חידת פרלמן

הספר חידת פרלמן בהוצאת ספרי עליית הגג, הינו ביוגרפיה לא שגרתית מכמה בחינות. מושא הספר, הינו אדם חריג, אפילו לגבי מתמטיקאי, והביוגרפיה עצמה לא כללה אפילו שיחה אחת איתו. גרגורי פרלמן. מתמטיקאי רוסי, שהצליח לפתור ולהוכיח את השערת פואנקרה (שלמרבה המזל אין דום צורך להבין אותה כדי להינות מהספר), מסתגר מזה כמה שנים וקשה לנהל איתו שיחה. גם את הכיבודים והפרסים שהוצעו לו על פתרון הבעייה (אותו פירסם באתר אינטרנט ולא בכתב עת מבוקר, כמקובל) הוא מסרב בעקשנות לקבל, ולמעשה, כרגע, עומד לזכותו סך של מיליון דולר, כפרס על פתרון ההשערה שהוא אינו מקבל וגם לא הודיע אם ואיזה שימוש אחר הוא מעונין לעשות בכסף.
הספר נכתב על ידי מאשה גסן, שהיא עיתונאית וסופרת אולם גם מתמטיקאית בהכשרתה והוא מתאר את המתימטיקה ברוסיה ואת גרגורי פרלמן מילדותו ועד היום. באופן לא מפתיע, רבים מאד מהמתמטיקאים המוזכרים בספר (כולל פרלמן עצמו וגם הסופרת) הינם יהודים. אחותו של פרלמן גרה בארץ (וגם היא ד"ר למתימטיקה) וגרגורי ביקר בישראל בעבר אולם כאמור, כיום קשה ליצור איתו קשר.
החיבור בין העולם האקדמי (והריבים האקדמאים), לבין רוסיה הקומוניסטית בה גדל גרגורי, לבין גאונות יוצאת דופן, היא זו שעושה את הספר של מאשה גסן למרתק

חידת פרלמן
סיפור על גאון ועל פריצת הדרך המתימטית של המאה
מאשה גסן
ספרי עליית הגג
תשע"ב 2012
263 עמודים

ספר הניסויים הגדול

הספר האנציקלופידה של הניסויים מרכז עשרות ניסויים מדעיים קלים ופשוטים. העקרונות הפיזיקליים מוסברים והם לרוב פשוטים ובהירים מאד. מאחר ואני חובב מדע את רוב הניסויים אני מכיר מזמן והם מה שנקרא קלאסיקה. גם כשהייתי ילד היו ספרים שהזכירו ניסויים אלו משנות החמישים (הטכנאי הצעיר) משנות השבעים (נסה ודע שעשועי מדע) וכו'. כמובן שאפשר לכתוב עוד עשרות ניסויים מתאימים וכמעט שאין גבול למה שאפשר לעשות בבית.
אולם הזמן מתחדש והילדים של היום זה לא הילדים של פעם וצריך לרענן את הקנקן ואת התוך,ולהביא משהו שמתאים למאה ה-21.
הספר בפורמט גדול ואלבומי. הכל בצבע מלא. איורים רבים ומעט טקסט, שפה קצרה וקלילה ואכן את רוב הנסיויים אפשר לעשות לבד עם מה שמוצאים בבית וחלקם יצריכו עזרת מבוגר. גם מבוגרים יהנו מאד מניסויים אלו ובכלל עשייתים תאפשר להבין יותר טוב את העולם הסובב אותנו.
הספר מתאים מאד לילדים סקרנים מגילאי 7 ומעלה (עם הורים) ובגיל 9-10 כבר יתחילו לעשות משם דברים לבד.
ומילה להורים, תנו לילדים להינות, ולא לכעוס אם הבית מתלכלך והרצפה רטובה. לא קרה כלום. אם אתם פדנטיים, קראו את הניסוי והכינו לילד פינה משלו שבה הנזקים (שבדרך כלל אין - לא מצאתי בספר שום ניסוי שיכול לפוצץ את הבית) יהיו מינימליים. ואולי גם תציצו ותפגעו אתם?
לגבי ההוצאה צרם לי דבר אחד. לא מצאתי מי כתב את הספר. כאילו אין לו סופר. לא מצאתי איפה יצא הספר ומתי לראשונה. רק בסוף מאחורה היה רשום שההוצאה היא בכלל מאיטליה. למה ידיעות מעלימים פרטים ביבליוגרפיים חשובים אלו?

האנציקלופדיה של הניסויים

האנציקלופדיה של הניסויים

ידיעות אחרונות

הפצצה - ג'ים באגוט

הספר הפצצה מאת ג'ים באגוט מנסה לתאר בצורה המלאה ביותר את קורותיה ולידתה של פצצת האטום. הספר אינו מתרכז רק בצדדים הפיסיקליים של הפצצה אלא מוסיף פרטים על הצדדים הפוליטיים, בטחוניים ומוסריים בפצצה ומנתח את כלל האירועים בשנות המלחמה ובשנים שלאחריה עד שנת 1949. הספר מתחיל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתאריך זה כבר היה ידוע כי אפשר לבקע את גרעינו של האטום (ולכן השם המדויק הוא פצצה גרעינית, אולם השם פצצת אטום התקבע), ורוב הידע בנושא היה אצל מדענים גרמניים (ובפרט אוטו האן ופריץ שטרסמן שגילו את הביקוע הגרעיני וליזה מיטנר ואוטו פריש - פיזיקאים אוסטרים שהצליחו להימלט מאוסטריה, שהבינו את מקור הביקוע).
אפשרויות השימוש בנשק גריעיני לא היו טריוויאליות. אמנם היכולת התיאורטית הובנה, אולם האפשרות להפוך אותה למעשית הייתה קשה ביותר. הספר מתרכז צעד אחר צעד במאמצים המדעיים שנעשו בגרמניה, אנגליה וארצות הברית (ומשלב הרבה יותר מאוחר גם בברית המועצות) ומשלב בהם את מהלכי המלחמה העיקריים. פרקי הספר קופצים ממקום למקום תוך נסיון לתת תמונת מצב כרונולוגית על האירועים. בסוף הספר נמצאת טבלה המרכזת את כל האירועים ללוח זמנים אחד.
הספר חוזר על כמה שאלות שנשאלו כבר מזמן ובעיקר האם המדענים הגרמנים ניסו לעכב בכוונה את פיתוח הפצצה והשיגו תוצאות מאכזבות (טענה שהשומעה לראשונה בעיקר על ידי אותם מדענים ובפרט על ידי ורנר הייזנברג, המדען הגרמני הבכיר ביותר, שהיה יכול בקלות רבה להישאר בארצות הברית ולא לחזור ולשרת את היטלר). בספר הטענה היא כי המדענים הגרמנים פשוט חשבו שזה לא ישים ולא העיזו לבקש מהיטלר את המשאבים האדירים הדרושים (האמריקאים העסיקו בפרוייקט כ-120000 איש בעלויות עצומות) ולכן גם התקדמותם הייתה איטית מאד. השימוש בטיעון המוסרי היה נוח מאד לאחרי המלחמה ובנסיון לטהר את המצפון.
בעיות המצפון העיקו גם על המדענים האמריקאיים, חלקם עוד בשעת פיתוח הפצצה ולאחרים רק אחרי הטלתה על הירושמה ונגאסקי. גם על הדילמה הידועה אודות השימוש בפצצה הספר מביא את העובדות. הפצצה סיימה את המלחמה במהירות (התשובה היא כן באופן ברור), האם הטלת פצצת האטום השנייה הייתה נצרכת (התשובה אינה ברורה, קיסר יפן לא היה מוכן לכניעה לאחר פצצת האטום על הירושימה, אולם זמן נוסף אולי היה מגיע לכניעה), והאם סיום המלחמה חסך חיי אדם (ללא ספק, האמריקאים הפצציצו במסיביות עשרות ערים יפניות, בפצצות תבערה שגבו כ-2.5 מיליון קורבנות, ומבלי שכל אלו הביאו לכניעה יפנית. פלישה אמריקאית ליפן, הייתה גוררת מיליוני קורבנות נוספים וכנראה גם פלישה רוסית לצפון יפן) אולם לא עונה לגמרי על השאלה ומתיר אותה בידי הקורא. ממילא רק אדם אחד, נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, הוא שהיה שאחראי על ההחלטה.
סיפור פצצת האטום לאחר המלחמה הוא סיפור תחילתה של המלחמה הקרה ומירוץ החימוש הגרעיני. תוכנית האטום הרוסית שפיגרה מאד בשנות המלחמה התחילה ולמעשה חייבת את עצמה למרגלים שהעבירו כמעט את כל סודות הגרעיון לרוסים ואיפשרו להם פשוט להעתיק את כל הידע האמריקאי ולפוצץ פצצת אטום כבר בשנת 1949. הספר עוצר בנקודה זו.
אולם סיפורה של פצצת האטום רק מתחיל ועיקרי הדברים מופיעים באחרית הדבר. פצצת האטום, איומה ככל שתהיה היא רק משחק ילדים לעומת פצצת המימן (גם היא פצצה גרעינית, אולם עובדת על עיקרון של היתוך, ודומה למה שקורה בליבות כוכבים), שעוצמת הפיצוץ שלה מגיעה ל-10 מיליון טון חומר נפץ. האמריקאים פיתחו פצצה זו וגם הרוסים פיתחו פצצה זו. האפשרות האמיתי הראשונה למלחמה גרעינית כוללת הייתה בזמן משבר הטילים בקובה. אמנם לאחריה חמתו המעצמות, עוד בתקופת רייגן על הסכמים לצמצום ארסנל הנשק הגרעיני, אולם עדיין קיימים למעלה מ-10,000 ראשי נפץ גרעיניים עם עוצמת כוללת הקרובה ל-80,000 פצצות הירושימה ומאז מדינות נוספות הינן בעלות נשק גרעיני. על הנסיונות של איראן להשיג פצצה משלה, הספר אינו מדבר כלל.

הפצצה - ג'ים באגוט

הפצצה - לעמוד הספר באתר ההוצאה
ג'ים באגוט
ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום: 1939-1949
ספרי עליית הגג
תשע"ב 2012
679 עמודים
לקריאת הפרק הראשון מהספר - מאתר ההוצאה

ג'ורג והמפץ הגדול

ג'ורג והמפץ הגדול הוא כבר השלישי בסדרת הספרים המצליחה של לוסי הוקינג (הבת שלו) וסטיבן הוקינג. את הספר הראשון בסדרה, המפתח הסודי של ג'ורג ליקום, ראיתי לראשונה מיד בצאתו, בחנות ספרים בלונדון והתהלבתי מאד וכמעט קניתי לילדים עד שנזכרתי שהם לא יקראו אותו באנגלית. למרבה המזל הספר תורגם והצטרף לספרי האסטרונומיה שלנו.
מהספר הראשון בא השני ועכשיו נראה שאנו בתחילת של סדרה ארוכה של ספרי אסטרונומיה לילדים. הספר כמו קודמיו בסדרה בנוי באותה מתכונת. הגיבורים, ג'ורג', שכנתו אנני, חזיר המחמד שלהם, ואביה של אנני, המדען המטורף הנעזר במחשב העל קוסמוס, המחשב החזק ביותר ביקום, מסתבכים בעלילות שונות ומשונות הנוסבות סביב נושאים אסטרונומיים. בין לבין הספר גדוש במאמרים ברמה גבוהה ביותר אולם בלשון ברורה לילדים ובמידע אסטרונומי רב. הספרים מעודכנים מאד, מכילים את התיאוריות והרעיונות החדשים ביותר, שבספר אפילו הופכים למציאות בהרפתקאות השונות של ג'ורג ואנני. הספר הנוכחי עוסק במאיץ החלקיקים הגדול, בתקלה האמיתית שהייתה בו (שהופכת בספר לתקלה וחבלה זדונית) ובתוצאות המרהיבות שהוא הגיע אליהן (בינתים רק בספר, לא במציאות). איכות הסיפור דומה לספרי ילדים אחרים, קלאסיקה זה לא, אבל הידע האסטרונומי הרב שמונחל תוך כדי הקריאה, והמאמרים הנפרדים המשובצים בין דפי הספר (מאמרים אלו הינם הרחבות לכל דבר שנכתבו על ידי מומחים בתחום, אין צורך לקרוא אותם תוך כדי הספר, אלא בכל שלב נתון וכן, הם מתאימים גם למבוגרים), יהפכו את הקריאה בספר לקורס קצר ומזורז באסטרונומיה. למי שעוד לא נחשף לסדרה, כדאי להתחיל עם שני הראשונים ולהתקדם לשלישי.

ג'ורג והמפץ הגדול

ג'ורג והמפץ הגדול
לוסי וסטיבן הוקינג
הוצאות ידיעות ספרים


לקריאת הפרק הראשון - מאתר ידיעות ספרים

מדונה על הירח

אני אוהב מאד ספרי קריאה אשר נושקים לתחום האסטרונומיה בצורה כלשהי. ספר כזה הוא "מדונה על הירח" של ראלף בודריק שיצא לאחרונה בהוצאת אחוזת בית. הספר מתאר את קורותיו של בחור צעיר בכפר רומני נידח מהימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, השלטון הקומוניסטי ובפרט תקופות צ'אושסקו (שאינו נזכר בספר בשמו אלא רק בכינויו). על היחסים בין הכפריים לבין הצוענים בתקופה בה הצוענים נוטשים את דרך החיים המסורתית ומתיישבים בכפרי קבע, על המרחק בין הכפר לעיר ועוד. חלק ניכר מהספר עוסק במירוץ החלל בין המעצמות המשמש תפאורה ורקע לסיפור, ובנסיונות של שני זקנים בכפר (שאחד מהם הוא סבו של הגיבור) לחפש את המדונה על הירח (מאחר והם משוכנעים שהרוסים רוצים להגיע לירח ולהוכיח היא אינה שם ובכך לכפור בקיומו של האל). הספר אמנם עמוס בסימבוליקה נוצרית, אבל היא לא צריכה להפריע והקורא הישראלי לא צריך להתעמק בה. בספר קיימים אי דיוקים אסטרונומיים, חלקם בולטים (כמו למשל ששמו של המתכנן הראשי, סרגיי קורילוב, נזכר למרות ששמו היה חסוי וכמובן אין אפשרות שהשם יוודע בכפר נידח ברומניה) אולם גם אלו אינם מפריעים לקריאה. הפרק האסטרונומי ביותר הוא בפרק האחד העשר, בו שני הזקנים רוכשים טלסקופ ומפת הירח, ועולים על ההר לעשות תצפית אסטרונומית בירח (הם אפילו מצלמים דרך הטלסקופ בצורה שלא בטוח שהייתה אפשרית באותם שנים, אבל גם זה לא נורא). כמה עמודים פשוט מתארים את התצפית בירח, ימה אחרי ימה ומכתש אחרי מכתש. כצופה בירח מצאתי את תיאור התצפית כתוב בצורה יפה ומעביר את חווית הצפייה האסטרונומית.
תצפיות ירח אכן מרתקות, אני תמיד אוהב להראות לאנשים ולילדים את הירח בטלסקופ. כל מי שצופה בירח בפעם הראשונה מביע קריאת התפעלות. אולם פרט להתבוננות השטחית, כדאי לבצע בירח תצפית מעמיקה עם אטלס ירח מפורט ולזהות כל מכתש בשמו עד למכתשים קטנים מאד. תצפית כזו בירח אורכת זמן רב ונמשכת על פני חודש ירחי שלם.
נחזור לספר, הספר מתרכז בעיקר בשנות החמישים והשישים, ולאחר מכן מבצע קפיצה מהירה, אולי מהירה מדי לשנות השמונים ולמהפכה ברומניה. בספר עצמו גם מובלעת פרשיית מתח ורצח, אולם היא אינה עיקר של הספר. הספר מתפתח לאט, לאט מאד אפילו, כמו קצב החיים בעיירות הנידחות וכאשר האירועים עוברים לעיר, גם הקצב שלם גובר בהתאם. יוצאי רומניה בוודאי יזהו בספר דברים מוכרים רבים, אולם גם שאר הקוראים ימצאו בספר חזרה לעולם ישן, שכבר לא קיים יותר.

מדונה על הירח

מדונה על הירח
רלף באוארדיק
הוצאת אחוזת בית וידיעות ספרים
תשע"ב 2012

לקריאת הפרק הראשון באתר ידיעות ספרים

איינשטיין - ביוגרפיה

הביוגרפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון (שגם חיבר את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ולפני זה את הביוגרפיות של בנג'מין פרנקלין והנרי קיסינג'ר), מעוררת את השאלה מדוע צריך עוד ביוגרפיה על איינשטיין. אמנם נכון שהמבחר בעברית אינו גדול, אולם בשפה האנגלית נכתבו עשרות רבות ומה עוד נשאר לחדש? מסתבר שיש מה לחדש, עם השנים נפתחים ארכיונים, נמצא חומר חדש אצל אספנים, וגם סגנון הכתיבה משתנה. בביוגרפיה מקיפה זו, אייזקסון מנסה לשלב בין מסלול חייו האישיים של אינשטיין לבין התגליות הגדולות שלו. חלקים מסוימים בספר הם ביוגרפיה קלאסית, עם מי התחתן, מתי ואיפה טייל וכו', חלקים אחרים נראים כלקוחים מתוך ספר פיזיקה ומסבירים על המחקרים והתאוריות השונות (כולל התיאוריות השגויות, להן ניתן מעט מקום בדרך כלל), והחיבור של שני אלמנטים אלו אחד בתוך השני, יוצר ייחודיות בספר. חייו של איינשטיין לא היו פשוטים, ידועה אימרתו "שבגרמניה מציגים אותי כמדען גרמני ואילו באנגליה כיהודי שוויצרי אבל ברגע שאיהפך לכבשה שחורה, הרי שהתיאור יתהפך ואני אהיה יהודי שוויצרי בעיני הגרמנים ואיש מדע גרמני בעיני האנגלים", אמירה זו שהיתה חלק ממאמרו על תורת היחסית ללונדון טיימס של 1919 התבררה גם היא כנכונה.
איינשטיין הוא בן אדם מסובך. כבר בגיל צעיר הוא היה מלא סיבוכים כלפי מדינתו (הוא ויתר על אזרחותו הגרמנית בגיל צעיר, רק כדי לקבלה מאוחר יותר שוב ולהיות מגורש ממנה לפני מלחמת העולם השנייה), הוא היה עם תסביכים כלפי דתו, משפחתו, נשותיו וילדיו וגם כלפי עמיתיו למדע.
אייזקסון מתמודד עם מסובכות זו באומץ, כאשר הוא נע בקלילות באירועים השונים של איינשטיין, משלב אותם אחד בשני ונוסע אחורה וקדימה בזמן בהתאם לדרוש. הספר יכול לתאר את אותן שנים משתי נקודות התיחסות שונות. התיחסות לאירועים הפרסונליים והתייחסות לתגליות המדעיות. לעיתים תהיה כפילות מסוימת, שכן בכל התייחסות משולבים גם נקודות המבט האחרות, אולם בהקשר של כל פרק נוצר רצף סביר וברור של אירועים המשתלבים אחד בשני. בין לבין טורח אייזקסון לנתץ כמה מיתוסים על איינשטיין כדגומת המיתוס שהיה תלמיד בינוני מאד בחשבון.
סיבוכים אלו בחיי איינשטיין הובילו לכך כי איינשטיין הצעיר לא הצליח לקבל שום משרה אקדמאית לאחר גמר לימודיו, נאלץ לקבל דרגה זוטרה ביותר במשרד הפטנטים השוויצרי ורק ב-1905, השנה בה פירסם ארבעה מאמרים מבריקים, והמכונה שנת הפלאות של איינשטיין, הצליח לקבל סופסוף את תואר הדוקטור, אולם ללא שום משרה. איינשטיין לא ראה את עצמו מוגבל ומחויב למסגרת כלשהי. כאשר הנחות הנגזרות מתאוריות ישנות לא התאימו לרעיונותיו, הוא פשוט ביטל אותם כהנחות, ללא שטרח במציאת ניסויים שיפריכו השערות אלו (ובודאי שלא טרח בביצועם בפועל). למרבה המזל, דווקא את תיאוריית היחסות שלו היה אפשר לבדוק בצורה פשוטה למדי (פשוטה תיאורטית, אך בעולם של 1919 לא פשוטה כלל מבחינה מעשית) כאשר צילום כוכבים מאחורי השמש, בשעת ליקוי חמה היה יכול להכריע בין תורת ניוטון הותיקה לתורת איינשטיין החדשה, כאשר התקבלו התוצאות (שלא היו חד משמעיות עקב תנאי הצילום הנמוכים) ותיאורית איינשטיין הוכרזה כמנצחת, תגובתו לשאלה מה היה קורה עם הניסוי היה מצביע שהתאוריה שלו כשלה היה: "הייתי משתתף בצערו של האל הטוב. התיאוריה נכונה" המקור בגרמנית נשמע טוב יותר Da konnt mir halt der Liebe Gott leid tun, die Theorie stimmt doch. אייזקסון אינו רק מביא את הסיפור אל גם מוסיף פרשנות אישית משלו וטוען שדווקא העובדה שאיינשטיין קיבל משרה הנופלת בהרבה מכישוריו, אולם כזו שלא דרשה ממנו להרצות בפני אחרים (משימה בה הוא לא היה מוצלח) או לחילופין לעזור לפרופסורים במחקרים שונים (שאינם מענינים אותו כלל), היא זו שאפשרה לו להתרכז במחשבותיו ובפיתוח התאוריות המיוחדות שלו ולפרוץ קדימה. גם המשך חייו של איינשטיין היה סוער לא פחות, המעבר לארצות הברית ומלחמת העולם השנייה, חלקו המסוים בפצצת האטום (רעיון אותו הוא ביטל עשרות שנים קודם), יחסיו החמים עם חיים ויצמן וההצעה למנותו לנשיאה השני של מדינת ישראל, קשריו הטובים עם האוניברסיטה העברית בירושלים וכמובן חייו המשפחתיים מפורטים בהרחבה בספר.
הספר עשיר בהערות ובמראי מקורות ומכיל עשרות ספרים ומאמרים לקריאה נוספת. אייזקסון ששימש בעברו כעורך המגזין האמריקאי טיים, מיטיב לתאר את קורות איינשטיין ולנת את האירועים השונים, אולם הפרקים העוסקים בתיאוריות המדעיות זקוקים לליטוש קל (למרות שאין לי דרך לדעת מה נכתב במקור, ומה התרגום והעריכה המדעית בעברית תרמו) על מנת שיהיו מובנים יותר. בכל אופן זהו אינו ספר פיסיקה ואין לחשוש מקריאתו בגלל תוכנו המדעי. גורם אחר לחשש, מוצדק מעט יותר, הינו אורכו של הספר. רוב הקוראים ירגישו שהיה מקום לקצר ובהחלט יש פרטים בעלי חשיבות נמוכה שאפשר היה להשמיטם. לקוראים המעונינים להעמיק, רשימת המקורות תספק אינספור חומר קריאה. המקורות הינם באנגלית אולם כאשר יש תרגום עברי למקור, הדבר מצויין ברשימה בצמוד למקור הלועזי ובכך מקל על הקורא בעברית.

בשולי הדברים: בעמודי התמונות במרכז הספר, תוכלו לראות את הטלסקופ של איינשטיין. איינשטיין אומנם היה פיזיקאי אך לא אסטרונום ובכל זאת ביקר במצפי כוכבים וקיבל במתנה טלסקופ משוכלל (לאותם הימים). הטלסקופ הגיע בסופו של דבר לידי האוניברסיטה העברית, הושם במחסן ונשכח במשך שנים. לאחרונה שופץ הטלסקופ על ידי עדן אוריון והושמש. סיפור שיפוץ הטלסקופ מופיע במאמר הבא

איינשטיין - ביוגרפיה

איינשטיין
חייו והיקום שלו
וולטר אייזקסון
הוצאת ספרי עליית הגג - סדרת פילוסופיה ומדע בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות
2011 775 עמודים

לקריאת הפרק הראשון בספר מאתר הוצאת ספרי עליית הגג

מהטלגרף עד המחשב

הספר "מהטלגרף עד המחשב" של ד"ר תמר אשורי, מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, מהווה ספר מבוא להיסטוריה של תקשורת המונים. בספר מתוארות חמשהמצאות ששינו את פני העולם, כל אחת בזמנה. הספר אינו דן בהיבטים הטכנולוגים של ההמצאות, אלא בהשפעה הישירה והמיידית שלהם על החיים המודרניים. בכך, הספר לא רק דן בממציאים (דבר הנעשה בספרים רבים מתחומי המדע והטכנולוגיה), אלא בעיקר דן במשתמשים השונים של ההמצאות, החל ממשתמשים בודדים ביותר של הטלגרף ועד למיליוני המשתמשים בטלפון הנייד ובהשפעות עליהם. ההשפעות נעות החל מהצורך לקביעת זמן עולמי, התפתחויות שווקי ההון המרכזיים, השפעה על הפוליטיקה ועוד. כל המצאה מתוארת בנפרד לפי זמן המצאתה, אולם בספר מופיעים גם קשרי הגומלין ביניהן, שכן רבות מההמצאות היו בזמנים חופפים, ומכל ההמצאות המתוארת בספר: הטלגרף, הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה והמחשב, רק הטלגרף לא קיים כיום, וכל האחרות קיימות בנפרד וגם במשולב במכשיר בודד (שילוב זה לא זכה לפרק בפני עצמו). פרקי הספר קצרים ונוחים לקריאה וכוללים עובדות מרתקות. למשל, רבות ידוע על כך שהספינה הקרובה ביותר לטיטאניק לא הייתה מצויידת במכשיר אלחוט ולכן לא יכלה לקלוט את שידורי המצוקה. עובדה ידועה פחות היא כי ספינות אחרות רחוקות יותר, קלטו אותו אלו, וחשו מהר לעזרה. הספר מציין כי אסון זה היה אחד הגורמים לחוק שחייב כל ספינה להצטייד במכשיר אלחוט. אולם השפעתו של האלחוט הייתה אף גדולה יותר שכן רק בגלל האותות שנקלטו אנו יודעים את סיבת טביעתה של הטיטאניק. דוגמאות אחרות מציגת את הרדיו כמכשיר המדיום הראשון להמונים (שכן הטלגרף והטלפון נלקטים במקום בודד אחד) ואת השימוש הפוליטי הנרחב שנעשה בו במחמת העולם השנייה, הן בתעמולה הנאצית, והן בשידורי ה-BBC (ואי אפשר שלא להיזכר בסרט נאום המלך). הספר מדבר על ההבדלים המגדריים הכרוכים בתקשורת, החל מהעובדה שבעיקר גברים האזינו לרדיו (כשעוד היה רק עם אוזניות) ועד לכך שבעיקר נשים הועסקו במשרות הנחותות של מרכזניות. הספר מעודכן מאד ומתייחס בקצרה גם למאורעות הפוליטיים מהשנה האחרונה, מהשימוש הגובר בטוויטק ובפייסבוק ועוד.
הספר אינו אקדמאי, הוא אינו מציג השערות ומחקרים אלא מביא את הנתונים בצורה קצרה מתומצתת ונוחה מאד לקריאה, אולם יתרונו זה מהווה גם את חסרונו העיקרי הינו בכך שבמקומות רבים אינו מפורט מספיק. הוא מתאר את השלבים השונים במהפכה, תוך ציון מספר אירועים היסטוריים, אולם במקומות רבים יש הרגשה שהקורא היה שמח לקבל פירוט נוסף בגוף הספר, בהערות או לפחות ברשימה לקריאה נוספת בסוף הספר. רשימה כזו, ואף רשימת ביבליוגרפיה אינה מופיעה בספר והקורא נשאר עם טעם של עוד.

