ליקוי ירח מלא בישראל

ליקוי ירח מלא בישראל 7/9/2025

ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות בענייני הליקוי (הכל מפורט גם בהמשך המאמר)
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ביום ראשון אור לט"ו אלול התשפ"ה, 7/9/2025 יהיה ליקוי ירח מעולה שייראה מישראל כמעט בכל שלביו. נפספס רק חלק קטן משלב חצי הצל שגם ככה פחות מעניין. יש להתחיל את התצפית ממש עם זריחת הירח מעט לאחר שקיעת השמש ולהמשיך עד כחצות. שימו לב שבתחילת הליקוי הירח יהיה נמוך מאד בשמיים. יש לבחור מקום תצפית עם אופק פנוי ככל האפשר לכיוון מזרח.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:28 - לא ייראה מישראל
• זריחת הירח מישראל - 18:52 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון מזרח - אזימוט 98 מעלות
• שקיעת השמש מישראל - 18:57
• תחילת השלב החלקי - 19:27 - הירח בגובה 7 מעלות אזימוט 102 (דרום מזרח)
• תחילת השלב המלא - 20:30 - הירח בגובה 20 מעלות אזימוט 112
• שיא הליקוי - 21:11 הירח בגובה 27 מעלות אזימוט 120
• סיום השלב המלא - 21:51 -  הירח בגובה 35 מעלות אזימוט 126
• סיום השלב החלקי -  22:56 - הירח בגובה 44 מעלות אזימוט 140
• סיום הליקוי - 23:55

בתמונה הבאה מופיעים כל שלבי הליקוי החלקיים והמלא

שלבי הליקוי השונים - תמונה PUBLIC DOMAIN

צפו בליקוי הירח בכל שלביו ונסו לשים לב לתופעות הבאות:

• מתי אתם מבחינים בירידה הראשונה בבהירות הירח בשלב חצי הצל.
• האם אתם מצליחים לראות מעין קשת המסמנת את גבולות אזור חצי הצל על הירח?
• מתי אתם מבחינים בכך שחלק כלשהו מהירח נעלם לגמרי?
• איך משתנה בהירות הירח בין החלקים הבהירים לחלקים הכהים ולאלו שכבר נעלמו.
• מתי חלקים כלשהם של הירח נהיים אדומים.
• האם הירח נעלם כולו או רק בחלקו ומהו אותו חלק, אם כן לכמה זמן, מתי חלק ממנו יופיע שוב. אם לא, נסו להעריך את הגוון שהירח מקבל.

רשמו את כל הנתונים האלו כך שתוכלו להשוות לצפיות בעתיד.

שאלות ותשובות נפוצות על ליקוי הירח

1. מהו ליקוי ירח? ליקוי ירח הוא אירוע אסטרונומי בו הירח נכנס לתוך הצל של כדור הארץ וכתוצאה מכך ירח מלא של אמצע חודש ירחי הולך ונעלם. בליקוי מלא כל הירח נמצא בצל הארץ ולא מקבל אור מהשמש כך שגם אין לו אור להחזיר אלינו וכך הוא לאט לאט נעלם. 
   
   
2. האם הליקוי נראה מישראל? כן! הליקוי של 7/9 ייראה בכל שלביו מישראל. מומלץ לצפות מתחילת השלב החלקי בשעה 19:27 ועד לסיומו בשעה 22:56
   
   
3. מתי הכי כדאי לצפות בליקוי - ההמלצה שלנו היא לצפות בכל מהלך הליקוי, אולם למי שאין באפשרותו,  השלב המלא של הליקוי  הוא בין השעות 20:30 ל 21:51. מומלץ לצפות ולו לזמנים קצרים כמה וכמה פעמים בטווח שעות אלו וגם במהלך הליקוי החלקי. אם אין לכם זמן לצפייה רצופה, נסו להציץ כמה וכמה פעמים במהלך הערב.
   
   
4. האם בטוח לצפות בליקוי בעין? - בהחלט! הצפייה הליקוי בטוחה לחלוטין בעין ולא יכול להיגרם נזק. מדובר בצפייה בירח והוא ילך ויעשה פחות בהיר.
   
   
5. האם צריך טלסקופ? למרבה השמחה, אין צורך בשום אמצעי עזר, הליקוי נראה מצויין גם בעיניים. אם יש לכם טלסקופ או משקפת, מצויין, הדבר מוסיף לחוויה
   
   
6. איך אפשר לצלם את הליקוי? אפשר להשתמש בכל מצלמה שיש לכם, רצוי עם עדשות טלה, אבל גם בטלפונים ניידים אפשר להשיג תוצאות יפות.
   
   
7. למה הירח נעלם? הירח נכנס לצל של כדור הארץ. לירח אין אור משלו אלא הוא מחזיר את אור השמש הפוגע בו. כאשר הירח בצל של כדור הארץ הוא אינו מקבל אור מהשמש ולכן אנו לא רואים אותו, למרות זאת לפעמים ניתן לראות את הירח גם בחלקו המלא ועל כך בסעיף הבא.
   
   
8. למה הירח נהיה אדום? בשלב המלא של הליקוי הירח נהיה אדום, מאחר שמעט אור מתעקם באטמוספרה "עוקף" את כדור הארץ ומצליח להגיע לירח ובחזרה, אולם אור זה אינו מכיל את כל הצבעים אלא רק את צבעי האדום  וכך מקבל הירח את צבעו המיוחד.
   
   
9. האם הירח ייעלם לגמרי? אין כרגע דרך לדעת, הדבר תלוי בכמה גורמים, הליקוי אינו מאד עמוק והירח לא מגיע ממש לאמצע הצל של כדור הארץ, כך שיכול להיות שרק חלק קטן ממנו יעלם לגמרי וייתכן  שבשיא הליקוי הוא יעלם לחלוטין.
   
   
10. למה אין כל חודש ליקוי? ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא וכדור הארץ נמצא בדיוק בינו לבין השמש. רק במצב כזה הירח נכנס לצל כדור הארץ. ברוב החודשים, גם בירח מלא, הירח יעבור מעל או מתחת לצל של כדור הארץ ולא יוסתר כלל. לפעמים רק חלק ממנו יוסתר ואז יש ליקוי חלקי, מצב דומה לתחילת וסוף הליקוי הנוכחי.
    
    
11. יש לי משפחתה באירופה ובארצות הברית, האם גם הם יראו את הליקוי? ליקוי ירח נראה ממקומות רבים בכדור הארץ, אבל לא בכולו, באירופה ובאסיה יראו את הליקוי, אולם ביבשת אמריקה לא יראו את הליקוי הנוכחי. 
    
    
12. יש חומרים שאפשר לשתף? כמובן שאפשר לשתך מאאמר זה על ידי שליחת קישור, והכנתי גם פליירים. אחד שמיועד להדפסה והשני מעוצב וגראפי יותר להעברה בקבוצת ווטצאפ ומיילים.
    
    
• פלייר להדפסה - זמני הליקוי ושאלות ותשובות נפוצות
  
  
• פלייר להעברה בווטצאפ ובמייל - מעוצב עם קישורים לחיצים!

ארגון תצפית משותפת

ליקוי ירח הוא אירוע יפהפה ואתם יכולים בקלות לארגן תצפית המונים באזור שלכם. הנה כמה טיפים לתצפית מוצלחת:

• ביחרו מקום שנעים להיות בו. המקום צריך להיות פתוח ושאפשר לראות בו את השמיים מכיוון מזרח ועד אמצע השמיים. שימו לב, בתחילת הליקוי הירח היה די נמוך בשמיים. מדובר באירוע ארוך, ביחרו מקום שיש בו אפשרות לשירותים.
  
  
• נסו לתאם עם העירייה, המועצה או המתנ"ס המקומי. אם יש לכם טלסקופ ומשקפות הביאו אותם ונסו למצוא עוד חובבים באזורכם שיסייעו לכם. טובים השניים מן האחד. אם יש לכם דיבורית, הביאו אותה כדי שתוכלו להסביר לקהל מה קורה במהלך הליקוי.
  
  
• הכינו דף מידע המתאים לכם. רשמו שם את מקום התצפית, פרטי קשר, מה כדאי להביא ובעיקר את הזמנים המדויקים של שלבי הליקוי השונים.
  
  
• פרסמו בקבוצת ווטצאפ של מקום היישוב, בתי הספר של הילדים. הזמינו אנשים לאירוע וציינו במפורש שמדובר באירוע של כמה שעות שכדאי לראות את כולו, אולם החלק היפה ביותר הוא החלק המלא. המליצו לאנשים שבאים לזמן רב להביא כסאות, מחצלות, שתייה, דוחה יתושים ונשנושים.
  
  
• אם הבאתם טלסקופ שימו אותו מרוחק מעט ותחמו את האזור בצורה שתאפשר תור מסודר. טלסקופ הוא תוספת מועילה אבל אינו נחוץ לחוויה
  
  
• אם אתם רוצים לשלב הרצאה, הכינו מצגת מראש, ניתן להשתמש בכל החומרים שיש כאן. השיגו מסך ומקרן שאפשר לשים אותם בחוץ, או אם אתם ליד מקום מסודר כדוגמת מתנ"ס בצעו זאת באולם שלו. דאגו שההרצאה תהיה קצרה, עיקר החוויה היא צפייה בירח המשתנה.

ליקויי ירח ומציאת גדול הירח

חלק זה מעט טכני ודורש ריכוז נייר עיפרון ואפילו מחוגה.

ועכשיו אני מזמין אתכם לחזור אלפי שנים בזמן ולהיעזר בליקוי, כדי למצוא גדלים ביקום. אנחנו כמה מאות שנים לפני הספירה ואנחנו צופים בליקוי ירח ועושים חישובים. 

בכל האתרים יגידו לכם שיש לכדור הארץ צל והירח נכנס לתוכו, אבל אצל גדי, אם רק תרצו (כלומר תקראו פוסטים ארוכים) תוכלו לקבל הרבה הרבה יותר, אז תחזיקו ראש ותצללו איתי לתוך המים העמוקים למרות שכל מה שאנחנו עושים זה 4 פעולות חשבון בסיסיות בלבד (אני קצת משקר, ענייני חרוט הצל דורשים גם טריגו. תסלחו לי)

מוכנים! יוצאים לדרך:

בערך בחצי השלב החלקי, נגיד בשעה 20:00, נסו לצייר במדוייק את הירח ואת קשת הצל. לא הולך לכם? יש לי תמונה מליקוי קודם שתעזור לכם. ממש לא הולך לכם? יש תרשימים מוכנים מראש.

עכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה גאומטרית קלאסית. יש לנו קשת ואנחנו צריכים להשלים אותה למעגל. זוכרים איך עושים את זה משיעורי גאומטריה עם מחוגה וסרגל? לא זוכרים, לא נורא. תשלימו את המעגל לפי העין   (טוב, אני אגלה לכם אבל במהירות. תצטרכו לנסות עם עיפרון ונייר. מחברים את הנקודות בקווים בוחרים שני זוגות נקודות. בכל אחד מהם מציירים קשת שאורכה גדול ממחצית הקטע בין הנקודות. הקשתות נפגשות ומותחים קו בנקודות החיבור שלהן. אותו דבר לזוג אחר. מקום המפגש של שני הקווים החדשים הוא מרכז המעגל. נסו ותהנו). 

אז יש לנו את הירח, ויש לנו את גודל הצל של כדור הארץ שזה בעצם העיגול שהשלמנו ועכשיו אנחנו יכולים לשחזר את התוצאות של אריסטארכוס היווני מסאמוס ולהגיע למסקנה שגודל הצל הוא בערך פי 2.5 מגודל הירח. כפי שנראה בהמשך החישובים יתנו את אותו ערך, אבל איך מהנתון הזה מגיעים למספרים ממשיים?

שאלה טובה. קבלנו רק יחס, נכון, אי אפשר לדעת משהו מזה על הגודל של הירח או על המרחק של הירח. גם כשאנו רואים את הירח, הוא יכול להיות בגודל מסויים ובמרחק מסויים או כפול בגודל וכפול במרחק. הגודל הזוויתי שלו ואיך שאנחנו רואים אותו  יישאר זהה.

כאן מגיעים לחלק היותר מסובך ולשאלה מהו הגודל הממשי של הצל של כדור הארץ. זה תלוי בכמה גורמים ולא כולם היו ידועים בעת הקדומה ובוודאי לא נמדדו באופן נכון, אבל הצל הוא חרוטי. קרוב לכדור הארץ הוא בערך בקוטר הארץ והזווית של החרוט תלויה בשמש, בגודל השמש ובמרחק שלה, או במילים אחרות ביחס גודל מרחק שהוא בדיוק גודל זוויתי של השמש.

אם אתם עדיין מחזיקים ראש, אתם אולי זוכרים שהשמש והירח פחות או יותר באותו גודל זוויתי. וגודל כדור הארץ באותה תקופה כבר חושב פחות או יותר תודות לארסטותנוס, כך שאנחנו יכולים לקשר גודל אמיתי פיזי, לגודל זוויתי. בפועל נעשה שימוש נוסף במדידת זווית של 90 מעלות בין הירח לשמש כאשר הירח במופע חצי, ומשם קיבלו את הערך  המאד שגוי של מרחק מהשמש, אבל צריך להתחיל עם משהו. לא נרחיב בכך כי הפוסט ארוך גם ככה, וממילא אנחנו רק מתארים את החישוב.

הנקודה הקריטית להבנה, גם בלי לבצע שום חישוב, היא שאכן גודל זוויתי של הירח יכול להתקיים באינסוף צירופים של גודל ומרחק, אבל נניח שהירח כפול במרחקו וכפול בגודלו, מה יקרה בליקוי? הוא ייראה שונה לגמרי. קוטר צל כדור הארץ יהיה הרבה יותר קטן כי הירח רחוק יותר. אבל הירח הרבה יותר גדול, המסקנה - הירח הרבה יותר גדול מצל הארץ. הוא בכלל לא ילקה, אלא יראו עליו מעגל שחור. סוג של ליקוי טבעתי כמו שיש בשמש. כלומר, הבנת הגאומטריה של הליקוי יחד עם ערך כלשהו של מרחק שהתקבל מחישוב אחר, מאפשרים לנו ביחד למדוד את גודלו של הירח.

אתם עוד איתי? יש המשך, אבל קחו לכם כמה דקות לנשום ואולי לקרוא שוב.

אוקיי, עד כאן ניפחתי לכם את השכל, אבל אנחנו נעשה שימוש בנתונים הידועים כיום. אני אביא רק תוצאות סופיות אבל הגאומטריה, כשיודעים את הערכים די פשוטה.

גודל חרוט הצל של הארץ מגיע למרחק  1.35 מיליון קילומטרים מהארץ. הקוטר שלו במרחק הממוצע לירח משהו כמו 9100 קילומטרים. בליקוי הפעם הירח קרוב יותר אבל גם אזור הצל גדל קצת, לא משנה, נתעלם. הקוטר של הירח הוא 3500 קמ פלוס מינוס .

היחס בין 9100 ל-3500 הוא 2.6 . בערך כמובן, עיגלנו. בדקו בתרשים שלכם מה יצא. הגעתם לארך דומה?  אריסטרכוס מסאמוס גאה בכם. וגם אני.

שימו לב שגודל הצל לא מאד שונה מגודל הארץ, וגם אם היינו משתמשים בצל כאילו הוא גליל, היינו מקבלים ערך לא רע בכלל לגודל הירח, וכך נעשה כנראה עוד לפני היוונים, אבל בגלל שהשיטות השתפרו, אנחנו יודעים שגודל הצל שהוא חרוט ולא גליל, קטן מהארץ, ולכן הארץ גדול במעט יותר מאשר פי 2.6 מהירח.

רוצים עוד חישובים?

