ליקוי ירח מלא בישראל

ליקוי ירח מלא בישראל 31/12/2028

ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

ליקוי הירח המלא הבא ייראה מישראל ביום האחרון של שנת 2028. גם ליקוי זה יהיה מוקדם מאד, נמוך בשמיים ויחל עוד לפני זריחת הירח. הליקוי מעט פחות עמוק מזה של שנת 2025 ולכן השלב המלא גם קצר יותר - כ-70 דקות לעומת 80 דקות.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

• תחילת הליקוי חצי צל - 16:04 - לא ייראה מישראל
• זריחת הירח מישראל - 16:36 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון צפון מזרח - אזימוט 63 מעלות
• שקיעת השמש מישראל - 16:47
• תחילת השלב החלקי - 17:08 - הירח בגובה 5 מעלות אזימוט 66 (צפון מזרח)
• תחילת השלב המלא - 18:16 - הירח בגובה 18 מעלות אזימוט 74
• שיא הליקוי - 18:52 הירח בגובה 26 מעלות אזימוט 78
• סיום השלב המלא - 19:25 -  הירח בגובה 32 מעלות אזימוט 81
• סיום השלב החלקי -  20:36 - הירח בגובה 47 מעלות אזימוט 90
• סיום הליקוי - 21:40

ליקוי ירח מלא בישראל 7/9/2025

הליוקי היה יפהפה ונראה היטב מכל הארץ! הירח נצבע אדום בגוונים ועוצמות משתנות וראו לידו היטב את הכוכבים שאור ירח מלא לא מאפשר לראות אותם.

ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות בענייני הליקוי (הכל מפורט גם בהמשך המאמר)
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ביום ראשון אור לט"ו אלול התשפ"ה, 7/9/2025 יהיה ליקוי ירח מעולה שייראה מישראל כמעט בכל שלביו. נפספס רק חלק קטן משלב חצי הצל שגם ככה פחות מעניין. יש להתחיל את התצפית ממש עם זריחת הירח מעט לאחר שקיעת השמש ולהמשיך עד כחצות. שימו לב שבתחילת הליקוי הירח יהיה נמוך מאד בשמיים. יש לבחור מקום תצפית עם אופק פנוי ככל האפשר לכיוון מזרח.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:28 - לא ייראה מישראל
• זריחת הירח מישראל - 18:52 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון מזרח - אזימוט 98 מעלות
• שקיעת השמש מישראל - 18:57
• תחילת השלב החלקי - 19:27 - הירח בגובה 7 מעלות אזימוט 102 (דרום מזרח)
• תחילת השלב המלא - 20:30 - הירח בגובה 20 מעלות אזימוט 112
• שיא הליקוי - 21:11 הירח בגובה 27 מעלות אזימוט 120
• סיום השלב המלא - 21:51 -  הירח בגובה 35 מעלות אזימוט 126
• סיום השלב החלקי -  22:56 - הירח בגובה 44 מעלות אזימוט 140
• סיום הליקוי - 23:55

בתמונה הבאה מופיעים כל שלבי הליקוי החלקיים והמלא

שלבי הליקוי השונים - תמונה PUBLIC DOMAIN

צפו בליקוי הירח בכל שלביו ונסו לשים לב לתופעות הבאות:

• מתי אתם מבחינים בירידה הראשונה בבהירות הירח בשלב חצי הצל.
• האם אתם מצליחים לראות מעין קשת המסמנת את גבולות אזור חצי הצל על הירח?
• מתי אתם מבחינים בכך שחלק כלשהו מהירח נעלם לגמרי?
• איך משתנה בהירות הירח בין החלקים הבהירים לחלקים הכהים ולאלו שכבר נעלמו.
• מתי חלקים כלשהם של הירח נהיים אדומים.
• האם הירח נעלם כולו או רק בחלקו ומהו אותו חלק, אם כן לכמה זמן, מתי חלק ממנו יופיע שוב. אם לא, נסו להעריך את הגוון שהירח מקבל.

רשמו את כל הנתונים האלו כך שתוכלו להשוות לצפיות בעתיד.

שאלות ותשובות נפוצות על ליקוי הירח

1. מהו ליקוי ירח? ליקוי ירח הוא אירוע אסטרונומי בו הירח נכנס לתוך הצל של כדור הארץ וכתוצאה מכך ירח מלא של אמצע חודש ירחי הולך ונעלם. בליקוי מלא כל הירח נמצא בצל הארץ ולא מקבל אור מהשמש כך שגם אין לו אור להחזיר אלינו וכך הוא לאט לאט נעלם. 
   
   
2. האם הליקוי נראה מישראל? כן! הליקוי של 7/9 ייראה בכל שלביו מישראל. מומלץ לצפות מתחילת השלב החלקי בשעה 19:27 ועד לסיומו בשעה 22:56
   
   
3. מתי הכי כדאי לצפות בליקוי - ההמלצה שלנו היא לצפות בכל מהלך הליקוי, אולם למי שאין באפשרותו,  השלב המלא של הליקוי  הוא בין השעות 20:30 ל 21:51. מומלץ לצפות ולו לזמנים קצרים כמה וכמה פעמים בטווח שעות אלו וגם במהלך הליקוי החלקי. אם אין לכם זמן לצפייה רצופה, נסו להציץ כמה וכמה פעמים במהלך הערב.
   
   
4. האם בטוח לצפות בליקוי בעין? - בהחלט! הצפייה הליקוי בטוחה לחלוטין בעין ולא יכול להיגרם נזק. מדובר בצפייה בירח והוא ילך ויעשה פחות בהיר.
   
   
5. האם צריך טלסקופ? למרבה השמחה, אין צורך בשום אמצעי עזר, הליקוי נראה מצויין גם בעיניים. אם יש לכם טלסקופ או משקפת, מצויין, הדבר מוסיף לחוויה
   
   
6. איך אפשר לצלם את הליקוי? אפשר להשתמש בכל מצלמה שיש לכם, רצוי עם עדשות טלה, אבל גם בטלפונים ניידים אפשר להשיג תוצאות יפות.
   
   
7. למה הירח נעלם? הירח נכנס לצל של כדור הארץ. לירח אין אור משלו אלא הוא מחזיר את אור השמש הפוגע בו. כאשר הירח בצל של כדור הארץ הוא אינו מקבל אור מהשמש ולכן אנו לא רואים אותו, למרות זאת לפעמים ניתן לראות את הירח גם בחלקו המלא ועל כך בסעיף הבא.
   
