סיכום מעבר מרקורי

בתאריך 11/11/19 התרחש מעבר של כוכב חמה על פני השמש. בפוסט זה נסכם את החוויות מהתצפית. 

בימים שלפני המעבר מזג האוויר היה בעייתי והיה חשש שביום המעבר יהיו עננים ואובך. כתוצאה מכך, החלטתי להיות גמיש ולצפות רק בציוד שקל לנייד וכך להיות מסוגל לנסוע אפילו רחוק יחסית בשביל לצפות. הציוד הסתכם בטלסקופ קטן של 70ממ ומצלמה עם עדשה 150-600, וכמובן מחצלת, כסא שולחן, כובע ומים.

עמדת התצפית

בסופו של דבר, הראות הייתה טובה, ולכן בחרתי לצפות מחוף פלמחים מתוך מחשבה שאפשר יהיה לתפוס תמונות של השמש שוקעת עם מרקורי עליה ככתם קטן. כל כך קטן שהיילי צריך להקיף אותו בעיגול.

מרקורי על פני השמש

לשמחתי, גיליתי בחוף צופה נוסף שבא בעיקר לצלם כך שלא הייתי לבד. בתחילת התצפית היה חם מאד והיה די קשה לראות משהו ולצלם, גם בגלל רוח חזקה. אבל ככל שהתקרבנו לשקיעה נהיה מעט קריר יותר. היה אפשר לראות בקלות את תהנועה שלמרקורי על פני השמש.

מרקורי על פני השמש

תמונות אלו צולמו במצלמה של הטלפו הנייד שהוצמדה בצורה ידנית לטלסקופ (מכל הדברים, דווקא את המתאם הזה שכחתי).

כוכב חמה נראה היטב בטלסקופ ובמשקפת, אולם בצילום היה קשה לתפוס אותו, גם דרך טלפון נייד המחובר לטלסקופ וגם בעדשות זום רציניות. הוא קטן מדי, וקשה להגיע לפוקוס מדוייק. למטרות צילום עדיף בהחלט טלסקופ גדול - 10 אינץ ומעלה.

בשעת הצפייה. צילום: שי נעמת

לקראת השקיעה כבר לא היה ניתן להשתמש בפילטר השמש, ולכן עברתי לצלם מעט את החוף . חוף ים בשקיעה מהווה כר פורה לצילומים. לא רק השמש והמים אלא גם האנשים על החוף.

בחוף

וכאן השמש עצמה היא השתקפות במים ונקווה שהדייג תפס משהו.

דייגים בחוף

ארבע שמשות בתמונה אחת.

מראה כללי של אזור החוף

לקראת שקיעה ממש, כבר היה ניתן לצלם ללא פילטרים ולראות את כוכב חמה. האוויר אכן היה אביך והשמש דעכה עוד לפני שהגיעה לאופק. האובף גם השפיע על מרקורי עצמו אבל אם תגדילו את התמונות ייתכן שעדיין תצילחו לראות את הנקודה הקטנה על השמש.

מרקורי על פני השמש בשקיעה

מרקורי על פני השמש בשקיעה

ושוב הדייגים עם השמש הפעם

דייגים בשקיעה

דייגים בשקיעה

סך הכל התצפית הייתה מהנה ביותר והקינוח היה שמיד בסיום המעבר, הירח הכמעט מלא כבר זרח בשמיים.

ירח כמעט מלא

מעבר מרקורי 11/11/2019

אירוע מרתק בשנת 2019 יהיה מעבר מרקורי על פני השמש. בדומה למעבר נוגה, ייראה כתם קטן (קטנטן) על פני השמש. כל מה שכתבנו בעבר על הצפייה במעבר נוגה נכון גם למעבר מרקורי.

חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

מעברי מרקורי מתרחשים, לפחות במאות השנים האחרונות והקרובות, רק בחודשים נובמבר ומאי, במחזוריות מסובכת למדי של 7, 13 או 33 שנים (לשתי סדרות נפרדות, אחת לחודש מאי והשנייה לנובמבר!), אולם מעברי מאי נדירים יותר ובהם המחזוריות היא רק 13 או 33 שנים. הסיבה לכך היא מיקומו של מרקורי במסלולו סביב השמש.

כאשר המעבר הוא בחודש נובמבר, מרקורי נמצא קרוב לשמש (פריהליון) ולכן הוא נראה לצופה בעין קטן יותר וגם המעברים קצרים יותר (מרקורי נע במהירות רבה יותר). כאשר המעבר הוא במאי, מרקורי מרוחק מהשמש, נראה גדול יותר, וכמובן זז לאט יותר, מה שגרם למעבר ארוך בהרבה. השווו למעבר בשנת 2016, שנמשך 7.5 שעות!

מאותה סיבה, כאשר מרקורי בנובמר נע מהר יותר, יש לו יותר סיכוי לחצות את המילקה כאשר הוא מול השמש לצופה מישראל (הוא מסה שטח תנועה גדול יותר והסבירות שנקודת חציית המילקה תיכלל בשטח זה, גדלה).

סיכום מעבר מרקורי של שנת 2016

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
מעבר מרקורי אינו נדיר כמו מעבר נוגה ומתרחש פעם בכמה שנים. מסיבות שלא נפרט כאן, ההפרשים בין מעבר אחד למשנהו אינם סדירים ונעים בין 3.5 ל-16 שנה (הפרש ארוך כל כך נדיר). מעבר מרקורי ארוך יותר ממעבר נוגה ולכן נראה כמעט מכל כדור הארץ בחלק כלשהו שלו. המעבר הראשון נצפה על ידי פייר גסאנדי כבר בשנת 1631.


מעבר 11/11/2019

בארץ נראה רק את תחילתו של המעבר. המעבר יתחיל בשעה 14:35, השמש כבר תהיה בדרום מערב ומרקורי ייכנס משמאלה, כפי שנראה בתרשים (באדיבות אתר ECLIPSEWISE).  המעבר מהארץ יהיה קצר, השמש שוקעת בשעה 16:43, עוד לפני שיא המעבר. כמובן שהעצה היא לצפות במקום עם אופק מערבי נקי, או משפת הים, או בכל מקום שלא יהיו בו עננים, ולנסות לראות את השמש שוקעת בים תוך כדי המעבר.

ממקומות אחרים בעולם, יראו את המעבר, כל עוד רואים את השמש בשעות שהוא מתרחש (14:35-20:04 זמן ישראל).

