ליקוי ירח מלא בישראל

ליקוי ירח מלא בישראל 7/9/2025

ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות בענייני הליקוי (הכל מפורט גם בהמשך המאמר)
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ביום ראשון אור לט"ו אלול התשפ"ה, 7/9/2025 יהיה ליקוי ירח מעולה שייראה מישראל כמעט בכל שלביו. נפספס רק חלק קטן משלב חצי הצל שגם ככה פחות מעניין. יש להתחיל את התצפית ממש עם זריחת הירח מעט לאחר שקיעת השמש ולהמשיך עד כחצות. שימו לב שבתחילת הליקוי הירח יהיה נמוך מאד בשמיים. יש לבחור מקום תצפית עם אופק פנוי ככל האפשר לכיוון מזרח.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:28 - לא ייראה מישראל
• זריחת הירח מישראל - 18:52 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון מזרח - אזימוט 98 מעלות
• שקיעת השמש מישראל - 18:57
• תחילת השלב החלקי - 19:27 - הירח בגובה 7 מעלות אזימוט 102 (דרום מזרח)
• תחילת השלב המלא - 20:30 - הירח בגובה 20 מעלות אזימוט 112
• שיא הליקוי - 21:11 הירח בגובה 27 מעלות אזימוט 120
• סיום השלב המלא - 21:51 -  הירח בגובה 35 מעלות אזימוט 126
• סיום השלב החלקי -  22:56 - הירח בגובה 44 מעלות אזימוט 140
• סיום הליקוי - 23:55

בתמונה הבאה מופיעים כל שלבי הליקוי החלקיים והמלא

שלבי הליקוי השונים - תמונה PUBLIC DOMAIN

צפו בליקוי הירח בכל שלביו ונסו לשים לב לתופעות הבאות:

• מתי אתם מבחינים בירידה הראשונה בבהירות הירח בשלב חצי הצל.
• האם אתם מצליחים לראות מעין קשת המסמנת את גבולות אזור חצי הצל על הירח?
• מתי אתם מבחינים בכך שחלק כלשהו מהירח נעלם לגמרי?
• איך משתנה בהירות הירח בין החלקים הבהירים לחלקים הכהים ולאלו שכבר נעלמו.
• מתי חלקים כלשהם של הירח נהיים אדומים.
• האם הירח נעלם כולו או רק בחלקו ומהו אותו חלק, אם כן לכמה זמן, מתי חלק ממנו יופיע שוב. אם לא, נסו להעריך את הגוון שהירח מקבל.

רשמו את כל הנתונים האלו כך שתוכלו להשוות לצפיות בעתיד.

שאלות ותשובות נפוצות על ליקוי הירח

1. מהו ליקוי ירח? ליקוי ירח הוא אירוע אסטרונומי בו הירח נכנס לתוך הצל של כדור הארץ וכתוצאה מכך ירח מלא של אמצע חודש ירחי הולך ונעלם. בליקוי מלא כל הירח נמצא בצל הארץ ולא מקבל אור מהשמש כך שגם אין לו אור להחזיר אלינו וכך הוא לאט לאט נעלם. 
   
   
2. האם הליקוי נראה מישראל? כן! הליקוי של 7/9 ייראה בכל שלביו מישראל. מומלץ לצפות מתחילת השלב החלקי בשעה 19:27 ועד לסיומו בשעה 22:56
   
   
3. מתי הכי כדאי לצפות בליקוי - ההמלצה שלנו היא לצפות בכל מהלך הליקוי, אולם למי שאין באפשרותו,  השלב המלא של הליקוי  הוא בין השעות 20:30 ל 21:51. מומלץ לצפות ולו לזמנים קצרים כמה וכמה פעמים בטווח שעות אלו וגם במהלך הליקוי החלקי. אם אין לכם זמן לצפייה רצופה, נסו להציץ כמה וכמה פעמים במהלך הערב.
   
   
4. האם בטוח לצפות בליקוי בעין? - בהחלט! הצפייה הליקוי בטוחה לחלוטין בעין ולא יכול להיגרם נזק. מדובר בצפייה בירח והוא ילך ויעשה פחות בהיר.
   
   
5. האם צריך טלסקופ? למרבה השמחה, אין צורך בשום אמצעי עזר, הליקוי נראה מצויין גם בעיניים. אם יש לכם טלסקופ או משקפת, מצויין, הדבר מוסיף לחוויה
   
   
6. איך אפשר לצלם את הליקוי? אפשר להשתמש בכל מצלמה שיש לכם, רצוי עם עדשות טלה, אבל גם בטלפונים ניידים אפשר להשיג תוצאות יפות.
   
   
7. למה הירח נעלם? הירח נכנס לצל של כדור הארץ. לירח אין אור משלו אלא הוא מחזיר את אור השמש הפוגע בו. כאשר הירח בצל של כדור הארץ הוא אינו מקבל אור מהשמש ולכן אנו לא רואים אותו, למרות זאת לפעמים ניתן לראות את הירח גם בחלקו המלא ועל כך בסעיף הבא.
   
   
8. למה הירח נהיה אדום? בשלב המלא של הליקוי הירח נהיה אדום, מאחר שמעט אור מתעקם באטמוספרה "עוקף" את כדור הארץ ומצליח להגיע לירח ובחזרה, אולם אור זה אינו מכיל את כל הצבעים אלא רק את צבעי האדום  וכך מקבל הירח את צבעו המיוחד.
   
   
9. האם הירח ייעלם לגמרי? אין כרגע דרך לדעת, הדבר תלוי בכמה גורמים, הליקוי אינו מאד עמוק והירח לא מגיע ממש לאמצע הצל של כדור הארץ, כך שיכול להיות שרק חלק קטן ממנו יעלם לגמרי וייתכן  שבשיא הליקוי הוא יעלם לחלוטין.
   
   
10. למה אין כל חודש ליקוי? ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא וכדור הארץ נמצא בדיוק בינו לבין השמש. רק במצב כזה הירח נכנס לצל כדור הארץ. ברוב החודשים, גם בירח מלא, הירח יעבור מעל או מתחת לצל של כדור הארץ ולא יוסתר כלל. לפעמים רק חלק ממנו יוסתר ואז יש ליקוי חלקי, מצב דומה לתחילת וסוף הליקוי הנוכחי.
    
    
11. יש לי משפחתה באירופה ובארצות הברית, האם גם הם יראו את הליקוי? ליקוי ירח נראה ממקומות רבים בכדור הארץ, אבל לא בכולו, באירופה ובאסיה יראו את הליקוי, אולם ביבשת אמריקה לא יראו את הליקוי הנוכחי. 
    
    
12. יש חומרים שאפשר לשתף? כמובן שאפשר לשתך מאאמר זה על ידי שליחת קישור, והכנתי גם פליירים. אחד שמיועד להדפסה והשני מעוצב וגראפי יותר להעברה בקבוצת ווטצאפ ומיילים.
    
