המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
‏הצגת רשומות עם תוויות שבתאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שבתאי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בנובמבר 2020

צדק ושבתאי ביחד

כבר כמה שנים שאני עוקב אחרי שני כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש - צדק ושבתאי, ההולכים ומתקרבים אחד לשני. התקבצות זו היא אירוע נדיר המתרחש פעם בעשרים שנה, ואפילו זכה לכינוי "התקבצות גדולה" ובאנגלית Great Conjunction. כאן נפרט מהי התקבצות זו, כל כמה זמן היא מתרחשת ואיך כדאי לצפות בהתקבצותה הקרובה בתאריך 21/12/2020.

התקבצות צדק ושבתאי 21/12/2020
 התקבצות צדק ושבתאי 21/12/2020 סימולציה דרך טלסקופ קטן

סיכום
לתצפית הקדשתי כמה וכמה ערבים סמוך להתקבצות. הראשון היה מהבית לשם ניסוי כלים השני עם חבר שכלל גם צילומים כמו סרטון הוידאו הבא המראה את הצמד שוקע.



ביום של השיא הייתי בתצפית של הדובה הגדולה במצפה משואה. העברתי הדרכה והרצאה קצרה על הנושא לקהל (מעגל גדול, מסכות, 2 מטר וכו'), ועזר בהפעלת הטלסקופים, ראו בתמונה. בכל אפן לצלם הצלחתי קצת פחות.

אני בהדרכה של הדובה הגדולה, צילום: שראל לוי
אני בהדרכה של הדובה הגדולה, צילום: שראל לוי






מהם צדק ושבתאי?
צדק ושבתאי הם שני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש, שניהם ענקים ומורכבים מגזים שונים, בעיקר מימן. קוטר כל אחד מהם הוא לפחות פי 10 מכדור הארץ. כוכב הלכת צדק מפורסם בירחיו, בחגורות העננים שלו ובכתם הגדול הנראה גם לצופים מהארץ. שבאתי מפורסם במיוחד בזכות הטבעות היפות שלו הנראות בקלות בטלסקופ. על לשניהם תמצאו מאמרים רבים באתר: הנה למשל עובדות מרתקות על צדק ומאמר מרתק נוסף על שבתאי.


מהי התקבצות?
להתקבצות הגדרות מדויקת ובן כאשר לשני כוכבי לכת אותו ערך של "עלייה ישרה RA" או אותו קו אורך. המונח באנגלית הוא Conjunction. לא נסתבך בהגדרות אלו ונשתמש בהגדרה הלא מדוייקת אך הפשוטה: התקבצות היא כאשר שני גרמי שמיים קרובים מאד אחד לשני.המונח האנגלי לכך הוא Grouping ובעברית אין בתרגום הבדל בין שתי המעמויות.. לרוב מדובר על התקבצויות של הירח עם אחד מכוכבי הלכת, אירוע הקורה פעם בחודש, ולפעמים התקבצויות של שני כוכבי לכת. ישנן גם התקבצויות של שלושה כוכבי לכת (מכונה Planetary Trio), אך הן נדירות יותר. מונח נוסף הוא "התקבצות משולשת" Triple Conjunction. למרות שמו אין הכוונה למפגש של שלושה כוכבי לכת, אלא לכך שבפרק זמן קצר יש שלוש התקבצויות בין כוכבי הלכת. דבר זה קורה כאשר ההתקבצות היא בניגוד מהשמש (כדור הארץ ביננו לבין כוכבי הלכת).

הסבר נוסף להתקבצות
כל כוכבי הלכת נעים באותו כיוון בשמיים פחות או יותר על קו אחד. נדמה את העניין למסלול ריצה באצטדיון אולימפי. השמש במרכז ומסלול ההקפה או המסלול בו נעים כוכבי הלכת. אחרי שצדק ושבתאי התחילו באותה נקודה, צדק מהיר יותר ושבתאי זז לאיטי (בהמשך המספרים), גם בריצות ארוכות רואים בסוף שרץ מהיר משיג רץ איטי, וזה למעשה מה שקורה כאן, צדק משיג את שבתאי וחולף על פניו. הרגע המדוייק בו צדק משיג את שבתאי הוא ההתקבצות


למה התקבצות 2020 כל כך מיוחדת
כוכיב הלכת נעים בערך על מישוק המילקה, המישור עליו נמאצים מרכזי השמש והארץ. אבל למסלולים שלהם יש נטייה מהמילקה. לצדק 1.3 מעלות ולשבתאי 2.4 מעלות. לכן לפעמים הם מעל המילקה ולפעמים מתחתיו וגם אם הם באות הנקודה עליו, יכולים להיות רחוקים עד כדי 3.7 מעלות (בזבוז של התקבצות). הפעם שניהם ממש באותה נטייה מהמילקה ולכן מאד קרובים. 
לירח נטטיה של עד 6 מעלות כמעט, ולכן הרבה פעמים הוא יחסית רחוק מכוכבי הלכת איתם הוא מתקבץ. תזכרו, לא כל התקבצות אומרת בהכרח ששני הגופים קרובים מאד. הפעם כן.

מה המרחק האמיתי של צדק ושבתאי?
בשמיים הם נראים לנו קרובים מאד, אבל למעשה הם רחוקים אחד מהשני. צדק מרוחק מאיתנו ביום של ההתקבצות 886 מיליון קילומטרים ושבתאי כמעט במרחק כפול 1,616 מיליון קילומטרים. כתוצאה מכך יש גם הפרש בהירויות גדול מאד בין השניים, בהירותו של צדק פי עשר מבהירות שבתאי. בעין קצת קשה לראות את שבתאי כל כך קרוב לצדק, אבל עם קצת מאמץ מצליחים!