ביצענו את כל החישוב על הצל של כדור הארץ, האומברה, אבל מה עם הפנומברה, האזור בו הירח בליקוי חצי צל ומקבל אור אבל מעט פחות, שגדולה הרבה הרבה יותר? אפשר כמובן לעשות את אותו טריק גם בשלב חצי הצל. יהיה עיגול הרבה יותר גדול כמובן, אבל נוכל להוסיף לחישובים את גודל האומברה והפנומברה.

נ.ב. - אפשר גם להשתמש בתרשימים שבהם מופיעים כבר הירח האומברה והפנומברה. אחרים עשו את כל החישובים ולנו נותר רק למדוד. אבל הרבה יותר כיף לשרטט את זה בעצמכם בליקוי

אזורי הראות של הליקוי

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל,  ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.

מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).

• תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
• תחילת השלב החלקי - 05:12
• שיא הליקוי - 05:44
• סיום השלב החלקי - 06:15
• זריחת השמש - 06:20
• שקיעת הירח מישראל - 06:31
• סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר

• תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
• תחילת השלב החלקי - 22:35
• שיא הליקוי - 23:14
• סיום השלב החלקי - 23:52
• סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023

ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
• זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
• שיא הליקוי - 20:22
• סיום הליקוי - 22:31

ליקוי חצי צל 5/5/2023

ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022

הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע.  לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
• תחילת הליקוי החלקי - 05:27
• שקיעת הירח - 05:42

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 20:45
• שיא הליקוי 22:06
• סיום הליקוי - 00:04

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 19:07
• שיא הליקוי 21:09
• סיום הליקוי - 23:12

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

• תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
• תחילת הליקוי החלקי - 11:01
• שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
• סיום הליקוי החלקי 01:59
• סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח

ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה

זמני הליקוי מישראל (בערך):

• תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
• תחילת הליקוי החלקי - 5:30
• תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.

הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
• תחילת הליקוי החלקי - 21:24
• תחילת הליקוי המלא - 22:30
• שיא הליקוי - 23:22
• סיום הליקוי המלא - 00:13
• סיום הליקוי החלקי 01:19
• סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא

פרטי ליקוי ירח 27/7/2018

מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.

ליקויים קודמים

בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.

שיא הליקוי החלקי 7/8/2017

• תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
• זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
• תחילת הליקוי החלקי - 20:23
• שיא הליקוי - 21:21
• סיום הליקוי החלקי 22:18
• סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא

ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

• תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
• תחילת הליקוי החלקי - 04:07
• תחילת הליקוי המלא - 05:11
• שיא הליקוי - 05:48
• סיום הליקוי המלא - 06:23
• שקיעת הירח בישראל 06:37
• סיום הליקוי החלקי 07:27
• סיום ליקוי חצי צל - 08:22

את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא

ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא

ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי

כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA

בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011

ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA

האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.

ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA

 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי

קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

ליקוי ירח צל חלקי

ישנם שלושה סוגים של ליקויי ירח. המלך הוא ליקוי ירח מלא, יש גם ליקוי ירח חלקי ויש את הבן החורג, הכבשה השחורה של משפחת ליקויי הירח, ליקוי צל-חלקי או בשמו האחר ליקוי חצי צל - Penumbral eclipse.
למרות שליקויים אלו מפורסמים פחות, ניתן וכדאי לצפות בהם וגם אין צורך במיכשור מיוחד. הנה כמה שאלות ותשובות על ליקויי צל חלקי ולאחריהם פרטים על אחד הליקויים מהעבר  (11/2/2017) לצורך הדגמה

מהו ליקוי צל חלקי?
בליקוי צל חלקי, הירח עובר בצל-החלקי של כדור הארץ. זהו אזור בחלל שאינו נמצא בצל כדור הארץ (כלומר רואים ממנו את השמש) אבל הוא מקבל רק חלק מאור השמש כי כדור הארץ מסתיר חלק ממנה, כתוצאה מכך הירח יחזיר פחות אור לכדור הארץ ויהיו בהיר פחות.