   
8. למה הירח נהיה אדום? בשלב המלא של הליקוי הירח נהיה אדום, מאחר שמעט אור מתעקם באטמוספרה "עוקף" את כדור הארץ ומצליח להגיע לירח ובחזרה, אולם אור זה אינו מכיל את כל הצבעים אלא רק את צבעי האדום  וכך מקבל הירח את צבעו המיוחד.
   
   
9. האם הירח ייעלם לגמרי? אין כרגע דרך לדעת, הדבר תלוי בכמה גורמים, הליקוי אינו מאד עמוק והירח לא מגיע ממש לאמצע הצל של כדור הארץ, כך שיכול להיות שרק חלק קטן ממנו יעלם לגמרי וייתכן  שבשיא הליקוי הוא יעלם לחלוטין.
   
   
10. למה אין כל חודש ליקוי? ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא וכדור הארץ נמצא בדיוק בינו לבין השמש. רק במצב כזה הירח נכנס לצל כדור הארץ. ברוב החודשים, גם בירח מלא, הירח יעבור מעל או מתחת לצל של כדור הארץ ולא יוסתר כלל. לפעמים רק חלק ממנו יוסתר ואז יש ליקוי חלקי, מצב דומה לתחילת וסוף הליקוי הנוכחי.
    
    
11. יש לי משפחתה באירופה ובארצות הברית, האם גם הם יראו את הליקוי? ליקוי ירח נראה ממקומות רבים בכדור הארץ, אבל לא בכולו, באירופה ובאסיה יראו את הליקוי, אולם ביבשת אמריקה לא יראו את הליקוי הנוכחי. 
    
    
12. יש חומרים שאפשר לשתף? כמובן שאפשר לשתך מאאמר זה על ידי שליחת קישור, והכנתי גם פליירים. אחד שמיועד להדפסה והשני מעוצב וגראפי יותר להעברה בקבוצת ווטצאפ ומיילים.
    
    
• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ארגון תצפית משותפת

ליקוי ירח הוא אירוע יפהפה ואתם יכולים בקלות לארגן תצפית המונים באזור שלכם. הנה כמה טיפים לתצפית מוצלחת:

• ביחרו מקום שנעים להיות בו. המקום צריך להיות פתוח ושאפשר לראות בו את השמיים מכיוון מזרח ועד אמצע השמיים. שימו לב, בתחילת הליקוי הירח היה די נמוך בשמיים. מדובר באירוע ארוך, ביחרו מקום שיש בו אפשרות לשירותים.
  
  
• נסו לתאם עם העירייה, המועצה או המתנ"ס המקומי. אם יש לכם טלסקופ ומשקפות הביאו אותם ונסו למצוא עוד חובבים באזורכם שיסייעו לכם. טובים השניים מן האחד. אם יש לכם דיבורית, הביאו אותה כדי שתוכלו להסביר לקהל מה קורה במהלך הליקוי.
  
  
• הכינו דף מידע המתאים לכם. רשמו שם את מקום התצפית, פרטי קשר, מה כדאי להביא ובעיקר את הזמנים המדויקים של שלבי הליקוי השונים.
  
  
• פרסמו בקבוצת ווטצאפ של מקום היישוב, בתי הספר של הילדים. הזמינו אנשים לאירוע וציינו במפורש שמדובר באירוע של כמה שעות שכדאי לראות את כולו, אולם החלק היפה ביותר הוא החלק המלא. המליצו לאנשים שבאים לזמן רב להביא כסאות, מחצלות, שתייה, דוחה יתושים ונשנושים.
  
  
• אם הבאתם טלסקופ שימו אותו מרוחק מעט ותחמו את האזור בצורה שתאפשר תור מסודר. טלסקופ הוא תוספת מועילה אבל אינו נחוץ לחוויה
  
  
• אם אתם רוצים לשלב הרצאה, הכינו מצגת מראש, ניתן להשתמש בכל החומרים שיש כאן. השיגו מסך ומקרן שאפשר לשים אותם בחוץ, או אם אתם ליד מקום מסודר כדוגמת מתנ"ס בצעו זאת באולם שלו. דאגו שההרצאה תהיה קצרה, עיקר החוויה היא צפייה בירח המשתנה.

ליקויי ירח ומציאת גדול הירח

חלק זה מעט טכני ודורש ריכוז נייר עיפרון ואפילו מחוגה.

ועכשיו אני מזמין אתכם לחזור אלפי שנים בזמן ולהיעזר בליקוי, כדי למצוא גדלים ביקום. אנחנו כמה מאות שנים לפני הספירה ואנחנו צופים בליקוי ירח ועושים חישובים. 

בכל האתרים יגידו לכם שיש לכדור הארץ צל והירח נכנס לתוכו, אבל אצל גדי, אם רק תרצו (כלומר תקראו פוסטים ארוכים) תוכלו לקבל הרבה הרבה יותר, אז תחזיקו ראש ותצללו איתי לתוך המים העמוקים למרות שכל מה שאנחנו עושים זה 4 פעולות חשבון בסיסיות בלבד (אני קצת משקר, ענייני חרוט הצל דורשים גם טריגו. תסלחו לי)

מוכנים! יוצאים לדרך:

בערך בחצי השלב החלקי, נגיד בשעה 20:00, נסו לצייר במדוייק את הירח ואת קשת הצל. לא הולך לכם? יש לי תמונה מליקוי קודם שתעזור לכם. ממש לא הולך לכם? יש תרשימים מוכנים מראש.

עכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה גאומטרית קלאסית. יש לנו קשת ואנחנו צריכים להשלים אותה למעגל. זוכרים איך עושים את זה משיעורי גאומטריה עם מחוגה וסרגל? לא זוכרים, לא נורא. תשלימו את המעגל לפי העין   (טוב, אני אגלה לכם אבל במהירות. תצטרכו לנסות עם עיפרון ונייר. מחברים את הנקודות בקווים בוחרים שני זוגות נקודות. בכל אחד מהם מציירים קשת שאורכה גדול ממחצית הקטע בין הנקודות. הקשתות נפגשות ומותחים קו בנקודות החיבור שלהן. אותו דבר לזוג אחר. מקום המפגש של שני הקווים החדשים הוא מרכז המעגל. נסו ותהנו). 

אז יש לנו את הירח, ויש לנו את גודל הצל של כדור הארץ שזה בעצם העיגול שהשלמנו ועכשיו אנחנו יכולים לשחזר את התוצאות של אריסטארכוס היווני מסאמוס ולהגיע למסקנה שגודל הצל הוא בערך פי 2.5 מגודל הירח. כפי שנראה בהמשך החישובים יתנו את אותו ערך, אבל איך מהנתון הזה מגיעים למספרים ממשיים?