    
• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ארגון תצפית משותפת

ליקוי ירח הוא אירוע יפהפה ואתם יכולים בקלות לארגן תצפית המונים באזור שלכם. הנה כמה טיפים לתצפית מוצלחת:

• ביחרו מקום שנעים להיות בו. המקום צריך להיות פתוח ושאפשר לראות בו את השמיים מכיוון מזרח ועד אמצע השמיים. שימו לב, בתחילת הליקוי הירח היה די נמוך בשמיים. מדובר באירוע ארוך, ביחרו מקום שיש בו אפשרות לשירותים.
  
  
• נסו לתאם עם העירייה, המועצה או המתנ"ס המקומי. אם יש לכם טלסקופ ומשקפות הביאו אותם ונסו למצוא עוד חובבים באזורכם שיסייעו לכם. טובים השניים מן האחד. אם יש לכם דיבורית, הביאו אותה כדי שתוכלו להסביר לקהל מה קורה במהלך הליקוי.
  
  
• הכינו דף מידע המתאים לכם. רשמו שם את מקום התצפית, פרטי קשר, מה כדאי להביא ובעיקר את הזמנים המדויקים של שלבי הליקוי השונים.
  
  
• פרסמו בקבוצת ווטצאפ של מקום היישוב, בתי הספר של הילדים. הזמינו אנשים לאירוע וציינו במפורש שמדובר באירוע של כמה שעות שכדאי לראות את כולו, אולם החלק היפה ביותר הוא החלק המלא. המליצו לאנשים שבאים לזמן רב להביא כסאות, מחצלות, שתייה, דוחה יתושים ונשנושים.
  
  
• אם הבאתם טלסקופ שימו אותו מרוחק מעט ותחמו את האזור בצורה שתאפשר תור מסודר. טלסקופ הוא תוספת מועילה אבל אינו נחוץ לחוויה
  
  
• אם אתם רוצים לשלב הרצאה, הכינו מצגת מראש, ניתן להשתמש בכל החומרים שיש כאן. השיגו מסך ומקרן שאפשר לשים אותם בחוץ, או אם אתם ליד מקום מסודר כדוגמת מתנ"ס בצעו זאת באולם שלו. דאגו שההרצאה תהיה קצרה, עיקר החוויה היא צפייה בירח המשתנה.

ליקויי ירח ומציאת גדול הירח

חלק זה מעט טכני ודורש ריכוז נייר עיפרון ואפילו מחוגה.

ועכשיו אני מזמין אתכם לחזור אלפי שנים בזמן ולהיעזר בליקוי, כדי למצוא גדלים ביקום. אנחנו כמה מאות שנים לפני הספירה ואנחנו צופים בליקוי ירח ועושים חישובים. 

בכל האתרים יגידו לכם שיש לכדור הארץ צל והירח נכנס לתוכו, אבל אצל גדי, אם רק תרצו (כלומר תקראו פוסטים ארוכים) תוכלו לקבל הרבה הרבה יותר, אז תחזיקו ראש ותצללו איתי לתוך המים העמוקים למרות שכל מה שאנחנו עושים זה 4 פעולות חשבון בסיסיות בלבד (אני קצת משקר, ענייני חרוט הצל דורשים גם טריגו. תסלחו לי)

מוכנים! יוצאים לדרך:

בערך בחצי השלב החלקי, נגיד בשעה 20:00, נסו לצייר במדוייק את הירח ואת קשת הצל. לא הולך לכם? יש לי תמונה מליקוי קודם שתעזור לכם. ממש לא הולך לכם? יש תרשימים מוכנים מראש.

עכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה גאומטרית קלאסית. יש לנו קשת ואנחנו צריכים להשלים אותה למעגל. זוכרים איך עושים את זה משיעורי גאומטריה עם מחוגה וסרגל? לא זוכרים, לא נורא. תשלימו את המעגל לפי העין   (טוב, אני אגלה לכם אבל במהירות. תצטרכו לנסות עם עיפרון ונייר. מחברים את הנקודות בקווים בוחרים שני זוגות נקודות. בכל אחד מהם מציירים קשת שאורכה גדול ממחצית הקטע בין הנקודות. הקשתות נפגשות ומותחים קו בנקודות החיבור שלהן. אותו דבר לזוג אחר. מקום המפגש של שני הקווים החדשים הוא מרכז המעגל. נסו ותהנו). 

אז יש לנו את הירח, ויש לנו את גודל הצל של כדור הארץ שזה בעצם העיגול שהשלמנו ועכשיו אנחנו יכולים לשחזר את התוצאות של אריסטארכוס היווני מסאמוס ולהגיע למסקנה שגודל הצל הוא בערך פי 2.5 מגודל הירח. כפי שנראה בהמשך החישובים יתנו את אותו ערך, אבל איך מהנתון הזה מגיעים למספרים ממשיים?

שאלה טובה. קבלנו רק יחס, נכון, אי אפשר לדעת משהו מזה על הגודל של הירח או על המרחק של הירח. גם כשאנו רואים את הירח, הוא יכול להיות בגודל מסויים ובמרחק מסויים או כפול בגודל וכפול במרחק. הגודל הזוויתי שלו ואיך שאנחנו רואים אותו  יישאר זהה.

כאן מגיעים לחלק היותר מסובך ולשאלה מהו הגודל הממשי של הצל של כדור הארץ. זה תלוי בכמה גורמים ולא כולם היו ידועים בעת הקדומה ובוודאי לא נמדדו באופן נכון, אבל הצל הוא חרוטי. קרוב לכדור הארץ הוא בערך בקוטר הארץ והזווית של החרוט תלויה בשמש, בגודל השמש ובמרחק שלה, או במילים אחרות ביחס גודל מרחק שהוא בדיוק גודל זוויתי של השמש.

אם אתם עדיין מחזיקים ראש, אתם אולי זוכרים שהשמש והירח פחות או יותר באותו גודל זוויתי. וגודל כדור הארץ באותה תקופה כבר חושב פחות או יותר תודות לארסטותנוס, כך שאנחנו יכולים לקשר גודל אמיתי פיזי, לגודל זוויתי. בפועל נעשה שימוש נוסף במדידת זווית של 90 מעלות בין הירח לשמש כאשר הירח במופע חצי, ומשם קיבלו את הערך  המאד שגוי של מרחק מהשמש, אבל צריך להתחיל עם משהו. לא נרחיב בכך כי הפוסט ארוך גם ככה, וממילא אנחנו רק מתארים את החישוב.

הנקודה הקריטית להבנה, גם בלי לבצע שום חישוב, היא שאכן גודל זוויתי של הירח יכול להתקיים באינסוף צירופים של גודל ומרחק, אבל נניח שהירח כפול במרחקו וכפול בגודלו, מה יקרה בליקוי? הוא ייראה שונה לגמרי. קוטר צל כדור הארץ יהיה הרבה יותר קטן כי הירח רחוק יותר. אבל הירח הרבה יותר גדול, המסקנה - הירח הרבה יותר גדול מצל הארץ. הוא בכלל לא ילקה, אלא יראו עליו מעגל שחור. סוג של ליקוי טבעתי כמו שיש בשמש. כלומר, הבנת הגאומטריה של הליקוי יחד עם ערך כלשהו של מרחק שהתקבל מחישוב אחר, מאפשרים לנו ביחד למדוד את גודלו של הירח.

אתם עוד איתי? יש המשך, אבל קחו לכם כמה דקות לנשום ואולי לקרוא שוב.

אוקיי, עד כאן ניפחתי לכם את השכל, אבל אנחנו נעשה שימוש בנתונים הידועים כיום. אני אביא רק תוצאות סופיות אבל הגאומטריה, כשיודעים את הערכים די פשוטה.

גודל חרוט הצל של הארץ מגיע למרחק  1.35 מיליון קילומטרים מהארץ. הקוטר שלו במרחק הממוצע לירח משהו כמו 9100 קילומטרים. בליקוי הפעם הירח קרוב יותר אבל גם אזור הצל גדל קצת, לא משנה, נתעלם. הקוטר של הירח הוא 3500 קמ פלוס מינוס .

היחס בין 9100 ל-3500 הוא 2.6 . בערך כמובן, עיגלנו. בדקו בתרשים שלכם מה יצא. הגעתם לארך דומה?  אריסטרכוס מסאמוס גאה בכם. וגם אני.

שימו לב שגודל הצל לא מאד שונה מגודל הארץ, וגם אם היינו משתמשים בצל כאילו הוא גליל, היינו מקבלים ערך לא רע בכלל לגודל הירח, וכך נעשה כנראה עוד לפני היוונים, אבל בגלל שהשיטות השתפרו, אנחנו יודעים שגודל הצל שהוא חרוט ולא גליל, קטן מהארץ, ולכן הארץ גדול במעט יותר מאשר פי 2.6 מהירח.

רוצים עוד חישובים?

ביצענו את כל החישוב על הצל של כדור הארץ, האומברה, אבל מה עם הפנומברה, האזור בו הירח בליקוי חצי צל ומקבל אור אבל מעט פחות, שגדולה הרבה הרבה יותר? אפשר כמובן לעשות את אותו טריק גם בשלב חצי הצל. יהיה עיגול הרבה יותר גדול כמובן, אבל נוכל להוסיף לחישובים את גודל האומברה והפנומברה.

נ.ב. - אפשר גם להשתמש בתרשימים שבהם מופיעים כבר הירח האומברה והפנומברה. אחרים עשו את כל החישובים ולנו נותר רק למדוד. אבל הרבה יותר כיף לשרטט את זה בעצמכם בליקוי

אזורי הראות של הליקוי

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל,  ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.

מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).

• תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
• תחילת השלב החלקי - 05:12
• שיא הליקוי - 05:44
• סיום השלב החלקי - 06:15
• זריחת השמש - 06:20
• שקיעת הירח מישראל - 06:31
• סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר

• תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
• תחילת השלב החלקי - 22:35
• שיא הליקוי - 23:14
• סיום השלב החלקי - 23:52
• סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023

ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
• זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
• שיא הליקוי - 20:22
• סיום הליקוי - 22:31

ליקוי חצי צל 5/5/2023

ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022

הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע.  לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
• תחילת הליקוי החלקי - 05:27
• שקיעת הירח - 05:42

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 20:45
• שיא הליקוי 22:06
• סיום הליקוי - 00:04

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 19:07
• שיא הליקוי 21:09
• סיום הליקוי - 23:12

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

• תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
• תחילת הליקוי החלקי - 11:01
• שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
• סיום הליקוי החלקי 01:59
• סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח

ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה

זמני הליקוי מישראל (בערך):

• תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
• תחילת הליקוי החלקי - 5:30
• תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.

הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
• תחילת הליקוי החלקי - 21:24
• תחילת הליקוי המלא - 22:30
• שיא הליקוי - 23:22
• סיום הליקוי המלא - 00:13
• סיום הליקוי החלקי 01:19
• סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא

פרטי ליקוי ירח 27/7/2018

מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.

ליקויים קודמים

בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.

שיא הליקוי החלקי 7/8/2017

• תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
• זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
• תחילת הליקוי החלקי - 20:23
• שיא הליקוי - 21:21
• סיום הליקוי החלקי 22:18
• סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא

ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

• תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
• תחילת הליקוי החלקי - 04:07
• תחילת הליקוי המלא - 05:11
• שיא הליקוי - 05:48
• סיום הליקוי המלא - 06:23
• שקיעת הירח בישראל 06:37
• סיום הליקוי החלקי 07:27
• סיום ליקוי חצי צל - 08:22

את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא

ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא

ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי

כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA

בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011

ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA

האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.

ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA

 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי

קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

מטר מטאורים 2025 - מתי ואיך לצפות בפרסאידים וג'מנידים ושאר מטאורים - FAQ

מטאורים

מטרי מטאורים מתרחשים בתאריכים קבועים בשנה ויש מספר מטרים הנחשבים חזקים ומומלצים לצפייה כדוגמת הפרסאידים והג'מנידים. בתחילת המאמר נפרט את המטרים העיקריים ולאחר מכן שאלות ותשובות על מטאורים.

במטאורים צופים במקום חשוך ולא נדרשים כלל אמצעי עזר רק להביט ולראות, אבל חשוב לעשות תאום ציפיות:

• הקצב ששומעים בחדשות הוא קצב תיאורטי מירבי. אם אתם מדמיינים שכל שנייה או שתיים יש מטאור, זה יכול לקרות ואף קרה אבל נדיר מאד. לרוב רואים אחד כל כמה דקות.
• רוב המטאורים שתראו הם חיוורים, מפעם לפעם יש בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד.
• ככל שיש יותר חשוך יותר טוב. אם תוך כדי הצפייה תתעסקו בנייד, תסתנוורו מהמסך ותראו פחות מטאורים. 
• מתוך אזור עירוני יראו מטאורים בודדים במהלך הלילה.

מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018

פרסאידים - אוגוסט

מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט.  מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.

בשנת 2025 - מטר המטאורים חל סמוך מאד למחצית החודש הירחי כאשר הירח שהוא כמעט מלא יהיה בשמיים במשך כל זמן המטר ויפריע מאד לצפייה.

