המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
אתמול, 3/2/2019 היה הבזק אירידיום בהיר מאד דקות בודדות לאחר השקיעה. הבזקי אירידיום נראים באזור רחב יחסית, אולם הבהירות שלהם הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהפס המרכזי.
הבזק אירידיום דקות לאחר השקיעה 3/2/2019
הנה התמונות שמציגות את המעבר בשמיים (סימוני הכוכבים הם להדגמה בלבד, למעשה עדיין אור יום מלא ואין שום כוכב שאפשר לראות) ואת מפת המעבר על פני ישראל.
מפת המעבר בישראל - הפס האדום הוא מרכז המעבר וכדאי להיות סמוך אליו
מפת המעבר בשמיים
כדי להבין כמה חשוב להיות ליד פס המעבר, אציין שהבדלים של קילומטרים אחדים מפרידים בין ראייה לבין אי ראייה. בעוד שבגבעת שמואל הבהירות הייתה כזו שמאפשרת ראייה, בגבעתיים הסמוכה, כבר לא היה אפשר לראות כלל ובפתח תקווה הסמוכה ראו הרבה יותר בהיר. כמובן שבלילה אפשר להיות רחוקים גם עשרות קילומטרים מהפס ולראות משהו, אבל באור יום, חייבים להיות קרובים.
בחרתי לצלם ולצפות בפתח תקווה בגינה ציבורית שנמצאת ממש על הפס. את המצלמה מכוונים ידנית לפי המצפן שבטלפון, וכמה שניות לפני זמן המעבר מתחילים לצלם סרט וידאו.
התוצאה הסופית: טוב חצי הבזק בפריים מאפס הבזק בשמיים.
ההבזק בעין, גם איפה שהייתי, ממש במרכז ההבזק (הקו האדום בתמונות ששלחתי אתמול) היה קצר.
המצלמה רגישה הרבה יותר ולכן קולטת את ההבזק בשלב מוקדם יותר, אבל בעוונותי הרבים, לא
כיוונתי נכון את המצלמה.
הנה סרטון של כמה שניות. הנקודה הבהירה היא הלווין מחזיר האור ורואים איך היא הולכת ומתבהרת עד שיוצאת מהפריים.
בנוסף, תמונה שהיא למעשה חיבור כל התמונות בוידאו ובה רואים, חצי הבזק, היא התמונה בה פתחנו את המאמר.
למי שמעוניין בפרטים טכניים שיסבירו גם את הכשלון, וכמובן יהוו לקח לעתיד, כי מכל כישלון צריך ללמוד משהו, אז ככה. הבעייה בצילום אירידיום או כוכבים ביום היא שאין על מה למקד. השעה מוקדמת מדי ולא רואים שום כוכב אחר שאפשר למקד עליו, ולכן צריך למקד ידנית לאינסוף לפי מה שרשום על העדשה של המצלמה. הבעייה שבהרבה עדשות קיטים זולות בכלל אין סקלת פוקוס ולכן לקחתי עדשה של 70-300 ממ שיש עליה כזו סקלה. טעות קטנה בפוקוס ולא יצא כלום, אז על זה אי אפשר להתפשר בכלל.
רציתי גם להשתמש מעט בזום כדי שיראו מעבר גדול ויפה, מה שכמובן מצריך כיוון יותר מדויק. הכלל של תפסת מרובה לא תפסת עבד פה לגמרי ואמנם תפסתי את ההבזק בגדול, אבל לא את כולו. עדיף להתפשר על הזום, 50 מ"מ אורך מוקד, בהחלט מספיק. כמו כן המעבר הולך כמעט תמיד מלמעלה למטה (או מלמטה למעלה) מה שמצריך הצבה אנכית של המצלמה וכך אפשר להרוויח עוד לא מעט שדה. המהדרין יכוונו על האלכסון אבל זה מסובך מדי ביום כי קשה לדעת את המסלול במדויק (זוכרים את ההבזק משבוע שעבר עם הירח וכוכבי הלכת? שם השתמשתי באלכסון כדי לקלוט הכל).
לסיום הנושא - הנה סרטון מלפני שנתיים בו צילמתי הבזק כפול ביום. בעדשה רחבה הרבה יותר (ולכן גם הפסים קטנים וקצרים יותר). מה שיפה הוא הוידאו בו רואים את שתי הנקודות נעות ביחד.
ולסיום המאמר, לאחר ההבזק נצפתה שקיעה יפהפיה עם צבעים מרהיבים
יש לנו נטייה לחשוב שדברים מסוימים היו תמיד ויהיו תמיד, אבל זה פשוט לא כך. הבזקי האירידיום הם דוגמה טובה. כבר קרוב לעשרים שנה שאפשר לראות אותם, כמעט בכל יום וכמעט מכל מקום. אני מדווח עליהם מפעם לפעם ולרוב בתוספת משפט שהם לא אירוע נדיר.
אבל כל זה הולך להשתנות ותוך שנה עד שנתיים הבזקי אירידיום יהיו כנראה היסטוריה.
עדכון 1/2019 - ההבזקים נהיים נדירים ולכן גם קשה יותר לתפוס הבזקים בהירים אבל עדיין אפשר לראות הבזקים כפולים של שני לווינים שנמצאיםבאותו מסלול (אחד החליף את הקודם, וכרגע כנראה שניהם יצאו מכלל פעולה, אולי לא ניתן להוריד אותם?), אז משהו עוד נשאר. מאחר ובתמונת המקור קשה לראות את הפסים העדינים של ההבזק (ההבזקים לא היו בהירים במיוחד) התמונה המצורפת היא לאחר עיבוד מוגזם לצורך המחשה בלבד
מעבר אירידיום כפול 23/1/2019
עדכון 5/2018 - ההבזקים אכן הופכים להיות היסטוריה, הלווינים הישנים משנים מסלול כדי לפנות את המקום שלהם ללויינים חדשים. יותר עשרים לווינים כבר שינו מסלול וכתוצאה מכך אין להם יותר הבזקים. תיעוד של השינויים בקישור הבא
אבל קודם כל, מהם בכלל הבזקי אירידיום?
הבזקי אירידיום (Iridium flash)
לוויני אירידיום הם לוויני תקשורות הנעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים. תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין, אבל מי שנמצא בתוך רצועה צרה על כדור הארץ אליה אחת מהאנטנות של הלווין מכוונת או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר.
בהירות השיא של ההבזק יכולה להיגע לבהירות גבוהה פי מאה מכוכב הלכת נוגה.
ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.
הנה דוגמאות להבזקי אירידיום.
הבזק אירידיום
הבזק אירידיום כפול
והנה דוגמה למעבר ביום שצולם בסרטון.
והנה מעבר כפול בשעות היום
לווין אירידיום ישן
שימו לב לאנטנות
מקור: תאגיד אירידיום
איך נראה הלווין הישן?
הנה תמונה של הלווין. הגורם להבזק הן האנטנות בחלקו התחתון (ולא הפנלים הסולריים המכוונים לשמש). בלווינים החדשים יש אנטנות יעילות יותר שאינן צריכות שטח פנים גדול כל כך וכתוצאה מכך ההבזקים יעלמו.
לווין אירידיום חדש. מקור: תאגיד אירידיום
אז לאן הם יעלמו?
הדור החדש של לוויני אירידיום שהראשון בהם שוגר בחודש ינואר 2017 בנוי בצורה שונה. האנטנות שלהם קטנות יותר ובזווית אחרת והם לא ייצרו את ההבזקים. אולי יהיה אפשר לראות אותם כנקודות חיוורות בשמים אבל האפקט של נקודה חיוורת ההופכת לבהירות עצומה ואז שוב נעלמת, לא יתרחש.
מה יקרה ללוינים הישנים
שאלה טובה. רובם יוצאו משירות ויועברו למסלול אחר ולאחר מכן כנראה יונמכו וישרפו באטמוספירה. האם אלו שיהיו במסלול אחר ימשיכו להבזיק? כרגע לא יודעים. נחכה ונראה.
אז מה עושים?
מנסים לצפות בכמה שיותר הבזקים כל עוד אפשר. מקום טוב להתחיל הוא באתר heavens-above. הנה סרט הדרכה על השימוש באופציות השונות באתר
ראיתי הבזק או שניים, להמשיך?
לדעתי כן. ראיתי מאות הבזקים ואני תמיד נהנה לצפות בעוד. צריך אתגרים? נסו לראות הבזקים ביום? נסו לראות שני הבזקים רצופים בהפרש של דקה. נסו לצלם הבזקים?
איך לצלם הבזק?
אפשר לצלם הבזקים בכל מצלמה ואפילו בוידאו אבל התוצאה הטובה ביותר היא במצלמת DSLR. גם מצלמות אחרות שאפשר לבצע חשיפה ארוכה יתאימו. חישפו כ15-20 שניות כאשר שיא ההבזק או בדיוק באמצע, כמובן שיש לייצב את המצלמה על חצובה.
