גלגלים ומזלות

מבחר ספרי האסטרונומיה בעברית בכלל וכאלו שנכתבו בעברית במקור בפרט מצומצם ביותר. לכן, הוצאתו של ספר אסטרונומיה בעברית הינה מאורע משמח שיש לברך עליו. הספר גלגלים ומזלות מאת עדו יעבץ, חוקר באוניברסיטת תל-אביב,  עוסק בתולדות האסטרונומיה העתיקה ומשייך את עצמו לקטגורית היסטוריה של המדע. ספרים רבים נותנים סקירה קצרצרה של תקופה זו עם הזכרת האישים הבולטים בה, אבל ספר מרוכז בעברית המתייחס רק לתקופה זו לא היה קיים. המחבר מודע לכך שקהל היעד של הספר הינו מצומצם (חובבי אסטרונומיה, או היסטוריה של המדע) ועושה מאמצים גדולים להתאים את הספר לקהל יעד גדול הרבה יותר. גם ההוצאה המשותפת בהוצאה אקדמאית (הוצאת מאגנס) ביחד עם הוצאה עממית (דביר), מראה על רצון להתאים את הספר לקהל הרחב אך לא להופכו לספר מדע פופולארי. בנקודה זו יעמוד הספר למבחן.
הספר סוקר תקופה של כ-600 שנה בה פרחה האסטרונומיה היוונית דרך הצגת מספר אישים בולטים. בתיאור כל דמות מופיעים פרטים על הדמות ועל תרומתה לפילוסופיה ולמדע בכלל, ולאסטרונומיה בפרט.
הספר פותח בהצגת הבעיות שעמדו בפני התוכנים הקדומים ביוון. רצונם היה להבין את תנועת גרמי השמים. המחבר אינו מניח שהבעייה ידועה לקורא ומתחיל את תיאורה בתיאור תנועת השמש (אחת מהתנועות הפשוטות ביותר בשמים). לצורך השוואה עובר המחבר לתיאור קצרצר של האסטרונומיה בבבל (שהקדימה את יוון במאות שנים) ומה שהטריד אותה (תחזיות עתידיות מדויקת לצרכי אסטרולוגיה ופחות מודל להבנת העולם). את התחזיות הבבליות מציג המחבר באמצעות בעיית חיזוי מיקום כוכבי הלכת ובפרט חיזוי מיקום וזמן התנועה האחורנית שלהם (על התנועה האחורית של כוכבי לכת - ראו בעין צופיה).
לאחר הקדמה זו עובר המחבר לדון בתפיסות היווניות ובהתפתחות שלהן במהלך השנים. למרבה הצער, כמעט ולא השתמרו מקורות מהאסטרונומים הקדומים, כך שהמחבר מציג עבודת שחזור בלשית של המודלים  המתבססת על קטעי ספרים, עדויות מפוקפקות והנתונים הידועים לנו כיום. המודל הראשון המוצג, של אודוסקוס מתבסס על ספירות שוות מרכז (כדורים הסובבים סביב מרכז כדור הארץ כאשר הכוכבים תמיד במרחק קבוע מהארץ), כאשר לכל כוכב לכת הותאמו 3 או 4 ספירות. שתי הספירות הראשונות מתוארות בהרחבה אולם הספירות השלישית והרביעית לא מתוארות בכתובים כלל ונשאר לנו לשחזר את הגדרתן המדויקת ותפקידן. המודל היה לא מפוענח עד שנת 1875 וגם פענוחו הציב בעיות רבות עד כדי כך שנאמר עליו (א. פנקוק, ההיסטוריה של האסטרונומיה, 1961)

"מדעניה הגדולים של יוון לא היו תצפיתנים, גם לא אסטרונומים, אלא הוגים ומתמטיקאים חדי מחשבה. תיאוריית  הספירות שוות המרכז של אודוקסוס ראויה להיזכר לא כנכס צאן ברזל של האסטרונומיה, אלא כמופת של מקוריות מתימטית." (עמוד 112)

לפני כעשור הוצע שחזור נוסף למודל זה, הפותר חלק מהבעיות שעלו בשחזור הקודם. כמובן שאין לנו יכולת לדעת איזה מבין השניים אם בכלל הוא הנכון. אבל ייתכן שמודל הספירות שוות המרכז היה הרבה יותר מאשר מקוריות מתימטית וסיפק תחזיות קרובות מאד למציאות, או לפחות כאלו שהיוונים לא יכלו לראות את הטעות במכשירי המדידה שעמדו לרשותם.