מהטלגרף עד המחשב

מהטלגרף עד המחשב
היסטוריה של אמצעי התקשורת
תמר אשורי
הוצאת רסלינג
2011
173 עמודים

גדל אשר באך

לפני שנים רבות אמר לי נמרוד, תקרא ספר טוב, קשה וגם רק באנגלית אבל כדאי "גדל אשר באך"... לאחר כמה שנים הזדמן לי להשאיל את הספר וקראתי אותו במשך מספר חודשים (אכן קשה ואכן באנגלית). יציאתו של הספר לעברית התאפשרה אודות למאמץ אדיר של המתרגמים, טל כהן, וירדן ניר בוכבינדר שרק בגלל העובדה שהם צעירים למדי (בדיוק בגילי), אי אפשר לקרוא לה מפעל חיים, אבל בהחלט זה לא רחוק מכך. חלקים רבים (והמשעשעים במיוחד) של הספר מתבססים על משחקי לשון ומילים. תרגומם, תוך שמירה על כל המשמעויות, נחשבה משימה בלתי-אפשרית (באותה מידה שתוכנת שחמט תנצח את אלוף העולם בזמן כתיבת הספר) והסתבר שכמו שתוכנות המחשב מנצחות, גם תרגום הספר אפשרי. כמובן אין זה תרגום של מילה במילה אלא תרגום רעיוני תוך שימוש בעושר של השפה העברית (שאינו נופל מן האנגלית) ובמשמעויות הכפולות של מילים רבות בעברית. מבחינה זו, התוצאה, שהמתרגמים עמלו עליה 15 שנה מרהיבה, מהווה יום חג לאוהבי ספרות העיון בארץ באשר הם ומצדיקה פינוי מקום במדף.

בגב הספר דברי שבח רבים, של דוקטורים ופרופסורים נכבדים, ובוודאות כולם כאלו המכירים את הספר וקראו אותו במקור. רובם מדברים על ההישג הגדול שבתרגום. הרגשתי זהה להרגשתם, אולם אלו שאינם מכירים את הספר ייתכן ויתקשו להבין על מה החגיגה הגדולה.

הספר "גדל, אשר בך" של דאגלס הופשטטר, הינו קודם לכל ספר בלוגיקה ובמחשבה וזיקתו הגבוהה ביותר היא לתחומי המתימטיקה ומדעי המחשב. אפשר להבין זאת כבר משם הספר המקדים את גדל, למרות שלא הייתי כועס על המתרגמים אם היו משנים ל: "אשר, באך גדל" ושומרים על רצף הא.ב. אני חושב שגם המחבר היה מסכים לשינוי זה.

הרבה ספרים עוסקים בלוגיקה, אבל הייחוד של הספר הוא בכך שהוא מקשר את תחומי הלוגיקה הפורמלית והריאלית לתחומי האומנות הויזואלית והאודיואלית, ומשלב את הלוגיקה ובפרט את מושג ההתייחסות העצמית ביצירותיו של מ.ק. אשר , על תעתועיהם ובמוזיקה (המתימטית מאד) של באך. את התמונות של אשר רובנו מכירים (ואם לא, הן מופיעות בספר), אולם יצירתו של באך "מנחה מוזיקלית" היא יצירה שאינה מוכרת ואינה מושמעת כמעט בארץ וגם הקורא לא יכול להכיר אותה בפורמט של ספר (בימינו הדבר אפשרי, גירסה אלקטרונית של הספר ייתכן ותכלול את הקטעים המוזיקליים) והוא נצרך למצוא אותה מפוזרת במקומות שונים ברשת (כדאי מאד. למטה החלק הראשון בלבד, היצירה כולה הנה מעט ארוכה וגם יש ביצועים לכלים שונים).

שילוב התחומים הנעשה לאורך כל הספר מבהיר לנו כי המילים, התמונות והצלילים הם כולם מאפיינים של החשיבה האנושית וקשורים אחד בשני ויוצרים ביחד את כותרת המשנה של הספר "גביש זהב נצחי" שהוא התרגום המילולי של "Eternal Golden Braid" אולם בעברית הוא מתורגם דווקא "גביש בן אלמוות" (נסו לבד להבין למה, זו אחת מעשרות החידות הקטנות הנמצאות בספר).
הספר קשה, אפילו קשה מאד לקריאה ולהבנה. לא פלא שהמתרגמים (והקוראים של הספר במקור) היו רובם מתחום מדעי המחשב והמתימטיקה להם המונחים הפורמליים של הלוגיקה ברורים והם יכולים לעקוב אחריהם ביתר קלות (אך לא לגמרי להבין איך זה מתקשר למוזיקה).

חובבי המוזיקה המכירים את המונחים (המתימטים ביסודם, אך לא מובנים מאליהם) של סולמות, עליה ,ירידה, כרומטיה ואכרומטיה, פוגה וקנון יבינו היטב את הניתוחים המוזיקליים ויצטרכו להתעמק בנבכי הלוגיקה.
על מנת להקל את ההבנה, וכמובן, לתת לספר חן מיוחד, כל פרק נפתח בדיאלוג חביב בין דמויות בדיוניות (אכילס, צב, סרטן, זנון ועוד לפי הצורך), אשר מציג בצורה קלילה ומשעשעת מאד את הנושא. הפרק שעוסק אחריו כבר הרבה יותר קשה ומעמיק, אולם הוא עקבי ואינו עורך קיצורי דרך, כך שאפשר לצלוח אותו.
אותם פרקי דיאלוגים בנויים גם הם לפי יצירותיו של באך (או לפי תמונותיו של אשר), צריך לקרוא אותם ולהקשיב למוזיקה תוך כדי. יש בהם חזרות, אלתורים, עליות וירידות והם הדרך הויזואלית (פרט כמובן לדפי תווים) להציג יצירה מוזיקלית.

נביא לדוגמה את קנון הסרטן בעמוד 230 (וכל מכירי הספר בוודאי מהנהנים בראשם). בקנון מוזיקלי זה של באך יש שני קולות המנגנים את אותם תווים בדיוק אבל בסדר הפוך. גם במוזיקה קשה מאד לחבר יצירה כזו והדיאלוג המייצג אותה בנוי בצורה זו בדיוק ואפשר לקוראו מהסוף להתחלה. לא תהיה לו את אותה משמעות. אין זה פולינדרום כמעין "ילד כותב רופא אפור בתוך דלי", אבל תהיה לו משמעות אחרת שונה ומשעשעת. לצורך הכתיבה נאלץ המחבר (והמתרגמים בעקבותיו) לשבור כמה כללי דקדוק, למצוא משמעויות מעט מאולצות למילים ולעגל כמה פינות אחרות. כך במקור וכך גם בתרגום, כאשר המחברים שולפים מילים מעמקי הזכרון (לירה - היה פעם מטבע כזה והיה פעם גם כלי נגינה כזה) בעלי משמעות כפולה שיובילו אותם בבטחה להשגת המטרה. דוגמה להומור בספר מובאת מיד אחר כך בפרק "הרציני" בו מתחיל המחבר כך:

"קנון הסרטן" מכיל שלוש דוגמאות לאזכור עצמי עקיף. אכילס והצב מתארים שניהם יצירות אמנות שהם מכירים - ולגמרי במקרה, יש ליצירות אלו אותו המבנה כמו לדיאלוג עצמו (שערו בנפשכם את הפתעתי כשאני, המחבר, שמתי לב לכך!).

ייתכן ובמקומות מסוימים אפשר יהיה לתרגם יותר טוב, אבל אין זה כלל משנה, למתרגמים היה את האומץ ואת התעוזה לצאת לדרך (ומי יודע כמה רצו ונכשלו בה) ואת ההתמדה והעיקשות להתקדם בה ולהגיע לכדי ספר גמור.

אורכו של הספר מטריד. 800 עמודים על לוגיקה קצת קשים לעיכול אפילו שהם מלאים באיורים ובציורים המתאגרים של אשר. לקראת סוף הספר המחבר דן בתופעה של אנשים שקוראים בספרי מתח את הסוף ומציע שהסוף יהיה ממוקם בנקודה כלשהי בספר ולאחריו רק דיבורי סרק שאינם מועילים לעלילה. רוב קוראי "גדל אשר באך"  חושבים שספר זה אכן נכתב כך אולם חלוקים היכן נקודת סיום זו נמצאת. דעתי האישית היא כי נקודה זו תהיה פשוט במקום שתרצו לעצור ולהפסיק. לאיפה שלא תגיעו בספר (ואני תקווה כי תשרדו עד הסוף, למרות שגם זה לא יעזור לכם כי תגלו שהגעתם שוב להתחלה אך בסולם גבוה יותר), הנאתכם מובטחת ותובנות חדשות ילוו אתכם.

גדל אשר באך - דאגלס הופשטטר

גדל אשר באך - גביש בן אלמוות
פוגה מטפורית על נפשות ומכונות ברוח לואיס קרול
דאגלס ר' הופשטטר
בתרגום טל כהן וירדן ניר בוכבינדר
הוצאת דביר
תשע"א 2011
המקור יצא לאור בשנת 1979. מהדורה חדשה יצאה בשנת 1999.
847 עמודים

ראש גדול - רועי יוזביץ'

רועי יוזביץ', אמן אשליות וטלפתיה (תחום הפורח בשנים האחרונות בארץ) ומרצה, פירסם לאחרונה ספר בשם "ראש גדול" בו הוא פורש את משנתו בנושא הישגיות, הנאה ומוטיבציה. השם ראש גדול אינו מקרי והוא מייצג נוטריקון של המרכיבים השונים בשיטתו של רועי: רצון וריכוז, אמונה,שיתוף פעולה, גישה, דמיון ויצירתיות, לימודים. אלמנטים אלו יכולים להופיע בספרים אחרים גם בשמות אחרים אולם הנוטריקון העוזר לזכור אותם (ובספר מופיעות עוד כמה שיטות לשיפור הזכרון) הוא קליט ונחמד גם אם מאולץ קמעה.
כפי שכתב לי רועי, הספר אינו מדריך עצות לחיים, אלא יותר אסופה של רעיונות ומעין "תוצאות מחקר" פרטי של רועי, בו הוא מציג את הגורמים שיאפשרו לכל אחד להשתפר ולהצליח. למחפשים הצלחה מהירה וקיצורי דרך, נכונה אכזבה. אין בספר עצות רבות ולמעשה כמעט אין בו עצות כלל (ואכן המחבר טרח להדגיש בפני כי הוא אינו רואה את הספר כעוד ספר עצות לחיים), והעצות שיש בו, אינן מהסוג המבטיח הרים וגבעות בזמן קצר. ההיפך הוא הנכון, ההצלחה מושגת באמצעות דם יזע ודמעות, בהתאם למרכיבים השונים המפורטים בכל פרק.
כבר בתחילת הספר המחבר שולל את הקשר בין עושר לאושר ובין עושר להצלחה. הטיעונים מוצגים במהירות ובבירור, אולם המחבר לא מנסה לשכנע בהם יותר מדי, כאילו אומר: "תרוצו איתי ונמשיך". בכל מקרה, לא חייבים להשתכנע אולם מומלץ להמשיך לקרוא. בפרק הראשון העוסק ברצון, המחבר מדגיש כי חשוב להבין מה באמת רוצים, ומדגיש כי הרצון יכול להתבטא גם בעבודה לצורך פרנסה וגם בתחביב ושאין הכרח שהשניים יהיו אותו דבר. הנה אחד ההבדלים בין ספר זה לספרי "עצות לחיים" אחרים שינסו לשכנע אנשים לעזוב מקצוע ולשנות כיוון לגמרי בחיים. זה לא מתאים לכולם ובחיים יש עוד דברים חוץ מעבודה, ואם לא רוצים לשנות את המקצוע לחלוטין, אפשר להמשיך לקרוא בספר ולראות איך להתפתח ולהשתפר בתחומי תחביבים ופנאי אחרים.
הפרק הקרוי ריכוז, היה אולי צריך להיקרא אימון (רק שאת האות א' רועי שמר לאמונה). פרק הזה מדגיש עד כמה הריכוז והאימון חשובים ועל כך שכדי להצליח יש להתאמן והרבה. הרבה שעות והרבה ימים. רועי מדבר על הכשרון, ועל כך שגם העדרו אינו צריך להוות תירוץ אלא גורם מדרבן להמשיך אימון. האימון מתחבר אל הרצון. אם אכן רוצים משהו יש להשקיע באימונים.
שיתוף הפעולה מבטא את ההשלמה שאי אפשר להשיג הכל לבד, ומביא כמה דוגמאות על אנשים שפתאום פגשו מישהו שרק נתן להם הזדמנות ושינה את חייהם. אנו שומעים על סיפורים כאלו לרוב, אולם רובנו, לא היינו באותו מצב, לא היינו פותחים את הפה והיינו מפספסים הזדמנויות. הייתי לאחרונה בסדנת Elevator Pitch ובתרגום לעברית "נאום המעלית". הסדנה מתרגלת סיטואציה נדירה בו אתה מוצא את עצמך עם מישהו שיכול לסייע לך ואמור לדעת איך לפנות אליו. יש לך זמן מאד מאד קצר לכך ואי ניצולו יגרום לאובדן ההזדמנות. אמנם אין בספר הדרכה מה לעשות במצבים כאלו אולם נסו לחשוב האם בעבר פספסתם הזדמנויות כאלו, ולמה בעצם אנחנו כל כך מתביישים נושא זה מתקשר גם לפרק אמונה בו מודגם כיצד אמונות ישנות יכולות להפריע מאד וגם לפרק האימון מאחר והיכולות לפנות לאדם זר לגמרי ולנסות לעניין אותו, דורשת אימון.
ייתכן והפרק החשוב ביותר בספר הינו האחרון, לימודים. כדי להצליח במשהו חייבים ללמוד אותו היטב. פרק זה אולי מיועד יותר לצעירים וייתכן ואפשר להרחיב אותו במעט ולהוציאו כחוברת נפרדת לבני נוער. אפשרויות הלימוד בימינו הינן אין סופיות כמעט. הטכנולוגיה משתפרת ומידע רב על כל דבר נמצא ברשת. אפשר ללמוד קורסים שלמים באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר כדוגמת MIT והרווארד (ללא קבלת נקודות זכות לתואר, על זה צריך לשלם). אולם יש מכשול אחד. כל החומר באנגלית וידיעת אנגלית הינה חיונית (נכון יש גם אנשים שהצליחו בלי לדעת מילה אנגלית, אבל הספר אינו מדבר על חריגים). יתרה מכך המחבר מדגיש איך יש לראות את לימוד האנגלית כאמצעי בלבד להשגת המטרה, אפשרויות הלימוד של הנושאים המעניינים אותך. דוגמה שמוכרת לי אישית היא של ילדים שרצו לקרוא את ספרי הארי פוטר מיד בצאתם לאור ולכן קראו אותם באנגלית.  הקריאה הייתה יותר איטית, אולי נעזרו במילון, אולם ברגע שהיה רצון מספיק חזק, המטרה הושגה וגם ידיעת האנגלית השתפרה פלאים. רוצים ללמוד אנגלית? בחרו נושא שמענין אתם וקנו עליו כמה ספרים באנגלית (כפי שכתבתי בעבר, מבחר הספרים באנגלית על כל נושא הינו עצום והנה מספר עצות לרכישת ספרים באנגלית).
עצה אחת שכן מופיעה בספר היא להצטייד תמיד בכמה בדיחות שאפשר יהיה לשלוף. בנספח אפילו מופיעות מספר בדיחות חביבות . גם לי יש מאגר עם כמה בדיחות מפתח אותן אני מספר בכל הזדמנות ואכן הדבר עוזר. בעבר השתתפתי בתוכנית שעשועים טלוויזיונית. כחלק מהמינוים לתוכנית, בה בעיקר מנסים לבדוק איך אתה עובר מסך, מתבקשים לספר בדיחה. שליפת בדיחה במהירות וסיפורה בצורה ברורה (וכמובן, למספר הבדיחה אסור לצחוק בסיומה) ייתכן וסייעו לי באותם מיונים.
בנספחים האחרונים מופיעות כמו שיטות לחישובים מתימטיים מהירים. השיטות אינן מסובכות כלל ולבעלי רקע מתימטי הן אפילו נראות טריוויאליות, אך בכך חוזקן. גם שם מדגיש המחבר כי יש להתאמן במשך כמה שעות או ימים עד ליישום מהיר שלהם.
בנוסף ולצורך ההעשרה נוספת, המחבר מביא מבחר התייחסויות ממקורות היהדות לנושאים השונים. מקורות אלו מוסיפים עניין לספר. המחבר מצטט מחקרים ואנשים רבים ומביא מבחר דוגמאות. אין בספר מפתח מקורות מסודר, כאילו טוען המחבר (בהתאמה לפרק לימודים): "את כל החומר מצאתי באינטרנט, אין סיבה שגם אתם לא תוכלו למצוא", אך רשימות קריאה נוספת לכל פרק מופיעות, ואת שאר החיפושים, כמו גם את הסקת המסקנות האישיות לגביו, ייצטרך הקורא להשלים לבד.

