המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
‏הצגת רשומות עם תוויות מתימטיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מתימטיקה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 במרץ 2025

יום הפאי - π

השבוע (או היום) חוגגים ברחבי העולם את יום הפאי. בכתיב אמריקאי התאריך היום הוא 3.14 וזהו קירוב למספר פאי. מי שרוצה לדייק עוד יותר, ירים כוסית בדיוק בשעה 1:59.26 ויתקרב קירוב מצוין למספר 3.1415926
 
המספר האמיתי אורכו אינסופי ולא ניתן להצגה כשבר כלשהו אבל ניתן לבניה ככל מיני סדרות שונות ומשונות. תורת ההסתברות מוכיחה כי בכל מספר אי-רציונלי נורמלי, כל רצף סופי של ספרות חייב להופיע. לא ידוע אם π (פאי) הוא מספר נורמלי. מספר נורמלי הוא מספר ממשי אי-רציונלי שבו, בבסיס מסוים (כמו בסיס 10), כל ספרה מופיעה בתדירות שווה בטווח הארוך, וכל רצף אפשרי של ספרות מופיע בהסתברות הצפויה. למרות שהמספר π נחקר רבות וחושב עד טריליוני ספרות, אין הוכחה לכך שהוא נורמלי באף בסיס. עם זאת, ניתוחים סטטיסטיים של הספרות הידועות שלו מצביעים על כך שהן מתנהגות כאילו π הוא מספר נורמלי, אך זו אינה הוכחה. רבים מהמתמטיקאים משערים ש-π הוא מספר נורמלי, אך הוכחה לכך נותרה בעיה פתוחה בתורת המספרים.

שעשוע נחמד הוא לחפש למשל את מספר הטלפון שלכם בפאי. הוא יכול להיות בספרה ה-20 ה-1000 או המיליון אחרי הנקודה. את המספר שלי לא הצלחתי למצוא במיליון הספרות הראשונות של פאי. אולי לכם יהיה יותר מזל. בכל מקרה מיליון זה מספר קטן מאד כמו שראינו, ואולי המספר ימצא בטריליון הספרות הראשונות. 7 ספרות של מספר טלפון זה רצף קצר אז הסיכויים גבוהים.

הפיזיקאי ריצרד פיינמן הביע פעם משאלה לזכור בעל פה את 767 הספרות הראשונות של פאי אחרי הנקודה. הסיבה היא ש-שש הספרות האחרונות ברצף הן תשע וזה די מרשים לסיים כך את ההקראה: " אחד אחד שלוש ארבע תשע תשע תשע תשע תשע תשע!" ולרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. בכל מקרה גם רצף של 1000 תשיעיות יהיה קיים איפשהו במספר.

המספר פאי מתאר את היחס בין קוטר המעגל להיקפו, אולם נתקלים בו במקומות רבים מאד בכל תחומי  המתמטיקה, בתורת המספרים ובהסתברות ובמקומות רבים נוספים. גם במקורות היהודים ניתן למצוא את פאי, במקומות צפויים כמו בבניית המקדש, ובהלכות סוכה (כמה גדולה צריכה להיות סוכה עגולה?), ובציורים של התוספות שם (וראו בפירוט: בועז צבאן ודוד גרבר, ערכים מדויקים של פאי במקורות היהדות). עוד סיבה לחגיגה היא שהיום נולד המדען אלברט איינשטיין. ולפעמים החגיגה היא כפולה. בשנים מסוימת חל היום בי"ד באדר, מה שמוכיח שלא כל יום (הפאי) פורים. אבל ביננו, הדבר הכי טוב בפאי זה שהוא גם טעים! יום פאי שמח!



הרחבות, סקריפטים, נוסחאות מסובכות ובינה מלאכותית


רוצים לגלות עוד ועוד ספרות של פאי? ניתן להשתמש בנוסחת ביילי-בורווין-פלופי לחישוב הספרות של פאי. הנוסחה מאפשרת לחשב ספרות של פאי (אם כי בייצוג הקסדצימלי ולא בינארי או דצימלי) מבלי לחשב את הספרות הקודמות וכך התהליך מאד יעיל. אני לא ממש מבין אותה, נו טוב, אני ממש לא מבין אותה, אבל CHAT-GPT (ג'מיני משום מה נכשל ולא היה לי כוח לתקן לו את הקוד ) כתב (או העתיק) את הקוד הקומפקטי הבא שמוציא כמה ספרות של פאי שאתם רוצים ואכן תוכלו להיווכח בעצמכם ברצף התשיעיות אבל אני לא יכול להיות משוכנע שהערך לחלוטין נכון.

