המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
‏הצגת רשומות עם תוויות מדע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדע. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 במרץ 2025

יום הפאי - π

השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926
 
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה. למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה. רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.

שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.

הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.

המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי  המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!



הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית


רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.

import itertools

def pi_digits():
    q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3
    while True:
        if 4 * q + r - t < n * t:
            yield n
            nr = 10 * (r - n * t)
            n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n
            q *= 10
            r = nr
        else:
            nr = (2 * q + r) * l
            nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l)
            q *= k
            t *= l
            l += 2
            k += 1
            n = nn
            r = nr

if __name__ == "__main__":
    for digit in pi_digits():  # Runs forever until manually stopped
        print(digit, end="")

בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנו AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי  (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).

import decimal
import time

# Set precision to a large value
decimal.getcontext().prec = 10000  # Increase as needed for more digits

def chudnovsky(n):
    """
    Chudnovsky algorithm for calculating pi
    Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms
    """
    decimal.getcontext().prec = n + 10  # Extra precision for intermediate calculations
    
    sum = decimal.Decimal(0)
    k = 0
    
    while k < n:
        term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \
               ((factorial(3*k) * factorial(k)**3) * decimal.Decimal(640320)**(3*k))
        sum += term
        k += 1
    
    pi = decimal.Decimal(426880) * decimal.Decimal(10005).sqrt() / sum
    return pi

def factorial(n):
    """Compute factorial of n"""
    if n == 0:
        return decimal.Decimal(1)
    result = decimal.Decimal(1)
    for i in range(1, n + 1):
        result *= i
    return result

def calculate_pi_iteratively():
    """Simplified approach using mpmath for large calculations"""
    # Since the Chudnovsky algorithm is complex for high precision,
    # we'll use a simpler approach with the decimal module
    
    decimal.getcontext().prec = 10000  # Set precision
    
    # Use the arctangent formula: π = 16*arctan(1/5) - 4*arctan(1/239)
    arctan1_5 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(5))
    arctan1_239 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(239))
    
    pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239
    return pi

def arctan(x, iterations=1000):
    """Calculate arctan(x) using Taylor series"""
    result = decimal.Decimal(0)
    xpower = x
    
    for i in range(iterations):
        term = xpower / (2*i + 1)
        if i % 2 == 0:
            result += term
        else:
            result -= term
        xpower *= x*x
        
        # Break if we reach the precision limit
        if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):
            break
    
    return result

def main():
    # Calculate pi to high precision
    pi = calculate_pi_iteratively()
    pi_str = str(pi)
    
    print("Now printing digits of π endlessly:")
    print(pi_str[:2], end="")  # Print "3."
    
    # Print remaining digits with pause between each
    digit_index = 2
    try:
        while True:
            if digit_index < len(pi_str):
                print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)
                digit_index += 1
            else:
                # If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision
                decimal.getcontext().prec += 1000
                pi = calculate_pi_iteratively()
                pi_str = str(pi)
            
            time.sleep(0.1)  # Adjust speed of output
            
    except KeyboardInterrupt:
        print("\nPi calculation stopped.")

if __name__ == "__main__":
    main()

הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:

The Chudnovsky Algorithm for Computing π

The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.

The Formula

The algorithm is based on the following series representation of 1/π:



Where C = 426880√10005

When implemented, the formula is typically rewritten as:




Why It's So Efficient

The Chudnovsky algorithm has several key advantages:

  1. Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.

  2. Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.

  3. Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.

Historical Impact

This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:

  • In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
  • In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits

In the Code

In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:

  1. It requires efficient factorial calculations for large numbers
  2. It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
  3. The binary splitting optimization requires careful implementation

The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.




שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:

python3 calculatepi.py 
3141592653589793238462643383279502884197169399375105820974944592307816406286208998628034825342117067982148086513282306647093844609550582231725359408128481117450284102701938521105559644622948954930381964428810975665933446128475648233786783165271201909145648566923460348610454326648213393607260249141273724587006606315588174881520920962829254091715364367892590360011330530548820466521384146951941511609433057270365759591953092186117381932611793105118548074462379962749567351885752724891227938183011949129833673362440656643086021394946395224737190702179860943702770539217176293176752384674818467669405132000568127145263560827785771342757789609173637178721468440901224953430146549585371050792279689258923542019956112129021960864034418159813629774771309960518707211349999998372978049951059731732816096318595024459455346908302642522308253344685035261931188171010003137838752886587533208381420617177669147303598253490428755468731159562863882353787593751957781857780532171226806613001927876611195909216420198

יום חמישי, 26 במרץ 2015

טל - משקע חשוב שאינו מוערך מספיק

הטל הוא משקע מים שאינו סוגים שונים של גשם שלג או ברד. לטל חשיבות עצומה אולם החיים המודרניים הרחיקו אותנו מעט מחשיבותו של הטל. במאמר זה ננסה להחזיר לטל מעט מכבודו האבוד.

מהו הטל?
הטל הוא התעבות של אדי מים שהיו באוויר קרוב לפני הקרקע. הטל נוצר כאשר הטמפרטורה מתקררת ויכולת האוויר להכיל לחות קטנה. טיפות המים מתעבות ויורדות. את הטל רואים בעיקר בבקרים לאחר שהאדמה התקררה בלילה וכן על משטחים הנמצאים בחוץ.

מתי ואיפה יש טל?
כמעט בכל מקום וכמעט תמיד. בעוד שבארץ יש ימים רבים בלי גשם הרי שהטל הוא תופעה נפוצה וכמעט כל יום יש טל. גם בשיא הקיץ. וככל שקרובים יותר לים יש יותר טל. בקיץ החום מאדה כמויות גדולות של מים במהלך היום ואלו מגיעים לפנים הארץ בצורת עננים ולחות מעיקה במיוחד. הטמפרטורה יורדת מעט בלילה והטל מתעבה. לא נדיר לקום בבוקר קיץ ולראות שהאדמה והצמחייה רטובים מטל (שיתנדף במהירות כשהשמש תעלה ותחמם מעט את האוויר). כאשר כמויות הלחות גדולות שטח האדמה מוגבל ולא יכול להכיל כל כך הרבה טיפות מים רואים מעין שיכבה לבנה קרובה לפני הקרקע. אלו טיפות מים זערוריות המרחפות להן בגובה נמוך. שימו לב אדי מים הם שקופים לחלוטין (מים במצב גז), מה שעולה מהקומקום ואנחנו מכנים בשם אדים (steam) הן למעשה טיפות מים קטנות קטנות והן אכן אינן שקופות.

מהי החשיבות של הטל
לטל חשיבות עצומה בהיותו מקור נוזלים קבוע גם בעונות הקיץ. שדות מעובדים פשוט משקים, אבל צמחייה טבעית חייבת את אספקת המים הקבועה של הטל כדי לשרוד. אמנם הכמויות קטנות, אבל הן קבועות ולצמחי המדבר שיטות משלם לאגור מים ולבזבז כמה שפחות מים. ניתן להגיד שהטל מאפשר לצמחים להתקיים במדבר גם בקיץ. במדבר אטקמה בצ'ילי לא ירדו מים כבר מאות שנים ובכל זאת יש בו צמחייה. צמחייה זו חיה באמצעות משקע דומה לטל, רסס מים המגיע מהאוקיינוס השקט עם הרוח מרחק עשרות קילומטרים לפנים היבשה

הטל יכול להציל גם את החיים שלכם
בכל קורס הישרדות תלמדו שאם אתם בלי מים אתם יכולים לקשור ניילון סביב צמח. כל צמח מאדה כמות מסוימת של מים והיא תילכד בניילון ותתעבה לטיפות יקרות אותן תוכלו לשתות. הפקת מים מטל תהיה פעילות מהנה גם אם יש לכם הרבה מים  (כפי שאני מקווה שאתם נוהגים לעשות כאשר אתם מטיילים ובוודאי במדבר). נסו בטיול הבא שלכם. טיפים והדרכה באתר של גלעד.
ראו דוגמה למתקני חממה המאפשרים גידול חקלאי בתנאי מדבר באתיופיה תוך ניצול האדים ליצירת ולאיסוף טל בלילה. גם מדוגמה זו אפשר להתרשם כי הטל יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.

אפשר לייצר מים מטל
את השיטות הפשוטות לאיסוף מים מטל אפשר לשכלל לכדי מתקנים גדולים שייצרו מים מטל על ידי עיבוי של אוויר. כך ניתן לספק מי שתייה טהורים וזכים. למתקנים קוראים באר אוויר ומידע עליהם ניתן לקרוא במאמר מויקיפדיה

הטל בתנ"ך
הטל מופיע כמעט ארבעים פעמים בתנ"ך ותמיד הוא מסמל את השפע והברכה החקלאית, או כאיום על כך שאם לא יהיה טל לא תהיה ברכה והחקלאות לא תיצלח. דבר זה מדגיש את חשיבותו העצומה של הטל לחקלאות הקדומה. חשיבות שבגלל ההשקיה, אנו לא מכירים בה. בדרך אגב נעיר שטכנולוגיית התפלת המים כבר גורמת לאנשים לחשוב שלא משנה כל כך אם לא ירדו גשמים בשנה מסוימת. זה נכון באופן חלקי בלבד. אמנם יהיו מי שתייה וכנראה גם מי השקיה, אבל הטבע יסבול קשות, האדמה תתייבש, המידבור יגבר, וסכנת השרפות כדוגמת השרפה הגדולה בכרמל שהיית בחנוכה אחרי שנה שחונה במיוחד ובצורת רק תגדל.
הנה מספר דוגמאות:
  • ברכת יצחק ליעקב -  "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"
  • תיאור הטל בהקשר לאיסוף המן: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" ובספר במדבר: "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו"
  • בשירת האזינו - "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"
  • בקינת דוד על מות שאול ויהונתן - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן"
  • בקללת אליהו שעצרה את הגשם וגם את הטל והחריבה את כל הצמחייה - "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה'  אלקי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי"
  • בנבואת נחמה של הושע - "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן"
  • ואזכור מתאים לפסח משיר השירים: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה"
עצירת הטל
בקינת דוד וקללת אליהו ראינו את עצירת הטל. עצירת הטל קשה בהרבה מעצירת גשמים. בצורת היא עניין שכיח למדי, מה שאפשר לכנות סטטיסטיקה. יכולים גם לרדת גשמים אבל במקומות או בזמן הלא נכון ובכך להיות פחות מועילים. אולם לעצור את הטל, שכפי שכתבנו, הוא עניין יום יומי, זה דבר קשה בהרבה. בפרשת והיה אם שמוע (דברים י"א) נאמר כעונש רק: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר..." ואילו הטל לא הוזכר. כך נראה שקללת אליהו היא אפילו עונש גדול יותר ממה שהקב"ה רצה. כמו כן גודל שינוי הטבע הנדרש לעצור את הטל גדול בהרבה מהשינוי הנדרש (קצת רוח לכיוון אחר) לעצירת הגשם.

הטל בתפילה
המלך חודשי הקיץ (מפסח ועד סוכות) מזכירים בתפילה את נושא הטל במקום הגשם. כך בברכה השנייה בתפילת שמונה עשרה אומרים מוריד הטל במקום משיב הרוח ומוריד הגשם. במהלך תפילת מוסף של פסח יש תפילה מיוחדת, תפילת טל בה מבקשים על ריבוי הטל וכתוצאה מכך גם על הפרנסה בחודשי הקיץ.

בפיוט הטל מוצאים גם הסברים לחשיבותו של הטל. הפיוט הנאמר בקיהלות אשכנז וספדר  הוא של רבי אלעזר הקליר, פייטן ארץ ישראלי מפורסם מהמאות ה6-7 והוא הכיר היטב את המציאות החקלאית בארץ. משפט אחד מהפיוט הוא: "טַל גֵיא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדות". בעונת האביב והקיץ כבר אין כמעט גשמים, אולם הטל הוא זה שמחייה את הדשא והעשב, שזה כמובן המוזן של הבהמות שיוצאות לרעות לאחר החורף עד תקופת ההמלטות בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. קיומו של טל, המאפשר את קיום העשב, מאפשר גם את גידול הצאן וגם בכך חשיבותו הגדולה.

טיפות טל בבוקר
טיפות טל בבוקר



יום שלישי, 30 באפריל 2013

תרומת דם

תרומת דם הינה הדרך הקלה ביותר בה אפשר להציל חיים של מישהו אחר. לא צריך כרטיס אדי, לא צריך בדיקות התאמה מיוחדות. פשוט לבוא ולתרום. הדם הוא נוזל חיוני ביותר לגוף ולא ניתן לייצרו באמצעים מלאכותיים.

הדם עצמו היה ידוע כבר בעבר כאחד מהנוזלים החיוניים ביותר לגוף, וגם התורה אוסרת על אכילה או שתייה של הדם, של החיות שאנו אוכלים, מאחר והדם הוא הנפש של החיה. ביטויים רבים בתורה נהיו מטבעות לשון כדוגמת: "שופך דם האדם, באדם במו יישפך" והמצווה "לא תעמוד על דם רעך".

כמו דברים רבים, גם הדם עצמו לא היה מובן בעולם הקדום. היה ידוע שהוא חיוני לחיים, היה ידוע שהוא עובר בצינורות והיה ידוע שהוא מתרכז בלב. גילוי מחזור הדם, המעבר של הדם דרך העורקים, הנימיות וחזרה דרך הורידים, ושהלב הוא המשאבה המשוכללת שמניעה את כל העסק, התגלה במאה ה-16, בסמיכות מופלאה לשנה בה קופרניקוס הוציא את ספרו על אודות הסיבובים. הבנה שלמה יותר של מחזור הדם, התקבלה במאה ה-17. עם הבנת מחזור הדם החלו גם הניסויים בעירוי דם. בהתחלה בעיקר בדם של חיות. הבנה נוספת של סוגי הדם השונים, הצורך להתאים דם בין תורם לנתרם העלו את הצלחת העירויים להצלחה כמעט מוחלט, והיום עירוי דם הוא תהליך פשוט ומציל חיים. אבל בשביל שיהיה מה לערות חייבים לתרום דם. אין אפשרות לייצר את הדם במעבדה.

תרומת דם היא הליך פשוט ביותר הלוקח כחצי שעה, מורכב ממילוי טפסים, שאלון בריאות, בדיקות המוגלובין (בעיקר לנשים) ואם הכל בסדר, עוברים לשלב הבא, דקירה קטנה בוריד ובתהליך איטי של כרבע שעה מנת הדם נתרמת. לאחר התרומה יש לנוח מעט ויש עוד כמה כללים להקפיד עליהם בשעות שלאחר התרומה. התרומה לא כואבת, דקירה רגילה של בדיקת דם, לא מסוכנת לגוף, הכמות קטנה והגוף משלים אותה תוך ימים מספר ולמעשה ניתן לתרום עד 4 פעמים בשנה. אם רציתם לדעת מה סוג הדם שלכם, אפשר גם את זה לברר כשבועיים לאחר הבדיקה.

הדם עצמו מופרד לרכיבים שונים, לכל אחד מהם אורך חיים אחר (מימים בודדים ועד חודשיים) ושימוש אחר. תורמים היכולים לתרום באופן קבוע מדי שבועיים מוזמנים להתנדב לתרומה של טסיות דם. זהו מרכיב אחד בלבד מתוך הדם והתרומה מבוצעת בדרך שונה מעט, באמצעות חיבור למכונה המוציאה את הטסיות מהדם ומשיבה את שאר גורמי הדם בחזרה לגוף. זהו תהליך ארוך יותר, התרומה לוקחת כשעתיים ודורשת מחויבות. חולים קשים נזקקים לכמות גדולה של טסיות על בסיס קבוע, והרצון של שירותי הבריאות כי הם יקבלו מנות אלו ממספר מינימלי של תורמים (בהיותם גם ככה בעלי מערכת חיסונית מוחלשת). תהליך זה מבוצע כפעם בשבועיים (למרות שבפועל ניתן לעשותו כל יומיים-שלושה ללא נזק לגוף).