ראש גדול - רועי יוזביץ

ראש גדול - גב הספר (לחצו להגדלה)

ראש גדול
הישגיות, הנאה והבלתי אפשרי
רועי יוזביץ'
תשע"א 2011
הוצאת לודי
352 עמודים

בספר מביא רועי דוגמאות רבות מעולם הקוסמים. הנה הקוסם רנה לבאנד, קוסם בעל יד אחת בלבד עם שליטה מופלאת בקלפים. הסרטון בספרדית, אולם חוץ משתי מילים (רוחה - אדום, נגרו -שחור) אין צורך במילים. הטריק עצמו אינו מסובך מאד להבנה ולמעשה דורש החלפה של קלף בודד. הטכניקה מוזכרת בספר (לא מחלקים את הקלף הראשון בערמה אלא את השני וכמו כן שימו לב שרנה מראה תמיד רק ארבעה קלפים מתוך הששה), אולם האלגנטיות והיופי של התנועות,הקצב האיטי במיוחד, הדיבור האיטי, והעובדה שבכל הקסמים אנשים יושבים ממש בצמוד אליו מראות על רמת שליטה יוצאת מן הכלל שהושגה לאחר אימונים של שנים.

ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית

קריאת הספר "ריפוי או פיתוי" של סיימון סינג ואדזארד ארנסט בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות אחרונות מטרידה. סיימן סינג, מדען שנהיה לסופר פופולרי חבר לפרופסור לרפואה שחקר את נושא הרפואה האלטרנטיבית וביחד הם פירסמו ספר שעוסק בארבע שיטות רפואה אלטרנטיבית מקובלות: אקופנקטורה או דיקור סיני, הומאופתיה, כירפרקטיקה וצמחי מרפא. המסקנות מטרידות ולמעשה מראות שמרבית הטיפולים לא יעילים ושמספר התסמינים להם שיטות אלו יעיל הינו מצומצם מאד. כל פרק עוסק בתחום אחר ומפרט את ההיסטוריה שלי, מתי ולמה נחשב תחום זה כעובד, מתאר את המחקרים התומכים ואת חוסר הדיוקים בהם וסוקר את המחקרים השוללים. בחלק מהמקרים דווקא מאשרים המחברים כי הטיפול יעיל, למשל דיקור יעיל לכמה סוגים של כאב וכירופרקטיקה אכן יכולה לסייע לבעיות גב תחתון, אולם הם מזהירים מאד מכך שטיפולים אלו אמורים לתת מזור לכל בעייה רפואית באשר היא.
בעוד אוקפנקטורה וכירופרקטיקה אכן נתפסות כדרכי טיפול שיש בהן סיכון, אם על ידי זיהומים ממחטים שלא עברו חיטוי כנדרש, או בדקירת איברים חיוניים, ובכירופרקטיקה, תנועה של חוליות הצוואר יכולה להיות מסוכנת מאד, הרי שלפחות הומאופתיה נתפסת בציבור כמשהו נייטרלי, אולם לא כך המצב. מטפלים רבים יידרשו להפסיק את הטיפול בתרופות קונבנציונליות על מנת לנקות את הגוף ורק אז להתחיל טיפול הומאופתי.
בטיפול הומאופתי משתמשים בחומר הגורם לבעייה כאשר הוא מדולל מאד מתוך אמונה שהדבר הגורם למחלה הוא גם המרפא. רעיון דומה אנו מוצאים דווקא ביהדות וכתבנו עליו בענין נחש הנחושת. אלא שהתרופות ההומאפותיות מדוללות מספר כל כך רב של פעמים שמהחומר הפעיל המקורי, לא נותרת לאחר דילול אפילו מולקולה אחת ובלשונו של אחד המתנגדים להומאופתיה, הרי זה כאילו הכנסתי את מפתחות המכונית לנהר ולאחר מספר קילומטרים במורד הזרם אני לוקח מים ומתניע איתם את המכונית. אם התרופות לא מכילות כלום לפחות הן לא מזיקות אולם הסיכון העיקרי הוא בעצם הפסקת נטילת התרופות הרגילות (למרות שתרופה המואופתית בפני עצמה, לא יכולה לגרום נזק).
צמחי המרפא הם בקטגוריה אחרת. רוב התרופות הרגילות בימינו מבוססות על צמחים ולכן תחום זה נראה אפקטיבי. אכן מספר צמחים ידועים בסגולותיהם אולם שוב ההדגשה היא כי שימוש בצמחים לא יכול לבוא על חשבון שימוש בתרופות רגילות ולעיתים גם החומרים בצמחים סותרים פעולות של תרופות אחרות. לצמחים רבים לא נמצא שום שימוש מועיל במחקרים קליניים.
הספר עוסק בהרחבה בתופעת הפלסבו או בעברית אינבו. אנשים שחושבים שהם מקבלים תרופה יכולים להרגיש שיפור ניכר מאד למרות שלמעשה לא קיבלו כלום ורק האמינו שקיבלו משהו. המחברים אינם שוללים את השיפור שדרכי רפואה קונבנציונליות נותנות אולם טוענים שכל השיפור מבוסס אפקט פלסבו ובפרק נרחב מביעים את עמדתם מדוע אפילו תועלת זו יכולה להזיק ושבתועלת פלאסבו בלבד אין להצדיק טיפולים אלטרנטיבים (ובמיוחד לאור עלותם היקרה). פרק זה הוא הפרק העיקרי עליו ניתן להתווכח בהיותו מבוסס על אידאולוגיה ופילוסופויה ולא על עובדות. אפשרות אחרת לשיפור היא שעקב הזמן הרב שטיפולים אלטרנטיביים לוקחים (ומכאן גם עלותם הגבוהה) המחלה כבר עברה או השתפרה מאליה. גם לאפקט הפלסבו ניתן למצוא הד במקורות היהדות. המשנה ביומא (פרק ו' משנה ה')  אומרת על האיש שתפקידו היה לשלח את השעיר מבית המקדש לצוק עזאזל (דרך לא קצרה): "עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ, הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם", כלומר מותר לו לאכול ביום הכיפורים בתחנות באמצע הדרך בהן היה יכול לנוח ומזון ומים הוכנו שם מראש. ומסביר הברטנורא: "לא היו אומרים לו כך אלא כדי שייטב לבו, שמי שיש לו פת בסלו אינו רעב כמי שאין לו פת בסלו, אבל מעולם לא הוצרך אדם לכך". עצם הידיעה של האיש המשלח כי בסוכה יהיה מותר לו לאכול ולשתות נותנת לו יותר כח ובהגיעו לסוכה הוא מתחזק ויודע שיוכל ללכת עוד כברת דרך עד הסוכה הבאה וכך הידיעה עצמה משנה את מצבו הפיזיולוגי.
נקודה נוספת מטרידה היא בכך שלמרות שהטיפולים לרוב לא יעילים (למעט אפקט פלאסבו), רופאים רבים ימליצו למטופלים לנסות גם כיוון זה. ייתכן וזה נובע בגלל רצון הקהל וההבנה כי יעשו זאת בכל מקרה. קופות החולים בארץ נקטו מדינות של If you can't beat them join them והקימו מרפאות אלטרנטיבות מטעמן. הטיפולים אכן זולים יותר וגם קופות החולים עושות מכך רווח נאה. ספרם של סינג וארנסט מנסה לצעוק המלך הוא עירום (ובהחלט תוך ניצול הפופולריות של סינג בעקבות ספריו הקודמים). היתרון הגדול בטיפולים דרך קופת החולים הוא בכך שלרופא המשפחה יש מידע על הטיפול והסיכוי כי הטיפול האלטרנטיבי יזיק פחות במידה רבה.
ועדיין רובנו התנסו בטיפולים אלטרנטייבים או שמענו על מישהו שטיפולים כגון אלו עזרו לו. אם משהו עוזר, אז מה משנה למה, ובמיוחד אם שילמנו על משהו כל כך הרבה, ברור שהוא חייב לעזור (ואכן מחקרים גילו שטיפול פלסבו יקר "עוזר" יותר מאשר טיפול פלסבו זול), וכמו שהמחברים כותבים, אם הכל אפקט פלסבו, אזי גם תרופה רגילה אמורה לעזור אולם רבים פונים לרפואה אלטרנטיבית (או במינוחה כיום רפואה משלימה), לרוב לאחר כשלון התרופות הרגילות ולפעמים במצבים בהם מוכנים לנסות כל דבר. את כל האמירות האלו מסייגים המחברים בנימוקים שונים, המבוססת על כך שלרוב שומעים על הצלחות ופחות על כשלונות (מאנשים שחוו את הטיפול) ולעומת זאת דווקא מקרי הכשלון המהדהדים ביותר ברופאה הקונבציונלית זוכים לכותרת בתקשורת.
למרות שסינג וארנסט מעדיפים שציבור הקוריאם את הספר יימנע מהטיפולים שלא הוכחו כיעילים, הם יודעים שספרם לבד לא יצליח לנצח תעשייה של עשרות מילארדים הצומחת במהירות ולכן הם נותנים מספר עצות לאלו שכן מעונינים בטיפולים ונביא את תמציתן

1. הטיפול המשלים יהיה בעצה אחת עם רופא המשפחה ויוודא שאין בטיפול המשלים גרימת נזקים.
2. טיפולי אקופנקטורה יעילים בעיקר נגד כאבים מסוימים. יש להעדיף טיפול אצל מטפלים המתמחים בכאב ולא טוענים שביכולתם לרפא כל מזור.
3. הנקודה הקודמת נכונה גם בטיפולי כירופרקטיקה שם יש להקפיד במיוחד כי בשום מקרה לא יתבצע טיפול בחוליות הצוואר.
4. יש להימנע מסדרות טיפולים ארוכות ולשקול הפסקת הטיפול אם אין הטבה לאחר מספר מעט של פגישות (כ-6 פגישות)
5. לכל טיפול המלצות ספציפיות נוספות ומומלץ לעיין בספר.

ריפוי או פיתוי

ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית במבחן
סיימון סינג ואדזארד ארנסט
הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות אחרונות - 2009
לקריאת הפרק הראשון מהספר באתר ההוצאה 


קצת קונטרה - מבחר מאמרי תגובה לספר והקורא ישפוט.

ד"ר שי פסטרנק, רופא קונבנציונאלי המטפל בשיטות רפואה משלימה, כמו איורוודה ופרחי באך ומשמש כרופא מייעץ ב"כללית רפואה משלימה" וב"מכבי טבעי".

ד"ר ערן בן-אריה, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית בישראל. מומחה ברפואת משפחה  ובמגוון שיטות טיפול משלימות. 

אלוהים משחק בקוביות

לפני שנסקור את הספר "אלוקים משחק בקוביות" (במקור השם מופיע עם האות הא), נדון קצת בקנקנו . שמו של הספר מוביל ישירות לציטוט של איינשטיין, אודות מכניקת הקוואנטים (תיאוריה בה, בניגוד לאבולוציה, אקראיות אמיתית אכן קיימת), אולם איינשטיין נזכר בספר רק בסוף בסוף ובתור קוריוז. עטיפת הספר מושכת מאד. ציור הכריכה מראה לנו את ציור האבולוציה המפורסם על קוביה אחת (למרות שלהתפחות זו דווקא טרם נמצאו ראיות) ובקוביה אחרת את סמלי הדתות השונות (איסלם ובודהיזם), וכך אנו יודעים מיד כי אין בפנינו ספר נוסף המנסה להטיף לקבל אמונה דתית. אולי מסיבות אלו הספר אינו משויך לאף סדרה של ידיעות אחרונות למרות שהיה יכול למצוא את מקומו בסדרות על פילוסופיה, או פילוסופיה ומדע.