שאלה טובה. קבלנו רק יחס, נכון, אי אפשר לדעת משהו מזה על הגודל של הירח או על המרחק של הירח. גם כשאנו רואים את הירח, הוא יכול להיות בגודל מסויים ובמרחק מסויים או כפול בגודל וכפול במרחק. הגודל הזוויתי שלו ואיך שאנחנו רואים אותו  יישאר זהה.

כאן מגיעים לחלק היותר מסובך ולשאלה מהו הגודל הממשי של הצל של כדור הארץ. זה תלוי בכמה גורמים ולא כולם היו ידועים בעת הקדומה ובוודאי לא נמדדו באופן נכון, אבל הצל הוא חרוטי. קרוב לכדור הארץ הוא בערך בקוטר הארץ והזווית של החרוט תלויה בשמש, בגודל השמש ובמרחק שלה, או במילים אחרות ביחס גודל מרחק שהוא בדיוק גודל זוויתי של השמש.

אם אתם עדיין מחזיקים ראש, אתם אולי זוכרים שהשמש והירח פחות או יותר באותו גודל זוויתי. וגודל כדור הארץ באותה תקופה כבר חושב פחות או יותר תודות לארסטותנוס, כך שאנחנו יכולים לקשר גודל אמיתי פיזי, לגודל זוויתי. בפועל נעשה שימוש נוסף במדידת זווית של 90 מעלות בין הירח לשמש כאשר הירח במופע חצי, ומשם קיבלו את הערך  המאד שגוי של מרחק מהשמש, אבל צריך להתחיל עם משהו. לא נרחיב בכך כי הפוסט ארוך גם ככה, וממילא אנחנו רק מתארים את החישוב.

הנקודה הקריטית להבנה, גם בלי לבצע שום חישוב, היא שאכן גודל זוויתי של הירח יכול להתקיים באינסוף צירופים של גודל ומרחק, אבל נניח שהירח כפול במרחקו וכפול בגודלו, מה יקרה בליקוי? הוא ייראה שונה לגמרי. קוטר צל כדור הארץ יהיה הרבה יותר קטן כי הירח רחוק יותר. אבל הירח הרבה יותר גדול, המסקנה - הירח הרבה יותר גדול מצל הארץ. הוא בכלל לא ילקה, אלא יראו עליו מעגל שחור. סוג של ליקוי טבעתי כמו שיש בשמש. כלומר, הבנת הגאומטריה של הליקוי יחד עם ערך כלשהו של מרחק שהתקבל מחישוב אחר, מאפשרים לנו ביחד למדוד את גודלו של הירח.

אתם עוד איתי? יש המשך, אבל קחו לכם כמה דקות לנשום ואולי לקרוא שוב.

אוקיי, עד כאן ניפחתי לכם את השכל, אבל אנחנו נעשה שימוש בנתונים הידועים כיום. אני אביא רק תוצאות סופיות אבל הגאומטריה, כשיודעים את הערכים די פשוטה.

גודל חרוט הצל של הארץ מגיע למרחק  1.35 מיליון קילומטרים מהארץ. הקוטר שלו במרחק הממוצע לירח משהו כמו 9100 קילומטרים. בליקוי הפעם הירח קרוב יותר אבל גם אזור הצל גדל קצת, לא משנה, נתעלם. הקוטר של הירח הוא 3500 קמ פלוס מינוס .

היחס בין 9100 ל-3500 הוא 2.6 . בערך כמובן, עיגלנו. בדקו בתרשים שלכם מה יצא. הגעתם לארך דומה?  אריסטרכוס מסאמוס גאה בכם. וגם אני.

שימו לב שגודל הצל לא מאד שונה מגודל הארץ, וגם אם היינו משתמשים בצל כאילו הוא גליל, היינו מקבלים ערך לא רע בכלל לגודל הירח, וכך נעשה כנראה עוד לפני היוונים, אבל בגלל שהשיטות השתפרו, אנחנו יודעים שגודל הצל שהוא חרוט ולא גליל, קטן מהארץ, ולכן הארץ גדול במעט יותר מאשר פי 2.6 מהירח.

רוצים עוד חישובים?

ביצענו את כל החישוב על הצל של כדור הארץ, האומברה, אבל מה עם הפנומברה, האזור בו הירח בליקוי חצי צל ומקבל אור אבל מעט פחות, שגדולה הרבה הרבה יותר? אפשר כמובן לעשות את אותו טריק גם בשלב חצי הצל. יהיה עיגול הרבה יותר גדול כמובן, אבל נוכל להוסיף לחישובים את גודל האומברה והפנומברה.

נ.ב. - אפשר גם להשתמש בתרשימים שבהם מופיעים כבר הירח האומברה והפנומברה. אחרים עשו את כל החישובים ולנו נותר רק למדוד. אבל הרבה יותר כיף לשרטט את זה בעצמכם בליקוי

אזורי הראות של הליקוי

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל,  ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.

מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).

• תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
• תחילת השלב החלקי - 05:12
• שיא הליקוי - 05:44
• סיום השלב החלקי - 06:15
• זריחת השמש - 06:20
• שקיעת הירח מישראל - 06:31
• סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר

• תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
• תחילת השלב החלקי - 22:35
• שיא הליקוי - 23:14
• סיום השלב החלקי - 23:52
• סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023

ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
• זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
• שיא הליקוי - 20:22
• סיום הליקוי - 22:31

ליקוי חצי צל 5/5/2023

ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022

הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע.  לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
• תחילת הליקוי החלקי - 05:27
• שקיעת הירח - 05:42

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 20:45
• שיא הליקוי 22:06
• סיום הליקוי - 00:04

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 19:07
• שיא הליקוי 21:09
• סיום הליקוי - 23:12

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

• תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
• תחילת הליקוי החלקי - 11:01
• שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
• סיום הליקוי החלקי 01:59
• סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח

ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה

זמני הליקוי מישראל (בערך):

• תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
• תחילת הליקוי החלקי - 5:30
• תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.

הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
• תחילת הליקוי החלקי - 21:24
• תחילת הליקוי המלא - 22:30
• שיא הליקוי - 23:22
• סיום הליקוי המלא - 00:13
• סיום הליקוי החלקי 01:19
• סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא

פרטי ליקוי ירח 27/7/2018

מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.