import itertools

def pi_digits():
    q, r, t, k, n, l = 1, 0, 1, 1, 3, 3
    while True:
        if 4 * q + r - t < n * t:
            yield n
            nr = 10 * (r - n * t)
            n = (10 * (3 * q + r)) // t - 10 * n
            q *= 10
            r = nr
        else:
            nr = (2 * q + r) * l
            nn = (q * (7 * k + 2) + r * l) // (t * l)
            q *= k
            t *= l
            l += 2
            k += 1
            n = nn
            r = nr

if __name__ == "__main__":
    for digit in pi_digits():  # Runs forever until manually stopped
        print(digit, end="")

בכדי להיות בטוח בתוצאות ביקשתי ממנוע AI אחר, קלוד, לכתוב קוד בשיטה שונה מעט. קלוד העדיף דווקא את אלגוריתם צ'ודנובסקי  (שגם אותו אני לא מבין כלל, אבל הוא איטי בהרבה עקב השימוש הרב בפונקציית עצרת).

import decimal
import time

# Set precision to a large value
decimal.getcontext().prec = 10000  # Increase as needed for more digits

def chudnovsky(n):
    """
    Chudnovsky algorithm for calculating pi
    Returns the sum of the Chudnovsky series to n terms
    """
    decimal.getcontext().prec = n + 10  # Extra precision for intermediate calculations
    
    sum = decimal.Decimal(0)
    k = 0
    
    while k < n:
        term = decimal.Decimal((-1)**k) * decimal.Decimal(factorial(6*k)) / \
               ((factorial(3*k) * factorial(k)**3) * decimal.Decimal(640320)**(3*k))
        sum += term
        k += 1
    
    pi = decimal.Decimal(426880) * decimal.Decimal(10005).sqrt() / sum
    return pi

def factorial(n):
    """Compute factorial of n"""
    if n == 0:
        return decimal.Decimal(1)
    result = decimal.Decimal(1)
    for i in range(1, n + 1):
        result *= i
    return result

def calculate_pi_iteratively():
    """Simplified approach using mpmath for large calculations"""
    # Since the Chudnovsky algorithm is complex for high precision,
    # we'll use a simpler approach with the decimal module
    
    decimal.getcontext().prec = 10000  # Set precision
    
    # Use the arctangent formula: π = 16*arctan(1/5) - 4*arctan(1/239)
    arctan1_5 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(5))
    arctan1_239 = arctan(decimal.Decimal(1) / decimal.Decimal(239))
    
    pi = decimal.Decimal(16) * arctan1_5 - decimal.Decimal(4) * arctan1_239
    return pi

def arctan(x, iterations=1000):
    """Calculate arctan(x) using Taylor series"""
    result = decimal.Decimal(0)
    xpower = x
    
    for i in range(iterations):
        term = xpower / (2*i + 1)
        if i % 2 == 0:
            result += term
        else:
            result -= term
        xpower *= x*x
        
        # Break if we reach the precision limit
        if abs(term) < decimal.Decimal('1e-' + str(decimal.getcontext().prec)):
            break
    
    return result

def main():
    # Calculate pi to high precision
    pi = calculate_pi_iteratively()
    pi_str = str(pi)
    
    print("Now printing digits of π endlessly:")
    print(pi_str[:2], end="")  # Print "3."
    
    # Print remaining digits with pause between each
    digit_index = 2
    try:
        while True:
            if digit_index < len(pi_str):
                print(pi_str[digit_index], end="", flush=True)
                digit_index += 1
            else:
                # If we've printed all calculated digits, recalculate with higher precision
                decimal.getcontext().prec += 1000
                pi = calculate_pi_iteratively()
                pi_str = str(pi)
            
            time.sleep(0.1)  # Adjust speed of output
            
    except KeyboardInterrupt:
        print("\nPi calculation stopped.")

if __name__ == "__main__":
    main()

הנה ההסברים של קלוד לקוד (הממ, משחק מילים חביב) שהוא כתב, עם מעט הסברים על הנוסחה:

The Chudnovsky Algorithm for Computing π

The Chudnovsky algorithm is one of the most efficient methods for calculating π to high precision. Developed by the Chudnovsky brothers (David and Gregory) in the late 1980s, it's remarkable for its efficiency and is still used today for record-breaking π calculations.

