מהו יום השיווין
יום השיוויון הוא היום בו כדור הארץ מגיע למסלולו סביב השמש כך שהמישור של קו המשווה נמצא בדיוק על המישור של מרכז השמש ומישור המילקה. זו הגדרה טכנית מעט אבל בנקודת השיוויון, שהיא שעה ספציפית, מרכז השמש יהיה בדיוק מעל קו המשווה ובדיוק מעל צופה בצהרי היום בקו המשווה. כתוצאה מכך, כל חלקי כדור הארץ מקבלים אור וחושך מהשמש בצורה שווה באותו יום, ואורך היום שווה לאורך הלילה, בכל כדור הארץ. בכל נקודה אחרת, באחד החצאים של כדור הארץ, הצפוני או הדרומי יהיה יותר או פחות אור וימים יהיו ארוכים או קצרים יותר מהלילות.
האם באמת אורך היום שווה לאורך הלילה ביום השיוויון?
האם אורך היום והלילה שווה בימי השיוויון? יום השיוויון (ובלועזית אקוינוקס Equinox) הסתווי חל ב 22/9/2020 וסמוך לתאריך זה בשנים אחרות. התפיסה המקובלת היא שאורך היום והלילה שווה (אחרת למה קוראים לזה יום השיוויון?) אבל האם באמת אורך היום זהה לאורך הלילה? נעיין בטבלאות זריחה ושקיעה ונראה כי (הנתונים לאיזור תל אביב)
זריחה: 6:27 שקיעה: 18:36
גם ביום השיוויון, היום ארוך מהלילה. או כלשונו של קוהלת (ב יג): "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן הַחֹשֶׁךְ"
למה יש יותר אור מאשר חושך?
יש שתי סיבות עיקריות שגורמות לכך.
הזמנים בלוח מציינים את זמן הזריחה ברגע בו השמש מתחילה לזרוח ואת זמן השקיעה ברגע בו היא נעלמת לגמרי (וכך גם ההלכה היהודית). אבל חישוב נכון צריך להתייחס לשמש כנקודה ולציין את הזמנים בהם אמצע השמש זורח ושוקע. שינוי זה גורם להטייה של כשתי דקות בכל צד.
התופעה השנייה היא שבגלל השבירה של קרני האור (רפרקציה ודיפרקציה) באטמופסירה אנחנו רואים את השמש גם כשהיא קצת מתחת לאופק. למעשה בזמן השקיעה השמש יכולה להיות מעלה או מעלה וחצי מתחת לאופק. הזמן הנוסף שהשמש נראית בשמים תורם עוד כמה דקות וכך מגיעים להפרש בין אורך היום לאורך הלילה. ככל שמתרחקים מקו המשווה, ההפרש גדל.
התופעה השנייה היא שבגלל השבירה של קרני האור (רפרקציה ודיפרקציה) באטמופסירה אנחנו רואים את השמש גם כשהיא קצת מתחת לאופק. למעשה בזמן השקיעה השמש יכולה להיות מעלה או מעלה וחצי מתחת לאופק. הזמן הנוסף שהשמש נראית בשמים תורם עוד כמה דקות וכך מגיעים להפרש בין אורך היום לאורך הלילה. ככל שמתרחקים מקו המשווה, ההפרש גדל.
לעומת הזמנים שאינם שווים, ההגדרה המקובלת היא שהשמש זורחת בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב נכונה. מומלץ גם לעקוב אחר צל ולראות שהוא נע בקו ישר (ראו את הניסויים במאמר השמש - עין צופיה תצפיות ללא טלסקופ בפרק ביצוע תצפיות עקיפות בתנועת השמש) הבאתי את הציור שוב:
 |
| שימו לב לקו הישר. לפירוט מלא על הניסוי ראו במאמר: עין צופיה - השמש תצפיות בלי טלסקופ |
נתונים מענינים נוספים לימי השיוויון:
- אורך עונות השנה אינו קבוע. יום השיוויון הסתוי חל סביב ה - 22/9 ולכן החורף בישראל יותר קצר מהקיץ (בטח שמתם לב לזה לבד). הסיבה לכך היא המסלול האליפטי של כדור הארץ סביב השמש. בחורף אנחנו דווקא יותר קרובים לשמש (עוד סיבה למה גם בחורף מרגישים פה קיץ). ענין זה מסובר בפרק עונות השנה במאמר השמש עין צופיה.
- ככל שהצופה נמצא רחוק יותר מקו המשווה, הפרש הזמן בין אורך היום לאורך הלילה יגדל, זאת בגלל זוית השקיעה של השמש ביחס לאופק שנהיית חדה יותר חדה וכתוצאה מכך משך הזמן שלוקח לשמש לשקוע גדל.
- בניגוד לאמונה תפילה רווחת, אין שום משמעות ליום השיווין ביחס להעמדת ביצה על החלק הצר שלה. הדבר אפשרי (או קשה באותה מידה) כמו בכל יום אחר בשנה.
- שיוויון אינו אפשרי. למעשה אין יום שיוויון אלא נקודת שיוויון. שתי נקודות במסלול כדור הארץ סביב השמש שאם כדור הארץ היה עומד שם ומסתובב רק סביב צירו, היום והלילה היו שווים (בהתאם להגדרות האסטרונומיות שפורטו קודם), אולם כדור הארץ לא נח לרגע ובמהלך היום עובר את נקודת השיוויון וממשיך במסלול סביב השמש (ובכך היום ממשיך להתארך או להתקצר) ולכן גם ביום השיוויון וגם בהגדרות שניתנו קודם, אורך היום והלילה לעולם לא יהיה זהה בדיוק.
