מאדים בנסיגה

קצת על מאדים

כוכב הלכת מאדים, הוא הכוכב הרביעי במערכת השמש, נמצא במרחק ממוצע של 228 מיליון קילומטרים מהשמש ומקיף אותה מדי 687 יום בערך. מאדים נראה היטב מכדור הארץ וכאשר הוא קרוב יחסית לארץ, גם צבעו האדום בולט בשמי הלילה. כאשר הוא קרוב ממש, בהירותו עולה אפילו על זה של צדק. בטלסקופ אפשר לשים לב ללא מעט פרטים על מאדים ובעיקר לכיפות הקרח בקטבים שלו.

מאדים כפי שצולם מחללית רוזטה
ESA & MPS for OSIRIS Team MPS/UPD/LAM/IAA/RSSD/INTA/UPM/DASP/IDA

מה זאת אומרת שמאדים בנסיגה

מפעם לפעם תשמעו בכל מיני מקומות שמאדים בנסיגה. ואם לא מאדים אז מרקורי בנסיגה, או כל כוכב לכת אחר. האסטרולוגים יעשו מטעמים מאותה נסיגה עם שפע עצות וכללים שלא קשורים לכלום כדרכם, וכאן ננסה להבהיר ולהדגים מהי אותה נסיגה.

תופעת הנסיגה של כוכבי הלכת, או ההליכה שלהם לאחור - Retrograde Motion, הייתה ידועה כבר לקדמונים ובמשך שנים רבות לא הייתה מוסברת כל צורכה. כוכבי הלכת קיבלו את שמם, כי הם נעים בין כוכבי השבת הקבועים במקומם. כוכבי השבת הם הכוכבים האמיתיים הרחוקים מאד מכדור הארץ ולכן לא נראה לנו שמיקומם ביחס לאחרים משתנה, אולם כוכבי הלכת נעים סביב השמש והם קרובים יחסית ולכן כל פעם רואים אותם על רקע כוכבים אחרים.

הכוכבים בשמיים מחולקים לקבוצות שונות ואלו שכוכבי הלכת (וכן השמש והירח) עוברים בהם, מכונים הזודיאק או גלגל המזלות והם קבוצות: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים. כל כוכבי הלכת וגם השמש והירח נעים בשמיים ממערב למזרח. לא מדובר על התנועה במהלך היום והלילה הנגרמת בגלל סיבוב כדור הארץ, אלא שאם היום הירח בקבוצת טלה, עוד יומיים שלושה הוא יהיה בקבוצת שור וכך הלאה, כאשר לאחר קבוצת דגים הושלם מעגל וחוזרים לקבוצת טלה.

אבל מפעם לפעם קורה דבר מוזר, כוכב לכת כאילו נעצר בשמיים ומתחיל לנוע אחורנית. אם הוא בקבוצת שור, אז במקום להתקדם לכיוון הכללי של קבוצת תאומים, הוא ינוע אחורה כאילו הוא מנסה לחזור לקבוצת טלה.כל כוכבי הלכת נעים לעתים אחורנית, אולם הדבר בולט במיוחד במאדים.

הדגמה בתמונות

התמונות צולמו בחודש דצמבר שנת 2022. מאדים נמצא בקבוצת שור וכיוונו הרגיל אמור להיות כלפי מטה לקבוצת תאומים, אולם ניתן לראות איך בתמונות הוא "מטפס" למעלה לכיוון הפליאדות (קודקוד המשולש העליון) וקבוצת טלה.

מאדים בנסיגה - 4/12/2022

מאדים בנסיגה - 10/12/2022

למה תופעת הנסיגה בולטת במיוחד במאדים?

הסיבה לכך היא שנוגה וכוכב חמה נעים אחורנית כאשר הם קרובים לשמש ולא נראים מכדור הארץ וגם לו היו נראים, הם נראים על רקע שמים מוארים ונטולי כוכבים כך שאין כוכב קבוע להשוות אליו. צדק ושבתאי, שלא לומר אורנוס נפטון ופלוטו רחוקים למדי ולכן התנועה איטית ולא מורגשת, אבל מאדים, מאדים זה סיפור אחר. הוא קרוב והתנועה בולטת ונראית בעין בלי שום בעיה. רק להשוות כל כמה ימים לכוכב קרוב ובהיר שנמצא ליד.

כדי להבליט את התנועה יותר הנה סרטון אנימציה מויקיפדיה שיצר: Eugene Alvin Villar

 Eugene Alvin Villarתנועה אחורנית של מאדים

באנימציה זו רואים לולאה, אבל לפעמים יש צורות אחרות של S או Z או 2 או 5 בתלות בכל מיני פרמטרים מסלוליים שאם אתם ממש רוצים לדעת, תכתבו בתגובות ואשמח להרחיב.

למה מאדים נע אחורנית?

למה זה קורה? כוכב הלכת לא נע אחורנית, הוא ממשיך לנוע באותו כיוון, אבל בגלל שגם אנחנו נמצאים על אובייקט נע, כדור הארץ, נראה לנו שהוא נע אחורנית. הדימוי הטוב ביותר הוא של שני רצים במעגל, אחד רץ סמוך למרכז (כדור הארץ) והשני מרוחק ממנו.  מי שרץ סמוך למרכז גם רץ יותר מהר. כאשר הוא מתקרב יותר ויותר לרץ המרוחק הזווית ביניהם משתנה וכך גם הרקע הנראה מאחורי הרץ המרוחק (ואלו הכוכבים הרחוקים הקבועים). בשלב מסוים הוא יחלוף עליו, והזווית תהיה ישרה ואחר כך הוא כבר יראה את אותו רץ מאחוריו. כאשר הוא בקצהו השני של המעגל ומרוחק מאד מהרץ השני, לא ייראה כל כך שינוי.

כך גם בשמיים והדבר מודגם באיור הבא:

תנועה אחורנית של כוכב לכת: מקור  RURSUS ויקיפדיה

במרכז הציור נמצאת השמש המסומנת באות S. באות T מסומן כדור הארץ P הוא כוכב לכת, מאדים במקרה שלנו ו A הוא המיקום על רקע הכוכבים הרחוקים. נקודות T3 ו P3 הן כאשר מאדים בקו אחד עם הארץ והשמש, וזה די סמוך קרבה מירבית, ונקרא נקודות הניגוד Opposition. שימו לב לקווים לפני ואחרי נקודה זו. עוד לפני ההגעה ל T3 מאדים ייראה בנקודה A2 בשמיים. משם הוא מתחיל נוע אחורנית עד A4 ואז ממשיך בתנועה קדימה.

נסו בעצמכם

אם הסתבתכם עם ההסברים פשוט קחו חבר, עמדו במעגל בחוץ, כאשר הוא רחוק ולכו יותר מהר ממנו מול רקע מרוחק ותעברו אותו קדימה ואחורה כמה פעמים ותראו איך הרקע משתנה. אפשר גם לצלם בוידאו.

בשנת 2020 התאריכים של התנועה האחורנית הם מ 10/9/2020 ועד 16/11/2020 כאשר הניגוד בדיוק באמצע בתאריך 13/10/2020. כדאי כבר להתחיל לצלם את מאדים בשדה רחב ויחסית גם קבוע, למרות שהוא קבוצת דגים שאין בה כמעט כוכבים בהירים לראות את התזוזה ביניהם. לאחר כחודשיים עם 30-40 תמונות, אפשר להרכיב קומפוזיציה המראה את התנועה, ראו למשל בקישור הבא.

השפעת הנסיגה על החיים שלכם

בכל אופן, מה משמעות תנועת הנסיגה על החיים שלכם? סביר להניח שאם תהיה השפעה היא תסתכם בכך שבמשך כמה ערבים תלכו לצלם את מאדים או לצפות בו. תקופת הניגוד היא הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכבי הלכת שכן אז הם קרובים לארץ, מה שמאפשר לראות אותם גדולים דרך טלסקופ.

הדבר נכון במיוחד למאדים. מרחקו בניגוד נא בין 55 מיליון ל-100 מיליון קילומטר, וכשהוא מרוחק , מרחק זה יכול להיגע גם ל -400 מיליון קילומטר. מסלולו של מאדים פחוס ואליפטי למדי ולכם אם הניגוד מתרחש בזמן שמאדים עצמו קרוב לשמש, הקרבה תהיה מירבית. מקרה כזה היה בשנת 2003 וגרם להונאת "מאדים גדול כמו הירח" הידועה לשמצה. השנה, 2020 מצבנו מצוין, והמרחק יהיה בערך 62 מיליון קילומטרים. ממש קרוב.

ומה בערך יראו? ללא שום אמצעי עזר מאדים פשוט ייראה כנקודה בהירה ואדומה. בטלסקופ או בצילום דרך טלסקופ כבר אפשר להגיע לתוצאות יפות. למרבה הצער, אל כמו התמונה למעלה שצולמה מחללית שהייתה קרובה למאדים. אמנם מצפי כוכבים גדולים יצלמו תמונות יפות מאד וגם חובבים עם ציוד משוכלל יכולים להוציא תמונות נהדרות. הנה למשל תמונה של מיכאל ולסוב שצולמה עם טלסקופ של 12 אינץ. בצילום תמיד יראו יותר פרטים מאשר בצפייה בעין בטלסקופ, אבל עדיין בטלסקופ בהגלה שלי 60-70 יראו עיגול די גדול, כיפת קרח ברורה בקטבים. צבע אדום בולט ולפעמים גם מעט פרטים על פני השטח.

מאדים. צילום: מיכאל ולסוב

התקבצות נוגה ומאדים

אי אפשר לפספס את כוכב הלכת נוגה בימים אלו, הכוכב הביר בדרום מערב שרואים מיד בשקיעה ואפילו לפני אם מתאמצים. הרבה יותר קל לפספס את מאדים שנמצא כעת ממש על ידו במרחק של פחות מחצי מעלה (פחות ממרחק הירח). שיא ההתקבצות היה אתמול וכעת השניים מתרחקים. נוגה ממשיך לעלות ומאדים יורד והמרחק ביניהם ילך ויגדל.
התחלתי לעקוב אחרי ההתקרבות כבר לפני חודש כאשר נוגה וכוכב חמה נפגשו. מאדים היה אז רחוק ולאט לאט התקרב. בשבוע שעבר עקב הגשמים היה קשה לעקוב אחרי הצמד אבל ביום חמישי 19/2/2015 הצלחתי למצוא סדק בעננים ולצלם דרכו את הצמד

נוגה ומאדים מעליו בין ענני הסערה 19/2/2015

ביום שישי 20/02/2015 לא יכולתי לצלם בגלל השבת אבל גם לצפות לא הצלחתי וחבל, כי גם הירח החדש היה מתחת לצמד. במקום זה קיבלתי סערת ברקים על הראש...

במוצאי שבת 21/2/2015 לאחר ערבית והבדלה מיהרתי לצלם את הצמד. השמים היו בהירים לחלוטין. נוגה בהק בעוצמה ואפילו היה אפשר לדמיין גוון אדמדם מעט אצל מאדים. מאדים כבר רחוק מכדור הארץ ולכן הוא קטן וחיוור ולא רואים את צבעו האדום כפי שרואים כשהוא קרוב לכדור הארץ. הירח כבר מעליהם, וחדי העין יוכלו לזהות שינוי יחסי במיקום של נוגה ומאדים (אם נניח שנוגה קבוע, מאדים זז מעט ימינה ולמטה). שינוי המיקום ביניהם יתבטא מדי יום עד שמאדים ירד מתחת לנוגה והמרחק ימשיך לגדול

נוגה מאדים והירח 21/2/2015

תופעה יפה נוספת שרואים בתמונה היא ה-EARTHSINE, חלקו הלא מואר של הירח שנראה אפור ואפילו אפשר לזהות עליו פרטים. חלקו המואר של הירח הוא אור שמש שפוגע בירח וחוזר אלינו והוא לבן ובהיר מאד. החלק האפור הוא אור עקיף. זהו אור שמש שפוגע בכדור הארץ, חוזר ממנו לירח, פוגע בירח וחוזר ממנו שוב לכדור הארץ. הוא חלש וחיוור אבל מפסיק כדי שגם בעין נראה צורה עגולה יפה של הירח ובצילום אפשר לראות אפילו פרטים של המכתשים והימות.

לא סתם קוראים לכוכבי הלכת כוכבי לכת. רק ים חד אחרי ומאדים כבר מתחת לנוגה!

נוגה ומאדים החיוור (מימין ומתחת לנוגה) 22/02/2015

הירח ונוגה - מאדים כבר לא נראה 22/2/2015

לקריאה נוספת
מאדים
נוגה

מאדים ירח וספיקה

משולש יפה בשמים של הירח מאדים (ליד הירח) וספיקה רחוק יותר משמאל. תמונה זו הינה שילוב של שתי חשיפות. הירח בהיר עשרות מונים מהכוכבים ולכן אין אפשרות לצלם את הכוכבים והירח בחשיפה אחת.

הירח מאדים וספיקה (שמאל) 5/7/2014 22:30

מחר המשולש ייראה שונה לגמרי כאשר הירח יזוז. הנה תמונה נוספת הפעם השארתי את הירח שרוף. ניתן להניח שהכוכבים נשארים במקומם (למרות שמאדים מתקרב לספיקה) ולדמיין את צורת המקבילית שנוצרת על ידי חיבור התמונות (יש לסובב אחת מהן מעט).

הירח מאדים וספיקה (שמאל) 6/7/2014 21:00

אם כבר הבאנו צילומים, תמונה של כתמי שמש מהים (6/7/2014)

כתמי שמש

וגם את הכוכב הכפול אלביראו בקבוצת ברבור (cygnus) כפול יפהפה של כחול צהוב. בעין נראה כוכב אחד בלבד

אלביראו - כוכב כפול צהוב וכחול

והנה מפת התמצאות כללית של משולש הקיץ. התמונה צולמה מהעיר ולכן לא רואים הרבה כוכבים, אבל את שלושת קודקודי המשולש ניתן לזהות בלי בעיה כמעט מכל מקום. בשעה 21:00 בערב (בתחילת יולי) הם כולם במזרח ולאט לאט יטפסו בשמים.
מצד ימין למטה - אלתאיר בנשר, מצד שמאל למטה - דנב בברבור ובאמצע למעלה וגה בנבל (לירה). אלביראו נמצא בעארך באמצע הדרך בין וגה לאלתאיר

משולש הקיץ.

וכדי להדגים טוב יותר את תנועתו של מאדים, שתי תמונות המראות את ספיקה ופורימה , שני כוכבים בקבוצת בתולה. במהלך של כחודשיים עשה מאדים את כל הדרך מפורימה ועד לספיקה (ועכשיו הוא רץ לעבר שבתאי)

מאדים (ימין למטה) פורימה - שמאל ספיקה ימין 5/2014

מאדים - שמאל למעלה, פורימה - ימין, ספיקה - שמאל למטה

קוריוסיטי

משימת החלל קוריוסיטי עומדת לנחות בשבוע הבא (6 באוגוסט בבוקר) על המאדים. הנחיתה מהווה סיום השלב הראשון של המשימה, ההגעה למאדים ולאחריה תתחיל משימת המחקר המדעית עליה נרחיב בפעם אחרת. בכל משימה יש הרבה רגעים קריטיים אבל הנחיתה היא קריטית במיוחד. הכל קורה מאד מהר, לנו בכדור הארץ אין מושג מה קורה וכמובן שאין יכולת להשפיע והכל חייב לתקתק כמו שעון שוויצרי משומן היטב.
קוריוסיטי, רכב מחקר משוכלל וגדול, המריאה ב-26 בנובמבר 2011. גם במסע הארוך למאדים היו פעולות רבות, ובעיקר תיקוני מסלול כאלו ואחרים, אולם אותם היה אפשר לתקן במידת הצורך. כעת קוריוסיטי, שכבר עברה למעלה מחצי מיליון קילומטרים (והתרחקה  240 מיליון קילומטרים מכדור הארץ) מגיעה למאדים במהירות של 20000 קילומטר בשעה ועליה תוך 7 דקות בלבד להגיע למהירות אפס ולנחות כמה שיותר קרוב ליעד. איך עושים את זה? משתמשים בכל מה שיש: אטמוספירה, מבערים, מצנחים, סכינים מכ"ם ועוד.

נחיתת קוריוסיטי. מקור: נאסא

בשלב ראשון נותנים לאטמוספירה הדלילה (מאד) של מאדים לעשות את העבודה. לקוריוסטי מגיני חום, בדומה לחלליות סויוז ואפולו, ואפילו במאדים הטמפרטורה תגיע ל-1600 מעלות.










שלב זה יאט את החללית למהירות של 1600 קמ"ש בלבד ובגובה 12 קילומטר ייפתחו המצנחים. זהו המצנח הגדול ביותר המתוכנן למהירות על-קולית. משקלו קרוב לחמישים קילו וגודלו העצום נדרש בגלל דלילות האטמוספירה מחד והמהירות האדירה מאידך.








המצנח יאט את החללית למהירות של 500 קמ"ש בלבד, ובזמן הזה מגן החום ייפרד ויחשוף את הרכב מתחתיו. זה יקרה בגובה 9 קילומטר. באותו רגע אפשר גם להפעיל מצלמה שתצלם את הנחיתה (כלומר את הקרקרע המתקרבת). רקטות יפעלו על מנת להאט עוד את החללית. הרקטות פועלות כלפי מעלה (בכיוון המראה) ופרט להאטה תפקידן לשמור על כל החבילה ישרה ומאוזנת.






ככה במשך כמה דקות עד מהירות של 110 קמ"ש.




 כאשר החללית מגיעה למהירות של 4 קמ"ש בלבד, מנוף מיוחד מוריד אותה מתוך הקונכיה ששמרה עליה.










הרקטות של שלב הנחיתה עדיין פעילות. במהירות 0 קמ"ש, קוריוסיטי נוחתת ולאחר שנייה וחצי, מטענים מיוחדים חותכים את הכבלים. שלב הנחיתה, שהרקטות שלו ממשיכות לפעול, משנה כיוון, ממריא ומתרחק מאד מהרכב.








בשלב הזה נצטרך להמתין כמה דקות מורטות עצבים בשביל לדעת האם הכל הצליח. אפילו במהירות האור לתשדורות מהמאדים יקח עשרים דקות להגיע לכדור הארץ. אין דרך לבדוק מה קורה, אין אפשרות לתקן. עשרות תכנונים, חצי מיליון שורות קוד, 76 אביזרים פירוטכניים ואפס מקום לשגיאות. כמו שאמר ג'ין קרנץ FAILURE IS NOT AN OPTION!








הנה תרשים אחר המציג את הנחיתה

נחיתת קוריוסיטי. מקור: נאסא

אבל למה להסתבך בתמונות כשהחברה הטובים של נאסא עשו סרטון הדמיה שמראה בדיוק מה הולך לקרות?

לאחר הנחיתה הרכב נכנס למצב של בדיקות ומתחיל לנהל תשדורות איטית ורצופה עם כדור הארץ, ובעיקר מתבצעות בדיקות מרובות. רק לאחר שהן מסתיימות, אפשר להתחיל במשימה על המאדים!
בהצלחה!

לעמוד המשימה באתר נאסא עם שפע עצום של חומרים המקום הטוב ביותר להתחיל הוא הערכה הזו - כמה עשרות עמודים המקיפים את כל נושאי המשימה ורקע כללי על מאדים.

מאדים גדול כמו הירח?

מזה כמה שנים שבאוגוסט מתחילה מתקפת אימיילים המבשרת לנו שמאדים יראה בשמים גדול כמו הירח. מדובר כמובן בשטות מוחלטת שהחלה בגרעין של אמת והתפתחה משם. מרחקו של מאדים מכדור הארץ משתנה מאד. באוגוסט 2003 הגיע מאדים לקירבה של 55 מיליון קילומטר מכדור הארץ, יחסית קרוב.
בעין מאדים היה בהיר מאד ואדום מאד אבל כמובן שאי אפשר היה לראות שום דבר פרט לנקודה. בטלסקופים ניתן היה לראות פרטים רבים. מכתב שרשרת החל את דרכו באותם ימים וניסוחו היה שב 27/8/2003 אם מסתכלים על מאדים בטלסקופ בהגדלה, הוא יהיה בערך בגודל של הירח. זה היה די נכון. מרחקו של הירח הוא בערך 360000 קילומטר, מרחקו של מאדים, 55 מיליון, ההפרש בין המרחקים הוא בערך פי 150 ורדיוסו של מאדים כ-3300 קילומטר, הינו כפול מזה של הירח, מה שאומר שהגדלה של פי 75 תראה אותם באותו גודל.
כל זה היה נכון ב-2003 אולם למכתבי השרשרת חיים משלהם. הושמטה השנה, והושמטה העובדה שצריך להתבונן בטלסקופ ומה שנשאר זה התאריך והעובדה שמאדים ייראה בעין כמו הירח... השנה כבר לא קיבלתי מכתבים כאלו ואולי גם מכתב זה מצא סופסוף את הדרך לפח האשפה של האינטרנט.

בינתיים, הנה תמונה של הירח ומאדים אחד ליד השני מהתקבצות מרשימה (5 דקות מעלה בין מאדים לשפת הירח) בשנת 2007. אם אתם לא רואים את מאדים, זה בסדר, תגדילו את התמונה. מאדים היה במרחק של 90 מיליון קילומטר וממש לא בגדול שמתקרב לגודל הירח (אולם עדיין יחסית קרוב, מאחר והמרחק המקסילמי בין כדור הארץ למאדים יכול להגיע גם ל-350 מיליון קילומטר)

מאדים, הירח ולהקת ציפורים. כדאי להגדיל

ספיריט הגיע לקצה הדרך

רכב החלל ספיריט הנמצא כשבע שנים על מאדים הגיע לסוף הדרך. רכב החלל נתקע בשנת 2009 עמוק בחול המאדימי. חודשים של נסיונות להוציאו משם לא הצליחו וכנראה האנרגיה בסוללות שלו אזלה. במרץ 2010 התקבלה ממנו התשדורת האחרונה.  לאחר 1200 פקודות ששוגרו אליו ממרכז הבקרה, תשוגר היום (25/5/2011) הפקודה האחרונה, שכנראה גם היא תיוותר ללא מענה. למרות זאת, המשימה היא הצלחה אדירה.

ספיריט בשקיעה. מקור: NASA. תמונה סימבולית ביותר. תמונה זו היא כמובן פוטו-מונטאז'. אין שום דבר שיכול לצלם את ספירט מכזה מרחק. תמונת השקיעה צולמה על ידי ספיריט בשנת 2005. וספיריט עצמו הוסף לאחר מכן

משימה שתוכננה לתשעים יום והמשיכה שנים רבות מעבר לתכנון (2628 ימי מאדים. יום מאדים אורך 24.6 שלנו כך שבימי ארץ הזמן הוא בערך 2693 יום), הרכב נסע מרחקים גדולים (7730 מטר, נחשב הרבה יחסית לגודל הרכב והאנרגיה הזמינה שלו ) חקרה הרים ומכתשים וסלעים על המאדים והעשירה את ידיעותינו אודות שכנינו האדום. בין התגליות ניתן למנות תגליות הקשורות להרכב האטמופסירה הקדום של מאדים ועדויות לפעילות גיאו-תרמית על המאדים המרמזת על מקור אנרגיה זמין בבטן הכוכב, וכמובן על האפשרויות למציאת מים עמוק באדמה. הבעיה העיקרית לשמור על רכב מאדים היא אנרגיה. ספיריט מונע באמצעות תאים סולריים אבל על מנת לנצל את אנרגיית השמש בחורף המאדימי חייבים להטות את הרכב בזוית מתאימה (התאים עצמם אינם יכולים לנוע לבד, יש להזיז את כל הרכב - דגמים חדשים יותר מצוידים בתאים הנעים עצמאית ללא קשר לזוית הרכב כולו).  בחורפים הקודמים הצליחו המפעילים לגרום להטיות בזוויות שיספיקו לעבור את החורף אולם התקיעה הארוכה בחול והמיקום הגיאוגרפי לא אפשרו לבצע זאת בחורף האחרון וכך ספיריט קפא.

מפת מסלולו של ספיריט. המספרים מציינים את היום במשימה. מקור: נאסא

רכב החלל ספיריט (הנקודה הלבנה) כפי שצולם מחללית המקיפה את מאדים. מקור: NASA

ספיריט אינו לבד על המאדים. בן הזוג שלו אופרטיוניטי ממשיך להיות חי ופעיל מאד, וגם זו הצלחה גדולה לאחר שבע שנים. אופרטיוניטי כבר עבר מרחק של 30 קילומטר! זהו מרחק עצום, והוא בדרכו לחקור את מכתש אנדוואר (עוד 4 קילומטר מגיעים - כנראה בעוד שנתיים). קצב התנועה היומי הממוצע הוא כ-100 מטר. למי שתוהה למה כל כך לאט, רכב החלל לא לוקח סיכונים אם יש בעיות, סטיות, או בורות, אין מי שיבוא לחלץ, והרכב עוצר ומחכה להוראות ממרכז הבקרה. גם במרכז הבקרה לפעמים לוקח זמן להחליט מה עושים, ולפעמים גם צריך לסוע אחורנית ולהתרחק מהיעד, וכמובן חשוב לזכור שתקשורת למאדים, לוקחת זמן, לפעמים עד 20 דקות לכל כיוון. כל הנתונים האלו מצביעים על קצב התנועה האיטי. בחורף, הרכב כמובן לא זז, הוא נמצא בתרדמת כשרק מערכות החיוניות ביותר שלו פעולות. עקב כך קצב התנועה הוא מאד איטי.

הרחבה (באנגלית) באתר יוניברס טודיי
צוות ספיריט מפרט את תחושותיו בסיום המשימה מאתר יוניבס טודיי
עמוד הבית של משימות מאדים באתר נאסא

היקום במשקפי תלת מימד

לאחרונה חולקו משקפי תלת מימד במסגרת התוכנית הישרדות. אכן מסתבר שלכל דבר יש שימוש, בעזרת משקפיים אלו תוכלו להינות מתמונות תלת מימד של היקום המפורסמות באינטרנט לרוב. להן חלק קטן מתמונות אלו. מקור כל התמונות מ-NASA.

השמש

השמש בתלת מימד

אסטרונואט בחלל

אסטרונואט בתלת מימד

אפולו 11

הנשר ממריא - מודול הירח של אפולו 11 ממריאה בחזרה מהירח

אפולו 12

אפולו 12 על הירח. ברק חללית SURVIVOR ששוגרה מספר שנים קודם

אפולו 17 ורכב הירח

רכב הירח של אפולו 17

אסטרואיד

אסטרואיד בתלת מימד

הירח
הערה: מבט ממשקפת איכותית ייתן תמונה הרבה יותר טובה.

ירח בתלת מימד. כמעט כמו המבט דרך משקפת איכותית

נוף מאדים

נוף מאדים בתלת מימד

גבעות על המאדים בתלת מימד

תצפית בכוכבי לכת

"אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ
עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת
צצים על כל גבעה" (שאול טשרניחובסקי)

במאמרנו זו בסדרת עין צופיה - אסטרונומיה בלי טלסקופ, נעסוק בכוכבי הלכת והתצפיות שאפשר לעשות עליהם ללא עזרים אופטיים. השיר בפתיחה מציין שבעה כוכבי לכת. הכוכבים בעולם העתיק חולקו לכוכבי שבת – כוכבים היושבים במקומם ונראים תמיד באותו מקום ביחס לשאר הכוכבים ולכוכבי לכת – כוכבים ההולכים בין כוכבי השבת. בעולם האסטרונומיה העתיק, כדור הארץ נמצא במרכז והוא עומד וסטטי. השמש והירח נספרו בין כוכבי הלכת מאחר והם זזים מיום ליום. בנוסף, כוכבי הלכת של העולם העתיק כוללים גם את כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי, סך הכל שבעה כוכבי לכת. כל כוכבי הלכת האלו זוהו לפני אלפי שנים ויש להם שמות עבריים המופיעים במשנה ובתלמוד.

שמותיהם העבריים של כוכבי הלכת כמעט מתבקשים מאליהם. כוכב חמה – הקרוב ביותר לשמש, נוגה – בגלל אורו החזק, מאדים – צבעו האדום, צדק – כנראה מהפסוק בתהילים: "צדק משמים נשקף", שבתאי – שבתאי היה הכוכב השביעי ולכן נקרא באותו שם של היום השביעי. בעברית נעשה גלגול מהמילה שבת למילה שבתאי.

כיום מערכת השמש כוללת שמונה כוכבי לכת. השמש והירח אינם נספרים והשלושה הנוספים הם ארץ, אוראנוס (התגלה ב-1781) ונפטון (התגלה ב-1846). שני האחרונים התגלו במאות השנים האחרונות ולכן גם אין להם שמות עבריים. לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית נערכה תחרות "כוכב לכת עברי נולד" בה ניתן להציע שמות עבריים לכוכבים אלו. לשמחתי הרבה אני אחד מהמציעים לשם אורון שהתקבל כשמו של כוכב הלכת אוראנוס.


כוכב לכת נוסף, פלוטו (התגלה והוסף לרשימת כוכבי הלכת ב-1930) הודח ממעמדו עקב כך שלא ענה על קריטריונים חדשים שנקבעו בועידה של האגודה האסטרונומית הבינלאומית בשנת 2006. הקריטריונים דרשו כוכב במסלול כמעט מעגלי ובמישור מסוים שהוא גדול מספיק מאובייקטים אחרים במסלולו.  פלוטו הוא כוכב קטן מאד, יש לו ירח כמעט בגודל זהה, מסלולו מוזר ביותר ולמעשה הוא אינו שונה מאובייקטים רבים אחרים הנמצאים בשולי מערכת השמש ואף גדולים ממנו. הכללתו של פלוטו ככוכב לכת הייתה מחייבת הכנסת לפחות ארבע גרמי שמים נוספים לאותה קטגוריה, למשל אסטרואידים ענקיים בחגורת האסטרואידים (וביניהם קרס ו-וסטה) שזכו בעבר למעמד של כוכבי לכת (כולל סימון והכנסה למפות אסטרולוגיות) אולם כיום לא נחשבים יותר ככאלו. ניתן לראות סיכום קצר בעברית בערך פלוטו בויקיפדיה העברית ובהפניות בסוף הערך.

למרות שכוכבי הלכת נראים כנקודות ובודאי שאי אפשר לראות עליהם פרטים בעין, יש אפשרות לערוך עליהם תצפיות מענינות. המאמר יתרכז בתצפיות אלו ובסופו יפורטו תצפיות נוספות הדורשות עזרים אופטיים.



תופעות כלליות לכוכבי הלכת
הדבר המשותף לכל כוכבי הלכת ושנתן להם את שמם הוא שהם אינם במקום קבוע בכיפת השמים. זו גם הסיבה שמפות כוכבים, אטלסים ופלניספירות לא מציינים אותם כלל, אלא רק במפות לתאריכים מסוימים. כדי לשים לב לתנועתו של כוכב הלכת יש לבצע תצפיות באפון רצוף במשך מספר לילות על מיקום כוכב הלכת בשמים ביחס לכוכבים אחרים ולראות את התזוזה היחסית ביניהם. ראייה של כוכבי לכת היא פשוטה וניתנת לזיהוי על ידי חיפוש כוכב בהיר שאינו מופיע במפות הכוכבים. הלוחות מציינים בדרך כלל באיזה קבוצת כוכבים נמצא כל כוכב לכת וקל למצוא אותם. עבור כוכב חמה, נוגה ומאדים זה דורש תצפיות רצופות במשך כמה לילות. בצדק התזוזה איטית יותר. צדק מסיים הקפה סביב השמש פעם ב-12 שנה ולכן הוא עובר מקבוצה לקבוצה בשמים פעם בשנה. כדי לראות את התנועה יש לצפות פעם בשבוע כאשר ההבדל כבר יהיה ניכר. בשבתאי התזוזה היא איטית אף יותר. שבתאי מסיים הקפה פעם ב-30 שנה וכדאי לצפות פעם בשבועיים/חודש ולראות תזוזה ניכרת.
אוראנוס ניתן לראייה בעין, אך הוא חיוור מאד, גם משך ההקפה העצום (84 שנה) לא מראה תזוזה ניכרת אלא בהפרש של חודשים ושנים. מסיבות אלו אוראנוס לא זוהה בעבר ככוכב לכת.

תנועה אחורנית
התופעה המשונה ביותר בתנועת כוכבי הלכת היא שתנועתם בשמים אינה אחידה. לעיתים נראה שהם נעצרים, זזים קצת אחורה, נעצרים שנית וממשיכים קדימה. שרטוט של תנועתם ייצור מעין מעגל בשמים. תנועה משונה זו היוותה בעיה רצינית לאסטרונומיה הקדומה שכן לא הייתה אפשרית להסבר כהקפה של עצם את כדור הארץ. הפתרון היה הסבר תנועה הכולל מספר מעגלים שבהם נע כוכב הלכת ומאפשרים תנועה כזו. בפועל התנועה נגרמת משילוב תנועותיהם של כדור הארץ וכוכב הלכת סביב השמש כך שמתקבלת אשלייה כאילו כוכב הלכת זז אחרונה על מנת לצפות בתנועה זו יש להצטייד במפת שמים, ולצייר את מיקום כוכב הלכת (בערך) ליד הכוכבים ולעקוב כל לילה. את המועדים בהם כוכב לכת עובר לתנועה אחורנית ניתן למצוא בלוחות שבאלמנך האגודה.  התמונה המצורפת מתארת היטב את התנועה לאחור של מאדים. תמונות וספות כדאי למצוא באתר APOD. יש להגיע לדף החיפוש ולחפש Retrograde motion. מומלצת במיוחד תמונה וסרט וידאו המראים את תנועתו של שבתאי בשמים במשך שלוש שנים!

תנועת שבתאי במשך שלוש שנים. מומלץ ללחוץ עת התמונה. התמונה של פיטר וינרויטר

הרחבה על תנועה אחרונית באסטרופדיה העברית.
תנועת כוכבי הלכת לא תמיד יוצרת מעגלים אלא צורות אחרות, וניתן לראות עוד הנפשה של התנועה,

התקבצויות
כל כוכבי הלכת נעים על אותו מישור שמימי. גם השמש והירח נעים על מישור זה שזכה לשם מישור הליקויים (אקליפטיק). קבוצות הכוכבים הנמצאות במישור זה נקראות גם גלגל המזלות. אלו הן 12 קבוצות שבהן השמש עוברת במהלך השנה. חוץ מעובדה זו אין בהן שום ייחוד לעומת יתר קבוצות הכוכבים בשמים. לכן כוכבי הלכת נמצאים לעיתים קרובות אחד ליד השני (מרחק של מעלות בודדות ואפילו פחות). התקבצות הינה מראה נעים מאד לעין. התקבצות של שני כוכבי לכת הינה נפוצה מאד, שלושה זה כבר מעניין וארבעה כוכבים ביחד זו חגיגה. לעיתים גם הירח מצטרף לחגיגה זו של התקבצות כפי שהיה לא מזמן בהתקבצות של הירח, נוגה וצדק. למידע אודות התקבצויות יש לעיין בלוחות.


התכסויות
אירוע נדיר יותר מהתקבצות הוא התכסות כאשר הירח מכסה את כוכב הלכת כך שלא ניתן לראותו. התכסויות הינן נדירות למדי, אך כשהן קורות זה אירוע מרתק שלמרות שאפשר לראותו בעין, מומלץ להצטרף לתצפית מאורגנת עם טלסקופים. מישראל היו ב-2006 שתי התכסויות, של נוגה ושל שבתאי.

נוגה דקות אחדות לאחר תום ההתכסות. שימו לב לצורתו של נוגה המראה שגם לכוכבי הלכת יש מופעים. צילום: גדי איידלהייט

פרטים אודות התכסויות מפורסמות באלמנך האגודה של יגאל פת-אל וגם ניתן לראותם בצורה נוחה במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א בלוח האירועים.


תופעות ותצפיות פרטניות
נגה וכוכב חמה
נגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת הנמצאים בין כדור הארץ לבין השמש ולכן מכונים כוכבי הלכת הפנימיים. מאחר והם תמיד קרובים לשמש, הם יראו או מיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה למשך שעות בודדות בלבד.
נוגה קל מאד לצפייה, הוא כל כך בולט שלא ניתן להתעלם ממנו. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים לאחר השמש והירח. למעשה הוא כל כך בהיר עד שבעין רואים אותו כמעין יהלום ולא כנקודה בודדת. כמו כן אורו חזק והוא יכול לגרום לצל.

נוגה כל כך בהיר שהוא הכוכב היחידי שניתן לראות באור יום מלא! הזמן המומלץ לביצוע תצפיות כאלו הוא כאשר נוגה בשיא המרחק (הזוויתי) מהשמש. יש לעמוד במקום בו השמש מוסתרת כדי לא להסתנוור מאור השמש וגם כדי לא להביט בה בטעות, ולחפש את נוגה בשמים. השיטה הטובה ביותר היא למצוא את היום שבו נוגה קרוב לירח (מופיע באלמנך האגודה), למצוא קודם את הירח ביום ואז לחפש לידו את נוגה. שימוש במשקפת יכול לעזור, אך שוב יש להיזהר שלא להביט בשמש.
שתי ההתכסויות הקרובות של נוגה בירח יתרחשו בישראל בשעות היום. יהיה ניתן לצפות בהן לפי ההסברים שהובאו לעיל. ההתכסות הקרובה היא ב-16/5/2010 וכשנה לאחר מכן ב-30/06/2011. מי שיוכל לראות דרך טלסקופ או משקפת המראה יהיה מרהיב אף יותר.

כוכב חמה קשה לצפייה הרבה יותר. הוא אינו בהיר כמו נוגה וגם הוא קרוב מאד לשמש. לכן צריך לצפות בו מיד לפני הזריחה או לאחר השקיעה כאשר האופק (מזרחי או מערבי) נקי מעננים ובהיר. אנקדוטות מעולם האסטרונומיה מספרות שאפילו קפלר או קופרניקוס לא ראו מעולם את כוכב חמה בעין עקב מיקומם בקוי רוחב גבוהים מאד.

בדומה לליקוי בו הירח נמצא בינו לבין השמש, ייתכנו מצבים בהם כוכב חמה ונוגה נמצאים בקו ראיה עם השמש. במצב זה הם מסתירים חלק קטן מאד מהשמש. בעין לא מורגש שום הבדל, אבל בטלסקופ שמש מיוחד אפשר לראות עיגול שחור הנע על פני השמש. מעברים של נוגה נדירים מאד והמעבר הבא יתרחש בשנת 2012 ואחריו לא יהיה מעבר במשך למעלה ממאה שנה. המעבר יראה מישראל מיד בזריחה כשהוא כבר באמצעו ולמשך כשעה. קומו מוקדם בבוקר, מיצאו מקום נקי מעננים הצופה מזרחה, וצפו במראה ייחודי זה. מעברים של כוכב חמה שכיחים יותר (פעם בשמונה שנים) אך פחות מרשימים עקב גודלו הקטן.

מאחר ושני כוכבי לכת אלו נמצאים ביננו לבין השמש, תמיד רק חלק מפניהם מחזיר אלינו אור. הדבר גורם לכך שהם יראו בטלסקופ כמו הירח ויהיו להם מופעים. אפקט מעניין הוא שככל שכוכב הלכת קרוב יותר לכדור הארץ המופע נהיה חסר יותר (אולם הכוכב גדול יותר), וככל שהמופע מתמלא כוכב הלכת מתרחק ויהיה יותר קטן. כוכב לכת מלא לא ניתן לראות מאחור והוא מול השמש (צופים מיומנים  מאד יכולים לנסות ולהתבונן עם טלסקופ. הצפייה הינה מסוכנת עקב הקירבה לשמש ולא מתאימה למרבית הצופים).

מאדים
התכונה המאפיינת ביותר את מאדים היא צבעו האדום. המרחק בין כדור הארץ למאדים משתנה מאד ויכול להגיע בין 60 מיליון קילומטר ל-360 מיליון קילומטר. במאדים כדאי לצפות (בעין וגם בטלסקופ) כשהוא קרוב. בעין יראה צבעו האדום בבירור ובטלסקופ יראו פרטים רבים על פניו. כאשר הוא רחוק, צבעו לא יהיה מרשים כל כך וגם בטלסקופים רגילים לא יראו כמעט פרטים עליו.

צדק ושבתאי
צדק ושבתאי הינם כוכבי לכת ענקיים. צדק הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים לאחר נוגה. בעין אפשר לראות איך בהירות צדק ושבתאי משתנה בהתאם למרחקם מכדור הארץ. יש לבדוק בלוחות מתי הם במרחק מינימאלי ולהשוות בהפרש של כמה חודשים. מעבר

צדק ושבתאי הינם אובייקטים מצוינים לתצפית עם טלסקופים. בצדק יראו את ארבעת הירחים הגדולים ואפשר לעקוב אחרי התנועה שלהם סביב צדק (כאשר לפעמים הם מטילים צל עליו או נעלמים מאחוריו). בשבתאי יראו הטבעות העוטפת אותו בצורה נהדרת ובנוסף ניתן לראות מספר ירחים.

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר גלגלים ומזלות מאת עידו יעבץ 

הרוח וההזדמנות – משימות גישוש למאדים

לאחר שכתבנו באופן כללי על כוכב הלכת מאדים, נעמיק יותר בשני רכבי החלל שנמצאים עליו כבר שש שנים.  הרכבים SPIRIT ו-OPPORTUNITY (להלן יקראו ספיריט ואופרטיוניטי) שוגרו בשנת 2003 (בהפרש של כחודש) ונחתו על מאדים לאחר כחצי שנה. שיגורים למאדים מתבצעים כאשר הארץ ומאדים בגיאומטריה המאפשרת מסלול קצר ביותר.

עדכון - פברואר 2019
משימת אופרטיוניטי הסתיימה לאחר שנסיונות ליצור קשר עם החללית לא צלחו במשך שמונה חודשים. סופת אבק כיסתה את התאים הסולאריים של החללית והקשר איתה אבד ביוני 2018. לאחר מאות ניסיונות תקשורת, לא הייתה ברירה אלא להודיע על סיומה המולצח של משימה אדירה זו.
משימת ספיריט הסתיימה כבר בשנת 2011.

הנה סרטון סיכום של נאסא:



וכעת למאמר המקורי:

הנה מפת המסלול. כדור הארץ מסתובב סביב השמש מהר יותר ממאדים ולכן צריך להגיע לעמדה שמאדים משיג במקצת את כדור הארץ. השיגור מתבצע לא לכיוון מאדים, אלא למיקום בו מאדים יהיה בעוד חצי שנה. שיגור ישיר למאדים יפספס אותו במיליוני קילומטרים.

מסלול השיגור מהארץ למאדים: NASA JPL

כדי להרוויח עוד זמן בדיקות וניסויים, הרכבים משוגרים עם תוכנה מינימלית ביותר. צוותי הפיתוח בכדור הארץ ממשיכים בבדיקות ופיתוח התוכנה ושולחים עדכון כשהרכבים על מאדים.
המשימה המדעית העיקרית של הרכבים הייתה לחקור את פני הקרקע של מאדים בנסיון לגלות מים. לשם כך הם מצוידים במעין מעבדה גיאולוגית ניידת המאפשרת להוציא חומרים מהאדמה ולחקור אותם באמצעות סנסורים שונים ומשונים. בנוסף מצוידים הרכבים המצלמה סטריאוסקופים (תלת מימידת) המדמה את מאדים כפי שיראה אותו בן אדם שנמצא שם.

חלק חיוני ברכבים, הם קולטי השמש. כידוע אין תחנות דלק או כח על מאדים והרכבים צריכים אנרגיה. מקור האנרגיה הזמין היחידי הינו אור השמש והרכבים מצוידים בקולטים. הרכבים צריכים אנרגיה לכמה מטרות, לתנועה, להפעלת המנועים, להפעלת המכשור ואמצעי התקשורת, ולחימום בחורף הקר של מאדים. קולטי השמש נתקלו בבעיות מרובות. סופות חול על המאדים לכלכו אותם מאד וגרמו להפקת אנרגיה פחותה (דבר דומה קורה לדודי השמש שלנו אחרי סופת אבק, מומלץ לשטוף את הקולטים ופתאום המים יהיו שוב רותחים). במצבים כאלו מערכות התנועה והמחקר מושבתות ורק המערכות החיוניות של החימום והתקשרות עובדות בהספק המינימאלי האפשרי. למרבה המזל רוחות אחרות העיפו את כל האבק והקולטים נהיו נקיים. בעיה נוספת קשה בקולטים היא שהם אינם מתכווננים ואינם יכולים לשנות זווית. לכן כדאי להגיע לקליטה מקסימאלית צריך כל הרכב לשנות מיקום ולצודד כלפי השמש. תמרונים כאלו עושים לקראת כל חורף, להגיע לזוויות שיאפשרו הפקת אנרגיה מקסימאלית. המחקר והתנועה ממשיכים בקיץ.

רכבי החלל MER ספיריט ואופרטיוניטי. מקור JPL NASA

הרכבים נעים לאט מאד. מטרים בודדים ביום. אחרי 6 שנים של פעילות אופרטיוניטי עברה פחות מעשרים קילומטרים. הסיבה לאיטיות היא זהירות. הרכבים נעים מעט, מצלמים את סביבתם, אולי מגלים אבן מעניינת ומתעכבים אליה כמה שבועות, ובעיקר מחכים להוראות מכדור הארץ. בגלל המרחק, הזמן התקשורת למאדים נע בין חמש לעשרים דקות לכיוון אחד, בארץ מנתחים את המצב ושולחים הוראות המשך וכך הלאה. לדוגמה כאשר הרכבים ניסו לרדת למכתש היה צורך בזהירות מרובה שלא יתהפכו או ידרדרו. והתהליך היה שכל פקודה מכדור הארץ גרמה לתזוזה של כסנטימטר בודד, והערכת מצב חדשה. לפעמים על כדור הארץ לא יודעים מה לעשות ולכן מנסים בשטח. יוצרים תבניות גבס וחול המדמות את מיקום הרכבים בצורה מושלמת ועושים ניסויים. לכן כל התקדמות היא איטית מאד.