ליקויים קודמים

בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.

שיא הליקוי החלקי 7/8/2017

• תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
• זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
• תחילת הליקוי החלקי - 20:23
• שיא הליקוי - 21:21
• סיום הליקוי החלקי 22:18
• סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא

ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

• תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
• תחילת הליקוי החלקי - 04:07
• תחילת הליקוי המלא - 05:11
• שיא הליקוי - 05:48
• סיום הליקוי המלא - 06:23
• שקיעת הירח בישראל 06:37
• סיום הליקוי החלקי 07:27
• סיום ליקוי חצי צל - 08:22

את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא

ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא

ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי

כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA

בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011

ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA

האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.

ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA

 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי

קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

הרצאות אסטרונומיה למבוגרים ונוער

הרצאות אסטרונומיה

מעוניינים בהרצאה בנושאי אסטרונומיה כללית ויהודית, או שילובים שונים שלהם? בכל הנושאים האלו יש לי ניסיון רב וידע שנצבר במשך השנים בעקבות לימוד מעמיק ואינטנסיבי ופעילות ענפה ברשת ומחוצה לה (אתרים ברשת, הדרכת תצפיות, העברת הרצאות) אשמח לחלוק חלק מהידע והאהבה שלי לנושאים אלו אתכם. הנה תיאור של כמה מההרצאות שאני מעביר ואשמח להעבירן גם לכם, בקהילה, חוג בית, מקום עבודה, ישיבה/בית-ספר וכו'. 

ההרצאות מתאימות לקהל הרחב ורובן אינן דורשות ידע מוקדם ובתיאום מראש מתאימות גם לילדים ולנוער. הנכם מוזמנים לפנות לקבל פרטים נוספים והצעת מחיר, ואם יש לכם בקשה להרצאה מעט שונה בכל נושא אסטרונומי מהרצאת עומק על הירח ועד הרצאה העוסקת בפולסרים וקווזארים, אשמח להיענות לאתגר.

בכל שאלה ועניין אל תהססו ליצור קשר במייל gadieide@yahoo.com בטלפון 050-7325927 או בווטצאפ

הרצאות אסטרונומיה של גדי - שמש ירח ליקויים לווינים ועוד

הרצאות לדוגמה

• מערכת השמש - סקירה כללית על הסביבה הקרובה שלנו, השמש, כדור הארץ, כוכבי הלכת והירח. 

• השמש - הרצאת עומק על הכוכב של מערכת השמש - ממה השמש מורכבת, איך היא עבודת ואיך חוקרים אותה מהארץ והחלל. 
  
  
  
• הירח - הרצאת עומק על השכן הקרוב שלנו אותו אנו רואים כמעט מדי ערב. איך נוצר הירח, מה יש עליו, איך התקדם חקר הירח, מרוץ החלל והמשימות לירח ומה צופן לנו העתיד בירח.
  
  
  
• מסע וירטואלי במערכת השמש - אנו חיים במערכת השמש, אבל מה בעצם יש בה? האם נוגה קרוב יותר לכדור הארץ מאשר מאדים ומהם שבעת כוכבי הלכת העתיקים? בשעתיים מרתקות נלך, פשוטו כמשמעו, מהשמש ועד נפטון והרבה מעבר לו. מסע מרתק בסביבה הקרובה שלנו שאחריו נבין טוב יותר את מקומנו ביקום.

• ליקויים - כל מה שרציתם לדעת התופעות המרתקות של ליקוי חמה וליקויי לבנה. על ההיסטוריה, האסטרונומיה והמתמטיקה מאחורי הליקויים, כולל חוויות אישיות מליקויי החמה המלאים בהם צפיתי.

  

  הרצאה בנושא ליקויים אסטרונומיים
  
  

  
  

• מבוא ללווינות - מתי החל המין האנושי לשאת עיניים לחלל ואיך הוא הגיע לשם. היסטוריה, הישגים, כישלונות ותמונת מצב נוכחית ולעתיד הקרוב.

• קיצור תולדות מדידת הזמן- הזמן קיים מבריאת העולם והמפץ הגדול. מונחי הזמן הם מהמילים הראשונות בשפה, אבל איך בעצם מודדים זמן. בהרצאה נסביר על שיטות שונות ובעיקר נתמקד בשעוני שמש מהעת העתיקה ועד ימינו.

  

  הרצאה בנושא זמן ושעוני שמש

  
  

• נביאים וכוכבים - התנ"ך והמקורות משופעים בעשרות פסוקים ואמירות אסטרונומיות. חלקן לא מובנות ומעלות קשיים. באמצעות שימוש בידע אסטרונומי עכשווי נבאר פסוקים, נבואות ואמרות מהתנ"ך וחז"ל - מבריאת העולם ומעשה מרכבה ועד כוכב השביט האלי.

• דת אמונה ומדע - האם גילויי המדע המודרני סותרים את הדת והאמונה? האם הם דווקא מחזקים טענות דתיות וכיצד כדאי ונכון לשלב בין האמונה והמדע על מנת להנות מכל העולמות? כל זה בהרצאה מרתקת המתאימה לנוער ולמבוגרים דתיים וחילוניים.

למי מתאימות ההרצאות

• ערבי קהילה 
• העשרה למורים ומנהלים בבתי ספר
• מקומות עבודה
• מועדונים לגיל הזהב
• חוגי בית
• הכשרות למדריכי טיולים
• כל מקום המחפשים הרצאות עם עניין והעשרה

לכל הרצאה קהל יעד מעט שונה אולם אין קהל יעד שאין עבורו הרצאה מתאימה!!

מבוא לסלנולוגיה

מהי סלנולוגיה

האם אפשר לדעת את הגיל של המכתשים על הירח? זו שאלה מצוינת ובהחלט יש אפשרות לשערך את הגילים ולכן צריך לעסוק קצת בגאולוגיה של הירח. כן יש כזה דבר, אבל נשים לב כי הקידומת "גיאו" שייכת רק לכדור הארץ. ולכן המונח לענף הזה המתייחס לירח הוא סלנולוגיה. הקידומת סלנו מתייחסת לירח ובהתאמה יש לנו גם את המונחים סלנוגרפיה וסלנודזיה ובקיצור בכל מקום ומונח שיש גיאו אפשר להחליף עם סלנו (לוויני תקשורת סביב הירח יהיה במסלול סלנוסינכרוני). 