כל כמה זמן יש התקבצות של צדק ושבתאי?
התקבצות של צדק ושבתאי היא אירוע נדיר המתרחש פעם בכעשרים שנה בלבד. אמנם גם בחודשים שלפני ואחרי ההתקבצות כוכבי הלכת קרובים מאד אחד לשני, אבל ההתקבצות עצמה עם מרחק מינימלי, מתרחשת ברגע מסוים.

איך מחשבים כל כמה זמן יש התקבצות?
הנתונים הם : צדק משלים הקפה סביב השמש ב-12 שנה. שבתאי עושה זאת ב-30 שנה. נתונים אלו הם מעוגלים לצורך פשטות החישוב. הנה כמה דרכים לחשב איך מגיעים לערך של 20 שנה(שגם הוא מעוגל).

לאחר 12 שנה, צדק חוזר לאותו מקום, אבל שבתאי התקדם מעט במסלולו. אם נכנה את חלק המסלול ששבתאי עובר עד המפגש עם צדק הרי ששבתאי עבר מרחק של 30*X. ואלי צדק עשה באותו זמן 12*(1+X) כי צדק עשה הקפה שלמה ועוד את אותו חלק ששבתאי עשה. פתרון יוביל ש-X הוא שני שלישים ושני שליש משלושים יוצא עשרים. המסקנה, מפגש קורה כל עשרים שנה.

בדרך אחרת אפשר למצוא מספר שמחלק את שני משכי ההקפה ללא שארית. המספר הנמוך ביותר הוא 60. לאחר 60 שנה, שבתאי יסיים שתי הקפות, ואילו צדק יסיים חמש הקפות. מסקנה מתחייבת היא שצדק יחלוף בתקופה זו 3 פעמים על פני שבתאי (5-2), ולכן 60/3=20, חליפה כזו, כלומר התקבצות, מתרחשת פעם בעשרים שנה.

אפשר גם לפתור את זה כטור הנדסי. לאחר סיבוב אחד, שבתאי עבר 0.4 מהמסלול (12/30). מתקבל טור שמנתו q היא 0.4 ולכן סכומו בהקפות הוא 1/(1-0.4) כלומר 1.66666. הכפילו ב-12 ותקבלו שוב את הערך עשרים.

אפשר חישוב יותר מדוייק?
שמח ששאלתם. החישוב הבא מדוייק הרבה יותר אבל עדיין הוא ממוצע בלבד. המהירות של צדק ושבתאי משתנה בהתאם למיקום שלהם במסלול סביב השמש.
צדק משלים הקפה סביב השמש במשך 4332.589 יום. שבתאי עושה זאת במשך 10759.23 יום.
אם נחלק 360 מעלות במספרים אלו נראה שצדק נע ביום (בממוצע!) - 0.0830912 מעלות ואילו שבתאי נע 0.03345694 מעלות.
ההפרש הוא 0.04936156 מעלות ליום ואם נחלק שוב 360 במספר זה נקבל  7253.45 יום או 19.85 שנה.

מתי תהיה ההתקבצות של צדק ושבתאי?
ההתקבצות הקרובה צפויה בתאריך 21/12/2020 והיא תהיה מיוחדת במינה עם מרחק זוויתי של 7 דקות קשת בלבד (רבע מקוטר הירח). המראה בטלסקופים ובתמונות יהיה מרהיב וזה מחזה שאסור לפספס. בשמיים רואים בבירור איך שניהם מתקרבים אחד לשני בקבוצת גדי. קבוצה זו שוקעת בתחילת הערב ולכן התצפית בהתקבצות מיד עם השקיעה.

התקבצות קרובה כל כך (14 דקות) הייתה לאחרונה בשנת 1960 וההתקבצות הקרובה כל כך הבאה תהיה בשנת 2080. ההתקצבויות של שנת 2040 (5/11/2040) ו 2060 (10/4/2060) יהיו רחוקות הרבה יותר.

איך צופים בהתקבצות?
את הצפייה מתחילים במעקב כבר מעכשיו לראות איך שני כוכבי הלכת, שנראים רוב הלילה בשמיים, מתקרבים אחד לשני.

בהתקבצות עצמה בעין שתי הנקודות יראו עם רווח קטנטן ביניהן, במשקפת יראו שני כודרים קטנים ואולי גם את הטבעות של שבתאי, תלוי בהגדלה ובטלסקופ יהה אפשר לראות את שניהם בהגדלה יפה. במידה והקורונה תאפשר ויתקיימו תצפיות המוניות, מומלץ מאד ללכת לאחת כזו. 

גם אם מפספסים ביום אחד או אפילו שניים עדיין כדאי לנסות ולצפות, אמנם כבר יהיה רחוקים יותר אבל עדיין קרובים ויפים. בין לבין כדאי לצפות בצמד כאשר הירח מגיע לבקר אותם פעם בחודש ולפעמים אפילו נוצר מעין פרצוף, אם בזמן ישראל הירח עובד בדיוק באמצע.