המעבר הבא יהיה רק בשנת 2032, גם בחודש נובמבר (כל המעברים במאות השנים קרובות/אחרונות הם בחודשים מאי ונובמבר), אולם הוא ייראה במלואו מישראל! כדאי לחכות (כאילו שיש לנו ברירה).


מעבר 9/5/2016
במפה הבא תוכלו לראות שכמעט כל כדור הארץ יראה לפחות חלק מהמעבר. אנחנו נראה את המעבר מתחילתו ועד שקיעת שמש במשך כל הצהריים

מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016

המעבר יהיה ב 9/5/2016 החל מהשעה 14:12 ועד 21:42, הרבה אחרי השקיעה בישראל. כל שנשאר לנו לקוות זה ליום נטול עננים. הנה איור דוגמה מויקיפדיה ע"י Tomruen

מעבר מרקורי Tomruen (wikipedia)

מעבר מרקורי הקודם היה ב 8/11/20016 והמעבר הבא יהיה ב 19/11/2019.
במהלך המעבר אשתדל לצפות ולהעלות תמונות ONLINE, בדף הפייסבוק של האתר.

תצפיות מאורגנות
מצפה הכוכבים גבעתיים
תל בית שמש - הדובה הגדולה

התקבצות צדק ומרקורי

התקבצות צדק וכוכב חמה - דצמבר 2018

ההתקבצות הקרובה של כוכב חמה וצדק צפויה בתאריכים 21 ו22 לדצמבר. בימים אלו שני כוכבי הלכת ייראו קרוב מאד אחד לשני בשמים וניתן לצפות בהם לפני הזריחה. גובה מעליה כוכב הלכת נוגה, בהיר מאוד שזורח כבר בשלוש לפנות בוקר.

קראו עוד על כוכבי הלכת המדוברים:

• עובדות מרתקות ומפתיעות על כוכב חמה
• הסיפור של נוגה
• צדק - לא מה שחשבתם

תמונה מעודכנת 26/12/2018 - צדק כבר בהיר וגבוה ואת כוכב חמה קשה לראות (תצטרכו להגדיל) כשהוא מתקרב לשמש

נוגה צדק וכוכב חמה

בהירותו של כוכב חמה משתנה במהירות והיא כרגע בערך 0.5-, בהירות גבוהה יחסית שמאפשרת לראות אותו בקלות. צדק בהיר ממנו 1.8-, אבל כאשר הוא נמוך יותר ורק זורח, כוכב חמה עדיין בהיר יותר. כל זה ישתנה בימים הקרובים מפני שכוכב חמה יורד (מתקרב לשמש) וצדק מתרחק מהשמש ונהייה יותר ויותר בהיר.

אז אם אתם ערים בשעה 5:30 בבוקר, שאו פניכם לכיוון דרום מזרח וצפו בשלושת כוכבי הלכת בשמי הבוקר, ואם יש לכם אופק ממש נקי ואתם רואים עוד כוכב יחסית בהיר, הרי זה כוכב אנטרס בעקרב.

עקרב? הרי זו קבוצה קיצית לכל דבר ועניין! נכון, ובגלל זה אנטרס עדיין קרוב לשמש וזורח מעט לפני הזריחה, ככל שהחודשים יחלפו, אנטרס וקבוצת עקרב יהיו יותר זמן בשמים, עד שבקיץ, הם יהיו בשמים כבר בשקיעת השמש!

עד מתי אפשר לראות אותם? בשעה שש בבוקר כבר די קשה לראות את כוכב חמה. גם בתמונות כבר בקושי רואים אותם, אולי אם תגדילו.

התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018

בתמונה הבאה (אם תגדילו) מעט יותר קל. צדק ממש מעל קצה המנוף במחצית הגבוה של התמונה, וכוכב חמה מעט מעליו

התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018

 התמונה הבאה מעובדת (הרבה יותר קונטרסט וכו') וגם בה בקושי רואים את כוכב חמה. ואולי עכשיו תוכלו לראות אותם גם בתמונות הקודמות.

התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018

האנינמציה למטה מייצגת שישה ימים מ-19 ועד -24 לדצמבר בתקווה שלפחות באחד מהם, נצליח לקום מוקדם וגם לא יהיה מעונן. הכוכב הבולט העליון הוא נוגה, כוכב חמה מסומן, וצדק לידו, מתקרב עליו כל יום עד שב-22 הם בקו אחד (אולם ההתקבצות עצמה יום קודם) ומשם והלאה עוקף אותו. וגם כוכב אנטרס עולה וכוכב חמה יהיה גם נמוך ממנו תוך כשבוע (והרבה יותר קשה לצפייה).

סיכום מעבר מרקורי

מעבר מרקורי הוא אירוע נדיר בו מרקורי, כוכב חמה, חולף על פני השמש ונראה כנקודה קטנטנה עליה. המעבר היה בתאריך 9/5/2016 א' אייר תשע"ו ומשך את תשומת הלב של קהילת האסטרונומים ברחבי העולם. כאן תמצאו עוד עובדות מרתקות על כוכב חמה.
בשעת התחלת המעבר השמים היו מעוננים כמעט לגמרי בעננות גבוהה ומרגיזה שלא אפשרה תצפית, אבל לאחר מכן העננים התפזרו והדללו מעט.
הנה התמונה הראשונה. הכתם במרכז הוא כתם שמש 2542 ומרקורי נראה בשעה 11 של השמש.

מעבר מרקורי

לאחר כשעה צילמתי תמונה נוספת ורואים היטב את התוזוזה של מרקורי על פני השמש

מעבר מרקורי

לצורך הצילום השתמשתי בטלסקופ ובמצלמת DSLR שתצלם דרכו, אולם בעייה של מיקוד מדויק הפריעה לתוצואות. בנוסף חיברתי לטלסקופ מצלמה P900 של ניקון. משעה מסוימת היה אפשר לתת לכל המערכת לעבוד על אוטומט ולצלם לבד. שימו לכ שכל הציוד האופטי מוגן באמצעות פילטר שמש מיוחד.

צילום מעבר מרקורי

הנה הוידאו שיצא המרכז כמעט שעתיים של מעבר.

מאחר ומהבית שלי לא רואים את השקיעה השארתי את המערכת לצלם ונסעתי לכיוון ראש העין לצלם משם.

מעבר מרקורי בשקיעה

ווידאו של השקיעה. אל תחמיצו את 00:40 בה מטוסים חולפים על פני השמש וכן את סוף הוידאו והשקיעה על רקע הבתים והמנוף.