The Formula

The algorithm is based on the following series representation of 1/π:



Where C = 426880√10005

When implemented, the formula is typically rewritten as:




Why It's So Efficient

The Chudnovsky algorithm has several key advantages:

  1. Rapid Convergence: Each term of the series gives approximately 14 additional decimal digits of π.

  2. Binary Splitting: The algorithm can be implemented using binary splitting, a technique that accelerates the computation of large factorial terms.

  3. Linear Complexity: The algorithm has approximately linear complexity when computing n digits of π, meaning doubling the digits roughly doubles the computation time.

Historical Impact

This algorithm has been used for virtually all recent π-computation records. For example:

  • In 2019, Emma Haruka Iwao used it with Google Cloud to calculate π to 31.4 trillion digits
  • In 2021, researchers used it to calculate π to 62.8 trillion digits

In the Code

In the code I provided, I included both the traditional Chudnovsky implementation and a simpler arctangent-based approach. The traditional Chudnovsky algorithm is more complex to implement correctly because:

  1. It requires efficient factorial calculations for large numbers
  2. It needs specialized techniques for managing the precision of intermediate calculations
  3. The binary splitting optimization requires careful implementation

The arctangent formula I used instead (π = 16·arctan(1/5) - 4·arctan(1/239)) is simpler to implement but converges more slowly. For truly high-precision calculations (trillions of digits), the properly optimized Chudnovsky algorithm would be the preferred choice.




שני הסקריפטים נתנו את אותה התוצאה לאלף הספרות הראשונות שהקוד מוציא אז יש תקווה שהם לא מחרטטים אותי. סימנתי לנוחיותכם את התשיעיות בהבלטה. אתם עכשיו יכולים להיות פיינמן וללמוד אותו בעל פה:

python3 calculatepi.py 
3141592653589793238462643383279502884197169399375105820974944592307816406286208998628034825342117067982148086513282306647093844609550582231725359408128481117450284102701938521105559644622948954930381964428810975665933446128475648233786783165271201909145648566923460348610454326648213393607260249141273724587006606315588174881520920962829254091715364367892590360011330530548820466521384146951941511609433057270365759591953092186117381932611793105118548074462379962749567351885752724891227938183011949129833673362440656643086021394946395224737190702179860943702770539217176293176752384674818467669405132000568127145263560827785771342757789609173637178721468440901224953430146549585371050792279689258923542019956112129021960864034418159813629774771309960518707211349999998372978049951059731732816096318595024459455346908302642522308253344685035261931188171010003137838752886587533208381420617177669147303598253490428755468731159562863882353787593751957781857780532171226806613001927876611195909216420198

יום שלישי, 12 ביוני 2012

חידת פרלמן

הספר חידת פרלמן בהוצאת ספרי עליית הגג, הינו ביוגרפיה לא שגרתית מכמה בחינות. מושא הספר, הינו אדם חריג, אפילו לגבי מתמטיקאי, והביוגרפיה עצמה לא כללה אפילו שיחה אחת איתו. גרגורי פרלמן. מתמטיקאי רוסי, שהצליח לפתור ולהוכיח את השערת פואנקרה (שלמרבה המזל אין דום צורך להבין אותה כדי להינות מהספר), מסתגר מזה כמה שנים וקשה לנהל איתו שיחה. גם את הכיבודים והפרסים שהוצעו לו על פתרון הבעייה (אותו פירסם באתר אינטרנט ולא בכתב עת מבוקר, כמקובל) הוא מסרב בעקשנות לקבל, ולמעשה, כרגע, עומד לזכותו סך של מיליון דולר, כפרס על פתרון ההשערה שהוא אינו מקבל וגם לא הודיע אם ואיזה שימוש אחר הוא מעונין לעשות בכסף.
הספר נכתב על ידי מאשה גסן, שהיא עיתונאית וסופרת אולם גם מתמטיקאית בהכשרתה והוא מתאר את המתימטיקה ברוסיה ואת גרגורי פרלמן מילדותו ועד היום. באופן לא מפתיע, רבים מאד מהמתמטיקאים המוזכרים בספר (כולל פרלמן עצמו וגם הסופרת) הינם יהודים. אחותו של פרלמן גרה בארץ (וגם היא ד"ר למתימטיקה) וגרגורי ביקר בישראל בעבר אולם כאמור, כיום קשה ליצור איתו קשר.
החיבור בין העולם האקדמי (והריבים האקדמאים), לבין רוסיה הקומוניסטית בה גדל גרגורי, לבין גאונות יוצאת דופן, היא זו שעושה את הספר של מאשה גסן למרתק