במהלך הדורות השתנו התפיסות מספירות בעלות מרכז משותף, לגלגלים נושאים ונישאים. מודל פשוט יותר שגם איפשר שינוי במרחק של כוכבי הלכת מכדור הארץ (שינוי שיכול לפתור את בעיית הבהירות המשתנה של כוכבי הלכת בשמים, כפונקציה של מרחקים מכדור הארץ) ותחזיות מדויקות יותר. השינוי המהותי היה כאשר האסטרונומיה היוונית פגשה את הבבלית וראתה שלבבלית יש תוצאות חיזוי הרבה יותר טובות, ללא מודל תנועה כלל (אלא באמצעות נוסחאות מתימטיות) ובנוסף היסטוריה של מאות שנות תצפית (שיכולות להוות מדד ייחוס לנכונות של כל מודל חדש). הפיתוח של מודל שייתן תוצאות טובות, נמשך עד תלמי שבספרו "אלמגסט" חתם פרק מפואר זה של אסטרונומיה, ולמעשה סיים תקופה. לאחר תלמי עברו 1300 שנה עד להתפתחות האסטרונומית הבאה.

הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה. המחבר לא חסך מאמץ שהקורא יוכל להבין את הנושא בכמה רמות ולפי עומק התענינות הקורא. הספר כולל תרשימי צבע ואיורים להמחשת הנושאים. ניתן היה לשלב במקום האיורים, ובמיוחד אלו המתארים את תנועת הנסיגה של כוכבי הלכת, צילומים אמיתיים.

הקורא המתענין בסיפור ההיסטורי יכול לקרוא את הספר לפי סדרו, הקורא הבקי במתימטיקה יוכל להתעכב על הנוסחאות המופיעות בנספחים (מספר הנוסחאות בגוף הספר הינו נמוך) והקורא שרוצה באמת להבין איך הדברים עובדים, יהנה לצפות ב-24 סרטוני הנפשה ממוחשבים שהוכנו על ידי המחבר, כהשלמה לספר ונמצאים באתר הבית שלו. ויתכן וגם יצטרך לעיתים לדלג אחורה בספר לקריאה חוזרת של קטעים מסוימים. החוסר היחידי הוא הנחיות והוראות לקוראים כיצד הם יכולים לבצע חלק מהתצפיות בעצמם, להתרשמות מכלי ראשון מהבעיות שעמדו בפני האסטרונומים הקדומים. המלצתי לקורא  היא לבצע את התצפיות בעצמו לפי ההוראות המפורטות בסדרת עין צופיה (ראו בקישורים למטה).
חוסר נוסף בספר הינו רשימת ביבליוגרפיה מסודרת. ניתן להרכיב רשימת ספרים לפי המקורות המופיעים בהערות, אולם רשימה סדורה של ספרים ומחקרים הכוללת תיאור קצר על כל ספר ורמתו (אקדמאית או עממית) הייתה עוזרת לקורא המעונין להעמיק.לפי הכריכה הפנימית שם הספר באנגלית הוא: "Wandering Stars and Ethereal Spheres". אמנם השם מתאר את הספר ואת האסטרונומיה היוונית, אולם היה עדיף שתרגום שם הספר יהיה קצר וקולע בדומה לשמו בעברית (למשל "Spheres and Orbs").
תולדות האסטרונומיה אינם מתחילים או נגמרים ביוון ואפשר לקוות שיצאו ספרים נוספים המתארים את האסטרונומיה בבבל, מצרים, הודו, סין ותרבויות דרום אמריקה ויספקו זוויות נוספות ומשלימות על התחום. על התפתחות האסטרונומיה לאחר תלמי וגם על השאלה למה במשך 1300 שנה לא הייתה התפתחות כלל.

עדו יעבץ - גלגלים ומזלות
הוצאה משותפת של מאגנס ודביר
288 עמודים ועוד 97 עמודים של נספחים, הערות ומפתחות.
לעמוד הספר גלגלים ומזלות  בהוצאת ספרי מאגנס

גלגלים ומזלות - עידו יעבץ

קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר SLEEPWALKERS - ספרו של ארתור קסטלר הסוקר את תולדות האסטרונומיה מקופרניקוס ועד ניוטון

תנועת מאדים בשנת 2005 מתוך אתר APOD. צלם: Tunc Tezel

תצפית בכוכבי לכת

"אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ
עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת
צצים על כל גבעה" (שאול טשרניחובסקי)

במאמרנו זו בסדרת עין צופיה - אסטרונומיה בלי טלסקופ, נעסוק בכוכבי הלכת והתצפיות שאפשר לעשות עליהם ללא עזרים אופטיים. השיר בפתיחה מציין שבעה כוכבי לכת. הכוכבים בעולם העתיק חולקו לכוכבי שבת – כוכבים היושבים במקומם ונראים תמיד באותו מקום ביחס לשאר הכוכבים ולכוכבי לכת – כוכבים ההולכים בין כוכבי השבת. בעולם האסטרונומיה העתיק, כדור הארץ נמצא במרכז והוא עומד וסטטי. השמש והירח נספרו בין כוכבי הלכת מאחר והם זזים מיום ליום. בנוסף, כוכבי הלכת של העולם העתיק כוללים גם את כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי, סך הכל שבעה כוכבי לכת. כל כוכבי הלכת האלו זוהו לפני אלפי שנים ויש להם שמות עבריים המופיעים במשנה ובתלמוד.

שמותיהם העבריים של כוכבי הלכת כמעט מתבקשים מאליהם. כוכב חמה – הקרוב ביותר לשמש, נוגה – בגלל אורו החזק, מאדים – צבעו האדום, צדק – כנראה מהפסוק בתהילים: "צדק משמים נשקף", שבתאי – שבתאי היה הכוכב השביעי ולכן נקרא באותו שם של היום השביעי. בעברית נעשה גלגול מהמילה שבת למילה שבתאי.

כיום מערכת השמש כוללת שמונה כוכבי לכת. השמש והירח אינם נספרים והשלושה הנוספים הם ארץ, אוראנוס (התגלה ב-1781) ונפטון (התגלה ב-1846). שני האחרונים התגלו במאות השנים האחרונות ולכן גם אין להם שמות עבריים. לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית נערכה תחרות "כוכב לכת עברי נולד" בה ניתן להציע שמות עבריים לכוכבים אלו. לשמחתי הרבה אני אחד מהמציעים לשם אורון שהתקבל כשמו של כוכב הלכת אוראנוס.


כוכב לכת נוסף, פלוטו (התגלה והוסף לרשימת כוכבי הלכת ב-1930) הודח ממעמדו עקב כך שלא ענה על קריטריונים חדשים שנקבעו בועידה של האגודה האסטרונומית הבינלאומית בשנת 2006. הקריטריונים דרשו כוכב במסלול כמעט מעגלי ובמישור מסוים שהוא גדול מספיק מאובייקטים אחרים במסלולו.  פלוטו הוא כוכב קטן מאד, יש לו ירח כמעט בגודל זהה, מסלולו מוזר ביותר ולמעשה הוא אינו שונה מאובייקטים רבים אחרים הנמצאים בשולי מערכת השמש ואף גדולים ממנו. הכללתו של פלוטו ככוכב לכת הייתה מחייבת הכנסת לפחות ארבע גרמי שמים נוספים לאותה קטגוריה, למשל אסטרואידים ענקיים בחגורת האסטרואידים (וביניהם קרס ו-וסטה) שזכו בעבר למעמד של כוכבי לכת (כולל סימון והכנסה למפות אסטרולוגיות) אולם כיום לא נחשבים יותר ככאלו. ניתן לראות סיכום קצר בעברית בערך פלוטו בויקיפדיה העברית ובהפניות בסוף הערך.

למרות שכוכבי הלכת נראים כנקודות ובודאי שאי אפשר לראות עליהם פרטים בעין, יש אפשרות לערוך עליהם תצפיות מענינות. המאמר יתרכז בתצפיות אלו ובסופו יפורטו תצפיות נוספות הדורשות עזרים אופטיים.



תופעות כלליות לכוכבי הלכת
הדבר המשותף לכל כוכבי הלכת ושנתן להם את שמם הוא שהם אינם במקום קבוע בכיפת השמים. זו גם הסיבה שמפות כוכבים, אטלסים ופלניספירות לא מציינים אותם כלל, אלא רק במפות לתאריכים מסוימים. כדי לשים לב לתנועתו של כוכב הלכת יש לבצע תצפיות באפון רצוף במשך מספר לילות על מיקום כוכב הלכת בשמים ביחס לכוכבים אחרים ולראות את התזוזה היחסית ביניהם. ראייה של כוכבי לכת היא פשוטה וניתנת לזיהוי על ידי חיפוש כוכב בהיר שאינו מופיע במפות הכוכבים. הלוחות מציינים בדרך כלל באיזה קבוצת כוכבים נמצא כל כוכב לכת וקל למצוא אותם. עבור כוכב חמה, נוגה ומאדים זה דורש תצפיות רצופות במשך כמה לילות. בצדק התזוזה איטית יותר. צדק מסיים הקפה סביב השמש פעם ב-12 שנה ולכן הוא עובר מקבוצה לקבוצה בשמים פעם בשנה. כדי לראות את התנועה יש לצפות פעם בשבוע כאשר ההבדל כבר יהיה ניכר. בשבתאי התזוזה היא איטית אף יותר. שבתאי מסיים הקפה פעם ב-30 שנה וכדאי לצפות פעם בשבועיים/חודש ולראות תזוזה ניכרת.
אוראנוס ניתן לראייה בעין, אך הוא חיוור מאד, גם משך ההקפה העצום (84 שנה) לא מראה תזוזה ניכרת אלא בהפרש של חודשים ושנים. מסיבות אלו אוראנוס לא זוהה בעבר ככוכב לכת.

תנועה אחורנית
התופעה המשונה ביותר בתנועת כוכבי הלכת היא שתנועתם בשמים אינה אחידה. לעיתים נראה שהם נעצרים, זזים קצת אחורה, נעצרים שנית וממשיכים קדימה. שרטוט של תנועתם ייצור מעין מעגל בשמים. תנועה משונה זו היוותה בעיה רצינית לאסטרונומיה הקדומה שכן לא הייתה אפשרית להסבר כהקפה של עצם את כדור הארץ. הפתרון היה הסבר תנועה הכולל מספר מעגלים שבהם נע כוכב הלכת ומאפשרים תנועה כזו. בפועל התנועה נגרמת משילוב תנועותיהם של כדור הארץ וכוכב הלכת סביב השמש כך שמתקבלת אשלייה כאילו כוכב הלכת זז אחרונה על מנת לצפות בתנועה זו יש להצטייד במפת שמים, ולצייר את מיקום כוכב הלכת (בערך) ליד הכוכבים ולעקוב כל לילה. את המועדים בהם כוכב לכת עובר לתנועה אחורנית ניתן למצוא בלוחות שבאלמנך האגודה.  התמונה המצורפת מתארת היטב את התנועה לאחור של מאדים. תמונות וספות כדאי למצוא באתר APOD. יש להגיע לדף החיפוש ולחפש Retrograde motion. מומלצת במיוחד תמונה וסרט וידאו המראים את תנועתו של שבתאי בשמים במשך שלוש שנים!

תנועת שבתאי במשך שלוש שנים. מומלץ ללחוץ עת התמונה. התמונה של פיטר וינרויטר

הרחבה על תנועה אחרונית באסטרופדיה העברית.
תנועת כוכבי הלכת לא תמיד יוצרת מעגלים אלא צורות אחרות, וניתן לראות עוד הנפשה של התנועה,

התקבצויות
כל כוכבי הלכת נעים על אותו מישור שמימי. גם השמש והירח נעים על מישור זה שזכה לשם מישור הליקויים (אקליפטיק). קבוצות הכוכבים הנמצאות במישור זה נקראות גם גלגל המזלות. אלו הן 12 קבוצות שבהן השמש עוברת במהלך השנה. חוץ מעובדה זו אין בהן שום ייחוד לעומת יתר קבוצות הכוכבים בשמים. לכן כוכבי הלכת נמצאים לעיתים קרובות אחד ליד השני (מרחק של מעלות בודדות ואפילו פחות). התקבצות הינה מראה נעים מאד לעין. התקבצות של שני כוכבי לכת הינה נפוצה מאד, שלושה זה כבר מעניין וארבעה כוכבים ביחד זו חגיגה. לעיתים גם הירח מצטרף לחגיגה זו של התקבצות כפי שהיה לא מזמן בהתקבצות של הירח, נוגה וצדק. למידע אודות התקבצויות יש לעיין בלוחות.


התכסויות
אירוע נדיר יותר מהתקבצות הוא התכסות כאשר הירח מכסה את כוכב הלכת כך שלא ניתן לראותו. התכסויות הינן נדירות למדי, אך כשהן קורות זה אירוע מרתק שלמרות שאפשר לראותו בעין, מומלץ להצטרף לתצפית מאורגנת עם טלסקופים. מישראל היו ב-2006 שתי התכסויות, של נוגה ושל שבתאי.

