המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
‏הצגת רשומות עם תוויות יהדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יהדות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 במרץ 2025

יום הפאי - π

השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926
 
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה. למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה. רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.

שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.

הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.

המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי  המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!



הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית


רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב (או העתיק) את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.

import itertools

def pi_digits():
    q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3
    while True:
        if 4 * q + r - t < n * t:
            yield n
            nr = 10 * (r - n * t)
            n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n
            q *= 10
            r = nr
        else:
            nr = (2 * q + r) * l
            nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l)
            q *= k
            t *= l
            l += 2
            k += 1
            n = nn
            r = nr

if __name__ == "__main__":
    for digit in pi_digits():  # Runs forever until manually stopped
        print(digit, end="")

בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנוע AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי  (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).

import decimal
import time

# Set precision to a large value
decimal.getcontext().prec = 10000  # Increase as needed for more digits

def chudnovsky(n):
    """
    Chudnovsky algorithm for calculating pi
    Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms
    """
    decimal.getcontext().prec = n + 10  # Extra precision for intermediate calculations
    
    sum = decimal.Decimal(0)
    k = 0
    
    while k < n:
        term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \
               ((factorial(3*k) * factorial(k)**3) * decimal.Decimal(640320)**(3*k))
        sum += term
        k += 1
    
    pi = decimal.Decimal(426880) * decimal.Decimal(10005).sqrt() / sum
    return pi

def factorial(n):
    """Compute factorial of n"""
    if n == 0:
        return decimal.Decimal(1)
    result = decimal.Decimal(1)
    for i in range(1, n + 1):
        result *= i
    return result

def calculate_pi_iteratively():
    """Simplified approach using mpmath for large calculations"""
    # Since the Chudnovsky algorithm is complex for high precision,
    # we'll use a simpler approach with the decimal module
    
    decimal.getcontext().prec = 10000  # Set precision
    
    # Use the arctangent formula: π = 16*arctan(1/5) - 4*arctan(1/239)
    arctan1_5 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(5))
    arctan1_239 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(239))
    
    pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239
    return pi

def arctan(x, iterations=1000):
    """Calculate arctan(x) using Taylor series"""
    result = decimal.Decimal(0)
    xpower = x
    
    for i in range(iterations):
        term = xpower / (2*i + 1)
        if i % 2 == 0:
            result += term
        else:
            result -= term
        xpower *= x*x
        
        # Break if we reach the precision limit
        if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):
            break
    
    return result

def main():
    # Calculate pi to high precision
    pi = calculate_pi_iteratively()
    pi_str = str(pi)
    
    print("Now printing digits of π endlessly:")
    print(pi_str[:2], end="")  # Print "3."
    
    # Print remaining digits with pause between each
    digit_index = 2
    try:
        while True:
            if digit_index < len(pi_str):
                print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)
                digit_index += 1
            else:
                # If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision
                decimal.getcontext().prec += 1000
                pi = calculate_pi_iteratively()
                pi_str = str(pi)
            
            time.sleep(0.1)  # Adjust speed of output
            
    except KeyboardInterrupt:
        print("\nPi calculation stopped.")

if __name__ == "__main__":
    main()

הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:

The Chudnovsky Algorithm for Computing π

The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.

The Formula

The algorithm is based on the following series representation of 1/π:



Where C = 426880√10005

When implemented, the formula is typically rewritten as:




Why It's So Efficient

The Chudnovsky algorithm has several key advantages:

  1. Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.

  2. Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.

  3. Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.

Historical Impact

This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:

  • In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
  • In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits

In the Code

In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:

  1. It requires efficient factorial calculations for large numbers
  2. It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
  3. The binary splitting optimization requires careful implementation

The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.




שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:

python3 calculatepi.py 
3141592653589793238462643383279502884197169399375105820974944592307816406286208998628034825342117067982148086513282306647093844609550582231725359408128481117450284102701938521105559644622948954930381964428810975665933446128475648233786783165271201909145648566923460348610454326648213393607260249141273724587006606315588174881520920962829254091715364367892590360011330530548820466521384146951941511609433057270365759591953092186117381932611793105118548074462379962749567351885752724891227938183011949129833673362440656643086021394946395224737190702179860943702770539217176293176752384674818467669405132000568127145263560827785771342757789609173637178721468440901224953430146549585371050792279689258923542019956112129021960864034418159813629774771309960518707211349999998372978049951059731732816096318595024459455346908302642522308253344685035261931188171010003137838752886587533208381420617177669147303598253490428755468731159562863882353787593751957781857780532171226806613001927876611195909216420198

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

שמש בגבעון דום - הסבר מדעי

שמש נעצרת בתנ"ך

תמיד סיקרן אותי לנסות להבין את המציאות, עד כמה שאפשר, מאחורי הנס הגדול של שמש בגבעון דום. ניזכר קודם כל בפסוקים מספר יהושע. יהושע נלחם בחמשת המלכים, וזוכה לעזרה משמים בדמות אבנים גדולות הנופלות על אויביו. יהושע זקוק לעוד קצת זמן אור על מנת להשלים את הניצחון ואז הוא עוצר את השמש הנה כך (יהושע י' יב-יג): "יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:"


מופת דומה מופיע בספר מלכים ב' פרק כ שם מבקש חזקיהו המלך החולה בשחין, מופת מישעיהו הנביא שאכן יבריא מחוליו. גם שם מופיע צל שזז אחורנית , כלומר גם השמש זזה אחורה בשמים (מלכים ב' כ): "י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-ה' וַיָּשֶׁב אֶת-הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: "

הגישה המקובלת היא כי אין הסבר פיזיקלי לכך, הנה למשל ציטוט של בילי סביר המופיע בפרוייקט 929 :"לא, אין הסבר מדעי. אם זה אכן קרה הרי זה נס. אבל הנס הוא כנראה לא שהשמש והירח עמדו ממהלכם, אלא שכדור הארץ הוא זה שעמד ממהלכו ופסק לסבוב סביב צירו."

מהלך השמש בכוכב חמה


אלא שתופעה בה השמש נעצרת ואף חוזרת אחורנית, אינה רק אפשרית לפי חוקי הפיזיקה אלא אפילו מתרחשת כל הזמן והארץ אינה עומדת לעולם. במסגרת הניסיונות לצמצום הנס, הרי שגם אירועים חריגים אלו אינם נס מעל הטבע, אלא נס בתוך הטבע, בגדר האפשר.

ועכשיו הסברים. גרמי שמים שזזים לאחור הם תופעה מוכרת. כבר הקדמונים בתחילת האנושות זיהו שבין כל כוכבי השמים יש כוכבים שהולכים ומשנים את מיקומם ביחס לכוכבים אחרים. אלו הם כוכבי הלכת והקדמונים הכירו שבעה כאלו: ירח, כוכב חמה, נוגה, שמש, מאדים, צדק ושבתאי. כוכבי לכת אלו ובפרט מאדים צדק ושבתאי הפגינו תכונה מוזרה ביותר בה הם נעו מזרחה באופן כללי אך מדי פעם נראה שהם נעצרים במקומם, חוזרים מעט מזרחה ואז שוב מערבה. כמובן שלא רואים את זה במהלך של כהרף עין, אלא על פני תקופה של שבועות ואף חודשים. זוהי התנועה האחורנית של כוכבי הלכת שהייתה קשה לפענוח והצריכה מעגלים שונים ומשונים בתיאוריות של תלמי (ובמידה מסוימת גם של קופרניקוס) ורק אצל קפלר נפתרה באופן סופי. 

אבל השמש, למרות שנחשבה לכוכב לכת, לא הפגינה אף פעם התנהגות דומה. היא תמיד הלכה באותו כיוון, לא נעצרה ולא חזרה.

ובכל זאת, השמש יכולה להיעצר ואף לחזור וכפי שאמרתי זה קורה כל הזמן ולפי כל חוקי הטבע (וליתר דיוק, לפי כל חוקי קפלר), אבל זה לא קורה על כדור הארץ. זה קורה על כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
כוכב חמה ונוגה בהתקבצות

לא טוב להיות קרוב לשמש. אתה כוכב לכת קטן, השדה המגנטי, אם היה פעם, אבד מזמן או נחלש מאד, האטמוספירה, אם הייתה  פעם, הועפה מזמן לחלל על ידי רוח השמש. ביום רותח ובלילה קור. זהו כוכב הלכת עם ההפרש טמפרטורות הקיצוני ביותר בין יום ללילה - 400 מעלות הבדל. קרינה עצומה ועל חיים אין בכלל מה לדבר. אבל אותנו מעניינים הפרמטרים המסלוליים של כוכב חמה.

מסלולו אליפטי, כמו כל כוכבי הלכת (וזהו החוק הראשון של קפלר), אבל האקצנטריות שלו עצומה לעומת שאר כוכבי הלכת, כמעט עשרים אחוזים. מרחקו המינימלי מהשמש (פריהליון) - 46 מיליון קילומטר והרחוק ביותר (אפהיליון) - 70 מיליון קילומטר. ההפרש הזה, והחוק השני של קפלר, גורם להפרש מרשים לא פחות במהירות ההקפה של כוכב חמה סביב השמש - מ-59 קילומטר/שנייה בפריהליון ועד 39 קילומטר/שנייה באפהיליון. זמן הסיבוב של כוכב חמה סביב צירו קבוע 58.8 ימים (!) וזהו משך היום הסידרלי, משך הזמן בו רואים כוכב באותו מקום בשמים, זמן ההקפה סביב השמש (שנה של כוכב חמה) הוא 88 יום והיום השמשי אורכו 176 יום (יחס של 3:2 - שלושה ימים כוכביים על שתי שנים וזה נובע מהחוק השלישי של קפלר).
כלומר, מי שנמצא על כוכב חמה וצופה בזריחה, יראה זריחה נוספת רק 176 יום לאחר מכן (בהנחה הלא סבירה שישרוד יותר מכמה שניות)! במשך אותו זמן, הוא יראה את קבוצות הכוכבים השונות חולפות מעליו שלוש פעמים!
נתונים אלו שונים כל כך מהמוכר בכדור הארץ בו אורך היום השמשי והכוכבי שונה בארבע דקות בלבד, והשנה ארוכה בסדרי גודל מהיום ומהירות כדור הארץ משתנה רק מעט, ולכן קשה מאד לדמיין תצפית מכוכב חמה.

