המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

יום חמישי, 15 באפריל 2010

יורי גגארין

הלילה של יורי הינו אירוע המתקיים מדי שנה סמוך תאריך שיגורו של יורי גגארין לחלל. יורי גגארין, האדם הראשון בחלל בטיסה היסטורית בעיצומו של מירוץ החלל ב-12 לאפריל 1961 (כנראה בשנה הבאה חגיגות החמישים יהיו משמעותיות). יורי גגרין הקיף את כדור הארץ פעם אחת בלבד נחת בשלום לאחר 108 דקות ומיד נהיה לגיבור לאומי. יורי נהרג בהתרסקות מטוס טראגית בשנת 1968.
יורי גגארין
האוניברסיטה הפתוחה הצטרפה ליוזמה העולמית (222 כינוסים ב-57 ארצות 7 יבשות ושני עולמות) בערב הוקרה שכלל הרצאות, תצפיות וסרטים .
ההרצאות בנושא אדם בחלל כללו תחזית קדימה של טל ענבר ממכון פישר לתעופה וחלל למשימות עד שנת 2050 וסקירה של תוכניות החלל של ארה"ב, רוסיה, אירופה, סין הודו ויפן. טל הדגיש את החזרה הענקית אחורה שכן האדם נחת על הירח לפני 40 שנה בתוכנית שאורכה היה שמונה שנים בלבד, ואילו היום התוכנית לשליחת אדם לירח של ארה"ב בוטלה והגעה למאדים מתוכננת לעוד עשרות שנים. מדינות נוספות מתכננות משימות לירח לקראת שנת 2030.
אילן מנוליס פירט את הסיבות הבריאותיות שבגינן מסע ארוך למאדים (כמעט שנתיים) אינן אפשריות, אם כי תיקן את כותרת ההרצאה מ: "מדוע לא נגיע אף פעם למאדים: ל: "מדוע לא נגיע בקרוב למאדים". כנראה ששיפור אפשרויות ההינע והגיעה מהיר למאדים תוך חודש במקום תוך 10 חודשים יאפשרו טיסה כזו בעתיד.
פרופ' יואב יאיר סקר את תאונות החלל המאוישות והסיבות להן. בחלל נספו עד היום 21 איש (בחמש תאונות שונות: אפולו 1 - בתא הפיקוד על כן השיגור בעת ניסוי, המעבורות צ'אלנגר וקולומוביה וחלליות סויוז 1 ו-11). המכנה המשותף לתאונת הן אי אמירה חד משמעית של הסיכונים. לחצים פוליטיים לשגר בכל מחיר ולא לאחר בלוחות הזמנים וגם אולי הפחד להיות היחיד שמתריע מול כל השאר שמסכימים.

כמו כן הועלה בהקשר זו סיפורה של אפולו 13 שניתפס בנאסא כהצלחה למרות שלמעשה היה אירוע של תאונה חמורה שבדרך נס נגמר בשלום (ורוא סדרת הכתבות על אפולו 13).
אורח הכנס קולונל בוריס וולינוב האסטרונאוט / קוסמונאוט היהודי הראשון בחלל, סיפר את קורות חייו, על האימונים הראשונים בתוכנית החלל והלא נודע, ועל סיפור התקלה שאירעה לו בחללית סויוז 5. כמו כן הוקרן סרט המשחזר את הטיסה. בין הפרטים המענינים שסיפר היה שהרוסים לא ידוע מה יקרה לאדם בחלל ולכן דאגו שמחשבי החללית יעשו את כל המשימה והאדם יצטרך לפתור תרגילים לוגיים להוכיח למכונה שהוא כשיר לקחת פיקוד.
בזמן התקלה הוא הפר נהלים שאסרו לשדר על תקלות (שהאמריקאים לא ידעו כלום) על מנת שהמהנדסים יוכלו ללמוד מה קרה ולתקן בטיסות הבאות וגם ניסה להעביר מידע באמצעות הספרים שנשארו בחללית. כאשר נחת בשלום, היה זה 600 קילומטר מהיעד המתוכנן באמצע סופות שלגים וקור טיפוסי של 40 מעלות מתחת לאפס. הדבר הראשון שביקש מהמחלצים היה סיגריה ואלו התנצלו שיש להם רק את הסוג הפשוט ביותר (מתוך הנחה שאדם שבא מהחלל בטח רגיל לסטנדרטים גבוהים), אבל הוא אמר שלא משנה מה יש להם. לאחר מכן שמע מחבר במרכז הבקרה, שכאשר ראו שם את המצב החמור בשעת התקלה, התחילו לערוך מגבית...

לאחר סיום ההרצאות נערכה תצפית טלסקופים קצרה בארגון חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואף אני נטלתי בה חלק, ולסיום הערב המוצלח הוקרן הסרט 2010.
ההרצאות יהיה זמינות בוידאו באתר האוניבריסטה הפתוחה בעוד מספר ימים


מאמרים קשורים:
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
כנס החלל הבינלאומי 2009
מעבורת החלל
כרזת האירוע הלילה של יורי גגרין - האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה מארגנת כנסים רבים וכדאי להתעדכן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה