כדור הארץ מהחלל - עשרות תמונות מחלליות

איך נראה כדור הארץ מהחלל?

במאמר זה נציג מבחר תמונות מהחלל הקרוב והרחוק במאמר זה. כבר לפני אלפי שנים ההשערה המקובלת בדבר צורתה של הארץ הייתה שהיא כדורית. הירח עגול, השמש עגולה, ואין סיבה לחשוב שהארץ אינה כזו. אישושים נוספים היו צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי, וכמובן העובדה שתורן ספינה נראה באופק אחרי שגוף הספינה כבר אינו נראה כלל, אולם עד שלא שוגרו לוינים לחלל, לא היה ניתן "לראות" את צורתו הכדורית של הארץ.
באופן מפתיע, לא צריך להרחיק על מנת לראות את כדוריות הארץ. עשרים קילומטר יספיקו בהחלט. כמובן שעשרים קילומטרים הם מרחק קצר ביותר כל עוד הכיוונים הם בשני ממדים. כשצריך להגיע עשרים קילומטרים למעלה, רק טייסים מעטים מגיעים לגבהים אלו.

במאמר נציג מספר תמונות מפורסמות  ומפורסמות פחות המראות את כדור הארץ מהחלל.

4/4/2026 - קפסולת אוריון במשימת ARTEMIS II לירח

משימת ARTEMIS II מציינת את החזרה לירח, שיגור במסלול שיפגוש את הירח, ללא כניסה למסלול סביב הירח, רק מעין הקפה שלו (במבט דו ממדי מכדור הארץ, החללית עולה ועוברת את גובה מסלול הירח, בדיוק בזמן שהירח כאילו עובר אותה מתחתיה, ואז היא נופלת חזרה לכדור הארץ. לכן לא מדובר בהקפה של הירח). האסטרונמאוט ריד וויסמן צילם את התמונה היפה הבאה:

כדור הארץ מאוריון/ארטמיס II NASA/Reid Wiseman

התמונה תיראה לכם מעט מוזר, זה כי צריך לסובב אותה ב-180 מעלות ואז רואים שצד שמאל שלה הוא צפון ומערב אפריקה ומעט אירופה וצד ימין אמריקה הדרומית ברובה. אם תתאמצו בקצה הים התיכון אפשר לראות את ישראל, אבל לא מזהים שם משהו, אנחנו פשוט בתמונה. כן כולנו. כל הישראלים בישראל נמצאים בתמונה האחת הזו. מבט מהחלל תמיד נותן פרספקטיבה שונה והראשונים שחוו זאת היו פרנק בורמן, ג'ים לוואל ובילי אנדרס באפולו 8, אליה תגיעו בהמשך המאמר. בכוונה אני משאיר את התמונה כמו שנאסא מפרסמים. הנקודה הבהירה היא כוכב הלכת נוגה. תמונה נוספת מקפסולת אוריון בהמשך

5/6/2025 חללית Resilience

חללית Resilience  של החברה היפנית הפרטית ispace צילמה את התמונה הבאה ממסלולה סביב הירח. בדומה לבראשית, זו יוזמה פרטית לנחיתה על הירח אבל החללית התרסקה ולא הצליחה לנחות

Resilience spacecraft. Source: ispace

28/11/2022 - חללית דאנורי Danuri לירח

גם דרום קוריאה משגרת גשושיות לירח. הפירוש בקוריאנית של השם הוא משהו כמו "להינות מהירח". השיגור התבצע על טיל FALCON מארצות מהברית והגשושית אמורה לנחות על הירח, לאחר מסלול ארוך במיוחד (כמעט ארבעה חודשים, מסלול המכונה בליסטי וחוסך רבות באנרגיה). התמונה הזו מראה את הארץ והירח בקומפוזיציה יפה ודומה למדי לזו של אוריון שבצירוף מקרים נלקחה באותו יום. ראו למטה.  הירח והארץ באותו מופע וכמעט באותו גודל. גם כאן אפשר לעשות חישובים ולהעריך את מרחק הצילום (הארץ גדול פי 4 מהירח) לכ-120,000 קילומטר מהירח (480,000 מהארץ).

הירח והארץ מדאנורי

28/11/2022 - חללית אוריון לירח בסלפי יפהפה

משימת אוריון של נאסא נועדה להתחיל את התהליך האיטי של שיגור אדם לירח. מחדש. בינתיים תמונה יפהפייה של החללית הארץ והירח.

חללית אוריון, הארץ והירח. NASA

תמונה מקסימה. מה רואים ומה לומדים ממנה???? בתמונה רואים את חללית אוריון, בצילום סלפי מאחת המצלמות על הפנלים הסולריים. רואים את הירח, הצד הרחוק שלו, ורואים את כדור הארץ.

רואים שהצד הרחוק מואר רק בחלקו והמופע של הירח והארץ זהים למדי, מה שאומר שהחללית כמעט באותה זווית לשניהם (זווית אחרת בין החללית והשמש לאחד מהם הייתה יוצרת מופע אחר)

רואים שהארץ הגדול פי 4 כמעט זהה בגדולו לירח. נניח שהוא זהה, או נחשב יותר טוב את יחס הגדלים, ואפשר למצוא את יחד המרחק.

אבל יש נתונים. החללית במרחק 432210 קילומטרים. הירח היה במרחק 370000 קילומטר מכדור בארץ. בערך, אין לי שעה של הצילום. גם אין לי את הזווית המדויקת אבל הבנו שהיא די קטנה ולכן נניח זווית כמעט ישרה (כן, נהיינו פיזיקאים, מזניחים כל מה שלא בא לנו בטוב) .

אז מרחק החללית מהירח הוא 60000 קילומטר, זה יחס של 1:6, ואמרנו שהארץ גדול פי 4 אז יש לנו יחס של שני שליש, שהוא אכן מתאים יותר למה שיש בתמונה, ואפילו די מדויק בהתחשב בכל הקירובים.

תראו מה למדנו מתמונה אחת!

קרופ ברזולוציה גבוהה:

הארץ והירח. חללית אוריון. NASA

7/6/2020 - חללית פארקר במשימה לשמש הצליחה לצלם תמונה משפחתית של מערכת השמש.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר

צריך להסתכל קצת בתמונה להבין מה קורה. דווקא מרקורי הוא הכי רחוק מהשמש ומיקומי הפלנטות לא ממש ברורים. הכל שאלה של נקודת המבט. חללית פארקר קרובה מאד לשמש. אפילו יותר ממרקורי והזוויות לשאר כוכבי הלכת משונות מעט. התמונה הבאה תבהיר את הסיטואציה. הגזרה הרחבה היא הגזרה של התמונה. האזור הבהיר יותר הוא האזור בו יש חפיפה בין התמונות שנלקחו.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר

5/3/2019 - סלפי בחלל

תמונת סלפי של החללית בראשית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.

כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א

חללית קאסיני כבר לפני סיום המשימה אבל זה לא מונע ממנה לצלם את כדור הארץ (והירח) מתמונה בתאריך 13/4/2017 וממרחק של כמעט 1.4 מיליארד קילומטר. כמה פיקסלים וזהו. תתרכזו היטחב בתמונה ומצד שמאל של הארץ תראו נקודה חייוורת. זה לא אבק על המסך זה הירח!

כדור הארץ והירח משבתאי. מקור: NASA/JPL Caltech

לוויני מזג אוויר

לווין GOES-16 הראשון בסדרת לווינים שמטרתם ניטור מהחלל של כדור הארץ שוגר בנובמבר 2016 ובינואר 2017 שלח את התמונות הראשונות. לווינים אלו מצוידים במצלמות באורכי גל שונים ויכולים לתת ניטור רציף על פני כדור הארץ. מיקומם הוא במסלול גיאוצנטרי כך שהם למעשה נמצאים מעל נקודה אחת בכדור הארץ. לרוב אנו מביאים תמונות ממרחקים גדולים יותר מאשר 36,000 קילומטר, אולם גם לווין זה משתמש בירח על מנת לכייל את המצלמות השונות והנה תמונה של הארץ והירח.
תמונת הירח דומה למדי לתמונות מכדור הארץ, אין בה משהו מיוחד, פרט לעובדה שבתור רקע לתמונה משמש כדור הארץ. התמונות צולמו ב 15/1/2017. ראו עוד מהתמונות הראשונות של לווין זה.

כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA

והנה כל יבשת אמריקה

יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA

MRO

זו לא התמונה הראשונה מחללית MRO המקיפה את מאדים. מפעם לפעם רוצים לכייל את המצלמה והאוביקט המתאים ביותר הוא הירח, שכן ההחזר הספקטרלי ממנו די אחיד. המצלמה באיכות גבוהה ורואים פרטים רבים על כדור הארץ, כולל החלוקה ליבשות. בתמונה נראות בבירור יבשות אוסטרליה, אנטארקטיקה ודרום מזרח אסיה. התמונה היא תמונה המורכבת מכמה תמונות בודדות (הארץ והירח צולמו בנפרד) ונבחרו התמונות הטובות ביותר. קנה המידה של הארץ והירח והמרחק ביניהם נשמר. התמונות צולמו ב 20/11/2016.

Earth and moon from MRO Mars. NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA 20/11/2016

תמונות מהירח

חללית LRO מרחפת במסלול מעל הירח וממפה אותו ברזולוציה גבוהה, אבל מפעיליה החליטו לכוון את המצלמה שלה לכדור הארץ וזה מה שיצא (הצילום מאוקטובר 2015 והתפרסם בדצמבר 2015). גם התזמון לא מקרי. בכוונה בחרו תאריך בו כל צד הארץ מואר. אפילו את ישראל רואים בפינה למעלה.

כדור הארץ מהירח LRO נאסא

לקיחת הצילום אינה משימה פשוטה כלל. הוא מורכב מתמונות רבות, הצריך תמרונים לא פשוטים של החללית ועיבוד תמונה רציני. התוצאה בכל אופן מהממת (עוד על הצילום באתר UT).

היבוסה Hayabusa2

חללית היבוסה Hayabusa2 היפנית היא משימה מעניינת שנועדה לדגום אסטרואיד ולהחזיר את הדגימה לכדור הארץ. החללית שוגרה בדצמבר 2014 ואם תהיתם איפה היא נמצאת לאחר שנה בדיוק (דצמבר 2015), התשובה היא כדור הארץ! כן כן, החללית חוזרת לקרבת כדור הארץ, מבצעת מעוף לידו ומנצלת את כוח המשיכה שלו להאצה והגברת מהירות (אפקט מקלעת Slingshot), זהו אפקט שימושי ביותר המאפשר שליחת משימות עם הרבה פחות דלק. על הדרך מצלמת הניווט של החללית צילמה צילום משפחתי של הארץ והירח ממרחק של שלושה מיליון קילומטרים

כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2. מקור . סוכנות החלל היפנית JAXA

DSCOVR

התמונה הבאה היא מתאריך 16/7/2015 של חללית DSCOVR שהוצבה במסלול בין השמש לכדור הארץ
ומטרתה לצלם כל שעתיים את חלקו המואר של כדור הארץ. תמונות הבאות יהפכו לעניין של שיגרה אבל כבר בהתחלה הצילום כולל גם את הירח ועוד את צידו האפל! תמונה נהדרת שמומלץ לקרוא את המאמר הנפרד שהקדשתי לה.

Earth and moon. DSCOVR. NASA

  חללית סינית Change 5-T1

התמונה הבאה הינה מחללית סינית Change 5-T1. התמונה מענינת ביותר מאחר והיא עושה היפוך של הפרופורציות המוכרות לנו בין הארץ לירח. כמובן בגלל שהארץ נמצא הרחק מהירח, רוב פני הירח בתמונה הם מהצד הרחוק של הירח שאינו נראה כלל מכדור הארץ.

הירח וכדור הארץ מחללית Chang'e 5. מקור: סוכנות החלל הסינית

MESSENGER מכוכב חמה

הסרטון הבא מדגים איך נראה ליקוי ירח מהחלל. הוא צולם על ידי חללית MESSENGER המקיפה את כוכב חמה.

אופורטיוניטי ממאדים Opportunity

תמונה מעניינת במיוחד צולמה מפני השטח של מאדים על ידי גשושית אופורטיוניטי בינואר 2014. התמונה צולמה שמונים דקות לאחר השקיעה. נקו את המסך מגרגרי אבק ותגדילו את התמונה ותוכלו לראות את כדור הארץ. למעשה גם הירח מופיע בתמונה.

כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH

JUNO ג'ונו לצדק

התמונות הבאות הן מחללית ג'ונו ששוגרה לצדק בשנת 2011. אולי אתם שואלים מה היא עושה ליד כדור הארץ ב 

2013. התשובה היא שמסלולה תוכנן כך שתחלוף כמה פעמים ליד כדור הארץ למשיכה גרביטציונית שתגביר את המהירות שלה. בהתקרבות האחרונה שלה מאוקטובר 2013 היא צילמה סידרה של תמונות של כדור הארץ והירח שעכשיו שוחררו כסרט על ידי נאסא. צפו


 ובתמונה זו חיברו את התמונות אחת מתחת לשניה.

כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק. קרדיט: JPL/NASA

התמונות מדהימות. רואים את הירח סובב את כדור הארץ. רואים את כדור הארץ סובב סביב עצמו, רואים איך הירח וכדור הארץ גדלים ככל שמתקרבים אליהם. משימת ג'ונו עוד לא התחילה וכבר היא נותנת לנו כל כך הרבה. עוד תמונות של כדור הארץ והירח מג'ונו בהמשך.

לווין Elektro-L

הלווין הרוסי Elektro-L הוא לווין ניטור של כדור הארץ, אולם בשונה מלווינים דומים הוא ממוקם במסלול גיאו-סטציונרי, כמו לוויני תקשורות, ואינו משנה מיקום. ללווין מצלמה ברזולוציה גבוהה מאד והוא רואה באופן קבוע מחצית מכדור הארץ ומנטא אותה באופן רציף, כולל תמונות באור אינפרא אדום המאפשרות ניטור חקלאי. הלווין מצלם תמונה כל מחצית השעה. וניתן לראות גם סרט וידאו מהעבר.

כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו. מקור: סוכנות החלל הרוסית

חללית SUOMI

חללית חדשה Suomi NPP  ששוגרה למטרות ניטור האקלים לשיפור חיזוי מזג האוויר צילמה את התמונה הבאה (למעשה התמונה היא אוסף של תמונות). בתחילת ינואר 2012. השווה לתמונה מאפולו 17 בתחתית העמוד? איזו אתם מעדיפים? אני מוצא את התמונה הישנה האנלוגית מוצלחת יותר מהתמונה החדה בצורה מדהימה (גירסת ענק ברזולוציה של 8000*8000). חדות היתר יוצרת תחושה מלאכותית משהו, חסרת רוך ועידון...

כדור הארץ מהחלל - אמריקה. מקור: נאסא

זה הצד המערבי. יש גם תמונה של הצד המזרחי (כולל אותנו ) והוא ממש דורש השוואה לתמונה של אפולו 17

כדור הארץ מהחלל - אפריקה והמזרח התיכון. מקור: נאסא

שוב ג'ונו JUNO

התמונה  מחללית ג'ונו Juno ששוגרה לצדק ב -5 לאוגוסט 2011 וצילמה את התמונה ב-26 לאוגוסט ממרחק עשרה מיליון קילומטרים צילום מקסים (יחסית לצילום שכולו שחור חוץ מנקודה כחלחלה ונקודה נוספת שכמעט לא רואים) של כדור הארץ הכחלחל והירח הקטן. ניתן להגדיל את התמונה ואפילו לנסות להעריך לפי גדלי האובייקטים את מרחק הירח מהארץ וגודלם היחסי של כדור הארץ והירח.

כדור הארץ והירח מהחלל כפי שצולמו על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים.הצילום מתאריך 26/8/2011 שלושה שבועות בלבד לאחר שיגור החללית

המפורסמת מכולן - אפולו 8

התמונה המפורסמת ביותר היא ללא ספק זו שצולמה במשימת אפולו 8. משימת אפולו זו דימתה מסלול לירח ובחזרה (ללא נחיתה) וטייסיה היו הראשונים שראו את הצד הרחוק של הירח (וגם חוו דקות של בידוד מושלם מהאנושות).
התמונה הראשונה צולמה במרחק 30,000 קילומטר מכדור הארץ והיא התמונה הראשונה שמראה את כל כדור הארץ. התמונה  צולמה על ידי ביל אנדרס שמשימת אפולו 8 הייתה היחידה שלו.

כדור הארץ במלואו. התמונה הראשונה של כל כדור הארץ מהחלל. מקור: נאסא

בהמשך מסעם צולמו תמונות נוספות של זריחת הירח מעל כדור הארץ. התמונה הראשונה מראה ממש את רגע הזריחה:

זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

והתמונה השנייה מפורסמת משום מה הרבה יותר. אני משאיר לקוראים לשפוט איזו מוצלחת יותר

זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

LUNA ORBITER - הראשונה עם הירח והארץ

בנוסף, נביא תמונה לא מוכרת שצולמה על ידי חללית לא מאוישת בשנת 1966 ההבדלים באיכות בולטים.

התמונה הראשונה של הארץ מעל הירח. צולמה על ידי LUNA ORBITER. מקור NASA

שנים רבות אחרי נאסא ערכו את כל החומר מחדש ושיפרו איכות ושחררו מקטע מתוך התמונה הנ"ל באיכות גבוהה הרבה יותר, הנה לפניכם:

חלליות זונד הרוסיות ZOND

גם הרוסים לא טמנו ידם בצלחת. אמנם לא הייתה להם יכולת לשלוח אנשים לירח אולם רצף של משימות זונד לירח כלל גם שליחת בעלי חיים, נחיתה מוצלחת חזרה בארץ, ושפע תמונות. הנה תמונת כדור הארץ מזונד 5, ספטמבר 1968, ממרחק של כ-90,000 ק"מ. למרבה הצער, אין תמונות ירח ממשימה זו עקב כשל במצלמה.

כדור הארץ מזונד 5

חללית זונד 6 ZOND צילמה את הארץ מאחורי הירח בנובמבר 1968, כחודש ומחצה לפני אפולו 8, והתמונה התפרסמה בעיתונות העברית. החללית לא נחתה היטב ורוב התמונות אבדו ורק כמה עשרות שרדו ופורסמו.

הארץ מהירח כפי שהתפרסם בעיתון דבר , צילום זונד 6

הארץ מהירח צילום זונד 6

בחללית זונד 7 משנת 1969 התמונות כבר היו צבעוניות, בפועל תמונה אחת מהסדרה מלאכותית על מנת להשלים את הסדרה.
בתמונת הארץ הקרובה יותר, ממש מפתיע אך ישראל בדיוק במרכז התמונה.

הארץ מהירח צילום זונד 7

הארץ מהירח צילום זונד 7

בחללית זונד 8 מאוקטובר 1970 כבר התמקדו בצילום איכותי יותר של פני הירח אבל עדיין רואים את כדור הארץ

הארץ מהירח צילום זונד 8

אפולו 17 - התמונה הראשונה המראה מחצית שלמה של כדור הארץ

 שימו לב שלכדור הארץ יש מופעים בדיוק כמו לירח, והמופע תלוי כמובן בזוויות בין הארץ השמש והחללית המצלמת. רוצים לראות את כדור הארץ במלואו? תמונה זו צולמה על ידי אפולו 17 והיא מראה את כל אפריקה כולל ישראל למעלה למעלה ואנטארקטיקה למטה.

כדור הארץ המלא צולם על ידי אפולו 17. מקור: נאסא

MARS GLOBAL SURVEYOR - מצלם את הארץ והירח ממאדים!!

נעזוב את הירח ונרחיק מעט הלאה. ככל שמתרחקים יותר כדור הארץ נהיה מיוחד פחות. במהלך 2003 מאדים היה קרוב לכדור הארץ באופן מיוחד. הדבר איפשר לא רק תמונות מדהימות של מאדים אלא גם תמונות של כדור הארץ והירח ממאדים (למעשה מחללית המקיפה את מאדים).

הארץ והירח ממאדים. מקור: JPL נאסא - חללית MARS GLOBAL SURVEYOR

תמונה זו צולמה כבר ממרחק של למעלה ממאה מיליון קילומטרים ועדיין ניתן לראות פרטים מסוימים על הארץ והירח.

PALE BLUE DOT - וואיאג'ר 1  תמונה אייקונית של הנקודה הכחולה

תמונה מפורסמת נוספת זכתה אפילו לשם: "הנקודה הכחולה החיוורת". זוהי תמונה מדהימה שצולמה ממרחק של 6.4 מיליארד קילומטרים ובה כדור הארץ, כל עולמנו, תופס בקושי פיקסל אחד. כדאי להמשיך לקרוא על  ה - Pale blue dot.

נקודה חיוורת כחולה. צולם על ידיד חללית וויאג'ר 1 ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד קילומטר. נסו למצוא נקודה
כחלחלה קטנה (בצד ימין באמצע אחד הפסים. זה אנחנו)

חללית קאסיני משבתאי

חללית קאסיני משייטת לה ליד שבתאי ומצלמת תמונות מדהימות, כאילו צלם אומן נמצא בחללית. לתמונות אלו נייחד בעתיד מאמר נפרד אולם בינתיים נציג תמונה של כדור הארץ דרך טבעות שבתאי.

כדור הארץ דרך טבעות שבתאי. מקור חללית קאסיני נאסא. כדאי להגדיל את התמונה לראות את הארץ.

MESSENGER מכוכב חמה

 ונסיים בתמונה של הארץ והירח כפי שצולמו מאזור כוכב חמה. התמונה צולמה ממרחק של 183 מיליון קילומטר, וההבדל בין גודל הארץ לגודל הירח ניכר.

כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית MESSENGER. מקור: NASA/Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory/Carnegie Institution of Washington

מאמרים נוספים
החללית רוזטה - כולל צילום של החללית מתקרבת לכדור הארץ
מאדים - כוכב הלכת האדום

תקשורת בחלל

לא משנה כמה החללית מוצלחת, לאן היא הגיעה, ואיזה תמונות או מידע המכשירים שלה אספו - אם המידע לא יגיע לכדור הארץ, כל המאמץ הוא לחינם. מכל הדברים הנפלאים שעשו בנאסא, רשת התקשורות החללית העמוקה Deep Space Network - DSN, היא בעיני הפלא הגדול מכולם, מלאכת מחשבת של הנדסה מופלאה.

הרשת תומכת בחלליות ובציוד תקשורת בטווח של חמישים שנה (חלליות וויאג'ר עדיין נקלטות). הרשת תומכת בתקשורת למרחקים קצרים (עשרות אלפי קילומטרים) עד ארוכים מאד (19 מיליארד קילומטר). הרשת תומכת בתקשורות רציפה עם לווינים שסובבים את הארץ, על ידי מעבר אוטומטי לקליטה בתחנות השונות. הרשת מאפשרת למפעילי המשימות לקבל את כל הנתונים מהחלליות וגם לשדר להם בחזרה. הרשת היא הלב של נאסא והיא הרכיב הקריטי ביותר בפעילות הארגון.

הרשת פרושה על שלושה מרכזי קליטה ושידור עיקריים, בארצות הברית, ספרד, ואוסטרליה. במרכזים אלו צלחות קליטה ושידור ענקיות, המסוגלות לקלוט אותות קלושים ביותר של חללית וויאג'ר וגם בעלי עוצמה אדירה לשגר אות שיגיע עד לחללית. צריך הרבה סבלנות בכל מה שקשור לתקשורת עם וויאג'ר. 18כמעט  שעות לוקח לאות לעבור את המרחיק בכיוון אחד. האנטנות הגדולות ביותר הן בקוטר 70 מטר ובכל אתר יש אחת כזו. וויאג'ר כבר אינה מסוגלת לקבל תשדורות (למעט תשדורות WATCHDOG - ראו בהערות) , אבל היא עדיין משדרת נתונים הקשורים לחלקיקים אלקטרומגנטים הנמצאים במרחב הבין חללי. מהירות שידור היא איטית להחריד 120 ביטים בשנייה (יום וחצי להורדת שיר ממוצע). בתחילת המשימה מהירות השידור הייתה גבוה בהרבה כ-300KB בשנייה, אולם התרחקות החללית, הרצון לשמור על הספק חשמלי ככל שניתן והזדקנות המערכות, האיטו את הקצב לקצב זחילה זה.

אנטנת 70 מטר, גולדסטון קליפורניה

אבל עם וויאג'ר כבר מדברים מעט. במערכת השמש, עשרות משימות שונות בו זמנית, כולן צריכות חלונות תקשורת משלהן,לכולם מאפיינים שונים, של עוצמה, תדרים, אפנון, סוגי המכשירים, וכמובן, על מנת לקלוט ולשדר אותות לחללית קטנטנה במרחב הצעום, האנטנה חייבת להיות מכוונת בדיוק. ניהול ההקצאות לזמן התקשורת אינו משימה פשוטה.
המרחק ממנו מתחילה הרשת לעבוד, הוא כ-15000 קילומטר מכדור הארץ. במרחק כזה, מכל מקום, תיראה לפחות אנטנה אחת ברשת (לווינים המקיפים את כדור הארץ ותחנת החלל הבינלואמית משתמשים גם בתחנות אלו אך גם בתחנות ממסר נוספות). האנטנות עובדות סביב השוען, ולמרות שכולן צריכות לחזוקה, אם לא החלפה, פעולות כאלו לא נעשות מאחר והן ישביתו כל אנטנה לחודשים מרובים. השבתה של אנטנה תמנע שליחת מידע מחלליות רחוקות. אמנם לכל חללית (אפילו לוויאג'ר) יש יכולות לשמור נתונים בקיבולת מסוימת לפני השליחה, אולם גם כך הפגיעה במשימות תהיה מרובה.
 

העובדה שהרשת היא עתיקה, דורשת תחזוקה, תמוכת בעשרות פרוטוקולים ומתקשה לעמוד בגידול בכמות המשימות בחלל מהווה אתגר אמיתי ומהותי לנאסא.

לרגל חגיגות חמישים השנה לרשת הקימה נאסא אתר המאפשר לראות מה קורה ברשת ומי מדבר עם מי - DSN NOW - אני התמכרתי.


אתר DSN של נאסא

כח המשיכה - הסרט - Gravity

הסרט המעסיק את כל חובבי האסטרונומיה והחלל בימים אלו הוא גראביטי - כח המשיכה. הסרט בכיכבםם של סנדרה בולוקו וג'ורג קלוני ובבימויו של אלפונסו קוארון. נתחיל בהמלצה החמה. גראביטי הוא סרט מצוין ומהנה, ריאליסטי ומרהיב. לכו, מה לכו, רחפו אליו וכמובן לצפות בתלת מימד. מי שיכול לצפות ב-IMAX יהנה אפילו יותר.
מה יש בסרט? משימה שגרתית לשדרוג טלסקופ החלל האבל (שום משימה להאבל אינה שגרתית אבל זה כבר סיפור אחר) מופסקת בבפתאומיות כאשר מסתבר שענן שברים שנגרם מפיצוץ לווין רוסי על ידי טיל (הדבר נעשה בעבר על ידי הסינים) מתקרב במהירות לעברם ועליהם לנטוש באופן מיידי. הם כמובן לא מספיקים, מעבורת החלל אובדת, תחנת החלל ננטשת והם נשארים לבד בחלל מחפשים את הדרך הביתה.

הסרט הינו מינימליסטי. רק שני שחקנים, מעט קולות אחרים ובעיקר המרחב האינסופי של החלל. התמונות מרהיבות ואנו מרגישים בעצמנו בחלל. באופן מפתיע ומרגש, בחר הבמאי להראות דווקא את ישראל מהחלל (ביחד עם סיני ומצרים) והצפייה במדינתנו מלמעלה מזכירה לנו באופן מיידי את אילן רמון ז"ל.

האם הסרט מדויק? בודאי שלא. אפשר לחפש באינטרנט ולמצוא רשימות שלמות של שגיאות, וגם לי יש רשימה לא קטנה כזו, אבל מה זה משנה? בכל זאת זה סרט ובאנו להינות ולא להיות קטנוניים. המפיקים עשו  מאמצים גבוהים לשמור על התמונות המוכרות לנו מנאסא והכל נראה מאד מציאותי. בסרט אנו נחשפים לכל צי החלל העולמי. מעבורת אמריקאית, תחנת החלל הבין לאומית, חלליות סויוז והתחנה הסינית. אסטרונאוטים שצפו בסרט דיווחו כי איפה שהיה אפשר, התפאורה מדויקת, הידיות שמושכים בהן אכן נמצאות על החלליות ועוד.

פיזיקה - הרבה פיזיקה יש בסרט. צפיתי בסרט עם הילדים. הגדולה בכיתה י' התחילה מגמת פיזיקה, והצעיר בכיתה ד' התחיל חוג פיזיקה. שניהם לומדים על חוקי ניוטון. שניהם יכולים ללמוד הרבה מהסרט. הסרט ממחיש בצורה נפלאה את חוק הפעולה והתגובה. לדוגמא, בולוק זורקת מטף לכיוון אחד וכתוצאה מכך היא עפה (לאט יותר כמובן) לכיוון השני. מסה, מהירות, תאוצה, כח, תנע, וקטור, גרר, דחף, עילוי, לחץ, אנרגיה, חיכוך, אלסטיות - כל המונחים הפיזיקליים האלו מודגמים בסרט. מורים לפיזיקה שיעשו צפייה מודרכת בסרט יוכלו ללמד באמצעותו את רוב עקרונות המכניקה.

תמונה מהסרט גראביטי. הזכויות שמורות לחברת האחים וורנו

הסרט מתאים לילדים מגיל 10. בארצות הברית הוא קיבל דירוג PG-13 ובארץ הוא מדורג לכל גיל. אין אלימות ואין מין (מה שאי אפשר להגיד על הפרסומות שלפני הסרט - עשו לעצמכם טובה והגיעו באיחור של עשר דקות). הסרט מעט מפחיד ויש בו כמה שניות בהם נראות גופות בצורה לא נעימה שיכולה להפחיד ילדים קטנים. אם חצי דקה זו הייתה מורדת הסרט היה מתאים לילדים צעירים עוד יותר.
ולמי שבכל זאת מחפש טעויות הנה רשימה חלקית בהחלט, בעיקר על מנת למנוע ספוילרים.

• טלסקופ החלל נמצא בגובה של 600 קילומטר ותחנת החלל בגובה של 350 קילומטר. זווית המסלול שלהם שונה לחלוטין. אין שום אפשרות להגיע מאחד לשני במהירות ובשיטה שנראתה בסרט. למעשה גם למעבורת חלל מתפקדת זו משימה לא פשוטה. במשימת השירות האחרונה להאבל, הועמדה מעבורת נוספת על כן השיגור מכונה למשימת חילוץ בחירום בדיוק מפני שלמעבורת שהגיעה להאבל אין אפשרות להגיע לתחנת החלל. 
• תחנת החלל הסינית - גם היא במסלול שונה לחלוטין - תיראה בסרט אולי בשנת 2020. מצד שני ייתכן שהסרט מתרחש בעתיד, מאחר ומשימת המעבורת היא STS-157. המשימה האחרונה בפועל הייתה STS-135.
• ענן השברים עף מהר מדי. במהירות המטורפת שלו, הוא לא יהיה במסלול סביב כדור הארץ, אלא ימשיך הרחק לחלל. בפועל שברים בחלל נעים במהירות די דומה למהירות של העצמים האחרים (ולא במהירות כפולה ולמעלה מכך). גם הפרש המהירויות הקטן מהווה סכנה ממשית. במקרים מסוימים תחנת החלל משנה גובה על מנת לחמוק מסכנות מסוג זה.
• כאשר בולוק מורידה את החליפה היא עם בגדים קצרים בלבד. בפועל על גופו של אסטרונאוט יש עוד חליפות מסוגים שונים. צינורות מרובים, לקירור, לשתייה ולפינוי הפרשות ועוד.
•  בסצינת הנחיתה, מודול הנחיתה היה בסחרור לא נשלט אולם הצליח להכינס לאטמוספירה ולהתייצב בזווית הנכונה. הרבה מזל... גם הנחיתה, לא בלב האוקינוס או בלב המדבר הצריכה הרבה מזל.
• סנדרה בולוק הייתה צריכה להסתפר לכבוד הסרט. שיער בחלל עף לכל הכיוונים ולא הייתה דרך לדמות את זה על הארץ. אבל בולוק לא הסתפרה מספיק וגם השער הקצר צריך לזוז לכל מיני כיוונים.

הצד השני של הקולנוע
בסרט, בולוק קולטת בתדר רדיו שיחה מוזרה אם איש בשים אננינגאק, מסתבר שזהו סרט קצר של בנו של הבמאי (יונאס קוארון). מומלץ לראות - 7 דקות. גם סרט זה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר. החיבור הזה מזכיר ויותר מכך את יצירת המופת צ'ינגיס אייטמטוב והיום איננו כלה, העוסק בחלל מחד ובמוות הארצי מאידך.

אחרי כל זה ואחרי שנחזור על ההמלצה ללכת לראות את גראיבטי שמצטרף להיכל התהילה של סרטי החלל לא נותר עוד לומר אלא משפט אחד שבודאי נשמע אותו הרבה בקרוב: And the Oscar goes to Gravity.

צפו בטריילר הרשמי ועברו לרשימת הקישורים המשלימים:




האם יש מסר בסרט (ספוילר קטן - מי שממשיך עושה זאת על אחריותו)

מרינה, ידידה שלי, התלוננה שאני לא רושם משהו על המסר של הסרט. לא בטוח שבכל סרט יש או צריך להיות מסר אבל עדיין זהו סרט דרמה ויש ציפיה כלשהי למשהו עמוק על החיים. בולוק משחקת דמות של אם שכולה. הבת שלה נהרגה בתאונת דרכים. אולי בגלל זה היא הלכה להיות אסטרונאוטית. אין לה שום דבר שם למטה, לא ממש איכפת לה למות והיא גם מוכנה בשלב מסוים לוותר. אבל כמאמר חזקיהו מלך יהודה "לעולם אל יתייאש אדם מן הרחמים", או כמאמרו של קלוני כאשר הוא מופיע תאום בסויוז "תמיד יש משהו שאפשר לעשות". היא מתעשתת, מקבלת מחדש את הרצון והטעם לחיים. בסוף הסרט רואים אותה הולכת. בקושי מסוים, מפני שגופה עוד לא מורגל להשפעת כח המשיכה. אולי זה לא המסר אבל זהו מסר. לא להתייאש אף פעם וגם לאחר נחיתה קשה, פשוט לאסוף את עצמך, לקום, ליפול, לקום שוב ולהמשיך ללכת.



על תחנת החלל הבינלאומית
איך לצפות בתחנת החלל
סרט אמיתי המראה מעבר של תחנת החלל מעל ישראל
טלסקופ החלל האבל
מעבורות חלל
תמונות תלת מימד של החלל
לאתר הסרט גראביטי (אנגלית)

כנס החלל הבינלאומי 2011

כנס החלל הבינלאומי השישי ע"ש אילן רמון נערך ע"י מכון פישר בסוף חודש ינואר בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס מהווה נקודת מיפגש לתעשיית החלל הישראלית, למדעני חלל, לאנשי חינוך ותלמידים העוסקים בתחום (מכון פישר עושה מאמצים רבים להרבות בהיבטים חינוכיים בכנס כולל ארגון מפגשים לתלמידים עם האסטרונואטים, הזמנה של מאות בני נוער לכנס, עידוד תחרויות רובוטיות ועוד), לתעשיית הבטחון ומהווה פלטפורמה למפגשים עם עמיתים בכירים מחוץ לארץ. לכנס הגיעו משלחות מנאסא (בראש לורי גרבר, סגנית ראש נאסא)  ומסוכנות החלל האירופאית-ESA (בראשות נשיא הסוכנות, זאן ז'ק דורדן). למרבה הצער, משלחת סינית שהייתה צריכה להגיע בפעם הראשונה לכנס, ביטלה את הגעתה בעקבות אי הסדרת אשרות שנגרמו בשביתת עובדי משרד החוץ. פרט ליומיים במליאת הכנס, התקיימו אירועים רבים נוספים ברחבי הארץ.
הכנס במהלך שנותיו מקבל תבנית קבועה. ביום הראשון נערכת פתיחה חגיגית במעמד שר המדע, מעמד זכרון לאילן ואסף רמון (תאריך הכנס סמוך ליום הזכרון השנתי לאילן רמון) והענקת מילגות לדוקטורנטים העוסקים במדעי החלל על ידי קרן רמון. במהלך הכנס הכריזה רונה רמון על יוזמה חדשה של הקרן לתחרות לפרוייקטים פורצי דרך, פרוייקטים שיכולים להשפיע על חייהם של יותר ממיליון אזרחים תוך חמש שנים.
את המלגות קיבלו הפעם ליונל מזל מהמחלקה להנדסת חלל בטכניון על מחקרו בנושא רכיבי חלל המנסה לפתור בעיות הקשורות בפיצול לווין גדול למספר לווינים קטנים העובדים ביחד במבנה. המחקר הוא מעשי ולו יישומים רבים בתעשיית הלווינים העתידית. מילגה נוספת הוענקה לגב' דריה דוברובין על מחקרה במחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א בנושא שדוני ברקים בפלנטות של מערכת השמש. תופעת שדוני הברקים היא התפרקויות חשמליות בעוצמה גבוהה באטמוספירה העליונה, והמחקר הוא טהור וללא יישומים נראים לעין למרות שיש השערות שהכח החשמלי בברקים קשור להתפתחות החיים וליצירת חומר אורגני.
ההרצאות היו מרובות ומגוונות ונתארן את חלקן בקצרה. הגב' לורי גרבר (Lori B. Garver), סגנית ראש נאסא, סקרה את משימות ארה"ב בחלל, ואת הארכת תוכנית תחנת החלל הבינלאומית עד 2020, ז'אן ז'ק דורדן (Jean-Jacques Dordain), נשיא סוכנות החלל האירופאית (ESA) סקר את פעילות ומבנה הסוכנות וחקר החלל באירופה בדגש על פרוייקט הדגל של האיחוד, פרוייקט ה-GPS גלילאו ומשגרים ולווינים נוספים.
כרגיל ההרצאות שמרכזות את עיקר תשומת הלב, ובפרט בקהל הצעיר הן ההרצאות והמצגות  של האסטרונאוטים. האסטרונואט  טי.ג'יי קרימר (Timothy J. Creamer) הציג סרטון מתחנת החלל וסיפר על כל מהלך המשימה שלו, ומה עושים בחלל (הרבה חיבוקים נשיקות - כל פעם שמגיעים או עוזבים אנשי צוות).
את הסרטון ניתן לראות בשלושה חלקים:

הכנס גם לווה בהומר רב, דר' דיוויד סאוטווד (David Southwood) מנהל מדעי ומחקר רובוטי ב-ESA הרצה בהומור רב על תוכניות המדע של ארצו תוך כדי שהוא מישיר מבט לסגנית ראש נאסא ואומר בקול רציני: "רק שתדעו: הטלסקופ שלנו גדול יותר..." (תוך כוונה לטלסקופ הרשל בעל מראה של 3.5 מטרים, כמטר יותר מטלסקופ החלל על שם האבל).
גנרל סוזן הלמס (Lt. Gen. Susan Helms) מצבא ארצות הברית הירצתה על התוכנית למודעות בחלל, ועל החשיבות באיסוף המידע על מה שטס בחלל, איפה הוא טס, למי הוא שייך ולמה הוא משמש על מנת למנוע התנגשויות בין לווינים, נושא זה זכה להרחבה בהמשך הכנס.






מענין מאד להשוות את  הכנס הנוכחי לכנס מלפני שנתיים, נושאים רבים חוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת אבל ההתקדמות ניכרת, לפני שנתיים במושב החינוך התלונן תא"ל אסף אגמון, על כך שמשרד החינוך מתעלם מההזמנות לכנס ולא שולח שום נציגות, הדברים נקלטו ולכנס הפעם הגיע שר החינוך. כמו כן התלוננו אז על חוסר בתוכנית חלל לאומית, ובכנס הנוכחי הוצגה התוכנית שכבר אושרה בממשלה ונמצאת באישורים אחרונים על ידי פרופ' יצחק בן ישראל. כל אלו מחזקים את הטיעון כי הכנס תופס מקום מרכזי יותר ויותר בחשיבותו וביכולת ההשפעה שלו.
נושא המודעות למצב בחלל הורחב רבות ביום השני של הכנס. דובר על כך שמערכות ההתראה שיש כיום אינן מספקות. הן מנטרות רק חלקים גדולים (יותר מעשרה סנטימטרים) ונותנים עשרות התראות שווא. אירוע התנגשות הלווינים בין לווין קוסמוס רוסי ללוין תקשורות אירידיום קיבל התראה של סיכוי 1:100000 למעבר במרחק של פחות מחצי קילומטר, ההתראה דורגה כל כך נמוך בסולם ההתראות החמורות של אותו שבוע ולא זכתה להתייחסות. ככמויות החלקים הקטנים שנבעה מהתנגשות זו, ומניסוי סיני להשמדת לווין הגדילו עשרות מונים את כמויות השברים בחלל. בגלל המהירות של השבבים. גם שבב קטן במשקל מיליגרם שקול לקליע שיכול להרוס לווין או מעבורת. מידד פריאנטה הציג מחקר על התנגשות של לוויני תקשורות, התנגשות שיכולה לגרום לתאונות שרשרת, ולהשבתת לווינים. הוצגו שיטות הינע חדשות שיכולות לאפשר יותר תמרוני התחמקות ללווינים ולהאריך את משך חייהם (ללוין כמות דלק מוגבלת מאד, והוא נדרש מפעם לפעם לתיקוני מסלול רגילים עקב כוחות הגרר שמופעלים עליו. כל תמרון נוסף לצורך התחמקות מפחית את כמות הדלק וכתוצאה מכך את אורך חייו של הלווין) ונסיון למציאת פתרון על ידי רכיבי הגנה שיולבשו על הלווין עצמו (בדומה למערכות AWACS ברכב).
הוצג נושא השו"ב של לווינים על ידי ניסים ניר שסיפר על המורכבות הכרוכה בתכנון משימה אחת של לווין. יש לאסוף את כל הפרמטרים של הדרישה עצמה (מה רוצים לסרוק, באיזה סורק, במשך כמה זמן וכו'). מהדרישה מחשבים את הגיאומטריה הדרושה (איפה הלווין צריך להיות ואיך המכשירים שלו צריכים להיות מכוונים). בלווין יש הפרדה בין כיוון התנועה של הלווין עצמו לבין כיווני המכשירים המחבורים לו. לאחר מכן יש לחשב את לוגיקת המסלול להגעה ליעד ולבדוק שהמשימה עומדת בחוקים (למשל שבשום שלב המצלמה לא תהיה מכוונת לשמש), כל ההוראות אלו מתורגמות לשפת לווין ומועלות אליו לאחר אימות ותיקוף. כאשר יש התראת התנגשות נהיה צורך אקוטי לנסות ולתכנן תמרון התחמקות שעדיין יאפשר ביצוע המשימות ללווין.
 גלעד ויטמן הציג מערכת מומחה לתכנון משימות לווין היכולה לשלב בין מספר לווינים שונים תוך חלוקת המטרות בצורה אידאלית בינהם ועם גמישות רבה לשינויים. המערכת הממוחשבות מגיעה לניצול טוב בהרבה יותר של יכולות הלווין לעומת התכנון האנושי.
נורמן אוגוסטין (Norman R. Augustine), יו"ר הוועדה לבחינת תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב, הירצה על יעדים חדשים בתוכנית לאחר שהמשימות המאוישות לירח בוטלו (בהמלצת הוועדה) על ידי הנשיא אובמה. לאחריו עלתה האסטרונאוטית ברברה מורגן (Barbara Morgan) והירצתה על היותה מורה בחלל. ברברה הגיעה לסוכנות נאסא כאזרחית ולאחר סיום עבודתה בנאסא חזרה לעסוק בתחומי החינוך במשולב עם תחומי הנדסה, ברברה הציגה את האפשרויות החינוכיות הרבות שיש בכל משימה.
את הכנס כולו חתם אלוף (מיל') דוד עברי שסיים את תפקידו כיו"ר מכון פישר. הקריאה הבולטת ביותר בכנס בשנה זו הייתה לפעולה למען הצטרפותה של ישראל בצורה מלאה או חלקית לסוכנות החלל האירופאית, הצטרפות שתפתח דלתות רבות ואפשרויות מגוונות לתעשיית חלל ישראלית ונקווה שנוכל לדווח עליה בסיכומי הכנסים הבאים.

האסטרונאוט טי ג'יי קריימר והמחבר

האסטרונאוטית ברברה מורגן והמחבר

שביט 2 כמעט חמישים שנה

שביט 2 היתה הרקטה הראשונה שישראל שיגרה לחלל (ובכך הצטרפה למועדון החלל המצומצם) הרקטה היתה פשוטה למדי ומטרתה מחקר מטאורולגי, אם כי לא ברור איזה מכשירים בדיוק היו עליה.
הרקטה היא קטנה מאד, אולם היא הועמדה על בדסיס גבוה וצולמה בזווית נמוכות על מנת ליצור רושם של רקטה גדולה בהרבה. למעשה כל אורכה פחות מארבעה מטרים.
בשיגור צפו ראש הממשלה בן גוריון, סגן שר הבטחון פרס, הרמטכ"ל (צבי צור) ועוד.
מיד לאחר המראת הטיל מתוך להבות אש, הצהיר בן גוריון:

	שיגור זה מוכיח יכולתם של המדענים הישראליים. הרקטה כולה היא מתוצרת ישראל

בשעות הבוקר המוקדמות טילפן שמעון פרס סגן שר הביטחון אל נשיא המדינה יצחק בן צבי, הודיע לו כי הוא מדבר בשם ראש הממשלה ושר הביטחון ובישר לו כי ישראל הצליחה לשגר טיל לחלל.
ההודעה הרשמית שפורסמה בישראל היתה:

היום, כ"א בתמוז, 5 ביולי 1961 בשעה 04:41, שוגרה בהצלחה לחלל ממתקן שילוח שעל שפת הים התיכון, רקטה למחקר מטאורולוגי. הרקטה תוכננה, נבנתה ושוגרה על ידי צוות מדענים וטכנאים ישראליים. בזמן השיגור נכחו במקום השילוח ראש הממשלה ושר הביטחון, שרת החוץ, סגן שר הביטחון ואנשי מדע. מטרות הניסוי הושגו.

הדבר המענין ביותר הוא התגובות העולמיות (מצוטט מויקיפדיה):

בעולם נתקבל השיגור בתגובות מעורבות, נשיא טורקיה הכריז כי יש לברך את ישראל על הצלחתה לשגר טיל לחלל. הבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקאית  נמנעו מכל תגובה רשמית, אך נציג השגרירות האמריקאית בישראל הכריז: "אנו ציפינו לכך, כי ידענו שאתם עובדים בכיוון זה, בייחוד שלרשותכם אנשי מדע וטכנאים בעלי רמה גבוהה ביותר". נציגים אמריקאים נוספים הוסיפו: "עתה איש לא יאמין עוד שישראל לא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב לייצר כח אטומי". נציגי הגוש המזרחי בישראל סירבו להגיב.

איפה טורקיה אז ואיפה טורקיה של היום. מה שנקרא גלגל סובב בעולם

דגם בגדול אמיתי של שביט 2. מוזיאון החלל והתעופה בראשון לציון (בהקמה). צולם על ידי טל ענבר

לאחרונה שחרר משרד הבטחון סרטון וידאו המתאר את השיגור. צפיה מהנה. השווה בין התמונה של הרקטה לבין איך שהיא נראית בסרטון.

החללית רוזטה - אל כוכבי השביט ואסטרואידים

חללית המחקר "רוזטה" הינה החללית הראשונה שמתוכננת לנחות על כוכב שביט. החללית מורכבת ממקפת (ORBITER) ומנחתת (LANDER) ומורכבים עליה כעשרים מכשירי מדידה שונים. החללית רוזטה, קרויה על שם אבן הרוזטה המפורסמת והמדענים מקווים שבאופן דומה לפיענוח שפת החרטומים, החללית תביא ממצאים שיפענחו שאלות חשובות בתהליכי יצירת מערכת השמש.
החללית שוגרה במרץ 2004 ותפגוש את כוכב השביט 67P/Churyumov-Gerasimenko בשנת 2014. החללית תיכנס קודם כל למסלול סביב כוכב השביט למשך כשנה וחצי תוך כדי ביצוע מדידות ותצפיות עליו ולאחר מכן תשגר אליו את הנחתת. כוכבי שביט הינם מהגופים העתיקים ביותר במערכת השמים וגם כאלו שהרכבם הכימי לא השתנה במשך מיליארדי שנים. מדידה וחקירה שלהם הינה ממש כמו להביט 4 מיליארד שנה אחורנית.
כפי שהערנו במאמר על משימות למאדים, מסלול השיגור אינו ישיר. השיגור היה לכיוון מאדים וכלל עוד שתי הגעות לאיזור כדור הארץ. כל התמרונים האלו נועדו להגיע למסלול ארוך ככל הניתן בכמות אנרגיה קטנה וניצול כח הכבידה והמהירות של כוכבי הלכת במקום שימוש בדלק המעמיס על החללית.
באחת ההגעות לכדור הארץ, צולם הסרטון הבא (הקרדיט לכל התמונות הוא לסוכנות החלל האירופאית - ESA).

כדור הארץ כפי שצולם מחללית רוזטה. מקור: ESA

גם בהגעה לשביט נקבעו לחללית שתי משימות ביניים והן תצפיות מדויקת על אסטרואידים. המפגש הראשון היה עם אסטרואיד "סטיין" (2867 ברשימת האסטרואידים) והגיעה למרחק של 800 קילומטר ממנו. לפני ימים אחדים חלפה החללית על יד  האסטרואידלוטציה (21) LUTETIA, אסטרואיד גדול יחסית (130  על 101 על 76 קילומטר) ובעל הרכב כימי מענין. הנתונים המחקריים יעסיקו את החוקרים זמן רב אבל אנו נהנה בינתיים מתמונות מדהימות שצולמו ומוכיחות שגם לחלליות יש חוש אומנותח ואסתטי מפותח.

אסטרואיד לוטציה באפקט אלפרד היצ'קוק מקור: ESA

החללית רוזטה מתקרבת לאסטרואיד לוטציה מקור: ESA

אסטרואיד לוטציה והרחק ברקע כוכב הלכת שבתאי מקןר: ESA

מאמרים נוספים
עמוד המשימה באתר סוכנות החלל האירופאית (תמונות ומידע רב נוסף)
אסטרואידים וגופים קרובי ארץ

מה הציל את אפולו 13 חלק רביעי

הסדרה מה הציל את אפולו 13 מציגה גורמים שונים שסייעו בהצלת החללית. הסדרה מבוססת על מאמרים באתר Universe Today.


