המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 בינואר 2012

להגיע לירח

איך הגיעו לירח? איך עושים טיסה לחלל? בדף הבא תמצאו שיעור לילדים בכיתות היסודי, שגם יעניין מבוגרים. ילדים שמתענינים בנושא יכולים גם ללמוד את החומר ולהעביר בעצמם שיעור בכיתה (הבן שלי עשה את זה). הדף כתוב במיוחד לילדים. ניתן לעשות שימוש בחומרים למטרות חינוכיות תוך ציון המקור. התמונות מנאסא מותרות בכל שימוש לפי מדיניות נאסא.

כדי להעביר את השיעור יש להוריד את הקובץ המצורף ולשכפל לכל הילדים (מומלץ בצורה דו צדדית לחיסכון בנייר). את העותק למורה מומלץ להדפיס בגודל כפול  A3. ההסבר מתחיל מהצורך בטיל גדול כל כך בשביל להגיע לירח ובנסיון להתרשמות מהמימדים שלו (גובה ביחס לגובה של אדם ומשקל ביחס לפילים). כל התיאור של פעילות הטיל נמצא בצד שמאל של הדף (ומתחילים ממנו) לאחר מכן מדברים על החללית.

יש להדגיש את ההבדל בין הטיל לחללית. הטיל מיועד בשביל לתת את המהירות הנדרשת להגיע לירח אולם השימוש בו מסתיים לאחר זמן קצר מאד. כל יתר הזמן האסטרונטואים יהיו בחללית. חשוב גם להסביר את העקרון שכל מה שלא צריך יותר, משאירים מאחור על מנת לחסוך במשקל. כדי להניע יותר משקל צריך יותר דלק ורוצים להשתמש בכמה שפחות דלק. בגלל זה הטיל עצמו מחולק למספר שלבים וגם על הירח משאירים הרבה דברים.

וכעת להסברים מההתחלה:
הטיל סאטורן 5 הוא הטיל חזק וגדול מאוד. בשביל להביא אנשים לירח צריך טיל עוצמתי שיכול להרים משקל גדול לחלל (מונח המציין את חוזק הטיל מכונה דחף). כאשר שולחים אנשים צריך לשלוח הרבה מים מזון וחמצן. הם צריכים עוד הרבה דברים שאין במשימות לא מאוישות ולכן המשקל גדול בהרבה מאשר חללית ללא אנשים. הטיל מחולק לשלושה שלבים, כל שלב מאיץ את הטיל למהירות יותר ויותר גבוהה.
טיל סאטורן 5
טיל סאטורן 5

 שלב ראשון
לכדור הארץ יש כח משיכה חזק מאד, על מנת לברוח ממנו יש להגיע למהירות עצומה. יותר קל לעשות את זה בשלושה שלבים ובצורה הדרגתית. לכן הטיל מורכב משלושה שלבים כשכל שלב גורם לחללית לנוע יותר ויותר מהר!  השלב הראשון בוער במשך שתיים וחצי דקות בלבד ומהווה חצי ממשקל הטיל! שלב זה מביא את הטיל לגובה של 60 ק"מ ולמהירות של 8600 קמ"ש. בסוף הבעירה, כל החלק מתנתק, ממשיך לטפס עד לגובה של 110 קילומטר  ונופל לים במרחק של 560 קילומטר מאתר השיגור!

שלב שני
השלב השני בוער במשך שש דקות נוספות בלבד ומביא את הטיל לגובה של 185 ק"מ ולמהירות של 24,600 קמ"ש. בסוף הבעירה השלב מתנתק ונופל לים. שימו לב שלאחר 8 דקות בלבד, רוב הטיל כבר לא קיים!! זה בגלל שלטיל יש מטרה אחת והיא לתת לחללית מהירות גבוהה כדי שתוכל לנוע לירח. לאחר מכן הוא כבר לא נחוץ.

שלב שלישי
השלב השלישי בוער במשך שתי דקות נוספות בלבד. שלב זה מביא את הטיל למסלול סביב כדור הארץ. כאשר הטיל במסלול הוא מהיר מדי בשביל ליפול לכדור הארץ אך איטי מדי בשביל להתחיל במסע לירח. הטיל מסתובב במשך שעתיים וחצי סביב כדור הארץ. לאחר שעתיים המנוע של השלב השלישי נדלק שוב למשך שש דקות ומביא את הטיל למהירות של 40,000 קמ"ש (עשר קילומטר בשניה – מהירות שמאפשרת הגעה מתל אביב לחיפה בעשר שניות). במהירות זו אפשר לברוח מכח המשיכה של כדור הארץ ולהגיע לירח. לאחר היציאה ממסלול כדור הארץ, גם השלב השלישי ניתק. הטיל סיים את תפקידו במסע לירח ונשארת רק החללית.

חללית אפולו
החללית מורכבת משלושה שלבים. תא הפיקוד בו נמצאים האסטרונאוטים, תא שירות – מכיל בעיקר חמצן לנשימה וכן מנועים נוספים לתיקון המסלול לירח ובחזרה לארץ וחללית הנחיתה על הירח. מכל חלקי החללית רק תא הפיקוד הקטן (3 מטרים גובה) חוזר לכדור הארץ.
חללית אפולו - תא הפיקוד ותא השירות
חללית אפולו - תא הפיקוד ותא השירות
לאחר היציאה מכדור הארץ מזיזים את חללית הירח לקצה הקדמי ומחברים אותה לתא הפיקוד. כאשר מגיעים לירח יש להאיט את מהירות החללית והיא נכנסת למסלול סביב הירח. בשלב זה עוברים שני אסטרונאוטים לתא הירח, מתנתקים מהחללית ויורדים לכיוון הירח. הם נוחתים על הירח יוצאים מן החללית הולכים על הירח, לוקחים משם אבנים ומבצעים משימות מדעיות אחרות.

עם תום המשימה על הירח האסטרונאוטים ממריאים בחצי העליון של החללית (כדי לחסוך במשקל ובדלק. החצי התחתון של החללית נשאר למזכרת על הירח) ומתחברים לתא הפיקוד וחוזרים אליו. לאחר מכן מנתקים את חללית הירח והיא מתרסקת על הירח. האסטרונאוטים מכוונים את החללית בחזרה לכדור הארץ. כאשר הם מתקרבים, הם מנתקים את תא השירות לחלל ונשאר רק תא הפיקוד הקטן. הוא מתחיל ליפול לכיוון כדור הארץ. כאשר הוא נכנס לאטמוספירה הוא מתחמם מאד (עד 2500 מעלות) ויש סכנה של שריפה (אסון כזה קרה לחללית קולומביה עם אילן רמון ז"ל).

לאחר הכניסה לאטמוספירה מפעילים מצנחים כדי להאט את מהירות התא והוא צונח לאוקיינוס שם פותחים את התא ואוספים את האסטרונאוטים לאוניה.אפולו 11 – החללית הראשונה שהגיעה ונחתה עם אנשים על הירח.המריאה ב- 16 ליולי 1969 . נחתה על הירח 4 ימים לאחר מכן  וחזרה ב-24 ליולי לכדור הארץ עם האסטרונאוטים:ניל ארמסטרונג ובז אולדרין (שהלכו על הירח) ומייקל קולינס (שנשאר בתא הפיקוד).
חללית אפולו - רכב הנחיתה על הירח
חללית אפולו - רכב הנחיתה על הירח, שימו לב לחלוקת רכב הירח לשנים. רק החלק העליון חוזר אם האסטרונאוטים לחללית הראשית (וגם חלק זה מושלך לפני החזרה לכדור הארץ)
סיפור שאמיתותו לא ברורה אומר שניל ארמסטרונג (שהוא נוצרי מאמין) ביקר בירושלים בהר הבית ואמרו לו שפה עמד בית המקדש (ושישו הלך על אותן מדרגות שהוא הולך עליהן), הוא אמר שהוא מתרגש יותר מאשר כשהלך על הירח.
אפולו 11 על רקע הירח

עוד על הירח

קובץ להורדה להגיע לירח

יום שני, 7 בנובמבר 2011

משחקי חשבון

מהם משחקי חשבון? משחקים ופעילויות דרכם אפשר ללמד את הילדים חשבון ואשר עשייתם היא מעין משחק ולא פתירה של דפי עבודה או דפי תרגול (למרות שגם לאלו יש מקום ונביא כמה קישורים בסוף). במאמר נתאר מספר משחקי חשבון שאפשר לעשות עם ילדים קטנים וגדולים. רוב משחקי החשבון דורשים ארבע פעולות בלבד, לפעמים כדאי להיעזר במחשבון. יש לישם לב. הילדים עצמם יכולים לעעשות את המשחקים אולם לא תידרש מהם ההבנה מדוע הדברים קורים (למרות שבהתאם לגיל הילד, אפשר לנסות ולהסביר לו).
לכיתות ג' והלאה אפשר בהחלט להירשם לתוכנית מתימטיקה בהתכתבות של מכון ויצמן.

משחקי חשבון בסדרות
במשחקי חשבון אלו אנו מתחילים תמיד במספר, מבצעים עליו פעולה כלשהי ומגיעים למספר אחר, וחוזרים שוב על הפעולה. אותנו יענינו סדרות שבהן לאחר מספר פעולות מגיעים לאותו מספר (נקודת עצירה של הסדרה). כדאי לנסות ולחשוב למה מגיעים לנקודת עצירה.

משחקי כפל
11*11=121
111*111=12321
1111*1111=1234321

וכו' (למרות שלמספרים עם יותר מתשעה אחדים הכפת משתבש מעט, אבל אפשר לנסות במחשבון של תוכנות חלונות, יש לו הרבה ספרות, יותר מאשר מחשבי כיס)
למה זה קורה?
רישום של התרגיל ככפל ארוך יסביר מיד את התופעה

111
111
===
111
 111
  111
=====
12321

כדאי לנסות גם למספרים שכולם מרוכבים מהספרה שתיים. אמנם החוקיות תהיה מוזרה יותר, אבל עדיין קיימת. בספרות יותר גבוהות העסק קצת הופך לבלאגן אך שרידי חוקיות עדיין קיימים... נסו ותיהנו

משחק ראשון
ביחרו מספר והרכיבו מספר חדש בצורה הבאה. הספרות הראשונות יהיו מספר הספרות הזוגיות במספר המקורי. לאחריו יפיעו מספר הספרות האי-זוגיות במספר המקורי ולבסוף הסכום של שתיהן.
דוגמה:
1800400400 (0 הוא ספרה זוגית)
9110
134
123
123
הגענו לנקודת עצירה במספר 123....
אפשר לנסות מספרים אחרים. מאחר ומספר הספרות במספר תהיה תמיד קטנה יותר מהמספר עצמו, התהליך ייעצר תמיד ואפשר להוכיח כי 123 תהיה התשובה. מבוגרים וילדים גודלים יותר יכולים לנסות ולחשוב למה אבל לא חייבים.

דוגמא נוספת היא במספרים בני ארבע ספרות. לא משנה מאיזה מספר מתחילים (כל עוד לא כל הספרות זהות).
מבצעים את הפעולות הבאות. מספרים כאלו מתאימים לילדים בכיתות ג' ד' ואילך.
בוחרים מספר: מרכיבים ממנו את המספר הגדול ביותר ואת הקטן ביותר.
מבצעים את אותן פעולות על ההפרש...
נראה מה קורה
נבחר את שנת הלידה שלי:
1972 התרגיל חיסור יהיה -> 9712-1279=8433
ממשיכים - > 8433-3348=5085
ממשיכים -> 8550-558=7992
ממשיכים -> 9972-2799=7173
לכאורה נראה שאין הגיון, אבל נצטרך להמשיך ולקוות שמתישהו התהליך ייעצר
7731-1377=6354
6543-3456=3087
8730-378=8352
מתקרבים לסיום!
8532-2358=6174
7641-1467=6174
תשעה שלבים והגענו לנקודת העצירה. נסו מספרים נוספים (ואפשר לנסות גם מספרים בעלי 3 או 5 ספרות)

משחק שני
ביחרו מספר. ובצעו את הפעולות הבאות. אם הוא זוגי חלקו אותו בשניים. אם הוא אי זוגי הכפילו ב-3 והוסיפו 1.
המשיכו עוד ועוד עד שתגיעו (אם תגיעו למספר 1).
לרוב זה עובד די מהר, נסו כמה מספרים
26 -> 13 -> 40 -> 20 - > 10 -> 5 -> 16 -> 8 -> 4 -> 2 -> 1
או למשל
28 -> 14 -> 7 -> 22 - > 11 -> 34 > 17 > 52 > 26  וממשיכים כמו למעלה.
אפשר גם להתחיל אם מספר אי זוגי
25 > 76 > 38 > 19 > 58 > 29 > 88 > 44 > 22 > וממשיכים כמו מלמעלה.

אין שום דרך לדעת את גודל הסדרה. לביטחונכם האישי, אל תתחילו עם 27. יידרשו למעלה מ-100 צעדים ותגיעו עד למספר 9232 (למרות שמשם הדרך כבר קצרה לסיום).

לסדרה זו אין הסברים. אמנם כל המספרים שנוסו עד עכשיו הגיעו ל-1 אולם לא ברור אם ישנם מספרים שעבורם התהליך לא ייעצר, או לחילופים להעריך כמה שלבים נדרשים לכל מספר. התרגיל מכונה השערת  קולץ או לעיתים השערת 3n+1. מפתיע שתרגיל כה פשוט לביצוע מעמיד שאלות שטובי המתימטיקאים לא מצליחים לענות עליהן

קיימים עוד עשרות סוגי פעולות מסוג אלו שלהם יש או אין מספרי עצירה, מפעם לפעם נוסיף עוד (אתם מוזמנים להוסיף בהערות)

משחק שלישי
סימני חלוקה, איך לדעת אם מספר מתחלק ל 2 3 5 6 או 9 (יש סימנים גם למספרים אחרים אבל הם מסובכים יותר)
מספר זוגי יתחלק ב-2
חלוקה ב-3 (אם סכום הספרות מתחלק ב-3) למשל 45766 > 4+5+7+6+6=28 > 2+8=10 לא מתחלק
חלוקה ב-6 מספר זוגי שגם מתחלק ב-3
חלוקה ב-5 - מספר שמסתיים ב-0 או ב-5
חלוקה ב -9 סכום הספרות מתחלק ב-9

סימני החלוקה של 2 6 ו-5 די ברורים, אולם למה אם סכום הספרות מתחלק ב-9 המספר מתחלק ב-9? אפשר להסתכל על כל ספרה בנפרד לפי המיקום שלה. נבחר מספר בין 4 ספרות לצורך המחשה: 5891
הוא מורכב מ 1, 90, 800 ו-5000.
1 לא מתחלק ב-9 והוא נותן שארית 1.
90 מתחלק ב-9 (אין שארית, אולם להוסיף 9 לסכום לא ישנה את התוצאה)
800 - לא מתחלק בתשע. השארית היא בדיוק 8 (מאחר ו-99 מתחלק ב-9, עבור כל מאה שיש במספר, יש שארית של 1. המספר הוא שמונה מאות ולכן השאירת היא 8 ובקיצור הספרה)
5000 - לא מתחלק ב-9 והשארית היא בדיוק 5 (מאותה סיבה בכל אלפייה יש שארית של 1).
אם מסכמים את כל השאריות יוצא ש
5891=5*1000+8*100+9*10+1=(5*999+5)+(8*99+8)+(9*9+9)+1
הכפולות של 9 בודאי מתחלקות ב-9, מה שנשאר אלו הן השאריות שמהוות בדיוק את הספרות של המספר. אם סכום השאריות מתחלק ב-9 המספר כולו יתחלק ב-9.
משחקי חשבון
משחקי חשבון

קישורים
אתר המאפשר ליצור דפי עבודה (אנגלית)
אוסף ענק של קישורים מאתר מכללת קיי

יום שני, 8 באוגוסט 2011

תפזורת חלל ואסטרונומיה ענקית - מעל 100 מילים!

בתפזורת החלל והאסטרונומיה הענקית, מסתתרות למעלה מ-100 מילים הקשורות כולן לחלל. רשימת המילים אינה מופיעה, אולם לצורך עזרה חילקנו אותן לקטגוריות המופיעות למטה. ייתכן ותמצאו גם יותר ממאה מילים. שימו לב במילה הכוללת מילה אחרת ספרנו רק מילה אחת (לדוגמה, המילה נוגה כוללת גם את המילה וגה. לא ספרנו את המילה וגה ברשימת המילים).

תפזורת חלל ואסטרונומיה
תפזורת חלל ואסטרונומיה

רשימת המילים המלאה לפי קטגוריות

כוכבים: שמש, ספיקה, ריגל, סיריוס, קסטור, קפאלה, אלדברן, דנב, פולריס, מיזאר, רגולוס, אנטארס, סול

כוכבי לכת: חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון, כדור הארץ

ירחים: ירח, לבנה, דימוס, פובוס, אירופה, כירון, קליסטו, טיטאן, צרס, פלוטו, האלי, טריטון, גנימד, וסטה, סדנה

אנשים: גלילאו, ניוטון, קפלר, איינשטיין, ארמסטרונג, גגארין,אילן רמון, תלמי, קופרניקוס, הוקינג

חלליות/משימות: האבל, אפולו, אטלנטיס, קולומביה, דיסקברי, סויוז, גמיני, ספוטניק, וויאגר, אנטרפרייז, פיניקס, קאסיני, מיר

מושגים: טלסקופ, משקפת, חללית, אסטרונאוט, שנת אור, קפאיד, אסטרואיד, שביט, פלנטה, ליקוי, חור שחור, גלקסיה, צביר, ערפילית, אטמוספירה, שביל החלב, אקליפטיק, מטאור

גלגל המזלות: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים

קבוצות כוכבים: משולש הקיץ, משושה החורף, הדובה הגדולה, הדובה הקטנה, פרסאוס, אוריון, ברבור, כלב גדול, אנדרומדה, קסיופיאה

מקומות: גריניץ, יוסטון, בייקנור, סטונהנג

יום חמישי, 1 ביולי 2010

שעון העגלה הגדולה

העגלה הגדולה היא אחת מקבוצות הכוכבים המוכרות ביותר בשמים. העגלה היא קבוצה של 7 כוכבים בהירים, הנראית תמיד בצפון, והיא מהווה חלק מקבוצה גדולה הרבה יותר, הדובה הגדולה (Ursa Major). מיקומה של הקבוצה ממש בסמיכות לכוכב הצפון מאפשרת את מציאת הזמן באמצעות הכוכבים שלה ואפשר לדעת את השעה בכל רגע נתון בקלות. הכינו את שעון העגלה הגדולה, צאו איתו לשטח בשעות שונות והפתיעו את מכריכם בכך שבמבט אחד בשמים אתם אומרים להם מה השעה!


הפעילות מתאימה לילדים קטנים ואפילו קטנטנים שרוצים לענין אותם באסטרונומיה ומהווה ניסוי אסטרונומי פשוט ומרתק.
העגלה הגדולה. קצה העגלה מצביע תמיד לכיוון כוכב הצפון וכמו כל כובי השמים סובב סביבו כמו ציר
השעון מתבסס על כך שכל כוכבי השמים מסתובבים סביב כוכב הצפון. ציר כדור הארץ פונה כמעט בדיוק לכיוון כוכב הצפון ולכן רק כוב זה נראה כעומד במקומו כל הלילה כאשר הוא משמש כציר שכל הכוכבים סובבים סביבו. העגלה הגדולה היא קבוצה בהירה ומוכרת הנמצאת לידו שתשמש לנו כמחוג. צריך כמובן להתחשב בעונות השנה ולכן השעון מורכב משני חלקים. חלק שמראה את החודשים בשנה, וחלק שמראה את צורת העגלה בשמים. ברגע שמתאימים בין שניהם, אפשר לדעת מה השעה ושעון העגלה הגדולה עובד!
הדפיסו את העמוד הבא, גיזרו את שני העיגולים וחברו אותם בדיוק במרכז בצורה שיוכלו להסתובב אחד סביב השני.

הוראות שימוש מופיעות על השעון ומתורגמות כאן לנוחיותכם:
  1. צאו החוצה ומצאו את כוכב הצפון והעגלה הגדולה. בדרך כלל זה קל אולם מישראל (בניגוד לרוב אירופה) ישנן שעות בלילה בהן העגלה הגדולה מתחת לאופק הצפוני או נמוכה מאד ולא תוכלו למצוא אותה...
  2. עימדו מול כוכב הצפון וסובבו את המעגל החיצוני כך שיראה את החודש המתאים (נסו לכוון לפי תחילת אמצע או סוף החודש). למשקיעים - הוסיפו שנתות קטנות על העיגול עבור כל יומיים או שלושה להשגת דיוק רב יותר
  3. סובבו את העיגול הפנימי כך שתמונת העגלה הגדולה תהיה זהה לתמונת העגלה הגדולה בשמים
  4. השעה תופיע בחריץ (למתקדמים - גם כאן אפשר להוסיף שנתות ולהפוך את השעון למדוייק יותר). השעה היא תמיד בשעון רגיל, ולכן בשעון קיץ, יש להוסיף שעה אחת.
בהצלחה!



ליל כוכבים מעל הרון, וינסנט ואן גוך 1888, מוזיאון ד'אורסיי פריז
הציור "ליל כוכבים מעל הרון" של ואן גוך מציג את העגלה הגדולה. הציור מתוארך לסוף חודש ספטמבר (ממש לימים האחרונים שבו). האם תוכלו למצוא באיזו שעה צויר הציור? לקריאה נוספת ראו מאמר מאת עדן אוריון


יום חמישי, 6 במאי 2010

לימוד קריאה לילדים - שיטה שעובדת תוך 3 חודשים!

לימוד הקריאה מהווה אתגר רב חשיבות לילדים. ילדים רוצים לקרוא ורובם מסוגלים לעשות זאת מגיל חמש ללא בעייה מיוחדת. תקופה זו של לפני החופש הגדול מתאימה מאד ללמד ילדים בגיל גן חובה לקרוא וגם ילדים בגן טרום חובה לפעמים יהיו מוכנים ללמוד לקרוא. גם הורים רבים רוצים ללמד את ילדיהם לקרוא לפני כיתה אלף.
ברוב גני הילדים לומדים כבר בגן טרום חובה את כל אותיות האלף-בית. כשהילד יודע לזהות את כל האותיות אפשר ללמד אותו לקרוא. לימוד הקריאה המסורתי מתחלק לשני חלקים. הכרת התנועות השונות, והיכולת המנטלית לחבר כמה צלילים שונים למילה אחת.

בבמאמר אתאר שיטה מסורתית בה השתמשתי עם ילדי ללמד אותם לקרוא. את התנועות כדאי ללמוד מהקל על הכבד. התנועה הראשונה שמלמדים היא כמובן תנועת אהה (קמץ ופתח). בשלב הזה אין צורך להציג את ההבדלים בין התנועות (ולא לשכוח גם חטף פתח) וניתן להתייחס לכולם באותה צורה. תנועה נוספת שחייבים ללמוד מיד בהתחלה היא תנועת השווא נח.ֿ 

דפים עם פתח קמץ צרה סגול וחיריק שהכנתי (חולם ושורוק הם האחרונים וכבר לא היה צרוך בדפים)

לפני לימוד הקריאה עוברים עם הילד על כל אותיות האלף-בית בצורה הבאה:
מראים לו את הסימנים של קמץ ופתח ומתחילים:
אלף זה (והילד אומר אה).
בית זה (והילד ממשיך בה).
וכך הלאה. חוזרים על זה כמה פעמים.
באותה צורה לומדים את תנועת שווא ואת יתר התנועות.