בסרטון הזה רואים רק תקציר של השקיעה עם המעברים של המטוסים והציפורים במהירות רגילה

Mercury Transit sunset with airplane

מעבר מרקורי היה אירוע גלובלי ומרתק וכמובן מוצף תמונות מרהיבות מרחבי העולם. סיפור צר לסיום. בתחילת המעבר ראיתי אנשים על הגג השני, פועלי בניין ערבים. הם שמעו על המעבר בתקשורת ואמרי לי כן זה משהו מיוחד. דיברנו בצעקות. הוא צעק לי את מספר הטלפון שלי ואני שלחתי לו תמונות בווטסאפ, היה מבסוט.

בצילום השקיעה, ולמרות שהלתכי לאזור מבודד, הופיעו שני ילדים חרדים על אופניים, וכמובן זכו לקבל הרצאה על השמ, כוכבי לכת ולצפות בירח דרך הטלסקופ. גם הם נהנו מאד.
אולי אני תמים, אבל מבט בשמיים יכול לעזור להביא את השלום.

תשע עובדות מרתקות על כוכב חמה

כוכב חמה

כוכב חמה, מרקורי בלעז, הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, הנה כמה עובדות מרתקות עליו:

נסו לזהות את כוכב חמה בתמונה הבא. הוא קטן נמוך וקרוב לאופק.

חגורת אוריון מצביעה על כוכב חמה

• רוב האנשים לא ראו מעולם את כוכב חמה. הוא קטן וחיוור למדי, ותמיד קרוב לשמש כך שאפשר לראותו מעט לאחר השקיעה או מעט לפני הזריחה. גם אז הוא נמוך באופק ולא בהיר במיוחד. למעשה יש בסך הכל כארבעים ימים בשנה בהם קל לראותו (ומחציתם לפנות בבוקר). באחד מהם צילמתי את התמונה למעלה. 

• זמן סיבובו של כוכב חמה סביב עצמו 58 יום, זמן סיבובו סביב השמש 88 יום. כתוצאה מכך, תראו זריחה או שקיעה על כוכב חמה רק פעם ב-176 יום, אבל בזמן זה קבוצות הכוכבי השונות יעברו מעל ראשכם 3 פעמים. מצד שני לא בטוח שתרצו להיות בכלל על כוכב חמה. ראו את הסעיף הבא:

• כוכב חמה הוא כוכב הלכת עם הפרש הטמפרטורה הגבוה ביותר בין יום ללילה. צידו הפונה לשמש רותח והטמפרטורה בו יכולה להגיע ל- 400 מעלות. צידו הרחוק קפוא והטמפרטורה בו היא 180- מעלות. הפרשי הטמפרטורה נגרמים בגלל היעדר האטמוספירה וזמן הסיבוב האיטי שלו המאפשר צבירה של חום במשך הרבה זמן (ואיבודו המוחלט בזמן הלילה הארוך). הפרשי הטמפרטורה משתנים מאד גם בקווי הרוחב של כוכב חמה לעומת הקטבים. 

• כל כוכבי הלכת נעים במסלול אליפטי אבל מסלולו של כוכב חמה אליפטי במיוחד עם פחיסות (אקסצנטריות של 20%). מרחקו מהשמש נע בין 46 ל-70 מיליון קילומטר דבר המשנה גם את מהירותו סביב השמש מ-60 קילומטר שנייה עד 40 קילומטר שנייה.

• הבדלי מהירות אלו גורמים לשמש להיעצר על כוכב חמה ולנוע אחורנית (ראו הרחבה במאמר שמש בגבעון דום וסרטון הדגמה כאן).

• כוכב חמה עובר לפעמים על פני השמש וגורם למעין ליקוי זעיר שלה (ראו הרחבה במאמר על מעבר מרקורי) ותמונות מסיכום המעבר של שנת 2016.

• מאחר ולכוכב חמה אין אטמוספירה, ובאופן כללי הוא לא מאד רחוק מכדור הארץ, אפשר באופן תיאורטי לראות פרטים על פני השטח שלו בשימוש בטלסקופים גדולים ובצילום. בפועל, מצפי כוכבים לא נוהגים לצלם את כוכב חמה אך חללית MESSENGER שהקיפה אותו וגם התרסקה עליו, סיפקה מיפוי מלא שלו ברזולוציה גבוהה.

• כוכב חמה נע מהר. אם את התמונה למעלה צילמתי כאשר הוא במצב מיטבי לצפייה (י' ניסן תשעו 18/4/2016), כלומר מרחקו הזוויתי מהשמש מירבי, הרי שמעברו על פני השמש (מרחק זוויתי אפס) מתרחש רק 22 יום לאחר מכן (א' אייר תשעו, 9/5/2016). זה בדיוק רבע מחזור תנועה (22*4=88). מהירותו הרבה מאפשרת לזהות אותו בקלות ככוכב לכת וראו את הסרטון הבא המדגים זאת עם תמונות שצילמתי במשך כמה ימים עוקבים.

• כוכב חמה סייע לאשש את תיאורית היחסות של איינשטיין. נקודת הפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש) של כוכב חמה משתנה במעט מדי שנה. דבר זה אינו חריג כלל ונכון לכל כוכב לכת, אולם השינוי בכוכב חמה היה גדול מדי ולא הסתדר עם משוואות ניוטון הידועות. קרבתו של כוכב חמה לשמש בשילוב מסתו הקטנה, גורמות להשפעת הכבידה של השמש להיות בטווח כזה בו משוואות ניוטון אינו נכונות ואילו תיאוריות היחסות מתקנת אותן.

לא הצלחתם לזהות בתמונה למעלה את כוכב חמה? בתמונה הבאה יהיה לכם קל יותר

חגורת אוריון מצביעה על כוכב חמה

הרצאה על כוכב חמה

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שלי על כוכב חמה ומעבר מרקורי

אוריון וכוכב חמה

כוכב חמה הוא חמקמק. הוא קטן ולרוב קרוב מדי לשמש בשביל לראות אותו, אבל היום (18/4/2016) הוא נמצא הכי רחוק מהשמש ואפשר לראותו בקלות כשלושת רבעי שעה אחרי השקיעה. מצב זה יישאר במשך כמה ימים ואחריהם הוא שוב יתקרב לשמש. בימים הקרובים אפשר להיעזר בקבוצת הכוכבים הידועה אוריון ובעיקר בחגורה שלו. פשוט המשיכו את החגורה של אוריון בקו ישר כלפי מערב ושם תמצאו את כוכב חמה.
כוכב חמה בהיר יותר מהכוכבים של החגורה ולכן אפשר בחלט לראות אותו גם בלעדיהם. אין כוכב אחר בהיר במערב והוא די בולט.
הנה תמונות עם ובלי הסברים ועוד שתי תמונות מהימים האחרונים