התקבצות עם הירח בשנת 2020
תאריכי מעבר הירח בסמוך לצמד, מפגש פלנטרי, עד להתקבצות (שגם בכמה שנים שלאחריה הם יהיו קרובים רק הולכים ומתרחקים הם):

הירח צדק ושבתאי - 9/6/2020 יוצרים משולש כמעט שווה צלעות (שבתאי עמום בצד שמאל באמצע)

הנה התאריכים ופירוט מה ייראה בהם:
5/7 - הירח המלא קרוב לצדק ואורו יעמעם את אור כוכבי הלכת.
1/8 - הירח כמעט מלא וקרוב לצדק ולמחרת 2/8 - קרוב לשבתאי
28/8 - הירח קרוב לצדק ולמחרת קרוב לשבתאי
25/9 - הירח קצת יותר מחצי מלא ונמצא בין צדק לשבתאי - מומלץ
22/10 - הירח פחות מחצי וקרוב לצדק
19/11 - התקבצות יפה במיוחד. הירח חרמשי ובין שיהם וממש יוצר סמיילי - מומלץ מאוד
17/12 - צדק ושבתאי מאד קרובים, הירח עבר אותם במעט

בתחילת שנת 2021 צדק ושבתאי עוברים להיות כוכבי בוקר הנראים רק סמוך לזריחה, ועל מעברי הריח לידם נעדכן בהמשך.

ההתקבצות הגדולה בהיסטוריה 
תיעוד מפורסם של העיסוק בהתקבצות צדק ושבתאי מופיע בספרו של האסטרונום יוהנס קפלר "De Stella Nova" או "הכוכב החדש".  סופרנובה בהירה שהופיעה בשנת 1604 הצריכה הסברים כי הרי השמיים אמורים להיות קבועים ולא משתנים. אנחנו כמהש נים לפני המצאת הטלסקופ, התיאוריה הקופרניקאית קיימת אולם טרם הצליחה להתבסס טקפלר עצמו באותה תקופה משוכנע שכוכבי הלכת מסודרים בסדר גיאומטי כלשהו המקביל למצולעים משוכללים. קפלר ידע לחשב את זמני ההתקבצות הגדולה, ובגלל שהם מתרחשים כאשר צדק עושה 2/3 של הקפה, לאחר 60 שנה, תהיה התקבצות בכמעט אותו מקום בשמיים. אם מציירים את המקום על גלגל המזלות מקבלים סדרה של משולשים הזזים מעט כל פעם ונוצרת צורה גיאומטרית יפה, מה שחיזק את ההנחה (המוטעית) אודות הסידור הגיאומטרי של גרמי השמיים.
התקבצויות צדק ושבתאי מספרו של קפלר De Stella Nova
התקבצויות צדק ושבתאי מספרו של קפלר De Stella Nova
  
קפלר לא היה ראשון שעסק בכך, קדם לו (וגם תיעד) האסטרונום והאסטרולוג היהודי-פרסי, משאללה אבן את'רי במאה השמינית לספירה. באותה תקופה אסטרולוגיה ואסטרונימיה היו תחומים חופפים, וחקר תנועת הכוכבים נדרש על מנת להסיק מהם מסקנות אופרטיביות. משאללה היא בין החכמים שהחליטו על תעריך מתאים לייסוד העיר בגדד, ובאחד מחיבוריו הוא חקור את התקבצויות צדק ושבתאי, וגם מגיע למסקנה ששינויים דרמטיים בעולם קורים בעקבותיהם, שוב הנחה סבירה בעולם המחשבה של אז.

אם מחפשים רמזים לתיעוד התקבצות כזו עוד קודם לכן, ניתן ליחס את הופעת המאגי וכוכב בית לחם להתקבצות של צדק ושבתאי ויש אכן כאלו שעושים זאת. אולם לי נראה ששבתאי לא מוסיף הרבה לבהירות של צדק ואם רוצים לתלות את האירוע בהתקבצות, עדיף בהחלט לחפש התקבצויות של צדק ונוגה.






יום שני, 13 במרץ 2017

פאן - ירח קטן ומסקרן

משימת קאסיני כבר לפני סיומה וכתבנו בעבר על הגראנד-פינאלה שלה. אכן גראנד-פינאלה שממשיך להביא תוצאות, תמונות ומידע חדש על שבתאי.

מה זה? אגוז קשה לפיצוח? חלוק נחל מעוצב? הדפסת תלת מימד? לא ולא. אלו תמונות של הירח פאן. ירח קטן של שבתאי, שצולמו בתאריך 7/3/2017 על ידי חללית קאסיני ממרחק של כעשרים אלף קילומטרים בלבד.

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
צורתו של פאן מוזרה. גודלו 35*21*21 קילומטר בלבד ויש עליו תצורות של מכתשים קטנים וחריצים עמוקים. מה בדיוק ההרכב שלו ואיך הוא קיבל את הצורה המוזרה הזו? בכך המדענים עוד יעסקו. נראה שכוח המשיכה הזעיר של הירח סופח אליו חלקיקים מהטבעות הסמוכות ופאן, כמו כל גבר מצוי,  משמין לו לאיטו סביב המרכז. וכך נוצרת צורה של מעין "צמיג" על הירח המקורי שהיה בצורה דומה יותר לכדור. למעשה פאן נראה כמו דגם זעיר של שבתאי, עם טבעת משל עצמו.