המהירות העצומה של כוכב חמה בפרהיליון גורמת לצופה שנמצא עליו לראות את השמש נעצרת בשמים וחוזרת מעט אחורנית. חזרה זו נובעת לא משינוי כיוון התנועה אלא משינוי בנקודת המבט (דומה לאפקט הפרלקסה) שמתבצע מהר כל כך. תנועה זו של השמש היא למעשה אותה תנועה אחורנית של כוכבי הלכת כמו שנצפית מכדור הארץ, כמובן עם קבועי זמן שונים לחלוטין. גם על כוכב חמה התנועה כמעט בלתי מורגשת, זכרו מה אורך היום, השקיעה לוקחת שם כמעט שבועיים!!

להמחשה יצרתי סרטון קטן בתוכנת Stellarium המדגים את התופעה. התופעה מתרחשת בכל מקום על כוכב חמה כאשר הוא בפרהיליון. את מועד הפרהיליון אפשר למצוא או לחשב בקלות למשל 10/1/2015. לצורך ההדגמה חיפשתי מקום על כוכב חמה שהשמש תהיה דווקא בשקיעה, ואז האפקט מומחש טוב יותר.
מומלץ לראות על מסך מלא. שימו לב לשמש השוקעת אולם נעצרת ואז שוב עולה מעט. שימו לב גם לזמן הרץ במהירות (זמן כדור הארץ). תופעה זהה מתרחשת כמובן גם בזריחה. השמש זורחת, יורדת מעט וזורחת שוב.
עוד משהו לשים לב הוא שהשמש שוקעת במערב. תמיד. נטיית הציר של מרקורי היא זניחה ולכן השמש תמיד זורחת במזרח ושוקעת במערב שלא כמו בכדור הארץ שם הזריחה והשקיעה נוטות צפונה ודרומה מהמזרח או המערב.




אם תרצו להבין למה בדיוק הפרמטרים של המסלול גורמים לתנועה כזו, החשבון מסובך וגם לי אינו מובן לגמרי ולכן כדאי לוותר עליו. בקווים כלליים צריך לצייר אליפסה וממנה משוואת תנועה של השמש כפי שנראית לצופה בכוכב חמה, לפתור אותן (בצורה נומרית עם תוכנה מתאימה) ולצייר את הגרף הנובע ממשוואת הפתרון. באזור מצומצם של הגרף יופיע מעין גל סינוס קטן המסמן את חזרת השמש לאחור לפני שהיא ממשיכה קדימה. בדקתי גם איך נראית שקיעה כשכוכב חמה באפהיליון ומהירותו איטית יותר ואז מתקבלת שקיעה רגילה.

בחזרה לארץ


לפי תיאור הכתובים, השמש נעה אחרונית בשמיים, כאילו היום הלך אחורה, אולם ישנה עוד אפשרות שהשמש שינתה כיוון למרות שהיום המשיך להתקדם! דבר מעין זה קורה כל הזמן בכדור הארץ, אבל לא בישראל והוא מצריך מאמר נפרד בפני עצמו (שכתבתי שנים רבות לאחר פרסום מאמר זה) - שמש נעה אחרונית.


נעזוב את כוכב חמה ונחזור ליהושע. מה היה בדיוק, איני יודע. נס, בוודאי. האם יש קשר כלשהו למה שקורה על כוכב חמה? מסופקני.  פרמטרי התנועה של כדור הארץ שונים ושינוי פתאומי וחד שלהם אינו אירוע שפשוט להסבירו ויש עוד כמה קשיים בפסוק (גם הירח נעצר). אני לא מנסה להציג פתרונות קסם בסגנון עמנואל וליקובסקי, אלא להצביע על כך שהנס, גדול ככה שיהיה, הוא עדיין נס הנמצא בתוך הפרמטרים של הטבע ומתאר תופעה שהיא אפשרית לפי חוקי הטבע. טענה זו יכולה לקבל חיזוק גם מהמשנה במסכת אבות המונה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ונס זה אינו ביניהם (לעומת פי האתון, המן, השמיר, הכתב והמכתב וכו'). השמש לפעמים, נעצרת ואף הולכת אחורנית. 

האם ליקוי חמה?

חיפוש ברשת יביא אתכם למאמר שנכתב לאחר הפרסום המקורי של מאמר זה, וטוען שמדובר בליקוי חמה טבעתי שהיה באותה שעה. בעיני הרעיון שום מופרך מיסודו ומראה על חוסר הבנה גם בתנ"ך וגם באסטרונומיה. התיאור כלל אינו דומה, ליקוי חמה מוריד את כמות האור, וליקוי טבעתי גורם לעמימות באור ולא להחשכה, כאשר התיאור המקראי מדבר על יותר אור ולא פחות. זהו ניסיון לרבע את המעגל ולסמן את המטרה אחרי שיורים את החץ, ובקיצור שגוי מיסודו.



יום שני, 20 באפריל 2015

אורך החודש הירחי ולמה הוא משתנה כל כך?

מהו אורכו של חודש ירחי (חודש עברי)? 

חודש חייב להיות עם מספר שלם של ימים ולכן חודש עברי יכול להיות באורך 29 או 30 יום. רבים יודעים שהאורך האמיתי הוא קרוב מאד ל 29.5 ימים, אולם פחות ידוע כי אורכו של החודש אינו קבוע ומשתנה מדי חודש. במונח "חודש" נתייחס להגדרה של חודש סינודי, משך הזמן שעובר בין שני מולדים של הירח (יש מספר הגדרות אחרות לאורך חודש ירחי אך לא נעסוק בהן במאמר זה).

דוגמה לאורך החודש במשך שנה אחת


חודש אייר תשע"ה הוא חודש קצר יחסית, אבל לא מאד קצר. ראו בטבלה. בסוף המאמר הבאתי טבלה ארוכה יותר ויש גם קישור למי שמעונין בנתונים לכל המאה.

             2015 Apr 18  18:57       29d 09h 16m       -03h 28m         27.1°     shortest
             2015 May 18  04:13      29d 09h 52m       -02h 52m         48.8°           
             2015 Jun 16  14:05       29d 11h 19m       -01h 25m         78.1°           
             2015 Jul 16  01:24       29d 13h 29m       +00h 45m        112.8°           
             2015 Aug 14  14:53      29d 15h 48m       +03h 04m        144.1°           
             2015 Sep 13  06:41      29d 17h 24m       +04h 40m        169.3°           
             2015 Oct 13  00:06      29d 17h 41m       +04h 57m        192.9°     longest
             2015 Nov 11  17:47      29d 16h 42m       +03h 58m        220.3°            

שימו לב לכיתוב המציין אורך ארוך או קצר (מקסימום ומינימום מקומי) ואת השונות של כל חודש מהאורך הממוצע. רואים בבירור שיש מחזוריות גלית (האורך עולה במשך כמה חודשים ואז יורד במשך כמה חודשים) ולא קפיצות.

אורך החודש הממוצע


כבר הבבלים ידעו לחשב את משכו של חודש ירחי ממוצע על ידי תיעוד של ליקויים בהפרש של מאות שנים. הבבלים חילקו את מספר החודשים שעברו במספר הימים שעברו. ככל שההפרש בין הליקויים גדול יותר, הערך המתקבל קרוב יותר לממוצע. 

במקורות היהדות ובחישוב הלוח העברי של ימינו משתמשים בערך ממוצע של כט יב תשצג, שמשמעותו 29 יום, 12 שעות ו-793 חלקים. ערך זה מופיע במסכת ראש השנה דף כה עמוד א: "אמר להם ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים"

המונח חלקים ייחודי ליהדות ובבל ספרו בצורה אחרת. בשעה יש 1080 חלקים ולכן בתרגום לערך עשרוני מתקבל הערך הבא:   29.530594136 הקרוב מאד לערך המודרני. אבל גם ערך זה הוא ערך ממוצע והיה ידוע היטב כי יש חודשים ארוכים וקצרים יותר מערך זה.

חודשים ארוכים וקצרים

 
אם נביט על פני טווח זמנים אורך יותר, חודשים ארוכים במיוחד הם טבת ושבט תשע"ח (דצמבר 2017-ינואר 2018) עם חודש הארוך ב-7 שעות מהממוצע. חודש קצר מאד יהיה בתמוז שנת תתי"ג (2053 יוני)  6 שעות פחות מהממוצע. שימו לב שההפרש בין החודש הארוך ביותר לחודש הקצר ביותר הוא למעלה מחצי יום!

לאחר שהצגנו את הנתונים, נסביר מדוע יש את השינוי באורך החודש ומה הגורמים המשפיעים עליו. כמו הרבה דברים אחרים באסטרונומיה, לאורכים המשתנים יש שתי סיבות ושתיהן בגלל מסלולי הארץ והירח האליפטיים - לא כדוריים.

מסלול של הירח וכיצד הוא משנה את אורך החודש


מסלול אליפטי גורם לכך שמהירות התנועה של גרם שמים שונה בהתאם למרחק מהעצם אותו סובבים. כאשר קרובים אליו נעים מהר יותר וכאשר רחוקים ממנו, התנועה איטית במעט. חודש ירחי יהיה ארוך יותר כאשר מולד הירח קרוב לנקודת האפוגי apogee - הנקודה בה הירח רחוק ביותר מהארץ  (ובטבלה הטור של המעלות יהיה קרוב ל-180). החודש יהיה קצר יותר כאשר ערך הזווית קרוב ל-0 או 360.

ההפרש הוא בגלל שהירח צריך להשלים מעט יותר מהקפה אחת סביב כדור הארץ. כאשר הירח מסיים הקפה אחת בדיוק, כדור הארץ נמצא במקום מעט שונה, לאחר שגם הוא המשיך את ההקפה סביב השמש. הירח צריך להקיף עוד קצת את כדור הארץ כדי שייראה לצופה בארץ כירח במולד. משך ההקפה עצמה נשאר קבוע כי במהלכה הירח נמצא גם רחוק וגם קרוב לכדור הארץ, אבל מה שמשפיע ומשתנה מדי חודש הוא אורך הקטע הקצר של התוספת למסלול. האם תוספת זו נמצאת באיזור המרוחק או הקרוב של המסלול. כאשר הירח רחוק מכדור הארץ (ומעט איטי יותר) לוקח לו מעט יותר זמן להשלים את תוספת המרחק הזו.

גם מסלול הארץ משפיע


גורם שני הוא מיקומו של כדור הארץ עצמו במסלולו סביב השמש ומאותם שיקולים, כאשר כדור הארץ רחוק מהשמש, הוא זז לאט יותר והירח צריך להשלים מרחק מעט קצר יותר (ולכן יקח לו פחות זמן).
כדור הארץ קרוב לשמש בתחילת ינואר (פריהליון) ורחוק ממנה בתחילת יולי (אפריהליון) . מיקום הירח בנקודות הקיצון משתנה בערך כל שבעה חודשים, כך שלפעמים יוצא ששתי נקודות הקיצון (של הירח סביב הארץ ושל הארץ סביב השמש) מתרחשות באותו זמן ואז יש חודש ארוך במיוחד או קצר במיוחד, בשאר המקרים ההשפעות מצמצמות מעט זו את זו ומתקבלים ערכים אחרים בטווח האפשרי, כאשר מינימום ומקסימום לוקלי אפשריים בכל חודש.

אם נשלב את שני הגורמים נקבל את התוצאות הבאות:
  • חודש קצר במיוחד יהיה כאשר כדור הארץ נמצא באפריהליון (הכי רחוק מהשמש) והירח במולד נמצא הכי קרוב לכדור הארץ (פריגאה). מצב זה אפשרי בחודש יולי.
  • חודש ארוך במיוחד דורש תנאים הפוכים. כדור הארץ בפריהליון (הכי קרוב לשמש) ווהירח במולד נמצא הכי רחוק מכדור הארץ (אפוגי). מצב זה אפשרי בתחילת חודש ינואר.
ניתן לקרוא הסבר מפורט כולל תרשימים  באתר נאסא.


נתונים על אורכי החודשים הירחים מאתר Astropixel. בקישור מפורטים הזמנים למאה ה-21 כולה מה שיאפשר לכם במבט עין לשים לב למחזוריות. אני משאיר לכם כתרגיל למצוא את החודש הזהה באורכו לממוצע. יש אחד כזה אי שם.

גם גודל השינוי משתנה

בטבלה הבאתי מעט יותר שנים כי בהן אפשר לראות תופעה נוספת מוזרה שבה גם השינוי של אורך החודש מהממוצע משתנה רבות בין כל מינימום למקסימום. שימו לב לשנים 2017-2018 עם סטיות של 6-7 שעות לכל כיוון לעומת שנת 2022 (או 2013) שבהן הסטיות מתונות בהרבה. 

נשים את הנתונים של עשור שלם על גרף ואפשר לראות איך השינוי עצמו מהמוצ גדל וירד במחזוריות.
שימו לב שלא ייתכן שתהיה שבאותה שנה תהיה סטיה ניכרת לצד אח בלבד אלא שהסטיות הן בערך באותן גדלים משני צידי הממוצע, בשנה נתונה. הסיבה לשינוי זה סבוכה יותר ועיקרה בגלל שינויי מסלול מחזוריים של הירח.

השונות בשעות בין אורך חודש ירחי לממוצע



תרשים זה מראה כמה חשוב להסתכל על נתונים ארוכי טווח ולא רק על חלק קטן מתוכם. במקרה שלנו, בתרשים המראה שנה או שנתיים לא היינו רואים את השינוי עוצמת השינוי מהממוצע.
               

תמונות של ירח חדש


ולסיום נקנח בירח החדש של חודש אייר תשע"ה הקצר
התמונה הראשונה מראה איך בערך נראו השמים ועד כמה קשה לראות את הירח החיוור (הצילום הוא כמה דקות לפני השקיעה, כמה דקות לאחר מכן הירח נראה בבירור). תגדילו את התמונה ונסו לחפש את הירח (למתקדמים, אפשר כמובן בעיבוד תמונה להגדיל ניגודיות באופן מלאכותי והירח יבלוט מיד, אבל מאחר ואין לנו מנגנון כזה במוח, צריך להתאמץ).
ירח חדש
ירח חדש

כאן כבר קל יותר לראות את הירח (הזום גדול יותר).
ירח חדש
ירח חדש

יום חמישי, 26 במרץ 2015

טל - משקע חשוב שאינו מוערך מספיק

הטל הוא משקע מים שאינו סוגים שונים של גשם שלג או ברד. לטל חשיבות עצומה אולם החיים המודרניים הרחיקו אותנו מעט מחשיבותו של הטל. במאמר זה ננסה להחזיר לטל מעט מכבודו האבוד.

מהו הטל?
הטל הוא התעבות של אדי מים שהיו באוויר קרוב לפני הקרקע. הטל נוצר כאשר הטמפרטורה מתקררת ויכולת האוויר להכיל לחות קטנה. טיפות המים מתעבות ויורדות. את הטל רואים בעיקר בבקרים לאחר שהאדמה התקררה בלילה וכן על משטחים הנמצאים בחוץ.

מתי ואיפה יש טל?
כמעט בכל מקום וכמעט תמיד. בעוד שבארץ יש ימים רבים בלי גשם הרי שהטל הוא תופעה נפוצה וכמעט כל יום יש טל. גם בשיא הקיץ. וככל שקרובים יותר לים יש יותר טל. בקיץ החום מאדה כמויות גדולות של מים במהלך היום ואלו מגיעים לפנים הארץ בצורת עננים ולחות מעיקה במיוחד. הטמפרטורה יורדת מעט בלילה והטל מתעבה. לא נדיר לקום בבוקר קיץ ולראות שהאדמה והצמחייה רטובים מטל (שיתנדף במהירות כשהשמש תעלה ותחמם מעט את האוויר). כאשר כמויות הלחות גדולות שטח האדמה מוגבל ולא יכול להכיל כל כך הרבה טיפות מים רואים מעין שיכבה לבנה קרובה לפני הקרקע. אלו טיפות מים זערוריות המרחפות להן בגובה נמוך. שימו לב אדי מים הם שקופים לחלוטין (מים במצב גז), מה שעולה מהקומקום ואנחנו מכנים בשם אדים (steam) הן למעשה טיפות מים קטנות קטנות והן אכן אינן שקופות.

מהי החשיבות של הטל
לטל חשיבות עצומה בהיותו מקור נוזלים קבוע גם בעונות הקיץ. שדות מעובדים פשוט משקים, אבל צמחייה טבעית חייבת את אספקת המים הקבועה של הטל כדי לשרוד. אמנם הכמויות קטנות, אבל הן קבועות ולצמחי המדבר שיטות משלם לאגור מים ולבזבז כמה שפחות מים. ניתן להגיד שהטל מאפשר לצמחים להתקיים במדבר גם בקיץ. במדבר אטקמה בצ'ילי לא ירדו מים כבר מאות שנים ובכל זאת יש בו צמחייה. צמחייה זו חיה באמצעות משקע דומה לטל, רסס מים המגיע מהאוקיינוס השקט עם הרוח מרחק עשרות קילומטרים לפנים היבשה

הטל יכול להציל גם את החיים שלכם
בכל קורס הישרדות תלמדו שאם אתם בלי מים אתם יכולים לקשור ניילון סביב צמח. כל צמח מאדה כמות מסוימת של מים והיא תילכד בניילון ותתעבה לטיפות יקרות אותן תוכלו לשתות. הפקת מים מטל תהיה פעילות מהנה גם אם יש לכם הרבה מים  (כפי שאני מקווה שאתם נוהגים לעשות כאשר אתם מטיילים ובוודאי במדבר). נסו בטיול הבא שלכם. טיפים והדרכה באתר של גלעד.
ראו דוגמה למתקני חממה המאפשרים גידול חקלאי בתנאי מדבר באתיופיה תוך ניצול האדים ליצירת ולאיסוף טל בלילה. גם מדוגמה זו אפשר להתרשם כי הטל יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.

אפשר לייצר מים מטל
את השיטות הפשוטות לאיסוף מים מטל אפשר לשכלל לכדי מתקנים גדולים שייצרו מים מטל על ידי עיבוי של אוויר. כך ניתן לספק מי שתייה טהורים וזכים. למתקנים קוראים באר אוויר ומידע עליהם ניתן לקרוא במאמר מויקיפדיה

הטל בתנ"ך
הטל מופיע כמעט ארבעים פעמים בתנ"ך ותמיד הוא מסמל את השפע והברכה החקלאית, או כאיום על כך שאם לא יהיה טל לא תהיה ברכה והחקלאות לא תיצלח. דבר זה מדגיש את חשיבותו העצומה של הטל לחקלאות הקדומה. חשיבות שבגלל ההשקיה, אנו לא מכירים בה. בדרך אגב נעיר שטכנולוגיית התפלת המים כבר גורמת לאנשים לחשוב שלא משנה כל כך אם לא ירדו גשמים בשנה מסוימת. זה נכון באופן חלקי בלבד. אמנם יהיו מי שתייה וכנראה גם מי השקיה, אבל הטבע יסבול קשות, האדמה תתייבש, המידבור יגבר, וסכנת השרפות כדוגמת השרפה הגדולה בכרמל שהיית בחנוכה אחרי שנה שחונה במיוחד ובצורת רק תגדל.
הנה מספר דוגמאות:
  • ברכת יצחק ליעקב -  "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"
  • תיאור הטל בהקשר לאיסוף המן: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" ובספר במדבר: "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו"
  • בשירת האזינו - "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"
  • בקינת דוד על מות שאול ויהונתן - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן"
  • בקללת אליהו שעצרה את הגשם וגם את הטל והחריבה את כל הצמחייה - "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה'  אלקי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי"
  • בנבואת נחמה של הושע - "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן"
  • ואזכור מתאים לפסח משיר השירים: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה"
עצירת הטל
בקינת דוד וקללת אליהו ראינו את עצירת הטל. עצירת הטל קשה בהרבה מעצירת גשמים. בצורת היא עניין שכיח למדי, מה שאפשר לכנות סטטיסטיקה. יכולים גם לרדת גשמים אבל במקומות או בזמן הלא נכון ובכך להיות פחות מועילים. אולם לעצור את הטל, שכפי שכתבנו, הוא עניין יום יומי, זה דבר קשה בהרבה. בפרשת והיה אם שמוע (דברים י"א) נאמר כעונש רק: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר..." ואילו הטל לא הוזכר. כך נראה שקללת אליהו היא אפילו עונש גדול יותר ממה שהקב"ה רצה. כמו כן גודל שינוי הטבע הנדרש לעצור את הטל גדול בהרבה מהשינוי הנדרש (קצת רוח לכיוון אחר) לעצירת הגשם.

הטל בתפילה
המלך חודשי הקיץ (מפסח ועד סוכות) מזכירים בתפילה את נושא הטל במקום הגשם. כך בברכה השנייה בתפילת שמונה עשרה אומרים מוריד הטל במקום משיב הרוח ומוריד הגשם. במהלך תפילת מוסף של פסח יש תפילה מיוחדת, תפילת טל בה מבקשים על ריבוי הטל וכתוצאה מכך גם על הפרנסה בחודשי הקיץ.

בפיוט הטל מוצאים גם הסברים לחשיבותו של הטל. הפיוט הנאמר בקיהלות אשכנז וספדר  הוא של רבי אלעזר הקליר, פייטן ארץ ישראלי מפורסם מהמאות ה6-7 והוא הכיר היטב את המציאות החקלאית בארץ. משפט אחד מהפיוט הוא: "טַל גֵיא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדות". בעונת האביב והקיץ כבר אין כמעט גשמים, אולם הטל הוא זה שמחייה את הדשא והעשב, שזה כמובן המוזן של הבהמות שיוצאות לרעות לאחר החורף עד תקופת ההמלטות בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. קיומו של טל, המאפשר את קיום העשב, מאפשר גם את גידול הצאן וגם בכך חשיבותו הגדולה.

טיפות טל בבוקר
טיפות טל בבוקר



יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

אור הזודיאק

היה זה באשמורת הלילה האחרונה. הייתי אחרי לילה ארוך של תצפית אסטרונומית ללא שינה. רוב הזמן צפיתי באמצעות טלסקופ בגלקסיות בקבוצות כוכבים בכיוון דרום, אולם מתישהו הבטתי מזרחה. השמים היו מוארים בפס בהיר וגבוה, צמוד לקבוצת אריה שבדיוק זרחה. לא ידעתי מה השעה, אבל ידעתי מיד שלא יכול להיות שכבר מאיר הבוקר. ואז הבנתי מה אני רואה...
ידעתי על התופעה אולם לא צפיתי בה עד אותו לילה - אור הזודיאק.

מהו אור הזודיאק? 
לא רק בבית שלכם יש אבק, גם במערכת השמש יש הרבה אבק, גרגרי חומר זעירים בטרים של מיקרונים ומטה. רובם מסתדרים יפה במישור המילקה, המישור בו כדור הארץ ושאר הפלנטות סובבים את השמש. כל גרגר אבק כזה מחזיר את אור השמש (בדומה לקרני האור שאנו רואים באולם חשוך. אנו רואים את האור המחוזר מהאבק בחדר). מאחר והאבק נמצא במישור המילקה, הוא ייראה ליד כוכבי המזלות, ולכן מכונה אור הזודיאק.

מתי אפשר לצפות באור הזודיאק?
אפשר לצפות באור הזודיאק כמעט בכל יום, אולם הוא פחות בהיר משביל החלב ולכן כאשר יש חפיפה ביניהם אי אפשר לראות אותו. כמו כן, ראייתו דורשת שמים שחורים מאד וזיהום האור הרב מונע ראייה שלו ברוב אזורי הארץ. בחודשים מסוימים, נטיית מישור המילקה כמעט וניצבת לאופק ובחודשים אלו קל הרבה יותר לראות את אור הזודיאק (הוא מגיע לגובה רב יותר בשמים).

מה הקשר לבית המקדש?
ההבנה המודרנית של אור הזודיאק פותרת תעלומה במשנה במסכת יומא (פרק ג' משניות א-ב)
"אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַּרְקַאי. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח, עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵן. לָמָּה הֻצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. ..."

מסכת יומא מתארת את העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים. ברוב ימי השנה אין לחץ גדול במקדש ואפשר לחכות עם העבודות עד זריחת השמש. ביום כיפור יש הרבה עבודה ולכן על מנת להספיק את כל העבודות עד צאת היום יש להתחיל כמה שיותר מוקדם, אולם אסור להתחיל כאשר עדיין ממש לילה ויש לחכות לפחות לאור הבוקר הראשון גם אם הוא לפני הזריחה.

העבודה הראשונה היא הקרבת קורבן התמיד. זהו קורבן שאינו מיוחד ליום הכיפורים אלא מתבצע בכל יום (ומכאן כמובן שמו). קורבן זה חייב להיות הראשון. הגמרא מספרת שביום כיפור הממונה ביקש מהכהנים לצאת ולראות אם כבר מותר לשחוט את הקורבן. גם אם הצופה אמר שמותר שואלים אותו בפירוש אם כל פני המזרח מוארים (ולא רק אור נקודתי). המשנה שואלת למה צריכים להוסיף שאלה זו ומסבירים שפעם אחת עלה הירח והפיץ אור עוד לפני עלייתו וגרם לבלבול. קורבן התמיד נשחט שלא בזמנו. על מנת למנוע תקלה מעין זו, הוסיפו עוד שאלה.
המפרשים מיד מעירים שלא ייתכן שבלבול מעין זה אירע ביום הכיפורים. יום הכיפורים הוא בעשירי בחודש עברי ובו הירח שוקע באמצע הלילה וכמובן לא יכול לזרוח לפנות בוקר (הוא זורח לאחר חצות היום). הפירוש המקובל הוא שבלבול דומה אירע ביום אחר סמוך לסוף החודש. נראה שפירוש זה הניח את הדעת ולא נמצאו עליו מחלוקות.

אולם אני כאסטרונום חובב לא יכול לקבל פירוש זה מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא שהמשנה עוסקת בדיני יום הכיפורים. משנה דומה מאד מופיעה במסכת תמיד (ג' ג'): "אמר להם הממונה, צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, הרואה אומר, ברקאי. מתיא בן שמואל אומר, האיר פני כל המזרח. עד שהוא בחברון, והוא אומר, הין." אותה משנה בדיוק אולם כל הסיפור על מאור הלבנה חסר. ההבנה שלי היא כי הסיפור מופיע במסכת יומא דווקא כי הוא אירע ביום הכיפורים ולא ביום אחר. מה גם שכפי שאמרנו קודם, ביום אחר אין סיבה להתחיל את העבודות מוקדם כל כך.

סיבה נוספת לא לקבל את הפירוש היא סיבה אסטרונומית. הטעות בזמן לא יכולה להיות גדולה כל כך. בוודאי שאם הירח עלה בחצות הלילה אף אחד לא יחשוב שכבר בוקר. לכן מדובר בירח של הימים האחרונים של החודש העברי שיכול לזרוח כשעתיים לפני השמש. צפיתי בירח כזה זורח מספר פעמים. הירח לא מפיץ שום אור לפני זריחתו וכאשר הוא עולה רואים בבירור שהוא הירח ולא אור השמש. גם אם נניח שתנאי הצפייה בימי העבר היו טובים יותר והאוויר נקי יותר, כמות האור שירח קטן (רק כ-15 אחוזים מהירח מוארים ובהירותו נמוכה) מפיץ היא נמוכה והיא סמוכה מאד לזריחתו ואינה דומה כלל לאור הבוקר בדמדומים. צופה שהיה טועה בעליית הירח היה מתקן את דיווחו תוך שניות או דקות בודדות  ובטרם הספיקו שאר הכוהנים לעשות מלאכה כלשהי.

שני קשיים אלו לא מאפשרים לקבל את הפירוש שדימו את עליית הירח ולכן נשאר לחפש מה כן ראו. והנה מסתבר שאפשר להציע שהצופים ראו את אור הזודיאק וטעו בו. איני הראשון שמעלה אפשרות זו (לצערי), אבל הגעתי אליה באופן עצמאי ובכל מקרה היא נאמרה רק בדור האחרון כאשר תופעת אור הזודיאק הובנה. אני צפיתי באור זה בסוף אוקטובר, בראש חודש מרחשוון. בעונה זו, אור הזודיאק קל לצפייה בבוקר וגובהו יכול להגיע ל-40 מעלות מעל האופק ואפילו יותר. גם יום הכיפורים חל בעונה זו בדיוק.