פילוסופיה לסיום
כנראה שלמין האנושי יש דאגות גדולות יותר מכמה הבזקים בלילה. נכון שמדובר באירוע חביב שמרשים מאד את הצופים ובגלל בהירותו ניתן לצפייה גם ממרכז עיר, אבל בגדול, החיים שלנו לא ישתנו בגלל שלא יהיו יותר הבזקי אירידיום.
אולם כמשל, הלווינים הם דוגמה למשהו שחושבים שיהיה תמיד, ואז ביום אחד הוא נעלם. זה נכון להרבה דברים ונכון בעיקר לעצמנו. חשוב לנצל היטב את הזמן שיש לנו.
מתחילת עידן הספנות שימשו ספינות המפרש אמצעי להפלגה בימים ובאוקינוסים, עד שהוחלפו במנועי הקיטור והדיזל (ואף בכורים גרעיניים). אבל למי שחשב שעידן המפרשים הסתיים, צפויה הפתעה. מפרשים חדשים מתוכננים להשטת חלליות באוקינוס הקוסמי ומכונים מפרשי שמש.
הרעיון פשוט מאד ונהגה לפני קרוב למאה שנה, שימש בספרות המדע הבדיוני ולאחרונה נהיה למציאות. כל מה שצריך זה מפרש גדול, מצופה חומר רפלקטיבי (מחזיר קרינה). במפרש פוגעת קרינה, שהיא למעשה אוסף של חלקיקים קטנטנים עד למאד ובעלי מסה כמעט אפסית, אולם הכמות הגדולה שלהם, והחזרתם מהמפרש מחייבת את חוק שימור התנע והעברת אנרגיה למפרש עצמו מה שיוצר לו כח דחף היכול להניע חלליות.
המפרש כמובן צריך להיות גדול מאד ומחזיר קרינה. מקורות הקרינה בחלל מגוונים, החל בקרינת כוכבים כמו השמש וכלה בקרינה מלאכותית של קרני לייזר בעוצמה גבוהה שיכוונו למפרש מכדור הארץ.
אילוסטרציה של מפרש שמש בחלל. מקור: נאסא
לאחרונה החל בייצור מפרשים כאלו ונאסא שיגרה אחד מהם, המכונה Nano-Sail D2, לחלל בחודש נובמבר האחרון, אולם קפיץ שהיה אמור לזרוק את המפרש לחלל נתקע והמפרש נשאר בתוך חללית האם. עבר יום, עברו יומיים, שבוע, שבועיים והתקווה החלה להתפוגג אולם ב-17 לינואר המפרש השתחרר מהחללית בכוחות עצמו (בצורה שאינה ברורה עדיין) ונכנס למסלול סביב כדור הארץ (מאותו רגע, טיל האם החל לאבד גובה עד שיישרף בכניסה חזרה לאטמוספירה). המדענים שראו פתאום סימני טלמטריה בחדר הבקרה של המשימה התמלאו תקווה וכדי לאשר את מסלול המפרש, ביקשה NASA מחובבי רדיו ברחבי העולם לעקוב אחר התשדורות שלו והתקבלו אימותים שהמסלול תקין. את התשדורות ניתן לשמוע (נשמע כמו פקס או מודם ישן) ולמי שיש את הציוד המתאים גם יכול לפענח את המסר.
אולם עדיין היה צריך לחכות שהמפרש ייפתח. מאחר ושטח המפרש גדול, חייבים לשגרו שהוא מקופל ואמצעים מכניים דואגים לפתיחתו. זה קרה שלושה ימים אחר כך. ב-20 לינואר, נחתכו החוטים המחזיקים את המפרש במצב מקופל ותוך שניות הוא נפתח למפרש בגדול עשרה מטרים רבועים. עכשיו המדענים עוקבים אחרי המפרש, אחרי כוחות הדחף והגרר המופעלים עליו. על פרק הזמן בו הוא יאבד גובה ויישרף באטמופסירה (בין 70 ל-120 יום). אפשרות אחת לשימוש בטכנולוגיה היא להצמיד מפרשים כאלו ללוינים ישנים, ולגרום להם לאבד גובה ולהישרף באטמוספירה ובכך לנקות קצת את החלל (למרות שעיקרה הבעיה היא מהחלקים הקטנים שיש בחלל שמפוזרים על פני שטח ענקי ואי אפשר לעקוב אחריהם).