הנה תמונונות נוספות מזוויות שונות:
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן שט לו במרווח בין הטבעות ומטיל צל על הטבעות (הפס מעליו הוא פס הצל). סביר שפאן עצמו הוא האחראי למרווח זה המכונה מרווח אנקה,  שעוביו כ-325 קילומטרים. כח המשיכה שלו ניקה את האיזור מחלקיקי הטבעות הזעירים. חלקם זזו לצדדים וחלקם הסתפחו לפאן

הירח פאן. מקור: NASA/JPL
הירח פאן במרווח אנקה. מקור: NASA/JPL

יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

קאסיני - מתכוננים לגראנד פינאלה

חללית קאסיני נמצאת כבר שנים רבות מסביב לכוכב הלכת שבתאי. הדלק אוזל והמשימה מתקרבת לסיומה הבלתי נמנע. בכדי לסיים את המשימה כמו שצריך ועם גרנד-פינלה שייזכר עוד שנים רבות בנאסא, הוחלט להטיס אותה ישירות לתוך שבתאי!
בפעולה חריגה זו מרוויחים שני דברים - חקר האטמוספירה העליונה של שבתאי (למשך זמן קצרצר אמנם, אבל בכל זאת משהו) והסרת החשש שהחללית תתרסק על אחד מירחי שבתאי ותזהם אותו בחומר ביולוגי ארצי (תתפלאו כמה זמן חיידקים ושאר מרעין בישין יכולים להחזיק מעמד בחלל).

סוף המשימה: 15/9/2017 14:54 שעון ישראל.
זה הסוף. משימת הגראנד פינאלה הוכתרה בהצלחה. נאספו תמונות קרובות מאד לפני האטמופסירה ובתוך הטבעות הפנימיות. לא היו התנגשויות עם חלקיקים מהטבעות ולא שינויי מסלול רציניים. נותרה רק הכניסה לאטמוספירה עצמה. קאסיני תמשיך לאסוף מידע בשלבי החדירה לאטמוספירה של שבתאי וגם לנסות לשדר אותו, אולם הכניסה מהירה ואלימה ולא בטוח שנצליח לקלוט משהו על כדור הארץ. לאחר כמעט עשרים שנה מהשיגור, משימת קאסיני תסתיים.
הנה הסרטון האחרון מ-JPL.



  5 אפריל 2017
זה הזמן לרומנטיזציה. נאסא שחררו את הסרטון הבא, והשמועות אומרות שאנשי המשימה לא הצליחו להסתיר את הדמעות. האמת לאחר עשרים שנה אני מסוגל להבין אותם. צפו ותהנו/

השלב הבא הוא ב-22 באפריל. מעבר קרוב ליד טיטאן ינצל את הגרביטציה שלו לשינוי המסלול ולהתחלת המסלולים מגרדי הטבעות. שלב זה ינצל כמעט שליש מכמות הדלק שנשארה. כרגע ההערכות הן שנשארו 36 ק"ג הידראזין בלבד במכילים המדחפים ואפילו פחות מכך במנוע הראשי (שלא צפויות הפעלות שלו).




למה המשימה מסתיימת?
הסיבה היא פשוטה. נגמר הדלק. את האנרגיה הדרושה להגעה לשבתאי קאסיני קיבלה מהטילים המשגרים אותה ומכוכבי הלכת שחלפה לידם: נוגה, ארץ וצדק כשחלפה לידם, אבל הפעלתה במסלול סביב שבתאי דורשת הרבה דלק. כל שינוי מסלול (לרוב על מנת לעבור ליד אחד הירחים) דורש דלק. אפילו הפנייה הל שחללית לכיוון מסוים, כדי לצלם בזווית הנכונה, דורשת דלק וכמובן אחר כך צריך להפנות את החללית כך שהאנטנה תכוון לכדור הארץ לשליחת וקבלת הודעות. חומר הדלק הוא הידרזין, חומר רעיל במיוחד, אבל יעיל ביותר לצרכים אלו. תהליך הבעירה שלו משחרר גזים שיוצרים דחף בכיוון הרצוי. לחללית שני מיכלי דלק. מיכל למנוע הראשי בו משתמשים לתיקוני מסלול מהותיים ומיכל למערכות המדחפים בו בהם משתמשים לשנות את האוריטנציה של החללית בלי לשנות את מסלולה (לפי הצירים שמאל/ימין עלרוד, סבסוב).

נובמבר 2016
סיום מפואר זה יקרה רק בספטמבר 2017 אבל כבר מהשבוע הקרוב החללית תעבור שינוי מסלול, באמצעות הפעלה מספר 183 וכנראה האחרונה של המנוע הראשי, ותחל סדרה של עשרים מעברים שיגרדו את טבעות שבתאי (לא יעברו דרכן אבל סמוך אליהן). קאסיני תעבור ליד טבעות מסדרה F, הטבעות החיצוניות ביותר בקבוצה הראשית. ישנן טבעות רחוקות יותר, אבל הן דלילות בהרבה. במעברים יעשה ניסיון לדגום חלקיקים מהטבעות ולהבין את ההרכב המדויק שלהם.
באפריל ישונה המסלול שוב כך שיתקרב יותר ויותר לשכבת העננים העליונה של שבתאי ויגיע עד מרחק מזערי של 1600 קילומטר ממנה ובאמצע ספטמבר, הגראנד פינאלה, צלילה חופשית לתוך שבתאי.
סיום מפואר למשימה מפוארת שיספק עוד נתונים רבים על כוכב הלכת היפה במערכת השמש!