מרקורי ואוריון

מרקורי ואוריון

יש חיים על הירח

 והנה מטוסים. כל כך הרבה מטוסים ביחד, נראה שחיל האוויר מתאמן למטס יום העצמאות

מטוסים ופסים

שמש בגבעון דום - הסבר מדעי

שמש נעצרת בתנ"ך

תמיד סיקרן אותי לנסות להבין את המציאות, עד כמה שאפשר, מאחורי הנס הגדול של שמש בגבעון דום. ניזכר קודם כל בפסוקים מספר יהושע. יהושע נלחם בחמשת המלכים, וזוכה לעזרה משמים בדמות אבנים גדולות הנופלות על אויביו. יהושע זקוק לעוד קצת זמן אור על מנת להשלים את הניצחון ואז הוא עוצר את השמש הנה כך (יהושע י' יב-יג): "יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:"

מופת דומה מופיע בספר מלכים ב' פרק כ שם מבקש חזקיהו המלך החולה בשחין, מופת מישעיהו הנביא שאכן יבריא מחוליו. גם שם מופיע צל שזז אחורנית , כלומר גם השמש זזה אחורה בשמים (מלכים ב' כ): "י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-ה' וַיָּשֶׁב אֶת-הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: "

הגישה המקובלת היא כי אין הסבר פיזיקלי לכך, הנה למשל ציטוט של בילי סביר המופיע בפרוייקט 929 :"לא, אין הסבר מדעי. אם זה אכן קרה הרי זה נס. אבל הנס הוא כנראה לא שהשמש והירח עמדו ממהלכם, אלא שכדור הארץ הוא זה שעמד ממהלכו ופסק לסבוב סביב צירו."

מהלך השמש בכוכב חמה

אלא שתופעה בה השמש נעצרת ואף חוזרת אחורנית, אינה רק אפשרית לפי חוקי הפיזיקה אלא אפילו מתרחשת כל הזמן והארץ אינה עומדת לעולם. במסגרת הניסיונות לצמצום הנס, הרי שגם אירועים חריגים אלו אינם נס מעל הטבע, אלא נס בתוך הטבע, בגדר האפשר.

ועכשיו הסברים. גרמי שמים שזזים לאחור הם תופעה מוכרת. כבר הקדמונים בתחילת האנושות זיהו שבין כל כוכבי השמים יש כוכבים שהולכים ומשנים את מיקומם ביחס לכוכבים אחרים. אלו הם כוכבי הלכת והקדמונים הכירו שבעה כאלו: ירח, כוכב חמה, נוגה, שמש, מאדים, צדק ושבתאי. כוכבי לכת אלו ובפרט מאדים צדק ושבתאי הפגינו תכונה מוזרה ביותר בה הם נעו מזרחה באופן כללי אך מדי פעם נראה שהם נעצרים במקומם, חוזרים מעט מזרחה ואז שוב מערבה. כמובן שלא רואים את זה במהלך של כהרף עין, אלא על פני תקופה של שבועות ואף חודשים. זוהי התנועה האחורנית של כוכבי הלכת שהייתה קשה לפענוח והצריכה מעגלים שונים ומשונים בתיאוריות של תלמי (ובמידה מסוימת גם של קופרניקוס) ורק אצל קפלר נפתרה באופן סופי. 

אבל השמש, למרות שנחשבה לכוכב לכת, לא הפגינה אף פעם התנהגות דומה. היא תמיד הלכה באותו כיוון, לא נעצרה ולא חזרה.

ובכל זאת, השמש יכולה להיעצר ואף לחזור וכפי שאמרתי זה קורה כל הזמן ולפי כל חוקי הטבע (וליתר דיוק, לפי כל חוקי קפלר), אבל זה לא קורה על כדור הארץ. זה קורה על כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

כוכב חמה ונוגה בהתקבצות

לא טוב להיות קרוב לשמש. אתה כוכב לכת קטן, השדה המגנטי, אם היה פעם, אבד מזמן או נחלש מאד, האטמוספירה, אם הייתה  פעם, הועפה מזמן לחלל על ידי רוח השמש. ביום רותח ובלילה קור. זהו כוכב הלכת עם ההפרש טמפרטורות הקיצוני ביותר בין יום ללילה - 400 מעלות הבדל. קרינה עצומה ועל חיים אין בכלל מה לדבר. אבל אותנו מעניינים הפרמטרים המסלוליים של כוכב חמה.

מסלולו אליפטי, כמו כל כוכבי הלכת (וזהו החוק הראשון של קפלר), אבל האקצנטריות שלו עצומה לעומת שאר כוכבי הלכת, כמעט עשרים אחוזים. מרחקו המינימלי מהשמש (פריהליון) - 46 מיליון קילומטר והרחוק ביותר (אפהיליון) - 70 מיליון קילומטר. ההפרש הזה, והחוק השני של קפלר, גורם להפרש מרשים לא פחות במהירות ההקפה של כוכב חמה סביב השמש - מ-59 קילומטר/שנייה בפריהליון ועד 39 קילומטר/שנייה באפהיליון. זמן הסיבוב של כוכב חמה סביב צירו קבוע 58.8 ימים (!) וזהו משך היום הסידרלי, משך הזמן בו רואים כוכב באותו מקום בשמים, זמן ההקפה סביב השמש (שנה של כוכב חמה) הוא 88 יום והיום השמשי אורכו 176 יום (יחס של 3:2 - שלושה ימים כוכביים על שתי שנים וזה נובע מהחוק השלישי של קפלר).

כלומר, מי שנמצא על כוכב חמה וצופה בזריחה, יראה זריחה נוספת רק 176 יום לאחר מכן (בהנחה הלא סבירה שישרוד יותר מכמה שניות)! במשך אותו זמן, הוא יראה את קבוצות הכוכבים השונות חולפות מעליו שלוש פעמים!

נתונים אלו שונים כל כך מהמוכר בכדור הארץ בו אורך היום השמשי והכוכבי שונה בארבע דקות בלבד, והשנה ארוכה בסדרי גודל מהיום ומהירות כדור הארץ משתנה רק מעט, ולכן קשה מאד לדמיין תצפית מכוכב חמה.