חידת פרלמן
סיפור על גאון ועל פריצת הדרך המתימטית של המאה
מאשה גסן
ספרי עליית הגג
תשע"ב 2012
263 עמודים

יום שני, 7 בנובמבר 2011

משחקי חשבון

מהם משחקי חשבון? משחקים ופעילויות דרכם אפשר ללמד את הילדים חשבון ואשר עשייתם היא מעין משחק ולא פתירה של דפי עבודה או דפי תרגול (למרות שגם לאלו יש מקום ונביא כמה קישורים בסוף). במאמר נתאר מספר משחקי חשבון שאפשר לעשות עם ילדים קטנים וגדולים. רוב משחקי החשבון דורשים ארבע פעולות בלבד, לפעמים כדאי להיעזר במחשבון. יש לישם לב. הילדים עצמם יכולים לעעשות את המשחקים אולם לא תידרש מהם ההבנה מדוע הדברים קורים (למרות שבהתאם לגיל הילד, אפשר לנסות ולהסביר לו).
לכיתות ג' והלאה אפשר בהחלט להירשם לתוכנית מתימטיקה בהתכתבות של מכון ויצמן.

משחקי חשבון בסדרות
במשחקי חשבון אלו אנו מתחילים תמיד במספר, מבצעים עליו פעולה כלשהי ומגיעים למספר אחר, וחוזרים שוב על הפעולה. אותנו יענינו סדרות שבהן לאחר מספר פעולות מגיעים לאותו מספר (נקודת עצירה של הסדרה). כדאי לנסות ולחשוב למה מגיעים לנקודת עצירה.

משחקי כפל
11*11=121
111*111=12321
1111*1111=1234321

וכו' (למרות שלמספרים עם יותר מתשעה אחדים הכפת משתבש מעט, אבל אפשר לנסות במחשבון של תוכנות חלונות, יש לו הרבה ספרות, יותר מאשר מחשבי כיס)
למה זה קורה?
רישום של התרגיל ככפל ארוך יסביר מיד את התופעה

111
111
===
111
 111
  111
=====
12321

כדאי לנסות גם למספרים שכולם מרוכבים מהספרה שתיים. אמנם החוקיות תהיה מוזרה יותר, אבל עדיין קיימת. בספרות יותר גבוהות העסק קצת הופך לבלאגן אך שרידי חוקיות עדיין קיימים... נסו ותיהנו

משחק ראשון
ביחרו מספר והרכיבו מספר חדש בצורה הבאה. הספרות הראשונות יהיו מספר הספרות הזוגיות במספר המקורי. לאחריו יפיעו מספר הספרות האי-זוגיות במספר המקורי ולבסוף הסכום של שתיהן.
דוגמה:
1800400400 (0 הוא ספרה זוגית)
9110
134
123
123
הגענו לנקודת עצירה במספר 123....
אפשר לנסות מספרים אחרים. מאחר ומספר הספרות במספר תהיה תמיד קטנה יותר מהמספר עצמו, התהליך ייעצר תמיד ואפשר להוכיח כי 123 תהיה התשובה. מבוגרים וילדים גודלים יותר יכולים לנסות ולחשוב למה אבל לא חייבים.

דוגמא נוספת היא במספרים בני ארבע ספרות. לא משנה מאיזה מספר מתחילים (כל עוד לא כל הספרות זהות).
מבצעים את הפעולות הבאות. מספרים כאלו מתאימים לילדים בכיתות ג' ד' ואילך.
בוחרים מספר: מרכיבים ממנו את המספר הגדול ביותר ואת הקטן ביותר.
מבצעים את אותן פעולות על ההפרש...
נראה מה קורה
נבחר את שנת הלידה שלי:
1972 התרגיל חיסור יהיה -> 9712-1279=8433
ממשיכים - > 8433-3348=5085
ממשיכים -> 8550-558=7992
ממשיכים -> 9972-2799=7173
לכאורה נראה שאין הגיון, אבל נצטרך להמשיך ולקוות שמתישהו התהליך ייעצר
7731-1377=6354
6543-3456=3087
8730-378=8352
מתקרבים לסיום!
8532-2358=6174
7641-1467=6174
תשעה שלבים והגענו לנקודת העצירה. נסו מספרים נוספים (ואפשר לנסות גם מספרים בעלי 3 או 5 ספרות)

