גורם רביעי - איך חוזרים לכדור הארץ
לאחר התקלה, עמדו שתי אפשרויות חזרה לכדור הארץ. מהירה ומסוכנת או בטוחה ואיטית. המהירה, כלל שימוש במנוע רכב הפיקוד לצורך סיבוב ושינוי מסלול שיוביל חזרה לארץ. הבעייה היא שהמנוע קרוב מאד למיכל החמצן שנפגע. איש לא ידע אם הוא עובד ואיך. הפעלה שגויה שלו והחללית יכולה להישלח להתרסקות לירח או למקום לא ידוע אחר. האפשרות הבטוחה והאיטית היא מסלול החזרה החופשי. לתת לכוחות הגרויטציה לעשות את שלהם ולמעשה להגיע עד הירח, להקיף אותו ולחזור, כמעט כמו במשימה רגילה. הבעיה, גם למעוף כזה צריך הפעלת מנוע לתיקוני מסלול. כמובן לרכב הנחיתה על הירח יש מנוע. הוא מיועד לנחיתה על הירח ולא לשינוי מסלול של כל המכלול (רכב הירח , ורכב החלל). וגם זה משהו שלא ברור שיעבוד. בסרט רואים את ג'ין קרנץ, פקח הטיסה האחראי אוסף את כל המהנדסים ואומר:" לא מעניין אותי מה זה תוכנן לעשות, תגידו לי מה זה יכול לעשות". הבחירה הייתה בדרך האיטית והבטוחה (כמובן אורך המשימה גרר בעיות רבות בהמשך, בחוסר חמצן נקי, מים והספק חשמלי). לצורך כך המנוע הופעל שנית (המנוע מתוכנן לפעולה אחת בלבד) לשם הגברת המהירות וקיצור המשימה בעשר שעות.
צילומים שנעשו לאחר ניתוק מכלול הפיקוד הפגוע הראו פגיעה קלה בנחיר (NOZZLE - המקום ממנו יוצא ההדף) שהיו יכולים להשפיע על פעולת המנוע הראשי, אבל כמובן שאי אפשר לדעת מה היה קורה אם היו משתמשים בו.
גורם חמישי - המנוע שלא עבד
הרבה לפני הפיצוץ בחלל, אירעה תקלה נוספת חמורה לא פחות. בזמן השיגור אחד ממנועי השלב הראשון הפסיק לפעול. ההפסקה עצמה לא היוותה בעייה (שאר המנועים עבדו כמה דקות יותר כדי לפצות על איבוד הכח), אבל ההפסקה נבעה כתוצאה מתקלה ומטעות תכנונית במבנה הטיל (שתוקנה רק באפולו 14). בזמן השיגור הדלק והחומרים בשלב הראשון נעו בתדירות גבוהה והגיעו לתדר העצמי של המערכת (מצב המזכיר בום על קולי בו הגלים פוגשים אחד את השני ומגבירים מאד את עוצמתם). המשך הפעלת המנוע יכול היה לגרום לפיצוץ כל הרכב (תקלה דומה אירעה באפולו 6 חללית לא מאויישת, בה הפיצוץ העיף חלק מהטיל והחללית נכנסה למסלול לא מתוכנן סביב כדור הארץ). למעשה לא ברור עד היום, מה הפסיק את המנוע, חיישן לחץ שאינו קשור לאפקט הרעידות חש בבעיה, למרות שפעולת המנוע הייתה תקינה והפסיק אותו. הפסקה זו כנראה הצילה את חיי האנשים עוד הרבה לפני התקלה בחלל עצמו. בתור קוריוז לאחר התקלה במנוע, אמר ג'ים לוואל את המשפט הבא (בתרגום חופשי): "זו הייתה התקלה הקריטית של הטיסה ומעכשיו הכל ילך חלק"
גורם שישי - ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ
אלפי שנים ניווטו ימאים את דרכם על פי הכוכבים. מיקום הכוכבים אינו משתנה והם משמשים עזר מצוין לניווט. גם בחלל אפשר לנווט לפי הכוכבים. בחלל חשוך כל הזמן, אין אטמוספירה עננים ואובך, והכוכבים נראים בקלות. אכן, כל תוכניות החירום לכשל במערכות הניווט של חלליות אפולו כללו ניווט לפי הכוכבים. אולם מהנדס אחד בחברה האחראית על מכשירי הניווט היה מוטרד מהשאלה איך ינווטו אם לא יראו את הכוכבים ופיתח תוכנית חליפית המסתמכת על קו הצל של כדור הארץ (הקו המבדיל בין היום לבין הלילה). התוכנית נבדקה באופן תיאורטי והוכנסה למחשבי הניווט. התוכנית נבדקה בזמן אמת בזמן מסע אפולו 8 (החללית הראשונה שהגיעה למסלול ירח, אך כמובן לא נחתה עליו) על יד גי'ם לוואל עצמו (מפקד אפולו 13). בשלב הראשון בוצע ניסוי ניווט לפי כוכבים בצורה רגילה אך ג'ים לחץ על כפתור CLEAR ולא על ENTER והנתנוים נמחקו, במרכז הבקרה החליטו לנסות את תכונית החירום ואישרו שהיא עובדת. בזמן החזרה של אפולו 13 לארץ, היה צורך בתיקוני מסלול עקב דליפת גז שהסיט את החללית ממסלול החזרה. כניסה בזווית לא נכונה לאטמוספירה והחללית קופצת עליה כמו אבן על מים בחזרה לחלל. תיקונים אלו הצריכו מערכת ניווט, אבל הפעת המערכות היתה דורשת יותר מדי חשמל, לפי הכוכבים אי אפשר היה לנווט בגלל כל השברים והלכלוך מהפיצוץ, שגרמו לכך שאי אפשר יהיה לראות את הכוכבים כמו שצריך. נשארה דרך אחת, ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ.
קישורים דומים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13
לאחר התקלה, עמדו שתי אפשרויות חזרה לכדור הארץ. מהירה ומסוכנת או בטוחה ואיטית. המהירה, כלל שימוש במנוע רכב הפיקוד לצורך סיבוב ושינוי מסלול שיוביל חזרה לארץ. הבעייה היא שהמנוע קרוב מאד למיכל החמצן שנפגע. איש לא ידע אם הוא עובד ואיך. הפעלה שגויה שלו והחללית יכולה להישלח להתרסקות לירח או למקום לא ידוע אחר. האפשרות הבטוחה והאיטית היא מסלול החזרה החופשי. לתת לכוחות הגרויטציה לעשות את שלהם ולמעשה להגיע עד הירח, להקיף אותו ולחזור, כמעט כמו במשימה רגילה. הבעיה, גם למעוף כזה צריך הפעלת מנוע לתיקוני מסלול. כמובן לרכב הנחיתה על הירח יש מנוע. הוא מיועד לנחיתה על הירח ולא לשינוי מסלול של כל המכלול (רכב הירח , ורכב החלל). וגם זה משהו שלא ברור שיעבוד. בסרט רואים את ג'ין קרנץ, פקח הטיסה האחראי אוסף את כל המהנדסים ואומר:" לא מעניין אותי מה זה תוכנן לעשות, תגידו לי מה זה יכול לעשות". הבחירה הייתה בדרך האיטית והבטוחה (כמובן אורך המשימה גרר בעיות רבות בהמשך, בחוסר חמצן נקי, מים והספק חשמלי). לצורך כך המנוע הופעל שנית (המנוע מתוכנן לפעולה אחת בלבד) לשם הגברת המהירות וקיצור המשימה בעשר שעות.