טבעות שבתאי קיבלו את מספרן בהתאם לסדר הגילוי שלהן. מקור התמונה: נאסא JPL
והנה הדגמה מהצד. המסלולים האפורים הם מסלולי גירוד הטבעות. בשלב האחרון יהיה מסלולי גירוד שבתאי עצמו (בכחול) והפס האחרון בכתום הוא הגראנד-פינאלה (הסבר מפורט באנגלית)

סיום משימת קאסיני, אילוסטרציה. מקור התמונה: נאסא JPL
סיום משימת קאסיני, אילוסטרציה. מקור התמונה: נאסא JPL

והנה סרטון מ-JPL  שמדגים את סיום המשימה :


מאמרים נוספים על קאסיני עם שפע תמונות ממשימה נהדרת זו:



יום חמישי, 7 בינואר 2016

התקבצות הירח עם שבתאי ונוגה

היום בבוקר (7/1/2016) היתה התקבצות יפה של הירח עם כוכבי הלכת נוגה ושבתאי. כל מי שקם מוקדם היה יכול לראות את שלושת הגופים האלו יוצרים משלוש כמעט שווה צלעות, כאשר אורך כל צלע כשתיים וחצי מעלות קשת.

כל גרמי השמים האלו היו בקבוצה המכונה אופיוכיוס (נושא הנחש). אולי אתם לא מכירים קבוצה כזו והיא גם אינה חלק מגלגל המזלות, אבל בחלוקה המודרנית לקבוצות כוכבים, מסלולה של השמש עובר גם בה.

מצד ימין לכוכבים אפשר לראות את קבוצת עקרב, שבעונה זו של החורף, זורחת רק מעט לפני הזריחה ולאחר שקבוצת אוריון, האופיינית לשמי החורף, שוקעת.

תמונות!

הירח נוגה ושבתאי
הירח נוגה ושבתאי

הירח נוגה ושבתאי
הירח נוגה ושבתאי וחלק מקבוצת עקרב
 בתמונה הבאה בחשיפה ארוכה, אפשר לראות עוד כמה כוכבים קטנים, אחד סמוך ממש לירח (תצטרכו להגדיל)
הירח נוגה ושבתאי
הירח נוגה ושבתאי
 תמונה זו צולמה כבר באור יום. הרקע
הירח נוגה ושבתאי
הירח נוגה ושבתאי

יום שני, 20 ביולי 2015

עדכונים מקאסיני

חללית קאסיני ממשיכה את משימתה סביב כוכב הלכת שבתאי. כרגע החללית נמצאת בהקפה מספר 219. ההקפה לוקחת 22 יום ומסלול החללית אליפטי מאד. שיא הקירבה לשבתאי הוא כ-200,000 ק"מ ושיא המרחק הוא מעל שני מיליון קילומטרים.  והסיבה העיקרית למסלול אליפטי כל כך היא ששינוי המרחק מאפשר מדידות מדויקות של הגרביטציה של שבתאי וגם מאפשר להתקרב יותר מפעם לפעם לכוכבי הלכת השונים שלו.
הנה כמה תמונות עדכניות שהחללית שלחה במהלך החודשים האחרונים. הקומפוזיציות כל כך יפות שאפשר לדמיין שיש צלם המכוון את התמונה. כל התמונות באדיבות NASA ומשימת קאסיני. ניתן לראות עוד תמונות באתר קאסיני.

נפתח דווקא בתמונה ישנה מאד שמשום מה נשכחה במרתפי נאסא ופורסמה רק לאחרונה. התמונה מדהימה משום שהיא מציגה משהו מאד מוכר מזווית שונה לחלוטין:
הקוטב הדרומי של צדק
הקוטב הדרומי של צדק. קאסיני. נאסא
זוהי תמונה של צדק שצולמה כשהחללית עברה לידו אי שם בשנת 2001!. הזווית של התמונה מיוחדת מאד. זהו צילום מהקוטב הדרומי. כמובן שמכדור הארץ אנו מעולם לא רואים זווית כזו, וגם חלליות שכבר הגיעו לצדק מעולם לא צילמו אותו כך. הכתם הגדול בתוך חגורות העננים נראה בבירור.

התמונה הבאה מכונה אומנות קוביסטית, אבל מה רואים בה? את הטבעות ברור, חלק מכוכב הלכת נראה מאחוריהן והפסים הכהים הם הצל של הטבעות על הכוכב.

אומנות מודרנית על שבתאי
אומנות מודרנית על שבתאי
תמונה מקרוב של הירח ריאה. שימו לב שגם עליו יש מכתש פגיעה עם צורה שמזכירה לב (פחות או יותר)
הירח ריאה
הירח ריאה
אם אתם רוצים לעשות מקלחת בחלל כדאי שתגיעו להיפריון. הצורה שלו ממש מזכירה ספוג רחצה.
היפריון
היפריון
כולם מחכים לסרט החדש בסדרת מלחמת הכוכבים והירח טטיס מזכיר במשהו את כוכב המוות.
טטיס
טטיס
הנה דוגמה לקומפוזיציה מושלמת. שבתאי בזווית ישרה לחלוטין המשטחת לגמרי את הטבעות ובקדמתן הירח דיון.

Dione דיון
דיון
שלושה ירחים שונים וכל אחד מהם הוא חרמש דק דק דק. הירחים הם טיטאן, מימס וריאה.
Titan Mimas and Rhea
Titan Mimas and Rhea
מי זה מי? ככל שטיטאן הוא גדול, כאשר שמים אותו לצד שבתאי הוא נראה קטנטן.