הלימוד צריך להיות תכוף וקצר. אפשר כל יום, עשר או עשרים דקות. הכל לפי רמת הסבלנות והיכולת של הילד. ילדים שונים מאד זה מזה ועם כל ילד חווית לימוד הקריאה היתה שונה בהרבה דרכים. צריך להכיר את הילד ולדעת מתי הוא מסוגל לקלוט ומתי הוא עייף או לא מגלה עניין. אם הילד לא מגלה עניין צריך לעשת הפסקה ולחכות מספר חודשים. לרוב ילדים יגלו עניין וירצו ללמוד לקרוא ולימוד נכון יהיה חוויה גם לילד וגם להורה.

כדי ללמוד לקרוא מילים, יש לקרוא אותן אות אחרי אות, תנועה אחרי תנועה. למשל במילה שנה, נגיד לילד אות שין זה שה, אות נון זה נה, ואז נבקש ממנו לחזור על התנועות מהר. זה יכול לקחת זמן אבל בסופו של דבר הוא יגיד את זה מספיק מהר ויצליח לחבר את ה-שה וה-נה למילה שנה. במצב זה הילד יהיה מאד מאושר. אם הוא לא מצליח צריך לעזור לו ולחזור שוב. סבלנות זו מילת המפתח. ככל שהזמן עובר זה נהייה יותר קל.ֿ כמובן שהלימוד צריך לעשות בסביבה שקטה, כשילדים אחרים לא מפריעים והטלויזיה לא דולקת ברקע.

כדאי לעבור לקריאת טקסטים של ממש כדאי להסתייע בספרוני עזר. מכל מה שקיים בשוק אני ממליץ על סדרת "ספרוני" של צביה וילנסקי (הוצאת זימזון). הסדרה מורכבת מ-96 ספרונים קצרצרים המחולקים ל-6 סדרות. כל סדרה מוסיפה תנועה אחרת, כאשר הסדרה הראשונה (אדומה) מתחילה בקמץ ופתח. מילים שהילד לא יכול לקרוא מופיעים כתמונה והילד אומר מה הוא רואה.

כל ספרון מורכב מעמוד שער עם ציור ושם הסיפור (3 או 4 מילים). מתחילים מהציור ומראים לילד שמה שכתוב גם מופיע בציור. בפעמים הראשונות יכול לקחת עשר דקות רק להסביר מילה אחת. אסור להתייאש, זה קצב תקין לחלוטין לפעם הראשונה.

הסדרה מאד מובנית. פנים הספרון מורכב משני עמודים, זה מול זה, כל אחד עם שש שורות ובכל שורה שלוש או ארבע מילים בלבד. היתרון הוא שבכל ספרון המילים חוזרות על עצמן וגם שאפשר לקרוא עם הילד מילה, שורה, שתיים, עמוד או את כל הספרון. הטקסט הוא טקסט אמיתי ולמרות שהוא טיפה מאולץ בשלבים הראשונים, ככל שמצטרפות תנועות הוא נהיה סיפור אמיתי. הפורמט של ספרון (לעומת דף בספר) גם גורם לילד להרגיש שהוא קרא ספר שלם. בצד האחורי יש שאלות של הבנה. אפשר להקריא את השאלות או לבקש מהילד לקרוא אותן (גם השאלות משתמשות במילים ובתנועות ברמה המתאימה)
סדרת ספרוני של צביה וילנסקי דף קדמי ואחורי. הזכויות שמורות להוצאת זימזון
סדרת ספרוני של צביה וילנסקי - פנים הספרון. הזכויות שמורות להוצאת זימזון

יום שני, 26 באפריל 2010

מה הציל את אפולו 13 חלק רביעי

הסדרה מה הציל את אפולו 13 מציגה גורמים שונים שסייעו בהצלת החללית. הסדרה מבוססת על מאמרים באתר Universe Today.


גורם עשירי -סרט הדבקה
קשה להגיד שסרט הדבקה הציל את המשימה, אבל בלעדיו היה קשה הרבה יותר. סרטי הדבקה נמצאו על חלליות החל מתוכנית ג'מיני ובמשימת אפולו 13 היה לה שימוש מעניין. בעייה קריטית שהייתה במשימה הייתה בעיית סילוק פחמן דו-חמצני. רכב הירח תוכנן למשימה של יומיים עם שני אנשים, ונדרש לארבעה ימים עם שלושה אנשים עד לחזרה לכדור הארץ. הפילטרים שלו פשוט אזלו. לרכב הפיקוד היו פילטרים בשפע רב, אולם שני הפילטרים היו בעלי צורה שונה, אחד עגול ואחד מרובע. היה צורך להמציא שיטה לרבע את המעגל ולאפשר חיבור בין פילטר מרובע לחור עגול. בסרט בסצינה זכורה היטב, מכנסים את האנשים וזורקים על השולחן עשרות רכיבים שונים ומשונים שהיו בחללית (נילונים לאיסוף דגימות ירח, פיסות קרטון, חוטים שונים). הפתרון היה שימוש בצינוריות של חליפת ירח (חסרת שימוש בשלב הזה) ובמאורר שיש שם לדחוף אויר. האויר יעבור דרך הפילטר המרובע ויצא ללא פחמן. כמובן שהיה איכשהו צריך להחזיק את הכל יציב ופה בא השימוש בסרט ההדבקה (והרבה ממנו). התוצאה הסופית לא נראתה יפה במיוחד, אבל היא עבדה ורמת הפחמן ירדה משמעותית ולא היוותה עוד סכנה.
ניסוי ביתי עם הילדים. איך לרבע את המעגל
מימין: ככה זה נראה משמאל: מודל



גורם אחד-עשר - סרט הוליוודי
לא מדובר בסרט הידוע שיצא ב-1995, אלא בסרט Marooned (נטושים) שיצא ב-1969, ארבעה חודשים בלבד לאחר משימת אפולו 11 ומבוסס על ספר באותו שם שיצא כבר ב-1964. הסרט עטור כוכבים כמו גרגורי פק וג'ין הקמן, זכה באוסקר לאפקטים ויזואליים, והדמויות מזכירות מאד דמויות אמיתית כמו ג'ין קרנץ (בקר הטיסה הראשי) ודיק סלייטון (אחראי צוות האסטרונאוטים). מדובר על צוות בחללית אפולו, שפיצוץ בחלליתו מונע ממנו את האפשרות לחזור לכדור הארץ. כמעט כל אנשי נאסא ראו את הסרט. אפילו ג'ים לוואל לקח את אשתו לסרט (מה שהפך אותה, ובצדק, למודאגת יותר). ארט קמפוס, אחד ממהנדסי החשמל ראה את הסרט שעות ספורות לפני התקלה האמיתית. השאלה שהוצגה בסרט: "מה עושים כאשר הבטריות מתרוקנות", הטרידה אותו כבר בשעת הסרט ומספר שעות אחר כך הבעייה נהייתה אמיתית. הסוללות ברכב הפיקוד התרוקנו, והיה צריך להמציא פרוצדורה להטעין אותן מהסוללות של רכב הירח. הסתבר שיש קישור בין הסוללות על ידי חוט שנועד לחמם חלקים מסוימים ברכב הנחיתה, אבל החשמל זורם בכיוון הלא נכון. פרוצדורה להפוך את הכיוון הומצאה ונוסתה בסימולטור ללא הצלחה. מאחר ולא היה ברירות, הפרוצדורה נוסתה בחלל והצליחה. בסרט הידוע רואים איך בשלבים האחרונים של הנחיתה נלחמים על כל אמפר חשמל שאפשר להוציא מרכב הפיקוד לקראת הנחיתה. האם הסרט תרם במשהו לחשיבה של המהנדסים על הפתרון? אי אפשר לדעת, ייתכן מאד שכן.
כרזת הסרט


