המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
האגמון בראשון לציון הוא מקווה מים מלאכותי שמהווה מקום חיות לציפורים בקצה איזור עירוני אורבני צפוף. ביקור קצר במקום העלה שלל תמונות נאות ובוודאי יש עוד מינים רבים באיזור. עיריית ראשון לציון מקימה בימים אלו מערכת של גשרים על פני האגם עם נקודות תצפית אולם חלקו העשיר בציפורים הוא דווקא בסבך הדרומי שאינו נגיש לקהל. תצטרכו מצלמת סופר זום.
אז מה ראינו בביקור של פחות משעה? די הרבה...
שלדג גמדי
שלדג גמדי
פרפור עקוד
פרפור עקוד
פרפור עקוד
לבנית קטנה מנסה לאכול דג אבל מתברר שהדג שמן מדי ונתקע בגרון (בסרטון - מומלץ לראות באתר יוטיוב ברזולוציית HD)
לבנית קטנה
משפחה של יאורית מצרית. שימו לב לאמא שכף רגלה חסרה (אולי בגלל חתול?) וראו איך היא מנתרת על רגל אחת (בסרטון - מומלץ לראות באתר יוטיוב ברזולוציית HD החל משנייה ארבעים, עד אז הם במים)
יאורית מצרית.
יאורית מצרית.
יאורית מצרית.
שיקשק ומאחוריו ביצנית לבנת בטן
שיקשק ומאחוריו ביצנית לבנת בטן
וכמה אגמיות רחוקות
אגמיות
אגמיות
אגמיות
ובגלל שיש שדה תעופה למטוסים קטנים ליד ראינו גם את הציפור הזו
תחילת האביב מסמנת את עונת הנדידה. אין ציפור שמזוהה עם הנדידה יותר מאשר החסידה (שלה גם מקום מכובד במקרא בפרט בפרק קד בתהילים "חסידה ברושים ביתה").החסידות, כמו מיליוני עופות אחרים, חרפו באפריקה וחוזרות לקנן ולגדל את דור הצאצאים הבא באירופה. ישראל משמשת גשר מעבר לציפורים אלו והמחזה של להקה נודדות הוא נפוץ. לא צריך לצאת מהעיר כדי לראות להקות נודדות. כל מה שצריך הוא להרים את הראש למעלה. להקות חסידות אלו נצפו בגבעת שמואל, ממש במרכז הארץ בשעות הבוקר. תהינו מהתמונות וגם צפו בסרטון
האתר המקסים ציפורי חצר, מכיל מידע רב על ציפורים ומומלץ לכל אוהבי התחום (כולל מגוון רחב של מוצרים הנועדו למשוך ציפורים לגינתכם). לאחרונה התחלתי לבצע מעין סקר לראות אילו ציפורים ניתן לראות בשטח עירוני מוחלט (גבעת שמואל) הנטול מקורות מים (כדוגמת אגם גדול או נחל). טווח הסקר הוא מצומצם מאד (עשרות דונמים בלבד), השטח בסביבות ביתי בו אני הולך ברגל הרבה: לגינה, למכולת, לבית הספר וכו'. תוצאות הסקר אינן מדעיות , אולם נותנות תמונת מצב טובה על ציפורים נפוצות בעיר. כל הצילומים והסרטונים הם שלי אך חלקם צולמו במקומות אחרים. אם לא מופיע מקום לצילום סימן שהוא מסביבות הבית. מגוון הציפורים כמובן יהיה שונה ממקום למקום ופשוט מומלץ להתחיל להסתכל ולצלם.
מצלמות בנות ימינו עתירות הזום עושות את צילום הציפורים לעסק פשוט הרבה יותר מבעבר. מומלצת מאד מצלמת DSLR ועדשה ארוכה המאפשרת צילום ופוקוס מהירים מאד. ציוד זה יכול לאפשר צילום ציפורים בתעופה. במצלמות דמויות SLR, צילום כזה קשה יותר, הפוקוס מפקס לאט והזמן בין הלחיצה ועד הצילום ארוך. במצלמה מהירה זה יותר קל אולם עדיין צילומים רבים יכולים לצאת מטושטשים. צילום ציפורים במנוחה קל הרבה יותר במצלמות שאינן SLR אולם עדיין נדרש זום גדול, נסיון להתקרב לציפורים יבריח אותן לרוב. אם ראיתם ציפור מענינת מומלץ מאד לצלם בוידאו את שירתה והתנהגותה. בכל מקרה עדיף לצלם מרחוק ולהתקרב לאט לאט תוך כדי צילומים נוספים. בהצלחה.
ונתחיל בציפורים השכיחות ביותר, כאלו שאפילו לא צריך לצאת מהבית. רואים אותן מהחלון, והן באות לרוב גם לשבת ליד החלון ואפשר לראות להן ממש את הלבן בעיניים. לא צריך לחפש רק בעצים, כדאי גם להסתכל על הבנינים עצמם. חורים ישנים של מזגנים משמשים מקום מוצלח מאד לקיני ציפורים. ציפורים נוהגות לשבת על אנטנות וכו'.
צוצלות תורים ויוני בית - שלושת מיני עופות (הצוצלת הינה תת סוג של התור) אלו נראים לרוב וללא כל מאמץ. הבלבול בין המינים רב אולם קל להבדיל ביניהם לאחר היכרות. הצוצלות והתורים קטנים יותר. תורים אפורים יותר, לותיר הצווארון פס אפור בצוואר (ומכאן שמם) והצוצלות חומות, היונים גדולוות יותר ובצבעים מגוונים. נציין גם את ההבדלה בשם האנגלי. תורים וצוצלות ויוני בר קרויות Dove ואילו יונת הבית קרויה Pigeon. יוני הבית נחשבות למטרד, הלשלשת שלהן רבה, הן יכולות להיות עמוסות טפילים (פרעושים וקרציות) וחיידקים מסוכנים יכולים לעבור דרך הלשלשת. יוני הבית מסוגלות לקנן כמעט בתוך הבית (אצלי היה פעם קינון בתוך כיס של תריס) והרעש והריח איומים. יש פטנטים להרחקת יונים, החל מדוקרנים שמניחים כדי שהיונים לא יעמדו ועד רשתות המקיפות את המרפסות. במקומות רבים ברחבי העולם נוהגים אנשים להאכיל יונים בפירורי לחם. באחד המקומות הידועים, כיכר טרפלגאר בלונדון, אסרה זאת העיריה לחלוטין לאחר שלשלשת היונים לכלכה והרסה את הפסלים (הלשלשת גרמה לחימצון של חלקי המתכת ולטינופת איומה על שאר החלקים) וכיום כמעט ולא רואים שם יונים כלל (והאכלה שלהם גוררת קנס גבוה).
תור הצווארון
כמו זוג יונים
לאחר היונים באים הדרורים. ציפורים נפוצות ביותר, אולי הנפוצות ביותר בארץ. קשה לעבור ליד עץ ולא לראות ולשמוע דרורים.
לאחר הדרורים באים העורבים. ציפורי שיר גדולות מאד (למרות שקריאות הקראק הרעשניות שלהן לא מזכירות שיר) ונפוצות מאד. העורבים אוכלים כל מה שיש, הם ציפורים גדולות יחסית והתרבותם על חשבון מינים אחרים ניכרת.
שני המינים הבאים הם מינים פולשים. מאינות ודררות. מבחינת כמויות המאינות נפוצות יותר. מראיהן אינו יפה בעיני, ואפילו נראה מרושע למדי, אולם שירתן מקסימה. הדררות חיות במושבות, צבען הססגוני הירוק והקול החזק שהדיו מגיעיו למרחוק ניכרים מאד. הדררות באות הרבה אלינו למרפסת ואנו צופים בהם ממרחקים של סנטימטרים בודדים.