Saturn and Titan
Saturn and Titan טיטאן ושבתאי
הירח יאנוס עם פס קטנטן של הטבעות
Janus
Janus יאנוס
עוד תמונות ומאמרים על שבתאי וקאסיני

יום שישי, 15 בנובמבר 2013

כדור הארץ משבתאי

נאסא שיחררה לאחרונה תמונה מדהימה של מערכת השמש כפי שהיא נראית משבתאי. הצילומים נעשו בתאריך 19/7/2013 כאשר החללית חוותה ליקוי חמה מלא והצילום הינו שיחזור של צילום דומה משנת 2006. הפעם הצילום היה מתוכנן יותר והתוצאות בהקדם. למעשה מדובר במוזאיקה של 141 תמונות שחוברו ביחד מתוך כמה אלפי תמונות שצולמו במעבר. התמונות שודרו לכדור הארץ, חלקן פורסמו ימים בודדים לאחר הצילום, אולם עבודת המוזאיקה לוקחת יותר זמן. באותו תאריך ולצורך יחסי ציבור נערכה על כדור הארץ תצפית המונית בשבתאי שזכתה לכינוי "נופף לשבתאי" Wave at Saturn.
בדרך כלל כדור הארץ קרוב לשמש וצילום שלו יכול לסכן את המכשור של החללית. כאשר השמש מכוסה לחלוטין על ידי שבתאי (אבל כדור הארץ עדיין נראה) אפשר לעשות צילומים כגון אלו. לצילומים אלו אין ערך מדעי. הערך שלהם הוא תרבותי ואסטתי. אין להקל ראש בחשיבותם של צילומים כגון אלו מאחר והם משפיעים ומפעימים את הציבור הרחב וכמובן עוזרות לשמור על התקציבים הדרושים לנאסא להמשיך במשימותיה.


הנה התמונה עצמה. כדאי מאד לעבור לקישור ולשוטט בה ברזולוציה מלאה. הארץ נראה כחול ומאדים נראה אדום.
כדור הארץ משבתאי. צילום חללית קאסיני. נאסא
כדור הארץ משבתאי. צילום חללית קאסיני. נאסא

ולצורך יחסי הציבור נוצרו שתי התמונות האלו. קולאז'ים שצופים ברחבי העולם שלחו לנאסא (יש גם כמה תמונות מישראל בפנים)

קולא'ז של כדור הארץ
קולא'ז של כדור הארץ
קולא'ז של כדור הארץ
לצפייה בתמונה זו ברזולוציה מלאה


קולא'ז של שבתאי
קולא'ז של שבתאי
קולא'ז של שבתאי - נאסא

פרטים נוספים על הצילומים באתר נאסא
תמונות נוספות של קאסיני
תמונות נוספות של כדור הארץ מהחלל

לאתר קאסיני של נאסא

יום רביעי, 3 ביולי 2013

קאסיני ושבתאי

החללית קאסיני משייטת לה סביב שבתאי כבר כמה שנים ותמיד מצליחה להדהים מחדש. החודש, 19/7/2013 ובלי קשר לחגיגות 44 שנה לנחיתה על הירח, תתלם קאסיני את כדור הארץ כאשר שבתאי מסתיר את השמש. תמונה דומה צולמה ב-2006 ונית לראות אותה יחד עם תמונות אחרות של כדור הארץ מהחלל

בינתיים עלה לקט של תמונות מרתקות מהשנה האחרונה של קאסיני. כל התמונות באדיבות NASA.

שבתאי וטיטאן

 הירח אנקלודס Enceledus נראה כמו בלון שעשו בו חור...


 שימו לב לסערה הענקית על שבתאי, מתחתי ברקים בגוון כחלחל


 אנצלדוס מקרוב. סילוני גז נפלטים ממנו לחלל

אנצלדוס

שני ירחים זעירים. פנדורה ופרומתיאוס

פנדורה ופרומתיאוס
פנדורה ופרומתיאוס


 פני השטח של ריאה
פני השטח של ריאה


 הנילוס? כמעט, צורה דמויות נהר (כנראה של מימן פחמני) על טיטאן

 שבתאי בחושך מסתיר את השמש, אבל האור מאיר את הטבעות והן מאירות בחזרה את צידו המרוחק של כוכב הלכת

שבתאי באור חוזר



שבתאי
שבתאי



שבתאי
שבתאי

 שבתאי מטיל צל על הטבעות. שימו לב לחלק הלעיון של שבתאי שמואר באור חוזר מן הטבעות. בצד ימין למעלה קצת מעל הצל יש נקודה קטנה. ירח זעיר כלשהו

שבתאי מטיל צל על הטבעות
שבתאי מטיל צל על הטבעות

 התמונה הבאה מדהימה בכל קנה מידה. קאסיני קלטה פגיעה של מטאור בטבעות שבתאי. שימו לב לפסים העדינים. להרחבה באתר נאסא

מטאור פוגע בטבעות שבתאי
מטאור פוגע בטבעות שבתאי

 זה לא שבתאי. זה טיטאן על רקע הטבעות. הירח הקטן הוא דיון.

טיטאן דיון והטבעות
טיטאן דיון והטבעות

 גם על טיטאן יש מערבולות.

מערבולת על טיטאן
מערבולת על טיטאן


 ומזווית אחרת
מערבולת על טיטאן
מערבולת על טיטאן


 ומקרוב...
מערבולת על טיטאן
מערבולת על טיטאן

 גם כאן שבתאי מסתיר לקאסיני את השמש ותראו פלא בחלק העליון של התמונה נקודה קטנטנה. זה לא הארץ, זה דווקא נוגה.