נוגה דקות אחדות לאחר תום ההתכסות. שימו לב לצורתו של נוגה המראה שגם לכוכבי הלכת יש מופעים. צילום: גדי איידלהייט

פרטים אודות התכסויות מפורסמות באלמנך האגודה של יגאל פת-אל וגם ניתן לראותם בצורה נוחה במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א בלוח האירועים.


תופעות ותצפיות פרטניות
נגה וכוכב חמה
נגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת הנמצאים בין כדור הארץ לבין השמש ולכן מכונים כוכבי הלכת הפנימיים. מאחר והם תמיד קרובים לשמש, הם יראו או מיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה למשך שעות בודדות בלבד.
נוגה קל מאד לצפייה, הוא כל כך בולט שלא ניתן להתעלם ממנו. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים לאחר השמש והירח. למעשה הוא כל כך בהיר עד שבעין רואים אותו כמעין יהלום ולא כנקודה בודדת. כמו כן אורו חזק והוא יכול לגרום לצל.

נוגה כל כך בהיר שהוא הכוכב היחידי שניתן לראות באור יום מלא! הזמן המומלץ לביצוע תצפיות כאלו הוא כאשר נוגה בשיא המרחק (הזוויתי) מהשמש. יש לעמוד במקום בו השמש מוסתרת כדי לא להסתנוור מאור השמש וגם כדי לא להביט בה בטעות, ולחפש את נוגה בשמים. השיטה הטובה ביותר היא למצוא את היום שבו נוגה קרוב לירח (מופיע באלמנך האגודה), למצוא קודם את הירח ביום ואז לחפש לידו את נוגה. שימוש במשקפת יכול לעזור, אך שוב יש להיזהר שלא להביט בשמש.
שתי ההתכסויות הקרובות של נוגה בירח יתרחשו בישראל בשעות היום. יהיה ניתן לצפות בהן לפי ההסברים שהובאו לעיל. ההתכסות הקרובה היא ב-16/5/2010 וכשנה לאחר מכן ב-30/06/2011. מי שיוכל לראות דרך טלסקופ או משקפת המראה יהיה מרהיב אף יותר.

כוכב חמה קשה לצפייה הרבה יותר. הוא אינו בהיר כמו נוגה וגם הוא קרוב מאד לשמש. לכן צריך לצפות בו מיד לפני הזריחה או לאחר השקיעה כאשר האופק (מזרחי או מערבי) נקי מעננים ובהיר. אנקדוטות מעולם האסטרונומיה מספרות שאפילו קפלר או קופרניקוס לא ראו מעולם את כוכב חמה בעין עקב מיקומם בקוי רוחב גבוהים מאד.

בדומה לליקוי בו הירח נמצא בינו לבין השמש, ייתכנו מצבים בהם כוכב חמה ונוגה נמצאים בקו ראיה עם השמש. במצב זה הם מסתירים חלק קטן מאד מהשמש. בעין לא מורגש שום הבדל, אבל בטלסקופ שמש מיוחד אפשר לראות עיגול שחור הנע על פני השמש. מעברים של נוגה נדירים מאד והמעבר הבא יתרחש בשנת 2012 ואחריו לא יהיה מעבר במשך למעלה ממאה שנה. המעבר יראה מישראל מיד בזריחה כשהוא כבר באמצעו ולמשך כשעה. קומו מוקדם בבוקר, מיצאו מקום נקי מעננים הצופה מזרחה, וצפו במראה ייחודי זה. מעברים של כוכב חמה שכיחים יותר (פעם בשמונה שנים) אך פחות מרשימים עקב גודלו הקטן.

מאחר ושני כוכבי לכת אלו נמצאים ביננו לבין השמש, תמיד רק חלק מפניהם מחזיר אלינו אור. הדבר גורם לכך שהם יראו בטלסקופ כמו הירח ויהיו להם מופעים. אפקט מעניין הוא שככל שכוכב הלכת קרוב יותר לכדור הארץ המופע נהיה חסר יותר (אולם הכוכב גדול יותר), וככל שהמופע מתמלא כוכב הלכת מתרחק ויהיה יותר קטן. כוכב לכת מלא לא ניתן לראות מאחור והוא מול השמש (צופים מיומנים  מאד יכולים לנסות ולהתבונן עם טלסקופ. הצפייה הינה מסוכנת עקב הקירבה לשמש ולא מתאימה למרבית הצופים).