לא מזמן, בעודי סועד ארוחת צהרים במסעדה מקומית וקורא להנאתי בספר הדג שבתוכנו (מומלץ). סועד נוסף, דתי כמוני, שאל אותי ברצינות, איך קריאת ספר זה מסתדרת לי עם עובדת היותי דתי. המשכנו בשיחה קצרה בה שיכנעתי אותו בעמדה הפרללית (בה הדת והמדע אינם מתנגשים), אולם תקרית זו היא עדות ש "האמונה" כי תורת האבולציה, סותרת את קיומו של אלוקים, התקבלה בציבור.
מטרתו של הספר "אלוקים משחק בקוביות", מא מיכאל אברהם, לקעקע אמונה זו לחלוטין. כפאראפרזה על ספרו של פלביוס "נגד אפיון" היה ניתן לקרוא לספר "נגד דוקינס", בהיות ריצ'רד דוקינס הנציג הקולני ביותר של הפונדמנטלזים האתיאסטי והגורם לאמונה זו באמצעות ספרו הפופלארי "יש אלוקים?". בארצות הברית, בה העולם האקדמי נמצא בכמה מרכזים גדולים, דוקינס זוכה להתנגדות רבה, אולם  אף אחד מהספרים הרבים המבקר את דעותיו (למעשה, אמונותיו הדתיות) לא תורגם לעברית והשאיר חלל ריק. בארץ בה הממסד המדעי מצומצם, אין פלא שספר כגון זה יוצא מחוקר מאוניברסיטת בר-אילן.
לכאורה רק האבולוציה מופיעה בכותרת הספר, אבל בהערות שוליים, אברהם מתייחס גם לתאוריית המפץ הגדול כזו שגורמת להפרכת קיומו של האל (בצורה אבסורדית למדי, מאחר והתיאוריה מניחה רגע של בריאה ובכך מתקדמת רבות כלפי עמדת הדת, לעומת התיאוריות שטענו כי העולם קדמון והיה תמיד, תאוריות שנזנחו כמעט על ידי כל אנשי המדע). את ההובלה של הפונדמנטליזם הפיזקאי מייצג המדען המוכשר סטיבן הוקינג, שגם מרבה להתייחס לאי נחיצותו (ובכך לאי קיומו) של אלוקים. מיכאל אברהם מכיר בגדולתם של הוקינג ודוקינס בתחומם, אולם טוען כי טיעוניהם הפילוסופים, המטא-מדעיים והתיאולגיים גרועים ושגויים (ומראה זאת בעקביות למשל בהבחנה הידועה שאם מחליפים את המילה פיזיקה בספריו של הוקינג במילה אלוקים, הרי שהביטוי "הפיזיקה יכולה להסביר את הכל" מקבל משמעות דתית תיאסטית מובהקת) ובכך שהם מנצלים את הפופולריות שלהם לשם קידום אג'נדות ודעות מוקדמות שאינן קשורות כלל לעבודתם המדעית (ראו הערה 104 בעמוד 160). מבחינה זו שתי התיאוריות עומדות במרכז הפולמוס התאיסטי-אתאיסטי.
הספר אינו קל לקריאה, כבר בהקדמה בעמוד 11 אנו נתקלים בניסוח הלא בהיר: "אפשר לומר שמטרת ספרי זה היא להראות שדחיית הגישה הדתית-דואליסטית בגלל דומיננטיות של האינטרפרטציה הניאו-דרוויניסטית לתיאוריות האבולוציה, משקפת בלבול פילוספי - תמים או מכוול - ולא רוח ביקורתית". למרות קשיים אלו מומלץ להמשיך בספר, שכן המושגים מוסברים בהמשך, ועל הדברים החשובים המחבר חוזר כמה פעמים בצורות שונות.
הכותב הוא אדם דתי ועושה מאמץ לנתק את עצמו מהבחינה הדתית על מנת שלא להיות משוייך לצד הפונדמנטליסטי התיאסטי הקיים בארץ ומתבטא בנסיונות הטפה וחזרה בתשובה. מבחינה זו הוא מנסה להציג את עצמו כצד המקשר המנסה להתמודד עם טענות כל הצדדים (שכן גם הצד האתיאיסטי הוא פונדמנטלי במהותו). לשם כך המחבר מודיע כי הדיון הוא בעצם קיומו של אלוקים כלשהו, שמתכנן ובונה את העולם. אין הוא מתעסק באלוקים היהודי דווקא, ואין הוא מתעסק כלל בתיאולוגיה (האם אלוקים הוא טוב או שאר תכונותיו של האל). כמו כן אין הוא מתעמת עם המדע, אלא מוכן לקבל את תורת האבולוציה כתקפה (אמפירית). מטרתו היא לדחות את המסקנות התאיסטיות העולות ממנה והמוצגות לרוב בצורה לא מדעית. המחבר מציע ארבע חלופות (עמ' 27) ליחסים בין ממצאי האבולוציה (התקפים) לבין קיומו של האל:

1. הממצאים תומכים בהשערה של היעדר בורא - גישת דוקינס (אתיאיזם אבולוציוני)
2. הממצאים מייתרים את הצורך בבורא (מפריכים את ההוכחות לקיומו, אך לא שוללים אותן) - גישה אגנוסטית זו מייצגת את ברטרנד ראסל..
3. הגישה הפרללית - הממצאים אינם משפיעים על ההחלטה בסוגיית קיום הבורא.
4. הגישה הסינטתית - הממצאים דווקא מחזקים את ההשערות שהבורא קיים (תיאיזם אבולוציוני).

מבנה הספר מחולק לפרקים עם נספחים בסוף (הנספחים קצרים וכתובים בצורה קריאה מאד). ייתכן והספר ארוך עקב הצורך של המחבר לא לעשות קיצורי דרך ולהעמיד את כל טענותיו על בסיס לוגי מוצק, אולם לעיתים נדמה כי יש חזרה מסוימת על דבריו או הליכה במעגלים. במקרים כאלו ניתן לדלג קמעה.
בפרק הראשון המחבר שולל את הגישה המטריאליסטית, השיטה הטוענת שהכל חומר וניתן להסבר כאוסף של אטומים ומולקולות (ובעיקר דן על התפתחות המוסר). בפרק השני מוצגות מבחר הוכחות קלאסיות לקיומו של אלוקים. הוכחות לוגיות הקיימות שנים רבות (ועוד הרבה בטרם היות המדע). בעיקר מתעכב המחבר על הראייה הפיזיקו-תיאולוגית, שאומרת שלא ייתכן שעולם כה מורכב, שנראה מתוכנן קיים רק במקרה.
הפרק השלישי עוסק בדחיית ההנחות שאכן מדובר רק במקרה (גם באמצעים סטטיסטיים המראים כי כמות המוטציות שאירעו זניחה לחלוטין לעומת כמות המוטציות הנדרשות, טיעון המפריך את אקראיות המוטציות וגם באמצעות טיעונים לוגיים הנועדו להפריך את עיוורון המוטציות (כלומר הן לא היו אקראיות אך גם לא מכוונות). הפרק השלישי הוא עיקר הספר ובו עולות נקודות המחלוקות במלוא עוזן ומסקנתו היא שהצדדים חובטים אחד בשני בדו שיח של חרשים. דווקא הבריאתנים, אמורים להיות מרוצים מהאבולציה המספקת הסבר לדרכי פעולות של הבורא, בעוד האתיאסטים אמורים למצוא את הפרכות שבתורה זו. העובדה המדעית היא כי האבולוציה התרחשה, אולם ברמה הפילוסופית המטא-מדעי, התרחשות זו לא יכולה להיות אקראית ואף לא עיוורת (משיקלוי הסתברות). אם תהליך כל כך לא סביר התרחש, הרי שיש מי שעומד מאחוריו, וכך למעשה האבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל. המצב הקיים כיום הוא שהבריאתן מכחיש עובדות, והניאו-דרוויניסט מאמין בניסים (ההדגשה במקור עמ' 176).
המחבר ממשיך ועונה לטענות נגד קיומו של האל, בכך שתהליך האבוצולציה עצמו הוא מלא פגמים ואינו מושלם. לעיתים נוצרים יצורים שאין להם המשך, ולכן נראה שאלוקים אינו מוצלח במיוחד. טענה זו היא במישור התיאולוגי, ואינה תלויה כלל בקיומו של אלוקים. האם הייתה אבולוציה? זו שאלה מדעית ויש ממצאים רבים התומכים בכך. האם התהליך האבולוצינו הוא עיוור או מתוכנן? זו שאלה שאינה מדעית אלא מטא-מדעית והמחבר מראה שהתכנון הוא האפשרות הסבירה הרבה יותר. האם התכנון מושלם? זו שאלה תיאולוגית שקשורלה להבנתנו את אלוקים, הבנה שעדיף לא להתיימר לאחוז בה. בסיומו של הדיון חוזר המחבר שוב על ההפרדה (אותה הוא מציג לאורך כל הספר), בין הממצאים עצמם, לבין המשמעות שלהם, הפרדה שבשיח הפונדמנטליסטי הפופולארי לא קיימת.
בפרק הרביעי דן המחבר באבולוציה עצמה, ואכן מגיע למסקנה המקבלת שהתיאוריה אינה מדעית (במובן הפופריאני שגורס כי תיאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה), למרות זאת, המחבר מקבל את התיאוריה כמהימנה עקב שפע הממצאים התומכים בה. ייתכן ופרק זה היה צריך לשמש מבוא לספר מאחר והוא דן גם באבולוציה עצמה וגם בפילוסופיה של המדע. גם הפרק החמישי משמש נספח פילוסופי ועוסק בכלל העתיק המוכנה "התער של אוקום" או בצורך לבחור באפשרות הפשוטה ביותר. כלל זה מוזכר רבות גם בפרק השלישי  והדיון בו מורחב.
בנקודה זו היה אפשר לסיים את הספר, אלא שלהשלמת התמונה הכוללות, המחבר מוסיך עוד שני פרקים (שאינם נחוצים לדיון ולמסקנות העיקריות)
בפרק השישי, המחבר עובר לדון בדת (כלומר קיומו של אלוקים שאינו רק פילוסופי) וכאן מגיע פולמוס חזיתי עם טענותיו של דוקינס שניתן לתמצתן במילים "הדת היא מקור כל הרוע והצרות בעולם". המחבר דוחה את טענותיו ומצביע על כך ששוב, דוקינס התעסק בתחום בו מומחיותו היא נמוכה מאד, תוך ניצול הפופולריות שלו בתחומים אחרים על מנת לקדם אג'נדה קיצונית אתאיסטית.
בפרק השביעי מציג המחבר טיעונים שאינם רלוונטיים כלל לויכוח שמוצגים לרוב מבחינה רגשית ובה כל צד תופס את מקומו הקבוע וכלל אינו מוכן להקשיב לטענות הצד האחר (שרובן צריכות התייחסות וחלקן גם נכונות) ומציע שוב את אותו סינתיזה עליה דיבר בפתיחה (במקביל לארבע אפשרויות הבחירה), כפי שאני מביא בקיצור.

1. הבריאתן הפונדמנטליסי רואה את הכתוב בתנ"ך כפשוטו (זו אמונה נוצרית יותר מאשר יהודית). כל היצורים נבראו כמו שהם לפני כ-6000 שנה.
2. הבריאתן האבולוציוני מקבל את האבולוציה (והפיזיקה) אולם רואה את אלוקים כמתכנן שלהם (יצירה חד פעמית של החוקים או ניהול שוטף של ההפעלה שלהם)
3. הניאו-דרוויניסט הקיצוני רואה באבולוציה (ובמפץ הגדול, ובנס שגרם להתחלת החיים) את חזות הכל.
4. ניאו-דרוויניסט מורכב. האבולוציה אינה הכל, אלא רק חלק מהכל, וניתן לאמץ אותה עם קיומו של אלוקים (אף במישור המטא-מדעי בלבד).

המחבר מכוון לאימוץ האפשרויות השנייה והרביעית (ההבדלים בינהם דקים), ושולל את הויכוח בין עמדות השוליים הקיצוניות, המתבצע לרוב בכלים לא ראויים, תביעות משפטיות (בעיקר בארה"ב) ודמגוגיה פסאודו-מדעית.
הספר מתאים לקריאה לכל אדם שמסוגל להתמודד עם מורכבות, האדם הדתי נדרש להכיר שממצאי המדע כנראה מתארים את מה שהתרחש, והאדם החילוני יצטרך להבין שדווקא מתוך המדע ניתן להסיק את קיומו של אלוקים (בדרכים לא מדעיות). הקצוות המתעקשים משני המחנות, אינם צריכים להשקיע את הזמן ויכולים להישאר בדוגמה שלהם.

אלוקים משחק בקוביות

אלוקים משחק בקוביות
מה באמת אומרת לנו האבולוציה?
הרב ד"ר מיכאל אברהם
הוצאת משכל - ידיעות ספרים
עורכת: טלי וישנה
503 עמודים
אייר תשע"א 2011

אינסוף

"אל האינסוף ומעבר לו...." - זוהי קריאת הקרב של בז שנת אור מצעצוע של סיפור (שמו של בז מתבסס על שמו של בז אולדרין, שותפו של ניל ארמסטרונג לנחיתה על הירח). אבל אם לאינסוף אינסוף, מה יש מעבר לאינסוף? ואם כך האם אינסוף פחות אינסוף הוא אפס??? שאלות אלו טורדניות ביותר ובמקום להתייאש ולא לחשוב עליהן כלל, אפשר לנסות לפתור אותן ולהיעזר לשם כך בספר הבא

בז שנות אור - מה יש מעבר לאינסוף?