נוגה משבתאי
נוגה משבתאי

 ודברים משונים קורים בקוטב הצפוני של שבתאי...
סערה בקוטב הצפוני של שבתאי
סערה בקוטב הצפוני של שבתאי
איך נראה מעבר נוגה כולנו זוכרים. ואיך נראה מעבר נוגה משבתאי? ככה. צולם בדצמבר. שימו לב שנוגה נראה קטן בהרבה מאשר מכדור הארץ. לא מפתיע. פרטים נוספים

מעבר נוגה משבתאי
מעבר נוגה משבתאי
מאמרים נוספים
שבתאי
קאסיני
עוד מקאסיני

יום רביעי, 16 במרץ 2011

עובדות מרתקות ותמונות על שבתאי

שבתאי נחשב בעיני צופים רבים לכוכב הלכת היפה ביותר במערכת השמש. טבעותיו המרהיבות הנראות בקלות בטלסקופ קטן מכדור הארץ, מעניקות לו נקודות במירוץ לתואר נחשק זה על פני צדק הגדול והקרוב יותר על שלל חגורותיו, או מאדים והפרטים העדינים שניתן לראות עליו. שבתאי הוא כוכב הלכת השישי במערכת השמש והוא הרחוק ביותר הנראה בעין וללא משקפת והיה הכוכב השביעי בין שבעת ככבי הלכת הקדומים. למעשה אוראנוס, כוכב הלכת שאחריו גם יכול להיראות בעין אולם הוא חיוור מאד וגם תזוזתו כמעט ואינה מורגשת. שבתאי סובב את השמש פעם בשלושים שנה. תנועתו איטית ביותר והוא עובר ממזל למזל פעם בשנתיים וחצי. כדי לראות את תנועתו של שבתאי על רקע כוכבי השבת יש לעקוב אחר מסלולו בתדירות של פעם בחודשיים, ואז כבר אפשר לראות תזוזה ניכרת (2 מעלות). בשנה זו (תשע"א 2011) שבתאי נמצא בקבוצת בתולה.
שבתאי הוא כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש, שני רק לצדק הענק אולם מסתו קטנה בהרבה מזו של צדק, שבתאי הוא כוכב לכת דליל ביותר בחומר ומשקלו הסגולי נמוך מאד. לו היה מוטל שבתאי באוקינוס מים ענקי, היה שבתאי צף ולא שוקע. כח הכובד עליו כמעט זהה לכח הכובד על כדור הארץ (קצת יותר נמוך).

נתונים על שבתאי (מאתר ויקיפדיה)
מידע כללי
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 1,426,725,413 ק"מ
(9.537,070,32 AU)
זמן הקפה: 10,832.327 ימים (29.657296 שנים)
נטיית מסלול: 2.488°
מספר ירחים: 60 בעלי שם. 3 לא אושרו עדיין
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 60,268 ק"מ
שטח הפנים: ‎4.27×1010‎ קמ"ר
מסה: ‎5.6846×1026‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת: 0.6873 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 8.96 מטר/שנייה2,
או 0.914 ג'י
זמן סיבוב עצמי: 10 שעות, 47 דקות, 6 שניות
מהירות סיבוב עצמי: 9.87 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב: 26.73°
מהירות מילוט: 35.49 ק"מ/שנייה
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי: 140 קילו פסקל
מימן יותר מ-93%
הליום יותר מ-5%
מתאן 0.2%
אדי מים 0.1%
אמוניה 0.01%
אתאן 0.0005%


שבתאי היה אחד מכוכבי הלכת שגלילאו צפה בהם בעזרת הטלסקופ שבנה. בשנת 1610. הטלסקופ שלו לא היה חד מספיק וגלילאו לא הצליח להבין מה הוא רואה. את הטבעות הוא חשב לשני ירחים גדולים מאד המקיפים את שבתאי וצייר אותם כך:
שבתאי באיור של גלילאו
שבתאי באיור של גלילאו

לאחר מספר שנים בתצפית חוזרת, הטבעות (או האוזניים) נעלמו ולא נראו כלל. הסיבה הייתה שמישור הטבעות היה מקביל לקו הראייה שלנו ולכן הן אינו נראות. הטבעות ארוכות מאד אבל עוביין הממוצע הוא עשרה מטרים בלבד. חישבו עליהן כעל דף נייר מסתובב. כאשר אנו רואים את הדף עצמו הוא ברור מאד, אולם כאשר רק שוליו מופנים עלינו, אנו כמעט ולא רואים אותו. לאחר שנתיים הטבעות והירחים ניצפו שוב ולאחר מספר שנים נוסף הן נראו בצורה הבה יותר ברורה וגלילאו צייר אותן כך:
שבתאי באיור של גלילאו
שבתאי באיור של גלילאו
רק כאשר הטלסקופים השתכללו נראה המבנה של הטבעות היטב. כיום כל טלסקופ קטן מראה את הטבעות כאשר טלסקופים טובים מראים אותם בפרטים וחדות גבוהים המאפשרים לראות למשל את המרווחים בין הטבעות. מקור הטבעות אינו ידוע, אולם מקובלת הסברה כי מדובר בירח קדום של שבתאי שהתרסק למיליוני רסיסים. את יופיו האמיתי של שבתאי וטבעותיו גילינו רק כאשר חלליות פיוניר וויאג'ר הגיעו אליו. התמונות מפיוניר עדיין פרימיטיביות (אולם היו טובות בהרבה ממה שנראה בזמנו מכדור הארץ):
שבתאי כפי שצולם מפיוניר 11
שבתאי כפי שצולם מפיוניר 11

ואולם חלליות וויאג'ר כבר הגיעו קרוב יותר וצילמו באיכות גבוהה הרבה יותר. התמונה הבאה צולמה ממרחק של 21 מיליון קילומטרים ובה נראים היטב גם שלושה ירחים קטנים של שבתאי
שבתאי כפי שצולם מוויאגר 2
שבתאי כפי שצולם מוויאג'ר 2
החללית קאסיני המקיפה את שבתאי ועליה פרסמנו שני מאמרים עם תמונות מרהיבות. לאחרונה נאסא ערכה את התמונות ובשילוב אנימציה ואפקטים ערכה אותן לסרט מקסים

5.6k Saturn Cassini Photographic Animation from stephen v2 on Vimeo.