דררה ירוקה
מאינה במבט חודר במיוחד
ליד מגרש הכדורגל חיה להקה קטנה של סיקסקים. קולותיהם מיוחדים, והם גם נוהגים לנהל מלחמות עם העורבים, כנראה להרחיק אותם מהקינים שלהם. אין הרבה סיקסקים אולם הם תמיד באותו מקום. התמונה הבאה צולמה בספארי ברמת גן
סיקסק
עורבנים נראים לרוב. גם אותם קל לזהות לפי הקול והמראה הייחודי.
עורבני
בולבולים - הבולבולים עדיין נפוצים אולם להערכתי פחות מבעבר. מסיבות ברורות, השם שלהם מצחיק מאד את הילדים. התמונה הבאה צולמה באגם ירוחם (מקום משיכה לציפורים רבות מאד)
בולבול
ציפורים שדווקא נהיו נדירות הן הירגזי והפשוש. קשה יותר לראות אותן אחר ושתיהן ציפורים קטנות מאד שאובות להיות בתנועה. כרגיל צריך סבלנות.
נחליאלי - בימי הקיץ קשה עד בלתי אפשרי אבל בעונת הסתו, הנחליאלי מגיע בהמוניו ונראה ללא שום בעייה בכל פעם שיוצאים מהבית.
נקרים - הנקרים שכיחים פחות ודרושה עירנות כדי לראות אותם. ראיתי נקרים בכמה מקומות והם היו נראים שונים, בפעם אחת הייתה קבוצה של שלושה נקרים אבל לרוב הם נראים לבד
שחרור - מבין כל הציפורים, אני אוהב את שירתו של השחרור. פשוט נפלא. אני יכול להתעכב דקות ארוכות ליד שחרור שר ולהקשיב. מאינות צעירות הן בצבעים כהים וניתן להתבלבל ביניהן לבין השחרור (במיוחד לנקבת השחרור הבהירה יותר)
שחרור (נקבה), חומה יותר
צופית - ציפורים קטנות אלו חמקניות מאד. קלות מאד לזיהוי בשל צבען הבולט (לזכרים) גודלם הקטן ומקורן הארוך יחסית לגוף, נראות באופן קבוע למדי אך לא במספרים גדולים. הצופיות עפות מהר ובקושי נעצרות לנח. אבל קצת סבלנות הצופית מוצאת פרח (כל המקור בתוך הפרח) ונחה כמה שניות. ניצול מהיר של ההזדמנות הניב את התמונה הבאה (צולם דווקא בשדה ולא בעיר)
צופית
ירקון - ציפור שכיחה אולם במרכזי ערים, קשה לראות אותה. בגנים ובפארקים הסיכוי עולה. לא קשה לנחש למה קיבלה את שמה למרות שיש צבעים רבים מלבד הירוק.
ירקון
דוכיפת - הדוכיפת אוהבת דשא, עשבים ואדמה שם היא מלקטת מזון במקורה הארוך, בגינות ובמגרשים בהם יש דשא קל לראות דוכיפת. בשביל לראות דוכיפת צריך להסתכל למטה ולא לעצים
דוכיפת
סיסים - בעונה הנכונה (פברואר-יוני) נראות להקות סיסים ענקיות בשעות הערב, עפות בשמים ולא נחות לרגע. כדי לראות אותם תצטרכו לחכות לעונת הנדידה הבאה שלהם
סנוניות - הסנוניות הדומות לסיסים וגורמות לי בלבול רב נראות בקלות. ליד הבריכה בגבעת שמואל, ניתן לראות סנוניות עפות נמוך נמוך כאשר מפעם לפעם הן עפות בגובה המים, מפסיקות לרפרף בכנפים , מורידות את המקור ושותות תוך כדי תעופה. מחזה מקסים. ציפור דומה הינה טסית הבתים, קיני טסיות ניתן לראות בתחנות דלק (למשל בפז אזור התעשייה רעננה יש מושבה גדולה)
טסית הבתים בתחנת דלק, הורה וגוזל
ברווזים - חוסר מקווי המים מקשה על ראיית הברווזים. תצפית זו הייתה חד פעמית. במקומות בהם יש יותר מקווי מים (הפארק הלאומי ברמת גן, נחל הירקון), ראייה של עופות מים תהיה נפוצה הרבה יותר.