חיים שפירא בספרו "אינסוף – המסע שאינו נגמר" מנסה לענות על שאלות כגון אלו. כבר בהקדמה ד"ר שפירא מציין כי רצה לכתוב ספר שאינו סיפור על מתמטיקאים (ספרים הנפוצים מאד לאחרונה) או סיפור המשלב מתימטיקה (כדוגמת התיאורמה של התוכי או הדוד פטרוס והשערת גולדבך - שניהם מומלצים מאד) אלא ספר פשוט ובהיר בשפה קלילה ומשעשעת שיציג לקורא את המתטימטיקה ובפרט את תחומי תורת המספרים ותורת הקבוצות וישלב את מושג האינסוף. המחבר מבטיח בראשית הספר להשתמש רק בארבע פעולות החשבון הבסיסיות ובאמצעותן הוא עורך מסע מתימטי החל מפיתגורס ועד קנטור. הקורא יהנה ממבחר חידות ושעשועים מתורת המספרים (מספר הזהב, מפסרי פיבונצ'י, נקודת שבת של סדרות, לוגיקה ועוד) ואף ייאלץ להפעיל את מוחו במקומות רבים בהם יצטרך למצוא הוכחות או הסברים למשפטים מתימטיים מפורסמים (אין חובה, אפשר לדלג ולקרוא ישר את הפתרון). הסיבה הראשונה לקריאת הספר נמצאת כבר בכריכתו, אוסף שאלות שהספר מתחייב לענות עליהן כדוגמת האם קו יכול למלא ריבוע? איזה מספר נקרא על שמו של פו הדב? ועוד שאלות חשובות כגון אלו. ואת כל זה הוא עושה בהומור ובחן ברב. בימים אלו בהם פרופסורים מכובדים (אולם בתחומים הרחוקים ביותר ממדעי הטבע - ולא הייתי מתייחס לעובדה זו למעט שהמחבר טורח להדגיש את היותו פרופסור ובכך לתת משקל יתר לדבריו) מוציאים ספרים שכותרתם היא "למה צריך לבטל את המתמטיקה" (הקישור מוביל למאמר ארוך ומנומק היטב נגד גישת הספר) ספרו של חיים שפירא המשמש כסוג של קונטרה המראה לנו עד כמה המתמטיקה נמצאת בכל מקום בחיינו ועד כמה היא יכולה להיות הומורית ומשעשעת. בניגוד לספר המתימטי הקודם שסקרתי, סימטריה, סיפרו של חיים שפירא לא מנסה להציג מחקר ארוך שנים של המחבר או לפתור בעיות מורכבות. לעומת זאת, כבר מההתחלה ברור שלמחבר חשוב מאד להגיע למושג האינסוף, מושג אותו הוא מציג בחינניות מרובה. נביא קטע מהספר.
הציבו את הסימן < > או = בין שני המספרים הבאים: ......0.999999999  ____ 1
שלוש הנקודות לאחר סדרת התשיעיות מציינות כי המספר אינו נגמר אלא יש סדרה אינסופית של תשיעיות. רוב האנשים יטענו כי 1 יותר גדול אולם המחבר מוכיח באלגנטיות כי המספרים שווים.
ההוכחה כל כך פשוטה שנביא אותה כאן כפי המופיע בספר
נניח כי

a=0.999999999...

ולכן

10a=9.999999999...

ומכאן נובע כי  10a-a=9a=9 וברור כי a=1. אופס.. מסתבר שהמספרים בכל זאת שווים...

אפשר גם בדרך אחרת. קחו 1 וחלקו אותו ל-9. קיבלנו תשיעית. הייצוג העשרוני הוא 0.11111…
הכפילו מספר זה בתשע ונקבל 0.99999999999999… אבל מאחר ותשיעית כפול תשע שווה אחד יוצא כי שני המספרים זהים. זהו כוחו של האינסוף. מוחנו הסופי בהחלט מתרגם שורת מספרים כארוכה מאד אולם סופית ולכן המספר אחד יהיה יותר גדול. כאשר השורה היא אינסופית המספרים נהיים זהים. הוכחות והגדרות מסובכות יותר לכך דורשות כבר שימוש בטורים ובגבולות מושגים החורגים מהיקפו של הספר. לאחר הצגת נושא זה של אינסוף הדיון בו עובר לשאלות מרתקות אף יותר ובפרט המלון של הילברט, המלון עם אינסוף אורחים ועם אינסוף חדרים אבל תמיד יש מקום לעוד אחד ואפילו לעוד אינסוף של אורחים עד ש... (לא נגלה לכם מתי באמת המלון מתמלא, תצטרכו לקרוא את זה לבד). האם הספר טוב? אני נהנתי אבל אני בעל רקע מתימטי ורבות מהחידות וההוכחות כבר הכרתי ולא הייתי צריך להתעמק בהן על מנת לראות אם הן מובנות. ניסתי את תרגילי האינסוף שהבאתי למעלה עם קהל שאינו מתימטי ובגילאים מגוונים, חלקם התעיניו הבינו ונהנו מאד וחלקם פטרו את עניין האינסוף כמשהו שטותי שלא קיים ולא הגיוני ולא יכול להיות. מסתבר שעדיין שורש הפחד מהתימטיקה כל כך עמוק שאנשים עדיין מסרבים לעסוק בתחומים אלו מתוך חסמים חשיבתיים שמקורם הינו בהכרח פסיכולוגי (ומתקשר לאותו פרופסור מכובד מתחילת המאמר). לכן, אין ביכולתי לדעת אם הספר עונה על הדרישה והאם אנשים בעלי רקע מתימטי רגיל (נניח בגרות של 4 ו-3 יחידות) יגלו בו עניין ויבינו את תוכנו, כנראה שיש פה צעד נכון בכיוון הנכון אבל רק ההתחלה. לנסות כדאי בכל אופן.
פניתי למחבר ושאלתי אם חשב לערוך ספר זה בגירסה מיוחדת לילדים, תשובתו הייתה שהרעיון עלה בראשו ואני תקווה שאכן זה יקרה. גירסה קלילה יותר (גם קלה יותר וגם המוותרת על חלקים שינם חינניים אך לא חיוניים) יכולה להועיל הן לילדים והן למבוגרים.

אינסוף - חיים שפירא

חיים שפירא
אינסוף – המסע שאינו נגמר
תש"ע – 2010
איורים מאת דני קרמן
הוצאת כינרת זמורה ביתן
383 עמודים

חיים שפירא הינו גם נגן פסנתר. קטעים מנגינתו ניתן לראות באתר יוטיוב. הנה קטע מהנה לדוגמה.

סימטריה

הספר סימטריה, או בשמו המלא: "סימטריה - מסע אל מרחבי התבניות של הטבע" הוא ספרו השני של הפרופסור מרכוס דו סוטוי (שכנראה מנסה להיות הפרופסור הכי מגניב למתימטיקה במאה ה-21 וראו את אתר האינטרנט שלו). הספר בנוי כיומן מסע של שנים עשר חודשים כאשר בכל חודש דו סוטוי מתקדם עוד קצת בחקר הסימטריה ובאופן די מחייב מסיים כמובן במקום שהתחיל. אולם הספר לא עוסק רק בסימטריה, הוא גם כולל הרהורים רבים והצצות לחייו של המתמטיקאי באופן המושפע ישירות, וללא הסתרה, לספר הישן אך המחייב של המתמטקיאי הארדי (Hardy) התנצלותו של מתמטיקאי. דרך הספר אנו מתוודעים לסימטריה בשלושה מימדים שאינם סימטריים כלל. המימד הראשון הינו הסימטריה עצמה, דו סוטוי מביא מספר מקומות בהם הסימטריה מופיעה ומגיע לשיא בפרקים השלישי (תיאור הסימטריות בארמון האלהמברה בספרד) ובפרק השמיני (הדן בסימטריה במוזיקה). אלו הם ללא ספק שני הפרקים המוצלחים ביותר בספר ושווה לקרוא את הספר רק בשביל שניהם (או אם התייאשתם בשלב מסוים לקרוא רק אותם). אלו הם פרקים נהדרים המשלבים בין האומנות הויזואלית, המוזיקאלית והמתימטיקה לכלל יחידה אחת (למרות שבאופן צורם משהו,  המחבר מזכיר את מ.ק. אשר בפרק על האומנות באלהמברה ואת יוהאן סבסטיאן בך בפרק על המוזיקה אולם מתעלם מיצירת המופת של דאגלס הופשטטר "גדל, אשר, בך" הדנה בדיוק בנושאים אלו. הספר אף לא מופיע ברשימת המקורות לקריאה). בין לבין שוזר דו סוטוי את דרכו כמתמטיקאי בעולם הסימטריה ואת סיפור הסימטריה בעולם המתימטיקה לאורך ההיסטוריה. הסיפורים האישיים נחמדים ומרעננים ומראים לנו שמתימטיקה יכולה להיות נושא רציני מאד ואם זאת מלא שמחת חיים ויצירה, אולם ההצגה של תולדות הסימטריה ארוכה מדי ועלולה לייאש קוראים בערך באמצע הספר ובהחלט ניתן לדלג עליה ללא חשש וללא שום צורך להתעמק בטבלאות ובנוסחאות (למעונינים להתעמק בנושא, הספר שפת הסימטריה של פרופסור מריו ליביו בהוצאת אריה ניר יהיה מתאים יותר). קוראים המרגישים מאוימים על ידי המתימטיקה שפשוט ידלגו לפרק המשנה הבא ויוכלו להמשיך בסיפורים האישיים ובהופעות השונות של הסימטריה בלי שירגישו שהפסידו משהו.

בפניה לבלוג הספר (שמסתבר ששמו המקורי קצת שונה מהשם המתורגם והוא: "Finding Moonshine: a mathematician's journey through symmetry") רואים באמת את הפער בין הכריכה העברית לבין מהות הספר. אין בספר הצגה של התבניות בטבע (רוב התבניות המוצגות הן מעשה ידי אדם) ומהשם המקורי גם ברור שלא זו מטרת הספר, תמהני מטרת המתרגם בשינוי שם הספר.

סימטריה מאת מרכוס דו סוטוי

סימטריה
מרכוס דו סוטוי
מאנגלית: אוריאל גבעון
מתוך סדרת פילוסופיה ומדע
ספרי עליית הגה
והוצאת ידיעות ספרים
2011
446 עמודים , רשימת קריאה ומפתחות


לאתר הבית של המחבר, מרכוס דו סוטוי - האתר האחרון שהייתם חושבים ששייך לפרופסור למתימטיקה.

שער לאמנות המודרנית

הספר שער לאמנות המודרנית בעריכת פרופ' זיוה עמישי -מייזלש אינו ספר אומנות רגיל.  פרט לכריכה (בית כפרי ליד נהר, פול סזאן 1890, מוזיאון ישראל, ירושלים) אין בו אפילו תמונה אחת. הוא גם לא ספר על אמנות או על ההיסטוריה של האומנות. אפשר אולי להגדירו כספר על הפילוסופיה והפסיכולוגיה של האומנות. הספר הוא מקראה של קטעים קצרים, שרובם לא תורגמו לעברית לפני כן, מפי האומנים עצמם, או הקרובים להם. באמצעות קטעים אלו אנו אמורים להבין את נפש האומן ואת היחס שלו עצמו ליצירתו. הספר מחולק לחמישה חלקים שכל אחד סוקר זרם אחר באומנות של המאה התשע עשרה החל מהאומנות הניאו-קלאסית ועד תחילתה של האומנות המודרנית (ועובר דרך הרומנטיזם, הנטורליזם, הריאליזם והאימפרססיוניזם). לכל תקופה וסגנון מוקצה דף מבוא קצר המתאר את צמיחת הסגנון והרקע ההיסטורי שלו. כדוגמה, מביאים את התפתחויות הארכיאולוגיות (ובינהם חשיפת העיר פומפיי) כגורם התורם להתפתחות הסגנון הניאו-קלאסי). בכל תקופה מתוארים האומנים העיקריים שפעלו בה, לכל אומן מצורפת הקדמה ולאחר מכן מבחר מכתביו בהם הוא מתייחס ליצירותיו.
במבוא מתארים את הספר כמיועד לקהל חובבי האומנות בישראל בכלל ולמורים ולתלמידים בחוגים לאומנות באוניברסיטאות ובתיכונים. אמירה זו מכוונת לקהל רחב מאד. הספר מיועד כתוספת מתקדמת לאחר שכבר מכירים את האומן ואת יצירותיו, וכנדבך להבנה עמוקה יותר של האומנות. לחובבי אומנות הוא יתאים אך ורק אם ברצונם ללמוד על התיאוריה של האומנות ולא רק להינות מן היצירות עצמן. תלמידים במגמות אומנות ובאוניברסיטה ימצאו בו כלי עזר מדרגה ראשונה.
הספר אינו עומד בפני עצמו. כפי שכתבתי הספר נטול תמונות והדיון בתמונות מבלי לראותן מצריך יכולות זכרון מופלגת או התבוננת מול ספרי אומנות קלאסיים (המקדישים מקום רב ביותר ליצירות עצמן), מספר התמונות המוזכרות בספר גדול, והדפסה של כולן הייתה גם מגדילה את נפחו וגם מעלה את מחירו וכנראה ההוצאה החליטה לוותר על תמונות כלל ולהתרכז בטקסטים עצמם. למרות זאת, רשימת יצירות מסודרות לכל אומן (בסוף הפרק) אם שמות היצירות והמיקום שלהם היו יכולות לעזור מאד ברענון הזיכרון של הקורא (במידה וראה את היצירות בעבר) וחוסר זה בולט בספר.
עבור חובבי האומנות (שאינם סטודנטים הלומדים את המקצוע) השיטה המומלצת להנאה מהספר  היא לבחור אמן אחד, לעיין בספר תמונות שלו (או למצוא ברשת) ולקרוא בעיון את הפרק הרלוונטי תוך עיון בהערות ובמקורות נוספים (במקומות בהם המקורות נגישים ברשת, ניתנו הקישרים המתאימים, כמו למשל בפרק על ואן-גוך). לא לחינם הספר מכנה את עצמו שער, והעורכת העדיפה להכליל מספר רב של אומנים ולצמצם בפרק הוקדש לכל אומן כך שאורכו יהיה סביר ובפרקים הארוכים יותר יש חלוקה נוספת לפרקי משנה. התרגומים (שלפי הקרדיט רובם שייכים לנורית לוי) מותאמים לעברית בת זמננו תוך נסיון לשמירה על דרכי ההבעה המיוחדים של התקופה ושל כל כותב. התרגום גם מתקן מספר שמות של אומנים ששמם שובש במעבר לעברית לעומת הגיית השם בארץ המוצא של האומן (אדוורד מונק לעומת אדוארד,  אז'ן דלקרואה לעומת יוג'ין).
מאחר והשאלה הראשונה בכריכה האחורית של הספר היא כיצד צייר מונה את הסדרות שלו נביא ציטוט קצרצר מתוך ראיון של מונה עם פרנסואה תייבו-סיסון מפברואר 1918 (עמוד 353)

"ציירתי המון נימפיאות כשאני משנה כל הזמן את נקודת התצפית שלי, משנה את המוטיב בהתאם לעונות השנה ובהמשך עוקב אחר האפקטים שמותיר האור המשתנה מעונה לעונה. ואמנם הרושם משתנה בלי הרף, לא רק בין עונה לעונה, אלא גם מרגע אחד למשנהו, כי פרחי המים כלל וכלל אינם המחזה השלם; למען האמת הם רק הליווי. המרכיב היסודי של המוטיב הוא ראי המים אשר מראהו משתנה בכל שנייה בשל אופן השתקפותם של קטעי השמים המעניקים לו חיים ותנועה... זוהי עבודת פרך, אך כל כך שובה את הלב! לתפוס את הרגע החולף או לפחות את התחושה שלו היא משימה קשה דיה כאשר משחק האור והצבע מרוכז בנקודה יציבה אחת, כגון מראה עיר או נוף כפרי שאינו זז. ואולם כאשר מדובר במים, נושא שנתון בתנועה ומשתנה בלי הרף זו בעייה אמיתית, בעיה מרתקת ביותר, בעיה שעם כל רגע שחולף הופכת לדבר חדש ובלתי צפוי. אדם מסוגל להקדיש את כלחייו ליצירה שכזאת: אני הקדשתי לה שמונה עד תשע שנים בלי להתעייף ואז ייסורים קשים גרמו לי להפסיק..."