מאדים
התכונה המאפיינת ביותר את מאדים היא צבעו האדום. המרחק בין כדור הארץ למאדים משתנה מאד ויכול להגיע בין 60 מיליון קילומטר ל-360 מיליון קילומטר. במאדים כדאי לצפות (בעין וגם בטלסקופ) כשהוא קרוב. בעין יראה צבעו האדום בבירור ובטלסקופ יראו פרטים רבים על פניו. כאשר הוא רחוק, צבעו לא יהיה מרשים כל כך וגם בטלסקופים רגילים לא יראו כמעט פרטים עליו.

צדק ושבתאי
צדק ושבתאי הינם כוכבי לכת ענקיים. צדק הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים לאחר נוגה. בעין אפשר לראות איך בהירות צדק ושבתאי משתנה בהתאם למרחקם מכדור הארץ. יש לבדוק בלוחות מתי הם במרחק מינימאלי ולהשוות בהפרש של כמה חודשים. מעבר

צדק ושבתאי הינם אובייקטים מצוינים לתצפית עם טלסקופים. בצדק יראו את ארבעת הירחים הגדולים ואפשר לעקוב אחרי התנועה שלהם סביב צדק (כאשר לפעמים הם מטילים צל עליו או נעלמים מאחוריו). בשבתאי יראו הטבעות העוטפת אותו בצורה נהדרת ובנוסף ניתן לראות מספר ירחים.

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר גלגלים ומזלות מאת עידו יעבץ 

מה הציל את אפולו 13 חלק שני

גורם רביעי - איך חוזרים לכדור הארץ
לאחר התקלה, עמדו שתי אפשרויות חזרה לכדור הארץ. מהירה ומסוכנת או בטוחה ואיטית. המהירה, כלל שימוש במנוע רכב הפיקוד לצורך סיבוב ושינוי מסלול שיוביל חזרה לארץ. הבעייה היא שהמנוע קרוב מאד למיכל החמצן שנפגע. איש לא ידע אם הוא עובד ואיך. הפעלה שגויה שלו והחללית יכולה להישלח להתרסקות לירח או למקום לא ידוע אחר. האפשרות הבטוחה והאיטית היא מסלול החזרה החופשי. לתת לכוחות הגרויטציה לעשות את שלהם ולמעשה להגיע עד הירח, להקיף אותו ולחזור, כמעט כמו במשימה רגילה. הבעיה, גם למעוף כזה צריך הפעלת מנוע לתיקוני מסלול. כמובן לרכב הנחיתה על הירח יש מנוע. הוא מיועד לנחיתה על הירח ולא לשינוי מסלול של כל המכלול (רכב הירח , ורכב החלל). וגם זה משהו שלא ברור שיעבוד. בסרט רואים את ג'ין קרנץ, פקח הטיסה האחראי אוסף את כל המהנדסים ואומר:" לא מעניין אותי מה זה תוכנן לעשות, תגידו לי מה זה יכול לעשות". הבחירה הייתה בדרך האיטית והבטוחה (כמובן אורך המשימה גרר בעיות רבות בהמשך, בחוסר חמצן נקי, מים והספק חשמלי). לצורך כך המנוע הופעל שנית (המנוע מתוכנן לפעולה אחת בלבד) לשם הגברת המהירות וקיצור המשימה בעשר שעות.

רכב הפיקוד. מכיל מנועים ומיכלים. מיכל חמצן מספר 2 (סקטור ארבע נפגע). איש לא ידע אם המנוע ימשיך לתפקד ואיך. מקור: נאסא

צילומים שנעשו לאחר ניתוק מכלול הפיקוד הפגוע הראו פגיעה קלה בנחיר (NOZZLE - המקום ממנו יוצא ההדף) שהיו יכולים להשפיע על פעולת המנוע הראשי, אבל כמובן שאי אפשר לדעת מה היה קורה אם היו משתמשים בו.

גורם חמישי - המנוע שלא עבד
הרבה לפני הפיצוץ בחלל, אירעה תקלה נוספת חמורה לא פחות. בזמן השיגור אחד ממנועי השלב הראשון הפסיק לפעול. ההפסקה עצמה לא היוותה בעייה (שאר המנועים עבדו כמה דקות יותר כדי לפצות על איבוד הכח), אבל ההפסקה נבעה כתוצאה מתקלה ומטעות תכנונית במבנה הטיל (שתוקנה רק באפולו 14). בזמן השיגור הדלק והחומרים בשלב הראשון נעו בתדירות גבוהה והגיעו לתדר העצמי של המערכת (מצב המזכיר בום על קולי בו הגלים פוגשים אחד את השני ומגבירים מאד את עוצמתם). המשך הפעלת המנוע יכול היה לגרום לפיצוץ כל הרכב (תקלה דומה אירעה באפולו 6 חללית לא מאויישת, בה הפיצוץ העיף חלק מהטיל והחללית נכנסה למסלול לא מתוכנן סביב כדור הארץ). למעשה לא ברור עד היום, מה הפסיק את המנוע, חיישן לחץ שאינו קשור לאפקט הרעידות חש בבעיה, למרות שפעולת המנוע הייתה תקינה והפסיק אותו. הפסקה זו כנראה הצילה את חיי האנשים עוד הרבה לפני התקלה בחלל עצמו. בתור קוריוז לאחר התקלה במנוע, אמר ג'ים לוואל את המשפט הבא (בתרגום חופשי): "זו הייתה התקלה הקריטית של הטיסה ומעכשיו הכל ילך חלק"


גורם שישי - ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ
אלפי שנים ניווטו ימאים את דרכם על פי הכוכבים. מיקום הכוכבים אינו משתנה והם משמשים עזר מצוין לניווט. גם בחלל אפשר לנווט לפי הכוכבים. בחלל חשוך כל הזמן, אין אטמוספירה עננים ואובך, והכוכבים נראים בקלות. אכן, כל תוכניות החירום לכשל במערכות הניווט של חלליות אפולו כללו ניווט לפי הכוכבים. אולם מהנדס אחד בחברה האחראית על מכשירי הניווט היה  מוטרד מהשאלה איך ינווטו אם לא יראו את הכוכבים ופיתח תוכנית חליפית המסתמכת על קו הצל של כדור הארץ (הקו המבדיל בין היום לבין הלילה). התוכנית נבדקה באופן תיאורטי והוכנסה למחשבי הניווט. התוכנית נבדקה בזמן אמת בזמן מסע אפולו 8 (החללית הראשונה שהגיעה למסלול ירח, אך כמובן לא נחתה עליו) על יד גי'ם לוואל עצמו (מפקד אפולו 13). בשלב הראשון בוצע ניסוי ניווט לפי כוכבים בצורה רגילה אך ג'ים לחץ על כפתור CLEAR ולא על ENTER והנתנוים נמחקו, במרכז הבקרה החליטו לנסות את תכונית החירום ואישרו שהיא עובדת. בזמן החזרה של אפולו 13 לארץ, היה צורך בתיקוני מסלול עקב דליפת גז שהסיט את החללית ממסלול החזרה. כניסה בזווית לא נכונה לאטמוספירה והחללית קופצת עליה כמו אבן על מים בחזרה לחלל. תיקונים אלו הצריכו מערכת ניווט, אבל הפעת המערכות היתה דורשת יותר מדי חשמל, לפי הכוכבים אי אפשר היה לנווט בגלל כל השברים והלכלוך מהפיצוץ, שגרמו לכך שאי אפשר יהיה לראות את הכוכבים כמו שצריך. נשארה דרך אחת, ניווט לפי קו הצל של כדור הארץ.

תרשימי ניווט מאפולו 13

קישורים דומים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון

מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי
ארבעים שנה לאפולו 13

יורי גגארין

הלילה של יורי הינו אירוע המתקיים מדי שנה סמוך תאריך שיגורו של יורי גגארין לחלל. יורי גגארין, האדם הראשון בחלל בטיסה היסטורית בעיצומו של מירוץ החלל ב-12 לאפריל 1961 (כנראה בשנה הבאה חגיגות החמישים יהיו משמעותיות). יורי גגרין הקיף את כדור הארץ פעם אחת בלבד נחת בשלום לאחר 108 דקות ומיד נהיה לגיבור לאומי. יורי נהרג בהתרסקות מטוס טראגית בשנת 1968.

יורי גגארין

האוניברסיטה הפתוחה הצטרפה ליוזמה העולמית (222 כינוסים ב-57 ארצות 7 יבשות ושני עולמות) בערב הוקרה שכלל הרצאות, תצפיות וסרטים .
ההרצאות בנושא אדם בחלל כללו תחזית קדימה של טל ענבר ממכון פישר לתעופה וחלל למשימות עד שנת 2050 וסקירה של תוכניות החלל של ארה"ב, רוסיה, אירופה, סין הודו ויפן. טל הדגיש את החזרה הענקית אחורה שכן האדם נחת על הירח לפני 40 שנה בתוכנית שאורכה היה שמונה שנים בלבד, ואילו היום התוכנית לשליחת אדם לירח של ארה"ב בוטלה והגעה למאדים מתוכננת לעוד עשרות שנים. מדינות נוספות מתכננות משימות לירח לקראת שנת 2030.
אילן מנוליס פירט את הסיבות הבריאותיות שבגינן מסע ארוך למאדים (כמעט שנתיים) אינן אפשריות, אם כי תיקן את כותרת ההרצאה מ: "מדוע לא נגיע אף פעם למאדים: ל: "מדוע לא נגיע בקרוב למאדים". כנראה ששיפור אפשרויות ההינע והגיעה מהיר למאדים תוך חודש במקום תוך 10 חודשים יאפשרו טיסה כזו בעתיד.
פרופ' יואב יאיר סקר את תאונות החלל המאוישות והסיבות להן. בחלל נספו עד היום 21 איש (בחמש תאונות שונות: אפולו 1 - בתא הפיקוד על כן השיגור בעת ניסוי, המעבורות צ'אלנגר וקולומוביה וחלליות סויוז 1 ו-11). המכנה המשותף לתאונת הן אי אמירה חד משמעית של הסיכונים. לחצים פוליטיים לשגר בכל מחיר ולא לאחר בלוחות הזמנים וגם אולי הפחד להיות היחיד שמתריע מול כל השאר שמסכימים.

כמו כן הועלה בהקשר זו סיפורה של אפולו 13 שניתפס בנאסא כהצלחה למרות שלמעשה היה אירוע של תאונה חמורה שבדרך נס נגמר בשלום (ורוא סדרת הכתבות על אפולו 13).
אורח הכנס קולונל בוריס וולינוב האסטרונאוט / קוסמונאוט היהודי הראשון בחלל, סיפר את קורות חייו, על האימונים הראשונים בתוכנית החלל והלא נודע, ועל סיפור התקלה שאירעה לו בחללית סויוז 5. כמו כן הוקרן סרט המשחזר את הטיסה. בין הפרטים המענינים שסיפר היה שהרוסים לא ידוע מה יקרה לאדם בחלל ולכן דאגו שמחשבי החללית יעשו את כל המשימה והאדם יצטרך לפתור תרגילים לוגיים להוכיח למכונה שהוא כשיר לקחת פיקוד.
בזמן התקלה הוא הפר נהלים שאסרו לשדר על תקלות (שהאמריקאים לא ידעו כלום) על מנת שהמהנדסים יוכלו ללמוד מה קרה ולתקן בטיסות הבאות וגם ניסה להעביר מידע באמצעות הספרים שנשארו בחללית. כאשר נחת בשלום, היה זה 600 קילומטר מהיעד המתוכנן באמצע סופות שלגים וקור טיפוסי של 40 מעלות מתחת לאפס. הדבר הראשון שביקש מהמחלצים היה סיגריה ואלו התנצלו שיש להם רק את הסוג הפשוט ביותר (מתוך הנחה שאדם שבא מהחלל בטח רגיל לסטנדרטים גבוהים), אבל הוא אמר שלא משנה מה יש להם. לאחר מכן שמע מחבר במרכז הבקרה, שכאשר ראו שם את המצב החמור בשעת התקלה, התחילו לערוך מגבית...

לאחר סיום ההרצאות נערכה תצפית טלסקופים קצרה בארגון חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואף אני נטלתי בה חלק, ולסיום הערב המוצלח הוקרן הסרט 2010.
ההרצאות יהיה זמינות בוידאו באתר האוניבריסטה הפתוחה בעוד מספר ימים


מאמרים קשורים:
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
כנס החלל הבינלאומי 2009
מעבורת החלל

כרזת האירוע הלילה של יורי גגרין - האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה מארגנת כנסים רבים וכדאי להתעדכן

תזריע מצורע

המאמר לתזריע מצורע עבר לאתר פרשת השבוע.
נא ליחצו על הקישור למעבר לאתר החדש