איך זה נראה על הירח?
מי שנמצא על חלק הירח שנמצא באזור הצל החלקי - יראה ליקוי חמה חלקי. מי שנמצא על הירח בחלקו הנמצא בצל כדור הארץ יראה ליקוי חמה מלא. בליקוי ירח מלא, כל הירח נמצא באזור בצל ולכן כל מי שבצד הקרוב של הירח יראה ליקוי חמה מלא.
הנה אילוסטרציה שעשה ידידי דייב דיקנסון  (לליקוי אחר) המראה את המראה מהירח (התוכנה מוסיפה קרניים לשמש ועוד אפקטים שלא קיימים במציאות חסרת האטמוספירה של הירח).


ומה בכלל אנחנו נראה?
הירח המלא בהיר מאד, במהלך הליקוי יהיה אפשר להבחין שאזורים מסוימים שלו הולכים ונהיים כהים יותר. חדי עין יוכלו לראות את הפס עצמו על הירח. מומלץ לנסות. למתקדמים אפשר לצלם את הירח ולהקפיד שהגדרות המצלמה של זמן חשיה, צמצם ו-ISO יהיו זהות (במצלמות המאפשרות כיוונון ידני) ולראות את הפרשי בהירות בין התמונות.
לרוב רק בליוקיי חצי צל עמוקים (גודל מעל 0.7) יראו בעין התכהות בצורה ברורה.
הנה דוגמה לליקוי ירח בשלב הצל-חלקי. צד שמאל למעלה נוגע בשולי הצל ואילו צד ימין למטה בהיר לחלוטין. הבדלי הבהירות נראים בבירור.

ירח בשלב ליקוי צל חלקי

הנה תרשים במבט מהצד
(המחשה בלבד - קנה המידה  ממש לא מדויק).




מתי יש ליקויי חצי צל?
כל סדרת ליקויים המכונה מחזור סארוס - סדרה של ליקויים בהפרש של 18.6 שנים שנמשכת מאות שנים - מתחילה ונגמרת בליקויי חצי צל. הם אינם נדירים אבל שומעים עליהם פחות.

מתי הליקוי הבא שיראו מישראל
פוסט זה או פוסט מידע כללי, למציאת פרטים על ליקויים קרובים עברו לדף של ליקויי ירח.

ליקוי תמיד באמצע חודש עברי?
ליקוי אכן אמור להיות באמצע חודש עברי אבל בגלל חוקי הלוח העברי והדחיות שלפעמים דוחים את ראש השנה ביום או יומיים, כבר אין זהות מוחלטת והבדל של יום יומיים אינו נדיר.

תן לנו איזה תרשים או משהו גראפי שימחיש מה קורה.
בבקשה. שמח ששאלתם:

ליקוי ירח חצי צל 11/2/2017

וקצת הסברים?
החלק הכהה UMBRA הוא הצל של כדור הארץ. אם הירח שם יש ליקוי חלקי, אם כול הירח שם יש ליקוי מלא. החלק האפור הוא ה-PENUMBRA האיזור בו הצל חלקי. אם הירח שם יש ליקוי חצי צל. בתרשים רואים את מסלול הירח בתוך אזור הצל החלקי.  רואים שהוא לא מגיע לאזור המלא אבל כמעט כולו (יותר מ-98%!) באזור החלקי.
הזמן הראשון בו חלק מהירח נכנס לאזור הצל החלקי מכונה P1. הרגע האחרון בו חלק מהירח נמצא בצל החלקי הוא P4.

איפה P3 ו-P2 נעלמו?
P2 הוא הרגע הראשון שבו כל הירח באזור הצל החלקי. כפי שרואים מהתרשים אין רגע כזה הפעם. P3 הוא הרגע האחרון בו כל הירח בצל חלקי. ברור שגם רגע כזה אין הפעם.

אז בעצם כל ליקוי ירח (חלקי או מלא) מתחיל בליקוי חצי צל?
נכון! בליקוי מלא/חלקי יש קודם כל P1. אחר כך נהיה מעניין יותר ויש רגע המכונה U1 (הרגע הראשון בו חלק מהירח נמצא באזור הצל). אם הליקוי מלא יש גם U2 (כל הירח בצל - תחילת השלב המלא של הליקוי) ו-U3 (הרגע האחרון בו כל הירח בצל - סוף השלב המלא). וכמובן U4 ו-P4 שאחריו אפשר להגיד חזל"ש.