כריכת הספר שער לאמנות המודרנית

שער לאמנות המודרנית
אמנות המאה התשע-עשרה
מקראה
עריכה, מבואות והערות
זיוה עמישי -מייזלש (פרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בתולדות האומנות לשנת 2004)
619 עמודים ועוד מקורות ומפתחות
הוצאת מאגנס ירושלים תש"ע 2010

חנויות ספרים בלונדון

בין הדברים הטובים (והרבים) שיש בלונדון ניתן למנות את חנויות הספרים. כל חובב ספרות ישמח לבקר בחנויות הספרים בלונדון שהן רבות ומוגוונת. אין נושא בעולם שאי אפשר למצוא עליו ספרים והרבה (תראו בתמונות איך נראה מבחר חלקי של ספרי האסטרונומיה). חנויות ספרים חדשים ומשומשים נמצאות במקומות רבים, בגדולות שבהן יש גם קפיטריה בה אפשר לקרוא קצת ספרים. להלן המלצות על מספר חנויות שביקרתי בהן.

החנות הגדולה ביותר בלונדון (ויש כאלו שיגידו גם בעולם) היא פוילס Foyles. ממוקמת ממש במרכז לונדון ופתוחה גם בשעות מאוחרות. בחנות יש רק ספרים חדשים וההיצע בכל נושא עצום ורב. אפשר לשוטט שם זמן רב או להצטרף לאחת מהפעילויות המאורגנות שם באופן תדיר. זוהי חנות שאסור להחמיץ למרות שבגלל שכל הספרים שם חדשים (ויקרים), זו החנות היחידה שיצאתי ממנה בידיים ריקות.

חלק מספרי האסטרונומיה בחונת Foyles

חנות ענקית נוספת בה יש עשרות רבים של ספרים במחירי חיסול ומחלקות של יד שנייה היא חנות הספרים Waterstone. זוהי רשת חנויות שאפשר למצוא מהן הרבה (והן מזכירות את סטימצקי, חנויות לא גדולות עם מבחר מצומצם של רבי מכר) אבל חנות הדגל הגדולה ביותר (והיחידה עם ספרים משומשים) נמצאת ברחוב GOWER ואתם חייבים ללכת אליה. החנות היא בת ארבע קומות, ספרים מוזלים בכל פינה ומחלקה מבולגנת במיוחד (וכיפית) של ספרים משומשים.

מדף האסטרונומיה ב-Waterstone

חנויות נוספות של יד שנייה שביקרתי בהן היו באיזור Bloomsbury. זהו אזור ספרותי בו גרו רבים וטובים מסופרי לונדון וחנויות הספרים בהתאם. מרבית החנויות לספרים משומשים יתנו הנחות נוספות לסטודנטים.
חנות הספרים Skoob היא מחסן ענקי של ספרים משומשים שמסודרים בערך לפי נושאים ולמרות שאינה גדולה אפשר ללכת שם לאיבוד ולשקוע בחיפושי הספרים. אין שום אפשרות אלא לסרוק ספר ספר ולגלות מציאות. לרשת יש מחסן ענקי והם מרעננים את המלאי מפעם לפעם. בין המציאות שמצאתי היה הספר Spring it Forwards הדן בנושא אהוב עלי והוא למה בכלל צריך את שעון הקיץ (קניתי אך טרם הספיקותי לעיין, לאחר הקריאה נוסיף לעסוק בנושא זה) ועוד מספר ספרים.

לידה חנות קטנה ונחמדה בשם Judd Books שלמרות שאין בה הרבה ספרי מדע משומשים (ההתמחות היא בספרות של מדעי החברה, חובבי ההיסטוריה יהנו מאד) הצלחתי למצוא בה את ספר Earthrise העוסק בנושא עליו כתבתי לא מזמן ומתאר איך נראה כדור הארץ מהחלל! ברור שלא יכולתי להשאיר אותו בחנות.

ברחוב Euston הראשי ממש מול הספריה הבריטית (בנין ענק. 7 קומות ומחסנים תת קרקעיים, יותר מ-14 מיליון ספרים. מומלץ לבקר בתערוכת הקבע ומי שמעונין לעיין בספרים צריך להירשם מראש), ניתן למצוא חנויות ספרים מוזלות (לא מצאתי להן אתר ברשת). בראשונה כל הספרים עד מחיר של שני פאונד ובשנייה ספרים מוזלים. בחנויות מבחר גדול של ספרים שונים ומשונים.

אלו רק חלק קטן מחנויות הספרים בלונדון (החלק בו אני ביקרתי). למעונינים ברשימה גדולה יותר, עיתון הגרדיאן פירסם רשימת חנויות ספרים בלונדון מחולקת לפי איזורים, עם המלצות הקוראים. קריאה מהנה

לימוד קריאה לילדים - שיטה שעובדת תוך 3 חודשים!

לימוד הקריאה מהווה אתגר רב חשיבות לילדים. ילדים רוצים לקרוא ורובם מסוגלים לעשות זאת מגיל חמש ללא בעייה מיוחדת. תקופה זו של לפני החופש הגדול מתאימה מאד ללמד ילדים בגיל גן חובה לקרוא וגם ילדים בגן טרום חובה לפעמים יהיו מוכנים ללמוד לקרוא. גם הורים רבים רוצים ללמד את ילדיהם לקרוא לפני כיתה אלף.
ברוב גני הילדים לומדים כבר בגן טרום חובה את כל אותיות האלף-בית. כשהילד יודע לזהות את כל האותיות אפשר ללמד אותו לקרוא. לימוד הקריאה המסורתי מתחלק לשני חלקים. הכרת התנועות השונות, והיכולת המנטלית לחבר כמה צלילים שונים למילה אחת.

בבמאמר אתאר שיטה מסורתית בה השתמשתי עם ילדי ללמד אותם לקרוא. את התנועות כדאי ללמוד מהקל על הכבד. התנועה הראשונה שמלמדים היא כמובן תנועת אהה (קמץ ופתח). בשלב הזה אין צורך להציג את ההבדלים בין התנועות (ולא לשכוח גם חטף פתח) וניתן להתייחס לכולם באותה צורה. תנועה נוספת שחייבים ללמוד מיד בהתחלה היא תנועת השווא נח.ֿ 

דפים עם פתח קמץ צרה סגול וחיריק שהכנתי (חולם ושורוק הם האחרונים וכבר לא היה צרוך בדפים)

לפני לימוד הקריאה עוברים עם הילד על כל אותיות האלף-בית בצורה הבאה:
מראים לו את הסימנים של קמץ ופתח ומתחילים:
אלף זה (והילד אומר אה).
בית זה (והילד ממשיך בה).
וכך הלאה. חוזרים על זה כמה פעמים.
באותה צורה לומדים את תנועת שווא ואת יתר התנועות.

הלימוד צריך להיות תכוף וקצר. אפשר כל יום, עשר או עשרים דקות. הכל לפי רמת הסבלנות והיכולת של הילד. ילדים שונים מאד זה מזה ועם כל ילד חווית לימוד הקריאה היתה שונה בהרבה דרכים. צריך להכיר את הילד ולדעת מתי הוא מסוגל לקלוט ומתי הוא עייף או לא מגלה עניין. אם הילד לא מגלה עניין צריך לעשת הפסקה ולחכות מספר חודשים. לרוב ילדים יגלו עניין וירצו ללמוד לקרוא ולימוד נכון יהיה חוויה גם לילד וגם להורה.

כדי ללמוד לקרוא מילים, יש לקרוא אותן אות אחרי אות, תנועה אחרי תנועה. למשל במילה שנה, נגיד לילד אות שין זה שה, אות נון זה נה, ואז נבקש ממנו לחזור על התנועות מהר. זה יכול לקחת זמן אבל בסופו של דבר הוא יגיד את זה מספיק מהר ויצליח לחבר את ה-שה וה-נה למילה שנה. במצב זה הילד יהיה מאד מאושר. אם הוא לא מצליח צריך לעזור לו ולחזור שוב. סבלנות זו מילת המפתח. ככל שהזמן עובר זה נהייה יותר קל.ֿ כמובן שהלימוד צריך לעשות בסביבה שקטה, כשילדים אחרים לא מפריעים והטלויזיה לא דולקת ברקע.

כדאי לעבור לקריאת טקסטים של ממש כדאי להסתייע בספרוני עזר. מכל מה שקיים בשוק אני ממליץ על סדרת "ספרוני" של צביה וילנסקי (הוצאת זימזון). הסדרה מורכבת מ-96 ספרונים קצרצרים המחולקים ל-6 סדרות. כל סדרה מוסיפה תנועה אחרת, כאשר הסדרה הראשונה (אדומה) מתחילה בקמץ ופתח. מילים שהילד לא יכול לקרוא מופיעים כתמונה והילד אומר מה הוא רואה.

כל ספרון מורכב מעמוד שער עם ציור ושם הסיפור (3 או 4 מילים). מתחילים מהציור ומראים לילד שמה שכתוב גם מופיע בציור. בפעמים הראשונות יכול לקחת עשר דקות רק להסביר מילה אחת. אסור להתייאש, זה קצב תקין לחלוטין לפעם הראשונה.

הסדרה מאד מובנית. פנים הספרון מורכב משני עמודים, זה מול זה, כל אחד עם שש שורות ובכל שורה שלוש או ארבע מילים בלבד. היתרון הוא שבכל ספרון המילים חוזרות על עצמן וגם שאפשר לקרוא עם הילד מילה, שורה, שתיים, עמוד או את כל הספרון. הטקסט הוא טקסט אמיתי ולמרות שהוא טיפה מאולץ בשלבים הראשונים, ככל שמצטרפות תנועות הוא נהיה סיפור אמיתי. הפורמט של ספרון (לעומת דף בספר) גם גורם לילד להרגיש שהוא קרא ספר שלם. בצד האחורי יש שאלות של הבנה. אפשר להקריא את השאלות או לבקש מהילד לקרוא אותן (גם השאלות משתמשות במילים ובתנועות ברמה המתאימה)

סדרת ספרוני של צביה וילנסקי דף קדמי ואחורי. הזכויות שמורות להוצאת זימזון

סדרת ספרוני של צביה וילנסקי - פנים הספרון. הזכויות שמורות להוצאת זימזון

גלגלים ומזלות

מבחר ספרי האסטרונומיה בעברית בכלל וכאלו שנכתבו בעברית במקור בפרט מצומצם ביותר. לכן, הוצאתו של ספר אסטרונומיה בעברית הינה מאורע משמח שיש לברך עליו. הספר גלגלים ומזלות מאת עדו יעבץ, חוקר באוניברסיטת תל-אביב,  עוסק בתולדות האסטרונומיה העתיקה ומשייך את עצמו לקטגורית היסטוריה של המדע. ספרים רבים נותנים סקירה קצרצרה של תקופה זו עם הזכרת האישים הבולטים בה, אבל ספר מרוכז בעברית המתייחס רק לתקופה זו לא היה קיים. המחבר מודע לכך שקהל היעד של הספר הינו מצומצם (חובבי אסטרונומיה, או היסטוריה של המדע) ועושה מאמצים גדולים להתאים את הספר לקהל יעד גדול הרבה יותר. גם ההוצאה המשותפת בהוצאה אקדמאית (הוצאת מאגנס) ביחד עם הוצאה עממית (דביר), מראה על רצון להתאים את הספר לקהל הרחב אך לא להופכו לספר מדע פופולארי. בנקודה זו יעמוד הספר למבחן.
הספר סוקר תקופה של כ-600 שנה בה פרחה האסטרונומיה היוונית דרך הצגת מספר אישים בולטים. בתיאור כל דמות מופיעים פרטים על הדמות ועל תרומתה לפילוסופיה ולמדע בכלל, ולאסטרונומיה בפרט.
הספר פותח בהצגת הבעיות שעמדו בפני התוכנים הקדומים ביוון. רצונם היה להבין את תנועת גרמי השמים. המחבר אינו מניח שהבעייה ידועה לקורא ומתחיל את תיאורה בתיאור תנועת השמש (אחת מהתנועות הפשוטות ביותר בשמים). לצורך השוואה עובר המחבר לתיאור קצרצר של האסטרונומיה בבבל (שהקדימה את יוון במאות שנים) ומה שהטריד אותה (תחזיות עתידיות מדויקת לצרכי אסטרולוגיה ופחות מודל להבנת העולם). את התחזיות הבבליות מציג המחבר באמצעות בעיית חיזוי מיקום כוכבי הלכת ובפרט חיזוי מיקום וזמן התנועה האחורנית שלהם (על התנועה האחורית של כוכבי לכת - ראו בעין צופיה).
לאחר הקדמה זו עובר המחבר לדון בתפיסות היווניות ובהתפתחות שלהן במהלך השנים. למרבה הצער, כמעט ולא השתמרו מקורות מהאסטרונומים הקדומים, כך שהמחבר מציג עבודת שחזור בלשית של המודלים  המתבססת על קטעי ספרים, עדויות מפוקפקות והנתונים הידועים לנו כיום. המודל הראשון המוצג, של אודוסקוס מתבסס על ספירות שוות מרכז (כדורים הסובבים סביב מרכז כדור הארץ כאשר הכוכבים תמיד במרחק קבוע מהארץ), כאשר לכל כוכב לכת הותאמו 3 או 4 ספירות. שתי הספירות הראשונות מתוארות בהרחבה אולם הספירות השלישית והרביעית לא מתוארות בכתובים כלל ונשאר לנו לשחזר את הגדרתן המדויקת ותפקידן. המודל היה לא מפוענח עד שנת 1875 וגם פענוחו הציב בעיות רבות עד כדי כך שנאמר עליו (א. פנקוק, ההיסטוריה של האסטרונומיה, 1961)