אכן תקלות לא חסרות, תקיעה בחול (אין אפשרות להזמין גורר), מנועים שהתקלקלו, ועוד. עד היום הצליחו להתגבר על כל התקלות האלו, או לפחות לעקוף אותן (למשל לנסוע רק אחורנית...), אבל לפני כמה חודשים, ספיריט נתקע בצורה חמורה במיוחד ומאמצים לחלץ אותו במשך חצי שנה לא צלחו. לפיכך החליטו בנאסא להפוך אותו למעבדה נייחת ולא לנסות להזיז אותו יותר. לרוע המזל הרכב היה בזווית שלא מאפשרת לו לקבל מספיק אור שמש ולכן נעשו מהלכים במשך שלושה שבועות שגרמו לתזוזה של 34 סנטימטרים לצורך שיפור עמדות. ניתן לראות את התנועה בסרטון הבא.
מבחינת המשימה המדעית הרכבים הם הצלחה אדירה. המשימה תוכננה לשלושה חודשים בלבד, בשטחים מוגבלים והרכבים כבר שש שנים על מאדים, עברו מרחקים גדולים, חקרו מכתשים וגילו חומרים וסלעים שלא ידעו על קיומם במאדים.

מידע רב,משחקים לילדים וסרטוני וידאו נוספים ניתן למצוא באתר NASA מיוחד המוקדש לרכבים. אפיילו קומיקסים עשו עליהם:

רכב חלל זנוח. מקור XKCD

מאדים

כוכב הלכת המרכזי בשמים בלילות אלו הינו מאדים. מאדים הינו הכוכב הרביעי מהשמש ולכן הוא ממש שכן שלנו במרחב החלל. עכשיו כאשר צדק שוקע מוקדם ושבתאי זורח מאוחר, מאדים נמצא בשמים במשך כל שעות הלילה. במקרה או לא במקרה, בתקופה זו מאדים גם בקירבה מירבית לכדור הארץ, קירבה שלא תחזור אלא בעוד שנתיים.
הקירבה של מאדים הופכת אותו למאד נח לצפייה.
בצפייה בעין הוא בהיר מאד ואדום מאד. הוא גם נמצא באיזור שאין בו כמעט כוכבים נראים ומשייט בין שתי קבוצות כוכבים גדולות - תאומים ואריה. למעשה מאדים נמצא בקבוצת סרטן, אבל קבוצה זו חיוורת כל כך, שמהעיר לא נשאר לה כל זכר ורק ממקומות חשוכים אפשר לראות אותה.
הקירבה עושה את מאדים גם ליותר גדול. לעין רגילה זה מתבטא בבהירות הגבוהה שלו וגם בצבע האדום שניתן לראות בקלות ללא שום אמצעי עזר.
בשימוש בטלסקופ הצבע האדום בולט מאד ובהגדלות פי 100 ומעלה, אפשר להתחיל לראות פרטים על מאדים. איכות הפרטים תלויה מאד בגודל הטלסקופ ובאיכות השמים. בפרט אפשר לראות את כיפת הקרח שלו.
הקוטב הצפוני במאדים מכוסה שכבת קרח (לא קרח מים, אלא קרח יבש של פחמן דו חמצני CO2), ובטלסקופ היא תיראה לבנה.
הנה דוגמה מצוינת  שצולמה על ידי ריצ'רד בוסמן.

לאתר הבית של הצלם.

טלסקופים גדולים ואיכותיים יותר יראו פרטים נוספים על מאדים.
מאדים נמצא כעת בתנועה אחורנית. הוא זז בכיוון ההפוך מהכיוון הרגיל שלו ונע כל יום מערבה במקום מזרחה. הוא מתקרב כל יום לפולוקס (אחד משני הכוכבים הבהירים בקבוצת תאומים). תצפית במאדים מדי יומיים בחודש הקרוב תוכל להראות את זה בקלות. התזוזה תהיה ניכרת. כיום המרחק בינהם הוא כ-20 מעלות שיקטן עד כדי 5 מעלות בלבד.
מאדים שוקק חיים (אלקטרוניים). על המאדים יש שני רכבי סיור - SPIRIT ו-OPPRTUNITY. רכבי סיור אלו תוכננו במקור לשלושה חודשים אבל פעילים כבר למעלה מחמש שנים תוך התגברות על תקלות מכניות, סופות חול, חורפים קשים וקרים ועוד ועוד... אחד מהם כרגע קצת תקוע ונעשים מאמצים גדולים לחלצו, ועדיין הם מגלים תגליות חדשות.
נחתת החלל פיניקס נמצאת על המאדים. הנחתת שוגרה בשנה שעברה, גילתה שיש מים על המאדים ועמדה בכל יעידה בהצלחה. הנחתת שוגרה לאיזורים צפוניים ולא אמורה לשרוד את החורף על המאדים (הטמפרוטרה היא 110- מעלות, קור שגורם לסיליקון להיסדק). בימים אלו מאזינים המדענים לחללית לראות אם יש לה אותות חיים.
גם מסביב למאדים יש חלליות המצלמות תמונות מדהימות של פני השטח ומשמשות לתקשורת בין כל מה שנמצא על השטח לבין כדור הארץ.

תמונות נוף ממאדים

מאדים הינו יעד אטרקטיבי להתיישבות בחלל. יש לו אטמוספירה המכילה כמויות גדולות של CO2 ויש עליו גם מים. אפשר לשתול שם מעט צמחים, שינצלו את הפחמן הדו חמצני, יגדלו ויפלטו עוד חמצן לאטמוספירה. בתהליך של מאות שנים, כמות החמצן באטמופסירה תעלה בצורה ניכרת, כמו כן האטמוספירה עצמה תתעבה וכך כוכב הלכת עצמו יתחמם קצת יותר. החום יאפשר למים על מאדים להיות במצב נוזלי, מצב חיוני לקיומם של חיים.במעמקי מאדים יש מקורות של אנרגייה תרמית והמדענים מחפשים סימנים נוספים לחומרים אורגניים ובקטריות שיש עליו. ולכן האפשרות של הפיכת מאדים למקום התיישבות של בני אדם היא ריאלית למרות שהיא תיקח כמה מאות ואלי אלפים של שנים (זמן ארוך לאנושות אולם זמן קצר מאד בחיי כוכבים)
צאו החוצה ותהנו להתבונן במאדים.

מאמרים לקריאה נוספת:
משימות ספיריט ואופרטיוניטי למאדים
ספיריט הגיעה לסוף הדרך


The article has an English translation