו "ההיסטוריה של האומנות" היה מונח אחר כבוד בבית הורי וכל פעם שהייתה שאלה היינו מעיינים בו. הספר נהיה פופלרי ביותר וסימן אבן דרך בציון ההיסטוריה של האמונות שספר עב כרס וענקי של פאול ג'ונסון שראיתי דווקא אצל חותני (באנגלית) נקרא פשוט "ההיסטוריה החדשה של האומנות". Art: A New history
בחנוכה האחרון במכירת הספרים במחסני ידיעות אחרונות, נתקלתי בספר "חדש" מאת גומבריך שגירה את סקרנותי. גומבריך זה לא ההוא מאומנות? גומבריך לא מת כבר? איך יוצא ספר חדש? עיון מהיר בספר גילה שזהו ספרו הראשון של גומבריך שנכתב לפני למעלה מ-70 שנה, עבר עריכה מחודשת לפני שמונה שנים ממש לפני פטירתו של המחבר וכעת יצא בתרגום לעברית.
וכך נכתב על הספר (הועתק מאתר ידיעות אחרונות שגם מפרסם את הפרק הראשון - מומלץ!)
כדי להינות מהספר צריך למחוק הרבה ידע שיש בראש ולנסות להיכנס לראש של ילד, ואולי זו ההכוונה בכותרת. במקור הספר מסתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה עם תקווה לעתיד טוב יותר. בעריכה מחדש מתייחס גומבריך רק לנושא מלחמת העולם השנייה והזוועות שארעו בה מתוארות בצורה רכה ביותר, אך מוחשית, לאחריה שוב מייחל גומבריך לעתיד טוב יותר.
ניתן להתייחס לספר כאל ספר מבוא הנותן מעט רקע ומעט ידע כללי לילדים ואחר כך לכוון אותם לספרים נוספים או לדבר איתם על אירועים ספציפיים ביתר הרחבה.
כתבה נוספת מענינת
ביקורת של אורן נהרי במוסף ספרות של הארץבחנוכה האחרון במכירת הספרים במחסני ידיעות אחרונות, נתקלתי בספר "חדש" מאת גומבריך שגירה את סקרנותי. גומבריך זה לא ההוא מאומנות? גומבריך לא מת כבר? איך יוצא ספר חדש? עיון מהיר בספר גילה שזהו ספרו הראשון של גומבריך שנכתב לפני למעלה מ-70 שנה, עבר עריכה מחודשת לפני שמונה שנים ממש לפני פטירתו של המחבר וכעת יצא בתרגום לעברית.
וכך נכתב על הספר (הועתק מאתר ידיעות אחרונות שגם מפרסם את הפרק הראשון - מומלץ!)
לא יכולתי להשאיר את הספר בחנות ורכשנו אותו. בינתים רק אני קראתי בו ועדיין לא הילדים. הוא מאד נח לקריאה, כתוב בשטף וניכר שהמתרגמים עשו עבודה טובה. ההיסטוריה מתאימה ברמתה לילדים. אין כאן ניתוחים מעמיקים, אין דיונים מפורטים, הכל מאד מתומצת פשוט וברור. ברור שהספר לא יכול לשמש כספר היסטוריה בתוכנית לימודים כלשהי. הספר הינו לקריאה ולא לעיון והוא כתוב כסיפור. הסיפור מתרכז בעיקר באירופה (אחרי פתיחה מתחייבת במצרים ובבל הממלכות הקדומות) עם פזילה קטנטנה למזרח הרחוק ולעולם החדש. הספר מתרכז בעיקר במלחמות המלכים והשליטים ופחות בהתקדמות המדע והתרבות.
ב-1935, כשהיה דוקטור צעיר להיסטוריה, מחוסר סיכוי למצוא עבודה בווינה, הוזמן אֶרְנְסְט גוֹמְבְּריך בן ה-26 (לימים היסטוריון האמנות המשפיע ביותר במאה העשרים) לנסות לכתוב היסטוריה של העולם לקוראים צעירים. גומבריך חשב כבר אז שילדים מוכשרים להבין גם רעיונות היסטוריים מורכבים, אם מתארים אותם בשפה פשוטה. את המשימה הוא השלים בתוך שישה שבועות בלבד, והספר היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים ראה אור בגרמנית ב-1936, וזכה להצלחה מיידית.
בחלוף השנים היה גומבריך עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים, ואז, לפני מותו ב-2001, ולאחר שהיה עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים בכל שטחי החיים, ערך גומבריך מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר בארצו החדשה, אנגליה. הספר הזה, שיש לו היסטוריה מרתקת משל עצמו (כפי שמתארת נכדתו לֵיאוֹני בהקדמה שלה), מתורגם היום ליותר מ-25 שפות ברחבי העולם. עכשיו, בפעם הראשונה, הוא עומד גם לרשות הקוראים בעברית - לכל גיל, לכל המשפחה, לקריאה ביחד או לחוד.
בארבעים פרקים קצרים, בסגנון בהיר וקולח המתאים לילדים ולבני נוער כמו גם להוריהם, לסבים ולסבתות, גוֹמְבְּריך מגולל את סיפור ההיסטוריה של האדם מראשיתה ועד ימינו, מעידן האבן ועד עידן האטום, מאיש המערות ועד האדם בן זמננו. הוא מצייר תמונה ססגונית של קורות האנושות - עמים מימי קדם ועמים מודרניים, מדינות שהיו ומדינות שנשארו, המאבקים, המלחמות, הישגי האנושות במדע, באמנות, הדתות, תרבויות העולם, ועוד - והכול בליווי איורים מרעננים ומפות מאירות עיניים.
כדי להינות מהספר צריך למחוק הרבה ידע שיש בראש ולנסות להיכנס לראש של ילד, ואולי זו ההכוונה בכותרת. במקור הספר מסתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה עם תקווה לעתיד טוב יותר. בעריכה מחדש מתייחס גומבריך רק לנושא מלחמת העולם השנייה והזוועות שארעו בה מתוארות בצורה רכה ביותר, אך מוחשית, לאחריה שוב מייחל גומבריך לעתיד טוב יותר.
ניתן להתייחס לספר כאל ספר מבוא הנותן מעט רקע ומעט ידע כללי לילדים ואחר כך לכוון אותם לספרים נוספים או לדבר איתם על אירועים ספציפיים ביתר הרחבה.
כתבה נוספת מענינת
תוויות:
אומנות,
ביקורת ספר,
ילדים
הירשם ל-
רשומות (Atom)