גורם שנים-עשר - מפגש במסלול ירח
הדרך המקורית בה רצו להגיע לירח הייתה בטיל גדול מאד שיגיע עד הירח ובשלב האחרון שלו יהיה מספיק דלק להגיע שוב לכדור הארץ. לאחר מכן הוצעו החלופות שהביאו לשיטה שנבחרה בסוף, שתי חלליות, אחת שתשמש למסע לירח וחזרה לכדור הארץ, והאחרת שתשמש לנחיתה על הירח בלבד (ותתחבר לחללית השניה). פיצול החללית לשתי מאפשר המראה עם משקל נמוך בהרבה (וכתוצאה מכך, טיל עם הרבה פחות דחף). גם את הפיצול בין החלליות אפשר לעשות בשני מקומות, במסלול סביב כדור הארץ, או במסלול סביב הירח. התצורה שנקבעה (פיצול במסלול סביב הירח) איפשרה שימוש בחללית הירח (Lunar Module) כסירת הצלה, כאשר ההתפוצצות אירעה. מסע בחללית אחת, או בתצורה בה הניתוק מתבצע במסלול סביב כדור הארץ, לא היה מאפשר שימוש כזה.
תיאור המסלול. שתי החלליות מגיעות עד הירח, שם הן נפרדות. רכב הנחיתה נוחת על הירח, ממריא ומתחבר לחללית במסלול סביב הירח. לאחר שהאסטרונאוטים חזורים לחללית הראשית, רכב הנחיתה מנותק ומתרסק על הירח. מקור: נאסא


גורם שלושה-עשר - האנשים על הקרקע
ג'רי וודפיל שמר את הגורם הזה לסוף. מבחינתי (וכנראה גם מבחינתו) זהו הגורם החשוב ביותר. מאות האנשים שעבדו 5 ימים רצופים על מנת להבטיח שהאסטרונאוטים יחזרו בשלום. חלקם ידועים מאד, ורובם עובדים רגילים שהתגייסו באחת למאמץ האדיר וכל אחד תרם את תרומתו, הקטנה או הגדולה. על מאמצים אלו זכו אנשי מרכז הבקרה וחדר המשימה לעיטור מדליית החירות מהנשיא ניקסון. גם האסטרונאוטים ג'ים לוואל ופרד הייז (ג'ק סוייגארט נפטר בשנת 1982 מסרטן) מזכירים את האנשים על הקרקע עד היום, בכנסים ובהרצאות שהם עורכים.
הנשיא ניקסון ועובדי מרכז החלל ביוסטון בטקס הענקת מדלית החירות.

לסיום עניין אפולו 13 אפשר להגיד שהמשימה הזו היא הכשלון המפואר ביותר של נאסא. המשימה בודאי שלא הצליחה. היה כשלון גדול, אבל החיים של האסטרונאוטים ניצלו. האם התקרית הזו גרמה לנאסא להרגיש כל יכולה? האם נאסא האמינה שהיא תוכל להתגבר על כל תקלה חמורה כלל שתהיה? האם אמונות אלו הביאו לאסונות במעבורות צ'אלנגר וקולומביה? אלו שאלות שכרגע אין לי עליהן תשובה.


בונוס מיוחד - שיר בסגנון קאנטרי המתאר את כל מה שקרה על אפולו 13



קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
ארבעים שנה לאפולו 13

ראיון עם ג'רי וודפיל - יוצר הסדרה

יום שלישי, 16 במרץ 2010

שוקולד, מיקרוגל ומהירות האור במים

בפוסט קודם הראינו איך אפשר למדוד את מהירות האור באמצעות מיקרוגל. מהירות האור הידועה, שכמעט כל אחד מצטט היא מהירות האור בריק (בואקום). כשהאור עובר דרך חומר, מהירותו איטית יותר. אחד החומרים שממש מאט את מהירות האור הוא מים. האור במים עובר יותר לאט. כדי להיווכח בכך בעצמנו נחזור על הניסוי רק שהפעם השוקולד יהיה בתוך כלי עם מים (צריך כלי גדול, שיכסה את כל השוקולד). את כל שאר שלבי הניסוי עושים בדיוק כמו קודם. שימו לב שהניסוי קצת יותר מלכלך, כמו כן חשוב לא להפעיל את המיקרו ליותר מדי זמן...

התוצאה קצת פחות ברורה בגלל המים, אבל אפשר לראות בתמונה עיגולים (מסומנים בחיצים שחורים), שהם המקומות של שיא ההמסה (פסגות הגל). באמצע בינהם נעצתי קיסמים והמרחק קטן לכדי 4.5 סנטימטרים.
נשתמש באותה נוסחה בדיוק:
2450000000 - תדר המיקרוגל
מכפילים ב-2 כי מדדנו רק חצי אורך גל
ומחלקים ל-100000 כדי לעבור מסנטימטרים לקילומטרים.

בדוגמה שלנו
(4.5*2*2450,000,000)/100,000 = 220,500 קילומטר לשניה. מהירות האור קטנה ברבע (25%).
האם אפשר להאט את האור עוד יותר? מסתבר שבתנאים מסוימים כן. דרוש לכך חומר מאד מיוחד (עיבוי בוז-אינשטיין - אין לי ממש מושג מה זה, אבל אם אתם טובים בפיסיקה בודאי תבינו מהקישור על מה מדובר), אור בתדר מסוים וטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט. הניסויים הלכו והשתכללו והשיא הנוכחי הוא של לנה וסטרגור (וסטרגרד-האו), הצליחה לייצר אלומת אור שנעה לאט יותר ממכונית (משהו כמו 60  קמ"ש).
לצערי לא נוכל לשחזר תנאים אלו במיקרוגל הביתי, אבל למי שיש מפעל לזכוכית ויכול לצקת שוקולד בתוך גוש זכוכית, יגלה שמהירות האור בזכוכית אפילו איטית יותר מאשר במים.

וכרגיל, גם שוקולד שקצת הומס עם מים, אפשר להמשיך ולהמיס אותו ולהכין מתכונים טעימים. בתיאבון.


יום שני, 1 במרץ 2010

שוקולד, מיקרוגל ומהירות האור

איך מודדים את מהירות האור בעזרת שוקולד? דרך אחת היא למדוד כמה זמן מאז שפותחים חבילה ועד שהילדים גומרים אותה. המהירות גבוהה מאד אבל עדיין נמוכה ממהירות האור. מהירות האור הינה אחד הקבועים החשובים ביותר במדע בכלל ובאסטרונומיה בפרט ומדידת המהירות המדויקת היתה אתגר לא פשוט שהצריך ניסויים מסובכים.
כיום אפשר לערוך ניסוי פשוט ולהגיע למהירות הכמעט מדויקת תוך שימוש במיקרוגל ביתי ובחפיסת שוקולד. הניסוי מתאים מאד לילדים בכל הגילאים. קודם נתאר את הניסוי ואז נסביר את הפיסיקה מאחוריו. המרכיבים הדרושים:
תנור מיקרוגל - כמעט כל תנור מיקרוגל יתאים. תנורים בהם אי אפשר להוציא את הצלחת או שיש להם יותר ממקור קרינה אחד, לא יתאימו.  יש לבדוק את תדר התנור. בדרך כלל התדר מופיע על מדבקה מאחורה. רוב התנורים עובדים בתדר 2450MHz אבל כדאי לבדוק בכל זאת. שימו לב גם לצריכת האנרגיה. המכשיר צורך 1200W אבל רק 800W מהם משמשים לחימום המזון.
שימו לב לתדר (2450)

כדי שהניסוי יצליח יש להוציא את הצלחת המסתובבת מהמיקרוגל ולהניח חבילת שוקולד (בלי נייר הכסף כמובן) על צלחת ישרה בצורה ישרה במקביל לדלת
השוקולד צריך להיות מונח בצורה ישרה

יש להפעיל את המיקרוגל בעוצמה המירבית למשך כחצי דקה עד שחלק מהשוקולד נמס, להוציא בזהירות ולהניח על משטח ישר.
מידדו את המרחק מהאמצע של החלקים שלא הומסו כלל

שימו לב שיש מקומות שהשוקולד נמס מאד (שלושה מקומות) וחלק שאינו נמס כלל. יש למצוא את המרחק בין שני מקומות בהם השוקולוד לא נמס כלל. מהתמונה נראה שהמרחק הוא כ-6 סנטימטרים (חישבנו מאמצע לאמצע).
כל מה שנותר לעשות הוא פעולת חשבון פשוטה:
(המרחק * 2 * התדר ) חלקי (100,000)
ובדוגמה שלנו
(6*2*2450,000,000)/100,000 = 294,000 קילומטר לשניה.
מדהים.

למה זה עובד?
הגלים במיקרוגל הם אלקטרומגנטיים ונעים במהירות האור (כמעט, יש אויר במיקרו והמהירות טיפה פחות, אבל זה ממש לא משנה לניסוי). מבנה המיקרוגל גורם לכך שהגל הוא גל עומד

גל עומד - מקור: ויקיפדיה
שימו לב לנקודות בתוך הגל, הן נשארות תמיד באותו הגובה, או במילים אחרות, אין שם תנועה והאיזורים האלו לא יתחממו). לעומת זאת יש בשיאים של הגל, תהיה ההתחממות הרבה ביותר. מסיבה זו יש במיקרו צלחת שמסובבת את המזון כך שכל החלקים יתחממו בצורה שווה. אתם יודעים שזה לא תמיד עובד, וגם כשמחממים כמה סוגי מזון בבת אחת יהיהו הפרשים. יש מיקרוגלים שבהם יוצאות שתי אלומות קרניים שגם מטרתם היא לכסות שטח יותר גדול. במכשירים אלו הניסוי ייכשל.
מהציור רואים שהמרחק בין שתי נקודות אפס בהן אין אנרגיה שווה בדיוק למחצית אורך גל (ובגלל זה המכפלה בשניים). אלו המקומות בהם השוקולד לא נמס כלל. נוסחת הגלים אומרת כי אורך הגל * מספר הגלים (תדר) = למהירות הגל.
את התדר אנחנו יודעים מנתוני היצרן, את אורך הגל אנחנו מודדים  בחפיסת השוקולד, מציבים בנוסחה (החילוק נועד לעבור מסנטימטרים לקילומטרים) ומקבלים בדיקנות מדהימה את מהירות האור.

עכשיו יש רק בעייה אחת - מה לעשות עם השוקולד המומס. עצתי, להכין מוס שוקולד משובח במתכון הבא

אפשר להמשיך את הניסוי ולמדוד את מהירות האור במים.

יום שבת, 13 בפברואר 2010

אסטרונומיה לקטנטנים

אסטרונומיה היא תחביב שניתן להתחיל איתו בכל גיל. בפוסט זה נתחיל מהגילאים הקטנטנים ביותר, מינקות ועד גילאי 4-5. בגילאים אלו, הרצאות, מצגות ואפילו תצפיות ארוכות לא מצליחות לעניין את הילדים לאורך זמן ויש להשתמש בחומרים אחרים פשוטים יותר.
בגילאי הינקות (שנתיים-שלוש) צעצועים, כדורים בצורת השמש, כדור הארץ והירח וספרים פשוטים לקריאה או עם תמונות בלבד יהוו פתרון מצוין. לצערי, המבחר בארץ לאביזרים וספרים בעברית די מוגבל, ולמרות שיצאו ספרים על החלל הם יותר לילדים שכבר יודעים לקרוא מגיל 6 ומעלה ונעסוק בהם במאמר אחר. מצד שני ספרי תמונות צריך בעיקר בשביל התמונות וכמה מילים באנגלית לא יפריעו.
עדיין, אסטרונומיה היא תחביב צפייתי וצריך לצפות במשהו, כדאי להשתמש בדברים היומיומיים ביותר ולהסביר לילדים את הקשר לאסטרונומיה. הניסוי הבא עובד מצוין עם ילדים בגיל ארבע  והוא מתייחס לאור וצל שממילא מענין ילדים. מחבינת גיל יש גיל מינימלי אבל אין גיל מקסימלי, גם ילדים יותר גודלים ואף מבוגרים יכולים להשתעש בניסויים פשוטים אלו, כהורים אפשר להרחיב ולהעמיד בהסברים על התופעות ככל שהילדים דורשים את זה (במאמרים נוספים נביא הצעות למחקר מדעי אמיתי שאפשר לעשות בתצפיות פשוטות ביותר כפי שיתוארו בהמשך).
הכוכב הראשון שאפשר לצפות בו הוא השמש. בשמש לא צופים ישירות. לא בעין ובודאי לא במשקפת, אבל אפשר לעשות תצפית עקיפה באמצעות הצל. הראו לילדים את הצל שלהם ביום בשעות שונות ואת הכיוון שלו, הראו להם שלא משנה איפה הם עומדים הצל באותו כיוון ורק כשעובר זמן והשמש זזה בשמים כיוון הצל משתנה (אפשר להדגים את זה לפני שהולכים לגן וכשחוזרים ממנו). במיוחד כדאי לעשות תצפית זו בשקיעה או בזריחה כשהצללים ארוכים מאד. כמה שהדבר נשמע לכם אלמנטרי, לילד זוהי תצפית חוויתית מדרגה ראשונה. גם בלילה אפשר לבצע ניסויים. כאשר הערב יורד עימדו מתחת לפנס וראו שכמעט אין צל, זוזו מעט וראו איך הצל זז איתכם. עברו על פני הפנס וראו איך הצל עובר מאחוריכם לפניכם. כשהולכים עם ילד ורוצים שיזדרז קצת אפשר להציע לו לעשות מרוץ עם הצל. ולהסביר לו שתמיד לפני הפנס הוא משיג את הצל ומיד לאחרי הפנס הצל משיג אותו. כך גם מתקדמים מהר (עבד אצלנו מצוין בדרך חזרה מבית הכנסת), גם משחקים עם הילד וגם מעניקים ידע מדעי. עם ילדים יותר גדולים אפשר לחשוב למה צל ביום מאור השמש לא משנה מיקום כשאנו זזים וצל מהפנס זז. רימזו לילדים על התשובה אבל תנו להם הזדמנות להגיע אליה בעצמם.
גרם שמים נוסף  שיעניין ילדים בגיל כזה (בתצפית בעין ולא בתמונות) הוא הירח. את הירח אפשר לראות בקלות  ולהסביר על השינויים בצורה שלו. גם תצפית בטלסקופ מומלצת. משקפת בגיל הזה אינה מומלצת. ילדים קטנים יתקשו מאד לכוון את המיקוד שלה ולהחזיק אותה יציבה מספיק. אפשר להסביר לילד קצת על הירח אבל בעיקר להנות מההתלהבות שלו לראות משהו כל כך גדול. אין טעם ללמד את הילד שמות מכתשים בירח אבל אפשר לנסות להסביר לו שגם על הירח יש הרים גבוהים כמו על כדור הארץ.

יום ראשון, 3 בינואר 2010

ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים מאת ארנסט גומבריך

השם גומבריך (אין ערך בויקיפדיה העברית) נטבע כבר מגיל צעיר בתודעתי כמומחה לתולדות האומנות. ספרו "ההיסטוריה של האומנות" היה מונח אחר כבוד בבית הורי וכל פעם שהייתה שאלה היינו מעיינים בו. הספר נהיה פופלרי ביותר וסימן אבן דרך בציון ההיסטוריה של האמונות שספר עב כרס וענקי של פאול ג'ונסון שראיתי דווקא אצל חותני (באנגלית) נקרא פשוט "ההיסטוריה החדשה של האומנות". Art: A New history

בחנוכה האחרון במכירת הספרים במחסני ידיעות אחרונות, נתקלתי בספר "חדש" מאת גומבריך שגירה את סקרנותי. גומבריך זה לא ההוא מאומנות? גומבריך לא מת כבר? איך יוצא ספר חדש? עיון מהיר בספר גילה שזהו ספרו הראשון של גומבריך שנכתב לפני למעלה מ-70 שנה, עבר עריכה מחודשת לפני שמונה שנים ממש לפני פטירתו של המחבר וכעת יצא בתרגום לעברית.
וכך נכתב על הספר (הועתק מאתר ידיעות אחרונות שגם מפרסם את הפרק הראשון - מומלץ!)

ב-1935, כשהיה דוקטור צעיר להיסטוריה, מחוסר סיכוי למצוא עבודה בווינה, הוזמן אֶרְנְסְט גוֹמְבְּריך בן ה-26 (לימים היסטוריון האמנות המשפיע ביותר במאה העשרים) לנסות לכתוב היסטוריה של העולם לקוראים צעירים. גומבריך חשב כבר אז שילדים מוכשרים להבין גם רעיונות היסטוריים מורכבים, אם מתארים אותם בשפה פשוטה. את המשימה הוא השלים בתוך שישה שבועות בלבד, והספר היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים ראה אור בגרמנית ב-1936, וזכה להצלחה מיידית.
בחלוף השנים היה גומבריך עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים, ואז, לפני מותו ב-2001, ולאחר שהיה עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים בכל שטחי החיים, ערך גומבריך מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר בארצו החדשה, אנגליה. הספר הזה, שיש לו היסטוריה מרתקת משל עצמו (כפי שמתארת נכדתו לֵיאוֹני בהקדמה שלה), מתורגם היום ליותר מ-25 שפות ברחבי העולם. עכשיו, בפעם הראשונה, הוא עומד גם לרשות הקוראים בעברית - לכל גיל, לכל המשפחה, לקריאה ביחד או לחוד.
בארבעים פרקים קצרים, בסגנון בהיר וקולח המתאים לילדים ולבני נוער כמו גם להוריהם, לסבים ולסבתות, גוֹמְבְּריך מגולל את סיפור ההיסטוריה של האדם מראשיתה ועד ימינו, מעידן האבן ועד עידן האטום, מאיש המערות ועד האדם בן זמננו. הוא מצייר תמונה ססגונית של קורות האנושות - עמים מימי קדם ועמים מודרניים, מדינות שהיו ומדינות שנשארו, המאבקים, המלחמות, הישגי האנושות במדע, באמנות, הדתות, תרבויות העולם, ועוד - והכול בליווי איורים מרעננים ומפות מאירות עיניים.
 לא יכולתי להשאיר את הספר בחנות ורכשנו אותו. בינתים רק אני קראתי בו ועדיין לא הילדים. הוא מאד נח לקריאה, כתוב בשטף וניכר שהמתרגמים עשו עבודה טובה. ההיסטוריה מתאימה ברמתה לילדים. אין כאן ניתוחים מעמיקים, אין דיונים מפורטים, הכל מאד מתומצת פשוט וברור. ברור שהספר לא יכול לשמש כספר היסטוריה בתוכנית לימודים כלשהי. הספר הינו לקריאה ולא לעיון  והוא כתוב כסיפור. הסיפור מתרכז בעיקר באירופה (אחרי פתיחה מתחייבת במצרים ובבל הממלכות הקדומות) עם פזילה קטנטנה למזרח הרחוק ולעולם החדש. הספר מתרכז בעיקר במלחמות המלכים והשליטים ופחות בהתקדמות המדע והתרבות.
כדי להינות מהספר צריך למחוק הרבה ידע שיש בראש ולנסות להיכנס לראש של ילד, ואולי זו ההכוונה בכותרת. במקור הספר מסתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה עם תקווה לעתיד טוב יותר. בעריכה מחדש מתייחס גומבריך רק לנושא מלחמת העולם השנייה והזוועות שארעו בה מתוארות בצורה רכה ביותר, אך מוחשית, לאחריה שוב מייחל גומבריך לעתיד טוב יותר.
ניתן להתייחס לספר כאל ספר מבוא הנותן מעט רקע ומעט ידע כללי לילדים ואחר כך לכוון אותם לספרים נוספים או לדבר איתם על אירועים ספציפיים ביתר הרחבה.


כתבה נוספת מענינת
ביקורת של אורן נהרי במוסף ספרות של הארץ

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

טלסקופ לילדים

שאלה נפוצה ששואלים אותי: הבת שלי בחוג מדעים וממש רוצה טלסקופ. הבן שלי בן 8 מתעניין ואני רוצה לקנות לו טלסקופ.  מה אפשר לקנות להם? איזה טלסקופ כדאי לקנות כמתנה לילדים?

ננסה לענות על שאלות אלו ואחרות בנושא כאן בהמשך.
טלסקופ מיני -דובוסני 82 ממ
טלסקופ מיני -דובוסני 82 ממ


התשובה הקצרה והמהירה: בגילאים אלו עדיף לא לקנות טלסקופ לילדים. המכשירים הזולים מדי הם צעצועים והמכשירים הטובים יקרים וסבוכים מדי לילדים.

האם בכל זאת יש טלסקופ המתאים לילדים? כן. יש מספר אופציות אפשריות כמו הטלסקופ בתמונה למעלה, אבל גם הוא מתאים בעיקר לירח, וגם הוא ודומיו יכולים לעלות סכום לא מבוטל של כמה מאות שקלים. בהמשך נפרט.

מה אפשר לקנות במקום טלסקופ?
בשביל לא לאכזב את הילד הנה כמה אפשרויות חלופיות: קניית משקפת. משקפת היא קלה לשימוש, שוקלת מעט ואפשר לראות איתה יפה את הירח וגם להנות ממנה בטיולים בשעות היום. כמובן שאסור להביט במשקפת על השמש. משקפת לילדים בגדול 8X42 תהיה פתרון טוב.

אפשרות נוספות ומומלצות מאד היא לקחת את הילדים לתצפית כוכבים. יש מדריכים שיערכו לכם תצפיות שטח, בעיקר בנגב, למשפחה או לקבוצה, ויש פעילויות במרכזים ומצפי כוכבים כמו מצפה הכוכבים בגבעתיים והפלנתניה בנתניה ועוד.


מה בכל זאת אפשר לקנות וממה צריך להיזהר:

טלסקופים בחנויות צעצועים:
חברות צעצועים מוכרות לעיתים טלסקופים במחירים נמוכים של . הטלסקופים באים באריזה מרהיבה עם תמונות ענק של כוכבי  לכת ושל גלקסיות ומבטיחות הגדלות של פי 100 פי 200 ואפילו פי 600. גם חנויות לציוד למטיילים מוכרות לעיתים טלסקופים כאלו זולים אם כי לרוב הם מהסוג הטיפה יותר איכותי.

צריך להיזהר מרכישות אלו שכן לרוב מדובר בצעצועים עם יכולות רחוקות מאד מהתמונות היפות על האריזה. למעשה את התמונות על האריזה אי אפשר לראות בשום טלסקופ. הן מתקבלות רק בצילומים ארוכים.  למי שבאמת רוצה להיכנס לתחביב או להכניס את ילדו, ההמלצה היא ללכת לחנויות מתמחות בציוד אסטרונומיה ולהשקיע מעט יותר ולקבל מכשיר אמין ורציני (ויש היום מבחר רב במחירים שאינם יקרים בהרבה מהצעצועים הנ"ל).

על מה להקפיד כאשר קונים טלסוקפ לילדים:

למרות כל ההסתיגויות, הנה מספר עצות שיאפשרו קניית טלסקופ פשוט במחיר של 400-700 שקל, אבל חשוב מאד להבין מה אפשר ומה אי אפשר לעשות איתו. התנסיתי בטלסקופ כזה ובשימוש נכון, אפשר לראות איתו מספר דברים (ראו בהמשך) בצורה נאה.