גורם עשירי -סרט הדבקה
קשה להגיד שסרט הדבקה הציל את המשימה, אבל בלעדיו היה קשה הרבה יותר. סרטי הדבקה נמצאו על חלליות החל מתוכנית ג'מיני ובמשימת אפולו 13 היה לה שימוש מעניין. בעייה קריטית שהייתה במשימה הייתה בעיית סילוק פחמן דו-חמצני. רכב הירח תוכנן למשימה של יומיים עם שני אנשים, ונדרש לארבעה ימים עם שלושה אנשים עד לחזרה לכדור הארץ. הפילטרים שלו פשוט אזלו. לרכב הפיקוד היו פילטרים בשפע רב, אולם שני הפילטרים היו בעלי צורה שונה, אחד עגול ואחד מרובע. היה צורך להמציא שיטה לרבע את המעגל ולאפשר חיבור בין פילטר מרובע לחור עגול. בסרט בסצינה זכורה היטב, מכנסים את האנשים וזורקים על השולחן עשרות רכיבים שונים ומשונים שהיו בחללית (נילונים לאיסוף דגימות ירח, פיסות קרטון, חוטים שונים). הפתרון היה שימוש בצינוריות של חליפת ירח (חסרת שימוש בשלב הזה) ובמאורר שיש שם לדחוף אויר. האויר יעבור דרך הפילטר המרובע ויצא ללא פחמן. כמובן שהיה איכשהו צריך להחזיק את הכל יציב ופה בא השימוש בסרט ההדבקה (והרבה ממנו). התוצאה הסופית לא נראתה יפה במיוחד, אבל היא עבדה ורמת הפחמן ירדה משמעותית ולא היוותה עוד סכנה.
ניסוי ביתי עם הילדים. איך לרבע את המעגל

מימין: ככה זה נראה משמאל: מודל

גורם אחד-עשר - סרט הוליוודי
לא מדובר בסרט הידוע שיצא ב-1995, אלא בסרט Marooned (נטושים) שיצא ב-1969, ארבעה חודשים בלבד לאחר משימת אפולו 11 ומבוסס על ספר באותו שם שיצא כבר ב-1964. הסרט עטור כוכבים כמו גרגורי פק וג'ין הקמן, זכה באוסקר לאפקטים ויזואליים, והדמויות מזכירות מאד דמויות אמיתית כמו ג'ין קרנץ (בקר הטיסה הראשי) ודיק סלייטון (אחראי צוות האסטרונאוטים). מדובר על צוות בחללית אפולו, שפיצוץ בחלליתו מונע ממנו את האפשרות לחזור לכדור הארץ. כמעט כל אנשי נאסא ראו את הסרט. אפילו ג'ים לוואל לקח את אשתו לסרט (מה שהפך אותה, ובצדק, למודאגת יותר). ארט קמפוס, אחד ממהנדסי החשמל ראה את הסרט שעות ספורות לפני התקלה האמיתית. השאלה שהוצגה בסרט: "מה עושים כאשר הבטריות מתרוקנות", הטרידה אותו כבר בשעת הסרט ומספר שעות אחר כך הבעייה נהייתה אמיתית. הסוללות ברכב הפיקוד התרוקנו, והיה צריך להמציא פרוצדורה להטעין אותן מהסוללות של רכב הירח. הסתבר שיש קישור בין הסוללות על ידי חוט שנועד לחמם חלקים מסוימים ברכב הנחיתה, אבל החשמל זורם בכיוון הלא נכון. פרוצדורה להפוך את הכיוון הומצאה ונוסתה בסימולטור ללא הצלחה. מאחר ולא היה ברירות, הפרוצדורה נוסתה בחלל והצליחה. בסרט הידוע רואים איך בשלבים האחרונים של הנחיתה נלחמים על כל אמפר חשמל שאפשר להוציא מרכב הפיקוד לקראת הנחיתה. האם הסרט תרם במשהו לחשיבה של המהנדסים על הפתרון? אי אפשר לדעת, ייתכן מאד שכן.

כרזת הסרט

גורם שנים-עשר - מפגש במסלול ירח
הדרך המקורית בה רצו להגיע לירח הייתה בטיל גדול מאד שיגיע עד הירח ובשלב האחרון שלו יהיה מספיק דלק להגיע שוב לכדור הארץ. לאחר מכן הוצעו החלופות שהביאו לשיטה שנבחרה בסוף, שתי חלליות, אחת שתשמש למסע לירח וחזרה לכדור הארץ, והאחרת שתשמש לנחיתה על הירח בלבד (ותתחבר לחללית השניה). פיצול החללית לשתי מאפשר המראה עם משקל נמוך בהרבה (וכתוצאה מכך, טיל עם הרבה פחות דחף). גם את הפיצול בין החלליות אפשר לעשות בשני מקומות, במסלול סביב כדור הארץ, או במסלול סביב הירח. התצורה שנקבעה (פיצול במסלול סביב הירח) איפשרה שימוש בחללית הירח (Lunar Module) כסירת הצלה, כאשר ההתפוצצות אירעה. מסע בחללית אחת, או בתצורה בה הניתוק מתבצע במסלול סביב כדור הארץ, לא היה מאפשר שימוש כזה.

תיאור המסלול. שתי החלליות מגיעות עד הירח, שם הן נפרדות. רכב הנחיתה נוחת על הירח, ממריא ומתחבר לחללית במסלול סביב הירח. לאחר שהאסטרונאוטים חזורים לחללית הראשית, רכב הנחיתה מנותק ומתרסק על הירח. מקור: נאסא

גורם שלושה-עשר - האנשים על הקרקע
ג'רי וודפיל שמר את הגורם הזה לסוף. מבחינתי (וכנראה גם מבחינתו) זהו הגורם החשוב ביותר. מאות האנשים שעבדו 5 ימים רצופים על מנת להבטיח שהאסטרונאוטים יחזרו בשלום. חלקם ידועים מאד, ורובם עובדים רגילים שהתגייסו באחת למאמץ האדיר וכל אחד תרם את תרומתו, הקטנה או הגדולה. על מאמצים אלו זכו אנשי מרכז הבקרה וחדר המשימה לעיטור מדליית החירות מהנשיא ניקסון. גם האסטרונאוטים ג'ים לוואל ופרד הייז (ג'ק סוייגארט נפטר בשנת 1982 מסרטן) מזכירים את האנשים על הקרקע עד היום, בכנסים ובהרצאות שהם עורכים.

הנשיא ניקסון ועובדי מרכז החלל ביוסטון בטקס הענקת מדלית החירות.

לסיום עניין אפולו 13 אפשר להגיד שהמשימה הזו היא הכשלון המפואר ביותר של נאסא. המשימה בודאי שלא הצליחה. היה כשלון גדול, אבל החיים של האסטרונאוטים ניצלו. האם התקרית הזו גרמה לנאסא להרגיש כל יכולה? האם נאסא האמינה שהיא תוכל להתגבר על כל תקלה חמורה כלל שתהיה? האם אמונות אלו הביאו לאסונות במעבורות צ'אלנגר וקולומביה? אלו שאלות שכרגע אין לי עליהן תשובה.


בונוס מיוחד - שיר בסגנון קאנטרי המתאר את כל מה שקרה על אפולו 13



קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
ארבעים שנה לאפולו 13

ראיון עם ג'רי וודפיל - יוצר הסדרה