ליאונידים - נובמבר

מטר הליאונידים מתרחש באמצע נובמבר כששיאו סביב ה17-18 לחודש וקבוצת אריה זורחת אז בחצות כך שהמטר הוא בחצי השני של הלילה. זהו מטר חלש למדי 10-15 מטאורים שמקורם בשארית ממסלו השביט 55P/Tempel-Tuttle . אבל המיוחד במטר זה הוא שפעם ב-33 שנה בערך (פלוס מינוס) מתרחשת בו שערה והתפרצות והקצב מגיעה ל-1000 מטאורים בשעה ואף יותר. זה כמובן הקצב, הוא נמשך  מעט זמן ולא לאורך כל הלילה, אבל צפייה בפרק זמן זה היא כנראה חוויה מטורפת. בשנת 1966 היו דיווחים על קצבם של 40-50 מטאורים בשנייה (!) בפרק זמן של כמה דקות. טירוף. ההתפרצות הדומה הבאה לא צפויה לפני שנת 2030 (ולפי מודלים מדוייקם יותר רק בשנת 2099), אבל לעולם אין לדעת.

בשנת 2025 -  שיא המטר לקראת סוף חודש עברי כך שרובו הגדול של הלילה ללא ירח כלל וגם בחלק שיש ירח הוא קטן יחסית והפרעתו פחותה.

ג'מנידים - דצמבר

מטר הג'מנידים מתרחש בתחילת דצמבר כאשר השיא הוא לרוב בלילה בין ה-13 ל-14. קבוצת תאומים זורחת כל הלילה וזה גם לילה ארוך, כך שחובבי מטאורים יכולים לצפות לילה שלם של כמעט 13 שעות.
בשנת 2025 - שיא המטר לקראת סוף חודש עברי כך שרובו הגדול של הלילה ללא ירח כלל וגם בחלק שיש ירח הוא קטן יחסית והפרעתו פחותה.

לירידים - אפריל

מטר הלירידים מתרחש בסוף חודש אפריל ובפרט בתאריכים 20-22. נקודת הרדיאנט
של המטר היא בקבוצת נבל (לירה), שבעונה הזו בישראל נראית מעולה בחציו השני של הלילה (זורחת בערך ב-2130). הקצב לשיא מטר מדבר על כעשרים מטאורים לשעה, ולכן מדובר במטר קטן יחסית. 

דלתא אקוורידים - יולי
מטר קטן בקבוצת דלי, נצפה בתחילת הילה ושיאו לרוב בין 27-29 ליולי. המטר נגרם משאריות של שביט 96P Machholz כנראה. הקצב המרבי בתנאי שיא מגיע ל-20, אולם בארץ הקבוצה תמיד נראית נמוך בשמיים (היא קבוצה דרומית) ולכן הקצב פחות בהרבה

מהם מטאורים?

המטאורים הם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל השאריות האלו נעות סביב השמש במסלול שדומה למסלול המקורי של השביט או האסטרואיד. כל עוד הם מרחפים להם בשלווה בחלל נהוג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ"מתנגש" במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).

איך יודעים מתי השיא בדיוק?

מדובר בהערכות של המיקום בו ריכוז המטאורים המסוים גדול ביותר במסלול כדור הארץ. מיקום זה משתנה בכל שנה, ולכן לכל מטר מטאורים יש טווח. לפעמים השיא החזוי הוא בכלל כאשר בישראל יום. טווח ראיה של מטאור הוא מאות קילומטרים בודדים בלבד ולכן למיקום גיאוגרפי של צופה יכולה להיות השפעה מרובה על כמות המטאורים שיראו, אולם אלו גורמים שלרוב אין שליטה וידע מדויק עליהם, ולכן סומכים על הסטטיסטיקה, כאשר מדי שנה מנסים לשפר את המודלים והתחזיות בהתאם לנתוני העבר.

כמה מטאורים נראה?

אין אפשרות לדעת. לכל מטר המאפיינים שלו וגם הם משתנים משנה לשנה, אבל נהוג לדבר על ערך מירבי של ZHR, שגם הוא ממוצע והוא מודד את כמות המטאורים שרואים בשעה אם הרדיאנט, מוקד, המטר, נמצא בדיוק מעל הראש. כמובן שזה ערך תיאורטי והתנאים משתנים בהתאם למקום הצפייה וגם בהתאם למזל. לפעמים יהיה מטר חלש ולפעמים יהיו התפרצויות עם קצבים גבוהים בהרבה, למשכי זמן שונים.

האם כדאי לצפות בלילות הסמוכים לליל השיא?

מטר מטאורים פעיל בטווח תאריכים מסוים, שלרוב השיא הוא באמצעו. לרוב הלילה של השיא יהיה המוצלח ביותר, אולם אפשר לצפות בהצלחה גם בלילות סמוכים לשיא.

מאיפה כדאי לראות מטאורים?

ככל שהמקום שתבחרו חשוך יותר תראו מטאורים חיוורים יותר. מה קובע את הבהירות? בעיקר גודל החלקיק שפוגע באטמוספירה. רוב המטאורים חיוורים ומיעוטם בהירים ויפים. בתצפית מאזור עירוני , אבל ללא תאורה ישירה, נסיון האישי שלי מראה שקצה המטאורים בשיא היה 10-15 לשעה, שהוא בערך 10-15% מהכמות שהיה אפשר לראות במקום חשוך.
חשוב גם להדגיש מאיפה לא צופים - לא נכנסים לשטחים פרטיים, מעובדים, שטחי אש ואימונים, שמורות טבע שאסור לשהות בהם בחשיכה. בטיחות מעל הכל!

מה צריך בשביל לראות מטאורים

כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש אזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.

איפה הכי קל למצוא מטאוריטים

בכל מקום אפשר למצוא אבן מוזרה שמקורה מהחלל. המקום שהכי קל למצוא מטאוריטים הוא דווקא באנטארקטיקה. כל אבן שתהיה שם בשלג חייבת להגיע מלמעלה והיא נחשפת עקב תנועות השלג והקרח. משלחות חיפוש מטאוריטים יוצאות כל הזמן למרחבי היבשת הקפאה על אופני שלג ומחפשים נקודות כהות. כך גילו מטאוריטים רבים וגדולים כולל המטאוריט המפורסם ALH84001 שחשבו שיש עליו חיים (והתברר שאין). ALH הוא קיצור ל Allen Hills, המקום באנטארקטיקה בו נמצא המטאוריט.

מאיפה השמות של מטרי המטאורים

למטרי מטאורים יש שמות לפי האזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם יראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר.

צילום מטאורים

ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSLR, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').

רישום מטאורים מקצועי

חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל העולם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.

מה עושים ביום או אם מעונן?

אם התבאסתם ממזג האוויר שלא ממש מאפשר להמשיך לראות את מטר הפרסאידים או בכלל מהעובדה שלמעשה רוב המטר הוא בשעות היום, אפשר גם להקשיב למטאורים באינטרנט או אצלכם בבית.

*

המטאורים מאיינים קצת את היונוספירה מה שמשפיע על גלי רדיו ומחזיר אותם ולכן אפשר לשמוע תחנת רדיו רחוקה מאד שבדרך כלל לא שומעים. אם פתאום שומעים שם משהו, כנראה עבר מטאור.

איזה תחנות מתאימות לישראל? FM במרחק 1000-1500 קילומטר. למשל אתונה, טיביליסי, כווית. תעברו על התדרים שלהם ותמצאו תדר שאצלכם לא שומעים בו כלום או רק רעש.  זהו. תקשיבו. מפעם לפעם יהיה כמה שניות של קליטה. זה מטאור.

אני מאחל הנאה לכל מי שייבחר לצפות במטאורים במטר הקרוב או באחרים במהלך השנה.
למידע נוסף וללקיחת חלק פעיל בצפייה ורישום מטאורים: חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

מה הכוכב הבהיר שרואים בשמים?

כוכב בהיר בשמיים

מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.

פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך

קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה)  ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.

שלושת הכוכבים הבהירים ביותר הם

• נגה
• צדק
• סיריוס ( כוכב שמיימי אברק) - הכוכב הראשי בקבוצת הכלב הגדול.

מערכי כוכבים בהירים

• משושה החורף
• משולש הקיץ

שביל החלב

חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.

שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת

צדק ושבתאי במרכז שביל החלב

קבוצת עקרב, כוכב הלכת צדק, וחלק משביל החלב

במאמר על כוכבי הלכת ציינו שפעם בשנה צדק ונגה מתקרבים אחד לשני, המחזה של שני הכוכבים הבהירים סמוכים  אחד לשני, הינו מחזה מרהיב. לגלריית תמונות מההתקבצות של נוגה וצדק 

אז איך אפשר להבדיל ביניהם?

נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.

סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.

מה המצב עכשיו (תמוז תשפ"ה, יולי 2025 )

כוכבי לכת:

• כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ. 
• נוגה - כוכב בוקר בהיר מאד שנראה לפני הזריחה וילווה אותנו במשך חודשים רבים עד סוף שנת 2025.
• מאדים - נראה היטב אך רק בתחילת הערב בקבוצת אריה וליד הכוכב הבהיר רגולוס. לקראת סוך החודש ייעלם.
• צדק   - מתחיל להיראות לקראת סוף החודש ככוכב בוקר
• שבתאי - שבתאי כבר כוכב בוקר ונראה בחציו השני של הלילה.

בתחילת הערב משושה החורף כבר לקראת שקיעה בכיוון מערב ובהמשך הערב משולש הקיץ עולה.

קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר. פס האור הינו טלסקופ החלל HST שעבר בסביבה

אם המידע לא מספיק, הגיבו בשאלה ואשתדל לענות בהתאם לנתונים המדויקים של תאריך שעה ומיקום הכוכב

איך לראות את תחנת החלל

תחנת חלל

תחנת החלל היא העצם המלאכותי הגדול ביותר הנמצא בחלל וגודלה כגודל מגרש כדורגל (בעיקר בגלל הפנליים הסולריים). תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ בכל תשעים דקות. את תחנת החלל קל מאד לראות בעין כאשר היא עוברת מעל ישראל  בתחילת או סוף הלילה. התחנה מחזירה אור מהשמש והיא בהירה מאד.  אין צורך במשקפת או בטלסקופ והתחנה נראית כנקודת אור בהירה מאד החולפת במהירות בשמים. 

המאמר עוסק בתחנת החלל הבינלאומית אולם נכון גם לווינים אחרים בהירים בשמיים כדוגמת תנחת החלל הסינית - טיאנגונג.

מה בערך רואים? ניתן להתרשם בסרטון הבא שהבן שלי צילם ומציג מעבר על פני הירח.

איך יודעים מתי לצפות בתחנת החלל?

כל מה שצריך לדעת זה מתי ולאן להסתכל ולהיעזר במפה של המעבר המראה איפה בשמים תעבור התחנה ומתי:

מעבר תחנת החלל 20/11/2019

אתר מומלץ למציאת מידע על תחנת החלל

על מנת לענות על שאלות אלו היכנסו לאתר HEAVENS ABOVE. לאחר רישום ובחירת מיקום ליחצו על הקישור ש ISS ותקבלו טבלה עם זמני המעברים הקרובים.

הסברים מפורטים על האתר ועל השימוש בו בסרטון הבא

מעברים של תחנת החלל

טבלה אופינית של מעברים נראית כך

טבלת מעברי תחנת החלל לדוגמא מתוך אתר heavens above

בטור הראשון (משמאל) רואים את התאריך. שימו לב שלפעמים יש יותר ממעבר אחד באותו יום ולעתים אפשר לראות שניים רצופים בהפרש של כשעה וחצי. הטור השני הוא הבהירות ככל שהמספר נמוך יותר כך התחנה תיראה בהירה יותר. חשוב לדעת שבהירות התחנה משתנה תוך כדי המעבר והיא לרוב בשיא כאשר המעבר בשיא הגובה.
הטורים הבאים מראים את מיקום תחילת המעבר, שיאו וסופו, עם שעות מדויקות, גובה במעלות ואת הנקודה הגבוהה ביותר. הכיוונים הם כלליים. תחנת החלל עוברת תמיד מכיוון מערב למזרח אבל יכולה להתחיל בצפון מערב או דרום מערב לפי מה שרשום בטבלה (N צפון, W מערב, W מזרח, E דרום). להמחשה ויזואלית אפשר ללחוץ על כל תאריך (באתר, לא בתמונה פה) ולקבל מפת כוכבים מדויקת שמראה ליד אילו כוכבים התחנה תעבור. כל מה שנשאר לעשות זה רק להסתכל.
הנה דוגמה למפה מוגדלת עבור מעבר מסוים. מומלץ להיעזר בה ולראות ליד אלו קבוצות כוכבים תחנת החלל תעבור

דוגמה למפת מעבר של תחנת החלל

אפשרויות אחרות הן להיעזר באפליקציות לניידים, רובן מבוססות על נתוני HEAVENS-ABOVE. יש להם גם אפליקציה. אפליקציה אחרת מומלצת היא ISS DETECTOR.

צילום תחנת החלל

 ניתן גם לצלם את המעבר. במפה רואים ליד אילו כוכבים התחנה תעבור, מכוונים מצלמה על חצובה ומבצעים חשיפה של מספר שניות. לאחר מעט ניסויים יתקבלו תמונות טובות כדוגמת זו:

תחנת החלל בקבוצת אוריון

ואם אתם ממש מקצועיים אפשר לצלם גם את התחנה עצמה. במצלמה עם זום חזק, אפשר להגיע לתוצאות לא משהו, אבל בהחלט רואים  את מבנה התחנה.

תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

בצילום דרך טלסקופים עם חצובה ממונעת שמבצעת עקיבה מדויקת, ניתן להגיע לתוצאות נפלאות. בישראל קיים מרכז כזה באוניברסיטת תל אביב והאחראי עליו הוא מיכאל צוקראן. מעבר לשימוש בטלסקופ גדול ואיכותי (Ritchey Chretien) צוקראן בנה מערכת שלמה של הנעה חלקה ללא רעידות ותוכנות שונות לעקיבה, צילום ועיבוד כל הפרטים. התהליך לקח שנים של שיפורים ושדרוגים ואיכות התמונות כל פעם עולה. התוצאות הן בערך הטובות ביותר שאפשר למצוא בעולם לצילום מהארץ. באדיבותו של מיכאל, הנה תמונה שומטת לסת.

תחנת נחלל הבינלאומית. צילום: מיכאל צוקראן

בהצלחה

צדק ושבתאי ביחד

כבר כמה שנים שאני עוקב אחרי שני כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש - צדק ושבתאי, ההולכים ומתקרבים אחד לשני. התקבצות זו היא אירוע נדיר המתרחש פעם בעשרים שנה, ואפילו זכה לכינוי "התקבצות גדולה" ובאנגלית Great Conjunction. כאן נפרט מהי התקבצות זו, כל כמה זמן היא מתרחשת ואיך כדאי לצפות בהתקבצותה הקרובה בתאריך 21/12/2020.

 התקבצות צדק ושבתאי 21/12/2020 סימולציה דרך טלסקופ קטן

סיכום

לתצפית הקדשתי כמה וכמה ערבים סמוך להתקבצות. הראשון היה מהבית לשם ניסוי כלים השני עם חבר שכלל גם צילומים כמו סרטון הוידאו הבא המראה את הצמד שוקע.

ביום של השיא הייתי בתצפית של הדובה הגדולה במצפה משואה. העברתי הדרכה והרצאה קצרה על הנושא לקהל (מעגל גדול, מסכות, 2 מטר וכו'), ועזר בהפעלת הטלסקופים, ראו בתמונה. בכל אפן לצלם הצלחתי קצת פחות.

אני בהדרכה של הדובה הגדולה, צילום: שראל לוי

כמו כן התראיינתי לתוכנית יומן הערב בגלי צה"ל עם ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו - מוזמנים להאזין

מהם צדק ושבתאי?

צדק ושבתאי הם שני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש, שניהם ענקים ומורכבים מגזים שונים, בעיקר מימן. קוטר כל אחד מהם הוא לפחות פי 10 מכדור הארץ. כוכב הלכת צדק מפורסם בירחיו, בחגורות העננים שלו ובכתם הגדול הנראה גם לצופים מהארץ. שבאתי מפורסם במיוחד בזכות הטבעות היפות שלו הנראות בקלות בטלסקופ. על לשניהם תמצאו מאמרים רבים באתר: הנה למשל עובדות מרתקות על צדק ומאמר מרתק נוסף על שבתאי.

מהי התקבצות?

להתקבצות הגדרות מדויקת ובן כאשר לשני כוכבי לכת אותו ערך של "עלייה ישרה RA" או אותו קו אורך. המונח באנגלית הוא Conjunction. לא נסתבך בהגדרות אלו ונשתמש בהגדרה הלא מדוייקת אך הפשוטה: התקבצות היא כאשר שני גרמי שמיים קרובים מאד אחד לשני.המונח האנגלי לכך הוא Grouping ובעברית אין בתרגום הבדל בין שתי המעמויות.. לרוב מדובר על התקבצויות של הירח עם אחד מכוכבי הלכת, אירוע הקורה פעם בחודש, ולפעמים התקבצויות של שני כוכבי לכת. ישנן גם התקבצויות של שלושה כוכבי לכת (מכונה Planetary Trio), אך הן נדירות יותר. מונח נוסף הוא "התקבצות משולשת" Triple Conjunction. למרות שמו אין הכוונה למפגש של שלושה כוכבי לכת, אלא לכך שבפרק זמן קצר יש שלוש התקבצויות בין כוכבי הלכת. דבר זה קורה כאשר ההתקבצות היא בניגוד מהשמש (כדור הארץ ביננו לבין כוכבי הלכת).

הסבר נוסף להתקבצות

כל כוכבי הלכת נעים באותו כיוון בשמיים פחות או יותר על קו אחד. נדמה את העניין למסלול ריצה באצטדיון אולימפי. השמש במרכז ומסלול ההקפה או המסלול בו נעים כוכבי הלכת. אחרי שצדק ושבתאי התחילו באותה נקודה, צדק מהיר יותר ושבתאי זז לאיטי (בהמשך המספרים), גם בריצות ארוכות רואים בסוף שרץ מהיר משיג רץ איטי, וזה למעשה מה שקורה כאן, צדק משיג את שבתאי וחולף על פניו. הרגע המדוייק בו צדק משיג את שבתאי הוא ההתקבצות

למה התקבצות 2020 כל כך מיוחדת

כוכיב הלכת נעים בערך על מישוק המילקה, המישור עליו נמאצים מרכזי השמש והארץ. אבל למסלולים שלהם יש נטייה מהמילקה. לצדק 1.3 מעלות ולשבתאי 2.4 מעלות. לכן לפעמים הם מעל המילקה ולפעמים מתחתיו וגם אם הם באות הנקודה עליו, יכולים להיות רחוקים עד כדי 3.7 מעלות (בזבוז של התקבצות). הפעם שניהם ממש באותה נטייה מהמילקה ולכן מאד קרובים. 

לירח נטטיה של עד 6 מעלות כמעט, ולכן הרבה פעמים הוא יחסית רחוק מכוכבי הלכת איתם הוא מתקבץ. תזכרו, לא כל התקבצות אומרת בהכרח ששני הגופים קרובים מאד. הפעם כן.

מה המרחק האמיתי של צדק ושבתאי?

בשמיים הם נראים לנו קרובים מאד, אבל למעשה הם רחוקים אחד מהשני. צדק מרוחק מאיתנו ביום של ההתקבצות 886 מיליון קילומטרים ושבתאי כמעט במרחק כפול 1,616 מיליון קילומטרים. כתוצאה מכך יש גם הפרש בהירויות גדול מאד בין השניים, בהירותו של צדק פי עשר מבהירות שבתאי. בעין קצת קשה לראות את שבתאי כל כך קרוב לצדק, אבל עם קצת מאמץ מצליחים!

כל כמה זמן יש התקבצות של צדק ושבתאי?

התקבצות של צדק ושבתאי היא אירוע נדיר המתרחש פעם בכעשרים שנה בלבד. אמנם גם בחודשים שלפני ואחרי ההתקבצות כוכבי הלכת קרובים מאד אחד לשני, אבל ההתקבצות עצמה עם מרחק מינימלי, מתרחשת ברגע מסוים.