משחק שני
ביחרו מספר. ובצעו את הפעולות הבאות. אם הוא זוגי חלקו אותו בשניים. אם הוא אי זוגי הכפילו ב-3 והוסיפו 1.
המשיכו עוד ועוד עד שתגיעו (אם תגיעו למספר 1).
לרוב זה עובד די מהר, נסו כמה מספרים
26 -> 13 -> 40 -> 20 - > 10 -> 5 -> 16 -> 8 -> 4 -> 2 -> 1
או למשל
28 -> 14 -> 7 -> 22 - > 11 -> 34 > 17 > 52 > 26  וממשיכים כמו למעלה.
אפשר גם להתחיל אם מספר אי זוגי
25 > 76 > 38 > 19 > 58 > 29 > 88 > 44 > 22 > וממשיכים כמו מלמעלה.

אין שום דרך לדעת את גודל הסדרה. לביטחונכם האישי, אל תתחילו עם 27. יידרשו למעלה מ-100 צעדים ותגיעו עד למספר 9232 (למרות שמשם הדרך כבר קצרה לסיום).

לסדרה זו אין הסברים. אמנם כל המספרים שנוסו עד עכשיו הגיעו ל-1 אולם לא ברור אם ישנם מספרים שעבורם התהליך לא ייעצר, או לחילופים להעריך כמה שלבים נדרשים לכל מספר. התרגיל מכונה השערת  קולץ או לעיתים השערת 3n+1. מפתיע שתרגיל כה פשוט לביצוע מעמיד שאלות שטובי המתימטיקאים לא מצליחים לענות עליהן

קיימים עוד עשרות סוגי פעולות מסוג אלו שלהם יש או אין מספרי עצירה, מפעם לפעם נוסיף עוד (אתם מוזמנים להוסיף בהערות)

משחק שלישי
סימני חלוקה, איך לדעת אם מספר מתחלק ל 2 3 5 6 או 9 (יש סימנים גם למספרים אחרים אבל הם מסובכים יותר)
מספר זוגי יתחלק ב-2
חלוקה ב-3 (אם סכום הספרות מתחלק ב-3) למשל 45766 > 4+5+7+6+6=28 > 2+8=10 לא מתחלק
חלוקה ב-6 מספר זוגי שגם מתחלק ב-3
חלוקה ב-5 - מספר שמסתיים ב-0 או ב-5
חלוקה ב -9 סכום הספרות מתחלק ב-9

סימני החלוקה של 2 6 ו-5 די ברורים, אולם למה אם סכום הספרות מתחלק ב-9 המספר מתחלק ב-9? אפשר להסתכל על כל ספרה בנפרד לפי המיקום שלה. נבחר מספר בין 4 ספרות לצורך המחשה: 5891
הוא מורכב מ 1, 90, 800 ו-5000.
1 לא מתחלק ב-9 והוא נותן שארית 1.
90 מתחלק ב-9 (אין שארית, אולם להוסיף 9 לסכום לא ישנה את התוצאה)
800 - לא מתחלק בתשע. השארית היא בדיוק 8 (מאחר ו-99 מתחלק ב-9, עבור כל מאה שיש במספר, יש שארית של 1. המספר הוא שמונה מאות ולכן השאירת היא 8 ובקיצור הספרה)
5000 - לא מתחלק ב-9 והשארית היא בדיוק 5 (מאותה סיבה בכל אלפייה יש שארית של 1).
אם מסכמים את כל השאריות יוצא ש
5891=5*1000+8*100+9*10+1=(5*999+5)+(8*99+8)+(9*9+9)+1
הכפולות של 9 בודאי מתחלקות ב-9, מה שנשאר אלו הן השאריות שמהוות בדיוק את הספרות של המספר. אם סכום השאריות מתחלק ב-9 המספר כולו יתחלק ב-9.
משחקי חשבון
משחקי חשבון