בארץ ממונה ארגון מגן דוד אדום על נושא תרומות הדם, והתרמות מתבצעות בבתי חולים, במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים הפתוחים לקהל הרחב. מידע על נקודות התרמה.

סוגי הדם הידועים הם O A B AB, כאשר בעל סוג O יכול לתרום לכל בעלי הסוגים האחרים (אבל לקבל רק O), ואילו בעל סוג AB יכול לקבל מכולם אבל לתרום רק לבעל AB אחר. כמו כן יש גם גורם רזוס שלילי או חיובי כאשר בעל גורם שלילי יכול לתרום אך לא לקבל דם מבעל גורם חיובי. נמצא אם כן כי הדם מסוג O- הוא הדם הטוב ביותר לתרומה שכן בשעת הצורך ניתן לתת אותו מיידית למי שנדרש ללא צורך בבירור סוג הדם שלו, אולם זהו סוג נדיר יחסית ויש אותו רק ל-3% מהאוכלוסיה.

קיימים סיווגים נוספים לסוגי דם ויש אנשים עם סוגים נדירים במיוחד שקשה מאד למצוא עבורם תורמים מתאימים. במקרים חריגים אנשים אלו יתנו תרומה עצמית שתישמר עבור עצמם למקרה הצורך (כמו לפני מעבר ניתוח)

תרומת דם
תרומת דם

בישראל נתרמות כ-300000 מנות בשנה. מאחר וחלק גדול מהתורמים תורם יותר מפעם אחת, אפשר להניח כי בסך הכל כ-200000 תורמים דם. זהו מספר נמוך, נמוך מאד. בגלל החוסר בתורמים, אנו שומעים מפעם לפעם על מחסור חמור בבנק הדם (ובעיקר מדובר במחסור בסוג O- הדרוש לאירועי חירום לא צפויים). אין מה לחשוש מתרומות יתר של דם, גם בעודפים (שלעיתים נוצרים עקב כך שמנה - פג תוקפה) נמצא שימוש מועיל, בייצור תרופות, ובמחקר. אז אם בא לכם להציל חיים של מישהו, ולמעשה כמה מישהויים, פשוט גשו ותרמו דם. כל כך פשוט, כל כך חשוב, ודרך אגב, תרומת דם גם מעניקה לכם ביטוח דם כך שבעת הצורך, חלילה, תוכלו לקבל את כל הסיוע הדרוש מבנק הדם (ולא למשל להידרש להביא תורמים ספציפיים, כפי שלפעמים רואים מודעות)

כל המידע הנוסף: שירותי הדם - מגן דוד אדום



יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

רמת הגולן ופליאומגנטיזם

ברמת הגולן אפשר לראות תופעת טבע מעניינת. רוב רמת הגולן הינו שטח שהיה פעיל געשית בעבר. סלעי בזלת שהתמצקו (הפכו מנוזל למוצק) שמרו בקרבם תכונות מגנטיות שונות מהתכונות היום. קירוב מצפן לסלעים אלו יבלבל את המצפן שיצביע להרבה מאד מקומות אך לא לצפון. בסלעים מסוימים השינוי נגרם עקב מכת ברק מדוייקת.
צפו בסרטון המדגים את התופעה

סלע הפליאומגנטיזם
סלע הפליאומגנטיזם

המצפן מאבד את הצפון
המצפן מאבד את הצפון
לא חייבים להבין את התופעה אבל מאד מענין לעבור מאבן לאבן, ולראות אילו אבנים גורמות למצפן להשתגע ובאיזו צורה. ניתן גם למצוא מקומות שבהם המצפן פשוט ישתולל אפילו ללא תזוזה. אם המצפן שלכם הוא במכשיר הטלפון, כדאי לבצע קליברציה מחדש בסיום הפעילות.

הפארק מאד נוח לגישה ונמצא כקילומטר מזרחית מצומת האמיר (וסט) לכיוון מרום גולן. לאחר ביקור בפארק הסלעים חזרו לצומת האמיר. קק"ל הכשירה שם חניון מקסים, עם מתקני משחק לילדים, וגני פסלים, אחד מהם לזכרו של אסף רז. הילדים יהנו לשחק במתקנים ולעבור בין הפסלים, גם ארמונו הישן של האמיר נגיש ויש גם מעיין קרוב. שימו לב לא לחצות גדרות כלל עקב סכנת מיקוש ושטחי אימונים.
פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

<
לאחר הפיקניק (בפינותיו האחרות של הצומת יש בית קפה ומרכז מבקרים) עלו להר בנטל. שמה תמיד נעים, בגובה 1200 מטרים הר בנטל הינו נקודת תצפית מרתקת, גם שם תוכלו להנות מפיסול משארית רק"ם, ומתצפית נפלאה לכל הכיוונים. מיקומו של קו הגבול ברור מאד. עד אליו הכל ירוק, וממנו והלאה הכל חום. וזאת למרות שמיד לאחר קוניטרה נראה מאגר מים ענקי בשטח סוריה ולכן מחסור במים אינו תירוץ. בהר עצמו, הילדים יתמוגגו מסיור בתעלות ובבונקרים וכדאי מאד להסביר להם ובהתאמה לגילם על אירועי הקרבות בגולן (עמדות מידע בבונקרים). נסו לתזמן את ההגעה לשעת השקיעה. עמק החולה כבר כהה כולו, אבל הר בנטל, כאלף מטר מעליו, עדיין מואר והשקיעות נהדרות.
קוניטרה החדשה
קוניטרה החדשה

שדות בגולן
שדות בגולן

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סורי

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סוריה - קל מאד לראות היכן עובר הגבול

שקיעה בהר בנטל
שקיעה בהר בנטל
להרפתקנים, המשיכו לכיוון אלוני הבשן, להר בני רסן, עליו נמצאות טורבינות הרוח, לצערי לפחות מחיצתן לא עובדות. שביל עפר עביר יוביל אתכם ממש למרגלות הטורבינות. אפשר לעמוד ממש מתחת ללהבי הענק, לשמוע את הווש ווש שלהם להביט למעלה ולראות איך הלהבים כמעט מגיעים אליכם. חוויה שונה למדי.

טורבינות רוח ברמת הגולן
טורבינות רוח ברמת הגולן

תמיד, אבל תמיד הסתכלו בעירנות, עולם החי של הגולן מגוון ביותר ובטיול האחרון ראינו: שועל, זאב, צבי, צבים, חסידות ועוד. לצערנו ראינו גם חזיר בר דרוס. גם בשיט קיאקים, התבוננו בגדות וחפשו את הצבים. רוב האנשים לא שמים אליהם לב בכלל אבל הם שם.
צב מים
צב מים