אפשר עדיין להקשות, האם לא הכירו את התופעה בימי עבר? סביר להניח שהכירו אותה אולם ייתכן והיה צופה לא מיומן או אור בהיר במיוחד. בהירותו של אור הזודיאק משתנה מסיבות שגם היום לא לגמרי ברורות ואולי קשורות להתפרצויות שמש. ייתכן שבאותו מקרה היה אור הזודיאק בהיר באופן מיוחד, כשגם צופה שידע שקיימת תופעה כזו טעה בה מחר והייתה בהירה בהרבה מהרגיל.  נעיר גם שככל שמתרחקים מקו המשווה כך קשה יותר לראות את אור הזודיאק ובאירופה תצפית בו קשה הרבה יותר.

את ההסבר הזה כבר מסרתי בהרצאה לפני כשנתיים. אז אפשרות זו היית תיאורטית מאחר ולא ידעתי בעצמי איך נראה אותו אור זודיאק. אולם לאחר שצפיתי בו והמחשבה הראשונה שלי הייתה: "איך כבר הגיע הבוקר" ורק כשנייה לאחר מכן הבנתי מה אני רואה השתכנעתי באופן מלא שאין אפשרות טובה יותר להסברת המשנה. באותה הרצאה, מחה נגדי מישהו עלכך שאני חולק על פריוש הברטנורא (ואחרים) המציינים שהאירוע לא היה ביו הכיפורים. אין זו מחלות. מחלוקת היא בדבר הלכה, והבאת פירוש אחר לאירוע אינה בכלל מחלוקת, מהם גם שאם אותם מפרשים שחיו באירופה וכנראה לא נתקלו בתופעה זו מימיהם היו נתקלים בה ייתכן והיו דווקא מסכימים לדברים אלו.

דבר אחד שכחתי, לצלם. כנראה העייפות עשתה את שלה ואני רק בהיתי במראה מופלא זה. הנה תמונה נפלאה שצילם יורי בליצקי Yuri Beletsky מסוכנות החלל האירופאית ממצפה פאראנל. חשוב לזכור שזוהי תמונה האוספת אור במשך זמן ובעין לא רואים את העמוד בהיר כל כך.
אור הזודיאק
אור הזודיאק - Yuri Beletsky ESA

יום חמישי, 1 במאי 2014

למה קשה לראות את הירח

למה כל כך קשה לנו לראות את הירח? תלוי את מי שואלים ומתי. רוב האנשים יגידושקל מאד לראות את הירח אבל זה כי הם רואים אותו בלילה. אחרים יגידו כי לא רואים אותו בגלל שבלילה ישנים. אבל מה עם ירח ביום? ומה עם ירח קטן קטן (ירח חדש קרוב למולד )? ומה עם ירח קטן קטן וגם ביום?
מסתבר שבכלל לא פשוט לראות את הירח והבהירות שלו בתחילת החודש נמוכה מאד, הרבה יותר נמוכה ממה שהיינו מצפים, ויש לכך כל מיני סיבות על כולן תוכלו לשמוע בהרצאה הבאה.
ההרצאה ניתנה בכנס של המכון ללימוד הלכות קידוש החודש ע"ש דרייזין. המכון פעיל כבר עשרות שנים ומעביר קורסים בנושאי הלכות קידוש החודש, אסטרונומיה יהודית וזמנים בהלכה, כאשר בכל שנה מועברים שני קורסים. כל הפעילות בהדרכת הרב ד"ר שי ואלטר. לפרטים נוספים ראו באתר האינטרנט של המכון

ההרצאה היא למעשה הרחבה של מאמר על בהירות הירח שכתבתי בעבר ולמרות שניתנה בכנס הלכתי היא אסטרונומית לחלוטין וגם אינה דורשת שום ידע מוקדם. כרגיל אשמח לענות על שאלות.



קישור למצגת של ההרצאה על הירח (המצגת ניתנת להורדה ולשימוש חופשי לכל מטרה שאינה מסחרית תוך מתן קרדיט וקישור)

מאמרים קשורים
ירח חדש ניסן תשע"ד
על הירח ולוח השנה היהודי
ירח חדש אדר תשע"ב (עם סרטון)
ירח חדש סיוון תש"ע
ירח חדש אייר תש"ע










יום שלישי, 1 באפריל 2014

ראיית ירח ראשונה

ראייה ראשונה של הירח היא בדרך כלל אתגר לא קל. בערב ראש חודש ניסן תשע"ד (31/3/2014) הירח היה בסך הכל בן 18 שעות מהמולד וראייה בעין ללא אמצעי עזר הייתה אפשרית אך קשה מאד. הראייה אפשרית רק לאחר שקיעת השמש והמתנה שיחשיך מעט. באותו יום הירח שקע כ-50 דקות לאחר השמש כך שנהיה כבר חשוך מספיק ואפשר היה לראות בעין.
מקובל בצורה גסה שכאשר הירח בן פחות מ-18 שעות, הראייה אפשרית רק עם אמצעי אופטי, וכאשר הוא מעל 24 שעות הראייה בעין קלה. הגדרות אלו הן רק כלל אצבע ויש תלות בעונות השונה ובמיקום המדוייק של הירח. כמובן שגם תנאי האטמופסירה: עננות, אובך, זיהום משפיעים רבות. כללי ראייה מדוקים יותר לוקחים בחשבון את הפרשי המיקומים בין השמש לירח (גם בציר האזימוט וגם בציר הגובה) וגורמים נוספים.
בטלסקופ ניסיתי לחפש כבר משעה 18:15 ללא הצלחה יתר עד שבסופו של דבר בשעה 19:25 לערך הצלחתי לראותו בטלסקופ ולאחר זמן קצר גם בעין לכמה דקות בודדות עד שנמוג בעננות ובאובך עוד לפני ששקע.
הסהר היה דקיק מאד, ולמרות שבתמונות שצולמו דרך הטלסקופ והמצלמה הוא נראה רחב, בעין ראו רק את החלק האמצעי היותר בהיר שלו. התצפית היית בישיבת כרם ביבנה כחלק מלימודי הלכות קידוש החודש (במכון לקידוש החודש על שם דרייזן), ונכחו בה כחמישה עשר צופים, אולם פרט אלי, איש לא ראה את הירח בעין. חוסר הצלחה זה נובע בעיקר מחוסר נסיון ומאי הידיעה שאותו קו דק דק דק ולבן שרואים רק בקושי הוא הוא הירח.
מצורפות תמונות להמחשה.
הראשונה צולמה דרך טלפון נייד מוצמד לעינית הטלסקופ

הירח החדש
הירח החדש

והתמונות הבאות דרך מצלמת CANON SX50 על חצובה
ירח חדש
ירח חדש

ירח חדש
ירח חדש
 חודש טוב!

מאמרים קשורים
הרצאת וידאו - למה קשה לראות את הירח

יום ראשון, 22 באפריל 2012

אסטרונומיה ביהדות

במהלך הכנס השנתי של המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה, העברתי הרצאה בנושא אסטרונומיה בפסוקים בתנ"ך ובתלמוד. הכנס עצמו מוקדש ללוח העברי, לזמנים בהלכה ולאסטרונומיה יהודית מכל הדורות, וההרצאות עוסקות בנושאים אלו. ההרצאה שלי הייתה שונה במעט, לא היה בה דיון הלכתי, אלא היא באה לתאר כיצד הבנה אסטרונמית יכולה להסביר לנו פסוקים במקרא או טקסטים בתלמוד. חלקים מההרצאה כבר הופיעו באתר כמו הכוכבים בחלום יוסף ועל אי השיוויון ביום השיוויון.
ההרצאה אורכת כארבעים דקות ובסיומה נתתי גם סקירה קצרה על מעבר נוגה הצפוי
מספר הערות על דברים שעלו במהלך ההרצאה
  • לגבי שמה העברי של תורת האסטרונומיה, תורת התכונה, המקור לשם זה הוא בפסוק מישעיהו מ יב: "...שמים בזרת תיכן....". למילה "מתכונת הלבנים" בספר שמות אכן פירוש של כמות, אולם יש גם פירוש של ראב"ע תוכן דבר ידוע (שהוא דומה לפירוש המילה תכונה המוכר לנו כיום). גם בישעיהו עצמו המילה תיכן מופיעה בפירוש מעט שונה בפסוק י"ג, בעוד שבפסוק יב ניתן להבינה כתכנן (ואות נון אחת הושמטה). בכל מקרה, גם אם ללבנים יש מתכונת ותכונות, הרי שדווקא תורת גרמי השמים קיבלה את השם תכונה, ולא תורת הבניין או הכנת לבנים, וללא חשיבות הפירוש המדויק של המילה תכונה, הצמדתה לגרמי השמים מראה את חשיבותה של תורה זו.
  • את הסרטון על מעבר נוגה ב-1882 שהורכב מ-140 תמונות נפרדות, ניתן לראות בקישור הבא
  • נוסח המשנה לקוח מאתר מכון ממרא, המציגים גירסה לפי כתב יד המיוחס לרמב"ם ומכאן הבדלי הנוסח בין ברקאי לבורקי
  • אחד מהשומעים בקהל (שלא מעונין בפרסום שמו), הציע לשנות נוסח המשנה ביומא, ובמקום "עלה מאור הלבנה" לגרוס "עלה מאור הלבן". גירסה זו תפתור בעיות רבות, אולם למיטב ידיעותי לא נמצאה כזו באף כתבי יד. ייתכן שהיתה כזו גירסה אולם בעריכה נכתב לבנה.

יום רביעי, 7 במרץ 2012

פורים ואסטרונומיה

פורים ואסטרונומיה

פורים באמצע החודש

לחג הפורים מספר הקשרים אסטרונומיים. קודם כל תאריכו של החג י"ד וט"ו באדר הוא בדיוק באמצע חודש ירחי ולכן בשנים רבות בחג הפורים יש ליקוי ירח חלקי או מלא. גם אין אין ליקוי, הרי שזריחת הירח המלא, הגדול והכתום היא תמיד משהו שכדאי לצפות בו.