"מדעניה הגדולים של יוון לא היו תצפיתנים, גם לא אסטרונומים, אלא הוגים ומתמטיקאים חדי מחשבה. תיאוריית  הספירות שוות המרכז של אודוקסוס ראויה להיזכר לא כנכס צאן ברזל של האסטרונומיה, אלא כמופת של מקוריות מתימטית." (עמוד 112)

לפני כעשור הוצע שחזור נוסף למודל זה, הפותר חלק מהבעיות שעלו בשחזור הקודם. כמובן שאין לנו יכולת לדעת איזה מבין השניים אם בכלל הוא הנכון. אבל ייתכן שמודל הספירות שוות המרכז היה הרבה יותר מאשר מקוריות מתימטית וסיפק תחזיות קרובות מאד למציאות, או לפחות כאלו שהיוונים לא יכלו לראות את הטעות במכשירי המדידה שעמדו לרשותם.

במהלך הדורות השתנו התפיסות מספירות בעלות מרכז משותף, לגלגלים נושאים ונישאים. מודל פשוט יותר שגם איפשר שינוי במרחק של כוכבי הלכת מכדור הארץ (שינוי שיכול לפתור את בעיית הבהירות המשתנה של כוכבי הלכת בשמים, כפונקציה של מרחקים מכדור הארץ) ותחזיות מדויקות יותר. השינוי המהותי היה כאשר האסטרונומיה היוונית פגשה את הבבלית וראתה שלבבלית יש תוצאות חיזוי הרבה יותר טובות, ללא מודל תנועה כלל (אלא באמצעות נוסחאות מתימטיות) ובנוסף היסטוריה של מאות שנות תצפית (שיכולות להוות מדד ייחוס לנכונות של כל מודל חדש). הפיתוח של מודל שייתן תוצאות טובות, נמשך עד תלמי שבספרו "אלמגסט" חתם פרק מפואר זה של אסטרונומיה, ולמעשה סיים תקופה. לאחר תלמי עברו 1300 שנה עד להתפתחות האסטרונומית הבאה.

הספר כתוב בצורה ברורה ונעימה. המחבר לא חסך מאמץ שהקורא יוכל להבין את הנושא בכמה רמות ולפי עומק התענינות הקורא. הספר כולל תרשימי צבע ואיורים להמחשת הנושאים. ניתן היה לשלב במקום האיורים, ובמיוחד אלו המתארים את תנועת הנסיגה של כוכבי הלכת, צילומים אמיתיים.

הקורא המתענין בסיפור ההיסטורי יכול לקרוא את הספר לפי סדרו, הקורא הבקי במתימטיקה יוכל להתעכב על הנוסחאות המופיעות בנספחים (מספר הנוסחאות בגוף הספר הינו נמוך) והקורא שרוצה באמת להבין איך הדברים עובדים, יהנה לצפות ב-24 סרטוני הנפשה ממוחשבים שהוכנו על ידי המחבר, כהשלמה לספר ונמצאים באתר הבית שלו. ויתכן וגם יצטרך לעיתים לדלג אחורה בספר לקריאה חוזרת של קטעים מסוימים. החוסר היחידי הוא הנחיות והוראות לקוראים כיצד הם יכולים לבצע חלק מהתצפיות בעצמם, להתרשמות מכלי ראשון מהבעיות שעמדו בפני האסטרונומים הקדומים. המלצתי לקורא  היא לבצע את התצפיות בעצמו לפי ההוראות המפורטות בסדרת עין צופיה (ראו בקישורים למטה).
חוסר נוסף בספר הינו רשימת ביבליוגרפיה מסודרת. ניתן להרכיב רשימת ספרים לפי המקורות המופיעים בהערות, אולם רשימה סדורה של ספרים ומחקרים הכוללת תיאור קצר על כל ספר ורמתו (אקדמאית או עממית) הייתה עוזרת לקורא המעונין להעמיק.לפי הכריכה הפנימית שם הספר באנגלית הוא: "Wandering Stars and Ethereal Spheres". אמנם השם מתאר את הספר ואת האסטרונומיה היוונית, אולם היה עדיף שתרגום שם הספר יהיה קצר וקולע בדומה לשמו בעברית (למשל "Spheres and Orbs").
תולדות האסטרונומיה אינם מתחילים או נגמרים ביוון ואפשר לקוות שיצאו ספרים נוספים המתארים את האסטרונומיה בבבל, מצרים, הודו, סין ותרבויות דרום אמריקה ויספקו זוויות נוספות ומשלימות על התחום. על התפתחות האסטרונומיה לאחר תלמי וגם על השאלה למה במשך 1300 שנה לא הייתה התפתחות כלל.

עדו יעבץ - גלגלים ומזלות
הוצאה משותפת של מאגנס ודביר
288 עמודים ועוד 97 עמודים של נספחים, הערות ומפתחות.
לעמוד הספר גלגלים ומזלות  בהוצאת ספרי מאגנס

גלגלים ומזלות - עידו יעבץ

קישורים נוספים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת
סקירת הספר SLEEPWALKERS - ספרו של ארתור קסטלר הסוקר את תולדות האסטרונומיה מקופרניקוס ועד ניוטון

תנועת מאדים בשנת 2005 מתוך אתר APOD. צלם: Tunc Tezel

אפולו 13

בחודש אפריל יציין העולם 40 שנה למשימת אפולו 13. לא צריכים להיות חובבי אסטרונומיה כדי להכיר את המשימה. אמנם הציבור קצת איבד עניין במשימות לירח, אחרי שתיים מוצלחות, אולם תקלה שקרתה בחללית במרחק 250000 קילומטר מכדור הארץ, והסכנה הממשית לחיי הצוות ריתקו את העולם בדרמה שנמשכה מספר ימים. רוב הציבור מכיר את הפרשה מהסרט המצוין של רון הווארד, אך הרבה יותר טוב להכיר אותה מהספרים של האנשים המעורבים ובפרט שני הספרים הבאים (שניהם לא תורגמו עדיין לעברית). שניהם מומלצים מאד לקריאה ויכסו את הסיפור משתי זוויות שונות המשלימות אחת את השנייה.
Failure is not an option - המשפט נאמר בסרט (לא ברור עם במציאות) על ידי בקר הטיסה ג'ין קרנץ. והספר האוטוביוגרפי מתאר את קורות חייו של קרנץ ואת תפקידו כבקר בכל תוכניות החלל הראשונות של ארצות הברית (מרקורי, ג'מיני ואפולו), עם פרקים עיקריים על המשימה הקריטית הזו.
The Lost Moon- ספרו האוטוביוגרפי של מפקד המשימה ג'ים לוואל (הסרט מבוסס בעיקר על הספר, וגם כאן הספר טוב יותר מהספר).
המשפט היודע ביותר מהפרשה הוא: "יוסטן, יש לנו בעייה" או במקור "Houston, we have a problem" אולם הקשבה לקלטות המקוריות תגלה שאפילו האסטרונאוטים לא ידוע עד כמה מצבם חמור שכן המשפט האמיתי הוא "יוסטון, הייתה לנו בעייה" או במקור "Houston, we have had a problem".
בסיום נעשים מאמצים מיוחדים לבצע כניסה חזרה לאטמוספירה בזווית נכונה. חשיבות הזווית קריטית. כניסה חדה מדי, והחללית לא תעמוד בחום הנוצר מהחיכוך, כניסה בזווית נמוכה מדי, והחללית תקפץ חזרה לאטמוספירה (בדיוק כמו שאנחנו מצליחים להקפיץ חלוקי אבן במים) ותישאר לנצח במסלול סביב כדור הארץ. למרבה המזל, סוף הפרשה הוא סוף טוב, אולם מחקר שבוצע לאחרונה מציע סימולציה למה היה קורה אילו החללית הייתה מפספסת את כדור הארץ. שווה צפייה.





קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי 

ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים מאת ארנסט גומבריך

השם גומבריך (אין ערך בויקיפדיה העברית) נטבע כבר מגיל צעיר בתודעתי כמומחה לתולדות האומנות. ספרו "ההיסטוריה של האומנות" היה מונח אחר כבוד בבית הורי וכל פעם שהייתה שאלה היינו מעיינים בו. הספר נהיה פופלרי ביותר וסימן אבן דרך בציון ההיסטוריה של האמונות שספר עב כרס וענקי של פאול ג'ונסון שראיתי דווקא אצל חותני (באנגלית) נקרא פשוט "ההיסטוריה החדשה של האומנות". Art: A New history

בחנוכה האחרון במכירת הספרים במחסני ידיעות אחרונות, נתקלתי בספר "חדש" מאת גומבריך שגירה את סקרנותי. גומבריך זה לא ההוא מאומנות? גומבריך לא מת כבר? איך יוצא ספר חדש? עיון מהיר בספר גילה שזהו ספרו הראשון של גומבריך שנכתב לפני למעלה מ-70 שנה, עבר עריכה מחודשת לפני שמונה שנים ממש לפני פטירתו של המחבר וכעת יצא בתרגום לעברית.
וכך נכתב על הספר (הועתק מאתר ידיעות אחרונות שגם מפרסם את הפרק הראשון - מומלץ!)

ב-1935, כשהיה דוקטור צעיר להיסטוריה, מחוסר סיכוי למצוא עבודה בווינה, הוזמן אֶרְנְסְט גוֹמְבְּריך בן ה-26 (לימים היסטוריון האמנות המשפיע ביותר במאה העשרים) לנסות לכתוב היסטוריה של העולם לקוראים צעירים. גומבריך חשב כבר אז שילדים מוכשרים להבין גם רעיונות היסטוריים מורכבים, אם מתארים אותם בשפה פשוטה. את המשימה הוא השלים בתוך שישה שבועות בלבד, והספר היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים ראה אור בגרמנית ב-1936, וזכה להצלחה מיידית.
בחלוף השנים היה גומבריך עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים, ואז, לפני מותו ב-2001, ולאחר שהיה עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים בכל שטחי החיים, ערך גומבריך מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר בארצו החדשה, אנגליה. הספר הזה, שיש לו היסטוריה מרתקת משל עצמו (כפי שמתארת נכדתו לֵיאוֹני בהקדמה שלה), מתורגם היום ליותר מ-25 שפות ברחבי העולם. עכשיו, בפעם הראשונה, הוא עומד גם לרשות הקוראים בעברית - לכל גיל, לכל המשפחה, לקריאה ביחד או לחוד.
בארבעים פרקים קצרים, בסגנון בהיר וקולח המתאים לילדים ולבני נוער כמו גם להוריהם, לסבים ולסבתות, גוֹמְבְּריך מגולל את סיפור ההיסטוריה של האדם מראשיתה ועד ימינו, מעידן האבן ועד עידן האטום, מאיש המערות ועד האדם בן זמננו. הוא מצייר תמונה ססגונית של קורות האנושות - עמים מימי קדם ועמים מודרניים, מדינות שהיו ומדינות שנשארו, המאבקים, המלחמות, הישגי האנושות במדע, באמנות, הדתות, תרבויות העולם, ועוד - והכול בליווי איורים מרעננים ומפות מאירות עיניים.

 לא יכולתי להשאיר את הספר בחנות ורכשנו אותו. בינתים רק אני קראתי בו ועדיין לא הילדים. הוא מאד נח לקריאה, כתוב בשטף וניכר שהמתרגמים עשו עבודה טובה. ההיסטוריה מתאימה ברמתה לילדים. אין כאן ניתוחים מעמיקים, אין דיונים מפורטים, הכל מאד מתומצת פשוט וברור. ברור שהספר לא יכול לשמש כספר היסטוריה בתוכנית לימודים כלשהי. הספר הינו לקריאה ולא לעיון  והוא כתוב כסיפור. הסיפור מתרכז בעיקר באירופה (אחרי פתיחה מתחייבת במצרים ובבל הממלכות הקדומות) עם פזילה קטנטנה למזרח הרחוק ולעולם החדש. הספר מתרכז בעיקר במלחמות המלכים והשליטים ופחות בהתקדמות המדע והתרבות.
כדי להינות מהספר צריך למחוק הרבה ידע שיש בראש ולנסות להיכנס לראש של ילד, ואולי זו ההכוונה בכותרת. במקור הספר מסתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה עם תקווה לעתיד טוב יותר. בעריכה מחדש מתייחס גומבריך רק לנושא מלחמת העולם השנייה והזוועות שארעו בה מתוארות בצורה רכה ביותר, אך מוחשית, לאחריה שוב מייחל גומבריך לעתיד טוב יותר.
ניתן להתייחס לספר כאל ספר מבוא הנותן מעט רקע ומעט ידע כללי לילדים ואחר כך לכוון אותם לספרים נוספים או לדבר איתם על אירועים ספציפיים ביתר הרחבה.


כתבה נוספת מענינת

ביקורת של אורן נהרי במוסף ספרות של הארץ