מעט מיתולוגיה

סלנה במיתולגיה היוונית היא, כמה מפתיע, אלת הירח, ואפילו הירח עצמו. בציורים או בפסלים, אם תתקלו בדמות שיש לה חרמש ירח על המצח זו תהיה סלנה (ולעתים גם ארטמיס ודיאנה). מקור השם מהשורש היווני שמשמעותו "אור". שם נוסף לסלנה הוא מאנה (MENE) שנגזר מהשם של המילה חודש, בדיוק כמו MOON ו MONTH אבל גם MEN איש וכך יש לירח בפילוסופיה היוונית צד נקבי וצד זכרי המתבטא בשמות אלו.  מכל המיתולוגיה הזו, שלא ממש מעניינת אותנו, נשאר המונח בלבד, ובנוסף זה שם למשפחת דגים שמישהו החליט שהם דומים לירח (זה השם המדעי, שם פופולרי הוא MOONFISH).

איך נוצר הירח

כנקודת כניסה לנושא הסלנולוגיה של הירח, נדון בשאלה איך נוצר הירח. היו כמה תאוריות בנושא. תאוריה שהייתה מקובלת בעבר היא היא שכדור הארץ לכד בכוח המשיכה שלו את הירח שהגיע מאיזשהו מקום. תאוריה אחרת הייתה שהירח וכדור הארץ נוצרו באותו זמן במקומותיהם הם בתהליך היצירה של מערכת השמש. ישנן עוד כמה תאוריות, אבל רובן נזנחו.

התאוריה המקובלת כיום כמעט באופן מוחלט היא שאי שם בעבר הרחוק של מערכת השמש, עצם גדול יותר מהירח התנגש בכדור הארץ וגרם מהומה רצינית, שבסופה (מיליוני שנים) התייצבה המערכת ארץ-ירח המוכרת לנו כיום, כולל נטיית הציר של כדור הארץ ונטיית הירח ממישור המילקה. לתאוריה זו תימוכין רבים ולאחר משימות אפולו (ואחרות) שהביאו כמויות עצומות של חומר מהירח לכדור הארץ, היא המובילה. 

התגליות העיקריות של אפולו ועוד לפניהם בהקשר זה הן:

• גיל הירח דומה מאוד לגילו של כדור הארץ.
• ההרכב הכימי של הסלעים והמינרלים של הארץ והירח די דומה. 
• הירח היה מכוסה בהמון מגמה וגם הייתה בו פעילות געשית מרובה. 
• הגורם למכתשים על הירח הוא התנגשות מטאורים מהחלל (זה היה ידוע גם לפני אפולו). 
• מכתשי הירח גרמו להתפרצות לבה שלרוב הציפה את תחתית המכתש (flooded carter). 
• אדמת הירח, היא סלעים שהתפוררו. כמו בכדור הארץ. 
• בירח אין רוח ואין מים אז תהליכי הבלייה ארוכים יותר (הרבה הרבה יותר) וקורים בעקבות פגיעות נוספות של מטאורים קטנים. 
• תגלית חשובה נוספת - צידו הרחוק של הירח חסר כמעט ימות ורובו מכתשים. 

תגליות אלו הן סימנים ורמזים ואפשר לנסות להבין גם מה קדם למה ונמשיך בימים הבאים. עד אז, סימולציות מחשב-על מרהיבה לתהליך באדיבות נאסא

תקופות זמן על הירח

סלנולוגים החליטו לחלק את לוח הזמנים של הירח לחמש תקופות (יש כמה מונחים בעברית ובאנגלית, Eon Era epoch Period וכו') לשם פשטות נשתמש אך ורק במונח תקופה בעברית. 

התקופות מחלוקות באופן לא אחיד ונקבעו לפי אירועי פגיעה משמעותיים. האירוע הראשון הוא אירוע הפגיעה שגרם ליצירת MARE NECTARIS , משהו כמו לפני 4 מיליארד שנים נקרא התקופה הנקטרית. כל מה שהיה לפני, מיצירת קרום הירח מכונה התקופה הפרא-נקטרית. 

לאחר מכן שלושה אירועים נוספים, שמחלקים לתקופה האימבריאנית, הארטוסטנית והקופרניקאית שהחלה לפני מיליארד שנה. בתמונה המצורפת תמצאו את סרגל הזמנים ותוכלו לראות שיש תקופות ארוכות מאד, 2 מיליארד שנה וקצרות מאד, כמה עשרות מיליונים. נכון שמדובר בחלוקה גסה אבל עם זה צריך לעבוד ולפי תוצרים שונים, וכמובן חומרים שהובאו אפשר להתחיל לשייך אזורים על הירח לתקופות.

מיפוי סלנולוגי של הירח

אחרי שיש לנו סקלת זמן סלנולוגית, אנחנו יכולים להתחיל למפות את פני השטח של הירח ולנסות להבין מה קדם למה שם. איך בדיוק? יש כל מיני שיטות. כמובן שהחומר מהירח שהובא לכדור הארץ עבר אנליזה מקיפה, אבל גם מצילומים באיכות גבוהה שמראים את תחתית המכתש, ואוזרים שחומר מהמכתש הגיע אליו, והשוואת רמת הבהירות של הקרקע. גם מנתונים שאוספות חלליות שונות שנחתו או שמקיפות את הירח אפשר ללמוד לא מעט. בסופו של דבר מכל הנתונים האלו מרכיבים אטלס גיאולוגי (כן, רוב העוסקים בתחום מתלעמים שגיאו זה ארץ ופשוט אומרים גיאולוגיה של הירח. אז אחרי שבכל המאמר שהיינו טרחנים, נצטרף אליהם). למעשה הסינים הוציאו בשנת 2024 אטלס גיאולוגי חדש של הירח והם טוענים שהוא הטוב ביותר שקיים ופרי מחקר של עשרות שנים. מצורפת שתי תמונות, מפה אמריקאית ישנה ותמונה כללית של הגרסה הסינית החדשה.

מפה גאולוגית של הירח - הגרסה הסינית

מפה גאולוגית של הירח - הגרסה האמריקאית

יום הפאי - π

השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926

 
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה. למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה. רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.

שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.

הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.

המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי  המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!

הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית

רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב (או העתיק) את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.

import itertools

def pi_digits():
    q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3
    while True:
        if 4 * q + r - t < n * t:
            yield n
            nr = 10 * (r - n * t)
            n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n
            q *= 10
            r = nr
        else:
            nr = (2 * q + r) * l
            nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l)
            q *= k
            t *= l
            l += 2
            k += 1
            n = nn
            r = nr

if __name__ == "__main__":
    for digit in pi_digits():  # Runs forever until manually stopped

        print(digit, end="")

בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנוע AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי  (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).

import decimal

import time

# Set precision to a large value

decimal.getcontext().prec = 10000  # Increase as needed for more digits

def chudnovsky(n):

    """

    Chudnovsky algorithm for calculating pi

    Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms

    """

    decimal.getcontext().prec = n + 10  # Extra precision for intermediate calculations

    

    sum = decimal.Decimal(0)

    k = 0

    

    while k < n:

        term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \

               ((factorial(3*k) * factorial(k)**3) * decimal.Decimal(640320)**(3*k))

        sum += term

        k += 1

    

    pi = decimal.Decimal(426880) * decimal.Decimal(10005).sqrt() / sum

    return pi

def factorial(n):

    """Compute factorial of n"""

    if n == 0:

        return decimal.Decimal(1)

    result = decimal.Decimal(1)

    for i in range(1, n + 1):

        result *= i

    return result

def calculate_pi_iteratively():

    """Simplified approach using mpmath for large calculations"""

    # Since the Chudnovsky algorithm is complex for high precision,

    # we'll use a simpler approach with the decimal module

    

    decimal.getcontext().prec = 10000  # Set precision

    

    # Use the arctangent formula: π = 16*arctan(1/5) - 4*arctan(1/239)

    arctan1_5 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(5))

    arctan1_239 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(239))

    

    pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239

    return pi

def arctan(x, iterations=1000):

    """Calculate arctan(x) using Taylor series"""

    result = decimal.Decimal(0)

    xpower = x

    

    for i in range(iterations):

        term = xpower / (2*i + 1)

        if i % 2 == 0:

            result += term

        else:

            result -= term

        xpower *= x*x

        

        # Break if we reach the precision limit

        if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):

            break

    

    return result

def main():

    # Calculate pi to high precision

    pi = calculate_pi_iteratively()

    pi_str = str(pi)

    

    print("Now printing digits of π endlessly:")

    print(pi_str[:2], end="")  # Print "3."

    

    # Print remaining digits with pause between each

    digit_index = 2

    try:

        while True:

            if digit_index < len(pi_str):

                print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)

                digit_index += 1

            else:

                # If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision

                decimal.getcontext().prec += 1000

                pi = calculate_pi_iteratively()

                pi_str = str(pi)

            

            time.sleep(0.1)  # Adjust speed of output

            

    except KeyboardInterrupt:

        print("\nPi calculation stopped.")

if __name__ == "__main__":

    main()

הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:

The Chudnovsky Algorithm for Computing π

The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.

The Formula

The algorithm is based on the following series representation of 1/π:

Where C = 426880√10005

When implemented, the formula is typically rewritten as:

Why It's So Efficient

The Chudnovsky algorithm has several key advantages:

1. Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.

2. Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.

3. Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.

Historical Impact

This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:

• In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
• In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits

In the Code

In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:

1. It requires efficient factorial calculations for large numbers
2. It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
3. The binary splitting optimization requires careful implementation

The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.

שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:

python3 calculatepi.py 

3141592653589793238462643383279502884197169399375105820974944592307816406286208998628034825342117067982148086513282306647093844609550582231725359408128481117450284102701938521105559644622948954930381964428810975665933446128475648233786783165271201909145648566923460348610454326648213393607260249141273724587006606315588174881520920962829254091715364367892590360011330530548820466521384146951941511609433057270365759591953092186117381932611793105118548074462379962749567351885752724891227938183011949129833673362440656643086021394946395224737190702179860943702770539217176293176752384674818467669405132000568127145263560827785771342757789609173637178721468440901224953430146549585371050792279689258923542019956112129021960864034418159813629774771309960518707211349999998372978049951059731732816096318595024459455346908302642522308253344685035261931188171010003137838752886587533208381420617177669147303598253490428755468731159562863882353787593751957781857780532171226806613001927876611195909216420198

שמש קרובה ורחוקה

כמו כל כוכבי הלכת וירחים, כדור הארץ סובב את השמש במסלול אליפטי וכתוצאה יש במלול נקודות קיצון בהן הוא בשיא הקרב או המרחק מהשמש. האפליסה של המסלול קרובה מאד לעיגול (אקסצנטריות נמוכה) ולכן ההפרש בין הנקודות אינו גדול במיוחד כ-3% בסך הכל. 

סביב התאריך 4 בינואר כדור הארץ בפריהליון - Perihelion, כלומר בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלול שלו. הנקודה השנייה תהיה כצפוי חצי שנה אחר כך בתחילת יולי. זמנים אלו אינם קבועים ומשתנים מדי שנה במעט כמו גם שינוי במחזוריות ארוכות טווח של עשרות אלפי שנים. 

הפער בין המרחק הקרוב ביותר  למרחק הרחוק ביותר בתחילת יולי, נקודה המכונה אפהליון Aphelion, הוא בסך הכל 3%. בעין כמובן לא רואים שום הבדל וממילא לא מסתכלים בעין בשמש.  במצלמות יש שפע פיקסלים בשביל לראות בקלות הבדל של 3%, ועל כן הכנתי בשבילכם את התמונה הבאה עם שתי שמשות בהפרש של חצי שנה. 

לגבי השאלה המתבקשת אם כדור הארץ קרוב יותר לשמש עכשיו, למה לא חם מעט יותר, נאמר רק שיש לכך השפעה מאד קטנה על הטמפרטורה, אבל להטיית זווית ציר הארץ, שיוצרת את עונות השנה יש השפעה גדולה בהרבה, ובכל זאת החורף בחצי הדרומי מעט קר יותר מהחורף בחצי הצפוני וגם הקיץ שם מעט חם יותר, אבל לא בצורה משמעותית

השוואה בגודל הנראה של השמש בנקודות הקיצון במסלול הארץ

כוכב לכת תשיעי

במאמר זה נסקר את השערת כוכב הלכת התשיעי, מדוע היא הוצגה ואיזו בעיות היא באה לפתור ונפתח בסקירה היסטורית. גרסה ראשונית של המאמר נכתבה בשנת 2016 עם פרסום ראשוני של ההשערה והוא עודכן בינואר 2025.