הנה מספר עצות על מנת לא להתאכזב כאשר מנסים לקנות טלסקופ לילדים.
כדאי להקפיד על הדברים הבאים:
  • קוטר עדשה קידמית לפחות 60 מ"מ.
  • טלסקופ עם חצובה יציבה שאפשר לכוון ולהזיז את הגובה של הטלסקופ בצורה עדינה.
  • הגדלות בין 20 ל-80 גג. לא יותר מזה.
  • עדשות/מראה זכוכית ולא פלסטיק.
  •  ההורה יצטרך ללוות את הילד ולעזור לו. לא לצפות שהילד יסתדר מיד לבד.
למה כל דבר חשוב:
  •  קוטר העדשה (ולא משנה מאיזה סוג) קובע כמה אור הטלסקופ אוסף. ככל שאוספים יותר אור כך יותר טוב. ב-60 מ"מ יש גם טלסקופים מקצועיים ויקרים. העדשה תהיה צירוף של זכוכיות יקרות, בעוד שבטלסקופ ילדים בדרך כלל מדובר על עדשות פלסטיק.
  •  החצובה היא מרכיב חשוב. הטלסקופ עומד עליה. עם החצובה לא יציבה, והטלסקופ זז ימינה, שמאלה למעלה ולמטה כל הזמן, אי אפשר לראות כלום. כיוונון עדין לגובה חשוב כי כדור הארץ מסתובב ולכן כל כוכב שתראו בטלסקופ יזוז מהר מאד החוצה. בלי כיוונון עדין, יהיה קשה מאד לכוון את הטלסקופ עליו שוב.
  •  בניגוד גמור למה שהרבה אנשים חושבים, ההגדלה לא קובעת וטלסקופ מטרתו לא להגדיל. ראו שוב את הסעיף הראשון, טלסקופ מטרתו לאסוף כמה שיותר אור וההגדלה היא תופעת לוואי של חוקי האופטיקה. לכן אסור להתרשם מהגדלות של פי 400. אפשר גם להגדיל פי 5000 בלי בעיה מיוחדת, אבל לא יראו כלום חוץ מטשטוש. לטלסקופ יש מגבלות חדות ובגדלים האלו הגדלה של 80 היא בערך המקסימום האפשרי ולרוב רצוי לעבוד עם הגדלות קטנות בהרבה (20-40), הגדלות שכפי שאמרנו ונדגיש שוב מתאימות, בעיקר לירח.
  • ליווי של הורה נדרש. אם הטלסקופ פשוט, קשה לעבוד איתו והילד לא יצליח לבד, ואם הטלסקופ לא פשוט אז בודאי שצריך הורה. טלסקופים מצריכים תשומת לב ועבודה זהירה ועדינה ולכן ליווי של הורה נדרש. מי שחושב שיקנה לילד והילד יסתדר, כדאי לחשוב על קנייה אחרת.
טלסקופים חדשים יחסית שמתאימים לתנאים הם מיני-דובסונים. טלסקופים קטנים שמגיעים על מעמד קטן, ניידים מאד ועם מראה בקוטר 80-130 ממ. הדגמים הפשוטים נמכרים בעשרות דולרים בודדים באמאזון, ולפחות לפני קורונה, גם משלוח היה לפעמים חינם. בארץ הוא עולה מעט יותר, אבל ניתן להשיגו. גם טלסקופים פשוטים עם עדשות יכולים להיות שיומושיים ומחיריהם יקרים יותר ומגיעים לכאלף שקלים. מעבר לכך מדובר במכישירם יותר מקצועיים שאינם מתאימים לילדים.

איך מכוונים את הטלסקופ לשמיים?
אחת הבעיות הגדולות בטלסקופ פשוט היא להצליח לכוון אותו. הטלסקופ מגיע עם פיינדר שהוא למעשה טלסקופ קטנטן שמגדיל פי 5 או אפילו לא מגדיל בכלל אלא רק מראה את האזור הכליי במשיים שהטלסקופ פונה אליו . הרעיון הוא שבאמצעותו מכוונים את הטלסקופ לאיזור הכללי ורק אז מסתכלים דרך הטלסקופ. דרך הכוונת הקטנה רואים יותר שטח של השמים ולכן קל יותר למצוא את הירח או את הכוכבים. הבעייה היא שהכוונת פשוטה מאד ולא תמיד קל לכוון אותה לאותו מקום כמו הטלסקופ. קורה ששניהם מסתכלים למקומות קצת שונים ואז קשה מאד למצוא אובייקטים קטנים בשמים. הירח למשל מספיק גדול כך שאותו קל למצוא.
ההמלצה היא להשקיע זמן בכיוון ואיפוס שלהם באור יום עד כמה שניתן. ביום הרבה יותר קל למצוא דברים שלא קשורים לכוכבים דווקא. פשוט מכוונים את הטלסקופ לאנשהו ודואגים לכוון את המשקפת הקטנה שתצביע לאותו מקום (יש ברגים)

מה אפשר לראות בטלסקופ לילדים?
בעיקר את הירח. קל למצוא אותו והוא ייראה יפה מאד. אובייקטים אחרים קשים יותר למציאה וגם לרוב ייראו קטנים או חיוורים מדי. באופן תיאורטי אפשר לראות את הדברים הבאים, לאחר פיתוח מיומניות דרושות (על ידי מבוגר, ילדים יתקשו)

  1. הירח - הירח הוא האוביקט מספר אחד. הוא קרוב הוא גדול וגם בהגדלה של פי 20 רואים עליו פרטים רבים. קל למצוא אותו, הוא זמין רוב החודש ולא צריך לצאת למקום חשוך.
  2. צדק ושבתאי- כוכבי לכת גדולים וצבעוניים. צדק מפורסם בגלל ארבעת הירחים שלו ושבתאי בגלל הטבעות המרהיבות. בדרך כלל הם בהירים בשמים וקלים למציאה, בהגדלות של פי 80 אפשר לראות, אם כי בקושי, את הטבעות של שבתאי ואולי גם פסים על צדק. לא לצפות לתמונות היפות שצולמו מחלליות שחלפו על פני הכוכבים האלו.
  3. נוגה - הכוכב הבהיר ביותר בשמים. לנוגה יש מופעים כמו לירח ולכן בצפייה בטלסקופ ייראה חצי עיגול או חרמש זעיר, תלוי בזוית בין נוגה לשמש לכדור הארץ.באותו אופן אפשר לראות גם את כוכב חמה (מרקורי) אבל את מרקורי הרבה יותר קשה למצוא והוא גם יראה קטנטן ובקושי רב.
  4. כוכבים בולטים - אם מצליחים להגיע ליכולת כיוון מדויקת (ראו את הסעיף השני על בחירת חצובה ואת ההסברים על הפיינדר) אפשר לראות כוכבים כפולים. כוכב שבעין רואים רק אחד ובטלסקופ שנים או יותר, לפעמים גם בצבעים שונים. אובייקטים אלו פחות מעניינים ילדים.
  5. צבירי כוכבים - מקומות בשמים שהכוכבים בהם צפופים מאד ונקראים צבירים. צריך להכיר היטב את השמים כדי למצוא אותם. יש מעט מאד צבירים שאפשר לראות בעין ממקום חשוך ורק אחד, הפלאידות שנראה בקלות גם מהעיר. אוביקטים אלו די קשים למציאה בטלסקופ ילדים.
  6. גלקסיות - לא ייראו גלקסיות. תיאורטית אפשר לראות כמה גלקסיות בהירות במיוחד אבל אלו ייראו ככתם לבן ללא פרטים וללא צבעים.
האם כדאי להשקיע ולקנות משהו בסכום גבוה יותר?
מכשירים הנותנים תוצאות סבירות יותר עולים כבר בסביבות אלף ש"ח ומעלה, ודגמים שיאפשרו גם שדרוגים בעתיד עוברים את האלפיים. אם מטרת הקנייה היא לילד אין טעם בהשקעה של סכומים כאלו, על מכשיר שאולי יעמוד ללא שימוש. מאידך גם אין לדעתי טעם לקנות דברים פשוטים אבל ללא יכולת שדרוג. לכן ההגבלה של התקציב לכמה מאות שקלים בודדים תאפשר מצד אחד כניסה לתחום, אפשרות תצפית יפה וסבירה על הירח, וגם מניעת הפסד גודל מדי במידה והמכשיר ייזנח לאחר זמן קצר.

בקיצור - טלסקופים מסוג זה מומלצים בעיקר לירח, מטרה שקל למצוא אותה גם כשהטלסקופ לא ממש מכוון, או לצורך תצפיות ארציות. מי שרוצה לראות דברים נוספים או שמתכנן לצאת לצפות ממקומות חשוכים כדאי לו להשקיע ברכישת מכשיר אמיתי.