איך מחשבים כל כמה זמן יש התקבצות?

הנתונים הם : צדק משלים הקפה סביב השמש ב-12 שנה. שבתאי עושה זאת ב-30 שנה. נתונים אלו הם מעוגלים לצורך פשטות החישוב. הנה כמה דרכים לחשב איך מגיעים לערך של 20 שנה(שגם הוא מעוגל).

לאחר 12 שנה, צדק חוזר לאותו מקום, אבל שבתאי התקדם מעט במסלולו. אם נכנה את חלק המסלול ששבתאי עובר עד המפגש עם צדק הרי ששבתאי עבר מרחק של 30*X. ואלי צדק עשה באותו זמן 12*(1+X) כי צדק עשה הקפה שלמה ועוד את אותו חלק ששבתאי עשה. פתרון יוביל ש-X הוא שני שלישים ושני שליש משלושים יוצא עשרים. המסקנה, מפגש קורה כל עשרים שנה.

בדרך אחרת אפשר למצוא מספר שמחלק את שני משכי ההקפה ללא שארית. המספר הנמוך ביותר הוא 60. לאחר 60 שנה, שבתאי יסיים שתי הקפות, ואילו צדק יסיים חמש הקפות. מסקנה מתחייבת היא שצדק יחלוף בתקופה זו 3 פעמים על פני שבתאי (5-2), ולכן 60/3=20, חליפה כזו, כלומר התקבצות, מתרחשת פעם בעשרים שנה.

אפשר גם לפתור את זה כטור הנדסי. לאחר סיבוב אחד, שבתאי עבר 0.4 מהמסלול (12/30). מתקבל טור שמנתו q היא 0.4 ולכן סכומו בהקפות הוא 1/(1-0.4) כלומר 1.66666. הכפילו ב-12 ותקבלו שוב את הערך עשרים.

אפשר חישוב יותר מדוייק?

שמח ששאלתם. החישוב הבא מדוייק הרבה יותר אבל עדיין הוא ממוצע בלבד. המהירות של צדק ושבתאי משתנה בהתאם למיקום שלהם במסלול סביב השמש.
צדק משלים הקפה סביב השמש במשך 4332.589 יום. שבתאי עושה זאת במשך 10759.23 יום.
אם נחלק 360 מעלות במספרים אלו נראה שצדק נע ביום (בממוצע!) - 0.0830912 מעלות ואילו שבתאי נע 0.03345694 מעלות.
ההפרש הוא 0.04936156 מעלות ליום ואם נחלק שוב 360 במספר זה נקבל  7253.45 יום או 19.85 שנה.

מתי תהיה ההתקבצות של צדק ושבתאי?

ההתקבצות הקרובה צפויה בתאריך 21/12/2020 והיא תהיה מיוחדת במינה עם מרחק זוויתי של 7 דקות קשת בלבד (רבע מקוטר הירח). המראה בטלסקופים ובתמונות יהיה מרהיב וזה מחזה שאסור לפספס. בשמיים רואים בבירור איך שניהם מתקרבים אחד לשני בקבוצת גדי. קבוצה זו שוקעת בתחילת הערב ולכן התצפית בהתקבצות מיד עם השקיעה.

התקבצות קרובה כל כך (14 דקות) הייתה לאחרונה בשנת 1960 וההתקבצות הקרובה כל כך הבאה תהיה בשנת 2080. ההתקצבויות של שנת 2040 (5/11/2040) ו 2060 (10/4/2060) יהיו רחוקות הרבה יותר.

איך צופים בהתקבצות?

את הצפייה מתחילים במעקב כבר מעכשיו לראות איך שני כוכבי הלכת, שנראים רוב הלילה בשמיים, מתקרבים אחד לשני.

בהתקבצות עצמה בעין שתי הנקודות יראו עם רווח קטנטן ביניהן, במשקפת יראו שני כודרים קטנים ואולי גם את הטבעות של שבתאי, תלוי בהגדלה ובטלסקופ יהה אפשר לראות את שניהם בהגדלה יפה. במידה והקורונה תאפשר ויתקיימו תצפיות המוניות, מומלץ מאד ללכת לאחת כזו. 

גם אם מפספסים ביום אחד או אפילו שניים עדיין כדאי לנסות ולצפות, אמנם כבר יהיה רחוקים יותר אבל עדיין קרובים ויפים. בין לבין כדאי לצפות בצמד כאשר הירח מגיע לבקר אותם פעם בחודש ולפעמים אפילו נוצר מעין פרצוף, אם בזמן ישראל הירח עובד בדיוק באמצע.

התקבצות עם הירח בשנת 2020

תאריכי מעבר הירח בסמוך לצמד, מפגש פלנטרי, עד להתקבצות (שגם בכמה שנים שלאחריה הם יהיו קרובים רק הולכים ומתרחקים הם):

הירח צדק ושבתאי - 9/6/2020 יוצרים משולש כמעט שווה צלעות (שבתאי עמום בצד שמאל באמצע)

הנה התאריכים ופירוט מה ייראה בהם:

5/7 - הירח המלא קרוב לצדק ואורו יעמעם את אור כוכבי הלכת.

1/8 - הירח כמעט מלא וקרוב לצדק ולמחרת 2/8 - קרוב לשבתאי

28/8 - הירח קרוב לצדק ולמחרת קרוב לשבתאי

25/9 - הירח קצת יותר מחצי מלא ונמצא בין צדק לשבתאי - מומלץ

22/10 - הירח פחות מחצי וקרוב לצדק

19/11 - התקבצות יפה במיוחד. הירח חרמשי ובין שיהם וממש יוצר סמיילי - מומלץ מאוד

17/12 - צדק ושבתאי מאד קרובים, הירח עבר אותם במעט

בתחילת שנת 2021 צדק ושבתאי עוברים להיות כוכבי בוקר הנראים רק סמוך לזריחה, ועל מעברי הריח לידם נעדכן בהמשך.

ההתקבצות הגדולה בהיסטוריה 
תיעוד מפורסם של העיסוק בהתקבצות צדק ושבתאי מופיע בספרו של האסטרונום יוהנס קפלר "De Stella Nova" או "הכוכב החדש".  סופרנובה בהירה שהופיעה בשנת 1604 הצריכה הסברים כי הרי השמיים אמורים להיות קבועים ולא משתנים. אנחנו כמהש נים לפני המצאת הטלסקופ, התיאוריה הקופרניקאית קיימת אולם טרם הצליחה להתבסס טקפלר עצמו באותה תקופה משוכנע שכוכבי הלכת מסודרים בסדר גיאומטי כלשהו המקביל למצולעים משוכללים. קפלר ידע לחשב את זמני ההתקבצות הגדולה, ובגלל שהם מתרחשים כאשר צדק עושה 2/3 של הקפה, לאחר 60 שנה, תהיה התקבצות בכמעט אותו מקום בשמיים. אם מציירים את המקום על גלגל המזלות מקבלים סדרה של משולשים הזזים מעט כל פעם ונוצרת צורה גיאומטרית יפה, מה שחיזק את ההנחה (המוטעית) אודות הסידור הגיאומטרי של גרמי השמיים.