חללית קאסיני ממשיכה בגילוייה ושבתאי ממשיך להיות יעד לתצפיות חובבים מכל העולם. הטבעות שכמו בימיו של גלילאו פנו בדיוק אלינו וכמעט ולא נראו בשנה שעברה (2010) מתחילות להיראות יותר ויותר טוב. משימות חקר עתידיות נמצאות רק בשלבי התכנון וללא האישורים התקציביים הנדרשים.




מאמרים נוספים על שבתאי
אם לכדור הארץ היו טבעות כמו שבתאי
משימת קאסיני וירחי שבתאי
עוד תמונות מקאסיני
אתר התמונות של NASA - מאגר תמונות של נאסא. התמונות מדהימות והאתר ממכר. אפשר לעשות חיפושים לפי היעד, כוכב הלכת, הירחים שלו, המשימה וכו'.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

חדשות מקסיני

החללית קסיני ממשיכה לצלם בחלל. מבחר תמונות מקאסיני הוצגו בעבר. לאחרונה הודיעה נאסא כי החללית נכנסה למצב בטוח SafeMode וכיבתה את כל המכשור הלא חיוני (כלומר כל מכשירי הצילום והמדידה) שלה. מצב בטוח נועד להגן על החללית וכאשר יש תקלה החללית נכנסת באופן אוטומטי למצב זה. במצב זה רוב פעולות החללית מושבתות והיא בעיקר מחכה להוראות מכדור הארץ ולתיקוני תוכנה. החללית נכנסה למצב בטוח בתחילת נובמבר ותישאר כך לפחות עד ה-24. בינתיים המדענים בכדור הארץ בודקים בדיוק מה קרה וכאשר יסיימו את האנליזה ישלחו הוראות חדשות לחללית. החללית מקבלת הוראות מכדור הארץ. משך הזמן בו לוקח להוראות להגיע הוא כשעה. כמובן שכמו בתקשורת מחשבים על פני כדור הארץ, חלק מהמסרים מגיעים שגויים וצריך לשלוח אותם שוב, אולם בכדור הארץ התהליך לוקח זמן זעום שלרוב אינו מורגש אבל מסר שגוי שנשלח ורק לאחר שעתיים מתקבלת הודעה שהוא שגוי וצריכים לשלוח אותו מחדש יכול לגרום לבעיות תקשורת עם החללית. ייתכן גם שמסר נקלט בצורה משובשת וגרם לבעיה בתוכנה שבחללית. בדרך כלל החללית בכלל לא תקבל קוד שגוי, אולם כנראה שהפעם זה קרה אולי בגלל שיבוש האותות בחלקיקי מיטען מהשמש. החללית כבר נכנסה למצב בטוח בעבר ויצאה ממנו ללא בעיות מיוחדות והמדענים בנאסא מאמינים שכך יהיה גם הפעם.
ההפסד הגדול ביותר הוא שקאסיני הייתה אמורה לעבור סמוך מאד לטיטאן ירחו הגדול של שבתאי, אולם בשנים הבאות יש עוד למעלה מחמישים הזדמנויות למעברים כאלו ולכן ההפסד אינו כה גדול. התמונה הבאה ממחישה מה רואים במעברים קרובים לירח טיטאן.

עננים על טיטאן. במעבר זה צולמו עננים מהגדולים ביותר שנראו על טיטאן

נסיים בעוד לקט תמונות נבחרות מקאסיני. כל התמונות מקורן בנאסא

הירח היפריון

הירח אנצליאדוס. שימו לב לגייזרים הפולטים גז לחלל.
לקריאה מורחבת על הגייזרים של אנצילאדוס (אנגלית)
 עם כל הגייזרים האלו לא פלא שפני השטח של אנצליאדוס נראים כך:
פני השטח של אצליאדוס


התמונה הבאה מציגה תגלית מדעית חשובה. הטבעות של שבתאי בדרך כלל דקות מאד (מטרים בודדים) אולם כפי שרואים בבירור מהתמונה הבאה יש מקומות בהם עובי הטבעות הוא כל כך גדול עד שהן מטילות צל על הטבעות עצמן! שימו לב להפרשי הגבוהים. העובי הממוצא של הטבעות הוא עשרה מטרים בלבד. העובי המקסימלי של הטבעות הנראה בתמונה הוא 2.5 קילומטרים!
טבעת B של שבתאי.
מעבר לצל התגלה כי הטבעות עצמן הן דינמיות מאד והתנועה בהן מורכבת מגלים. ניתן לראות זאת בסרטון הבא

(הסרטון מאתר CICLOPS המרכז תמונות וסרטונים מקאסיני)


הירח דיון ממרחק של 115000 קילומטר