האם יש עוד כוכב לכת רחוק רחוק? מקור:  MagentaGreen ויקימדיה

מערכת הארץ

בעבר הכל היה פשוט מאד. הארץ עומדת במרכז מערכת הארץ וסביבה שבעה כוכבי לכת - השמש והירח, כוכב חמה נוגה מאדים צדק ושבתאי. הכל עבד מצוין עד אמצע המאה ה-15 אז הציע קופרניקוס להעמיד את השמש באמצע, ולאחר שכלולים נוספים, בעיקר של קפלר שגם שינה את המסלולים ממעגל לאליפסה, התקבע המודל בו השמש באמצע. הירח אינו כוכב לכת אלא ירח של כדור הארץ, שבעצמו מסתובב סביב השמש כאחרון כוכבי הלכת.

מערכת השמש

המצאת הטלסקופ הכניסה סיבוכים נוספים לעניין. התגלה שגם לצדק יש ירחים, זו לא תופעה ייחודית לכדור הארץ וגרוע מכך התגלו כוכבי לכת נוספים! אורנוס נפטון ועוד כל מיני דברים קטנים במסלול מסודר ויפה בין צדק למאדים שכונו אסטרואידים. לאט לאט התגלו יותר ויותר כאלו ובסופו של דבר התגלה גם פלוטו בשנת 1930, ונהיה המודל המוכר של מערכת השמש עם תשעה כוכבי לכת - חגורת אסטרואידים בין צדק למאדים של כל מני דברים קטנים והכל היה נראה יפה ומסודר.

חגורת קוויפר

הטלסקופים השתפרו, נכנס כוח מחשב והתחילו לגלות המון דברים. אסטרואידים בכל מקום שרוצים. לא רק בחגורה היפה בין צדק למאדים אלא במסלולים שחותכים את כדור הארץ, ובמסלולים רחוקים יותר. בפרט התגלו הרבה מאד דברים שדומים לפלוטו במרחקים רחוקים ביותר. אחד המגלים של דברים אלו הוא ד"ר מייק בראון שיככב בהמשך הסיפור. נהיה גן חיות שלם של גרמי שמיים ואם כולם יהיו כוכבי לכת יהיו שפוט יותר מדי. כרגיל במצבים סבוכים כאלו מתכנסת וועדה ויושבת על המדוכה. בסופו של דבר הוחלט שפלוטו אינו כוכב לכת אלא רק כוכב לכת ננסי, קטגוריה חדשה שאפשר לדחוף לתוכה כל מיני דברים וחזרנו למודל עם שמונה כוכבי לכת.

Planet Nine

בראון וצוות המחקר שלו ממשיכים לחפש כל מיני דברים הרחק הרחק מהשמש וגם מוצאים אותם ולכן הציגו אפשרות של כוכב לכת נוסף במערכת השמש. הפרסום  במגזין היוקרתי Science העלה אפשרות לקיומו של כוכב לכת נוסף. גם כיום, ולא רק בזמן פרסום המאמר אין ראיות ישירות לקיומו ובוודאי לא מיקומו או מסלולו אלא ראיות תיאורטיות שמצביעות על אפשרות קיומו. הבה נסביר ונפרט יותר על ההיסטוריה של גילוי כוכבי הלכת הנוספים.

הבעיה העיקרית אותה ניסו החוקרים לפתור היא הפרעות בתנועת כוכבי הלכת. אנו מדמיינים לעצמנו תנועה חלקה של כוכבי הלכת במסלולים אליפטיים, כמעט עגולים, אבל זה אינו נכון. כוחות הכבידה של גופים אחרים גורמת לתנועה שאינה חלקה. הפרעות אלו מכונות פרטוברציות וידועות כבר מאות שנים.

מי שיביט ממרחק רב בשמש יראה שהתנועה שלה אינה חלקה ויש קפיצות קטנות. השמש היא אמנם 99% ממסת מערכת השמש אבל צדק (שמסתו כ 0.66% ממסת מערכת השמש) משפיע על התנועה שלה. כיום זוהי אחת השיטות לגלות כוכבי לכת סביב כוכבים רחוקים.

למעשה גם באסטרונומיה העתיקה שעוד התבססה על הארץ במרכז ותנועה חלקה מעגלית מושלמת של כוכבי הלכת, עשו דברים דומים. בכל פעם שהתצפיות נהיו מדויקות יותר ולא התאימו לתאוריה, שוכללה התאוריה על ידי הוספת מעגלים נוספים וטיוב התאוריה. התוצאה הסופית שרוכזה בידי תלמי לספרו "האלמגסט" כללה כארבעים מעגלים שונים ומשונים! גם קופרניקוס ששם את השמש במרכז, אך נשאר עם מסלולים שהם מעגלים מושלמים היה צריך מספר דומה של מעגלים לפיתוח התיאוריה שלו. מעגלים אלו נעלמו כלא היו עם תגליתו של קפלר כי המסלולים הם למעשה אליפסות ולע מעגלים.

מציאת אורנוס נפטון ופלוטו

אותנו מעניינות הפרעות בתנועת כוכבי הלכת, ולאחר המצאת הטלסקופ כבר אי אפשר היה להתעלם מכך ששום תיאוריה: לא זו של קופרניקוס ולא זו של קפלר יכולה להסביר את העיוותים הקטנים במסלולי צדק ושבתאי. מאחר והטלסקופ הרחיב את גבולות השמים לאין שיעור בהראותו אלפי כוכבים שלא היו ידועים קודם, עלתה ההשערה שיש גם כוכבי לכת חדשים ולא ידועים והובילו לחיפוש ולגילוי כוכב הלכת אורנוס בשנת 1781 בידי האסטרונום האנגלי הרשל (מומלץ לבקר בבית שלו בעיירה באת'). לאחר גילויו של אורנוס, ההפרעות נמשכו והיה צריך שוב להסביר אותן והפעם גילו את כוכב הלכת נפטון בשנת 1846 (בחישוב מדויק ובהצבעה כמעט ישירה על מיקומו). ההפרעות,כצפוי, נמשכו והחלו לחפש כוכב לכת נוסף כי מה שעבד עד עכשיו פעמיים, בוודאי יעבוד גם בפעם הבאה.
כוכב הלכת המבוקש כונה באופן מסורתי פלנטה-X. ב-1930 התגלה כוכב הלכת פלוטו וההתרגשות הייתה רבה שכן זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת צילומים, אבל פלוטו היה קטן ומסכן ולא ממש מסוגל להשפיע על נפטון ולכן ההפרעות נמשכו ואיתן גם החיפושים, אבל במשך עשרות שנים לא מצאו כלום, עד שנכנסו מחשבים לתמונה ואיכויות הצילום השתפרו, וגם חוקר אחד, מייק בראון מקליפורניה נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא לא מעט גופים חדשים.
בראון גילה בתחילת שנות האלפיים גופים רבים (סיפורם מופיע בספר איך הרגתי את פלוטו - לא תורגם לעברית) מעבר למסלולו של נפטון,  אבל כולם היו גופים קטנים. לא כאלו שיכולים להשפיע במידה משמעותית  על מסלולי נפטון ואורנוס.