החלל בסביבתינו הקרובה רוחש פעילות בלתי פוסקת. מאות לווינים מקיפים את כדור הארץ במסלול קמור (בניגוד למטוסים הנעים במסלול "ישר"). לווינים רבים ניתנים לצפיה מכדור הארץ מעט לאחר השקיעה או הזריחה. ללווינים אין מקור אור עצמי משלהם, אך ניתן לראותם גם בעין בלתי מצויידת, הודות ליכולת החזרה חזקה של אור השמש.
למרות שלוויין שונה לחלוטין ממטוס, לעיתים ניתן להתבלבל בין השניים. בעין בלתי מצויידת, יראה לווין כנקודת אור בודדת בצבע אחד שאינה מהבהבת הנעה בשמים במהירות. לעומת זאת, מטוסים נראים לרוב עם מספר אורות צבעוניים ומהבהבים. בנוסף, בהירותו הנראית של לווין משתנה בקצב יחסית מהיר תוך כדי המעבר: ככל שהלווין מטפס למעלה במסלולו, כך אורו מתחזק ושוב נחלש כאשר הוא יורד. זאת כאשר בהירותם הנראית של אורות מטוס משתנה בקצב איטי הרבה יותר. הלווין נעלם כאשר הוא נכנס לאזור הצל של כדור הארץ ולא מקבל יותר אור מהשמש (או יופיע כאשר הוא יוצא מאזור הצל ומתחיל לקבל אור מהשמש). כאשר השמש נמצאת נמוך מתחת לאופק אין אפשרות לראות לווינים (בישראל בקיץ ניתן לראות לווינים כמעט בכל שעות הלילה). על חווית התצפית בלווינים אפשר למצוא בקישור הבא. עם מעט נסיון, תוכלו גם אתם לזהות נקודה שמיקומה משתנה כלווין.
בסרטון הבא הדרכה מעשית לשימוש באתר המביא נתוני מעברי לווינים.
בעבר אפשר היה לצפות מעבורות החלל במשימותיהן וטלסקופ החלל על שם האבל. תחנת החלל משייטת באופן קבוע בשמים בגובה של כ-350 ק"מ, ולה מעברים רבים מעל ישראל. בשיאה, בהירות התחנה יכולה להגיע עד ל 4- (בהירה יותר מצדק וכמעט כמו נוגה). הוספת רכיבים לתחנה, המתבצעת בעזרת מעבורות חלל, מפתחת ומגדילה אותה כל הזמן. כאשר המעבורת והתחנה עדיין לא התחברו, או מיד לאחר שנפרדו, ניתן לראותן בשמים כשתי נקודות אור עוקבות אחת אחרי השנייה באותו מסלול ובהפרש של כמה שניות עד דקה. תצפיות חוזרות במשך כמה שעות במשך יומיים שלושה יֳראו את הנקודות מתרחקות או מתקרבות אחת לשנייה. צריך קצת מזל ולקוות שמעברים אלו יהיו נראים מישראל גם ביתר זמן המשימה, אז התחנה והמעבורות מחוברות הן יראו כנקודה אחת.
בעת אחד השיגורים של מעבורת חלל שמתי לב לעובדה שהשיגור מתרחש בזמן שבארץ כבר שרר חושך. למרות שלא היו בידי נתוני זמן ומיקום מדויקים, עליתי לגג מיד לאחר צפייה בשיגור באתר NASA והבטתי בכיוון המשוער בו המעבורות הייתה צריכה להופיע. ואכן תוך כ-20 דקות מרגע השיגור הופיעה נקודת אור בהירה. להפתעתי הרבה מיד לאחריה הופיעה נקודת אור נוספת במסלול דומה אך קצר יותר, שהיתה חיוורת ממנה בהרבה. לאחר חשיבה הגעתי למסקנה כי הנקודה השנייה הייתה לא אחרת מאשר מיכל הדלק החיצוני של המעבורת. לאחר שיגור מעבורת, מיכל הדלק העיקרי שלה ניתק לאחר כעשר דקות , מאבד מהירות וגובה ולבסוף נופל למימי האוקיינוס ההודי. מאחר והתופעה בה צפיתי נדירה למדי (ודורשת שיגור בזמן שבארץ לילה), לא מצאתי חובבים נוספים שהצליחו לצפות בה. אולם מצאתי אישור לכך שהיא קיימת בתמונה הבאה. עקב מספר המשימות הנמוך שנותר למעבורות הסיכויים לראות תופעה זו נמוכים (לפחות עד שדור המעבורות הבא יהיה מבצעי)
גם את טלסקופ החלל האבל ניתן לראות בעין. הטלסקופ משייט במסלול גבוה יותר מתחנת החלל (כ-600 ק"מ) והוא קטן ממנה. לכן בהירותו הנראית נמוכה יחסית (+1.5). משימתה הבאה של מעבורות החלל STS-125 באוקטובר 2008 הינה שדרוג ותיקון הטלסקופ.