חסידה
חסידה


יום רביעי, 11 באפריל 2012

היסטוריה של המדע

הספר היסטוריה של המדע מאת ג'ון גריבין (הוצאת עליית הגג) מהווה מצד אחד מבוא מצוין לתחום ומצד שני סיכום טוב של התחום. הספר עב כרס ומחזיק כמעט 700 עמודים ומסכם את ההתרחשויות בכל תחומי מדעי הטבע אולם עקב כמות הנושאים והאישים הנמצאים בו, הדיון בכל אחד מהם מוגבל מאד ולכן הספר מהווה רק מבוא, כאשר רשימת המקורות המלאה יכולה לשמש כהמשך מצוין (כולל חלק מהספרים שקיים עבורם תרגום בעברית). הספר דן במדע משנת 1543 ועד תחילת העשור. שנת 1543 אינה מקרית, המחבר, פרופסור לאסרטופיזיקה מתחיל את סיפרו עם פרסום הספר "על אודות הסיבובים של גרמי השמים", שאמנם לא היה מדעי כל עיקר (ואפילו לא סיפק תחזיות טובות יותא משל תלמי), אולם היווה את הדחיפה הראשונה למדע חדש, מדע המבוסס על עובדות, על ניסויים ותצפיות, אישושים והפרכות. כך ממשיך המחבר שנה אחרי שנה ומדען אחרי מדען את המסע בתולדות המדע תוך הבחנה בתקופות השונות, החל מהתקופות בהן חובבים יכלו להכיר את כל תחומי המדע ולתרום תרומה משמעותית לכל אחד מהם, תקופה שהסתיימה בערך במחצית המאה ה-19 ועד להתמחויות הספציפיות שיש כיום שמגיעות לתחומים צרים במיוחד. לקורא שאינו חובב מדע מובהק, יכול הספר לשמש כמעין סיכום, אולם זהו יהיה סיכום סוביקטיבי ביותר. הספר נכתב על ידי מדען ומנקודת מבט של מדען. לא של היסטוריון ולא של פילוסוף. ככזה המחבר דוחה מספר תפיסות פילוסופית אודות המדע (ובפרט את תפיסתו של תומס קון אודות המהפכות המדעיות, אולם גריבין בעצמו משתמש במונח מהפכה כאשר הדבר נוח לו ומשרת את מטרותיו (המהפכה של ניוטון, המהפכה של דרווין) ונמנע מכך כאשר הדבר אינו משרת את תוכניותיו (תארויות היחסות הכללית של איינשטיין ומכניקת הקוונטים אינו נכללות במושג מהפכה לתפיסתו, למרות שהן אפילו עולות על המהפכות הקודמות. לכן, אין להתייחס לספר כאוביקטיבי, וגם המחבר, אמנם רק בסוף דבריו מציין זאת, אולם דן בעיקר ביתרונות הסוביקטיביות כאשר הם באים מהצד שלו כמדען. לחידוד ההבדל ולהעמדת המחבר לא כהיסטוריון אלא כמדען נציין ששמו המקורי של הספר באנגלית הינו פשוט "מדע" SCIENCE כאשר ההיסטוריה מופיעה בכותרת משנה בלבד.
למרות כך ואלי דווקא בשל עובדת היות המחבר איש ומדען, הספר עצמו כולל לא מעט היסטוריה ותיאור של המדענים עצמם, לפעמים תיאור הנצרך להבנת הרקע המדעי ולפעמים לא. לפי גריבין המדע הוא פעילות אישית שתוצריו אינם אישיים כלל אלא אמורים להיות אמיתיות אוביקטיביות ומוחלטות (וזאת כמובן בניגוד לדעות ההיסטוריונים והפילוספים כגון פופר שהמדע יכול בעיק להפריך דברים ולהציע מודלים, שיתפתחו לתיאוריות שניתנות לאישוש בלבד). מוזר אולי שדווקא התחום המתימטי הכמעט יחיד בו ניתן להגיע לאמת מוחלטת, המתימטיקה, נדון בצורה מועטה ביותר בספר, כאילו המתימטיקה אינה חלק ממדעי הטבע, זאת אולי מכך שהמתיטיקה אינה מדע ניסויי, והיא גם לא מדע היכול לתת ניבויים. כמובן המתימטיקה הייתה נצרכת מאד לכל תחומי המדע החל מחישובי מסלולי הכוכבים (הדורשים את החשבון האינפינטיסימלי) ועד תאורית היחסות הכללית בה נעזר איינשטיין בחברים מתימטיקאים מפני שלא היה לו הידע הנדרש. רשימת המקורות הכוללת לא פחות משמונה מספריו של גריבין עצמו (שטרם תורגמו לעברית) מראה שהוא באמת אוהב מאד את הפעילות המדעית, של החשיבה, התמקדות בבעייה, נסיונות לפתרון, מתן ניבויים, עריכת ניסויים ובדיקת התוצאות.למרות אורכו של הספר הוא מחולק לפרקים ולפרקי משנה ולכן קריאתו שוטפת. השפה בהירה ביותר. היא אינו עושה נסיון להסביר כל תחום מדע לעומק, נסיון שנדון לכשלון מראש אלא מסתפק בהסברים תמציתיים. אולם לקורא המתעניין יותר במדעים, היקף החומר בספר לא יהיה מספק והוא יראה בספר מבוא בלבד להמשך קריאתו במדעי הטבע.
ולכן למרות שלפי גריבין המדע הוא אוביקטיבי ומוחלט (ואיך אמירה זו מסדתרת עם מכניקת הקוואנטים איני יודע), הרי שייעוד הספר, סיכום או מבוא הינו סוביקטיבי לחלוטין ותלוי בקורא.

היסטוריה של המדע
היסטוריה של המדע


היסטוריה של המדע
2001-1543
הוצאות ספרי עליית הגג
ג'ון גריבין
תרגמה דפנה לוי
סדרת פילוסופיה ומדע
תש"ע 2012

יום שני, 26 בספטמבר 2011

גדל אשר באך

לפני שנים רבות אמר לי נמרוד, תקרא ספר טוב, קשה וגם רק באנגלית אבל כדאי "גדל אשר באך"... לאחר כמה שנים הזדמן לי להשאיל את הספר וקראתי אותו במשך מספר חודשים (אכן קשה ואכן באנגלית). יציאתו של הספר לעברית התאפשרה אודות למאמץ אדיר של המתרגמים, טל כהן, וירדן ניר בוכבינדר שרק בגלל העובדה שהם צעירים למדי (בדיוק בגילי), אי אפשר לקרוא לה מפעל חיים, אבל בהחלט זה לא רחוק מכך. חלקים רבים (והמשעשעים במיוחד) של הספר מתבססים על משחקי לשון ומילים. תרגומם, תוך שמירה על כל המשמעויות, נחשבה משימה בלתי-אפשרית (באותה מידה שתוכנת שחמט תנצח את אלוף העולם בזמן כתיבת הספר) והסתבר שכמו שתוכנות המחשב מנצחות, גם תרגום הספר אפשרי. כמובן אין זה תרגום של מילה במילה אלא תרגום רעיוני תוך שימוש בעושר של השפה העברית (שאינו נופל מן האנגלית) ובמשמעויות הכפולות של מילים רבות בעברית. מבחינה זו, התוצאה, שהמתרגמים עמלו עליה 15 שנה מרהיבה, מהווה יום חג לאוהבי ספרות העיון בארץ באשר הם ומצדיקה פינוי מקום במדף.

בגב הספר דברי שבח רבים, של דוקטורים ופרופסורים נכבדים, ובוודאות כולם כאלו המכירים את הספר וקראו אותו במקור. רובם מדברים על ההישג הגדול שבתרגום. הרגשתי זהה להרגשתם, אולם אלו שאינם מכירים את הספר ייתכן ויתקשו להבין על מה החגיגה הגדולה.

הספר "גדל, אשר בך" של דאגלס הופשטטר, הינו קודם לכל ספר בלוגיקה ובמחשבה וזיקתו הגבוהה ביותר היא לתחומי המתימטיקה ומדעי המחשב. אפשר להבין זאת כבר משם הספר המקדים את גדל, למרות שלא הייתי כועס על המתרגמים אם היו משנים ל: "אשר, באך גדל" ושומרים על רצף הא.ב. אני חושב שגם המחבר היה מסכים לשינוי זה.

הרבה ספרים עוסקים בלוגיקה, אבל הייחוד של הספר הוא בכך שהוא מקשר את תחומי הלוגיקה הפורמלית והריאלית לתחומי האומנות הויזואלית והאודיואלית, ומשלב את הלוגיקה ובפרט את מושג ההתייחסות העצמית ביצירותיו של מ.ק. אשר , על תעתועיהם ובמוזיקה (המתימטית מאד) של באך. את התמונות של אשר רובנו מכירים (ואם לא, הן מופיעות בספר), אולם יצירתו של באך "מנחה מוזיקלית" היא יצירה שאינה מוכרת ואינה מושמעת כמעט בארץ וגם הקורא לא יכול להכיר אותה בפורמט של ספר (בימינו הדבר אפשרי, גירסה אלקטרונית של הספר ייתכן ותכלול את הקטעים המוזיקליים) והוא נצרך למצוא אותה מפוזרת במקומות שונים ברשת (כדאי מאד. למטה החלק הראשון בלבד, היצירה כולה הנה מעט ארוכה וגם יש ביצועים לכלים שונים).