ברכייה ממשפחת הברווזיים
שלדג - נראה לעיתים רחוקות. תמונה זו של שלדג במעופו היא אחת הטובות באוסף שלי.
שלדג לבן חזה במעופו
בז מצוי - שוכן קבע. הבזים אוהבים את העיר והמגדלים הגבוהים. ניתן לראות אותם חגים בגבהים. ולזהות אותם לפי קולות אופיינים של צווחות קצרות וגבוהות.
בז מצוי
ותמונה נוספת
בז מצוי
בעונת הנדידה ניתן לראות מינים חולפים כדוגמת חסידות
חסידות נודדת
חסידות נודדות
ציפורים נוספות נראות חולפות באוויר. טבלנים חסידות ולעיתים נדירות גם עגורים (להקות המלוות בצווחות אדירות). סיכום הסקר מעלה כי 15-20 מינים של ציפורים נצפים בצורה קבועה כאשר מינים נוספים מזדמנים מצטרפים אליהם, ומינים אחרים שהיו נפוצים בעבר, נהיים קשים יותר לצפייה.
עץ האלמוגן הינו עץ נוי נשיר הנפוץ בגנים ובפארקים. העץ זכה לשמו בעקבות הצבע האדום העז של פרחיו. שימו לב להבדל במראה העץ, בתקופה בה הוא עם עלים, וכולו ירוק לבין התקופה בו הוא מכוסה פרחים, ללא עלים כלל ומלא פרחים ופירות אדומים.
אלמוגן רחב עלים
הפרח והפרי של האלמוגן. בשלב זה לעץ אין עלים כלל
כמו כן עליו של עץ האלמוגן מזכירים בצורתם את צורת מעבורת החלל. במקרה או שלא במקרה, אנדרטת הזכרון לאילן רמון בפארק רמון בגבעת שמואל ממוקמת בין עצי האלמוגן.
פעם אחת בפארק ראיתי שפרחי האלמוגן נופלים לקרקע בקצב גבוה מאד. לא הייתה רוח חזקה שיכולה לגרום לנפילה זו. התופעה הייתה צריכה הסבר ומבט מקרוב הראה תוכי דררה שתולשים את הפרחים אחד אחרי השני. פעולת התלישה הזכירה לי מאד פיצוח גרעינים. התוכי נעזר במקורו ובאצבעו לתלוש פרח אחד, אוכל את הגרגר הפנימי ואת כל השאר משליך. התוכים מאומנים היטב ועושים זאת במהירות גבוהה ביותר ועוברים פרח אחר פרח ואוכלים את כל זרעיו. למעשה עץ האלמוגן הצליח לסדר את התוכים. לצמחים, בניגוד לאנשים או בעלי חיים יש בעיה קשה בבואם להתרבות. יכולת התנועה שלהם מוגבלת. מאד מוגבלת. צמחים שונים פיתחו טכניקות מדהימות להתמודדות עם בעייה זו, והאלמוגן מטעה את הדררה לחשוב שזרעיו טעימים. למעשה הזרעים מרים מאד, רעילים אפילו ומשלשלים... תוך זמן קצר מאד הזרעים נפלטים ממערכת העיכול של הדררה כאשר קליפתם הקשה הגנה עליהם מפני חומצות העיכול. הזרעים מתפזרים בשטח רחב ועץ האלמוגן הצליח להפיץ את זרעיו לכל עבר... מבין כל הציפורים בפארק רק הדררה אכלה את זרעי האלמוגן. ייתכן שהדררה, מין פולש בארצנו מאוסטרליה, עדיין אנו מכיר את תרגילו של האלמוגן (שאמנם גם הוא אינו במקור מישראל אבל ותיק פה הרבה יותר) ולכן מתפתה שוב ושוב. כאשר אתם ליד עצי אלמוגן בעלי פרי בשל, חפשו לראות מחזה נאה זה של תוכי הדררה מפצחים גרעינים.