רגע רגע רגע - אז בליקוי חלקי מלא שוב פעם P2 ו-P3 נעלמו?
כן ולא. כן - הנקודות לפי ההגדרה קיימות, לא - בגלל שרוחב החלק האפור כרוחב הירח, כאשר מגיעים ל-P2 בעצם הגענו גם ל-U1 שזה קצת יותר מרגש ולכן לרוב נוטים להתעלם מנקודה זו ולא לציין אותה בלוחות הזמנים (ובצורה דומה U4=P3).


ומה זו המפה בתחתית התרשים?
המפה מראה מאיפה בכדור הארץ יראו את הליקוי. בחלק הכהה לא יראו שום חלק מהליקוי - פשוט בגלל שבזמן הליקוי הירח יהיה מתחת לאופק. בחלקים האפורים יראו רק חלק מהליקוי (ושאר הליקוי יהיה לאחר שהירח שקע או לפני שהוא זרח). בחלק הלבן, וישראל שם, יראו את כול שלבי הליקוי.

אז מתי לצפות?
את התאריך כבר כתבנו - 16/9/2016, השעות המדויקות הן:
תחילת הליקוי - P1- 00:34
שיא הליקוי - 02:45
סיום הליקוי - P4 -04:53

כדאי לצפות?
בגלל השעה המאוחרת והעבודה שאין שלב של ליקוי חלקי, הצפייה מוגדרת לחובבים רציניים בלבד.


מאמרים מומלצים נוספים על הירח

הירח - מאמר מבוא על הירח ותצפיות בו שאפשר לעשות ללא טלסקופ
להגיע לירח - על מסע בחלל
ירח כתום וגדול - על הירח הגדול והצבעוני שרואים לפעמים

ליקוי ירח מלא בסוכות

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין ראשון לשני (28 לפנות בוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל הם

• תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
• תחילת הליקוי החלקי - 04:07
• תחילת הליקוי המלא - 05:11
• שיא הליקוי - 05:48
• סיום הליקוי המלא - 06:23
• שקיעת הירח בישראל 06:37
• סיום הליקוי החלקי 07:27
• סיום ליקוי חצי צל - 08:22

את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא מאתר נאסא

ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא

מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על אזור מסוים בחלל. אזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא אזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. אזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מעניין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז אזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתי היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים. 

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הוא בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.

ליקוי ירח חלקי 25-4-2013

האמת היא שלא היו לי הרבה ציפיות מליקוי הירח החלקי שהיה בתאריך 25/04/2013. הליקוי היה כל כך חלקי כך שרק 1.5% משטח הירח נמצא בצל המלא של כדור הארץ. אבל ליקוי זה ליקוי ובמחשבה שנייה חשבתי שיהיה מעניין לראות איך ליקוי כל כך חלקי (והחלקי ביותר שאני ראיתי אי פעם) יראה. את ההבדל בבהירות הירח ראו כבר בשלב ליקוי חצי צל. כדור הארץ מטיל צל בצורת עיגול לחלל וצל זה מחולק לשניים. חלקו האמצעי הוא צל מלא ולא מגיע לשם אור כלל, וחלקו החיצוני הוא צל חלקי ומגיע לשם פחות אור. בהקבלה מי שהיה עומד על הירח בצל המלא היה רואה ליקוי חמה מלא ומי שהיה עומד בצל החלקי היה רואה ליקי חמה חלקי.
כבר כשהירח באיזור חצי הצל רואים ירידה בבהירות שלו וככל שהליקוי התקדם חלק זעיר מהירח אפילו נהיה חשוך.
הנה התמונות של הליקוי שלב אחר שלב