שילוב התחומים הנעשה לאורך כל הספר מבהיר לנו כי המילים, התמונות והצלילים הם כולם מאפיינים של החשיבה האנושית וקשורים אחד בשני ויוצרים ביחד את כותרת המשנה של הספר "גביש זהב נצחי" שהוא התרגום המילולי של "Eternal Golden Braid" אולם בעברית הוא מתורגם דווקא "גביש בן אלמוות" (נסו לבד להבין למה, זו אחת מעשרות החידות הקטנות הנמצאות בספר).
הספר קשה, אפילו קשה מאד לקריאה ולהבנה. לא פלא שהמתרגמים (והקוראים של הספר במקור) היו רובם מתחום מדעי המחשב והמתימטיקה להם המונחים הפורמליים של הלוגיקה ברורים והם יכולים לעקוב אחריהם ביתר קלות (אך לא לגמרי להבין איך זה מתקשר למוזיקה).

חובבי המוזיקה המכירים את המונחים (המתימטים ביסודם, אך לא מובנים מאליהם) של סולמות, עליה ,ירידה, כרומטיה ואכרומטיה, פוגה וקנון יבינו היטב את הניתוחים המוזיקליים ויצטרכו להתעמק בנבכי הלוגיקה.
על מנת להקל את ההבנה, וכמובן, לתת לספר חן מיוחד, כל פרק נפתח בדיאלוג חביב בין דמויות בדיוניות (אכילס, צב, סרטן, זנון ועוד לפי הצורך), אשר מציג בצורה קלילה ומשעשעת מאד את הנושא. הפרק שעוסק אחריו כבר הרבה יותר קשה ומעמיק, אולם הוא עקבי ואינו עורך קיצורי דרך, כך שאפשר לצלוח אותו.
אותם פרקי דיאלוגים בנויים גם הם לפי יצירותיו של באך (או לפי תמונותיו של אשר), צריך לקרוא אותם ולהקשיב למוזיקה תוך כדי. יש בהם חזרות, אלתורים, עליות וירידות והם הדרך הויזואלית (פרט כמובן לדפי תווים) להציג יצירה מוזיקלית.

נביא לדוגמה את קנון הסרטן בעמוד 230 (וכל מכירי הספר בוודאי מהנהנים בראשם). בקנון מוזיקלי זה של באך יש שני קולות המנגנים את אותם תווים בדיוק אבל בסדר הפוך. גם במוזיקה קשה מאד לחבר יצירה כזו והדיאלוג המייצג אותה בנוי בצורה זו בדיוק ואפשר לקוראו מהסוף להתחלה. לא תהיה לו את אותה משמעות. אין זה פולינדרום כמעין "ילד כותב רופא אפור בתוך דלי", אבל תהיה לו משמעות אחרת שונה ומשעשעת. לצורך הכתיבה נאלץ המחבר (והמתרגמים בעקבותיו) לשבור כמה כללי דקדוק, למצוא משמעויות מעט מאולצות למילים ולעגל כמה פינות אחרות. כך במקור וכך גם בתרגום, כאשר המחברים שולפים מילים מעמקי הזכרון (לירה - היה פעם מטבע כזה והיה פעם גם כלי נגינה כזה) בעלי משמעות כפולה שיובילו אותם בבטחה להשגת המטרה. דוגמה להומור בספר מובאת מיד אחר כך בפרק "הרציני" בו מתחיל המחבר כך:
"קנון הסרטן" מכיל שלוש דוגמאות לאזכור עצמי עקיף. אכילס והצב מתארים שניהם יצירות אמנות שהם מכירים - ולגמרי במקרה, יש ליצירות אלו אותו המבנה כמו לדיאלוג עצמו (שערו בנפשכם את הפתעתי כשאני, המחבר, שמתי לב לכך!).
ייתכן ובמקומות מסוימים אפשר יהיה לתרגם יותר טוב, אבל אין זה כלל משנה, למתרגמים היה את האומץ ואת התעוזה לצאת לדרך (ומי יודע כמה רצו ונכשלו בה) ואת ההתמדה והעיקשות להתקדם בה ולהגיע לכדי ספר גמור.

אורכו של הספר מטריד. 800 עמודים על לוגיקה קצת קשים לעיכול אפילו שהם מלאים באיורים ובציורים המתאגרים של אשר. לקראת סוף הספר המחבר דן בתופעה של אנשים שקוראים בספרי מתח את הסוף ומציע שהסוף יהיה ממוקם בנקודה כלשהי בספר ולאחריו רק דיבורי סרק שאינם מועילים לעלילה. רוב קוראי "גדל אשר באך"  חושבים שספר זה אכן נכתב כך אולם חלוקים היכן נקודת סיום זו נמצאת. דעתי האישית היא כי נקודה זו תהיה פשוט במקום שתרצו לעצור ולהפסיק. לאיפה שלא תגיעו בספר (ואני תקווה כי תשרדו עד הסוף, למרות שגם זה לא יעזור לכם כי תגלו שהגעתם שוב להתחלה אך בסולם גבוה יותר), הנאתכם מובטחת ותובנות חדשות ילוו אתכם.
גדל אשר באך - דאגלס הופשטטר
גדל אשר באך - דאגלס הופשטטר
גדל אשר באך - גביש בן אלמוות
פוגה מטפורית על נפשות ומכונות ברוח לואיס קרול
דאגלס ר' הופשטטר
בתרגום טל כהן וירדן ניר בוכבינדר
הוצאת דביר
תשע"א 2011
המקור יצא לאור בשנת 1979. מהדורה חדשה יצאה בשנת 1999.
847 עמודים

יום שבת, 16 ביולי 2011

כימיה ומתכות בתורה

התורה אינה ספר מדע, אולם ננצל פסוק בפרשת מטות כדי לעסוק קצת בכימיה שבתורה. בדיני הגעלת כלי נוכרים מופיעה רשימה מעניינת של חומרים (במדבר ל"א כב): "אַךְ אֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַכָּסֶף אֶת-הַנְּחשֶׁת אֶת-הַבַּרְזֶל אֶת-הַבְּדִיל וְאֶת-הָעֹפָרֶת". רשימה קצרה של יסודות כימיים. בטבלה המחזורית יש 92 יסודות טבעיים וברשימה מופיעים 6 יסודות. בכל התורה הצלחתי למצוא רק יסוד אחד נוסף - גופרית (מופיע כבר בספר בראשית).

הזהב מופיע ראשון בין היסודות (בראשית ב' י"ב), לאחר מכן הברזל והנחושת (בר' ד' כב): "וְצִלָּה גַם-הִוא יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל-חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה", וכאן אנו כבר לומדים כי היה עיבוד מתכות אלו לכלים (וייתכן ומדובר על המעבר בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל). לאחריו הכסף (בר' י"ג ב) בתיאור עושרו של אברהם. העופרת מופיעה בספר שמות (בשירת הים - "...צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים") ופרשתנו מוסיפה את הבדיל. חומרי מתכת אחרים לא מוזכרים, לא הברונזה, לא האבץ ולא הכספית, מתכת שהייתה ידועה באותם זמנים וגם שימשה בתעשיות הכסף והזהב. בתנ"ך מופיעים סוגי נחושת שונים: נחשת קלל, נחושת ממרט, נחשת מצהב, נחשת מרוק וייתכן כי אלו סגסוגות של ברונזה ו/או פליז שמורכבות בעיקר מנחושת וחומרים נוספים או נחושת מעורבבת בזהב. הגופרית מופיעה לראשונה סיפור סדום ובכך מגיע מספר היסודות במקרא ל-7 בלבד. חומרים נוספים רבים מוזכרים בתנ"ך, החל מהמלח, המוזכר גם הוא בסדום ולאחר מכן נהיה מינרל חובה בקורבנות ומאבני החושן, 12 אבנים, שאמנם אחת מהן, יהלום, הינה פחמן טהור ולכן אפשר להגדיל את מספר היסודות לשמונה, והשאר תרכובות שונות של אבני חן ששאלת זיהוין מעסיקה חוקרים רבים ולא ניכנס אליה כאן.

בעקבות הערה של חבר, בדקתי שני חומרים נוספים: הנתר והבורית ששימשו חומרי ניקוי וכביסה (ומשמשים כדימוי לתשובה בה אפשר לנקות את האדם מחטאים), שני חומרים אלו הם תרכובות של מלחים (מינרלים). תרכובת הנטרון (Natron), נכרתה ממרבצי מים יבשים במצרים העתיקה ושימשה אלפי שנים כחומר ניקוי. כאשר בודד בה החומר העיקרי, הוא קיבל את השם ניטריום (ובעברית שם היסוד נתרן, מספרו הכימי 11). גם הבורית, תרכובת מלח נוספת, ייתכן שנתנה את השם ליסוד החמישי, ששמו כיום בור. אמנם היסודות, כיסודות לא היו ידועים, אבל שמם של שני יסודות אלו אכן מבוסס על תרכובות שבהם הם היו העיקר, והשם בור כחומר מופיע במפורש בישעיהו פרק א' כה (למרות ששוב, הוא ייצג את התרכובת הדומה לסבון ולא את היסוד): "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל-בְּדִילָיִךְ"

גם אם יסודות שונים לא היו ידועים בשמם, ייתכן ונעשה בהם שימוש בשיטת הניסוי והטעייה על ידי שימוש בעפרות מסוימות ממכרות שהיו ידועים בתכונותיהם וביכולת לערבב אותם עם חומרי מתכת קלאסיים (כדוגמת זהב, סגסוגת שנמצאת בטבע בצורה טבעית). הזכוכית מוזכרת בתנ"ך פעם אחת בלבד בספר איוב (פרק כ"ח). כאשר מדובר על החוכמה ועל נדירותה הרבה יותר מכסף וזהב מופיעה גם הזכוכית (שמאז מחירה קצת הוזל): "לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז". אבן יקרה נוספת הינה הפנינה, הנזכרת דווקא לראשונה בתור שם (אשתו של אלקנה אבי שמואל) כבר בנביאים ורק הרבה יותר מאוחר בספרי משלי, איוב ואיכה כחומר יקר (בהופעתה כשם היא כתובה בצורה חסרה פננה, ואילו בהופעתה כחומר תמיד מופיעה פנינה).

נחזור לפסוק בפרשת מטות. עניינו בהכשרת כלים באש ואולם דבר זה מעלה קושי מסוים שכן חלק מהמתכות המוזכרות יכולות להינתך באש ולהתקלקל. הנה נקודת ההתכה של המתכות (קיימת גם נקודת רתיחה, אך היא גבוהה בהרבה).

  • זהב - 1064 מעלות
  • כסף - 961 מעלות
  • נחושת - 1084 מעלות
  • ברזל - 1538 מעלות
  • בדיל - 231 מעלות
  • עופרת - 327 מעלות

רואים שהמתכות הקלאסיות זהב כסף ונחושת הן קבוצה בפני עצמן (מבחינת נק' ההתכה). הברזל צריך טמפרטורה גבוהה בהרבה והבדיל והעופרת ניתכים בקלות (גם הסדר בתורה מפריד בין הקבוצות). במדורת עצים רגילה הטמפרטורה יכולה להגיע ל-1000 מעלות וזה מספיק לבדיל ולעופרת. למתכות האחרות ובוודאי לברזל, צריכים כבשנים סגורים, בהם החום נאגר ועוצמתו גדלה. חשוב להבחין בין עוצמת חום לבין טמפרטורה. גפרור מגיע בקלות לחום של כמה מאות מעלות, אולם עוצמת החימום שלו זעירה וניתן לכבותו במיידית, ואפילו להכניסו לפה ולסגור. הגפרור ייכבה מיד מחוסר חמצן, ועוצמת החום הנמוכה תיעלם כלא הייתה (בדיוק ככה מכבים נר במהירות עם האצבעות). במדורה גדולה, החום יכול להיות נמוך הרבה יותר מבחינת טמפרטורה, אולם עוצמתו (או כמות אנרגיית החום) תהיה גבוהה בהרבה וכיבויה יהיה קשה מאד.

לגבי כלי המתכת, התורה דורשת (במדבר ל"א כג): "כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם". ייתכן והכוונה להעברה מהירה מאד שאינה מספיקה להתיך את הכלים. הבחנה מפורשת זו נמצאת בדברי המפרשים ונביא את הרמב"ן המחלק בין המתכות שעוברות באור (באש עצמה) לבין הבדיל והעופרת שעוברות בחמין (מים רותחים). ייתכן והכלים לא היו מתכות טהורות אלא סגסגות שונות.עוד משהו מוזר נמצא בפירוש רש"י: "אך את הזהב - לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו, וזהו לשון אך, שלא יהא שם חלודה אך המתכת יהיה כמו שהוא". אפשר לתמוה קצת, על שענין החלודה מופיע דווקא במתכת הזהב שאינה מתחמצנת ומחלידה, אולם המילה אך באה למעט והכוונה בפסוק היא למעט את החלודה והלכלוך, שהכלים צריכים ניקוי לפני ההגעלה.פירוש רש"י מתייחס למילה אך, ולאו דווקא לזהב, אלא לאחת מן המתכות שאחריו שמתחמצנות (או בתערובות המכילות מתכות אלו שגם הן מתחמצנות).

הזהב מופיע גם בהמשך הפרשה כחומר העיקרי ממנו היו עשויים התכשיטים.
זהב, כסף ונחושת - חומרים בפרשת מטות
אצעדה, צמיד, טבעת ועגיל -תכשיטים בפרשת מטות



יום שלישי, 20 באפריל 2010

גלגלים ומזלות

מבחר ספרי האסטרונומיה בעברית בכלל וכאלו שנכתבו בעברית במקור בפרט מצומצם ביותר. לכן, הוצאתו של ספר אסטרונומיה בעברית הינה מאורע משמח שיש לברך עליו. הספר גלגלים ומזלות מאת עדו יעבץ, חוקר באוניברסיטת תל-אביב,  עוסק בתולדות האסטרונומיה העתיקה ומשייך את עצמו לקטגורית היסטוריה של המדע. ספרים רבים נותנים סקירה קצרצרה של תקופה זו עם הזכרת האישים הבולטים בה, אבל ספר מרוכז בעברית המתייחס רק לתקופה זו לא היה קיים. המחבר מודע לכך שקהל היעד של הספר הינו מצומצם (חובבי אסטרונומיה, או היסטוריה של המדע) ועושה מאמצים גדולים להתאים את הספר לקהל יעד גדול הרבה יותר. גם ההוצאה המשותפת בהוצאה אקדמאית (הוצאת מאגנס) ביחד עם הוצאה עממית (דביר), מראה על רצון להתאים את הספר לקהל הרחב אך לא להופכו לספר מדע פופולארי. בנקודה זו יעמוד הספר למבחן.
הספר סוקר תקופה של כ-600 שנה בה פרחה האסטרונומיה היוונית דרך הצגת מספר אישים בולטים. בתיאור כל דמות מופיעים פרטים על הדמות ועל תרומתה לפילוסופיה ולמדע בכלל, ולאסטרונומיה בפרט.
הספר פותח בהצגת הבעיות שעמדו בפני התוכנים הקדומים ביוון. רצונם היה להבין את תנועת גרמי השמים. המחבר אינו מניח שהבעייה ידועה לקורא ומתחיל את תיאורה בתיאור תנועת השמש (אחת מהתנועות הפשוטות ביותר בשמים). לצורך השוואה עובר המחבר לתיאור קצרצר של האסטרונומיה בבבל (שהקדימה את יוון במאות שנים) ומה שהטריד אותה (תחזיות עתידיות מדויקת לצרכי אסטרולוגיה ופחות מודל להבנת העולם). את התחזיות הבבליות מציג המחבר באמצעות בעיית חיזוי מיקום כוכבי הלכת ובפרט חיזוי מיקום וזמן התנועה האחורנית שלהם (על התנועה האחורית של כוכבי לכת - ראו בעין צופיה).
לאחר הקדמה זו עובר המחבר לדון בתפיסות היווניות ובהתפתחות שלהן במהלך השנים. למרבה הצער, כמעט ולא השתמרו מקורות מהאסטרונומים הקדומים, כך שהמחבר מציג עבודת שחזור בלשית של המודלים  המתבססת על קטעי ספרים, עדויות מפוקפקות והנתונים הידועים לנו כיום. המודל הראשון המוצג, של אודוסקוס מתבסס על ספירות שוות מרכז (כדורים הסובבים סביב מרכז כדור הארץ כאשר הכוכבים תמיד במרחק קבוע מהארץ), כאשר לכל כוכב לכת הותאמו 3 או 4 ספירות. שתי הספירות הראשונות מתוארות בהרחבה אולם הספירות השלישית והרביעית לא מתוארות בכתובים כלל ונשאר לנו לשחזר את הגדרתן המדויקת ותפקידן. המודל היה לא מפוענח עד שנת 1875 וגם פענוחו הציב בעיות רבות עד כדי כך שנאמר עליו (א. פנקוק, ההיסטוריה של האסטרונומיה, 1961)
"מדעניה הגדולים של יוון לא היו תצפיתנים, גם לא אסטרונומים, אלא הוגים ומתמטיקאים חדי מחשבה. תיאוריית  הספירות שוות המרכז של אודוקסוס ראויה להיזכר לא כנכס צאן ברזל של האסטרונומיה, אלא כמופת של מקוריות מתימטית." (עמוד 112)
לפני כעשור הוצע שחזור נוסף למודל זה, הפותר חלק מהבעיות שעלו בשחזור הקודם. כמובן שאין לנו יכולת לדעת איזה מבין השניים אם בכלל הוא הנכון. אבל ייתכן שמודל הספירות שוות המרכז היה הרבה יותר מאשר מקוריות מתימטית וסיפק תחזיות קרובות מאד למציאות, או לפחות כאלו שהיוונים לא יכלו לראות את הטעות במכשירי המדידה שעמדו לרשותם.

במהלך הדורות השתנו התפיסות מספירות בעלות מרכז משותף, לגלגלים נושאים ונישאים. מודל פשוט יותר שגם איפשר שינוי במרחק של כוכבי הלכת מכדור הארץ (שינוי שיכול לפתור את בעיית הבהירות המשתנה של כוכבי הלכת בשמים, כפונקציה של מרחקים מכדור הארץ) ותחזיות מדויקות יותר. השינוי המהותי היה כאשר האסטרונומיה היוונית פגשה את הבבלית וראתה שלבבלית יש תוצאות חיזוי הרבה יותר טובות, ללא מודל תנועה כלל (אלא באמצעות נוסחאות מתימטיות) ובנוסף היסטוריה של מאות שנות תצפית (שיכולות להוות מדד ייחוס לנכונות של כל מודל חדש). הפיתוח של מודל שייתן תוצאות טובות, נמשך עד תלמי שבספרו "אלמגסט" חתם פרק מפואר זה של אסטרונומיה, ולמעשה סיים תקופה. לאחר תלמי עברו 1300 שנה עד להתפתחות האסטרונומית הבאה.

הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה. המחבר לא חסך מאמץ שהקורא יוכל להבין את הנושא בכמה רמות ולפי עומק התענינות הקורא. הספר כולל תרשימי צבע ואיורים להמחשת הנושאים. ניתן היה לשלב במקום האיורים, ובמיוחד אלו המתארים את תנועת הנסיגה של כוכבי הלכת, צילומים אמיתיים.

הקורא המתענין בסיפור ההיסטורי יכול לקרוא את הספר לפי סדרו, הקורא הבקי במתימטיקה יוכל להתעכב על הנוסחאות המופיעות בנספחים (מספר הנוסחאות בגוף הספר הינו נמוך) והקורא שרוצה באמת להבין איך הדברים עובדים, יהנה לצפות ב-24 סרטוני הנפשה ממוחשבים שהוכנו על ידי המחבר, כהשלמה לספר ונמצאים באתר הבית שלו. ויתכן וגם יצטרך לעיתים לדלג אחורה בספר לקריאה חוזרת של קטעים מסוימים. החוסר היחידי הוא הנחיות והוראות לקוראים כיצד הם יכולים לבצע חלק מהתצפיות בעצמם, להתרשמות מכלי ראשון מהבעיות שעמדו בפני האסטרונומים הקדומים. המלצתי לקורא  היא לבצע את התצפיות בעצמו לפי ההוראות המפורטות בסדרת עין צופיה (ראו בקישורים למטה).
חוסר נוסף בספר הינו רשימת ביבליוגרפיה מסודרת. ניתן להרכיב רשימת ספרים לפי המקורות המופיעים בהערות, אולם רשימה סדורה של ספרים ומחקרים הכוללת תיאור קצר על כל ספר ורמתו (אקדמאית או עממית) הייתה עוזרת לקורא המעונין להעמיק.לפי הכריכה הפנימית שם הספר באנגלית הוא: "Wandering Stars and Ethereal Spheres". אמנם השם מתאר את הספר ואת האסטרונומיה היוונית, אולם היה עדיף שתרגום שם הספר יהיה קצר וקולע בדומה לשמו בעברית (למשל "Spheres and Orbs").
תולדות האסטרונומיה אינם מתחילים או נגמרים ביוון ואפשר לקוות שיצאו ספרים נוספים המתארים את האסטרונומיה בבבל, מצרים, הודו, סין ותרבויות דרום אמריקה ויספקו זוויות נוספות ומשלימות על התחום. על התפתחות האסטרונומיה לאחר תלמי וגם על השאלה למה במשך 1300 שנה לא הייתה התפתחות כלל.

עדו יעבץ - גלגלים ומזלות
הוצאה משותפת של מאגנס ודביר
288 עמודים ועוד 97 עמודים של נספחים, הערות ומפתחות.
לעמוד הספר גלגלים ומזלות  בהוצאת ספרי מאגנס
גלגלים ומזלות - עידו יעבץ
גלגלים ומזלות - עידו יעבץ


קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר SLEEPWALKERS - ספרו של ארתור קסטלר הסוקר את תולדות האסטרונומיה מקופרניקוס ועד ניוטון
תנועת מאדים בשנת 2005 מתוך אתר APOD. צלם: Tunc Tezel

יום שלישי, 16 במרץ 2010

שוקולד, מיקרוגל ומהירות האור במים

בפוסט קודם הראינו איך אפשר למדוד את מהירות האור באמצעות מיקרוגל. מהירות האור הידועה, שכמעט כל אחד מצטט היא מהירות האור בריק (בואקום). כשהאור עובר דרך חומר, מהירותו איטית יותר. אחד החומרים שממש מאט את מהירות האור הוא מים. האור במים עובר יותר לאט. כדי להיווכח בכך בעצמנו נחזור על הניסוי רק שהפעם השוקולד יהיה בתוך כלי עם מים (צריך כלי גדול, שיכסה את כל השוקולד). את כל שאר שלבי הניסוי עושים בדיוק כמו קודם. שימו לב שהניסוי קצת יותר מלכלך, כמו כן חשוב לא להפעיל את המיקרו ליותר מדי זמן...

התוצאה קצת פחות ברורה בגלל המים, אבל אפשר לראות בתמונה עיגולים (מסומנים בחיצים שחורים), שהם המקומות של שיא ההמסה (פסגות הגל). באמצע בינהם נעצתי קיסמים והמרחק קטן לכדי 4.5 סנטימטרים.
נשתמש באותה נוסחה בדיוק:
2450000000 - תדר המיקרוגל
מכפילים ב-2 כי מדדנו רק חצי אורך גל
ומחלקים ל-100000 כדי לעבור מסנטימטרים לקילומטרים.

בדוגמה שלנו
(4.5*2*2450,000,000)/100,000 = 220,500 קילומטר לשניה. מהירות האור קטנה ברבע (25%).
האם אפשר להאט את האור עוד יותר? מסתבר שבתנאים מסוימים כן. דרוש לכך חומר מאד מיוחד (עיבוי בוז-אינשטיין - אין לי ממש מושג מה זה, אבל אם אתם טובים בפיסיקה בודאי תבינו מהקישור על מה מדובר), אור בתדר מסוים וטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט. הניסויים הלכו והשתכללו והשיא הנוכחי הוא של לנה וסטרגור (וסטרגרד-האו), הצליחה לייצר אלומת אור שנעה לאט יותר ממכונית (משהו כמו 60  קמ"ש).
לצערי לא נוכל לשחזר תנאים אלו במיקרוגל הביתי, אבל למי שיש מפעל לזכוכית ויכול לצקת שוקולד בתוך גוש זכוכית, יגלה שמהירות האור בזכוכית אפילו איטית יותר מאשר במים.

וכרגיל, גם שוקולד שקצת הומס עם מים, אפשר להמשיך ולהמיס אותו ולהכין מתכונים טעימים. בתיאבון.


יום רביעי, 10 במרץ 2010

גודל היקום

לאחר שקראתם את המאמר על מדידת מרחקים ביקום, ורוצים משהו יותר מוחשי להבין את הפרשי המרחקים ואת גודל היקום, מומלץ להיכנס לאתר סקלת היקום  The Scale of the Universe. בקישור ניתן להגיע בשניות מהיקום המלא הנראה לעין (13.7 מיליארד שנות אור) ועד קבוע פלאנק, הגודל המינימלי בעל משמעות כלשהי בפיזיקה של ימינו.
המעבר בין הגדלים מתבצע בקפיצות של פי 10 ויש שישים מעברים כאלו בלבד.
כמובן ייתכן שגדלים גדולים יותר וקטנים יותר קיימים אלא שמבחינה מדעית הם חסרי משמעות. גם הסקאלה היא די קצרה והמרחקים לא כל כך גדולים. למעשה ההפרש זה של 60 סדרי גודל הינו אפילו פחות מגוגל (1 עם 100 אפסים אחריו) ועובדה שאפשר לייצג מספרים כל כך גדולים במילה בודדת. מספרים יותר גדולים קיימים והמתמטיקאים אפילו מתחרים בשיטת רישום שונות המאפשרות ליצג מספרים עצומים ובלתי נתפסים באמצעות כמה שפחות סימנים (יש בזה שעשוע אינטלקטואלי ולמתימטיקאים גם ערך מדעי מסוים).
עדיין חשוב להבין שכל המספרים האלו, גדולים ככל שיהיו, הם הרבה יותר קטנים מאינסוף ונמצאים בסקאלה אחרת ממנו לחלוטין.

יום שני, 8 במרץ 2010

למה קר כשיוצאים מהמקלחת?

למה קר יותר כשיוצאים מהמקלחת או מהים או מהבריכה? לרוב חדר האמבטיה מחומם והטמפרטורה בתוך המקחלת ומחוצה לה זהה, וגם בקיץ כשיוצאים מהים הטמפרטורה בחוץ גבוהה מטמפרטורת המים?
הסיבה היא פשוטה. חדר האמבטיה (או האויר מחוץ למים) פחות לח מהמקלחון עצמו (וכמובן מהים). הטבע שואף להגיע לאיזון ולכן יש לאזן בין גופנו הרטוב מטיפות המים לבין הסביבה היבשה יותר. טיפות המים צריכות להתנדף לאוויר. הפיכת נוזל לגז היא תהליך הדורש אנרגיה והאנרגיה הזמינה ביותר היא בצורת חום הגוף. תהליך ההתנדפות של טיפות המים לוקח אנרגיית חום מהגוף (ומקרר אותו תוך כדי) ומנדף את המים לסביבה. זו הסיבה שאנו מתנגבים כמה שיותר מהר.

יום שני, 1 במרץ 2010

שוקולד, מיקרוגל ומהירות האור

איך מודדים את מהירות האור בעזרת שוקולד? דרך אחת היא למדוד כמה זמן מאז שפותחים חבילה ועד שהילדים גומרים אותה. המהירות גבוהה מאד אבל עדיין נמוכה ממהירות האור. מהירות האור הינה אחד הקבועים החשובים ביותר במדע בכלל ובאסטרונומיה בפרט ומדידת המהירות המדויקת היתה אתגר לא פשוט שהצריך ניסויים מסובכים.
כיום אפשר לערוך ניסוי פשוט ולהגיע למהירות הכמעט מדויקת תוך שימוש במיקרוגל ביתי ובחפיסת שוקולד. הניסוי מתאים מאד לילדים בכל הגילאים. קודם נתאר את הניסוי ואז נסביר את הפיסיקה מאחוריו. המרכיבים הדרושים:
תנור מיקרוגל - כמעט כל תנור מיקרוגל יתאים. תנורים בהם אי אפשר להוציא את הצלחת או שיש להם יותר ממקור קרינה אחד, לא יתאימו.  יש לבדוק את תדר התנור. בדרך כלל התדר מופיע על מדבקה מאחורה. רוב התנורים עובדים בתדר 2450MHz אבל כדאי לבדוק בכל זאת. שימו לב גם לצריכת האנרגיה. המכשיר צורך 1200W אבל רק 800W מהם משמשים לחימום המזון.
שימו לב לתדר (2450)

כדי שהניסוי יצליח יש להוציא את הצלחת המסתובבת מהמיקרוגל ולהניח חבילת שוקולד (בלי נייר הכסף כמובן) על צלחת ישרה בצורה ישרה במקביל לדלת
השוקולד צריך להיות מונח בצורה ישרה

יש להפעיל את המיקרוגל בעוצמה המירבית למשך כחצי דקה עד שחלק מהשוקולד נמס, להוציא בזהירות ולהניח על משטח ישר.
מידדו את המרחק מהאמצע של החלקים שלא הומסו כלל

שימו לב שיש מקומות שהשוקולד נמס מאד (שלושה מקומות) וחלק שאינו נמס כלל. יש למצוא את המרחק בין שני מקומות בהם השוקולוד לא נמס כלל. מהתמונה נראה שהמרחק הוא כ-6 סנטימטרים (חישבנו מאמצע לאמצע).
כל מה שנותר לעשות הוא פעולת חשבון פשוטה:
(המרחק * 2 * התדר ) חלקי (100,000)
ובדוגמה שלנו
(6*2*2450,000,000)/100,000 = 294,000 קילומטר לשניה.
מדהים.

למה זה עובד?
הגלים במיקרוגל הם אלקטרומגנטיים ונעים במהירות האור (כמעט, יש אויר במיקרו והמהירות טיפה פחות, אבל זה ממש לא משנה לניסוי). מבנה המיקרוגל גורם לכך שהגל הוא גל עומד

גל עומד - מקור: ויקיפדיה
שימו לב לנקודות בתוך הגל, הן נשארות תמיד באותו הגובה, או במילים אחרות, אין שם תנועה והאיזורים האלו לא יתחממו). לעומת זאת יש בשיאים של הגל, תהיה ההתחממות הרבה ביותר. מסיבה זו יש במיקרו צלחת שמסובבת את המזון כך שכל החלקים יתחממו בצורה שווה. אתם יודעים שזה לא תמיד עובד, וגם כשמחממים כמה סוגי מזון בבת אחת יהיהו הפרשים. יש מיקרוגלים שבהם יוצאות שתי אלומות קרניים שגם מטרתם היא לכסות שטח יותר גדול. במכשירים אלו הניסוי ייכשל.
מהציור רואים שהמרחק בין שתי נקודות אפס בהן אין אנרגיה שווה בדיוק למחצית אורך גל (ובגלל זה המכפלה בשניים). אלו המקומות בהם השוקולד לא נמס כלל. נוסחת הגלים אומרת כי אורך הגל * מספר הגלים (תדר) = למהירות הגל.
את התדר אנחנו יודעים מנתוני היצרן, את אורך הגל אנחנו מודדים  בחפיסת השוקולד, מציבים בנוסחה (החילוק נועד לעבור מסנטימטרים לקילומטרים) ומקבלים בדיקנות מדהימה את מהירות האור.

עכשיו יש רק בעייה אחת - מה לעשות עם השוקולד המומס. עצתי, להכין מוס שוקולד משובח במתכון הבא

אפשר להמשיך את הניסוי ולמדוד את מהירות האור במים.