קישורים
אתר המאפשר ליצור דפי עבודה (אנגלית)
אוסף ענק של קישורים מאתר מכללת קיי

יום רביעי, 9 במרץ 2011

אינסוף

"אל האינסוף ומעבר לו...." - זוהי קריאת הקרב של בז שנת אור מצעצוע של סיפור (שמו של בז מתבסס על שמו של בז אולדרין, שותפו של ניל ארמסטרונג לנחיתה על הירח). אבל אם לאינסוף אינסוף, מה יש מעבר לאינסוף? ואם כך האם אינסוף פחות אינסוף הוא אפס??? שאלות אלו טורדניות ביותר ובמקום להתייאש ולא לחשוב עליהן כלל, אפשר לנסות לפתור אותן ולהיעזר לשם כך בספר הבא
בז שנות אור - מה יש מעבר לאינסוף?
חיים שפירא בספרו "אינסוף – המסע שאינו נגמר" מנסה לענות על שאלות כגון אלו. כבר בהקדמה ד"ר שפירא מציין כי רצה לכתוב ספר שאינו סיפור על מתמטיקאים (ספרים הנפוצים מאד לאחרונה) או סיפור המשלב מתימטיקה (כדוגמת התיאורמה של התוכי או הדוד פטרוס והשערת גולדבך - שניהם מומלצים מאד) אלא ספר פשוט ובהיר בשפה קלילה ומשעשעת שיציג לקורא את המתטימטיקה ובפרט את תחומי תורת המספרים ותורת הקבוצות וישלב את מושג האינסוף. המחבר מבטיח בראשית הספר להשתמש רק בארבע פעולות החשבון הבסיסיות ובאמצעותן הוא עורך מסע מתימטי החל מפיתגורס ועד קנטור. הקורא יהנה ממבחר חידות ושעשועים מתורת המספרים (מספר הזהב, מפסרי פיבונצ'י, נקודת שבת של סדרות, לוגיקה ועוד) ואף ייאלץ להפעיל את מוחו במקומות רבים בהם יצטרך למצוא הוכחות או הסברים למשפטים מתימטיים מפורסמים (אין חובה, אפשר לדלג ולקרוא ישר את הפתרון). הסיבה הראשונה לקריאת הספר נמצאת כבר בכריכתו, אוסף שאלות שהספר מתחייב לענות עליהן כדוגמת האם קו יכול למלא ריבוע? איזה מספר נקרא על שמו של פו הדב? ועוד שאלות חשובות כגון אלו. ואת כל זה הוא עושה בהומור ובחן ברב. בימים אלו בהם פרופסורים מכובדים (אולם בתחומים הרחוקים ביותר ממדעי הטבע - ולא הייתי מתייחס לעובדה זו למעט שהמחבר טורח להדגיש את היותו פרופסור ובכך לתת משקל יתר לדבריו) מוציאים ספרים שכותרתם היא "למה צריך לבטל את המתמטיקה" (הקישור מוביל למאמר ארוך ומנומק היטב נגד גישת הספר) ספרו של חיים שפירא המשמש כסוג של קונטרה המראה לנו עד כמה המתמטיקה נמצאת בכל מקום בחיינו ועד כמה היא יכולה להיות הומורית ומשעשעת. בניגוד לספר המתימטי הקודם שסקרתי, סימטריה, סיפרו של חיים שפירא לא מנסה להציג מחקר ארוך שנים של המחבר או לפתור בעיות מורכבות. לעומת זאת, כבר מההתחלה ברור שלמחבר חשוב מאד להגיע למושג האינסוף, מושג אותו הוא מציג בחינניות מרובה. נביא קטע מהספר.
הציבו את הסימן < > או = בין שני המספרים הבאים: ......0.999999999  ____ 1
שלוש הנקודות לאחר סדרת התשיעיות מציינות כי המספר אינו נגמר אלא יש סדרה אינסופית של תשיעיות. רוב האנשים יטענו כי 1 יותר גדול אולם המחבר מוכיח באלגנטיות כי המספרים שווים.
ההוכחה כל כך פשוטה שנביא אותה כאן כפי המופיע בספר
נניח כי
a=0.999999999...
ולכן
10a=9.999999999...

ומכאן נובע כי  10a-a=9a=9 וברור כי a=1. אופס.. מסתבר שהמספרים בכל זאת שווים...

