המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
החלל כבר הפך לזירת קרב, ואחד מכלי הנשק שמעצמות בוחנות הוא לוויינים/טילים שמטרתם להשבית לוויינים אחרים. סוג של כיפת ברזל, אבל בגבהים. כל מעצמות החלל כבר עשו כאלו ניסויים, ומי שהצטרפו "לחגיגה" עכשיו הם ההודים, בניסוי מתאריך 27/3/2019 בו השמידו לווין שלהם בגובה 280 קילומטרים.
הנה סרטון המדגים מה קורה לאחר ניסוי כזה:
לניסויים כאלו ישנם השפעות שליליות ביותר. כמו בסרט גראביטי, הפיצוץ יוצר ערימות של זבל בחלל. במקום לווין אחד, יש עכשיו אלפים רבים של שברים ורסיסים בגדלים שונים, ורק אחרי הגדולים מהם בכלל ניתן לעקוב. החלל התמלא בעוד כמות עצומה של זבל. ההודים אולי שיערו שרוב השברים ייפלו לאטמוספרה ויישרפו שם, אבל זה לא הולך לקרות והסיבה היא - השמש.
אנחנו כבר זמן רב במינימום סולרי, אין כמעט כתמי שמש. בתקופה כזו השכבות העליונות של האטמוספרה מתקררות, האטמוספרה עצמה מתכווצת, וכתוצאה מכך גם בגבהים נמוכים יחסית של כ-300 קילומטרים, כוחות הגרר, חיכוך, שאמורים להאט את השברים ולגרום להם ליפול ולהישרף, חלשים הרבה יותר, מה שאומר שהשברים ימשיכו להיות בחלל עוד הרבה זמן.
תחנת החלל משייטת בגובה של כ-400 קילומטרים, ולכאורה אפשר לחשוב שאין בעיה, אבל זה לא נכון. קודם כל, ענני שברים כאלו יכולים לסכן גם משימות אספקה לתחנת החלל, אבל מעבר לכך, מסלול הלוויין המקורי שהושמד, הוא אליפטי, ונקודת השיא שלו גבוהה יותר מארבע מאות קילומטרים. חוקי הפיזיקה מחייבים שענן השברים ינוע, פחות או יותר, באותו מסלול, ולכן השברים יגיעו גם לגובה של תחנת החלל הבינלאומית.
ראש נאסא התייחס לנושא בשיחה פתוחה (Town hall meeting). ראו בסרטון הבא (החל מ7:40 אבל גם שאר הסרטון מעניין)
הגרף הבא מגיע מאתר של ממשלת אוסטרליה ומראה את אורך חיי הלווין, לפי הגובה בו הוא נמצא (מתייחס ללוויין במשקל מאה קילוגרם, לחלקיקים קטנים יהיה אורך חיים גדול יותר). הפס הצהוב הדק מראה את חיי הלווין כאשר השמש במקסימום סולרי. הפס העבה, כאשר השמש במינימום כמו עכשיו, ונראה בבירור שמשך הזמן גדול בהרבה.
לסיכום - זיהמנו כבר את היבשה, האוויר והים, לפחות נשאיר את החלל נקי.
אם עברתם בשנים האחרונות בנתב"ג ראיתם דגם של חללית שאפשר היה להצטלם לידו. זוהי החללית הישראלית הראשונה לירח ועכשיו יש לה גם שם. לפני כמה חודשים התבקש הציבור להשתתף בהצבעה על שם החללית של חברת SpaceIL, החללית הישראלית הראשונה לירח. הוצעו כמה שמות, אבל השם שבלט מעל כולם, היה בראשית ואכן השם שנבחר, כי באמת אין שם יותר מתאים.
ראשית הסיפור בתחרות LUNAR XPRIZE של חברת גוגל שהציע פרס של כמה מיליונים לעמותה פרטית, שאינה נתמכתבידי ממשלה, שתצליח לבנות ולשלוח חללית לירח. שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי הרימו את הכפפה, הקימו את עמותת SpaceIL, גייסו תורמים, תכננו תוכניות, מצאו מומחים בכל התחומים הנדרשים והצליחו להפוך חלום למציאות.
הצוות
ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע הערב (ה') בשעה
17:17 את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- "לכידת
הירח". התמרון אפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף
אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
בשעה
17:18 החלו מנועי החללית לפעול במשך כ- 6 דקות וביצעו האטה של כ-1000 קמ"ש
ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח במהירותה של
בראשית. התמרון בוצע כאשר ישנה תקשורת מלאה עם החללית והאינדיקציות שהתקבלו בחדר
הבקרה בזמן אמת תואמות את המסלול המתוכנן. בשבוע הקרוב, הצפוי להיות שבוע
אינטנסיבי בפעילות הנדסית יתקיימו מספר רב של תמרונים, ממסלול אליפטי אל מסלול
מעגלי בגובה 200 ק"מ מעל הירח, שמטרתם, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה
האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב"ים הרוגע" ב 11/4 בערב.
התמרון הכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה
הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק"מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק"מ.
בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות
ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
3/4/2019 - לקראת תמרון הלכידה
*"לכידת הירח" – התמרון המכריע של החללית "בראשית"*
*הצלחתו של התמרון תקבע את גורל הצעד ההיסטורי- נחיתת חללית ישראלית על הירח*
*התמרון יתקיים מחר יום ה' בשעה 17:15 אחה"צ*
הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית יבצע מחר (ה') את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- "לכידת הירח". התמרון יאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ. בתחילת השבוע הגיעה החללית בפעם האחרונה לנקודה הקרובה ביותר לכדור בארץ בהקפה האחרונה סביבו– 1,700 ק"מ בלבד ומשם המשיכה בדרכה לנקודת המפגש עם הירח בטווח 400 אלף ק"מ.
בשונה מתמרונים שבוצעו עד כה- בהם הופעלו מנועים על מנת להאיץ את מהירותה של החללית, כעת הפעלת המנועים תתבצע בכדי להאט את מהירותה של בראשית ולאפשר לירח ללכוד אותה. האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח.
אם ההאטה לא תתבצע כראוי, החללית עלולה לברוח מכוח הכבידה של כדור הארץ והירח ולהיכנס אל מסלול אחר לא רצוי מסביב לשמש, ובכך המשימה תבוא אל סופה.
הצלחתו של התמרון יכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק"מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק"מ. בשבוע שלאחר הלכידה יבוצעו מספר תמרונים בכדי להקטין את ההקפות סביב הירח ממסלול אליפטי אל מסלול מעגלי בגובה 200 ק"מ מעל הירח. בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
מטרת התמרונים לאחר לכידת הירח, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב"ים הרוגע" ב 11/4 בערב.
סיכום ביניים – מסעה של "בראשית" עד לכידת הירח:
• עד כה בוצעו 7 תמרונים
• החללית עברה כ- 5.5 מיליון ק"מ במצטבר בכל הקפותיה וצפויה לעבור עוד כמיליון ק"מ בהקפות סביב הירח.
• סה"כ בוצעו 12.5 הקפות סביב כדור הארץ (7 הקפות במסלול בגובה 70,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 131,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 265,000 ק"מ ו 1.5 הקפות במסלול בגובה 410,000 ק"מ).
• כמות הדלק שנוצלה עד כה כ- 80 ק"ג.
סה"כ נרשמו שתי תקלות עיקריות עליהן התגבר הצוות ההנדסי האחת בעוקבי כוכבים אשר סונוורו מהשמש יותר ממה שנצפה והשניה אתחולים לא רצויים במחשב המשימה.
סרטונים:
הסברים:
הדגמה של המסלול:
2/4/2019 - עוד תמרון מוצלח ותמונה מקרוב של כדור הארץ
דוח מסע לירח #7
היום בשעה 9:00 ביצעה "בראשית" בהצלחה תמרון נוסף שמטרתו- התאמה מדויקת של מועד המפגש עם הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע את התמרון שבמהלכו פעלו המנועים במשך כ 72 שניות. הצוותים בודקים את תוצאות התמרון כדי לדעת אם יידרש תמרון התאמה נוסף לפני תמרון "לכידת הירח".
ביום חמישי הקרוב תפגוש החללית את הירח ותבצע את תמרון "לכידת הירח", תמרון מורכב שמטרתו להילכד על ידי כוח המשיכה של הירח ולהתחיל בהקפות סביבו לקראת נחיתה.
כמו כן, אתמול בשעות הצהריים עברה "בראשית" בפעם האחרונה בקרבת כדור הארץ במרחק של 1,700 ק"מ והצוות ההנדסי הצליח לצלם תמונה נדירה של כדור הארץ ממרחק של כ-16,000 ק"מ בלבד. בתמונה ניתן לראות את חצי האי ערב וצפון מזרח אפריקה ואת ענני הגשם של אתמול המסתירים את ישראל.
עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית נערכות לתמרון "לכידת הירח" על ידי תרגול תרחישים שונים, ביצוע סימולציות ובדיקות מעמיקות במעבדה ההיברידית.
כדור הארץ ממרחק של כ-16,000 ק"מ בלבד. - בראשית
5/3/2019 - סלפי בחלל
תמונת סלפי של החללית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א
17/2/2019 - יש שעת שיגור 22/2/2019 03:45 (הלילה בין חמישי לשישי)
תאריך השיגור מתקרב ויש גם תאריך מיועד לנחיתה (שכמובן עשוי להשתנות) 11/4/2019. תגידו לי, מי נוחת על הירח שבוע לפני פסח, באמצע הניקיונות?
המידע על השיגור באדיבות SPACEIL והתעשייה האווירית
תהליך השיגור
מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 בשעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה. כ- 32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, אנו מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ.
האתגרים העיקריים במסע לירח
חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח - שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר - הנחיתה רכה על הירח.
מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם
החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.
15/1/2019 - החללית נארזת במכולה מיוחדת.
החללית נארזה לקראת משלוח לארצות הברית. שימו לב לשלט חללית לפניך. נראה לי אני מכין לעצמי סטיקר כזה ומדביק לפגוש. הסרטון באדביות תעשייה אווירית.
17/12/2018 - הנכסת קפסולת הזמן ופירדה מהחללית
לפני שנמשיך בתיאור החללית והטקס שהרחש היום, הערב התבשרנו לצערנו הרב על פטירתה של רונה רמון. מייסדי העמותה אמרו כל הזמן כי האיש שהיווה את ההשראה בשבילם היה אילן רמון ז"ל האסטרונאוט הישראלי הראשון. רונה רמון פעלה רבות להנצחת זכרם של בעלה ובנה ותרמה המון לקידום החינוך המדעי בישראל, באמצעות קרנות, מלגות וכנסים חינוכיים. פועלה המבורך מהווה השראה לכולנו.
חללית בראשית - SpaceIL
גם צוות אפולו 8: ביל אנדרס, פרנק בורמן וג'ים לוואל, הקריאו את פסוקי פתיחה של ספר בראשית, כאשר היו האנשים הראשונים שיצאו הרחק מכדור הארץ וראו את כולו במו עיניהם.
הרכבת החללית הושלמה, ובדיקות מחמירות בתא ואקום ובתא על קולי, בדיקות שנועוד לוודא שהחללית תעמוד בעומסים של השיגור והמסע הושלמו.
הבדיקות בתא הואקום נועדו להבטיח שבמסע לירח הכל יתפקד כשורה.
החללית מוכנסת לתא ואקום. קרדיט: תעשייה אווירית
ובדיקה לא פחות חשובה היא בתא על קולי, תא המדמה מה קורה לחללית ברגע שהיא עוברת את מהירות הקול בשיגור.
החללית בתא על קולי. קרדיט: תעשייה אווירית
נשארו רק בדיקות אחרונות ואז היא תיארז ותישלח במטוס לפלורידה להמתנה לשיגור לירח.
אמנם נראה שהיעד של הגעה לירח נכבש כבר לפני שישים שנה ומה הרבותא לשלוח חללית לירח, אולם פרוייקטים אלו הם תמיד מסובכים במיוחד שאין ממשלה עתירת תקציבים העומדת מאחוריך. עובדה שרק שלוש מדינות: ארצות הברית, ברית המועצות וסין עשו זאת, והחללית הישראלית היא הקטנה והקלה מכולן.
התחרות של גוגל הסתיימה מבלי שקבוצה כלשהי עמדה ביעד, אולם הקבוצה הישראלית לא הרימה ידיים, המשיכה לגייס תרומות ולבנות את החללית, לחתום על חוזה שיגור ולמעשה לממש את החלום.
יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי עם קפסולת "הזמן"
ביום שני 17/12/2018 התקיים טקס הכנסת "קפסולת הזמן" לחללית. קפסולת הזמן היא למעשה דיסק מידע, סימבולי באופיו. והנה הרשימה שנמסרה לנו מ-SpaceIL :
מאגרי מידע כתובים כמו כרכי אנציקלופדיות ומילונים ב-27 שפות, כסמל למידע שנצבר על ידי האנושות כולה.
סמלים לאומיים ומסורתיים- כמו מגילת העצמאות, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, ספר התנ"ך ועוד.
מאגר מידע תרבותי– שירים ישראלים, דמויות תרבויות מובילות ספרי אומנות, וספרות ישראלית ספרי מדע, תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם ועוד.
מידע אינפו- גראפי של מדינת ישראל הכולל מפות, תמונות נופי הארץ ועוד.
מידע אודות עמותת SpaceIL האנשים הפועלים בה ופעילותה החינוכית.
תיעוד המשימה מתחילתה הכולל שרטוטים מקוריים של החללית, נתונים ומידע כיצד נבנתה, המשימה המדעית ועוד.
"בחירת הקהל" – תמונות וקבצים שנאספו לאורך השנים בפעילויות פומביות רבות שנעשו יוזמת העמותה דוגמת "סלפי לצד דגם החללית בנתב"ג", ילדים מציירים לירח ועוד.
ספר ילדים בהשראת המשימה לירח.
במבט מקרוב אפשר לראות את הצריבות העדינות על הדיסק אבל לקרוא ממש מה כתוב שם צריך כבר מיקרוסקופ
קפסולת הזמן
הנה סרטון קצרצר של רגע הכנסת הקפסולה לחללית:
אם תגיעו פעם לירח ולא יהיה לכם מה לקרוא, כדאי שתהיה קרוב לחללית בראשית. החללית צפויה הלנחית רכב טקן על הירח שיטייל מעל ויצלם.
סלפי גרוע במיוחד ליד הדגם בנתב"ג. נקווה שאותו לא שלחו בקפסולה....
לחללית מחכה עוד מסע ארוך. המסע לירח יקח כחודשיים. למה צריך כל כך הרבה זמן? המסלול די מסובך. אם אתה מעצמה או ממשלה ויש לך הרבה מאד כסף, אתה בונה טיל גדול ועוצמתי ומשגר אותו ישר לירח ומגיע תוך ימים בודדים. אבל אם אין לך הרבה כסף ובטח שלא טיל גדול, אתה צריך לבחור במסלול חסכוני.
החללית משוגרת על טיל של חברת SpaceX כמטען משני. המטען הראשי הוא לווין תקשורת וזה כבר טוב כי מגיעים למסלול GTO ואפילו ממשיך עוד קצת מעבר לו וכך בראשית מתחילה מנקודת קפיצה גבוהה יחסית. בניגוד ללויין תקשורת שמוצב בנקודה קבועה ומסלול מעגלי, לבראשית יהיה מסלול אליפטי, שהקצה הקרוב שלו, קרוב לכדור הארץ.
לאט לאט, בהפעלה מבוקרת של מנועי החללית, המסלול יתרחב עד שהקצה הרחוק של המסלול האליפטי יהיה קרוב למסלול הירח. בשלב זה מגיע חלק סבוך במיוחד, יש להאט את החללית כך שתילכד בכוח המשיכה של הירח ותעבור לחוג סביבו ולא סביב כדור הארץ. זה שלב לא פשוט וקריטי בתוכנית. לאחר מכן בהוראה מכדור הארץ יחל שלב הנחיתה שכולל עוד האטה, נפילה אל הירח ובלימה מדורגת עד לנחיתה. כפי שהבנתם, פשוט וקל זה לא יהיה. במחללית הותקנו מצלמות ואנחנו צפויים לקבל תמונות מהשלבים השונים.
בראשית ואני
פעילות העמותה אינה רק בחלל אלא גם בחינוך ועידוד תלמידים להיכנס לתחומי הטכנולוגיה. פעילי החברה העבירו הרצאות וסדנאות באלפי כיתות, וההתרגשות לקראת שיגור החללית יעצימו רבות גם פעילויות אלו. נראה ששלושת "המשוגעים לדבר" הולכים לסחוף איתם את המדינה כולה.
כתבנו לפני שבועיים על צילום פרוגרס ואלכסנדר גרסט (התותח!) עשה זאת שוב והפעם צילום של שיגור סויוז עם שלושה אסטרונאוטים. תאריך השיגור 3/12/2018 וזה השיגור הראשון לאחר ששיגור קודם נכשל והצריך חזרת חירום לכדור הארץ.
והנה הצילום הראשון של גרסט השיגור הוא שיגור של חללית אספקה מסוג פרוגרס שבוצע מבייקנור קזחסטן, באמצעות טיל סויוז בתאריך 16/11/2018.
שיגור חללית פרוגרס כפי שצולם מתחנת החלל. קרדיט: NASA/ESA
החללית נשאה מטען של 2564 קילוגרם, מתוכם 750 ק"ג של דלקים, 75 קילו חמצן ו-440 ליטר מים ומגיעה למהירות של 28800 קמ"ש.
האסטרונאוט הגרמני אלכסדנר גרסט צילם את כל השיגור באמצעות מצלמה ואינרוולומטר שצילם כל כמה שניות, בדיוק כמו שעושים בכדור הארץ.
השיגורים עצמם מתבצעים תמיד כשתחנת החלל סמוכה לאתר השיגור, בסופו של דבר החללית האספקה צריכה להגיע לתחנת החלל וכדאי לשגר כשהמרחק קצר, אבל הצילום דורש זמן, וזמנם של אסטרונאוטים הוא יקר ומתוכנן בקפידה. לוחות הזמנים הפעם אפשרו את הצילום. קצב הצילום הוא בערך במהירות של פי 8-16, כלומר 2 עד 3 תמונות בשנייה. הסרטון כולו מציג כרבע שעה ובמהלכו רואים יפה גם את היפרדות השלבים השונים של הטיל במקומות הבאים.
00:07 - ניתוק המאיצים
00:19 - ניתוק השלב המרכזי (נראה מעולה בסרטון)
00:34 - השלב המרכזי נשרף באטמוספרה של כדור הארץ (מתחיל להישרף)
00:34 - חללית פרוגרס מתנתקת מהטיל ונכנסת למסלול סביב הארץ, מסלול החופף את זה של תחנת החלל כך שבסוף היא תשיג אותה ותתחבר אליה, מה שהפעם קרה לאחר כיום וחצי.
הנה הוידאו. מומלץ לצפות כמה פעמים על מנת לראות את כל השלבים שצוינו למעלה (וכדאי גם להאט עוד יותר את הסרטון).
מאז ומתמיד חלם האדם להגיע לשמש והאגדה על איקרוס ודדלוס שעשו להם כנפיים ועפו כמעט עד השמש, ידועה בכל העולם. כעת, האדם מגיע לשלב חדש ומצליח להגיע לשמש, קרוב מאי פעם, מרחק נגיעה, הושט היד וגע בה.
משימת פארקר שוגרה לשמש בתאריך 12/8/2018. מטרת המשימה היא לחקור את השמש, ובפרט את שכבות האטמוספירה התחתונה שלה, הכרומוספירה, מתוך רצון להבין את המנגנונים הגורמים לרוח השמש, שטף מהיר של חלקיקים אנרגטיים שמגיע גם לכדור הארץ.
למשימה מאפיינים מיוחדים. היא נקראת על שמו של מדען שעדיין בחיים, יוג'ין פארקר, שחוקר במשך עשרות שנים את רוח השמש, וגם טבע את המונח. מהי בכלל רוח השמש, למה חשוב לחקור אותה, איך לא נשרפים כל כך קרוב לשמש, ולמה זה יקח שבע שנים? על כל השאלות האלו נענה אי"ה בסדרה של מאמרים קצרים וממוקדים ואתם מוזמנים להציע שאלות נוספות. מאמר זה יתרכז בפרט אחד מרתק הנוגע למשימה, המהירות של החללית.
חללית פארקר. תמונה: נאסא
החללית תגיע למרחק זעום של 6 מיליון קילומטרים מהשמש בלבד. המרחק הקרוב ביותר עד עתה שחללית הגיעה אליו היה 42 מיליון קילומטרים, ואולי הפרט הכי מדהים, הוא שמהירות החללית תגיע למספר המטורף והבלתי יאמן של כ-720,000 קילומטר לשעה או מאתיים קילומטרים לשנייה.
כמו רבים, כשראיתי את הנתון הזה הייתי בטוח שהתבלבלו באיזה אפס, זו מהירות פנטסטית ובלתי נתפסת. מתל אביב לחיפה ובחזרה בשנייה אחת. שום אוביקט שנבנה בידי אנשים לא הגיע למהירות כזו, אז מה הסוד. איך מגיעים למהירות כזו?
הפיזיקה פשוטה. כדי להגיע למהירות גבוהה צריך להאיץ חפץ ממנוחה והמהירות תלך ותגדל. כך הואצו החלליות הראשונות לירח ולמאדים. היה צריך טיל מספיק גדול שיכול להביא את החללית למהירות הדרושה. אבל כאשר רוצים להגיע רחוק יותר הכוח הדרוש להאצה למהירות כזו הוא מעל ומעבר לכל הטילים הקיימים כיום. וגם אם זה היה אפשרי, משקל הטיל וכמויות הדלק היו גדולים ויקרים מדי. יש שיטות אחרות להאצה, מנועי יונים למשל, או אפילו האצה באמצעות פיצוצים אטומיים. רעיונות מרתקים שאולי פעם נכתוב גם עליהם, אבל לא רלוונטים למשימה זו.
חללית פארקר. תמונה: נאסא
השיטה השנייה היא לתת לטבע לעשות את שלו. מעבר נכון ליד כוכבי לכת יכול לנצל את כוח הכבידה שלהם להאצה או האטה (תלוי באיזה כיוון עוברים על ידם) של החללית. תחשבו שאתם הולכים בקצב איטי ליד קרוסלת ענק שתופסת אתכם תוך כדי שהיא מסתחררת לה במהירות ואחרי רבע סיבוב עוזבת אתכם (תוכלו לראות משהו דומה לתהליך זה בסרטים מצוירים), במהירות הרבה יותר גדולה ממה שהתחלתם. תהליך זה נקרא אפקט המקלעת Slingshot, והוא מבוצע כאשר רוצים להגיע לכוכבי לכת רחוקים יותר ומחוץ למערכת השמש. חלליות וויאג'ר עשו זאת בהצלחה תוך שימוש בכוכב הלכת צדק ואחרים. לשיטה זו יתרונות - צריך פחות דלק וכך אפשר לשגר מטען גדול יותר. לשיטה גם חסרונות: המסע לוקח יותר זמן, וצריך לתזמן אותו בתיאום עם כוכבי הלכת המאיצים. אי אפשר לשגר מתי שרוצים. בכל אופן, אין כיום הרבה ברירות אחרות וכל המשימות הרחוקות (ומשימה לשמש נחשבת רחוקה) משתמשות בטכניקות אלו. לפעמים אפילו כדור הארץ משמש כמאיץ.