 |
| רכב הפיקוד. מכיל מנועים ומיכלים. מיכל חמצן מספר 2 (סקטור ארבע נפגע). איש לא ידע אם המנוע ימשיך לתפקד ואיך. מקור: נאסא |
גורם חמישי - המנוע שלא עבד
הרבה לפני הפיצוץ בחלל, אירעה תקלה נוספת חמורה לא פחות. בזמן השיגור אחד ממנועי השלב הראשון הפסיק לפעול. ההפסקה עצמה לא היוותה בעייה (שאר המנועים עבדו כמה דקות יותר כדי לפצות על איבוד הכח), אבל ההפסקה נבעה כתוצאה מתקלה ומטעות תכנונית במבנה הטיל (שתוקנה רק באפולו 14). בזמן השיגור הדלק והחומרים בשלב הראשון נעו בתדירות גבוהה והגיעו לתדר העצמי של המערכת (מצב המזכיר בום על קולי בו הגלים פוגשים אחד את השני ומגבירים מאד את עוצמתם). המשך הפעלת המנוע יכול היה לגרום לפיצוץ כל הרכב (תקלה דומה אירעה באפולו 6 חללית לא מאויישת, בה הפיצוץ העיף חלק מהטיל והחללית נכנסה למסלול לא מתוכנן סביב כדור הארץ). למעשה לא ברור עד היום, מה הפסיק את המנוע, חיישן לחץ שאינו קשור לאפקט הרעידות חש בבעיה, למרות שפעולת המנוע הייתה תקינה והפסיק אותו. הפסקה זו כנראה הצילה את חיי האנשים עוד הרבה לפני התקלה בחלל עצמו. בתור קוריוז לאחר התקלה במנוע, אמר ג'ים לוואל את המשפט הבא (בתרגום חופשי): "זו הייתה התקלה הקריטית של הטיסה ומעכשיו הכל ילך חלק"
גורם שישי - ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ
אלפי שנים ניווטו ימאים את דרכם על פי הכוכבים. מיקום הכוכבים אינו משתנה והם משמשים עזר מצוין לניווט. גם בחלל אפשר לנווט לפי הכוכבים. בחלל חשוך כל הזמן, אין אטמוספירה עננים ואובך, והכוכבים נראים בקלות. אכן, כל תוכניות החירום לכשל במערכות הניווט של חלליות אפולו כללו ניווט לפי הכוכבים. אולם מהנדס אחד בחברה האחראית על מכשירי הניווט היה מוטרד מהשאלה איך ינווטו אם לא יראו את הכוכבים ופיתח תוכנית חליפית המסתמכת על קו הצל של כדור הארץ (הקו המבדיל בין היום לבין הלילה). התוכנית נבדקה באופן תיאורטי והוכנסה למחשבי הניווט. התוכנית נבדקה בזמן אמת בזמן מסע אפולו 8 (החללית הראשונה שהגיעה למסלול ירח, אך כמובן לא נחתה עליו) על יד גי'ם לוואל עצמו (מפקד אפולו 13). בשלב הראשון בוצע ניסוי ניווט לפי כוכבים בצורה רגילה אך ג'ים לחץ על כפתור CLEAR ולא על ENTER והנתנוים נמחקו, במרכז הבקרה החליטו לנסות את תכונית החירום ואישרו שהיא עובדת. בזמן החזרה של אפולו 13 לארץ, היה צורך בתיקוני מסלול עקב דליפת גז שהסיט את החללית ממסלול החזרה. כניסה בזווית לא נכונה לאטמוספירה והחללית קופצת עליה כמו אבן על מים בחזרה לחלל. תיקונים אלו הצריכו מערכת ניווט, אבל הפעת המערכות היתה דורשת יותר מדי חשמל, לפי הכוכבים אי אפשר היה לנווט בגלל כל השברים והלכלוך מהפיצוץ, שגרמו לכך שאי אפשר יהיה לראות את הכוכבים כמו שצריך. נשארה דרך אחת, ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ.
 |
| תרשימי ניווט מאפולו 13 |
קישורים דומים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה