זריחת הירח המלא - ירח כתום וגדול - למה זה קורה?!

זריחת הירח

 צפייה בזריחת הירח המלא היא חוויה מיוחדת משתי סיבות:

1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.

ירח גדול וכתום

צפייה בירח הזורח

לצפייה בירח הזורח והגדול לא נדרשים שום אמצעים מיוחדים, אבל כדי לראות אותו אדום וגדול צריך לראותו אותו מיד בזריחתו. את זמני הזריחה של הירח אפשר לראות באתרים רבים כדוגמת heavens above כמו כן יש לבדוק שבניינים או הרים לא חוסמים את מקום עליית הירח. אחרי שנמצא את המקום המתאים יש רק לחכות שהירח יופיע ולהנות מהצבע המסתורי. לחילופיi אפשר לראות את אותן תופעות כאשר הירח שוקע באם זה יותר נוח מבחינת שעות ו/או מיקום.


הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה, אולם גם המחזה של ירח אדום/כתום שאינו מלא, זורח הוא מחזה יפה ומומלץ לנסות לראות, עד ששעת הזריחה נהיית מאוחרת מדי בלילה.

למה הירח כל כך גדול ?

שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו באצמעות שימוש במצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם.

ירח אדום/כתום

ההסברים לאשליה זו הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה.

דרך אחרת למדוד את גודל הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכסה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליה נהרסה? נסו ותהנו.

שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

למה הירח כתום?

הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון בכחול של השמים, כי האור הכחול מתפזר ואז חוזר לעיננו מכל הכיוונים כך שכל השמים ראים לנו כחולים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.

נצנץ נצנץ כוכב קטן

למה כוכבים מנצנצים?

כמעט תמיד אנו רואים את הכוכבים מנצנצים. הדבר בולט במיוחד בכוכבים בהירים שנמצאים נמוך בשמים. הסיבה לנצנוצים היא מערבולות באוויר של כדור הארץ השוברות ומסיטות את האור. הכוכבים כל כך רחוקים עד שהם נראים כנקודות בודדות ולכן כל תזוזה קטנה של האור "תקפיץ" אותם בעיננו ממקום למקום, וגם תשנה מעט את אורך הגל הנראה מה שיגרום לנצנוץ ושינוי צבע. 

ומה עם כוכבי לכת?

כוכבי לכת מנצנצים אבל הרבה פחות, הם קרובים יותר, ובעלי גודל זוויתי גדול יותר, ומהווים דיסקה (ולא נקודה בודדת) ועל מנת שיראה נצנוץ, כל הנקודות בדיסקה צריכות לקפוץ ממקום למקום דבר שלא קורה בדרך כלל. אמנם עדיין אפשר לראות נצנוצים קרוב לאופק, במיוחד של נוגה וצדק הבהירים, או שינוי של הבהירות, אבל שינויי צבע ייראו הרבה פחות.

איך מצלמים נצנוץ?

את הנצנוץ רואים בקלות בעין אבל בשביל להבחין בצורה מיטיבית בשינויי הצבעים ולא רק בשינוי הבהירות יש לבצע צילומים.

אפשרות אחת היא לצלם כל כמה שניות תמונה ולחבר את כולן לתמונה אחת בתוכנת עריכה כמו בדוגמה למטה. מומלץ להוציא את הכוכב מעט מפוקוס על מנת לקבל עיגול ולא נקודה, אבל לא עיגול גדול מדי. הצילום צריך להיות מהיר, ולכן יש לפתוח צמצם ככל האפשר ולהעלות ISO לערך גבוה.

בתמונה הבאה, כמה עשרות צילומים של סיריוס בהפרשים של כחצי דקה. יש לתזמן את הפרש כך שהעיגולים כמעט ולא יחפפו וגם שלא יהיה רווח גדול מדי ביניהם. עניין של ניוסי וטעייה. כמובן שאין דרך לדעת מה יקרה בכל תמונה, אולם התוצאה המראה עשרות צבעים שונים מדברת בעד עצמה.

כוכב סיריוס מנצנץ

ציור בכוכבים מנצנצים

כדי "לצייר" עם הנצנוץ, הנה טכניקת צילום פשוטה אותה למדתי ממוניקה לנדי-גייבנר, צלמת הונגרייה שבצילום כוכבים בעטה בטעות בחצובה. במקום למחוק את התמונה היא שמה לב למשהו מוזר, אפקט הנצנוץ, scintillation, בלעז בלט בשינויי צבעים של הכוכב. היא המשיכה לצלם כך תמונות ושיתפה אותן באתרי אסטרונומיה.

התחשק לי לנסות את השיטה. היא פשוטה מאד ועובדת מהפעם הראשונה. כל מה שצריך לעשות זה לצלם כוכב במשך שתי שניות ללא חצובה. לא צריך לנסות להיות יציבים. הנה התוצאה של כוכב ארקטורוס.

על מנת להגיע לתוצואת טובות יש לבחור את הכוכבים הבהירים ביותר (סיריוס, קפלה, ארקטורוס וכו') לצלם אותם נמוך באופק, בגובה 10-15 מעלות. ככל שהכוכב נמוך יותר אפקט הנצנוץ ייגבר. מומלץ גם להוציא את המצלמה מעט מפוקוס, כך שהכוכה ייראה כעיגול קטן (וצבעוני) ולא כנקודה.

ארקטורוס מנצנץ

בספיקה אפילו יצאה צורה יפה

ספיקה מנצנץ

בכוכבי לכת התופעה אינה קורית! יש שינוי בהירות מסוים (שאולי נובע בכלל מתנועה לא אחידה של המצלמה), אבל אין שינויי צבע!

מאדים לא מנצנץ

צילום ברקים

אין כמו לצלם ברקים. צילומים מלאי הוד של ברק ענק החוצה את השמיים תמיד נראים טוב והם כבר לא כל כך קשים לביצוע בזכות הצילום הדיגיטלי ועזרים נוספים. במאמר זה נסביר כמה שיטות לצילום ברקים, חלקם עם מצלמות של סמארטפונים בלבד. הנה כמה דרכים לצלם ברקים.

בטיחות לפני הכל

ברקים הם התפרקויות חשמליות בעלות עוצמה רבה. יש להיזהר בסערות ברקים במיוחד באלו שקרובות אליכם מאד ובוודאי להתרחק מגופים גדולים או עשויים מברזל. עדיף להעמיד את המערכת על חצובה ולצלם מרחוק באמצעים של שליטה מרחוק. כמו כן שימו לב שגם אם הברקים רחוקים ואין גשם מעליכם זה יכול להשתנות במהירות והקפידו להגן על עצמכם ועל הציוד

צילום ברקים בהילוך איטי

אפשרויות צילום מעניינית היא במצב של צילום איטי, היום גם בטלפונים ניידים אפשר לצלם 960 פריימים לשנייה או יותר וצילומים אלו יאפשרו הילוכים איטיים בהם רואים את ההתפתחות של הברק.  מצבים אלו לרוב מוגבלים לשנייה אות שתיים וקשה מאד לתפוס ככה ברק, אבל אפשר לעשות צילום איטי רגיל (לרוב פי 4-8 לאט יותר), ולכוון לאזור הברקים, רצוי לכלול אורות בתחתית התמונה, כדי שהטלפון הנייד יצליח לפקס ולא יאבד את הפוקוס. לרוב בצילום בהילוך איטי הרזולוציה אינה המקסימלית ויש בכך משום חיסרון, אבל אם תצליחו התוצאה היא מהממת לחלוטין כמו שתראו בסרטון הבא (סמסונג S9).

בסרטון רואים את הברק שלב אחרי שלב ואיך שלמעשה הברק מורכב מעשרות "ברקונים" קטנים שנראים לנו בגלל המהירות העצומה כאחד.

סרטון משנת 2021

סרטון משנת 2020

הפיכת סרטון לתמונה אחת

אם יש סרטון יפה של ברק, אפשר לפרק אותו לתמונות בודדות ולצרף בתוכנה את כולן לתמונה אחת. לפעמים צריך לסנן חלק מהתמונות. בסופו של דבר מהסרטון למעלה יצרתי את התמונה הזו של הברק (התמונה היא גם התמונה של הסרטון, אבל בסרטון עצמו לא תראו אותה)

צירוף סרטון לתמונה בודדת של ברק אחד

צילום בחשיפה ארוכה. 

בשיטה זו מצלמים תמונה בודדת במשך כמה שניות ומקווים שבפרק הזמן הזה יהיה ברק בשדה הראייה של המצלמה. יש להעמיד את המצלמה במקום מוגן מהגשם ולכוון לאזור הברקים. רצוי לכלול אזור שמים גדול ככל הניתן, כלומר להשתמש בעדשה הרחבה ביותר שיש לכם ולחתוך אזורים מיותרים אחרי הצילום. רצוי לכלול גם אזור ארצי כלשהו - בניינים, ים, עצים. יש לכוון את הפוקוס בערך למרחק הברקים לרוב בטווח בין קילומטר לכמה קילומטרים. בגלל חוסר האפשרות לדייק במרחק יש לצלם עם צמצם סגור (9 או אפילו 11) ולכן ה-ISO צריך להיות יחסית גבוה (400 800 1600 ככל שהמצלמה מאפשרת בלי לייצר יותר מדי גרעיניות ורעש).

כמובן שיש להשתמש בחצובה יציבה ולקחת חשיפות ארוכות ולקוות שיהיה ברק בזמן שהסגר פתוח. קיימות מספר אפשרויות. אפשר לבצע חשיפה של 6 עד 15 שניות (בהתאם לכמות האור הקיימת וצריך לבצע חשיפות ניסיון ולשנות את הפרמטרים בהתאם) או לבצע חשיפה במצב B ולסיים אותה אחרי כמה שניות או מיד אחרי ברק. רצוי מאד להשתמש בכבל או בשלט רחוק, או באופציית אינטרוולומטר (לקיחת תמונה כל מספר מוגדר של שניות) שיש לפעמים במצלמה עצמה.

ברוב הסמארטפונים אפשר להוריד אפליקציות צילום או להיכנס למצב PRO וכך לכוון את כל הפרמטרים הדרושים - משך הצילום, ערך ה-ISO, ערך הצמצם והפוקוס. גם סמארטפון אפשר להעמיד בקלות על חצובה ואפילו להכניס אותו לקופסה אטומה לגשם. אפליקציות נוספות יאפשר צילום רציף באופן אוטומטי. נשאר רק לקוות שיהיו ברקים טובים.

אפשרות אחרות היא שימוש בגאלי אור חיצוני, טריגר, שברגע שמרגיש יותר אור ישר יפעיל את המצלמה. זה טוב בעיקר לצילומים באור יום של ברקים, שם אי אפשר לעשות חשיפה ארוכה, או להפעלה של צילום בהילוך איטי שמוגבל מאד בזמן. ה

סערת ברקים 4/11/2018

ככה אפשר גם לשבת בבית בפנים ולצלם מבחוץ וגם אין תזוזות מיותרות של המצלמה. באופן תיאורטי אפשר להעמיד את הכל במצב אוטומטי וללכת לישון ולבדוק בבוקר את התמונות. שיטה זו מומלצת רק כאשר הציוד מוגן היטב מגשם גם במקרה שהסערה תתגבר.

סרטונים נוספים

בסרטון הבא ברקים בתוך ענן מרוחק.

וסרטון ארוך יותר של אותם ברקים

לפעמים סערת הברקים רחוקה. למצב זה יש יתרונות, לא יורד גשם, וחסרונות - הברקים יוצאים קטנים. במקרה כזה ניתן להשתמש דווקא בעדשת זום או אפילו בשתי מצלמות, אחת בשדה רחב והשנייה בשדה צר.

סערת ברקים 4/11/2018

אם השתמשנו בחצובה הרקע נשאר זהה, ואפשר להכניס כמה תמונות ביחד ולראות המון ברקים, רק בבקשה תיידעו את הצופים שהם רואים תמונה משולבת

סערת ברקים 4/11/2018 - תמונה משולבת

בעבר צילום ברקים במצלמות פילם היה מצריך הרכבת חיישני אור שיפעילו את המצלמה בתזמון מדויק להתפרצות הברק. אחרי 36 תמונות היה צריך להוציא את הפילם להכניס חדש ולחכות זמן רב עד שבכלל רואים אם יוצא משהו. גם העלות הייתה גבוהה.

הוצאת תמונות בודדות מוידאו

שיטת צילום נוספת היא לצלם סרט וידאו ולהוציא ממנו אחר כך תמונות בודדות של הברקים. מאחר ומדובר בחשיפות בזמן קצר בהרבה, כנראה יהיה צריך לבצע STACKING של כמה תמונות עוקבות אחת על השניה וגם הרקע יתקבל כהה יותר. שיטה זו מומלצת מאד לצילום ברקים ביום בהם חשיפות ארוכות ישרפו כליל את התמונה וגם מאפשרת לראות את התפתחות הברק. מומלץ מאד לנסות את שתי השיטות במקביל עם שתי מצלמות! סערות ברקים טובות יש מעט פעמים בשנה.

צילום ברקים

צילום ברקים

סערת ברקים

בכל מקרה היכונו גם לאכזבות. עד שתחליטו ששווה לקום בלילה כי יש אחלה ברקים, הסערה תעבור, ברק גדול ומרשים יהיה מחוץ לפריים של התמונה ויראו רק איזה קצה זנב דק או שבדיוק הסתכלתם על הברק שיצא בתמונה הקודמת ופספסתם אחד אחר. אין מה לעשות זה חלק מהענין. לא להתייאש ולהמשיך.
בהצלחה!







הנה דוגמה לסרט וידאו. הסרט המצולם הוא ארוך ויש לעבור עליו להוריד קטעים ולהשאיר רק את הברקים (אפשר אפילו בתוכנת windows movie maker החינמית). שימו לב שהפוקוס לפעמים זז ולא כל מצלמה מאפשרת צילום וידאו במצב של זום ידני.

יצירת סרטון מתמונות בודדות

אפשרות אחרת היא לקחת את תמונת הסטילס וליצור מהן טיימלאפס בתוכנה או בנייד.

מוזיאון הטבע בתל אביב

כשהייתי ילד השתתפתי בחוגים לילדים ונוער באוניברסיטת תל אביב ואחד מהם היה חוג טבע. ביקרנו בגן הבוטני והזאולוגי וכחל מהחוג הזדמן לנו לראות חלק מאוספי האוניברסיטה. במקרה הזה מיגרות על מגירות עם פרפרים שונים ומשונים בתוך אינסוף ארונות. אוסף זה, ביחד עם אוספים אחרים מוצג כיום לקהל במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט שנמצא באוניברסיטה וגבול בגנים עצמם (שפתוחים רק לקבוצות ולסיורים מאורגנים).

המוזיאון ממוקם בבניין חדש ויפה המזכיר את תיבת נוח ומחולק לכמה קומות ובהם מוצגים רבים קטנים וגדולים. בחירת המוצגים אינה עניין פשוט שכן באוספים יש יותר מחמישה מיליון פריטים, ונכון שרובם לא יעניינו כלל את הציבור, שלא לומר יגעילו אותו, אבל הבחירה קשה. האוספים של היונקים והציפורים מקורם בחוקרי טבע שהגיעו לארץ ישראל לפני יותר ממאה שנה. חוקר טבע באותה תקופה היה מישהו שפחות או יותר ירה בכל מה שזז על מנת להוסיף עוד פוחלץ לאוסף שלו. אמנם כיום יש לנו שפע של פוחלצים, אבל לא מן הנמנע שפעולות איסוף נמרצות אלו גרמו להכחדה מוקדמת ומיותרת של מינים רבים (ראו עוד על כך בכתבה של יעל פרוינד אברהם במקור ראשון).

בכל אופן, כיום אפשר רק להצטער ולנסות לשמר את מה שנותר, שגם הוא נמצא בסכנה מתמדת. מיד בכניסה למוזיאון יש תצוגה של עופות נודדים המייצגת את מיקומה של ישראל במרחב שבין אירופה לאפריקה. ובקומת הכניסה גם תערוכה על חרקים. 

במהלך העלייה ברמפה מקומת הכניסה לקומה הראשונה יעבור המבקר דרך 6 חלונות תצוגה המראות מיגוון בעלי חיים וצמחים מאזורים שונים בארץ, מהערבה ועד לחרמון. בקומה הראשונה תערוכת "צורה מבנה תפקוד" עם מבחר רב של בעלי חיים במצבים שונים. חשיבות גדולה מוצגת למארג החיים ואיך כל היצורים משתבלים אחד עם השני בצורה המאפשרת קיום, וגם תערוכות על קיימות ושמירת הסביבה. בקומה השלישית תערוכות מתחלפות וברביעית תערוכת "מהו האדם" על ההתפתחות האנושית.

המוזיאון יפה, נגיש בכל חלקיו ומתאים לביקור עצמי. משך הביקור המומלץ הוא בין שעתיים לשלוש. לצערי ראיתי רק מעט התייחסות במוזיאון לנושא החיות והצמחים המוזכרים בתנ"ך וביהדות, ולסיפורים אודותם וזו נקודה שבהחלט כדאי לשפר.

ועכשיו מעט תמונות עם הסברים נוספים:

מבט מהקומה הראשונה לעבר קומת הכניסה עם תצוגת העופות הנודדים:

תצוגת העופות הנודדים

 יונקים שנכחדו. אריה אסיאתי שנכחד עוד בתקופת הצלבנים. זהו אריה קטן יותר מהאפריקאי וללא רעמת השעיר העצומה. דובים סוריים היו בחרמון עד לפני כמאה שנה וכיום הם נצאים בטרוקיה ובקווקז. כאשר דוד רוצה להסביר לשאול כי הוא כשיר לחלוטין להילחם מול גוליית הוא אומר לו (שמואל א יז לו): "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"

 למוצג הבא קראו חד גדיא והוא מדגים היטב איך כל משמש גם כטורף וגם כמזון

חד גדיא בטבע

בקומת האוספים מוצגים פריטים נבחרים וחלון זה מוקדש לאוסף האב שמיץ.

אוסף האב שמיץ

 שאר התצוגות מסודרות לפי מחלקות: יונקים, עופות, רכיכות, פרוקי רגליים וכו.

אוסף העופות

 חלק מאוסף הקונכיות עם התייחסות לתכלת .

התכלת

 פרפרים כולם אוהבים, אבל יש כל מיני חרקים קצת יותר גדולים שלא תאמינו שהם בכלל קיימים

תצוגת החרקים

 בתערוכה המתחלפת מוצגים צילומי מאקרו של לבון ביס, צלם אנגלי שצילם חיפושית והראה אותה לאניש אוניברסיטת אוקספורד שהתלהבו מהיכולת לראות בהגדלות ענקיות ובחדות מדהיהמ חרקים זעירים ופתחו בפניהם את האוסף שלו. כל תמונה מורכבת מאלפי צילומים שחוברו יחד כדי להגיע לחדות מקסימלית. כמויות הפרטים מדהימות. בתערוכה זו לקחנו סיור מודרך, אותו העביר דורון, סטודנט לתואר שני, בעל ידע רב. סיור זה מתאים למבוגרים ולמיטיבי קשב, שכן לדורון יש סיפורים רבים ומרתקים על כל חרק וחרק. הסיור אורך כשלושת רבעי השעה. ניתן כמובן גם לסייר עצמאית, לכל תמונה יש שלטי הסבר ברורים וחלונות תצוגה עם הפרט בגדול אמיתי (אם ישנו באוסף) ופרטים דומים הקיימים בישראל.

חרקים בגדול

 סוג של זנב סנונית (לא מהארץ) בצילום

חרקים בגדול

 וצילום הפרט מהאוסף

בתצוגה על התפתחות האדם כבר חלפנו במהירות. יום שישי והשבת קרובה ונסתפק רק בצילום המוצד המתאים גווני פנים של אנשים שונים לקטלוג פנטון.

ברקים, ירח חדש, צדק ונוגה

השבוע האחרון של אוקטובר היה עמוס למדי וכמה וכמה ערבים הוקדשו לצילומים של השמיים.

במוצאי שבת (26/10) התחוללה סערת ברקים רצינית בים התיכון, מערבית למקום מגורי ונראו ברקים יפים מאד בשמים. רובם היו עמומים ורחוקים ומיעוטם קרובים, כמעט כולם הוסתרו אבל הצלחתי ללכו את הברק הנאה הבא

ביום ראשון היו ברקים בענן מרוחק מאד מה שיצר את הסרטון הבא

וגירסה ארוכה יותר נמצאת ביוטיוב

ביום שלישי היה אפשר לראות את הירח החדש ובתור בונוס הוא היה קרוב מאד לנוגה. בתור בונוס מיוחד גם כוכב חמה נכנס לתמונה.  מה שבולט בתמונה הזו שהאמירה שכל כוכבי הלכת נמצאים סביב למילקה (אקליפטיק) - המישור בו כדור הארץ מקיף את השמש, פשוט לא נכון. נוגה נמצא כמעט ממש על המילקה, אבל הירח, גבוה מעל (צפוני) וכוכב חמה הרבה מתחת (דרומית)

וביום חמישי הייתה התקבצות קרובה מאוד של צדק והירח

במוצאי שבת, אחרי יומיים, הירח כבר עבר את שבתאי

תפסת מרובה לא תפסת בצילום אירידיום

אתמול, 3/2/2019 היה הבזק אירידיום בהיר מאד דקות בודדות לאחר השקיעה. הבזקי אירידיום נראים באזור רחב יחסית, אולם הבהירות שלהם הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהפס המרכזי.  

הבזק אירידיום דקות לאחר השקיעה 3/2/2019

הנה התמונות שמציגות את המעבר בשמיים (סימוני הכוכבים הם להדגמה בלבד, למעשה עדיין אור יום מלא ואין שום כוכב שאפשר לראות) ואת מפת המעבר על פני ישראל.

מפת המעבר בישראל - הפס האדום הוא מרכז המעבר וכדאי להיות סמוך אליו

מפת המעבר בשמיים

כדי להבין כמה חשוב להיות ליד פס המעבר, אציין שהבדלים של קילומטרים אחדים מפרידים בין ראייה לבין אי ראייה. בעוד שבגבעת שמואל הבהירות הייתה כזו שמאפשרת ראייה, בגבעתיים הסמוכה, כבר לא היה אפשר לראות כלל ובפתח תקווה הסמוכה ראו הרבה יותר בהיר. כמובן שבלילה אפשר להיות רחוקים גם עשרות קילומטרים מהפס ולראות משהו, אבל באור יום, חייבים להיות קרובים.

בחרתי לצלם ולצפות בפתח תקווה בגינה ציבורית שנמצאת ממש על הפס. את המצלמה מכוונים ידנית לפי המצפן שבטלפון, וכמה שניות לפני זמן המעבר מתחילים לצלם סרט וידאו.

התוצאה הסופית: טוב חצי הבזק בפריים מאפס הבזק בשמיים. 

ההבזק בעין, גם איפה שהייתי, ממש במרכז ההבזק (הקו האדום בתמונות ששלחתי אתמול) היה קצר.

המצלמה רגישה הרבה יותר ולכן קולטת את ההבזק בשלב מוקדם יותר, אבל בעוונותי הרבים, לא 

כיוונתי נכון את המצלמה.

הנה סרטון של כמה שניות. הנקודה הבהירה היא הלווין מחזיר האור ורואים איך היא הולכת ומתבהרת עד שיוצאת מהפריים. 

בנוסף, תמונה שהיא למעשה חיבור כל התמונות בוידאו ובה רואים, חצי הבזק, היא התמונה בה פתחנו את המאמר.

למי שמעוניין בפרטים טכניים שיסבירו גם את הכשלון, וכמובן יהוו לקח לעתיד, כי מכל כישלון צריך ללמוד משהו, אז ככה. הבעייה בצילום אירידיום או כוכבים ביום היא שאין על מה למקד. השעה מוקדמת מדי ולא רואים שום כוכב אחר שאפשר למקד עליו, ולכן צריך למקד ידנית לאינסוף לפי מה שרשום על העדשה של המצלמה. הבעייה שבהרבה עדשות קיטים זולות בכלל אין סקלת פוקוס ולכן לקחתי עדשה של 70-300 ממ שיש עליה כזו סקלה.  טעות קטנה בפוקוס ולא יצא כלום, אז על זה אי אפשר להתפשר בכלל.

רציתי גם להשתמש מעט בזום כדי שיראו מעבר גדול ויפה, מה שכמובן מצריך כיוון יותר מדויק. הכלל של תפסת מרובה לא תפסת עבד פה לגמרי ואמנם תפסתי את ההבזק בגדול, אבל לא את כולו. עדיף להתפשר על הזום, 50 מ"מ אורך מוקד, בהחלט מספיק. כמו כן המעבר הולך כמעט תמיד מלמעלה למטה (או מלמטה למעלה) מה שמצריך הצבה אנכית של המצלמה וכך אפשר להרוויח עוד לא מעט שדה. המהדרין יכוונו על האלכסון אבל זה מסובך מדי ביום כי קשה לדעת את המסלול במדויק (זוכרים את ההבזק משבוע שעבר עם הירח וכוכבי הלכת? שם השתמשתי באלכסון כדי לקלוט הכל).

לסיום הנושא - הנה סרטון מלפני שנתיים בו צילמתי הבזק כפול ביום. בעדשה רחבה הרבה יותר (ולכן גם הפסים קטנים וקצרים יותר). מה שיפה הוא הוידאו בו רואים את שתי הנקודות נעות ביחד.

ולסיום המאמר, לאחר ההבזק נצפתה שקיעה יפהפיה עם צבעים מרהיבים

שקיעה 3/2/2019

צילום שיגורים שבוצעו מתחנת החלל!

שיגורים לחלל וצילום שלהם כבר הפכו לעניין של שיגרה, אבל הנה צילום של שיגור מכדור הארץ שצולם היטב מתחנת החלל עצמה.

ראינו בעבר תמונות שצולמו מגובה על ידי מטוסים של נאסא ואפילו סרטון של צופה בר מזל שצילם ממטוס, אבל זה משהו חדש, לי לפחות.

כתבנו לפני שבועיים על צילום פרוגרס ואלכסנדר גרסט (התותח!) עשה זאת שוב והפעם צילום של שיגור סויוז עם שלושה אסטרונאוטים. תאריך השיגור 3/12/2018 וזה השיגור הראשון לאחר ששיגור קודם נכשל והצריך חזרת חירום לכדור הארץ.

והנה הצילום הראשון של גרסט השיגור הוא שיגור של חללית אספקה מסוג פרוגרס שבוצע מבייקנור קזחסטן, באמצעות טיל סויוז בתאריך  16/11/2018.

שיגור חללית פרוגרס כפי שצולם מתחנת החלל. קרדיט: NASA/ESA

החללית נשאה מטען של 2564 קילוגרם, מתוכם 750 ק"ג של דלקים, 75 קילו חמצן ו-440 ליטר מים ומגיעה למהירות של 28800 קמ"ש.

האסטרונאוט הגרמני אלכסדנר גרסט צילם את כל השיגור באמצעות מצלמה ואינרוולומטר שצילם כל כמה שניות, בדיוק כמו שעושים בכדור הארץ.

השיגורים  עצמם מתבצעים תמיד כשתחנת החלל סמוכה לאתר השיגור, בסופו של דבר החללית האספקה צריכה להגיע לתחנת החלל וכדאי לשגר כשהמרחק קצר, אבל הצילום דורש זמן, וזמנם של אסטרונאוטים הוא יקר ומתוכנן בקפידה. לוחות הזמנים הפעם אפשרו את הצילום. קצב הצילום הוא בערך במהירות של פי 8-16, כלומר 2 עד 3 תמונות בשנייה. הסרטון כולו מציג כרבע שעה ובמהלכו רואים יפה גם את היפרדות השלבים השונים של הטיל במקומות הבאים.

00:07 - ניתוק המאיצים

00:19 - ניתוק השלב המרכזי (נראה מעולה בסרטון)

00:34 - השלב המרכזי נשרף באטמוספרה של כדור הארץ (מתחיל להישרף)

00:34 - חללית פרוגרס מתנתקת מהטיל ונכנסת למסלול סביב הארץ, מסלול החופף את זה של תחנת החלל כך שבסוף היא תשיג אותה ותתחבר אליה, מה שהפעם קרה לאחר כיום וחצי.

הנה הוידאו. מומלץ לצפות כמה פעמים על מנת לראות את כל השלבים שצוינו למעלה (וכדאי גם להאט עוד יותר את הסרטון).

שקיעות זריחות והילות (תמונות ומידע)

עננות גבוהה מהווה מקור לא אכזב לצילומים יפים. הנה כמה צילומים מיום שני 4/12/2017.

כמה צילומי שקיעה יפים

שקיעה 4/12/2017

שקיעה 4/12/2017

 והתמונה הבאה הזכירה לי את אפוקליפסה עכשיו

שקיעה 4/12/2017

כשעה לאחר שקיעת השמש מגיעה זריחת הירח שעדיין נראה מלא. בתמונותה באות הירח מבציע מעל הרי בנימין והשומרון כאשר ברקע הקרוב נראים בתי העיר פתח תקווה

זריחת הירח 4/12/2017

זריחת הירח 4/12/2017

ובהמשך הלילה הופיעה גם הילת ירח, הילה הנגרמת ממעבר קרני אור הירח דרך גבישי קרח באטמוספירה המפזרים אותן בזווית של 22 מעלות (וזה גם רדיוס ההילה).
קצת קשה לראות במסך קטן וגם לא בכל מוניטור, אבל בתמונה נראים היטב כוכבי משושה החורף וקבוצת אוריון

הילת הירח 4/12/2017