כוכב לכת שקיים רק במודלים

החיפוש אחר כוכב הלכת X שמאז מכונה Planet Nine נמשך והפעם נעזרו במחשבים.במקום לצלם ולחפש גופים קטנים אפשר לרתום את כוח המחשוב לביצוע הנדסה לאחור ננסה "להמציא" כוכב לכת עם מאפיינים של גודל, מסה, מיקום, מסלול כלשהם ונראה אם זה פותר לנו את הבעיות. לאחר ריצות מרובות במחשבי על, נמצאה אפשרות כזו והיא התגלית שהתפרסמה.

הגוף, הוא בגודל של נפטון, ובעל מסה של עשרה כדורי ארץ. הרכבו המשוער גזי ופני השטח שלו קפואים. גוף כזה לא יכול להיווצר במרחק רחוק כל כך מהשמש, ולכן כנראה נוצר קרוב יותר למרכז מערכת השמש "ונבעט" החוצה (כנראה עקב הכבידה העצומה של צדק). זמן הקפתו סביב השמש הוא 15000 שנה, מסלול אקסצנטרי מאד ונע בין 200 יחידות אסטרונומית (מרחק הארץ מהשמש) ל-1200 יחידות אסטרונומיות. עקב המסלול האליפטי והעובדה שהכוכב נע הרבה יותר מהר כאשר הוא קרוב לשמש, רוב הזמן הוא מרוחק מהשמש ונע באיטיות מרגיזה. אם הוא היה קרוב, אולי כבר היו מוצאים אותו (בכל זאת אוביקט גדול  הרבה יותר מאשר הגופיפים הקטנים שהתגלו במרחקים דומים). אם לא מצאו כנראה שהוא מרוחק.

עוד ראיות נסיבתיות

מאחר ומדובר בראיות נסיבתיות בלבד יש למצוא יותר מהן. בראון ושותפיו מצאו שלדי הרבה גופים רחוקים הרחק ממסלול נפטון, יש נקודת פריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) כמעט זהה. זה מאד לא צפוי, הנקודה הייתה צריכה להיות מפוזרת, ולכן "משהו" צריך לגרום להם להסתדר ככה יפה. אותו "משהו" הוא הפלנטה החסרה. לטענתם, הסיכוי שסידור כזה יקרה ללא פלנטה נוספת הוא נמוך מאד, אולם במודל הכולל פלנטה כזו, הכל יופי טופי. חוקרים אחרים לא מקבלים את הטענות והפיסור עדיין יכול להיות אקראי, בעיקר צריכים עוד ראיות, עוד גופים, עוד מסלולים, אבל מאחר והיעדר ראייה אינו ראייה להיעדר, בראון וצוותו מקווים להצליח לצלם את הפלנטה, מה שיוכיח די בוודאות שהיא קיימת.

מי יכול לראות עד לשם?

אז מה עושים עכשיו בהנחה שהגוף בכלל קיים?לחפש את הגוף הנ"ל ברחבי השמים היא משימה קשה מאד - הרבה יותר קשה מאשר לחפש מחט בערמת שחת (או טבעת יהלום באוטו זבל, או כונן המכיל מפתחות ביטקוין במזבלה). אם הוא בשיא המרחק מהשמש יהיה בלתי אפשרי לראות אותו. הוא לא מחזיר מספיק אור. אם הוא קרוב, המשימה עדיין קשה. המשך המחקר יצריך מעבר על לוחות צילום ישנים וחיפוש אובייקטים לא מזוהים בהם. לרוב אלו יהיו הפרעות בצילום, אבק ושאר מרעין בישין, אבל אם ימצאו שתי נקודות שאולי הן הגוף המסתורי שצולמו בהפרש של כמה עשרות שנים, יהיה אפשר לנסות ולחשב את המסלול של הגוף, לשער איפה הוא כיום ולהסתער עליו עם מיטב הטלסקופים. הטלסקופ הראשון שיכול לעזור הוא טלסקופ סובארו, מהסיבה ששדה הראייה שלו רחב יחסית ולכן הטלסקופ יכול לסרוק חלק גדול יותר של השמים בפחות זמן. רק אם בסובארו ימצאו משהו, יכוונו בצורה מדויקת יותר את התותחים הכבדים יותר - טלסופק קק וטלסקופ האבל וינסו לאמת את ההשערה. כל זה לא קרה והתקוות הן עכשיו לטלסקופ חדש ההולך ומושלם בימים אלו (ינואר 2025)

טלסקופ ורה רובין

לורה רובין Vera Rubin מגיע מאמר נפרד על פעולה בתחום האסטרונומיה, בחקר תנועת גלקסיות ומחקר שהוביל בסופו של דבר להשערת החומר האפל ביקום. כמובן שבתור אישה היא הייתה פורצת דרך בתחום יחד עם נשים נוספות שהצליחו להיכנס, בקושי ובנחישות לעולם הגברי הדי סגור הזה. רובין נפטרה בשנת 2016 ומצפה LSST בצ'ילה מוסב כרגע לטלסקופ חדש עם מצלמה משהו משהו סוף הדרך שייקרא על שמה של רובין ותיאורטית עוצמת הטלסקופ והמצלמה יכולים להצליח לצלם את Planet Nine. נראה שעד סוף שנת 2026 כבר יהיו נתונים. נחכה

בתרשים הבא מוצגת מערכת השמש, מסלולי הגופים שכבר נמצאו והאליפסה הענקית שמתארת את מסלולו המשוער של הגוף החדש, ואת גזרת החיפושים הצפויה בטלסקופ סובארו.

מסלולים של גופים רחוקים ומסלול מוצע לפלנטה X
(DATA) JPL; BATYGIN AND BROWN/CALTECH; (DIAGRAM) A. CUADRA/SCIENCE

והנה תרשים עדכני יותר (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy ) הכולל עוד גופים רבים טרנס-נפטוניים, רובם אפילו ללא שם.

 (התרשים עצמו NRCODE WIKIMEDIA  הטקסט מגזיןAstronomy )

כפי שמודה מייק בראון, עד שלא יראו אותו דרך טלסקופ ויצלמו, הנתונים יישארו בגדר השערה, השערה טובה אבל עדיין השערה. לנו נותר רק לחכות.