אפשר גם בדרך אחרת. קחו 1 וחלקו אותו ל-9. קיבלנו תשיעית. הייצוג העשרוני הוא 0.11111…
הכפילו מספר זה בתשע ונקבל 0.99999999999999… אבל מאחר ותשיעית כפול תשע שווה אחד יוצא כי שני המספרים זהים. זהו כוחו של האינסוף. מוחנו הסופי בהחלט מתרגם שורת מספרים כארוכה מאד אולם סופית ולכן המספר אחד יהיה יותר גדול. כאשר השורה היא אינסופית המספרים נהיים זהים. הוכחות והגדרות מסובכות יותר לכך דורשות כבר שימוש בטורים ובגבולות מושגים החורגים מהיקפו של הספר. לאחר הצגת נושא זה של אינסוף הדיון בו עובר לשאלות מרתקות אף יותר ובפרט המלון של הילברט, המלון עם אינסוף אורחים ועם אינסוף חדרים אבל תמיד יש מקום לעוד אחד ואפילו לעוד אינסוף של אורחים עד ש... (לא נגלה לכם מתי באמת המלון מתמלא, תצטרכו לקרוא את זה לבד). האם הספר טוב? אני נהנתי אבל אני בעל רקע מתימטי ורבות מהחידות וההוכחות כבר הכרתי ולא הייתי צריך להתעמק בהן על מנת לראות אם הן מובנות. ניסתי את תרגילי האינסוף שהבאתי למעלה עם קהל שאינו מתימטי ובגילאים מגוונים, חלקם התעיניו הבינו ונהנו מאד וחלקם פטרו את עניין האינסוף כמשהו שטותי שלא קיים ולא הגיוני ולא יכול להיות. מסתבר שעדיין שורש הפחד מהתימטיקה כל כך עמוק שאנשים עדיין מסרבים לעסוק בתחומים אלו מתוך חסמים חשיבתיים שמקורם הינו בהכרח פסיכולוגי (ומתקשר לאותו פרופסור מכובד מתחילת המאמר). לכן, אין ביכולתי לדעת אם הספר עונה על הדרישה והאם אנשים בעלי רקע מתימטי רגיל (נניח בגרות של 4 ו-3 יחידות) יגלו בו עניין ויבינו את תוכנו, כנראה שיש פה צעד נכון בכיוון הנכון אבל רק ההתחלה. לנסות כדאי בכל אופן.
פניתי למחבר ושאלתי אם חשב לערוך ספר זה בגירסה מיוחדת לילדים, תשובתו הייתה שהרעיון עלה בראשו ואני תקווה שאכן זה יקרה. גירסה קלילה יותר (גם קלה יותר וגם המוותרת על חלקים שינם חינניים אך לא חיוניים) יכולה להועיל הן לילדים והן למבוגרים.
אינסוף - חיים שפירא
אינסוף - חיים שפירא


חיים שפירא
אינסוף – המסע שאינו נגמר
תש"ע – 2010
איורים מאת דני קרמן
הוצאת כינרת זמורה ביתן
383 עמודים

חיים שפירא הינו גם נגן פסנתר. קטעים מנגינתו ניתן לראות באתר יוטיוב. הנה קטע מהנה לדוגמה.