התקבצויות צדק ושבתאי מספרו של קפלר De Stella Nova

  

קפלר לא היה ראשון שעסק בכך, קדם לו (וגם תיעד) האסטרונום והאסטרולוג היהודי-פרסי, משאללה אבן את'רי במאה השמינית לספירה. באותה תקופה אסטרולוגיה ואסטרונימיה היו תחומים חופפים, וחקר תנועת הכוכבים נדרש על מנת להסיק מהם מסקנות אופרטיביות. משאללה היא בין החכמים שהחליטו על תעריך מתאים לייסוד העיר בגדד, ובאחד מחיבוריו הוא חקור את התקבצויות צדק ושבתאי, וגם מגיע למסקנה ששינויים דרמטיים בעולם קורים בעקבותיהם, שוב הנחה סבירה בעולם המחשבה של אז.

אם מחפשים רמזים לתיעוד התקבצות כזו עוד קודם לכן, ניתן ליחס את הופעת המאגי וכוכב בית לחם להתקבצות של צדק ושבתאי ויש אכן כאלו שעושים זאת. אולם לי נראה ששבתאי לא מוסיף הרבה לבהירות של צדק ואם רוצים לתלות את האירוע בהתקבצות, עדיף בהחלט לחפש התקבצויות של צדק ונוגה.

יום השיוויון

מהו יום השיווין

יום השיוויון הוא היום בו כדור הארץ מגיע למסלולו סביב השמש כך שהמישור של קו המשווה נמצא בדיוק על המישור של מרכז השמש ומישור המילקה. זו הגדרה טכנית מעט אבל בנקודת השיוויון, שהיא שעה ספציפית, מרכז השמש  יהיה בדיוק מעל קו המשווה ובדיוק מעל צופה בצהרי היום בקו המשווה. כתוצאה מכך, כל חלקי כדור הארץ מקבלים אור וחושך מהשמש בצורה שווה באותו יום, ואורך היום שווה לאורך הלילה, בכל כדור הארץ. בכל נקודה אחרת, באחד החצאים של כדור הארץ, הצפוני או הדרומי יהיה יותר או פחות אור וימים יהיו ארוכים או קצרים יותר מהלילות.

האם באמת אורך היום שווה לאורך הלילה ביום השיוויון?

האם אורך היום והלילה שווה בימי השיוויון? יום השיוויון (ובלועזית אקוינוקס Equinox) הסתווי חל ב 22/9/2020  וסמוך לתאריך זה בשנים אחרות. התפיסה המקובלת היא שאורך היום והלילה שווה (אחרת למה קוראים לזה יום השיוויון?) אבל האם באמת אורך היום זהה לאורך הלילה? נעיין בטבלאות זריחה ושקיעה ונראה כי (הנתונים לאיזור תל אביב)

זריחה: 6:27 שקיעה: 18:36
גם ביום השיוויון, היום ארוך מהלילה. או כלשונו של קוהלת (ב יג): "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן הַחֹשֶׁךְ"

למה יש יותר אור מאשר חושך?
יש שתי סיבות עיקריות שגורמות לכך.

הזמנים בלוח מציינים את זמן הזריחה ברגע בו השמש מתחילה לזרוח ואת זמן השקיעה ברגע בו היא נעלמת לגמרי (וכך גם ההלכה היהודית). אבל חישוב נכון צריך להתייחס לשמש כנקודה ולציין את הזמנים בהם אמצע השמש זורח ושוקע. שינוי זה גורם להטייה של כשתי דקות בכל צד.

התופעה השנייה היא שבגלל השבירה של קרני האור (רפרקציה ודיפרקציה) באטמופסירה אנחנו רואים את השמש גם כשהיא קצת מתחת לאופק. למעשה בזמן השקיעה השמש יכולה להיות מעלה או מעלה וחצי מתחת לאופק. הזמן הנוסף שהשמש נראית בשמים תורם עוד כמה דקות וכך מגיעים להפרש בין אורך היום לאורך הלילה. ככל שמתרחקים מקו המשווה, ההפרש גדל.

לעומת הזמנים שאינם שווים, ההגדרה המקובלת היא שהשמש זורחת בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב נכונה. מומלץ גם לעקוב אחר צל ולראות שהוא נע בקו ישר (ראו את הניסויים במאמר השמש - עין צופיה תצפיות ללא טלסקופ בפרק ביצוע תצפיות עקיפות בתנועת השמש) הבאתי את הציור שוב:

שימו לב לקו הישר. לפירוט מלא על הניסוי ראו במאמר: עין צופיה - השמש תצפיות בלי טלסקופ

נתונים מענינים נוספים לימי השיוויון:

• אורך עונות השנה אינו קבוע. יום השיוויון הסתוי חל סביב ה - 22/9 ולכן החורף בישראל יותר קצר מהקיץ (בטח שמתם לב לזה לבד). הסיבה לכך היא המסלול האליפטי של כדור הארץ סביב השמש. בחורף אנחנו דווקא יותר קרובים לשמש (עוד סיבה למה גם בחורף מרגישים פה קיץ). ענין זה מסובר בפרק עונות השנה במאמר השמש עין צופיה.
• ככל שהצופה נמצא רחוק יותר מקו המשווה, הפרש הזמן בין אורך היום לאורך הלילה יגדל, זאת בגלל זוית השקיעה של השמש ביחס לאופק שנהיית חדה יותר חדה וכתוצאה מכך משך הזמן שלוקח לשמש לשקוע גדל.

•  בניגוד לאמונה תפילה רווחת, אין שום משמעות ליום השיווין ביחס להעמדת ביצה על החלק הצר שלה. הדבר אפשרי (או קשה באותה מידה) כמו בכל יום אחר בשנה.
• שיוויון אינו אפשרי. למעשה אין יום שיוויון אלא נקודת שיוויון. שתי נקודות במסלול כדור הארץ סביב השמש שאם כדור הארץ היה עומד שם ומסתובב רק סביב צירו, היום והלילה היו שווים (בהתאם להגדרות האסטרונומיות שפורטו קודם), אולם כדור הארץ לא נח לרגע  ובמהלך היום עובר את נקודת השיוויון וממשיך במסלול סביב השמש (ובכך היום ממשיך להתארך או להתקצר) ולכן גם ביום השיוויון וגם בהגדרות שניתנו קודם, אורך היום והלילה לעולם לא יהיה זהה בדיוק.