הבזקי אירידיום (Iridium flash) חלפו מהעולם - ראו מאמר מורחב בנושא
סוג נוסף של תצפיות הינו בלוויני אירידיום. הלווינים נעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים. תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין. אך יש להם אנטנות רדיו גדולות יחסית, המחזירות את אור השמש כמראה אל אזור מאורך כרצועה דמיונית על פני בכדור הארץ. מי שנמצא בתוך רצועה זו או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר. ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.
לוויני תקשורת
לוויני תקשורת הינם לווינים גיאו-סטציונריים. ייחודם הוא בכך שהם מקיפים את כדור הארץ סביב קו המשווה ונשארים באותה נקודה בשמים כל הזמן (קצב סיבובם זהה לקצב סיבוב כדור הארץ וגובהם כ-36 אלף קילומטר). לווינים כאלו קשה לראות והם גם יראו ככוכב. מהירות תנועתם בכיפת השמים איטית מאד, ולמעשה הם יראו כנעים בכיוון הפוך לתנועת כיפת השמים. בצילום ללא עקיבה הם יראו כנקודה בודדת (לעומת הכוכבים שייצרו קשתות). בצילום המתבצע עם עקיבה הם יראו כפס אור בניגוד לכוכבים, שייראו כנקודות.
צילום לווינים
צילום לווינים, הינו קל יחסית. מכוונים את המצלמה לאיזור המתאים בשמים (שימוש בשדה רחב). רצוי למצוא קבוצת כוכבים יפה שהלווין עובר דרכה, או לשלב את הבזק הלווין בנוף ארצי (בנינים, נוף וכו'). יש להשתמש בחשיפה ארוכה של כמה שניות, או רצוי במצב ידני. התוצאה היא פס אור העובר דרך הקבוצה. בלוויני אירידיום פס האור מתרחב בשיא ההבזק, כפי שמודגם בצילום.
הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה)
כאשר מכוונים את המצלמה לאיזור בו הלווין יוצא או נכנס לצל כדור הארץ, רואים איך הבהירות משתנה ואת צבע ההבזק משתנה מלבן לאדום:
(תחנת החלל בקבוצת בתולה. ניתן לראות את הכניסה לאזור הצל בשינוי הבהירות, הצבע ורוחב הפס. צולם ע"י המחבר)
לבעלי טלסקופים
עקב מהירות התנועה של הלווין קשה להתאפס עליו. בתצפית על לווינים קטנים תיראה רק נקודת אור רצה במהירות, אולם את תחנת החלל הבינלאומית והמעבורות ניתן ממש לראות. אפשרות מעניינת נוספת הינה לצפות בלווינים ביום כאשר הם עוברים על פני השמש. הדבר מחייב כמובן שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך). המעבר של לוויין על פני השמש אורך כחצי שנייה אולם כיוון הטלסקופ קל. בצורה דומה אפשר לראות מעבר על פני הירח.
איך מוצאים לווינים
ניתן כמובן לצפות בשמים ולחפש את הלווינים. בתצפית ממקום חשוך ניתן לראות מספר לווינים (בדרך כלל), אולם רצוי להוריד מראש מידע לגבי מיקום מעבר לווינים בשמים מהאינטרנט עוד בטרם היציאה לתצפית.
נביא כאן דוגמא לשני אתרים מומלצים.
השמים מעל – Heavens-Above. הרשמה אינה חובה, אולם בחירת מיקום התצפית היא כן (על פי מדינה ועיר, או קואורדינאטות). האתר ידידותי מאד וקל לשימוש, ומספק מפות מפורטות המראות היכן יעבור כל לווין מתבקש בשמים (כולל כיוון וגובה של נקודות ההתחלה, שיא והסיום). באתר גם מידע נוסף על תנועת כוכבי לכת ושביטים.
אתר נוסף הוא CalSky. אתר זה עשיר במידע. ניתן לבצע בו שאילתות ולקבל דוח צפייה מפורט הכולל אירועים רבים. הדו"ח מורכב וקצת קשה לקריאה אולם הוא מספק מידע רב יותר כדוגמת מעברים על פני השמש או הירח.