המהירות העצומה של כוכב חמה בפרהיליון גורמת לצופה שנמצא עליו לראות את השמש נעצרת בשמים וחוזרת מעט אחורנית. חזרה זו נובעת לא משינוי כיוון התנועה אלא משינוי בנקודת המבט (דומה לאפקט הפרלקסה) שמתבצע מהר כל כך. תנועה זו של השמש היא למעשה אותה תנועה אחורנית של כוכבי הלכת כמו שנצפית מכדור הארץ, כמובן עם קבועי זמן שונים לחלוטין. גם על כוכב חמה התנועה כמעט בלתי מורגשת, זכרו מה אורך היום, השקיעה לוקחת שם כמעט שבועיים!!

להמחשה יצרתי סרטון קטן בתוכנת Stellarium המדגים את התופעה. התופעה מתרחשת בכל מקום על כוכב חמה כאשר הוא בפרהיליון. את מועד הפרהיליון אפשר למצוא או לחשב בקלות למשל 10/1/2015. לצורך ההדגמה חיפשתי מקום על כוכב חמה שהשמש תהיה דווקא בשקיעה, ואז האפקט מומחש טוב יותר.
מומלץ לראות על מסך מלא. שימו לב לשמש השוקעת אולם נעצרת ואז שוב עולה מעט. שימו לב גם לזמן הרץ במהירות (זמן כדור הארץ). תופעה זהה מתרחשת כמובן גם בזריחה. השמש זורחת, יורדת מעט וזורחת שוב.
עוד משהו לשים לב הוא שהשמש שוקעת במערב. תמיד. נטיית הציר של מרקורי היא זניחה ולכן השמש תמיד זורחת במזרח ושוקעת במערב שלא כמו בכדור הארץ שם הזריחה והשקיעה נוטות צפונה ודרומה מהמזרח או המערב.

אם תרצו להבין למה בדיוק הפרמטרים של המסלול גורמים לתנועה כזו, החשבון מסובך וגם לי אינו מובן לגמרי ולכן כדאי לוותר עליו. בקווים כלליים צריך לצייר אליפסה וממנה משוואת תנועה של השמש כפי שנראית לצופה בכוכב חמה, לפתור אותן (בצורה נומרית עם תוכנה מתאימה) ולצייר את הגרף הנובע ממשוואת הפתרון. באזור מצומצם של הגרף יופיע מעין גל סינוס קטן המסמן את חזרת השמש לאחור לפני שהיא ממשיכה קדימה. בדקתי גם איך נראית שקיעה כשכוכב חמה באפהיליון ומהירותו איטית יותר ואז מתקבלת שקיעה רגילה.

בחזרה לארץ

לפי תיאור הכתובים, השמש נעה אחרונית בשמיים, כאילו היום הלך אחורה, אולם ישנה עוד אפשרות שהשמש שינתה כיוון למרות שהיום המשיך להתקדם! דבר מעין זה קורה כל הזמן בכדור הארץ, אבל לא בישראל והוא מצריך מאמר נפרד בפני עצמו (שכתבתי שנים רבות לאחר פרסום מאמר זה) - שמש נעה אחרונית.

נעזוב את כוכב חמה ונחזור ליהושע. מה היה בדיוק, איני יודע. נס, בוודאי. האם יש קשר כלשהו למה שקורה על כוכב חמה? מסופקני.  פרמטרי התנועה של כדור הארץ שונים ושינוי פתאומי וחד שלהם אינו אירוע שפשוט להסבירו ויש עוד כמה קשיים בפסוק (גם הירח נעצר). אני לא מנסה להציג פתרונות קסם בסגנון עמנואל וליקובסקי, אלא להצביע על כך שהנס, גדול ככה שיהיה, הוא עדיין נס הנמצא בתוך הפרמטרים של הטבע ומתאר תופעה שהיא אפשרית לפי חוקי הטבע. טענה זו יכולה לקבל חיזוק גם מהמשנה במסכת אבות המונה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ונס זה אינו ביניהם (לעומת פי האתון, המן, השמיר, הכתב והמכתב וכו'). השמש לפעמים, נעצרת ואף הולכת אחורנית. 

האם ליקוי חמה?

חיפוש ברשת יביא אתכם למאמר שנכתב לאחר הפרסום המקורי של מאמר זה, וטוען שמדובר בליקוי חמה טבעתי שהיה באותה שעה. בעיני הרעיון שום מופרך מיסודו ומראה על חוסר הבנה גם בתנ"ך וגם באסטרונומיה. התיאור כלל אינו דומה, ליקוי חמה מוריד את כמות האור, וליקוי טבעתי גורם לעמימות באור ולא להחשכה, כאשר התיאור המקראי מדבר על יותר אור ולא פחות. זהו ניסיון לרבע את המעגל ולסמן את המטרה אחרי שיורים את החץ, ובקיצור שגוי מיסודו.

נוגה וכוכב חמה

בימים אלו (ינואר 2015 - טבת תשע"ה) נוגה וכוכב חמה נמצאים בהתקבצות. ניתן לראות את הצמד מיד לאחר השקיעה בכיוון דרום מערב. נוגה בהיר מאד ותיראו אותו מייד. כוכב חמה חיוור יותר וצריך לחכות כעשרים דקות עד שמתחילים לראות אותו. ההתקבצות תימשך עוד כמה ימים כשבכל יום הם מתרחקים אחד מהשני. נוגה ממשיך לטפס למעלה וכוכב חמה מתרחק צפונה ולאט לאט יתחיל גם לרדת.
לפני שנתחיל, הנה סרטון וידאו שמתאר את השקיעה של השניים. החל משניה 30 אפשר לראות גם את מאדים בצד שמאל למעלה. נוגה מתקרב למאדים ובעוד כחודש תהיה התקבצות של השניים. כרגיל מומלץ להגדיל למסך מלא ולשנות רזולוציה ל-1080

ניסיון הצילום הראשון שלי היה ביום ראשון 11/1/2015. צילמתי מהעיר אלעד בנקודה שצופה על נתב"ג. ברקע רואים מטוסים ממריאים ונוחתים, דבר המוסיף לאווירה של הסרטון. כל התמונות צולמו במצלמת Canon700d
תוך כדי הצילומים חבורה של ילדים קטנים וסקרנים התקבצו (כמו כוכבי הלכת) סביבי ושאלו שאלות - מה אתה מצלם? מה זה כוכב? איך קוראים לו ? ואיך לשני (כמה וכמה פעמים)? איפה כוכב הצפון? מה הגודל של השמש.... באופן בלתי נמנע הם גם הזיזו לא מעט את החצובה. אבל מי יכול לכעוס על ילדים חמודים כל כך. נקווה שהם גם למדו משהו.

נוגה כוכב חמה ומטוס נוחת (מימין)

נוגה כוכב חמה ומטוס ממריא (בעננים)

הסרטון מורכב מ-200 תמונות בודדות. שימו לב להמראות לנחיתות ולתנועת העננים.

לא הייתי מרוצה כל כך מהסרטון והחלטתי לנסות שוב. שיניתי את נקודת התצפית וביום שני 12/1/2015 חזרתי על כל התהליך. שימו לב בתמונות שכבר רואים תזוזה במיקום היחסי של נוגה וכוכב חמה (הזווית והמרחק ביניהם גדלו בצורה ניכרת). הפעם צילמתי קרוב ל-1400 תמונות מה שהופך את הסרטון לחלק הרב היותר.

נוגה וכוכב חמה 12/1/2015

נוגה וכוכב חמה 12/1/2015

נוגה וכוכב חמה 12/1/2015

נוגה וכוכב חמה 12/1/2015

והנה שוב הסרטון

נוגה צדק ומרקורי ביחד

בשבוע הקרוב (20.5.2013 - 27.5.2013) צפוי מיפגש מעניין בין נוגה צדק ומרקורי (כוכב חמה). המיפגש יתרחש בכל ערב, מיד לאחר השקיעה במערב ושיאו ב-26 בו צדק ונוגה יהיה במרחק של פחות ממעלה אחד מהשני...
כדאי להסתכל כמה ערבים ולראות את כוכבי הלכת זזים ומתקרבים אחד לשני..
התקבצות של שני כוכבי לכת אינה דבר נדיר, ראו תמונות מהמפגש הקודם בין צדק לנוגה. אולם שלושה כוכבי לכת הם כבר סיבה למסיבה (למרות שגם זה לא אירוע נדיר במיוחד).
כך זה ייראה בתאריך . 21/5/2013 בשעה 20:00. גובהו של צדק 13 מעלות מעל האופק ושל כוכב חמה רק 5 מעלות

צדק נוגה וכוכב חמה 21/5/2013

והנה תמונה מתאריך 22/5/2013. צדק למעלה נוגה הבהיר במרכז ומרקורי ממש לידו

צדק נוגה וכוכב חמה 22/5/2013

וכך זה ייראה בתאריך . 26/5/2013 בשעה 20:00. גובהו של נוגה 8 מעלות.

צדק נוגה וכוכב חמה 26/5/2013

והנה התמונה מה- 26. התמונה צולמה על ידי אישתי שחיכתה בסבלנות מרובה לשנייה בה יראו כל הפלנטות בינות לעננים.

צדק נוגה וכוכב חמה 26/5/2013

ותמונה מה-27 כבר הרבה פחות מעונן

צדק נוגה וכוכב חמה 27/5/2013

בתמונה מה-28 כל כוכבי הלכת על חוטי החשמל והזכירו לי דפי תווים - סימפוניה שמימית!

צדק נוגה וכוכב חמה 28/5/2013

צדק הולך ויורד עד שבקרוב ייעלם משמי הערב ויחזור להיות כוכב בוקר הנראה רק סמוך לזריחה. נוגה וכוכב חמה ממשיכים לעלות ויהיו כוכבי ערב בהירים, בפרט נוגה שיחזור להאיר את שמי המערב.



הנה סרטון הדגמה דומה מתמונות שצולמו בשנת 2011 המראה את תזוזת כוכב חמה על רקע צדק (שאמנם גם הוא כוכב לכת, אבל איטי מאד ותנועתו המשך חמישה ימים זניחה)

מאמר כלל על תצפיות בכוכבי לכת ללא טלסקופ

תנועת כוכבי הלכת

במאמר עין צופיה על כוכבי הלכת, הסברנו מדוע כוכבי הלכת זכו לשמם. כוכבי הלכת נעים בשמיים מקבוצת כוכבים אחת לשנייה ונראים כל פעם במקום אחר. ראיתם כוכב אבל הוא לא זכור לכם כשייך לקבוצה. זהו כנראה אחד מכוכבי הלכת. כוכבי לכת הקרובים לשמש נעים במהירות. כוכבי לכת רחוקים כמו צדק ושבתאי נעים באיטיות.
הסרטון הבא מדגים באמצעות צילומים עוקבים של חמישה ימים את תנועתו של כוכב הלכת חמה. הכוכב שנבחר לצורך היחוס הוא כוכב הלכת צדק, שבעצמו זז, אולם תנועתו איטית מאד וזניחה לחלוטין לעומת תנועת של כוכב חמה. כוכב חמה נראה רק סמוך לאחר השקיעה או מעט לפני הזריחה, וקל לפספס אותו.

תצפית בכוכבי לכת

"אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש
אומרים ישנה ארץ
עמודיה שבעה
שבעה כוכבי לכת
צצים על כל גבעה" (שאול טשרניחובסקי)

במאמרנו זו בסדרת עין צופיה - אסטרונומיה בלי טלסקופ, נעסוק בכוכבי הלכת והתצפיות שאפשר לעשות עליהם ללא עזרים אופטיים. השיר בפתיחה מציין שבעה כוכבי לכת. הכוכבים בעולם העתיק חולקו לכוכבי שבת – כוכבים היושבים במקומם ונראים תמיד באותו מקום ביחס לשאר הכוכבים ולכוכבי לכת – כוכבים ההולכים בין כוכבי השבת. בעולם האסטרונומיה העתיק, כדור הארץ נמצא במרכז והוא עומד וסטטי. השמש והירח נספרו בין כוכבי הלכת מאחר והם זזים מיום ליום. בנוסף, כוכבי הלכת של העולם העתיק כוללים גם את כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי, סך הכל שבעה כוכבי לכת. כל כוכבי הלכת האלו זוהו לפני אלפי שנים ויש להם שמות עבריים המופיעים במשנה ובתלמוד.

שמותיהם העבריים של כוכבי הלכת כמעט מתבקשים מאליהם. כוכב חמה – הקרוב ביותר לשמש, נוגה – בגלל אורו החזק, מאדים – צבעו האדום, צדק – כנראה מהפסוק בתהילים: "צדק משמים נשקף", שבתאי – שבתאי היה הכוכב השביעי ולכן נקרא באותו שם של היום השביעי. בעברית נעשה גלגול מהמילה שבת למילה שבתאי.

כיום מערכת השמש כוללת שמונה כוכבי לכת. השמש והירח אינם נספרים והשלושה הנוספים הם ארץ, אוראנוס (התגלה ב-1781) ונפטון (התגלה ב-1846). שני האחרונים התגלו במאות השנים האחרונות ולכן גם אין להם שמות עבריים. לכבוד שנת האסטרונומיה הבינלאומית נערכה תחרות "כוכב לכת עברי נולד" בה ניתן להציע שמות עבריים לכוכבים אלו. לשמחתי הרבה אני אחד מהמציעים לשם אורון שהתקבל כשמו של כוכב הלכת אוראנוס.


כוכב לכת נוסף, פלוטו (התגלה והוסף לרשימת כוכבי הלכת ב-1930) הודח ממעמדו עקב כך שלא ענה על קריטריונים חדשים שנקבעו בועידה של האגודה האסטרונומית הבינלאומית בשנת 2006. הקריטריונים דרשו כוכב במסלול כמעט מעגלי ובמישור מסוים שהוא גדול מספיק מאובייקטים אחרים במסלולו.  פלוטו הוא כוכב קטן מאד, יש לו ירח כמעט בגודל זהה, מסלולו מוזר ביותר ולמעשה הוא אינו שונה מאובייקטים רבים אחרים הנמצאים בשולי מערכת השמש ואף גדולים ממנו. הכללתו של פלוטו ככוכב לכת הייתה מחייבת הכנסת לפחות ארבע גרמי שמים נוספים לאותה קטגוריה, למשל אסטרואידים ענקיים בחגורת האסטרואידים (וביניהם קרס ו-וסטה) שזכו בעבר למעמד של כוכבי לכת (כולל סימון והכנסה למפות אסטרולוגיות) אולם כיום לא נחשבים יותר ככאלו. ניתן לראות סיכום קצר בעברית בערך פלוטו בויקיפדיה העברית ובהפניות בסוף הערך.

למרות שכוכבי הלכת נראים כנקודות ובודאי שאי אפשר לראות עליהם פרטים בעין, יש אפשרות לערוך עליהם תצפיות מענינות. המאמר יתרכז בתצפיות אלו ובסופו יפורטו תצפיות נוספות הדורשות עזרים אופטיים.



תופעות כלליות לכוכבי הלכת
הדבר המשותף לכל כוכבי הלכת ושנתן להם את שמם הוא שהם אינם במקום קבוע בכיפת השמים. זו גם הסיבה שמפות כוכבים, אטלסים ופלניספירות לא מציינים אותם כלל, אלא רק במפות לתאריכים מסוימים. כדי לשים לב לתנועתו של כוכב הלכת יש לבצע תצפיות באפון רצוף במשך מספר לילות על מיקום כוכב הלכת בשמים ביחס לכוכבים אחרים ולראות את התזוזה היחסית ביניהם. ראייה של כוכבי לכת היא פשוטה וניתנת לזיהוי על ידי חיפוש כוכב בהיר שאינו מופיע במפות הכוכבים. הלוחות מציינים בדרך כלל באיזה קבוצת כוכבים נמצא כל כוכב לכת וקל למצוא אותם. עבור כוכב חמה, נוגה ומאדים זה דורש תצפיות רצופות במשך כמה לילות. בצדק התזוזה איטית יותר. צדק מסיים הקפה סביב השמש פעם ב-12 שנה ולכן הוא עובר מקבוצה לקבוצה בשמים פעם בשנה. כדי לראות את התנועה יש לצפות פעם בשבוע כאשר ההבדל כבר יהיה ניכר. בשבתאי התזוזה היא איטית אף יותר. שבתאי מסיים הקפה פעם ב-30 שנה וכדאי לצפות פעם בשבועיים/חודש ולראות תזוזה ניכרת.
אוראנוס ניתן לראייה בעין, אך הוא חיוור מאד, גם משך ההקפה העצום (84 שנה) לא מראה תזוזה ניכרת אלא בהפרש של חודשים ושנים. מסיבות אלו אוראנוס לא זוהה בעבר ככוכב לכת.

תנועה אחורנית
התופעה המשונה ביותר בתנועת כוכבי הלכת היא שתנועתם בשמים אינה אחידה. לעיתים נראה שהם נעצרים, זזים קצת אחורה, נעצרים שנית וממשיכים קדימה. שרטוט של תנועתם ייצור מעין מעגל בשמים. תנועה משונה זו היוותה בעיה רצינית לאסטרונומיה הקדומה שכן לא הייתה אפשרית להסבר כהקפה של עצם את כדור הארץ. הפתרון היה הסבר תנועה הכולל מספר מעגלים שבהם נע כוכב הלכת ומאפשרים תנועה כזו. בפועל התנועה נגרמת משילוב תנועותיהם של כדור הארץ וכוכב הלכת סביב השמש כך שמתקבלת אשלייה כאילו כוכב הלכת זז אחרונה על מנת לצפות בתנועה זו יש להצטייד במפת שמים, ולצייר את מיקום כוכב הלכת (בערך) ליד הכוכבים ולעקוב כל לילה. את המועדים בהם כוכב לכת עובר לתנועה אחורנית ניתן למצוא בלוחות שבאלמנך האגודה.  התמונה המצורפת מתארת היטב את התנועה לאחור של מאדים. תמונות וספות כדאי למצוא באתר APOD. יש להגיע לדף החיפוש ולחפש Retrograde motion. מומלצת במיוחד תמונה וסרט וידאו המראים את תנועתו של שבתאי בשמים במשך שלוש שנים!

תנועת שבתאי במשך שלוש שנים. מומלץ ללחוץ עת התמונה. התמונה של פיטר וינרויטר

הרחבה על תנועה אחרונית באסטרופדיה העברית.
תנועת כוכבי הלכת לא תמיד יוצרת מעגלים אלא צורות אחרות, וניתן לראות עוד הנפשה של התנועה,

התקבצויות
כל כוכבי הלכת נעים על אותו מישור שמימי. גם השמש והירח נעים על מישור זה שזכה לשם מישור הליקויים (אקליפטיק). קבוצות הכוכבים הנמצאות במישור זה נקראות גם גלגל המזלות. אלו הן 12 קבוצות שבהן השמש עוברת במהלך השנה. חוץ מעובדה זו אין בהן שום ייחוד לעומת יתר קבוצות הכוכבים בשמים. לכן כוכבי הלכת נמצאים לעיתים קרובות אחד ליד השני (מרחק של מעלות בודדות ואפילו פחות). התקבצות הינה מראה נעים מאד לעין. התקבצות של שני כוכבי לכת הינה נפוצה מאד, שלושה זה כבר מעניין וארבעה כוכבים ביחד זו חגיגה. לעיתים גם הירח מצטרף לחגיגה זו של התקבצות כפי שהיה לא מזמן בהתקבצות של הירח, נוגה וצדק. למידע אודות התקבצויות יש לעיין בלוחות.


התכסויות
אירוע נדיר יותר מהתקבצות הוא התכסות כאשר הירח מכסה את כוכב הלכת כך שלא ניתן לראותו. התכסויות הינן נדירות למדי, אך כשהן קורות זה אירוע מרתק שלמרות שאפשר לראותו בעין, מומלץ להצטרף לתצפית מאורגנת עם טלסקופים. מישראל היו ב-2006 שתי התכסויות, של נוגה ושל שבתאי.

נוגה דקות אחדות לאחר תום ההתכסות. שימו לב לצורתו של נוגה המראה שגם לכוכבי הלכת יש מופעים. צילום: גדי איידלהייט

פרטים אודות התכסויות מפורסמות באלמנך האגודה של יגאל פת-אל וגם ניתן לראותם בצורה נוחה במועדון האסטרונומי של אוניברסיטת ת"א בלוח האירועים.


תופעות ותצפיות פרטניות
נגה וכוכב חמה
נגה וכוכב חמה הם שני כוכבי הלכת הנמצאים בין כדור הארץ לבין השמש ולכן מכונים כוכבי הלכת הפנימיים. מאחר והם תמיד קרובים לשמש, הם יראו או מיד לאחר השקיעה או לפני הזריחה למשך שעות בודדות בלבד.
נוגה קל מאד לצפייה, הוא כל כך בולט שלא ניתן להתעלם ממנו. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים לאחר השמש והירח. למעשה הוא כל כך בהיר עד שבעין רואים אותו כמעין יהלום ולא כנקודה בודדת. כמו כן אורו חזק והוא יכול לגרום לצל.

נוגה כל כך בהיר שהוא הכוכב היחידי שניתן לראות באור יום מלא! הזמן המומלץ לביצוע תצפיות כאלו הוא כאשר נוגה בשיא המרחק (הזוויתי) מהשמש. יש לעמוד במקום בו השמש מוסתרת כדי לא להסתנוור מאור השמש וגם כדי לא להביט בה בטעות, ולחפש את נוגה בשמים. השיטה הטובה ביותר היא למצוא את היום שבו נוגה קרוב לירח (מופיע באלמנך האגודה), למצוא קודם את הירח ביום ואז לחפש לידו את נוגה. שימוש במשקפת יכול לעזור, אך שוב יש להיזהר שלא להביט בשמש.
שתי ההתכסויות הקרובות של נוגה בירח יתרחשו בישראל בשעות היום. יהיה ניתן לצפות בהן לפי ההסברים שהובאו לעיל. ההתכסות הקרובה היא ב-16/5/2010 וכשנה לאחר מכן ב-30/06/2011. מי שיוכל לראות דרך טלסקופ או משקפת המראה יהיה מרהיב אף יותר.

כוכב חמה קשה לצפייה הרבה יותר. הוא אינו בהיר כמו נוגה וגם הוא קרוב מאד לשמש. לכן צריך לצפות בו מיד לפני הזריחה או לאחר השקיעה כאשר האופק (מזרחי או מערבי) נקי מעננים ובהיר. אנקדוטות מעולם האסטרונומיה מספרות שאפילו קפלר או קופרניקוס לא ראו מעולם את כוכב חמה בעין עקב מיקומם בקוי רוחב גבוהים מאד.

בדומה לליקוי בו הירח נמצא בינו לבין השמש, ייתכנו מצבים בהם כוכב חמה ונוגה נמצאים בקו ראיה עם השמש. במצב זה הם מסתירים חלק קטן מאד מהשמש. בעין לא מורגש שום הבדל, אבל בטלסקופ שמש מיוחד אפשר לראות עיגול שחור הנע על פני השמש. מעברים של נוגה נדירים מאד והמעבר הבא יתרחש בשנת 2012 ואחריו לא יהיה מעבר במשך למעלה ממאה שנה. המעבר יראה מישראל מיד בזריחה כשהוא כבר באמצעו ולמשך כשעה. קומו מוקדם בבוקר, מיצאו מקום נקי מעננים הצופה מזרחה, וצפו במראה ייחודי זה. מעברים של כוכב חמה שכיחים יותר (פעם בשמונה שנים) אך פחות מרשימים עקב גודלו הקטן.

מאחר ושני כוכבי לכת אלו נמצאים ביננו לבין השמש, תמיד רק חלק מפניהם מחזיר אלינו אור. הדבר גורם לכך שהם יראו בטלסקופ כמו הירח ויהיו להם מופעים. אפקט מעניין הוא שככל שכוכב הלכת קרוב יותר לכדור הארץ המופע נהיה חסר יותר (אולם הכוכב גדול יותר), וככל שהמופע מתמלא כוכב הלכת מתרחק ויהיה יותר קטן. כוכב לכת מלא לא ניתן לראות מאחור והוא מול השמש (צופים מיומנים  מאד יכולים לנסות ולהתבונן עם טלסקופ. הצפייה הינה מסוכנת עקב הקירבה לשמש ולא מתאימה למרבית הצופים).

מאדים
התכונה המאפיינת ביותר את מאדים היא צבעו האדום. המרחק בין כדור הארץ למאדים משתנה מאד ויכול להגיע בין 60 מיליון קילומטר ל-360 מיליון קילומטר. במאדים כדאי לצפות (בעין וגם בטלסקופ) כשהוא קרוב. בעין יראה צבעו האדום בבירור ובטלסקופ יראו פרטים רבים על פניו. כאשר הוא רחוק, צבעו לא יהיה מרשים כל כך וגם בטלסקופים רגילים לא יראו כמעט פרטים עליו.

צדק ושבתאי
צדק ושבתאי הינם כוכבי לכת ענקיים. צדק הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים לאחר נוגה. בעין אפשר לראות איך בהירות צדק ושבתאי משתנה בהתאם למרחקם מכדור הארץ. יש לבדוק בלוחות מתי הם במרחק מינימאלי ולהשוות בהפרש של כמה חודשים. מעבר

צדק ושבתאי הינם אובייקטים מצוינים לתצפית עם טלסקופים. בצדק יראו את ארבעת הירחים הגדולים ואפשר לעקוב אחרי התנועה שלהם סביב צדק (כאשר לפעמים הם מטילים צל עליו או נעלמים מאחוריו). בשבתאי יראו הטבעות העוטפת אותו בצורה נהדרת ובנוסף ניתן לראות מספר ירחים.

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר גלגלים ומזלות מאת עידו יעבץ