ברכת הלבנה או קריאת מגילה?

כמו כן התאריך י"ד באדר הוא לרוב התאריך האחרון בחודש בו ניתן לברך את ברכת הלבנה. ידידי דודי ליפשיץ הפנה את תשומת ליבי לספר שאלות ותשובות של הנודע ביהודה שדן במקרה בו בבית הכנסת כבר החלו לקרוא את המגילה כאשר נכנס מישהו ואמר שעכשיו רואים את הירח. המקרה היה במזרח אירופה ובהחלט קיימים מצבים בהם במשך שבועיים מראש חודש אדר ועד לאמצעו הירח לא ייראה עקב מזג אויר חורפי. התשובה הייתה שאם מזג האוויר מעונן ולכן האפשרות שהירח לא יראה מאוחר יותר באותו ערב קיימת, יש להפסיק את קריאת המגילה, לצאת ולברך בירכת הלבנה ואז לחזור ולהמשיך את קריאת המגילה, אולם אם השמים בהירים וברור שהירח יראה גם מאוחר יותר בערב יש לסיים קודם כל את קריאת המגילה (קישור לתשובה המלאה)

אסטרונומיה במגילת אסתר

אם השם אסתר מזכיר לכם את המילה STAR אתם לגמרי צודקים. מקור השם אסתר באלילה הפרסית/אכדית אישתר (עשתורת בשפות השמיות בפיניקית וגם בעברית), והיא אלת היופי הפריון והאהבה, וגלגולה היווני ונוס הוא כוכב הלכת נוגה. בגלל שהוא הכוכב הבהיר ביותר, משורשר זה נגזרה המילה שבסופו של דבר התגלגלה לאנגלית של ימינו STAR.

עוד כוכב לכת שאפשר למצוא במגילה הוא מאדים, מרס הוא אחד מהשרים של אחשוורוש. מאחר ויש שבעה שרים וגם שבעה סריסים וגם שבעה כוכבי לכת, כנראה שמסתתרים שם עוד כמה, אבל זה כבר יותר ברמז. קחו למשל את כוכב חמה, מרקורי, הרמס, שליח האלים, שמזכיר את הרצים שיצאו דחופים בדבר המלך. גם את הטבעת של שבתאי אנחנו מוצאים, כאמצעי חשוב לחתימה על צווים מלכותיים שערורייתיים.
ומה עם הצדק תשאלו? בסופו של דבר נעשה גם צדק, אבל זה אכן לוקח זמן.

אסטרולוגיה במגילה

במגילת פורים עצמה אנו רואים כי יועצי המלך מכונים "החכמים יודעי העיתים". מה פירוש יודעי העיתים? אלו הם האסטרולוגים היודעים לחשב את מיקומי הכוכבים בשמים, לחזות אירועים חשובים (בעיקר את התאריך והמיקום של כוכבי לכת כאשר הם נועצים ומתחילים לבצע את תנועת הנסיגה לאחור, אירוע חשוב ביותר באסטרונומיה הבבלית), ולהפיק מתצפיות ותחזיות אלו תחזיות אסטרולוגיות מפורטות. באותם זמנים תחום האסטרולוגיה נחשב "מדעי" והאסטרונומיה, רישום מיקום הכוכבים היה רק כלי עזר להפקת התחזיות (וזה בערך היה המצב משך אלפיים השנים שלאחר מכן, גם יוהנס קפלר נאלץ לכתוב ולספק תחזיות אסטרולוגיות לכל דורש על מנת להתפרנס והוא עשה זאת בכשרון ספרותי רב).
 
גלגל המזלות מבית אלפא.
גלגל המזלות מבית אלפא. מקור:ויקפדיה

גם המן הרשע נעזר באסטרולוגיה כאשר הוא מפיל את "הפור" וקובע את התאריך לתוכניתו המרושעת. עוד היבט שכדאי לשים לב אליו כי התאריכים המוצגים במגילה, כולם תאריכים לפי הלוח הבבלי המבוסס על הירח (בתיקון עיבור לשמור על עונות השנה) והוא אכן המקור ללוח העברי. מאחר וממלכתו של אחשוורוש השתררה על שטחים מרובים, עצם העובדה שבכל הממלכות האלו הונהג לוח אחיד (בשונה מהלוחות הרומים והיוונים של אותה תקופה, בשטחים שלא היו נתונים לשליטת פרס) ראויה לציון בפני עצמה.