אז מי יעשה לנו את העבודה בחללית פארקר? התשובה היא כוכב הלכת נוגה. אבל כמובן שלנוגה אין שום אפשרות להאיץ חללית למהירויות מטורפות כאלו. אפילו לצדק אין. בשביל זה צריך משהו מאסיבי וגדול במיוחד. השמש עצמה היא זו שתעשה את רוב העבודה השחורה. חלון השיגור נקבע עכשיו בשביל שהחללית תגיע לנוגה, כאשר נוגה במרחק הגדול ביותר מהשמש (והקרוב לארץ) באוקטובר הקרוב.
המסלול של פארקר מיוחד במינו במידת האקסצנטריות שלו. כל המסלולים של כוכבי לכת ושל חלליות הם אליפטיים וככל שהאקסצנטריות גדולה יותר, המסלול פחות דומה לעיגול (המרחק בין המוקדים וההפרש באורכי הצירים גדול יותר). כבר המסלול הראשוני של פארקר מכוון להיות אליפטי מאד. כאשר בנקודה הקרובה ביותר לשמש המרחק יהיה כמה עשרות מיליוני קילומטרים, ובנקודה הרחוקה ביותר הוא יעבור את מסלול נוגה.
לחללית מתוכננות 25 הקפות של השמש כאשר מפעם לפעם היא תעבור ליד כוכב הלכת נוגה בקצה הרחוק של מסלולה. בכל פעם שזה יקרה, החללית תשנה מעט את פרמטרי המסלול שלה (בגלל כח המשיכה של נוגה), כך שנקודת הפריהליון, הנקודה הקרובה ביותר במסלול לשמש, תהיה כל פעם קרובה יותר לשמש. כמובן שגם המעבר על יד השמש ישפיע כל פעם על המסלול ויהפוך אותו לעוד יותר אליפטי ועוד יותר מהיר.
מכאן גם מגיעה המהירות העצומה של החללית. מהירות זו תושג באמצעות כח הכבידה של השמש עצמה. אלו הם חוקי קפלר הידועים. ככל שהגוף קרוב יותר לשמש במסלולו הוא נע מהר יותר (ניסוח חופשי ופחות מדויק של החוק הקפלריאני). גם כדור הארץ משנה את מהירותו במהלך השנה אבל ההבדל קטן, כי מסלולו כמעט עגול. החללית תנוע במהירות עצומה זו רק כאשר היא קרוב לשמש, וליד נוגה המהירות תהיה קטנה בהרבה (את הפרט הזה פחות מציינים בפרסומים. למרות שאין בהם שום דבר שגוי, בהחלט אפשר להבין בטעות כי המהירות הגבוהה היא מהירות קבועה לאורך המסלול).
בתרשים הבא ניתן לראות את כל ההקפות של החללית בשבע השנים הבאות (התאריכים מעודכנים להצעה המקורית ולא לתאריך השיגור בפועל, הבדל של 12 יום), שימו לב שלאחר כל הקפה או שתיים משך ההקפה מתקצר כלומר החללית נהיית מהירה יותר. שימו לב לשינוי בנקודת A - אפהיליון ו-P פריהליון, הנקודות הרחוקות והקרובות ביותר לשמש. בהקפה הראשונה, החללית תגיע עד מרחק של כשלושים מיליון קילומטרים מהשמש. בהקפה האחרונה, היא כבר ממש תגרד את השמש. מה יהיה אחרי ההקפה ה-25? לא ידוע, ייתכן שהחללית תמשיך במסלול וייתכן שבסופו של דבר תתרסק לתוך השמש.
לא לחינם נקרא התמרון, תמרון המקלעת, בדיוק כמו אבן קלע אותו מסובבים מעל הראש פעם ועוד פעם ועוד פעם עד להשגת המהירות הגבוהה, כך החללית סובבת את נוגה והשמש פעם ועוד פעם ועוד פעם, וגם נהיית מהירה יותר וגם מגיעה קרוב יותר.
בהצלחה פארקר, נחכה למפגש הראשון עם נוגה, בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר הקרוב.
חללית קאסיני נמצאת כבר שנים רבות מסביב לכוכב הלכת שבתאי. הדלק אוזל והמשימה מתקרבת לסיומה הבלתי נמנע. בכדי לסיים את המשימה כמו שצריך ועם גרנד-פינלה שייזכר עוד שנים רבות בנאסא, הוחלט להטיס אותה ישירות לתוך שבתאי!
בפעולה חריגה זו מרוויחים שני דברים - חקר האטמוספירה העליונה של שבתאי (למשך זמן קצרצר אמנם, אבל בכל זאת משהו) והסרת החשש שהחללית תתרסק על אחד מירחי שבתאי ותזהם אותו בחומר ביולוגי ארצי (תתפלאו כמה זמן חיידקים ושאר מרעין בישין יכולים להחזיק מעמד בחלל).
סוף המשימה: 15/9/2017 14:54 שעון ישראל.
זה הסוף. משימת הגראנד פינאלה הוכתרה בהצלחה. נאספו תמונות קרובות מאד לפני האטמופסירה ובתוך הטבעות הפנימיות. לא היו התנגשויות עם חלקיקים מהטבעות ולא שינויי מסלול רציניים. נותרה רק הכניסה לאטמוספירה עצמה. קאסיני תמשיך לאסוף מידע בשלבי החדירה לאטמוספירה של שבתאי וגם לנסות לשדר אותו, אולם הכניסה מהירה ואלימה ולא בטוח שנצליח לקלוט משהו על כדור הארץ. לאחר כמעט עשרים שנה מהשיגור, משימת קאסיני תסתיים.
הנה הסרטון האחרון מ-JPL.
5 אפריל 2017
זה הזמן לרומנטיזציה. נאסא שחררו את הסרטון הבא, והשמועות אומרות שאנשי המשימה לא הצליחו להסתיר את הדמעות. האמת לאחר עשרים שנה אני מסוגל להבין אותם. צפו ותהנו/
השלב הבא הוא ב-22 באפריל. מעבר קרוב ליד טיטאן ינצל את הגרביטציה שלו לשינוי המסלול ולהתחלת המסלולים מגרדי הטבעות. שלב זה ינצל כמעט שליש מכמות הדלק שנשארה. כרגע ההערכות הן שנשארו 36 ק"ג הידראזין בלבד במכילים המדחפים ואפילו פחות מכך במנוע הראשי (שלא צפויות הפעלות שלו).
למה המשימה מסתיימת?
הסיבה היא פשוטה. נגמר הדלק. את האנרגיה הדרושה להגעה לשבתאי קאסיני קיבלה מהטילים המשגרים אותה ומכוכבי הלכת שחלפה לידם: נוגה, ארץ וצדק כשחלפה לידם, אבל הפעלתה במסלול סביב שבתאי דורשת הרבה דלק. כל שינוי מסלול (לרוב על מנת לעבור ליד אחד הירחים) דורש דלק. אפילו הפנייה הל שחללית לכיוון מסוים, כדי לצלם בזווית הנכונה, דורשת דלק וכמובן אחר כך צריך להפנות את החללית כך שהאנטנה תכוון לכדור הארץ לשליחת וקבלת הודעות. חומר הדלק הוא הידרזין, חומר רעיל במיוחד, אבל יעיל ביותר לצרכים אלו. תהליך הבעירה שלו משחרר גזים שיוצרים דחף בכיוון הרצוי. לחללית שני מיכלי דלק. מיכל למנוע הראשי בו משתמשים לתיקוני מסלול מהותיים ומיכל למערכות המדחפים בו בהם משתמשים לשנות את האוריטנציה של החללית בלי לשנות את מסלולה (לפי הצירים שמאל/ימין עלרוד, סבסוב).
נובמבר 2016
סיום מפואר זה יקרה רק בספטמבר 2017 אבל כבר מהשבוע הקרוב החללית תעבור שינוי מסלול, באמצעות הפעלה מספר 183 וכנראה האחרונה של המנוע הראשי, ותחל סדרה של עשרים מעברים שיגרדו את טבעות שבתאי (לא יעברו דרכן אבל סמוך אליהן). קאסיני תעבור ליד טבעות מסדרה F, הטבעות החיצוניות ביותר בקבוצה הראשית. ישנן טבעות רחוקות יותר, אבל הן דלילות בהרבה. במעברים יעשה ניסיון לדגום חלקיקים מהטבעות ולהבין את ההרכב המדויק שלהם.
באפריל ישונה המסלול שוב כך שיתקרב יותר ויותר לשכבת העננים העליונה של שבתאי ויגיע עד מרחק מזערי של 1600 קילומטר ממנה ובאמצע ספטמבר, הגראנד פינאלה, צלילה חופשית לתוך שבתאי.
סיום מפואר למשימה מפוארת שיספק עוד נתונים רבים על כוכב הלכת היפה במערכת השמש!
טבעות שבתאי קיבלו את מספרן בהתאם לסדר הגילוי שלהן. מקור התמונה: נאסא JPL
והנה הדגמה מהצד. המסלולים האפורים הם מסלולי גירוד הטבעות. בשלב האחרון יהיה מסלולי גירוד שבתאי עצמו (בכחול) והפס האחרון בכתום הוא הגראנד-פינאלה (הסבר מפורט באנגלית)
סיום משימת קאסיני, אילוסטרציה. מקור התמונה: נאסא JPL
והנה סרטון מ-JPL שמדגים את סיום המשימה :
מאמרים נוספים על קאסיני עם שפע תמונות ממשימה נהדרת זו:
חללית קאסיני ממשיכה את משימתה סביב כוכב הלכת שבתאי. כרגע החללית נמצאת בהקפה מספר 219. ההקפה לוקחת 22 יום ומסלול החללית אליפטי מאד. שיא הקירבה לשבתאי הוא כ-200,000 ק"מ ושיא המרחק הוא מעל שני מיליון קילומטרים. והסיבה העיקרית למסלול אליפטי כל כך היא ששינוי המרחק מאפשר מדידות מדויקות של הגרביטציה של שבתאי וגם מאפשר להתקרב יותר מפעם לפעם לכוכבי הלכת השונים שלו.
הנה כמה תמונות עדכניות שהחללית שלחה במהלך החודשים האחרונים. הקומפוזיציות כל כך יפות שאפשר לדמיין שיש צלם המכוון את התמונה. כל התמונות באדיבות NASA ומשימת קאסיני. ניתן לראות עוד תמונות באתר קאסיני.
נפתח דווקא בתמונה ישנה מאד שמשום מה נשכחה במרתפי נאסא ופורסמה רק לאחרונה. התמונה מדהימה משום שהיא מציגה משהו מאד מוכר מזווית שונה לחלוטין:
הקוטב הדרומי של צדק. קאסיני. נאסא
זוהי תמונה של צדק שצולמה כשהחללית עברה לידו אי שם בשנת 2001!. הזווית של התמונה מיוחדת מאד. זהו צילום מהקוטב הדרומי. כמובן שמכדור הארץ אנו מעולם לא רואים זווית כזו, וגם חלליות שכבר הגיעו לצדק מעולם לא צילמו אותו כך. הכתם הגדול בתוך חגורות העננים נראה בבירור.
התמונה הבאה מכונה אומנות קוביסטית, אבל מה רואים בה? את הטבעות ברור, חלק מכוכב הלכת נראה מאחוריהן והפסים הכהים הם הצל של הטבעות על הכוכב.
אומנות מודרנית על שבתאי
תמונה מקרוב של הירח ריאה. שימו לב שגם עליו יש מכתש פגיעה עם צורה שמזכירה לב (פחות או יותר)
הירח ריאה
אם אתם רוצים לעשות מקלחת בחלל כדאי שתגיעו להיפריון. הצורה שלו ממש מזכירה ספוג רחצה.
היפריון
כולם מחכים לסרט החדש בסדרת מלחמת הכוכבים והירח טטיס מזכיר במשהו את כוכב המוות.
טטיס
הנה דוגמה לקומפוזיציה מושלמת. שבתאי בזווית ישרה לחלוטין המשטחת לגמרי את הטבעות ובקדמתן הירח דיון.
דיון
שלושה ירחים שונים וכל אחד מהם הוא חרמש דק דק דק. הירחים הם טיטאן, מימס וריאה.
Titan Mimas and Rhea
מי זה מי? ככל שטיטאן הוא גדול, כאשר שמים אותו לצד שבתאי הוא נראה קטנטן.
החללית New Horizons - אופקים, חדשים עומדת לסיים מסע של כמעט עשור בחלל ולהגיע לכוכב הלכת (הננסי) פלוטו ב 14/7/2015. החלית לא תנחת על פלוטו וגם לא תיכנס למסלול סביבו אלא רק תחלוף לידו במרחק זעום של 11,000 קילומטר בלבד. מעט לאחר מכן היא תחלוף ליד הירח הגדול שלו כארון. צריך הרבה סבלנות בחקר החלל. די מדהים לחשוב שעשור של תכנונים ועוד עשור של מסע בחלל מתנקזים בסוף למעבר של כמה שעות בלבד.
בראש המאמר נביא עדכונים שוטפים על המשימה והתיאור הכללי שלה מופיע בהמשך.
עדכונים שוטפים: 23/12/2018
בסיום המאמר המקורי כתבתי כך: "המפגש עם פלוטו אינו סוף פסוק. לחללית יש מספיק יכולת היגוי כדי לשנות מעט את מסלולה ואולי להגיע בטווח של 5-7 שנים לאובייקטים נוספים בחגורת קוויפר."
מסתבר שצריך לחכות הרבה פחות, ועכשיו, 3.5 שנים לאחר המעוף ליד פלוטו אופקים חדשים, חיה ונושמת, הקתדמה עוד איזה 1.6 מילארד קילומטר ועומדת לחלוף ליד אוביקט בחגורת קוויפר עם השם המסתורי: 2014 MU69 והשם המקובל יותר Ultima Thule ובקיצור אולטימה.
לא יודעים על אולטימה יותר מדי דברים, אבל למזלו הוא היה יחסית בדרך של החללית. צוות שלם בנאסא עסק בחודשים האחרונים בניסיון להבין האם אפשר לחלוך ממש קרוב לאולטימה או שמא יש לו ירחים קטנים, טבעות או כל דבר אחר שיכול לסכן את החללית. החללית נעה כל כך מהר שגם עצם זעיר בגודל גרגר יכול להזיק לה. התצפיות לא גילו דבר ונחבר מסלול שיביא את החללית למרחק של 3500 קילומטר בלבד. זה כמובן יהיה שיא חודש של האויבקט הרחוק ביותר שצולם מקרוב והמדענים כמובן מחכים לנתונים שיהיה אפשר לחקור ובעיקר להבין את הצורה של האובייקט ואת החזרי האור שלו, שתצפיות מכדור הארץ לא הצליחו לגמרי לפענח. את מסלול החללית כבר לא ניתן לשנות, ולנו לא נותר אלא לחכות למפגש שיהיה ב-1/1/2019.
בתמונה למטה אגרגציה של תמונות ממצלמת LORRI של אופקים חדשים. העיגול הגדול באמצע הוא אולטימה, שני העיגולים האם מסלולים שאפשר לעבוד לידם. היעד הנבחר הוא ה-X הקרוב יותר, וכל שאר העיגולים בפינה השמאלית תחתונה הם שאריות של האנליזה, או רעש. בכל אופן לאנליסטים זה הספיק לקבוע שאין משהו שיסכן את החללית. נקווה.
16/7/2015 - הרים מכוסי קרח בגובה 3.5 קילומטר
פני שטח מעניינים מאד. הרים חדשים יחסית (רק בני מאה מיליון שנה) בגובה 3.5 קילומטר ומורכבים כנראה מקרח מים. לי זה נראה קצת כמו עור של פיל בחלק מהמקומות... התמונה היא מלפני שיא המעבר ממרחק של 77000 קילומטר.
פני השטח של פלוטו. נאסא
15/7/2015 - NH Phone Home!!!
חדר הבקרה של משימת אופקים חדשים, ברגע קבלת ההודעה. צילום ביל אניגלס, נאסא
לאחר 21 שעות ללא תקשורת החללית התקשרה בדיוק בשעה המתוכננת (מעט לפני 4 בבוקר אצלנו) עם תשדורות של רבע שעה (ואם אמרנו שהיא מעבירה 20 בתים בשניה - תכפילו ב-900 ותגלו שכל נפח התעבורה היה 18K בלבד).
אבל זה מספיק כדי לדעת שהחללית בסדר גמור, שהנתונים נאספו ושהמשימה הצליחה!
וככה השמחה נראית בחדר הבקרה (צילום ביל אינגליס באדיבות NASA)
העבודה מתחילה
שנה וחצי של שידור נתונים (ויהיו תמונות מדהימות - זה בטוח, אבל הן לא העיקר)
ועוד שנים של עבודה למדענים בניתוח
14/7/2015 - היום זה היום
מאיפה אפשר להתעדכן בזמן אמת? טלוויזית NASA היא אופציה מעולה אבל יהיו גם הרבה שידורים חוזרים. מתי שלא תפתחו, יהיה משהו על פלוטו
עדכונים קצרים ומהירים - טוויטר @NasanewHorizons
פלוטו מעט גדול יותר ממה שחשבו. קוטרו הוא 2370 קילומטר ולכן הוא העצם הגדול ביותר (כרגע) בחגורת קויפר. עוד נמצא כי יש לו כיפת קרח (לא של מים אלא לא מתאן גזים קפואים אחרים)
כצפוי, לקראת מסיבת העיתונאים בזמן המעבר (שכבר חלף לו) ועקב העובדה שתקשורת חדשה לא תהיה עד לפנות בוקר, שיחררה נאסא תמונה מאתמול בדיוק בזמן המעבר. האת תמונה פנטסטית (מעובדת כמובן). שימו לב שהלב כבר לא נראה ממש כמו לב, ושפלוטו לפחות לפי הצבעים שהם די אדום.
צפו לתמונות תקריב מהממות.
פלוטו 760000 קילומטר בלבד! מקור: נאסא
13/7/2015 - תהומות על כארון ואינפוגרפיקה של המעבר
כארון הוא ירחו הגדול של פלוטו. גודלו הוא כמחצית מגודל פלוטו, הוא קרוב מאד לפלוטו ומרכז המסה שלהם נמצא הרחק מחוץ לפלוטו. מקובל לכן להתייחס לצמד כאל מערכת בינארית מאשר לכוכב לכת וירח (אחרי כארון הירח שלנו הוא העצם המשפיע ביותר על כוכב הלכת שלו). תמונות עדכניות של כארון מגלות אפשרת למכתשי מטאורים ותהומות עמוקים שבאופן יחסי לגודל הירח גדולים ועמוקים יותר מאשר הגרנד-קניון.
כארון 11/7/2015 - 4 מיליון קילומטטר. נאסא
והנה תרשים של הפעילות במעבר עצמו
במהלך המעבר החללית תתרכז רק במדידות. מעט לפניו מוקצה זמן שידור לכדור הארץ, ניחוש שלי שישודרו עוד כמה תמונות ממרחק קרוב לטובת מסיבת העיתונאים. לאחר המעבר עצמו יחלו השידורים המאסיביים אבל החללית עדיין מספיק קרובה לפלוטו וכארון ולכן גם המדידות המעיות יימשכו במקביל. רוצים לדעת בדיוק מה קורה? עקבו אחריה דרך אתר העיניים של נאסא - פלוטו (דורש התקנת אפליקציה). באפליקציה אפשר לראות גם את יתר המשימות של נאסא בכוכבי הלכת וקחו בחשבון שיכול להיות שתהיו שם לא מעט זמן...
כמו שאפשר לראות בתרשים, רוב הפעילות אינה צילום תמונות אלא מדידות של טמפרטורת והרכב פני השטח, שדות מגנטיים, בדיקת הרכב האטמופסירה, חיפוש ירחים נוספים, בדיקת אבק ופלסמה, חיפוש טבעות, חישובים טובים יותר של מסת פלוטו והירחים ועוד. וכמובן תמונות. יהיו הרבה תמונות. אל תדאגו.
12/7/2015 - גלו את פלוטו!!
זהו קלייד טומבאו, מגלה פלוטו והוא עשה את זה בגיל 24.
קלייד טומבואו. מקור: מצפה לוואל
זה לא היה פשוט. לעבור על המון צילומים ולחפש משהו קטן שזז, נכון פעם זה היה מעט קל יותר (לא היו מטוסים ולווינים למשל), אבל זו משימה שמחשב ממוצע עושה בחלקיקי שנייה ואילו לקלייד היה רק מכשיר שמכניסים לו שתי תמונות, מיישרים אותן כך שיחפפו ואז אפשר לראות כל פעם רק תמונה אחת. עם מחליפים מהר אפשר לשים לב אם נקודה מסוימת זזה. נסו לגלות את פלוטו בעצמכם עם התמונות המקוריות (תשובה בסוף המאמר)
איה פלוטו? מצפה לוואל
איה פלוטו? מצפה לוואל
11/7/2015
שבוע טוב. בסוף השבוע קיבלנו תמונות חדשות, קרובות וטובות יותר. רואים בבירור תצורות שטח מורכבות על פלוטו ואפשר התחיל לנחש מה רואים. כמובן שהדמיון פעיל, והקוים הישרים המזכירים פוליגון נראים לי כמו מולקולות כימיות. יש גם צורות עגולות. האם הן מכתשים? התשובות בקרוב, וכל יום מתקרבים יותר. התמונה הבאה מ 10/7/0215 ממרחק 6 מיליון קילומטר.
פלוטו ממרחק 6 מיליון קילומטר. הצורה המכונה לוויתן מצד ימין למטה. שימו לב לפוליגון (אמצע שמאל) ולשרשרת הארוכה. מה זה? הניחוש שלכם טוב כמו של כל אחד אחר. מקור: נאסא
והנה תמונה מעודכנת עוד יותר (11/7/2015)
פלוטו 11/7/2015 - 4 מיליון קילומטר. מקור: נאסא
פלוטו וכארון. מקור: נאסא
מה קורה עכשיו על החללית? מה היא עושה? מצלמת? משדרת? עקבו אחריה דרך אתר העיניים של נאסא - פלוטו (דורש התקנת אפליקציה).
הזכרנו את עניינית התקשורת המסובכים (ראו בהמשך). שימו לב שכל תחנת GOLDSTONE עוסקת רק במשימה זו (צילום מסך נכון לעכשיו)! המשימה תעסיק את רשת ה-DSN במשך חודשים.
כל תחנת גולדסטון מכוונת ל לחללית אופקים חדשים (NHPC)
מהו זמן פלוטו אצלכם? הצטרפו לחגיגות ברשתות החברתיות. העלו צילומים, תייגו, השתמשו בזמן-פלוטו ושתפו את העולם בכך שגם בישראל מתעניינים במשימה!
נאסא משררת כל יום סרטון קצר עם תמונות, חדשות וסרטונים. צפו בקרוב בחדר המשימה, מה הם עושים וגם בלוגרית החלל איימי שירה טייטל מופיעה. מומלץ!
9/7/2015 - הלב של פלוטו ורשימת ההפתעות לחייזר שיפתח את החללית
תמונות חדשות זכו להצלחה רבה על פני כדור הארץ מפני שרואים בהם צורה שדומה מאד ללב. צפו בעצמכם. צורות אלו אינן חדשות. על מאדים התגלה פרצוף. לרוב אלו רק אשליות של המח שלנו (בתוספת מעט עיבוד תמונה, הבהרות נכונות וכו) שמחפש בזכרונו דברים דומים וצילומים מזוויות שונות הורסות את האשליה. אורכו של הלב הוא כמעט 2000 קילומטרים ולדברי החוקרים אולי הוא מרמז על שכבות חדשות יותר של קיפאון (של מתאן או גזים אחרים). שימו לב לצורה הכהה משמאלו, המכונה הלוויתן המתפרשת על פני עוד 3000 קילומטרים.
הלב של פלוטו. מקור: נאסא
בתמונה אחרת, צורת הלב כבר פחות בולטת ולא בטוח כלל שהייתם חושבים שזה לב אם הייתם רואים רק את התמונה הזו.
הלב של פלוטו. מקור: נאסא
והנה עוד כמה פריטי טריוויה מעניינים. בחלל כל גרם קובע ולא משגרים דברים לא נחוצים. אבל, ותמיד יש אבל, עקב סיבות סנטימנטילות בכל זאת משגרים כל מיני שמונצעסים ללא שום סיבה פרט ליצירת עניין ורגש בציבור. מילא בפרטים שחוזרים לכדור הארץ (ובמעבורות החלל נשלחו מאות פריטים כל פעם). אבל לפלוטו? אז הנה רשימת הדברים באדיבות אתר Universe Today שם גם תוכלו לראות תמונות של חלק מהפריטים.
מעט שרידי אפר של קלייד טומבו המגלה של פלוטו. מה שהופך אותו ליצור האנושי שהגיע הכי רחוק מכדור הארץ.
CD עם שמות של למעלה מ400000 איש שנרשמו באתר של נאסא. זה נהיה כבר עניין מקובל על כל חללית ואם פספסתם עד היום תקפידו להירשם בחלליות הבאות. אני דרך אגב לא מופיע ש, אבל מאז נרשמתי לכל מיני משימות אחרות.
CD נוסף עם תמונות של כל חברי צוות המשימה.
מטבע של רבע דולר ממדינת פלורידה. אם ET ירצה להתקשר הביתה מטלפון ציבורי, שיהיה לו איך.
דגל מדינת מרילנד שם נבנתה החללית.
חלק קטן מחללית .Spaceship One
שני דגלים של ארצות הברית - לא באמת חשבתם שלא יהיו.
בול משנת 1991 עליו כתוב: פלוטו - טרם נחקר.
8/7/2015
החללית יצאה ממצב בטוח ועבר למצב מיפגש. כעת למעשה החללית עובדת בעצמה עם רמת אוטונומיה גבוהה מאד. במקרה של תקלה החללית מבצעת איתחול מחדש באופן עצמאי ומסתדרת לבד בלי לחכות להוראות מכדור הארץ. הסיבה היא זמן השידור הארוך. גם המשימות המדעיות חודשו ונתונים יתחילו לזרום בקרוב. מדידות פלסמה שונות וכמובן תמונות שהולכות ומשתפרות ככל שהמרחק מתקצר
רבים שואלים למה החללית לא נכנסת למסלול או אפילו נוחתת על פלוטו. אני יכול רק לנחש שאין אפשרות להאט את החללית למהירות הדרושה לכניסה למסלול. האטה ממהירותה הנוכחית 14.5 קילומטר לשנייה למהירות הקפה (שבהתחשב במסתו הנמוכה של פלוטו צריכה להיות איטית למדי) תדרוש כמויות עצומות של דלק, שבשביל להביא אותן למרחק כזה מכדור הארץ היה צריך משגר ענק וגם אי אפשר היה להגיע למהירות שבכלל הביאה את החללית לאיפה שהיא נמצאת (כלומר גם אם היו סוחבים את כל הדלק המשימה הייתה מתאחרת בכמה שנים). כמו כן נראה שאין מספיק נתונים בשביל להיכנס למסלול יציב סביב פלוטו (שהוא למעשה מערכת בינארית סבוכה למדי כי גם לכארון יש מסה ניכרת שצריך להתחשב בה), ושוב, המרחק הארוך לא היה מאפשר ביצוע ומתן הוראות מדויקות לכניסה למסלול כזה. בקיצור נסתפק במעבר.
7/7/2015
בתאריך 4/7/2015 הקשר עם החללית אבד למשך שעה וחצי. כשחודש הקשר התברר שהחללית נכנסה למצב בטוח והפסיקה את הפעילות המדעית. אנליזה מהירה על כדור הארץ הצביעה על כך שמחשבי החללית נדרשו לבצע שתי משימות עיבוד בו זמנית וכח המיחשוב לא היה מספיק. החללית עברה למצג גיבוי במחשב המשני, הפסיקה את הפעילות המדעית וחיכתה להוראות חדשות מכדור הארץ.
התקלה גרמה לאיבוד של כשלושים תצפיות (חלקן יישלחו מחדש לאחר המעבר), אולם כל אלו לא היות תצפיות בדרגה ראשונה. הפעילות המדעית תחודש בתאריך 7/7/2015 בשעות הערב המאוחרות כאשר במשך שלושה ימים בוצעו בדיקות נוספות להבטחת פעילות תקינה בזמן המעבר. (להרחבה על התקלה באנגלית)
30/6/2015
ככל שהחללית מתקרבת התמונות יותר ברורות. ממרחק של בערך 20 מיליון קילומטר (סוף יוני 2015) זה נראה כך
פלוטו וכארון - NH שילוב תמונות ממצלמות RALPH ו LORRI. מקור: נאסא
הנה סרטון שיכניס אתכם לעניינים עם ההיסטוריה של חקר כוכבי הלכת והדמיות אמן של מה שאולי נראה בפלוטו.
אתם קוראים את המאמר בבית במחשב או במשרד או בנייד. תסתכלו קצת סביבכם. כמה חשמל המחשב צורך? כמה אור דולק מסביב? אם הגעתם ליותר מ-200 וואט עברתם את ההספק הזמין לחללית. אני מתחיל דווקא מנתון זה כי הוא די מדהים. עם הרבה פחות חשמל ממה שנחוץ להפעיל רק חלק מהאורות בסלון הביתי, חללית שלמה צריכה לתפקד. אספקת החשמל מגיעה מרכיב RTG המבוסס על דעיכה של איזוטופים גרעיניים. בתמונות תראו את ה-RTG המורכב מחוץ לחללית.
החללית בגודל של מכונית בערך: 2.7*2.1*0.7 מטרים (או כפי שהציע פרופ' נח ברוש - פסנתר כנף) ומשקלה קצת פחות מחצי טון. הרכיב הגדול ביותר הוא צלחת השידור בקוטר שני מטרים הדרושה על מנת שהאות החלש אותו משדרים יצליח להיקלט בכדור הארץ.
הנה שתי תמונות של החללית והמיכשור שעליה. כל פריט עם ראשי תיבות הוא מיכשור מדעי. ספקטרומטרים באורכי גל שונים, מגנטומטר, מצלמה, טלסקופ קטן ואפילו ניסוי סטודנטים (שבוודאי חלקם נהיו כבר מזמן פרופסורים) למדידת אבק.
חללית New Horizons מקור: נאסא
חללית New Horizons מקור: נאסא
הפעילות המדעית כבר החלה למרות שמהמרחק של החללית כיום (3 שבועות לפני המעבר משהו כמו 50 מיליון קילומטר) אפשר בעיקר רק לצלם וגם שם האיכות לא משהו. רוב הצילומים נועדו לתיקוני ניווט אבל חלקם גם לחיפוש סימנים לחלקיקי אבק ואטמוספירה. ראו תמונה לדוגמה מלפני כשבוע. לא רואים בה הרבה. בעיקר רואים שהחיישן סובל מחשיפת יתר שיוצרת את הקווים הלבנים.
יש גם כמה תמונות של פלוטו יותר טובות אבל צריך לחכות עוד קצת עד שיגיעו תמונות באיכות גבוהה.
פלוטו מסווג ככוכב לכת ננסי וכחלק מחגורת קוויפר. זוהי חגורה המכילה מספר עצום של גרמי שמים בגדלים מעל 100 קילומטר וחקירתה מהווה מעין מסע ארכיאולוגי לימי יצירת מערכת השמש. פלוטו וכארון הם גם המערכת היחידה הבינארית במערכת השמש (הם כמעט זהים בגודלם ולכן אפשר להתייחס אליהם כמערכת בינארית ולא ככוכב לכת עם ירח) הבנה של הגופים האלו תוכל לתת מידע חדש על התהליכים שיצרו את מערכת השמש כמו שאנו מכירים אותה כיום. בהתאם לכך הוגדרו המטרות המדעיות ההכרחיות של המשימה:
אפיון הגיאולוגיה והמורפולוגיה של פלוטו וכארון.
מיפוי פני השטח של פלוטו וכארון תוך קביעת הרכב החומר.
מדידת האטמוספירה של פלוטו וקצב הבריחה שלה.
משימות אלו חיוניות להגדרת המשימה כהצלחה. משימות אחרות מוגדרות כחשובות או כרצויות: מדידת טמפרטורה של פני השטח. מיפוי אזורים מסוימים ברזולוציה גבוהה יותר, מדידות נוספות וכמובן תמונות. חשיבותן המדעית של התמונות אולי אינה גבוהה אבל חשיבותן למחלקת יחסי הציבור של נאסא עצומה. שימו לב שהצילום הוא בשחור לבן, למצלמה הראשית (המכונה LORRI) אין פילטרים ובגלל שלא צפויים גם ככה צבעים מיוחדים, צילום צבעוני מהווה בזבוז זמן (צריך 3 צילומים במקום צילום אחד וכמובן גם זמן השידור מוכפל בשלוש. למכשיר אחר (RALPH) יש יכולת דימוי בצבע ותמונת הצבע למעלה היא שילוב נתונים משני המכשירים.
מכשירי החללית יאספו נתונים בכמויות עצומות (בוודאי למערכת שתוכננה לפני 15 שנה). ואלו ישודרו לכדור הארץ תוך שימוש ברשת DSN. מהירות השידור היא איטית להחריד (משהו כמו 1K בארבע שניות) וכמות הנתונים העצומה מחייבת שידור במשך תשעה חודשים וגם אז יתקבלו רק נתונים חלקיים. שידור מלא יקח כמעט שנה וחצי! נראה שרוב משאבי רשת ה-DSN ובפרט האנטנות הגדולות של 70 מטר ישרתו את המשימה.
תושבה לחידת איפה פלוטו. בשתי התמונת הבאות יהיה לכם הרבה יותר קל לראות אותו
הנקודה שזזה - פלוטו. מצפה לוואל
הנקודה שזזה - פלוטו. מצפה לוואל
המפגש עם פלוטו אינו סוף פסוק. לחללית יש מספיק יכולת היגוי כדי לשנות מעט את מסלולה ואולי להגיע בטווח של 5-7 שנים לאובייקטים נוספים בחגורת קוויפר.
חללית רוזטה נמצאת בשלב קריטי של המשימה. היפהפיה בחלל נמה מעל אלף יום והנסיך הנושא את צלצול ההשכמה ממש בדרך.
חללית רוזטה, משימה של סוכנות החלל האירופאית, שוגרה כבר ב-2004. סידרת תמרונים מסובכים הובילה אותה במסלול לעבר היעד: כוכב שביט קטן עם השם שאי אפשר להגות 67P/Churyumov–Gerasimenko עליו היא אמורה גם להנחית רכב חלל קטן. במשך השנים האחרונות החללית הייתה במצב שינה, דומה למדי למצב זה במחשב הנייד שלכם. מצב זה נועד בעיקר על מנת לחסוך באנרגיה. כל האנרגיה של החללית מגיעה מפנאלים סולריים המפיקים פחות אנרגיה כשהחללית מתרחקת מהשמש. השעון המעורר מכוון לתאריך 20/1/2014 בשעה 12:00 זמן ישראל. שעת צהרים מיוחדת במינה.
אז מה עושים כשמתעוררים? פיהוק גדול, קצת מתיחות, חימום מכשירי הניווט, בכל זאת החללית צריכה לדעת איפה היא ומתחילים לעבוד. בתור התחלה מפסיקים להסתובב ומפנים את האנטנה לכדור הארץ (עוד סיבה טובה לדעת איפה החללית) ומודיעים לה שהתעוררנו. מנהלי המשימה יחכו לרגע זה בקוצר רוח מאחר והוא צפוי רק לקראת השעה שמונה בערב... הרבה זמן לוקח ליפהפיה שלנו להתעורר..
שלא תחשבו שהיא מתעוררת מאוחר מדי, יש לה עדיין מסע של תשעה מיליון קילומטרים עד היעד ולאט לאט יתחילו המכשירים השונים על החללית ועל הנחתת לעבוד ולשדר נתונים. בחודש מאי המרחק מהשביט יהיה רק שני מיליון קילומטרים, צילומים שלו יגיעו לכדור הארץ ויבוצעו תיקונים קלים במסלול. לאחר התקרבות, מדידות גרביטאציה מדויקות ואלפי צילומים, יוכלו המדענים להחליט על אתר נחיתה. רכב הנחיתה, המכונה - פיליה, ייתקל במספר קשיים. העיקרי בהם הוא גודלו הקטן של השביט - קוטרו ארבעה קילומטרים בסך הכל. לגוף בגודל כה קטן יש כח משיכה חלש מאד ונחיתה עליו דומה לזריקת כדור קופץ לרצפה - הרכב יזנק בחזרה לחלל. שיטת הנחיתה כוללת מעין צלצלים ברגלי הנחיתה שיתקעו בפני השביט. נציין כי זו פעם ראשונה שבה מנסים נחיתה כזו. גם לפיליה משימות רבות: צילומים פנורמים, מדידות, קידוחים לעומק 30 סנטימטר, רוזטה תשגיח עליו מלמעלה ותמשיך לבצע מדידות. זוהי משימה בעלת חשיבות מדעית גבוהה שתספק נתונים חדשים לגמרי על כוכבי השביט.
בסרטון הבא תיאור של המשימה. שימו לב ליחס של המהנדסים לחללית כאל ילד שגדל והופך לנער ומתחיל לקבל החלטות לבד.
ועכשיו לכיף. סוכנות החלל האירופאית ערכה תחרות סרטוני השכמה לחללית. כדאי מאד לבקר בעמוד הפייסבוק של משימת רוזטה ולהנות משלל החומר שם. הנה כמה דוגמאות
הגירסה הקצרה המצוירת לילדים
הדגמה של הנחיתה
מעירים את רוזטה בהמון שפות. נקווה שלפחות אחת מהן היא גם תבין
גירסה עם הדגמת לגו מדהימה (ארוך מעט)
רוצים עוד, רק חפשו Wake Up Rosetta. נאחל בהצלחה ונחכה בדריכות ליקיצה