ליקוי ירח חלקי - חצי צל בלבד

ליקוי ירח חלקי - ממש התחלה

ליקוי ירח חלקי - טיפה מכוסה

ליקוי ירח חלקי - קצת יותר

ליקוי ירח חלקי - שיא הליקוי

ליקוי ירח חלקי - מתחיל לסגת

ועוד קצת פחות

ליקוי ירח חלקי - שאריות

ליקויים ומה שאפשר לעשות מלגו

בשבועותה קרובים צפויים להיות שני ליקויים (בדרך כלל הם באים בזוגות ולפעמים גם בשלשות)
ליקוי ירח מלא יהיה בליל ט"ו טבת 21/12/2010. באופן מקרי זה גם היום הקצר בשנה. הליקוי לא ייראה כלל מישראל, אבל אם יש לכם חברים בארצות הברית, הם יהנו ממנו מאד.
שבועיים אחר כך כ"ח בטבת 4/1/2011 יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל ויגיע לדרגת כיסוי של 60%. זו דרגת כיסוי שמספיקה להרגשה של ירידה בטמפרטורה ובבהירות. הליקוי בשעות הבוקר ונוח מאד לצפות בו באמצעי הזהירות כמובן. אנו מזכירים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל ישירות בשמש ללא הגנה ושפילמים ישנים ודיסקטים מכופפים אינם אמצעי הגנה.
אפשר לצפות בליקוי כבר משעה תשע בבוקר והוא יגיע לשיאו בשעה 10:40 וייתסיים לקראת 12 בצהרים. שוב בסמיכות מקרית, בלילה הקודם בין ה-3 ל-4 לחודש יהיה מטר מטאוריטים הקואדרניטים שמומלץ גם לצפות בו.
שימו לב לתאריך העברי של ליקוי החמה הרחוק יומיים מראש החודש. זהו למעשה מצב תקין. המולד תמיד מקדים את ראש החודש (שתלוי בראייה) ולכן כבר בכ"ט לחודש יריאה הריח החדש מה שאומר שאם היינו מקדשים לפי הראייה יכולנו להעיד על ראיית הירח ויום המחרת (השלושים לחודש טבת) היה מקודש כראש חודש שבט. הלוח המחושב חזר לתאימות מול הלוח הנראה.

לקדמונים היה חשוב לחזות ליקויים, אם לצורך חיזוק שליטתם ואם לצורך הבנה טובה יותר ויצירת מודלים תנועה מדוקים יותר של המכניקה השמיימית. בשנת 1900 שנה התגלה פריט מוזר מאד באוניה טרופה:

מנגנון אנתיקיתרה. מקור: ויקיפדיה

זהו מכשיר מכני לחיזוי תופעות אסטרונומיות ובכללן ליקויים והוא מכונה Antikythera mechanism על שם האי בו הוא נמצא. שחזור המנגנון ערך עשרות שנים והיה צריך לסרוק אותו בקרני X ובתדרים שונים כדי להבין איך הוא עובד. תהליך השחזור וההבנה מופלאים לכשעצמם ואם יש לכם זמן פנוי קיראו את הערכים בנושא באינטרנט. המכשיר נבנה ביוון לפני יותר מאלפיים שנה ובתקופת זמן החופפת את תקופת החשמונאים. למרות יחסינו ליוון של אותה תקופה, צריך להעריך את גדולת המדענים שבה שהגיעו להישגים מדהימים בטכניקות מכניות לגמרי. למעשה אפשר להתייחס למכשיר זה בתור המחשב הראשון שהומצא (והשוו למכונת החישוב של פסקל)

מכונת החישוב של פסקל. מקור: ויקיפדיה

פה רציתי להביא מודל בלגו הפועל לפי אותם עקרונות ושקישורים אליו מסתובבים לאחרונה ברשת.
המודל נבנה על ידי אנדי קארול, בונה דגמי לגו ידוע ובאתר שלו יש פירוט מלא של המודל (למהנדסים שבינכם). פירוט נוסף אפשר לראות גם כאן וכאן.

גם מי שלא מהנדס יהנה לראות את התרשימים ואת vמכשיר עובד בסרטון הבא:

The Antikythera Mechanism in Lego from Small Mammal on Vimeo.




קישורים נוספים
ליקוי ירח חלקי
ליקוי חמה חלקי

ליקוי ירח חלקי

למידע אודות ליקוי הירח 15/6/2011
ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.

צילום ליקוי ירח
ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!


בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').