יום ראשון, 2 בינואר 2011

סימטריה

הספר סימטריה, או בשמו המלא: "סימטריה - מסע אל מרחבי התבניות של הטבע" הוא ספרו השני של הפרופסור מרכוס דו סוטוי (שכנראה מנסה להיות הפרופסור הכי מגניב למתימטיקה במאה ה-21 וראו את אתר האינטרנט שלו). הספר בנוי כיומן מסע של שנים עשר חודשים כאשר בכל חודש דו סוטוי מתקדם עוד קצת בחקר הסימטריה ובאופן די מחייב מסיים כמובן במקום שהתחיל. אולם הספר לא עוסק רק בסימטריה, הוא גם כולל הרהורים רבים והצצות לחייו של המתמטיקאי באופן המושפע ישירות, וללא הסתרה, לספר הישן אך המחייב של המתמטקיאי הארדי (Hardy) התנצלותו של מתמטיקאי. דרך הספר אנו מתוודעים לסימטריה בשלושה מימדים שאינם סימטריים כלל. המימד הראשון הינו הסימטריה עצמה, דו סוטוי מביא מספר מקומות בהם הסימטריה מופיעה ומגיע לשיא בפרקים השלישי (תיאור הסימטריות בארמון האלהמברה בספרד) ובפרק השמיני (הדן בסימטריה במוזיקה). אלו הם ללא ספק שני הפרקים המוצלחים ביותר בספר ושווה לקרוא את הספר רק בשביל שניהם (או אם התייאשתם בשלב מסוים לקרוא רק אותם). אלו הם פרקים נהדרים המשלבים בין האומנות הויזואלית, המוזיקאלית והמתימטיקה לכלל יחידה אחת (למרות שבאופן צורם משהו,  המחבר מזכיר את מ.ק. אשר בפרק על האומנות באלהמברה ואת יוהאן סבסטיאן בך בפרק על המוזיקה אולם מתעלם מיצירת המופת של דאגלס הופשטטר "גדל, אשר, בך" הדנה בדיוק בנושאים אלו. הספר אף לא מופיע ברשימת המקורות לקריאה). בין לבין שוזר דו סוטוי את דרכו כמתמטיקאי בעולם הסימטריה ואת סיפור הסימטריה בעולם המתימטיקה לאורך ההיסטוריה. הסיפורים האישיים נחמדים ומרעננים ומראים לנו שמתימטיקה יכולה להיות נושא רציני מאד ואם זאת מלא שמחת חיים ויצירה, אולם ההצגה של תולדות הסימטריה ארוכה מדי ועלולה לייאש קוראים בערך באמצע הספר ובהחלט ניתן לדלג עליה ללא חשש וללא שום צורך להתעמק בטבלאות ובנוסחאות (למעונינים להתעמק בנושא, הספר שפת הסימטריה של פרופסור מריו ליביו בהוצאת אריה ניר יהיה מתאים יותר). קוראים המרגישים מאוימים על ידי המתימטיקה שפשוט ידלגו לפרק המשנה הבא ויוכלו להמשיך בסיפורים האישיים ובהופעות השונות של הסימטריה בלי שירגישו שהפסידו משהו.

בפניה לבלוג הספר (שמסתבר ששמו המקורי קצת שונה מהשם המתורגם והוא: "Finding Moonshine: a mathematician's journey through symmetry") רואים באמת את הפער בין הכריכה העברית לבין מהות הספר. אין בספר הצגה של התבניות בטבע (רוב התבניות המוצגות הן מעשה ידי אדם) ומהשם המקורי גם ברור שלא זו מטרת הספר, תמהני מטרת המתרגם בשינוי שם הספר.

סימטריה מאת מרכוס דו סוטוי

סימטריה
מרכוס דו סוטוי
מאנגלית: אוריאל גבעון
מתוך סדרת פילוסופיה ומדע
ספרי עליית הגה
והוצאת ידיעות ספרים
2011
446 עמודים , רשימת קריאה ומפתחות


לאתר הבית של המחבר, מרכוס דו סוטוי - האתר האחרון שהייתם חושבים ששייך לפרופסור למתימטיקה.

יום רביעי, 10 במרץ 2010

גודל היקום

לאחר שקראתם את המאמר על מדידת מרחקים ביקום, ורוצים משהו יותר מוחשי להבין את הפרשי המרחקים ואת גודל היקום, מומלץ להיכנס לאתר סקלת היקום  The Scale of the Universe. בקישור ניתן להגיע בשניות מהיקום המלא הנראה לעין (13.7 מיליארד שנות אור) ועד קבוע פלאנק, הגודל המינימלי בעל משמעות כלשהי בפיזיקה של ימינו.
המעבר בין הגדלים מתבצע בקפיצות של פי 10 ויש שישים מעברים כאלו בלבד.
כמובן ייתכן שגדלים גדולים יותר וקטנים יותר קיימים אלא שמבחינה מדעית הם חסרי משמעות. גם הסקאלה היא די קצרה והמרחקים לא כל כך גדולים. למעשה ההפרש זה של 60 סדרי גודל הינו אפילו פחות מגוגל (1 עם 100 אפסים אחריו) ועובדה שאפשר לייצג מספרים כל כך גדולים במילה בודדת. מספרים יותר גדולים קיימים והמתמטיקאים אפילו מתחרים בשיטת רישום שונות המאפשרות ליצג מספרים עצומים ובלתי נתפסים באמצעות כמה שפחות סימנים (יש בזה שעשוע אינטלקטואלי ולמתימטיקאים גם ערך מדעי מסוים).
עדיין חשוב להבין שכל המספרים האלו, גדולים ככל שיהיו, הם הרבה יותר קטנים מאינסוף ונמצאים בסקאלה אחרת ממנו לחלוטין.