יום שני, 6 ביוני 2011

אלוהים משחק בקוביות

לפני שנסקור את הספר "אלוקים משחק בקוביות" (במקור השם מופיע עם האות הא), נדון קצת בקנקנו . שמו של הספר מוביל ישירות לציטוט של איינשטיין, אודות מכניקת הקוואנטים (תיאוריה בה, בניגוד לאבולוציה, אקראיות אמיתית אכן קיימת), אולם איינשטיין נזכר בספר רק בסוף בסוף ובתור קוריוז. עטיפת הספר מושכת מאד. ציור הכריכה מראה לנו את ציור האבולוציה המפורסם על קוביה אחת (למרות שלהתפחות זו דווקא טרם נמצאו ראיות) ובקוביה אחרת את סמלי הדתות השונות (איסלם ובודהיזם), וכך אנו יודעים מיד כי אין בפנינו ספר נוסף המנסה להטיף לקבל אמונה דתית. אולי מסיבות אלו הספר אינו משויך לאף סדרה של ידיעות אחרונות למרות שהיה יכול למצוא את מקומו בסדרות על פילוסופיה, או פילוסופיה ומדע.
Over Eight Million Books w/ Free Shipping
לא מזמן, בעודי סועד ארוחת צהרים במסעדה מקומית וקורא להנאתי בספר הדג שבתוכנו (מומלץ). סועד נוסף, דתי כמוני, שאל אותי ברצינות, איך קריאת ספר זה מסתדרת לי עם עובדת היותי דתי. המשכנו בשיחה קצרה בה שיכנעתי אותו בעמדה הפרללית (בה הדת והמדע אינם מתנגשים), אולם תקרית זו היא עדות ש "האמונה" כי תורת האבולציה, סותרת את קיומו של אלוקים, התקבלה בציבור.
מטרתו של הספר "אלוקים משחק בקוביות", מא מיכאל אברהם, לקעקע אמונה זו לחלוטין. כפאראפרזה על ספרו של פלביוס "נגד אפיון" היה ניתן לקרוא לספר "נגד דוקינס", בהיות ריצ'רד דוקינס הנציג הקולני ביותר של הפונדמנטלזים האתיאסטי והגורם לאמונה זו באמצעות ספרו הפופלארי "יש אלוקים?". בארצות הברית, בה העולם האקדמי נמצא בכמה מרכזים גדולים, דוקינס זוכה להתנגדות רבה, אולם  אף אחד מהספרים הרבים המבקר את דעותיו (למעשה, אמונותיו הדתיות) לא תורגם לעברית והשאיר חלל ריק. בארץ בה הממסד המדעי מצומצם, אין פלא שספר כגון זה יוצא מחוקר מאוניברסיטת בר-אילן.
לכאורה רק האבולוציה מופיעה בכותרת הספר, אבל בהערות שוליים, אברהם מתייחס גם לתאוריית המפץ הגדול כזו שגורמת להפרכת קיומו של האל (בצורה אבסורדית למדי, מאחר והתיאוריה מניחה רגע של בריאה ובכך מתקדמת רבות כלפי עמדת הדת, לעומת התיאוריות שטענו כי העולם קדמון והיה תמיד, תאוריות שנזנחו כמעט על ידי כל אנשי המדע). את ההובלה של הפונדמנטליזם הפיזקאי מייצג המדען המוכשר סטיבן הוקינג, שגם מרבה להתייחס לאי נחיצותו (ובכך לאי קיומו) של אלוקים. מיכאל אברהם מכיר בגדולתם של הוקינג ודוקינס בתחומם, אולם טוען כי טיעוניהם הפילוסופים, המטא-מדעיים והתיאולגיים גרועים ושגויים (ומראה זאת בעקביות למשל בהבחנה הידועה שאם מחליפים את המילה פיזיקה בספריו של הוקינג במילה אלוקים, הרי שהביטוי "הפיזיקה יכולה להסביר את הכל" מקבל משמעות דתית תיאסטית מובהקת) ובכך שהם מנצלים את הפופולריות שלהם לשם קידום אג'נדות ודעות מוקדמות שאינן קשורות כלל לעבודתם המדעית (ראו הערה 104 בעמוד 160). מבחינה זו שתי התיאוריות עומדות במרכז הפולמוס התאיסטי-אתאיסטי.
הספר אינו קל לקריאה, כבר בהקדמה בעמוד 11 אנו נתקלים בניסוח הלא בהיר: "אפשר לומר שמטרת ספרי זה היא להראות שדחיית הגישה הדתית-דואליסטית בגלל דומיננטיות של האינטרפרטציה הניאו-דרוויניסטית לתיאוריות האבולוציה, משקפת בלבול פילוספי - תמים או מכוול - ולא רוח ביקורתית". למרות קשיים אלו מומלץ להמשיך בספר, שכן המושגים מוסברים בהמשך, ועל הדברים החשובים המחבר חוזר כמה פעמים בצורות שונות.
הכותב הוא אדם דתי ועושה מאמץ לנתק את עצמו מהבחינה הדתית על מנת שלא להיות משוייך לצד הפונדמנטליסטי התיאסטי הקיים בארץ ומתבטא בנסיונות הטפה וחזרה בתשובה. מבחינה זו הוא מנסה להציג את עצמו כצד המקשר המנסה להתמודד עם טענות כל הצדדים (שכן גם הצד האתיאיסטי הוא פונדמנטלי במהותו). לשם כך המחבר מודיע כי הדיון הוא בעצם קיומו של אלוקים כלשהו, שמתכנן ובונה את העולם. אין הוא מתעסק באלוקים היהודי דווקא, ואין הוא מתעסק כלל בתיאולוגיה (האם אלוקים הוא טוב או שאר תכונותיו של האל). כמו כן אין הוא מתעמת עם המדע, אלא מוכן לקבל את תורת האבולוציה כתקפה (אמפירית). מטרתו היא לדחות את המסקנות התאיסטיות העולות ממנה והמוצגות לרוב בצורה לא מדעית. המחבר מציע ארבע חלופות (עמ' 27) ליחסים בין ממצאי האבולוציה (התקפים) לבין קיומו של האל:
  1. הממצאים תומכים בהשערה של היעדר בורא - גישת דוקינס (אתיאיזם אבולוציוני)
  2. הממצאים מייתרים את הצורך בבורא (מפריכים את ההוכחות לקיומו, אך לא שוללים אותן) - גישה אגנוסטית זו מייצגת את ברטרנד ראסל..
  3. הגישה הפרללית - הממצאים אינם משפיעים על ההחלטה בסוגיית קיום הבורא.
  4. הגישה הסינטתית - הממצאים דווקא מחזקים את ההשערות שהבורא קיים (תיאיזם אבולוציוני).
מבנה הספר מחולק לפרקים עם נספחים בסוף (הנספחים קצרים וכתובים בצורה קריאה מאד). ייתכן והספר ארוך עקב הצורך של המחבר לא לעשות קיצורי דרך ולהעמיד את כל טענותיו על בסיס לוגי מוצק, אולם לעיתים נדמה כי יש חזרה מסוימת על דבריו או הליכה במעגלים. במקרים כאלו ניתן לדלג קמעה.
בפרק הראשון המחבר שולל את הגישה המטריאליסטית, השיטה הטוענת שהכל חומר וניתן להסבר כאוסף של אטומים ומולקולות (ובעיקר דן על התפתחות המוסר). בפרק השני מוצגות מבחר הוכחות קלאסיות לקיומו של אלוקים. הוכחות לוגיות הקיימות שנים רבות (ועוד הרבה בטרם היות המדע). בעיקר מתעכב המחבר על הראייה הפיזיקו-תיאולוגית, שאומרת שלא ייתכן שעולם כה מורכב, שנראה מתוכנן קיים רק במקרה.
הפרק השלישי עוסק בדחיית ההנחות שאכן מדובר רק במקרה (גם באמצעים סטטיסטיים המראים כי כמות המוטציות שאירעו זניחה לחלוטין לעומת כמות המוטציות הנדרשות, טיעון המפריך את אקראיות המוטציות וגם באמצעות טיעונים לוגיים הנועדו להפריך את עיוורון המוטציות (כלומר הן לא היו אקראיות אך גם לא מכוונות). הפרק השלישי הוא עיקר הספר ובו עולות נקודות המחלוקות במלוא עוזן ומסקנתו היא שהצדדים חובטים אחד בשני בדו שיח של חרשים. דווקא הבריאתנים, אמורים להיות מרוצים מהאבולציה המספקת הסבר לדרכי פעולות של הבורא, בעוד האתיאסטים אמורים למצוא את הפרכות שבתורה זו. העובדה המדעית היא כי האבולוציה התרחשה, אולם ברמה הפילוסופית המטא-מדעי, התרחשות זו לא יכולה להיות אקראית ואף לא עיוורת (משיקלוי הסתברות). אם תהליך כל כך לא סביר התרחש, הרי שיש מי שעומד מאחוריו, וכך למעשה האבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל. המצב הקיים כיום הוא שהבריאתן מכחיש עובדות, והניאו-דרוויניסט מאמין בניסים (ההדגשה במקור עמ' 176).
המחבר ממשיך ועונה לטענות נגד קיומו של האל, בכך שתהליך האבוצולציה עצמו הוא מלא פגמים ואינו מושלם. לעיתים נוצרים יצורים שאין להם המשך, ולכן נראה שאלוקים אינו מוצלח במיוחד. טענה זו היא במישור התיאולוגי, ואינה תלויה כלל בקיומו של אלוקים. האם הייתה אבולוציה? זו שאלה מדעית ויש ממצאים רבים התומכים בכך. האם התהליך האבולוצינו הוא עיוור או מתוכנן? זו שאלה שאינה מדעית אלא מטא-מדעית והמחבר מראה שהתכנון הוא האפשרות הסבירה הרבה יותר. האם התכנון מושלם? זו שאלה תיאולוגית שקשורלה להבנתנו את אלוקים, הבנה שעדיף לא להתיימר לאחוז בה. בסיומו של הדיון חוזר המחבר שוב על ההפרדה (אותה הוא מציג לאורך כל הספר), בין הממצאים עצמם, לבין המשמעות שלהם, הפרדה שבשיח הפונדמנטליסטי הפופולארי לא קיימת.
בפרק הרביעי דן המחבר באבולוציה עצמה, ואכן מגיע למסקנה המקבלת שהתיאוריה אינה מדעית (במובן הפופריאני שגורס כי תיאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה), למרות זאת, המחבר מקבל את התיאוריה כמהימנה עקב שפע הממצאים התומכים בה. ייתכן ופרק זה היה צריך לשמש מבוא לספר מאחר והוא דן גם באבולוציה עצמה וגם בפילוסופיה של המדע. גם הפרק החמישי משמש נספח פילוסופי ועוסק בכלל העתיק המוכנה "התער של אוקום" או בצורך לבחור באפשרות הפשוטה ביותר. כלל זה מוזכר רבות גם בפרק השלישי  והדיון בו מורחב.
בנקודה זו היה אפשר לסיים את הספר, אלא שלהשלמת התמונה הכוללות, המחבר מוסיך עוד שני פרקים (שאינם נחוצים לדיון ולמסקנות העיקריות)
בפרק השישי, המחבר עובר לדון בדת (כלומר קיומו של אלוקים שאינו רק פילוסופי) וכאן מגיע פולמוס חזיתי עם טענותיו של דוקינס שניתן לתמצתן במילים "הדת היא מקור כל הרוע והצרות בעולם". המחבר דוחה את טענותיו ומצביע על כך ששוב, דוקינס התעסק בתחום בו מומחיותו היא נמוכה מאד, תוך ניצול הפופולריות שלו בתחומים אחרים על מנת לקדם אג'נדה קיצונית אתאיסטית.
בפרק השביעי מציג המחבר טיעונים שאינם רלוונטיים כלל לויכוח שמוצגים לרוב מבחינה רגשית ובה כל צד תופס את מקומו הקבוע וכלל אינו מוכן להקשיב לטענות הצד האחר (שרובן צריכות התייחסות וחלקן גם נכונות) ומציע שוב את אותו סינתיזה עליה דיבר בפתיחה (במקביל לארבע אפשרויות הבחירה), כפי שאני מביא בקיצור.
  1. הבריאתן הפונדמנטליסי רואה את הכתוב בתנ"ך כפשוטו (זו אמונה נוצרית יותר מאשר יהודית). כל היצורים נבראו כמו שהם לפני כ-6000 שנה.
  2. הבריאתן האבולוציוני מקבל את האבולוציה (והפיזיקה) אולם רואה את אלוקים כמתכנן שלהם (יצירה חד פעמית של החוקים או ניהול שוטף של ההפעלה שלהם)
  3. הניאו-דרוויניסט הקיצוני רואה באבולוציה (ובמפץ הגדול, ובנס שגרם להתחלת החיים) את חזות הכל.
  4. ניאו-דרוויניסט מורכב. האבולוציה אינה הכל, אלא רק חלק מהכל, וניתן לאמץ אותה עם קיומו של אלוקים (אף במישור המטא-מדעי בלבד).
המחבר מכוון לאימוץ האפשרויות השנייה והרביעית (ההבדלים בינהם דקים), ושולל את הויכוח בין עמדות השוליים הקיצוניות, המתבצע לרוב בכלים לא ראויים, תביעות משפטיות (בעיקר בארה"ב) ודמגוגיה פסאודו-מדעית.
הספר מתאים לקריאה לכל אדם שמסוגל להתמודד עם מורכבות, האדם הדתי נדרש להכיר שממצאי המדע כנראה מתארים את מה שהתרחש, והאדם החילוני יצטרך להבין שדווקא מתוך המדע ניתן להסיק את קיומו של אלוקים (בדרכים לא מדעיות). הקצוות המתעקשים משני המחנות, אינם צריכים להשקיע את הזמן ויכולים להישאר בדוגמה שלהם.

אלוהים משחק בקוביות
אלוקים משחק בקוביות


אלוקים משחק בקוביות
מה באמת אומרת לנו האבולוציה?
הרב ד"ר מיכאל אברהם
הוצאת משכל - ידיעות ספרים
עורכת: טלי וישנה
503 עמודים
אייר תשע"א 2011

יום שני, 22 בנובמבר 2010

אחד עשר הכוכבים בחלום יוסף

אחד עשר כוכביא

גם בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא. בחלום השני יוסף (בראשית ל"ז ט) רואה את גרמי השמים משתחווים לו:" וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". בעיני גם לחלום אמורה להיות פרשנות ריאלית בעלת משמעות ולמרות שהאחים וגם יעקב, מזדרזים לפענח את חלומו של יוסף, הרי שלא ברור כלל מה יוסף ראה ומה הייתה המשמעות של מחזה זה. לא מצאתי התייחסות כלשהי לנושא ואציע כאן פתרון אפשרי.

חלום ארוך

קודם כל נשים לב כי חלומו של יוסף לא יכול לתאר רגע בודד בזמן. אין אפשרות לראות בשמים גם את השמש וגם את הכוכבים (אפשר לעיתים לראות את נוגה ביום, אבל בוודאי לא אחד עשר כוכבים). ולכן חלומו של יוסף מתאר משך זמן ארוך יותר.

אילו כוכבים יוסף ראה?

שאלה מעניינת נוספת היא מהם אותם אחד עשר כוכבים (חובבי כדורגל בודאי ימנו את נבחרת הקבוצה שלהם).  אפשרות אחת היא כי מדובר בכוכבי הלכת, אך בעולם העתיק חוץ מהשמש והירח היו עוד חמישה כוכבי לכת בלבד (כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי), מה שמשאיר 6 כוכבים בלתי מזוהים. אפשרות אחרת היא להגיד כי מדובר בכוכבים בולטים במיוחד ומאירים בשמים. אבל קשה לתאר את הדימוי של כוכבים משתחווים לאוסף מקרי של כוכבים בשמים, שרובם גם לא נראים בעת ובעונה אחת. ומה בכלל הפירוש של כוכב שמתשחווה? כוכב הוא נקודת אור ותהליך של השתחוות הוא חסר משמעות עבורו.

איך כוכב משתחווה?

הדימוי היחידי שנראה מתאים לכוכב שמשתחווה הוא כוכב ששוקע (משתחווה) או כוכב שזורח ועולה (קם מהשתחוות). כאשר התנועה המעגלית שלהם בשמים היא פעולת ההשתחוות או הקימה ממנה. לכן ניתן להגיד שיוסף ראה את 11 הכוכבים שוקעים או זורחים (ובנוסף גם את השמש והירח).

המספר 12 מוכר מאד, שנים עשר השבטים, שנים עשר החודשים ובהתאמה גם שנים עשר המזלות בשמים. החלוקה בשמים למזלות, מקורה בכך שיש איזורים בשמים שהשמש נמצאת בהם במהלך השנה. הכוכבים באיזורים האלו חולקו לשתים עשר קבוצות. החלוקה היא שרירותית ולפי דמיון בני אדם אולם גם בתרבות הסינית ושל עמי אמריקה הקדומים היו חלוקות כדוגמת החלוקה הבבלית שהשתמרה פחות או יותר עד ימינו. אם נשייך כל חודש או מזל לשבט מסוים, הרי שיוסף ראה 11 מזלות זורחים או שוקעים, דבר שאפשרי כמעט בכל לילה במידה ומבצעים תצפית מהשקיעה ועד הזריחה.

החלום הוא תצפית במשך לילה שלם

ולכן אפשר לפרש את החלום כולו כך: יוסף הביט בשמש מיד בשקיעתה ולאחר מכן ראה את המזלות שוקעים במערב ומזלות אחרים עולים במזרח. כך עד הבוקר כאשר השמש זרחה שוב במזרח. סך הכל ניתן לצפות באחד עשר מזלות.

למה רק 11 כוכבים?

ידוע שיש 12 קבוצות כוכבים, אז אפשר גם להבין מדוע יוסף ראה רק 11 קבוצות. איזה מזל/קבוצה יוסף לא ראה? את המזל/קבוצה שלו עצמו. אם יוסף הוא הבן ה-11 אפשר לשייכו לחודש שבט (מזל דלי), אם כי ראיתי גם שיוך אחר בו יוסף משויך למזל דגים (חודש אדר). כאשר השמש נמצאת במזל מסוים, זהו אותו מזל שאי אפשר לראות. לא ביום ולא בשקיעה (כי אור השמש עוד מפריע) וגם לפני הזריחה אי אפשר לראותו. את יתר המזלות ניתן לראות מתישהו במהלך הלילה.

תאריך מדויק לחלום יוסף

לפי רעיון זה, יוסף ראה בחלומו לילה שלם של תצפית וצפה בכל המזלות שוקעים או זורחים. לפיכך אפשר לדעת את חודש התצפית, שבט או אדר בהתאם למזלו של יוסף. לפי סדר הכתוב, יוסף ראה את השמש (מיד בשקיעתה) ואת הירח ולאחר מכן את הכוכבים, כלומר הירח שקע מיד אחרי השמש ולכן התאריך של חלומו השני של יוסף היה בראש חודש שבט או ראש חודש אדר. אם נעיין במקורות נראה שיוסף היה בן 17 בשנת 2216 לאדם. והנה אפשרות לתת תאריך כמעט מדויק לחלום.

פירוש טוב יותר לחלום

פרשנות זו גם מבהירה לנו שאולי האחים כלל לא היו עיקר החלום ולמרות שיש 11 קבוצות כוכבים, הרי שהחלום הוא על איתני הטבע ועל המחזור השנתי. השמש רומזת למצרים (האל המרכזי במצרים היה אל השמש), והמחזור השנתי רומז ולו במקצת למשטר השנתי של גובה מי הנילוס הכל כך חשוב לחקלאות מצרים. את כל זה יוסף אולי לא ידע כשחלם את החלום אולם לאחר 13 שנים במצרים (ולאחר ההבנה כי הכוכבים השמש והירח מייצגים שנים ולא את אחיו), ידע זאת היטב וכך יכל לפתור את חלומות פרעה (וראו מאמרים מורחבים על הנילוס ועל פתרון חלומות פרעה). מעבר לכך, תפקיד השמש והירח מבואר כבר בפרשת בראשית והוא להיות למועדים ולשנים כך שנראה שהם מציינים זמן.

יעקב והאחים וכנראה גם יוסף טעו לחלוטין בפתרון החלומות שאינם מתייחסים כלל למשפחת יעקב, אלא למצרים, למחזור הטבע במצרים, ובמבט לאחור שאנו כבר יודעים את ההמשך מתארים במדוייק גם את משך השנים שיעברו על יוסף עד שהחלומות יתקיימו (11 שנים ראשונות בחלום ראשון, ולאחר מכן 13 שנים, ואלו שתי השנים שנוספו ליוסף בבית האסורים לאחר ששר המשקים שכחהו).

כהמשך למהלך זה נשאר לנו לחזור לחלום הראשון בו יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות חיטה וכל האלומות של אחיו משתחוות לאלומה שלו. למרות שבחלום זה אכן נראה שמדובר במשל לכך שאחי יוסף ישתחוו לו, בראייה לאחור אפשר לתת פרשנות אחרת לגמרי, שיוסף אחיו ויעקב לא היו יכולים לדעת אז.

המתח בין האיכרים לרועים

אבל אנחנו מכירים עוד חלומות, של שר המשקים, שר האופים ופרעה ובכולם יש אלמנטים משותפים. החלומות מגיעים תמיד בצמדים, וכך יודעים שיש להם חשיבות מעבר לחלומות רגילים, ובחלום נמסר מה יקרה, וכן מתי יקרה. כך גם אצל יוסף. בחלום הראשון נמסר מה יקרה, משהו שקשור לתבואה ולכם שיוסף יהיה השליט על התבואה (ולא השליט על אחיו). ראייה לדבר מכך שמשפחת יעקב הם בכלל רועי צאן ואין להם דבר ועניין עם תבואה, וייתכן שכך גם מוסבר הכעס שלהם על יוסף, שכן עוד מימי קין והבל היה מתח בין עובדי האדמה לבין רועי הצאן, והדבר עובר כחוט השני דרך סיפורי כל האבות.

המספר 11 מרמז על 11 השנים שיעברו עד שזה יקרה. החלום השני, אומר למעשה את אותו דבר, יוסף ישלוט על איתני הטבע במצרים, כלומר יהיה אחראי, לניהול משק המים והנילוס וההשקייה ואגירת התבואה, אולם הדבר יכול ויקרה בעוד 13 שנה כפי שאכן קרה בפועל ורעיון שלי לסיבת הדבר ניתן לקרוא במאמר הבא.

חיזוק לדרך פירוש זו ניתן למצוא מכך שהאחים בפועל לא השתחוו ליוסף. הם אמנם השתחוו לשליט מצרים, אבל בלי לדעת שהוא יוסף, אז מה עניין החלום? כמו כן יעקב כלל לא השתחווה ליוסף, ואפילו לא לפרעה וגערתו ביוסף נשמעת טריוויאלית. וכי יש ילד שרוצה שאביו ישתחווה לו? בפעול האחים השתחוו ליוסף רק לאחר מות יעקב כפי המסופר בסוף פרשת ויחי, עת פחדו כי יתנקם בהם לאחר מות אביהם.


קיבלתי הערה שגם בחלום הראשון יוסף חולם על אלומות, קבוצות של שיבולים. הערה זו מחזקת את האפשרות שגם הכוכבים היו קבוצות של כוכבים ולא כוכבים בודדים.
חלום יוסף אמן לא ידוע מתוך הספר אוצרות התנ"ך של הנרי דבנפורט נורתרופ 1894

ומה הקשר לואן גוך?


ומאחר וכבר הפלגנו בדמיוננו, האם ייתכן כי זה המראה אותו ראה יוסף?
ליל כוכבים - וינסנט ואן גוך - 1889 - המוזיאון לאומנות מודרנית ניו יורק (MOMA)

זו תמונה מפורסמת מאד של ואן-גוך. עץ ברוש ענקי ומעליו 11 כוכבים (בדיוק המספר המעניין אותנו) וירח ענקי השמש מיוצגת על ידי עץ הברוש הנראה כלהבה (או כהתפרצות שמש). הציור מתאר את נפשו השסועה והנסערת של ואן גוך, והוא צויר בעת שואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בסאן רמי.
בתמונה הכפר נראה רגוע ושלו בלילה אולם העץ הנראה כלהבה מתפרצת והשמים הסוערים מרמזים על הסערה המתחוללת בלב האומן ואולי על הסערה העומדת לבוא. האם ייתכן שגם יוסף הרגיש סערות כאלו בנפשו במהלך חייו?

הציור שימש השראה לשיר אותו תוכלו לשמוע ולהנות משלל תמונות של ואן-גוך



מאמרים נוספים לפרשת וישב